תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, המפצח, yehuda

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי לוי » 02 פברואר 2017, 15:08

ישיביש כתב:בואו חברים ונשנה את העולם

:mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:

איך אומר ישראל אייכלר כל פעם בכנסת: עברנו את פרעה נעבור גם זה...
א-ל אדון על כל המעשים - הוא תירוץ על כל הקושיות!
סמל אישי של המשתמש
לוי
 
הודעות: 261
הצטרף: 07 נובמבר 2016, 12:27
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי ישיביש » 09 פברואר 2017, 01:22

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בישיבות
אחרי אינספור בני נוער שפגש, שיחות עם אנשי חינוך וחשיבה רציונאלית מעמיקה, המשפיע הרב מענדל ראטה החליט שהגיע הזמן לדפוק על השולחן ולהכריז: "שיטת החינוך בישיבות לא מתאימה לנוער של היום - ויש להתאימה מחדש" • ביקורת צולבת ב'בלוג של המשפיע'



הגיע הזמן לכתוב על כך. הנושא שאולי הכי בוער לי לכתוב עליו, נושא שגם התבקשתי לא פעם לכתוב עליו, אך משום מה דחיתי אותו איכשהו, אבל דומה שהגיע הזמן. אולי מה שהדליק אותי לכתוב על הנושא זהו פוסט כנה וכואב שכתב השבוע ילד חמוד וצעיר, אולי בן 17, שעזב את הכיפה ואת 'הדרך'. הוא לא היחיד שראיתי כותב דברים כאלו, אבל הכנות והפשטות בהן הוא כתב את סיפור חייו בקצרה, עוררו בי את ההכרח לכתוב על כך. ילד צעיר ועדין נפש הוא הכותב.

וכך הוא כותב (אני מצטט חלקית): "תשעה חדשים שאני כבר לא חרדי, הייתי מגדיר את זה כלא דתי אפילו. רבים שאלו אותי "מה גרם לך להבין שמקומך הוא לא בציבור החרדי, מה כל כך הציק לך שם?" אז בפוסט הזה אני מתכונן להסביר מה גרם לי לצאת בשאלה, בעצם. עד גיל 15-16 המחנכים שלי ב'תלמוד תורה' וכן בישיבה אחזו בדעה שאני עוד אהיה 'גדול הדור הבא'. היו לי את כל התנאים להיות כזה: בית חרדי למהדרין, ישיבה קטנה עם 'יחס חם ואוהב', וחברה מגוננת שלא הרשתה לשום השפעה מבחוץ לבוא חלילה ולטמא את נפש הנוער. הבעיה הראשונה אבל הייתה שזה היה כבר טו מאצ', זה היה כבר חונק. אצלי בבית הגענו לכזו רמה שאפילו קומיקס לא היה לנו, כי קומיקס נגזר מהמילים קומי-קס, וקומי זה מצחיק וזה כבר קלות ראש. בגיל 13 נכנסתי לישיבה קטנה, ישיבה שנחשבת לטובה בירושלים, ושם, בעצם, התחילו הצרות שלי. דבר ראשון - בגלל שצפו לי גדולות, אז הדרישות היו בהתאם. הייתי נדרש ללמוד 11-12 שעות ביממה. אם לא, ראש הישיבה היה מתקשר לאבא שלי, שממנו הייתי מפחד פחד מוות, והיה מעדכן אותו שהבן שלו לא עומד בציפיות, ואז היה מגיע התור של הצעקות. אבל אלה עוד הצרות הקטנות שהיו שם. (פה הוא כותב על התעללות מסוג אחר שהוא עבר בישיבה גדולה, בחרתי שלא לצטט ולדבר כעת על כך, ואני מדלג אל סוף הפוסט).

הוא מסיים בסוף: בישיבה גדולה היה לי סמרטפון. לאחר עשרה ימים הצוות 'עלה על זה', וכאן התחילה מסכת מעברים בין ישיבה כזאת לאחרת שאף אחת מהן לא התאימה לי, עד שלבסוף, בעקבות ריב עם ההורים יצאתי מהבית באופן סופי. לפני חודשיים חזרתי להורים, וחשבתי שהנה - אולי יש שיפור ביחסים בינינו. אבל לאחר חודש בערך של שהייה בבית, קורא לי אבא שלי ואומר לי שהם התייעצו עם איזה רב והוא הורה להם להגיד לנו (לי ולאח שלי שגם יצא איתי בשאלה) לצאת מהבית... זה היה הסיפור שלי ממש על קצה המזלג. אז אנשים יקרים, כל אדם שקורא את זה ולא עבר את מה שעברתי, בקשה אחת אחת יש לי מכם: אל תשפטו אף פעם אף אחד שיצא בשאלה. יש אלף ואחד סיבות למה הוא עשה את זה". עד כאן ציטוט חלקי מהפוסט שכתב אותו נער. בתגובה לאחד ששאל אותו אם הוא מאמין בתורה ומה הועילה לו חזרתו בשאלה, הוא כותב: "פשוט מאוד, בעולם החרדי היה לי רע, וגם לא האמנתי בו. לא האמנתי בממסד החרדי, אז עברתי לעולם החילוני ששם הרבה יותר נוח לי, זו מציאות. ובנוגע לשאלתך לגבי האמונה שלי בתורה ומצוות, חשוב לי מאוד ששאלת את זה כי אני מדגיש שאני מאמין בתורה ומצוות, ובכל זאת אני לא מקיים, כי פשוט קשה לי יותר מדי. אם זה לא נוח לאלוקים, הוא יכול לקחת אותי. אני אומר את זה באמת, לא בציניות, חס וחלילה". עד כאן תגובתו.

הפוסט הזה מעלה הרבה בעיות בוערות ונושאים שחייבים לדבר עליהם, כמו על היחס הנדרש מהורים לילדים נושרים, רמת הדרישות הנצרכת מהורים לבניהם, והיחס לנושא הרגיש הזה שבחרתי לא לצטט מהפוסט שלו כעת, שזה היווה חלק גדול מהמשבר שלו. (נושא שדווקא לאחרונה התחיל לעלות למודעות.) אבל בחרתי לכתוב על הנושא הכי חשוב לדעתי: מה קורה בעולם הישיבות? איזה דרישות אנחנו מפילים על מאות אלפי הבחורים היושבים בהיכלי הישיבות יומם ולילה? ועכשיו אני מבקש מכל אברך או מחנך, או כל מי שקורא את המאמר כעת, שידמיין עכשיו בעת הקריאה את השורות הבאות: דמיינו שביום אחד מישהו מתחיל לעמוד לכם על הראש ולהטיל עליכם סדר יום שכזה - כל יום לקום בשש בבוקר וללמוד שעה לפני התפילה. בשבע וחצי להתפלל. בתשע וחצי להתחיל ללמוד, ארבע שעות ברצף, סוגיות בעיון. בסוף הסדר יהיה לכם שעה של הקשבה לשיעור עמוק בסוגיה מורכבת בעיון. אחרי זה הפסקה של קרוב לשעתיים, ואחר כך בשעה ארבע שוב - יהיה עליכם ללמוד סדר לימוד של שלוש שעות ברציפות. בשעה שמונה שוב, שעתיים של לימוד ברציפות. אם לא תעמדו בשני שליש מהסדר הנוקשה הזה, תהפכו לאברכים סוג ב'. אם תלמדו רק שליש מזה (שלוש-ארבע שעות בכל יום!), תהיו אברכים חלשים, מהשכבה הכי נמוכה. אם למשל תבחרו רק בשעה וחצי של לימוד בכל יום, כנראה תיזרקו מהמוסד. מה דעתכם? אה? אז זה מה שבדיוק קורה בכל הישיבות.

תנסו לדמיין את זה: פעם, עד לפני השואה, במשך כל שנות גלותו של עם ישראל, היה הכל אחרת לגמרי. רוב בני הנוער בכלל לא למדו בישיבות. היו כמה ישיבות לעילויים ולאלו שבחרו להקדיש את כל חייהם לתורה ולשקידה על הלימוד. רוב הנערים למדו אולי עד גיל 15 אצל מלמד דרדקי, ואחר כך הלכו לעבוד, אם בשביל לפרנס את הוריהם ואם בשביל להתפרנס לבד. האחד נהיה שולייא דנגרי (עוזר של נגר), האחר נהיה עוזר לקצב, ובין מנחה למעריב או בשעות נוספות קבעו עיתים לתורה. בחור אחד מעיר ושניים ממשפחה הלכו לישיבות כמו וולוז'ין או לובלין, ישיבות שהתפרסמו בכל אירופה כמיועדות לאלו שחפצו להקדיש את כל חייהם לתורה. רוב נערי ישראל, כמובן לא התאימו לכך. בדיוק כמו היום. והיום אנחנו מטילים על כל ילד קטן שנהיה בר מצווה ונכנס לישיבה, סדר יום של לפחות עשר שעות לימוד כמעט ברצף! דבר הזוי לחלוטין. בצעירותי הייתי שואל על כך אנשי חינוך שונים, והם ענו כולם תשובה אחת דומה: הישיבה כיום איננה רק מקום לימוד, היא חממה ומגננה, היא 'תיבת נח', מול המבול שיש היום בדור. לומר שזה לא נכון? זה נכון במאת האחוזים. העולם כבר איננו אותו עולם של פעם. אי אפשר בדיוק להוציא את בני הנוער היום אל הרחוב. אנחנו בהתמודדות כלל לא קלה מול כל מה שקורה ברחוב. אבל אם הישיבה היא אכן בעיקר רק 'חממה' ומגן מפני הרחוב, למה סדר היום שמטילים על כל הבחורים הוא בערך כמו שהיה בישיבות וולוז'ין ולובלין?

נלך אחד אחד: מה קורה לפני הצהריים בישיבה - לומדים 'סדר עיון'. מה זה סדר עיון? אני מניח שרוב הקוראים לא יודעים עד היום מה זה בדיוק, ומסיבה אחת. סדר העיון מתאים אולי ל-20 אחוז מבני הנעורים. כל השאר לא יודעים בכלל מה רוצים מהחיים שלהם עם כל ה'מראי מקומות' הללו, שהורסים להם את היום רק ברגע שאותו בחור אחראי מניח אותם על השולחן. רוב הבחורים פשוט מורחים אז את הזמן. פעם ברבע שעה הם מוציאים שוב את הדפים האיומים הללו, מצטטים שתי שורות מר' ברוך בער, ולא באמת מבינים מה הוא רוצה בכלל מהחיים שלהם. ואז עוד עשר דקות של שיחה על דא ועל הא. לו רק היו נותנים להם ללמוד כמה דפי גמרא ברצף בהספק של כמה דפים ליום, בלי להתעמק מדי הרבה, הם היו מספיקים הרבה יותר ויוצאים מלאי סיפוק ועשייה. כי בקצב הזה הם יכלו לגמור בכל חודש-חודשיים איזו מסכתא, ולצאת עם הרבה ידיעות והרבה סיפוק. אבל מטילים עליהם עבודה שלא מתאימה להם כלל. האופציה האחרונה היא לקחת אברך וללמוד בשעות אלו איזה סדר של 'בקיאות' וכדומה, אבל אז הבחור הופך לסוג ג'. הופך לבחור חלש הזקוק לעזרה. ולמה? בגלל שהוא העז לעשות את מה שרוב חבריו היו צריכים לעשות, ומפני הכבוד לא יכלו לעשות. אז הסיבה שהמצב הזה קרה הוא בגלל שראשי הישיבות המה תמיד אלו שדווקא זה הדבר החזק שלהם, סדר ה'עיון'. לאו דווקא ידיעה גדולה בהלכה או בש"ס, שבשביל כך בדרך כלל יש אנשי צוות אחרים. גם לא ידיעה מיוחדת בספרי מחשבה והגות ויהדות, שבשביל כך יש גם כן בדרך כלל אנשי צוות אחרים כמו משגיחים ומשפיעים. אך זה החזק בתחום העיון, הוא זה שלוקח את ההנהגה וההחלטה על אופי וסדרי הישיבה. ככה זה יצא איכשהו, ואין לי מושג למה. אז ברור שהם יעודדו מאוד דווקא את התחום הלימודי הזה, ויהפכו את אלו החזקים ב'עיון', שהם המיעוט לאליטה הגבוהה והחשובה, וכל השאר סתם 'טפט' כמו שאומרים, כאשר למעשה הם בעצם רוב הבחורים בישיבה. איום ונורא.

מה קורה בסדר 'אחרי הצהריים'? רוב הבחורים שלא מצאו את ידיהם בסבל המתיש הזה שעברו בחצי הראשון של היום, מוצאים את עצמם אוחזים כבר בחלקו המאוחר של היום, וללא שום תוכן. ללא שום סיפוק. "מה עשינו עד השעה ארבע?", הם שואלים בכאב את עצמם. ואז, די ברור שעם הרגשה כזאת, אין להם חשק מיוחד מדי ללמוד עכשיו ברצף את סדר הלימוד הזה של 'בקיאות', כי הם כבר ממילא מרחו חלק גדול מהיום בסתם, ומהאליטה הנחשבת הם כבר ממילא לא נחשבים, אז בשביל מה להשקיע עכשיו? הסיבה היחידה שהם מוצאים להשקיע עכשיו בסדר, זה מלחץ המשגיח שעומד להם על הראש בטענה "מילא בסדר עיון היה לך תירוצים, אבל עכשיו שזה הרבה יותר קל, מה כבר התירוץ שלך?". וכך, איכשהו, הבחור מעביר את הסדר בהפסקות מקוטעות של עשר דקות, ומדי פעם יוצא להתאוורר עם איזו כוס קפה או שיחה במסדרון. טוב, ב'סדר שלישי' אין לו כבר כח. זהו. עשר שעות הוא כבר על הספסל, מה עוד הוא יכול לעשות? אז כך בערך נראה סדר היום של חלק מאוד גדול מהבחורים הלומדים בישיבות. ומה יוצא מהם לקראת החתונה? כלום. 'גורנישט מיט גורנישט'. ריק אחד גדול. פלא שהרבה מהם מוצאים את עצמם מסתובבים ללא מסגרות? או כאלו שמסתובבים בתוך המסגרות, אך ליבם אכול מבפנים מחוסר סיפוק ועשייה, ולכן הדבר הראשון שהם עושים זה לקנות סמרטפון או כלי אחר ולצפות בהסתר בדברים לא טובים בכדי לתת מענה רגשי לנפש שזקוקה לקצת סיפוק? אם לא באמת, אז לפחות בדמיון. פלא שזה קורה?

ובשאלה אחת: איך בדיוק אנחנו דורשים מהילדים שלנו סדר יום נוקשה כזה שאנחנו בקושי ממלאים שליש ממנו? כמה מאתנו יכולים להעיד על עצמם שהם מסוגלים לשבת וללמוד 4-5 שעות ביום? וזה די ברור שאין שום סיבה שבחור רגיל ירצה ללמוד שלוש-ארבע שעות ביום, כי ממילא הוא ייקרא 'בחור חלש', אז בשביל מה להשקיע? כשהיינו בחורים, היינו חוזרים הרבה על הבדיחה הידועה, שפעם שאל משגיח את הבחור: תגיד, יענק'ל, מה כבר ייצא ממך אם אינך ממלא את סדרי הישיבה כראוי, ויושב בטל רוב הזמן? ענה לו הבחור: מה השאלה, אני אהיה 'משגיח'... היום, כשאני חושב על כך, אני קולט שבעצם זה פשוט אמת. איך המשגיח, שבדרך כלל הוא אברך שמבין בחינוך ולומד שעתיים פלוס ביום, דורש מהבחור שילמד לפחות עשר שעות ביום? ועוד סדרי לימוד שאינם מתאימים לו כלל? האין בכך שערורייה? והרי אותו משגיח גם כן קלט ביום מן הימים שאין תפקידו לשבת וללמוד כל היום, אלא יש לו תפקיד לחנך ולעזור לאנשים ולצעירים, אז איך הוא חושב שכל בחור בישיבה צריך למלא סדר יום ארוך של כל כך הרבה שעות לימוד? אולי יש בחורים שתפקידם הוא אחרת? ולמה בחור שתפקידו בחיים הוא אחרת מלשבת וללמוד כל היום, צריך לעבור כל כך הרבה סבל ועינוי נפש וביטול זמן בכל שנות בחרותו, עד שמגיע קצת למנוחה, שנתיים שלוש אחרי נישואיו, בעוד שהיה יכול לצאת עם הרבה יותר ידע, גם בלימוד התורה, גם בהשקפת עולם ויהדות, וגם בדברים שיעזרוהו קצת לבסס את חייו ופרנסתו בעתיד?

אז מהו הפתרון? הפתרון איננו בשום אופן לפתוח ישיבות לחלשים. ממש לא. גם כי אף אחד לא ירצה לשלוח את הילדים לשם, והבחורים בעצמם לא ירצו גם כן להפוך ולהיות סוג ב', אבל גם, ובעיקר, בגלל שהסדר הנוקשה הזה פשוט לא מתאים לרוב הבחורים היום, אז איך בדיוק כמה מסגרות לחלשים תהוונה הפתרון? המציאות היא שבכל ישיבה יש מספר גדול של בחורים שפשוט לא מסוגלים לעמוד בקריטריונים המטורפים הללו שהתאימו להם. הפתרון היחיד המתבקש הוא, אם כן: מהפך גדול בכל עולם הישיבות ושינוי המערכת מהיסוד. הדברים צריכים להיאמר ברורות. חכמינו אומרים: "לעולם ילמד אדם מה שליבו חפץ". מה שעושים כיום בעולם הישיבות - זה בדיוק הפוך: מנחיתים על הצעירים סדר יום שממש לא מתאים לרובם, וליבם רחוק ממנו לגמרי. אני קורא לכך 'ישיבות סדום', וסליחה על הביטוי. המדרש מספר שכשהגיעו אורחים לעיר סדום ואירחו אותם בבתים, היו משכיבים אותם על המיטות, ומנסים להתאים אותם לגודל המיטה, מטעמי 'נוחות'. אם הם היו גבוהים וארוכים מדי, היו מקצצים לאורחים את הרגליים, בכדי שיתאימו למידות של המיטה. ואם הם היו קצרים מדי היו מושכים אותם בכח משני הצדדים להאריך את גופם עד שיצאה נפשם. זה בדיוק מה שעושים היום ברוב רובו של עולם הישיבות: אם אתה קטן מדי ולא מתאים לסדר היום הכבד מדי, מושכים לך את הראש והרגליים בכדי שתתאים בכח לסדר היום הזה, ותשב כמו רובוט על הכיסא מול הגמרא והדפים. ואם אתה גבוה מדי, אם יש לך נפש רחבה וראש גדול מדי, אם יש לך כישרונות שונים בתחומים שונים, אם יש לך 'כנפי רוח', אזי מקצצים לך אותם ומאלפים אותך בכח להיות משהו שאתה לא. גודעים לך את הכנפיים, את המעוף, את החלום והרצון להתפתח נכון בכיוון שלך, בצורה משלך, בדרך משלך.

מה שצריך לקרות הוא, בקיצור, ממש כך: קודם כל אנו חייבים לתת בכל ישיבה כמה מסלולי לימוד שונים. בסדר לפני הצהריים, למשל, יהיו מסלולים לעיון, לבקיאות ולהלכה, כשכל מסלול יקבל את אותו עידוד שווה בדיוק, ואותה רמת חשיבות, ולכל בחור יותאם המסלול המתאים לו. בסדר של אחר הצהריים יהיו מסלולים של: 1) מסלול לימוד בקיאות רגיל. 2) לימוד חורש"י עם מדרש. 3) מסלול לימוד תנ"ך עם מפרשים וקצת לימודי היסטוריה יהודית - משולבים בנסיעות שונות בחבלי ארץ ישראל לשם הכרה מקרוב, וחיבור טבעי עם ההיסטוריה והמסורת היהודית התנכי"ת. 4) מסלולים של לימוד שחיטה, או כתיבת סת"ם, או ציצית, או כלאיים, או שעטנז וכדומה, משולבים בחוויות התנסות אישית, כמו נסיעה לשדות וכרמים, על מנת ללמוד מקרוב על כלאיים וערלה ושמיטה, או לבתי השחיטה, למשל. בסדר הלילה, שעה ראשונה יהיה סדר לימוד של יהדות ומחשבה וספרי חסידות, ללמוד יהדות לעומק, בכנות ובפתיחות, תוך התמודדות ולימוד על אתגרי הדור והשעה. מי שלא יתאים לו הסדר ילמד אז מה שליבו חפץ. פעמיים בשבוע יתקיימו הרצאות מעמיקות על חסידות ועל אמונה, ולפעמים אף הרצאות שמלמדות קצת פרקים לחיים, כמו על ביטחון עצמי, על התמודדויות בשעות קשות, על פחד ועל כפייתיות וכדו'. בשעה השנייה תינתן האופציה לקצת לימודים כלליים ההכרחיים בשביל צרכי פרנסה לעתיד כמו קצת לימודי אנגלית וחשבון וכלכלה נבונה וכדו', וכמו שאמרו חז"ל: "חייב אדם ללמד את בנו אומנות", וכמובן על טהרת הקודש ובהכוונת צוות הישיבה.

וכמובן שבישיבה חייב להיות גם איש אחד המבין לנפש, הנקרא בלע"ז 'פסיכולוג חרדי', אך אינו בהכרח להיקרא כך אלא יועץ לנפש, איש המבין לכל בעיותיו של הדור הצעיר, ויודע לכוון כל נפש לפי תכונותיה מזגה וכישרונותיה. חוץ מזה, יהיה עידוד גדול בישיבה לביטוי ויצירה אישית, כמו למשל: נגינה בכלי, שירה והלחנה, כתיבה וספרות, דיבור ונאום, ואפי' משחק (כמו הצגה לפני פורים ובסוף הקיץ). בכל הזדמנות יהיה קומזיץ בישיבה עם שירי רגש, וסיפורי צדיקים וחסידים. פעם בחודש לפחות יהיה 'סימפוזיון' כזה, לשאלות ולבטים מבני הנוער, על כרי דשא באיזה מתחם ירוק וכדו'. בקיצור, בשתי מילים: ישיבה בה ילמדו 'אידישקייט', בה ילמדו להיות יהודים יראים ושלמים, מלאים אהבת התורה וידיעת התורה, מלאים חכמת חיים ושמחת חיים, ומלאים בחמימות יהודית. יידישקייט. נתתי דוגמא אחת לצורה של סדר יום המתאים את עצמו למגוון סוגי הנפשות שנמצאים בקרב בני הנעורים, אך ברור שזו היא הצעה אחת בלבד, וישנן בוודאי אפשרויות נוספות ומגוונות, אך באופן כללי, לסדר יום שכזה או דומה לזה, רוב הבחורים אמורים להתאים. אם כי יהיו חלק מועט שלא יתאימו גם לכך, ויצטרכו למסגרות שכוללות לפחות חצי יום עבודה וכדו', וזה כבר עוד נושא. אך הרבה בחורים שהיום כבר נמצאים במצב שרוצים לעבוד כל היום וכדומה, לו למדו בישיבות שהיו נותנות להם יותר אפשרויות בחירה הם היו וודאי מתאימים את עצמם, איכשהו, לאחד מהמסלולים. שימו לב: אנחנו מדברים פה על הרוב הגדול של הנוער, שאינו מתאים לסדר הכללי של הישיבות. המסקנה היא, אם כן, חד משמעית: שינוי יסודי בכל המערכת.

כן, אני יודע שיהיו לא מעט שייצאו נגד המאמר הזה, לאמר: 'מי שמך לאיש, ומי אתה בכלל שהנך מדבר נגד המסלול בישיבות שקבעו רבותינו'. אבל קודם כל, אני הכותב אישית דיברתי, עם לא מעט מחנכים ואנשי צוות מעולם הישיבות שאמרו לי שהמצב הוא בעסק ביש, ושהמערכת טועה מאוד בהרבה דברים, והרבה קרבנות נופלים והם רק מתרבים משנה לשנה, וכל זאת בעיקר בגלל אי התאמתו של סדר היום הכבד והגדול מדי לנפשותיהם של רוב רובם של הצעירים. חוץ מזה, פוק חזי, לכו ותראו מה שקורה. פשוט תראו את התוצאות. כמעט אין בית אשר אין שם ילד נושר או חצי נושר, בגלוי או בסתר, ברמה כזו או אחרת. מה שהיה מתאים אולי פעם, אחרי השואה, כאשר היו צריכים לאסוף את השברים ולבנות את היהדות מחדש, כבר לא כל כך מתאים היום. הנוער רק 'פותח את הראש' מיום ליום, ואי אפשר כבר להכריח אותו למסלול שאין ליבו שלם אתו. זה כבר לא הדור התמים של פעם, שאפשר 'לעבוד עליו' ולשלוט עליו. אם אנחנו לא נעשה שינוי יסודי טוטאלי בכל המערכת, נפסיד עוד הרבה הרבה נשמות יקרות בדרך, וחבל מאד. אנחנו כן יכולים להציל הרבה, אם כמה מאתנו יקחו יוזמה.
סמל אישי של המשתמש
ישיביש
 
הודעות: 1566
הצטרף: 27 מאי 2013, 19:21
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 09 פברואר 2017, 15:38

סתם שאלה שעלה לראשי בעקבות קריאת הבלוג:
אם אכן הוא כדבריו, שהמצב כיום הוא שאסור לתת לבחורים להשתעמם בישיבה כל היום, מדוע אצל כל הגויים המצב הוא כיום בדיוק להיפך, שהאליטה והמשכילים הגויים אוחזים מהטלת עוד ועוד משימות ולימודים, תראו מה המצב כיום באוניברסיטאות ?
עוד שאלה: למה יש לדבריו כיום בכל המדינות המתוקנות דבר שנקרא "חוק חינוך חובה" אם זה דבר כ"כ גרוע ??

...לתשומת ליבו.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 3198
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אנא עבדא » 09 פברואר 2017, 19:12

אני לא יודע באיזה מוסדות הוא התחנך, אבל אני משער שמה שהוא כותב זה בערך מה שהוא עבר בין משברותיו. אז למה כולם אשמים על שהוריו הכניסו אותו לכזה מוסד?...
אני רואה את בניי ואת חבריהם בישיבה, מאושרים עד הגג. לומדים והוגים (עיון ובקיאות, וגם מה שחפץ לבם), שרים ומזמרים, אוכלים ושותים, ישנים ומבלים (כן, גם זה אפשרי. אז נכון, קוראים לזה באידיש "פארברענגען"...) ושוב לומדים ומתעלים בתורה ובחסידות. אז למה כולם חייבים לחוות את משברותיו של הבנש"ק הזה?
אנא עבדא
 
הודעות: 132
הצטרף: 28 אפריל 2015, 17:53
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אני פה » 09 פברואר 2017, 19:33

המצב היום בישיבות הרבה יותר טוב מבחינת הלחץ וההבנה לצרכי הבחורים מבעבר. אולם יתכן שיש להכין הבחורים יותר לחיים שלאחר החתונה, כי מה שקורה שהבחורים המוכשרים והיוצלחים מוצאים את מקומם אחרי החתונה בין אם בכולל טוב ועבודה טוב. אך הרבה נופלים בין הכיסאות, ולא מגיעים עם מטען רוחני וגשמי מוכנים לחיים. נקודה למחשבה.
אני פה
 
הודעות: 207
הצטרף: 12 דצמבר 2015, 21:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי שימי התימני » 09 פברואר 2017, 23:47

צי שדיבר כ"כ הרבה מאהבת הזולת
ראו כמה שנאה יש לו נגד היהדות החרדית
בסוף הוא יהי מזרוחניק שאתם הוא כ"כ אוהב ולמי שיודע כל סדר הלימוד שהוא דיבר עליו אפשר למצוא שם
נ נח נחמ נחמן מאומן
סבא הוא המלך
סמל אישי של המשתמש
שימי התימני
 
הודעות: 676
הצטרף: 18 אפריל 2016, 22:55
מיקום: מאחוריך
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי א יודעלע » 12 פברואר 2017, 10:37

נמאס לי כבר להגיב לדברי רמ"מ

ברצוני להתייחס רק לדברי אותו נושר בן 17
שאם ההוא לא יחזור בתשובה (הלוואי)
והאלוקים לא יקח אותו (אולי במב"ט?)
אזי סביר להניח שהוא ילך לצבא... והתנאים שם לא ממש זהב בהשוואה לישיבה...


אני פה, הייתי שמח לשמוע ממך למה כוונתך לא מגיעים עם מטען רוחני וגשמי מוכנים לחיים.

כמו"כ אדוק/ ישיביש אודה לכם מאוד אם תוכלו לצרף גם תגובות ה'בורים ב'בחדרי' או ב'כיכר', תודה מראש.
א יודעלע
 
הודעות: 236
הצטרף: 01 מרץ 2014, 21:40
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 12 פברואר 2017, 14:00

בלי קשר לתגובה ה"שחצנית" דלעיל בכלל, וכינוי השם "בורים" בפרט, (למה רק אנחנו טובים יותר?), מצ"ב התגובות באתר "בחדרי", שחלקם (רק חלק מהם!!!) ברמה גבוהה יותר מחלק מהתגובות שנכתבו פה בפורום.


ספקנות
הספקן 23:01 08/02/2017
ספק מה הצעתך הבאה מנדל. האם ללמד מוסיקה במקום יהדות, או ג'ודו במקום גמרא. מה מכשיר גרוש עם עברית עילגת ושירים ברמה של חובבן מינוס להטיף לדעות שכל דרדק יכול למוצצן מאצבעו? למה בחדרי נותן לו במה? מה מייחד אותו מאינסוף חרדשי" שמדבררים עמדות אלו עצמן פשוט כי הן נוחות יותר? מנדל! לך לניסן נתיב ושפר את כישורי הבימוי שלך ואולי בשטיסל הבא נראה אותך, מככב על הבמה. אולי גם תמצא שידוך שיתאים לך, ואולי גם תשתחרר מהגרטל, הצעיף והמשקפיים שלך שמתאימות לערמות המשקפיים בכניסה לאתר הסטורי מפורסם ולא למחדש פני הציבוריות החרדית עאלק.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1

מזמן אין לנו ישיבות יש לנו מחסני זכרים. (ל”ת)
00:51 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

בדת"ל ובתורני לאומי [חרדלי] לא כולם הולכים לישיבות, וזה לגיטימי. כך שרק מי שבאמת חשקה נפשו בתורה בא לישיבה. עלינו לאמץ מודל זה. ולהרים את הרמה (ל”ת)
02:11 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

חזיתי
עצבני על הבוקר 09:01 09/02/2017
כן בקודש חזיתיך. להלחם באופן חוקי והלכתי, חזיתית, על ענייני קדושה. להוריד כפפות. נכון יותר להוריד צעיפים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

תגובה מאוד "עניי
מאיר 01:04 09/02/2017
כנהוג במחוזותינו שמתמודדים עם שאלות קשות בהטלת ספק באומר ולא מתייחסים לתוכן דבריו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

הבהרה
הספקן 08:47 09/02/2017
חוץ מהאומר אין כאן כלום כי זה דעות שכל חרדש משמיע 7,469 פעם בכל סמס. אז דברנו על האומר. העמדות עצמן מופרכות בגלל המדרון החלקלק. הוא רוצה יהדות דאנ'ס של גיטרות. פשט חדש במושג גיטער ייד...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

אתה נתפס לקטנות ובורח מהעיקר (ל”ת)
מעניין למה 05:26 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

תגובה מצערת ,כי הוא גרוש אז זהו הוא גמר את החיים שלו (ל”ת)
שלמה 06:00 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

הספקן -----מעניי מה מחפש "חרדי " שכמותך באתר אינטרנטי
רובי 06:54 09/02/2017
לך לך לגמרא
שב שם ותפסיק לקשקש במוח
ת להיות מנותק
גוד ביי , צא לנו מהוורידים

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

וודאות, לשם שינוי
הספקן 08:36 09/02/2017
אני מחפש ברשת נשמות כמוך, עם וורידים, עדיין, כי בהמשך הדרך, בלי להשמיץ, לא לכל מכור נשאר ווריד. קח את הספקנות בצורה בריאה. זה יאזן דברים לא בריאים שאולי, בלי להשמיץ, יש כאלו שצורכים, דרך העיניים למשל. ובקשר לגמרא. אז בסוף אתה כן בעד גמרא, כלומר נגד מנדל, כלומר נגד צעיף. אז איך אתה מתחמם?

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

מה אתה מבין...
אבי 07:36 09/02/2017
אז יכול להיות שאתה מאלה שכן מוכשרים והצליחו... כל מה שכתוב פה נכון מילה מילה

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

קצת רקע
הספקן 08:45 09/02/2017
גמרא היא בסיסה של יהדות ההלכה. מורשת הישיבות העמידה את האורטודוקס כולה. קיצוץ בשמרנות הוא פתח לכרסום זולג כמו אצל אחינו הדת"ל שאחוז הנשירה אצלם עומד על 48, ראה מאמר ב'מידה' והנותרים פתח את אתריהם ותראה עם מה הם מתמודדים חוץ מה-15 אחוז מרכז הר המור. אני כיום לא במסגרת ישיבתית, ויש לי הבנה בנוער נושר כי חנכתי ב-2 ישיבות כאלו. הפתרון היחיד הוא המסגרת המקובלת, מקסימום למי שקשה לו ותחת כותרת כלשהי של הקלה, סדרים קצת יותר קלים אבל סביב אותה נוסחה ולא לכולם אלא למי שכבר נפלו דווקא. מנדל רוט מסוכן. בגלל הלבוש. מסר של חרד"ש בלבוש בנש"ק להלהם בו בחרב ובחנית - באופן רוחני וחוקי והלכתי - עד שיחדל ממסריו הבעייתיים. זה שהוא גרוש מראה על חוסר יציבות. ולהופיע בבגדי רעבי'ש בערוצי טלויזיה זה שיא חדש של טשטוש תחומין. לעבור לכיפה סרוגה מיד, מנדל, ולשנות את השם נגיד ליהונדב חארטה. זה שם קליט שיעבוד טוב. ולעבור למשקפי היפסטר ולמעיל דובון מתנחלי.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

חזק חזק חזק!!!!
12:06 09/02/2017
כל מילה פנינה. חייבים להסיר מיד את המוצר הפגום מהמדפים.
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

אמת, גם אני מצטרף לקריאה למנדל לשנות את שמו ולבושו וחסל, אתה תהנה מזה מנדל, בהבטחה, שבועיים שלוש ועוד תגיד לנו תודה (ל”ת)
16:47 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

אתה חינכת ב2 ישיבות? ואלו המילים המטונפות שיוצאות ממך (ל”ת)
ישראל 01:23 10/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

בין אדם לחברו
מתיבתא דרקיעא 08:03 09/02/2017
גועל נפש של תגובה!
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

הספקן לגבי הספקן.
09:49 09/02/2017
מעניין איך בעל "השקו כמוך.
להיות ספון באוהלה של "תורע מה זה "שטיס ו"ניס נתיב"
אוי לנו שבחורינו היקרים נמצאים בידיים של מטיפים כמוך.
שרואים(ואנ בטוח שלא ראית "רק&q שטיסל )ויודעים "הכל< ורק מטיפים כל היום.
ר ' מענדל יישר כוחך "ששיב את הבלוף הגדול הזה
שנקרא "עולם הישיבות&qu ודבריך יעשו רושם(אע&qu שבטוחני שאין סיכוי ).

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

מי שמדבר על שטיסל ונכנס בכותב הוא אדם שבעצמו כנראה חוזר בתשובה שחווה כבר הכל ומטיף למי שצועק מבפנים . כלך לך המטיף הטורדן (ל”ת)
תודה לכותב . מזמן כבר צריך שינויים בישיבות 14:59 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

רוע לב! (ל”ת)
יוני 15:38 10/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

אמת חלקית
משה 23:18 08/02/2017
לגבי סדר א' יש צדק חלקי בדבריך
ל סדר ב' וג' נראה לי שנסחפת טיפה...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2

כל מילה זהב, אבל לך תבצע... ר' מענדעל ראש ישיבה תפתח ישיבה ועוד ישיבה! (ל”ת)
23:32 08/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
3

מענדעל איזה חתן אתה רוצה לבת שלך 'עילוי' אההה, כולם רוצים,. אתה רוצה שהבן שלך יהיה עילוי כולם רוצים וזה משה שמנסים לעושת (ל”ת)
יואב יצחק 23:34 08/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
4

כמה נכון ,ככה עצוב . כל הישיבות הם "למצוינים" אין מקום ליהודים כי מזמן לא מלמדים שם יהדות ,הישיבות (הקטנות במיוחד) הפכו למעבדה לציונים ועל פ (ל”ת)
למה זה תשאל לשמי והוא פלאי 23:46 08/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
5

אז מה שאת מציע זה לפתוח קטיינה (ל”ת)
ו 23:57 08/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
6

ומה יש היום ? (ל”ת)
16:47 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

כל מה שכתבת נכון, וההפגנות הפרועות של הישיבישערס ברחובות יוכיחו (ל”ת)
בצערייך ירושלים 00:06 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
7

נכון מאוד ללמוד זה קשה השעמום הורג, להשתולל על הכבישים "להצלת עולם התורה" (ל”ת)
מה שייך יותר טוב מזה ???!!! 05:07 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

האמת המרה והכואבת - אך יש לקחת את הרע במיעוטו
00:14 09/02/2017
אכן המצב הוא עסק ביש.
א המצב יכול להיות פי כמה יותר ביש.
כ אין תרופה שגומרת את היצה" יהיה פחות מצב של דרישות ופחות התמדה בתורה, ויותר פתיחות, ופחות עול וכובד ראש
או אז יתחילו להסתכל מחוץ לתיבת נח, ויסחפו במבול הגדול של הדור הפרוץ הזה.
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8

אכן!!!!!!! (ל”ת)
01:01 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

ועכשיו לא עושים את זה? אל תהיה תמים (ל”ת)
07:36 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

אולי נכון, אבל לא צודק בפתרון.
ר"מ בישיבה 00:23 09/02/2017
נכון שיש בעיה גדולה מאוד בעולם הישיבות, אבל הבעיה היא לא בישיבה, הבעיה היא בבחור, וא"כ צריך למצוא פתרון לבחור, ולא לישיבה.
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
9

אבל עם שבעים אחוז לא נהנים אז הבעיה בישיבה או בבחור , (ל”ת)
שלמה 06:03 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

זהב שפתיים ישק
שלמה 00:33 09/02/2017
מוירדיג

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
10

לא משפיע ולא נעלים. רפורמטור ונושר מסוכן בעצמו. (ל”ת)
חומי 00:46 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
11

אמת
ר' משה 00:50 09/02/2017
כל מילה זהב, (אני שואל ומשיב באחת הישיבות החשובות ואני מכיר את המצב מקרוב...) כל הכבוד לך

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
12

בתור חונך לנערים במצוקה הלוואי ותיפתח כזאת ישיבה!!!
כמה שכל מילה שכתבת נכונה 01:18 09/02/2017
אשריך תמשיך להעלות את המודעות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
13

מעולה.
לב 02:57 09/02/2017
הלוואי שתצליח לשנות.
ר תוספת אחת : מומלץ, להכניס לימוד קבלה מושגי יסוד.
הזוהר. בזכות הלימוד יצאו מהגלות...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
14

'מי שמך לאיש, ומי אתה בכלל שהנך מדבר נגד המסלול בישיבות שקבעו רבותינו' (ל”ת)
לא חובה 04:08 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
15

כל מילה שאמרת אמת, אבל הקרב שלך נראה אבוד מראש
04:10 09/02/2017
רוב ראשי הישיבות והרבנים דואגים רק לכבוד שלהם!!! ולא יתאים להם לערוך שום שינוי משמעותי

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
16

כשאמציאות כואבת
אלי 05:45 09/02/2017
אני אדם שבא מח'ול ושם הרעיון של הישיבה היא שמי שרוצה ללמוד לומד ומי שלא הולך לעבוד ולא נחשב סוג ב׳ ולכן כל אלו שנמצאים בישיבות הם למדנים חבל"ז על אותו דרך שאמרת.
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
17

חזק וברוך
תהילה 06:07 09/02/2017
אתה ממש צודק
א יוסיף שצריך לחנך את הבנים והבנות חינוך עם ערכים נכונים ואהבת המצוות והבורא ולא לאלף אותם שכשהם יוצאים לחיים ,מתחתנים או יוצאים לבוד במקומות לא לגמרי חרדים הם גאים ביהדותם ונשארים כמו שחונכו ולא כמו שאנחנו רואים היום ישר הם רוצים להתערבב איתם ולהדמות להם
הג זמן בדורינו לעשות מהפך לטובה לשם שמים
ו לדעת כמי שעובדת ם נוער בסיכון ונושר אילו הילדים הכי מתוקים ומקסימים בעם ישראל
ולרבנים היקרים הדבר הראשון זה לאהוב אותם ללא תנאי והדבר האחרון זה להרחיק אותם
א נשמות שהופקדו בידכם האחריות עליכם בלבד
מי שמרחיק את הילדים האלו יתן את הדין על כך
שנש רק טוב

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
18

צודק מאוחר
אבי 08:05 09/02/2017
כנראה שלא ניתן לעוות את הפסוק תורה עם דרך ארץ.אין חולק שמי שיכול לקח אין טוב מזה.אבל במציאות חיינו ממש לא מתאים לכולם ולרובם.ולכ חייבים לשלב חיי מעשה עם תורה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
19

אין ויכוח בדבריו וברור שרוב מהדברים צודק לחלוטין
אברך שהיה בינוני 08:08 09/02/2017
כל השאלה הוא רק ביישום אם בכלל ניתן.
הייתי בישיבה קטנה סבלתי מאד אבל לא השפיע עלי ובישיבה גדולה קצת הרגשתי יותר משוחרר ולכן אהבתי יותר ללמוד ואני מדגיש הייתי בחור טוב היום אברך רציני באידישקייט אבל אין לי טעם וחשק ללמוד ותולה את זה ללא ספק בזה שהעמיסו עוד ועוד ולא היה שום דבר חוץ מארוחות .

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
20

כל מילה בסלע
יואל 08:32 09/02/2017
מילים כדורבנות!א צרופה,וכל הכבוד על האומץ לפתוח את הנושא המושתק הזה.אך בכל זאת יש לי תמיהה,כי כפי הידוע בחסידות גור,האדמו& הפך לגמרי את שיטת הלימוד,ולא לומדים עיון כלל.לומדים בקיאות והלכה.ובכל זאת,לא נראה שהבחורים שם יותר שמחים או מסופקים ממקום אחר.אז מה כן הפתרון?
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
21

אין לך הבנה כנראה למה שעובר על בחור בבחרותו
יהודי טוב 09:46 09/02/2017
והדרך שהתוו לנו גדולי ישראל הם אלה שמחזיקים אותנו
וכמו שבכל משרד הכי חשוב יש פח זבל גם בעולם הישיבות ישנם פחי זבל ולפעמים הם מסריחים מאד וזורקים אותם וזה מה שיוצא מהם השאלה היא מה עושים עם הזבל אחרי שזורקים אותו ובשביל זה יש את חירייה לראות שגם מהזבל בסוף יוצא הר גבוה ומסריח
אבל כל הכבוד לך שאתה מחפש אותם בזבל ומנסה לשים מטהרי אוויר כדי להסתיר את הריח א בל זבל ישאר זבל ואין מה לעשות ,,,,,,

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
22

אתה הוא הזבל!
דוד 13:09 09/02/2017
אתה פסולת האנושות, מי שקורא לבחורי ישראל זבל כשהנביא קורא להם מסולאים בפז אז הוא בעצמו זבל! איך אתה מסוגל לקרוא לבחור שלא נתנו לו את הכלים להצליח ולגדול זבל? בן אדם מגעיל ודוחה! פסולת אנושית... שקשה להם לראות בן אדם מאיר ויוזמתי פשוט אנשים חשוכים....

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

דיברת על סטיגמות נכון? אז הנה דוגמה מוחשית...
10:24 09/02/2017
כל הישיבות לא בסדר? אולי אתה מדביק סטיגמות? למה להכליל? למה???

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
23

נראה שהכותב סובל מסטיגמות חמורת נגד הממסד.
11:17 09/02/2017
נא לעיין במאמר הקודם של המשפיע,
אגב למה הספר שבתמונה הוא בכלל הפוך? או שמדובר בכלל בספר באנגלית?
או שמישהו החליט בצעד אמיץ בציבור החרדי לשים את שער הכריכה בצד האחורי רק כדי להיות מקורי ופורץ דרך ללא קיבעון מחשבתי שיכול לגרום לנשירה אם שער הספר יהיה בראש הספר ולא מאחוריו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
24

תודה על העלאת הנושא
מג"ש 11:38 09/02/2017
יש אבל צדדים נוספים, וגדולי ישראל צריכים לדון ולהחליט.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
25

מדבר לענין אבל לא לענין שלנו.
ינקי 13:54 09/02/2017
כל מה שכתבת על עולם הישיבות זה שטויות. טובים וגדולים ממך יצרו את המסגרת. כך יצאו אנשים גדולים. אתה אולי לא יודע אבל תמיד יוצא אחד לאלף אדם גדול והשאר אנשים פשוטים. כך זה היה. וכך זה יהיה. לא משנה מה תעשה. הנושא של קלקול ונשירה קשור להתאמה. יש היום ישיבות מכל הסוגים. חצי יום לומדים חצי עובדים. חסידות וקבלה. בקיאות והלכה. עיון ומוסר. יש הכל. רק צריך להתאים. שאתה מדבר על ווזלין ולובלין מה שהיה פעם זה מראה כמה הדור שלנו פורח. וכמה עולם התורה גדל לשמחתנו. משום מה אתה רוצה להחזיר את זה אחרוה. תקלוט שבלי תורה אין לנו כלום. קביעת עיתים זה דבר יפה אבל לשבת וללמוד שעות על גבי שעות גם אם זה תקופה אחת בישיבה מתוך 7 שנים זה שוה. אולי לא עשית את זה אינני יודע. בכל אופן ממליץ. המאור שבה מחזירן למוטב. זה לא על ידי ניגונים וזיבולי שכל. זה רק על ידי לימוד התורה בעיון. ממליץ לך להמשיך לעשות חיל בניגונים שזה גם דבר גדול בפני עצמו. ואל תכניס עצמך למקומות גדולים. חינוך עולם התורה. רק חסר שתתחיל להפגש עם גדוליישראל על הענין. מעריך אותך מאוד אבל אתה מדבר לא לענין

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
26

התראיין לYNET, בטלויזיה, מקור ראשון ועוד היד נטויה, והוא יהיה לנו גדול הדור????? מה נסגר??? (ל”ת)
14:48 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

לא הבנת שאנחנו לא מחפשים להיות גדולי דור?
אליעזר 02:06 10/02/2017
רוצים להיות אמיתיים ולעשות מה שצריך, תוך נתינת מקום עיקרי לצורכי הנפש

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו

מקרב רחוקים ומרחיק את הקרובים. מי שמך להחליט מה חשוב יותר?
14:51 09/02/2017
הולך בדרך של מורו ורבו קרליבך, וחוזר בדיוק על אותם טעויות. מחמם את הקרירות אבל מקרר הרבה חמימות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
27

פעם היו הרבה 'עמעראצים' שלא ידעו צורת אות, והיו שוליא דנגרי.
ילדון 15:07 09/02/2017
האם אתה רוצה שזה יקרה שוב.
ע שהצלחנו שכל יהודי יודע מעט ללמוד

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
28

הבנאדם סתם חולה נפש חבל על כל התגובות (ל”ת)
16:53 09/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
29

אין מה לעשותת
ידידך באמת משנות הנעורים 18:08 09/02/2017
מענדל היקר והמתוק אתה צודק לחלוטין אבל אין מה לעשות אתה צריך להביןשברגע שתפתח כל נושא שצמצמו לנו רבותינו מאורי ישראל ותהיה אויבער חכם תגיע לאפיקורסות ולעמערצות אמיתית כיון שעכשיו תתחיל להגיד ואולי לא צריך להניח תפילין ודי בקשר האמיתי לבורא עולם....וד למבין

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
30

צודק בכל מלה .מנסים לשנות את האדם בכח . גם ילד
יפה יוסף 20:37 09/02/2017
הוא בן אדם כמו מבוגר אלא שאין לו כח התנגדות עד שהוא מתבגר ומבין איך שעבדו עליו.חוץ מזה תכלס רואים שבני הישיבות לא מחונכים. הם חושבים את עצמם בשמיים וזה לא. מרדף אחרי הכבוד הורס את הילד והמשפחה שצריכים לקנות לכל ילד חצי בית.בן אדם לא יכול לקנות לעצמו בית אז איך הוא יכול לקנות לילדים. אבל הכבוד הורג אותם ורצים אחריו .תנו לילדים לחיות
שהקב" ברא את עולמו כדי להנות את בני האדם.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
31

אתה עושה הכלאה לא הוגנת בין הפוסט הכואב לבין המאמר על עולם הישיבות.
איש חינוך 21:24 09/02/2017
ראשית, הפוסט הכואב והמרגש באמת נוגע ללב, אבל אין עניינו לבעיה של הישיבות. המאמר, זה נכון שעולם הישיבות צריך להוריד קצת בלחץ, ללא שום ספק, אבל שוב, גם אם הלחץ לא ירד, אין בזה כדי לפגוע ברמת הדתיות של בחור, כל עוד הוריו מתייחסים לבעיות בצורה חכמה לאחר התייעצות.< בין היום לפעם זה לא בכמות הבחורים שהיו בישיבות וכמות אלו שיצאו לעבוד.
< הסיבה היא משום שהיום החינוך הביתי השתנה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
32

גם אם אין קשר לפוסט, גרעין הכתבה נכון עד כאב
אמא אחת 23:44 09/02/2017
הצורך לתת תחומי עניין נוספים, על טהרת הקודש וברמות שונות, הוא צורך השעה.
בסמינרים ממלאים את שעות הפנאי של הבנות עד אפס מקום, גם בישיבות יש צורך אדיר במילוי מצברים לנפש לרוח וגם לגוף.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
33

ושוב, אתה פשוט צודק! (ל”ת)
אליעזר 02:08 10/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
34

צודק, וכצפוי גם בזאת אתה פשוט מצדיק את ההשקפה היהודית לפני החרדיות של היום. (ל”ת)
ה. תשבי 02:58 10/02/2017
הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
35

חוטא ומחטיא ~ חזור בך !
מנדל! 14:02 10/02/2017
סופך לאבדון ולדיראון עולם.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
36

אני בחור ישיבה ומזדהה ככ
אורי 01:29 12/02/2017
אשריך אין מילים להודות! אכן ברור שכדי כמה שאפשר ללמוד עיון ולשגות באהבת התורה. ומומלץ להשתדל שכמה שיותר יחוו את זה . אך יש עוד דרכים. והבעיה הנוראית שאחד מאלף יחיה חיים לכתחילה וככ הרבה בדיעבד! זה הרגשה נוראית! מזעזע התפיסה הזאת שיש סוג א ו ב ו.. די עם זה! זה חורבן! אשריך המשפיע! ולכל המשמיצים אני לא מקנא בכם! ניקרים שהדברים דיברי אמת בלי ספק!
בזמן חירום לא מסכנים חיים ותקשרים מייד למד"א 101 כהוראת הרבנים
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
הודעות: 371
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 12 פברואר 2017, 15:51

נו נו

מה זה ה'בורים' ו'השחצנית' שהזכיר האדוק בתחילת דבריו ??
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 3198
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי שימי התימני » 12 פברואר 2017, 19:24

אני לא זוכר אצל מי היה הסיפור נדמה לי שאצל הבריסקר רב
שבליל יוה"כ נהגו שהלומדים לא ישנו משך הלילה אלא עסקו בתפילות ואמירת תהילים
שנה אחת בליל יוה"כ שם לב שיושב שם איתם איזה עשיר קמצן
ניגש איליו ושאל אותו 'האם אתה מתמצא בעניני הצבא'
העשיר ששמח להחכים את רבו ענה שודאי והתחיל להסביר לו את כל סוגי הפלוגות חיל רגלי חיל פרשים וכו'
לאחר שגמר שאל אותו הרב 'ומה יקרה אם חייל יחליט לערוק?'
ענה לו 'שאם המדינה במצב שלום אזי יכבשו אותו במאסר ואם במצב מלחמה אחת דינו למיתה'
שאל אותו הרב 'ואם יחליט חייל לערוק לפלוגה אחרת מה דינו'
ענה לו העשיר שאין שום חילוק בזה ודינו כנ"ל
שאל אותו הרב 'ואפילו אם החייל יכול להצליח יותר בפלוגה השני'?'
ענה לו כנ"ל
שאל אותו הרב 'א"כ מה מעשיך פה'
העשיר שעדיין לא הבין לאן חותר הרב ענה לו שבא לומר תהילים
אמר לו הרב 'שלקב"ה יש צבא ענק והרבה פלוגות יש את הלומדים ויש את המחזיקי תורה
אותך שם הקב"ה בפלוגה של מחזיקי תורה ועכשיו הרי מצב מלחמה א"כ יש לפניך שתי ברירות או כמו שאמרת שהדין במצב מלחמה... או אם אתא רוצה אתה יכול להיות לומד אבל אז תתצטרך לותר על כל רכושך' מטל העשיר את רגליו וברח כל עוד נשמתו בו עד כאן המעשה
כתבתי זאת מזיכרון ואיני זוכר את כל הפרטים אדרבא מי שיוכל להביא את כל הסיפור במלואו אשמח
אבל המסר ברור
איני יודע אולי הוא בפלוגה של לעזור לאלו שמתחילים לגלוש ה"י עם כל הדרך שלו עם הגיטרה וכו' וכו'
אבל אין לו מה לחפש ולברור בחינוך הטהור שאנו מקבלים וכל שבוע לזרוק ארס נגדנו ובפרט שהוא כלל לא הולך ע"פ דרך התורה הכבושה לנו ועושה דברים שלא לפי רוחנו
שוב אולי הוא טוב מאוד לאלו שצריכים הרבה רחמי שמים אחרי שהגיעו לאן שהגיעו אבל לא לנו
נ נח נחמ נחמן מאומן
סבא הוא המלך
סמל אישי של המשתמש
שימי התימני
 
הודעות: 676
הצטרף: 18 אפריל 2016, 22:55
מיקום: מאחוריך
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי מישהו מיוחד » 13 פברואר 2017, 06:19

זה דבר פשוט שלא כל אחד מתאים להיות אברך כולל, ומי שלא מתאים אז צריכים ללמד אותו מקצוע טוב שיתאים לדרישת ההלכה, וגם להדריך אותו לצאת בצורה הכי טובה לעולם החיצון...

יש בחורים שרוצים ללמוד קצת הלכה בשנות הבחרות כדי לדעת קצת מושגים בהל' שבת וכשרות וחגים וכדו', כי הם יודעים שלאחר החתונה לא יוכלו לשבת וללמוד, אז למה לא נותנים להם לעשות את זה, למה מכריחים אותם ללמוד גמרא עם ראשונים ואחרונים וקצה''ח וגרש''ש וברכ''ש ונחל''ד ור' נחום ור' שמואל ור' אלחנן וחזו''א ועמק ברכה ועוד ועוד, הרי בין כך לא ישאר להם כלום מזה, ובמקום זה יכלו לצאת מהישיבה עם קצת ידיעות נחוצות לכל בן תורה כמו הל' שבת וכדו'. מי שמתעתד ללמוד כמה שנים לאחר החתונה יכול להשלים את זה לאחר החתונה, אבל מי שיוצא לעבוד מתי ילמד קצת הלכות, איך ישמור שבת, איך ישמור על כשרות המטבח וכו' וכו'.
מישהו מיוחד
 
הודעות: 139
הצטרף: 29 ינואר 2017, 06:49
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי ישיביש » 16 פברואר 2017, 10:51

לגייר מוזיקה של הגויים - זה דבר נפלא

מה ההגדרה למוזיקה יהודית, ומה היא מוזיקה שאינה כשרה? מדוע אינספור שירים גויירו בעבר על ידי אדמו"רים וחסידויות קדושות - והיום זה לא מקובל לשיר בסגנון הראפ, רוק, ג'ז ובלוז? ומה הקשר בין כלי הנגינה לגוף האדם ולסגנון השירה? הרב מענדל ראטה בפרק מוזיקאלי-רוחני ב'בלוג של המשפיע'

בשעה טובה הגעתי לאמריקה. עוד טיול ברחבי העולם. בעיר בורו פארק אני מתאכסן ומסתובב, עיר ואם בישראל, פוגש אנשים חדשים. תמיד מתמלא הלב שלי בשמחה לראות פנים חדשות, עוד גוון מעניין של יהודים. כל מקום עם התרבות שלו, הייחודיות שלו. האמריקאים, למשל, פחות 'חופרים' לאנשים, אולי בהשפעת הדמוקרטיה, פחות בודקים לך בציצית. לעומת זאת, הם גם פחות מעמיקים לחשוב, יותר זורמים וחושבים בעיקר על העבודה ועל לעשות כסף רציני. אבל כולם מלאים אור ומתיקות. עם הישראלים נראה לי יותר יש מה לדבר, להעמיק ולחשוב, ועם האמריקאים יותר יש מה לשיר ולעשות קומזיצים. טוב, האמת? כולם בערך אותו דבר. בכל מקום אוהבים לדבר ולשיר. יש משהו משותף בכל בני האדם. והרי בסופו של דבר, כולנו בני אדם, כמו שאומרים.

תכלע'ס, בשבת האחרונה היינו בניו ג'רזי, עם הארגון "אחים בדרך", ארגון העוזר לאברכים שעברו מסכת גירושין. הארגון יוזם מפגשים שבועיים של עשרות אברכים בערים שונות: מונסי, בורו פארק, וויליאמסבורג. מביאים להם מרצים ויועצים, ויוצרים ביחד שיחות משותפות. מפעל נפלא ותועלתי שראוי שיועתק גם בארץ. אז במוצ"ש הוצאנו את הגיטרות וכלי הנגינה, והיה ערב של שירה וקומזיץ. איתי ביחד הופיע עם הגיטרה גם האדמו"ר מסטיטשין שליט"א מבורו פארק. (יש שני אדמורי"ם לבית סטיטשין, האחד הוא ר' מוט'ל זילבר, הדרשן הידוע, שהוא תלמידו של האדמו"ר הקודם, והשני הוא הרב אליעזר יוטקובסקי, נכדו של האדמו"ר הקודם, אתו הופעתי בקומזיץ).

האדמו"ר הזה הוא אדם מעניין מאוד. הוא מכיל בתוכו שתי דמויות שונות לחלוטין. יש לו חסידים השרופים עליו והולכים אחריו באש ובמים. בשבת הוא יושב ועושה 'טיש', אבל איזה טיש... הוא בוכה רצוף כל הזמן - בדגים, במרק, בפתיתים, כל הזמן בוכה. מתפלל בדביקות ובאקסטזה. אבל פתאום באמצע השבוע הוא הופך לאדם אחר ושונה. הוא נוהג לבד ברכב ונכנס למסעדות לקנות בלי גבאים. הוא לוקח את הגיטרה שלו עליו - הוא יודע היטב לנגן, נכנס לברים ולמועדונים, ומציל נשמות המחפשות דרך. הוא מנגן את כל סגנונות המוזיקה. הוא מכיר עולם, האדמו"ר הזה. אז הוא הגיע שם מוצ"ש למלון הזה, רק ראה אותי צחק וקרא בקול: אוהו, "מנחה", חבר'ה... ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה... ואיזה חיבוק הוא נתן לי. לא התבייש עם זה שראה את הקליפ שלי. ושם עשינו ביחד קומזיץ מרומם.

האווירה הייתה משוחררת, וחשתי חופשי לשיר שירים שונים שהלחנתי, גם בסגנונות מוזיקה פחות מוכרים. אמנם, בינתיים, יצאו לאור כמה שירים בלבד, אך באמתחתי עשרות שירים ובסגנונות מגוונים מאוד. דווקא האדמו"ר 'זרם', וניגן איתי 'אש'. השתוללתי קצת עם השירים, ורקדתי על הבמה עם שירי 'רוק', 'קאנטרי', ו'ראפ'... בגדול, החבר'ה זרמו שם עם התופעה שנחתה עליהם פתאום. אלא שהיו שפחות הבינו מה זה הדבר הזה. בשבת הרי עשינו 'באטע' (התאספות) של כמה שעות טובות עם שירי נשמה, רק שירי רגש חסידיים, ופה פתאום הגעתי עם נשמה אחרת, כמו נפלתי מעולם אחר. אז איפה אני עומד בדיוק? פוסח על שתי הסעיפים? ובכלל, מניין המוזיקה הזו, האין זה מוזיקה גויית? הרי לא שמענו מוזיקה כזאת בבית, ומה זו החדשנות הזאת, מניין היא לקוחה? האם התקלקלתי פתאום? איפה שירי הרגש שהייתי שר, איפה הנשמה? או, איך אני מערבב בין שני העולמות ונמצא בכמה מקומות ביחד?

זה הזכיר לי סיפור. קרה לפני כחצי שנה. גרתי אז בבני ברק, ובבוקר אחד הלכתי להתפלל שחרית בביהכנ"ס 'פא"י', ברחוב דסלר שם. בתפילה ראיתי איזה בחור מתוק מתפלל עם כל הלב, עם ניגון משתפך כזה. זה עורר בי השראה כזו, ותוך כדי התפילה, ב'אשרי' שאחרי 'שמונה עשרה', מצאתי את עצמי מלחין איזה שיר על הפסוק "תהילת ה' ידבר פי". השיר הזה מושפע מכמה סגנונות של מספר מלחינים: יצחק פוקס, ליפא שמלצר, ואולי עוד. סטייל אחר. באתי הביתה, מתיישב על המיטה ומתחיל לנגן. ופתאום דופקים בדלת, ואיזה חילוני נכנס יחד עם משכיר הדירה, הוא בא מטעם רשות המיסים, והם בודקים משהו, את מידות הדירה. אני ממשיך לנגן בחדר השינה. פתאום החילוני נכנס, ושואל אותי בעיניים בורקות כאלו: "תגיד, מה זה השיר הזה שאתה שר?". אני אומר לו - "זה שיר שהלחנתי עכשיו, לפני כשעה, אחרי התפילה". "וואו", הוא אומר לי, "אני שר באיזו להקה חילונית ידועה, ותדע לך שהשיר הזה נוגע לי עמוק בלב". טוב, האמת היא שאני בעצמי לא ידעתי מה זה בדיוק המוזיקה הזו שיצרתי, פשוט הלחנתי אותה, בלי לדעת מה זה הדבר הזה. אז אני שואל אותו: "תגיד, מה זו בדיוק המוזיקה הזו, לאיזה ז'אנר מוזיקאלי היא משתייכת?". אני רואה אותו מתיישב על כיסא לידי, מחפש איזה ספר יהודי, פותח, סוגר, פותח שוב, ואפילו הבחנתי בדמעה בזווית עינו. הוא אומר לי, "תקשיב, אין לי הגדרה מדויקת לזה, זה פשוט 'מוזיקה יהודית אמיתית'. זה לנשמה". כך הוא אומר לי. טוב, הסיפור לא נגמר כאן.

יומיים אחר כך אני מוזמן ל'קומזיץ' באיזו ישיבה חסידית, ואני שר איתם שירי רגש שונים. בסוף ה'קומזיץ' אני מספר להם - חבר'ה, אני רוצה שתקשיבו לשיר חדש שהלחנתי לפני כמה ימים בלבד, "תהילת השם". ואני מספר להם את סיפורו של השיר, ומתחיל לשיר. הבחורים היו 'אש': השתוללו, מחאו כפיים, דפקו עם מזלגות, אהבו כל שנייה. פתאום בא המשגיח ומפסיק אותי באמצע השיר. הוא אומר שזה לא מתאים. הוא לא יכל לסבול את המוזיקה הזו. מבחינתו, זה כנראה 'סטרא אחרא', לא יודע. אבל לי זה היה בטוח שהשיר הזה פשוט מלא נשמה, מלא רגש. הלחנתי אותו ברגע של השראה קדושה. אז למה אנשים מסוימים כן מרגישים לפעמים על סגנונות מוזיקה שונים שזו מוזיקה גויית? ובינינו, הרי גם אנחנו לפעמים מבולבלים בנושא. לפעמים אנחנו שומעים מוזיקה שהיא מדליקה לנו אנרגיות מטורפות וזו לא בדיוק השירה החסידית המקורית, אבל זה כן כיף לשמוע. אז מניין הכיף הזה, האם זה מ'סטרא אחרא'? זה מקלקל אותנו? טוב או לא טוב? ולמה לא שרו אבותינו בסגנונות הללו?

טוב, אני נזכר בעוד סיפור: זה היה לפני כמה חדשים, הייתי אז באוקראינה, ויצא לי להסתובב בכמה עיירות שם. פה ושם עברתי ליד מקומות שנשמעו מתוכם צלילי מוזיקה. אולי הם היו תיאטרונים קטנים או סתם אנשים שהדליקו בבית מוזיקה בווליום גבוה. לא הבנתי כמובן מילה מהמנגינות ששמעתי, מנין לי להבין אוקראינית או רוסית? אבל הקשבתי למוזיקה. זו הייתה פשוט מוזיקה חסידית. אינני מתכוון ששמעתי שם שירים חסידיים מוכרים, פשוט שמעתי את הסגנון החסידי בכל מה שרק התנגן שם. שאלתי את עצמי - מה זה הדבר הזה? מה זה אומר? ואז, באותו רגע, אימתתי לעצמי את מה שחשבתי כבר מזמן: אבותינו שגרו במזרח אירופה פשוט הושפעו מהמוזיקה המזרח אירופאית, והלחינו את כל השירים שלהם בסגנון הזה. החסידים ההונגרים (סאטמער) הלחינו בסגנון ההונגרי, החסידים הרומנים (וויז'ניץ) הלחינו בסגנון הרומני, בנגינה החבדי"ת יש את הסגנון הרוסי, בנגינה הקרלינית והסלונימאית יש את העצבות הליטאית - סגנון ליטא, מודז'יץ וגור - סגנון פולין. זה אחד ועוד אחד. זהו. וכמובן, הספרדים שגרו בארצות ערב הלחינו בסגנון השירה הערבית, והוא הנקרא 'שירה מזרחית'. לא רק זה, היו אפילו אדמורי"ם שלקחו מנגינות שלמות מהגויים, כמו הרבי מקאליב שלקח מההונגרים, ועוד.

ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ זצ"ל, למשל, לקח לא מעט ממנגינות רומניות עממיות. זה האחרון פירש פעם את הפסוק, "קחו לכם מזמרת הארץ", צריך לקחת ולגנוב את השירים הטובים של הגויים, לפעמים יש להם דברים טובים. אבל זה כבר היה נושא שנוי במחלוקת, אם כי הלכתית אין בכך בעיה אם השירים לא נעשו לשם עבודה זרה. הבעיה העיקרית ממנה פחדו הייתה, שאנשים יקשיבו בעקבות כך לתוכן השירים של הגויים, וחלק ניכר מתוכן השירים שלהם לא ממש מתאים לנו. אך זה רק בנוגע לשירים עצמם. אבל הסגנון, הוא הושפע בכל המקומות בצורה ברורה מסגנונות השירה המקומיים. אז למה לפעמים אנחנו כן מרגישים על סגנונות מוזיקה מסוימים שהם פחות רוחניים, פחות קדושים? מה הכלל בזה? האם ישנם סגנונות מוזיקה שהם כן אסורים, מזיקים? איך זה עובד?

אז בוא נעשה סדר בעניין. הגאון מוילנא מסביר באחד מספריו שישנם בכללות שלושה ז'אנרים בכלי הנגינה, והם מכוונים לשלושת החלקים של גוף האדם:

יש את 'כלי הנשיפה' שמנגנים בהם דרך הפה, וביניהם נכללים - החליל, הסקסופון, הקלרינט, החצוצרה, ועוד. הם מסמלים את החלק העליון של הגוף, הראש. הם מסמלים את המחשבה.

יש את 'כלי המיתר' שמנגנים בהם דרך הידיים מול הלב, בהם נכללים הנבל, הגיטרה, המנדולינה ועוד. הם מסמלים את החלק האמצעי של גוף האדם המכוון נגד הלב. הם מסמלים את הלב, הרגש. (מיקום הכינור עומד בין הראש ללב, ולכן הוא מרמז על אמצעי ביניהם, בין המחשבה ללב).

ויש את 'כלי ההקשה', בהם נכללים התוף, המצלתיים, וכדומה, והם מסמלים את החלק התחתון של הגוף המכוון נגד הרגליים. הם מסמלים יותר את המעשי, הפיזי, החומרי.

הם למעשה שלושת החלקים המרכזיים של האדם. 'מחשבה', 'רגש, ו-'מעשה'. על פי הגאון מוילנא, הם גם מסמלים חלקים שונים במבנה הרוחני של העולמות העליונים. על פי זה, יש גם לחלק את הז'אנרים השונים במוזיקה העשויים לכלי הנגינה השונים: שירי חב"ד, למשל, מתאימים יותר לכלי נשיפה כמו הקלרינט, או לפעמים גם הכינור, אך פחות בשביל לשיר עם גיטרות לקומזיצים וכדומה, כי הם יותר שירי מחשבה ועומק. הם מסמלים את החלק היותר עליון באדם. שירי קרליבך למשל, ברור שהם מסמלים את האמצעי, את הלב והרגש הנשפך, ולכן ה'גיטרה' הכי מתאימה למוזיקה שלו. שירי ה'רוק' הכבד, למשל, מסמלים את החלק היותר תחתון של האדם, ולכן מנגנים בהם בתופים. הגיטרה החשמלית גם מאוד דומיננטית בשירי ה'רוק', ומה שמעניין הוא שתמיד הגיטריסטים מחזיקים אותה יותר למטה מאשר הגיטרה הקלאסית שממוקמת בדרך כלל יותר מול הלב.

זה פשוט מרגיש להם בפנים שהגיטרה הזאת מקומה יותר למטה. כי השורש של המוזיקה הזו באה מעולמות יותר בסיסיים, קרקעיים, תחתוניים. עוד משהו מעניין שאפשר להבחין בו: בשירי מחשבה ועומק, כמו חב"ד, האנשים המצטרפים או מאזינים לשירה מפעילים יותר את החלק העליון של הגוף, מאמצים כזה את הראש, מקמטים את המח, המחשבה. בשירי רגש כמו קרליבך, פינקי וועבר, יצחק פוקס וכדומה, אנשים משתמשים יותר עם הידיים ופותחים כזה את הידיים(במקביל עם תנועת הראש). בשירי 'רוק' ו'פופ', אנשים משתמשים הרבה עם הרגליים. מתופפים ומזיזים את הרגליים בהתאם.

וזה אומר במילה אחת: אנחנו זקוקים לכל סגנונות המוזיקה. כמו שאנחנו עשויים מכמה חלקי גוף, אנחנו זקוקים להקשבה לכל סגנונות המוזיקה. לפעמים יש בנו צורך להקשיב למוזיקה כזו, ולפעמים למוזיקה אחרת. אנחנו צריכים להזין את חלקי הנפש השונים מהם אנו מורכבים. ותנו לי לומר לכם ברורות: אין שום סגנון מוזיקה שהיא 'גויית'. אין דבר כזה. יש שירים שהתוכן המילולי שלהם הוא 'גויי', ויש גם שירה שהיא 'גויית'. כשרבי נחמן מדבר על מנגנים שאינם כשרים, הוא מתכוון על מנגנים שהראש שלהם מונח במקומות לא טובים, וזה מורגש בשירה שהם שרים. אפילו אצל גויים, יש גויים שהשירה שלהם היא יותר רוחנית, ויש גויים שהם פחות רוחניים, אבל אין 'סגנון' מוזיקה שהוא לא טוב. רק לא כל סגנון מוזיקה מתאים לכל זמן. לא מה שמתאים לליל שבת, מתאים לאיזה סיום של קומזיץ בליל שישי. כמו כן, לא כל המצבים שווים. כל אדם יש לו זמנים שונים. לפעמים הוא צריך לשמוע מוזיקה כזו, ולפעמים מוזיקה אחרת. וכמו כן, לא כל הנפשות שוות. יש כל מיני נשמות שבאים משורשים שונים, לאחד מתאים יותר מוזיקה כזו, ולאחר מוזיקה אחרת. זה תלוי מאיזה עולם משתלשלת הנשמה. אבל כל הסגנונות הם טובים, ולכולם יש מקור בקדושה.

פעם, אחרי איזה קומזיץ בישיבה חסידית באמריקה בקאנטרי, שאלו אותי הבחורים - מהו הכלל באמת, איך אנחנו יכולים לדעת איזו מוזיקה טובה בשבילנו כעת, ואיזו לא. ופתאום הבריק לי הפסוק: "חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך". פירשתי להם את זה כך: זו יכולה להיות מוזיקה חדשנית, או מוזיקה עתיקת יומין, השאלה היא אם "דודי צפנתי לך", אם ריבונו של עולם צפון בתוכו, דהיינו - אם זה מקרב אותך, עושה לך טוב בלב, מביא לך שמחה, או הפוך. וכאן חשוב גם להדגיש ולומר: למוזיקה ישנן שתי מטרות מרכזיות. האחת - בשביל לרומם את הנשמה, עם שירי רגש קדושים. אבל ישנה עוד מטרה למוזיקה: להזין את הצורך הנפשי של האדם למוזיקה, ולהביא לו שמחה ושחרור הנפש מכל הצרות והתלאות שעוברות עליו מדי יום ביומו. אז גם אם מוזיקה מסוימת לא ממש גורמת לאדם להיכנס לדביקות עילאית בגלל השורש היותר נמוך של המוזיקה, אבל זה חשוב וחיוני לנפש הטבעית. (וכמו שידוע שאנחנו מורכבים מהגוף, הנפש הטבעית, והנשמה הרוחנית). זה מרגיע את נפש האדם ומביא לו שמחה ושחרור. צריך לפעמים לפרוק אנרגיות. זהו צורך חיוני ובריא של כל אדם.

טוב חברים, אני מסתכל אחורה, ונראה לי שיצא לנו הפעם מאמר עמוק ומורכב קצת על המוזיקה. אבל תנו לי לסיים עם כמה תחושות שאני חש. התחושה הברורה שלי, היא שבבית המקדש היה את כל סגנונות המוזיקה שישנם בעולם. שהרי לכל מוזיקה חייב להיות שורש בקדושה, אחרת מנין לה הקיום. רק ששם זה היה בצורה הכי רוחנית וקדושה. ויש לי עוד תחושה עמוקה. תחושתי היא שכל האמנים בעלי התשובה, שמביאים לנו מוזיקה מקורית וחדשנית כמו שולי רנד, יצחק פוקס, עדי רן וכדומה, כל הסיפור הזה הוא פשוט תהליך של חזרה לקדושה של סגנונות המוזיקה, מעין חזרה בתשובה. המוזיקה חוזרת בתשובה. היא חוזרת אל מקורה האמיתי. מעין גאולת ניצוצות בשפה החסידית - קבלית. ואנחנו, אנחנו צריכים להכשיר את עצמינו לקבל את כל סגנונות המוזיקה בחזרה בזרועות פתוחות. צריך לקדש את העולם. להביא את כל סוגי המוזיקה - בקדושה.

וכאן אני קורא לכל האמנים הצעירים, שמרגישים שיש להם בפנים בלב סגנונות מוזיקה שונים, אך הם מהססים ומפחדים לבטא את עצמם: אל תהססו לרגע. הביאו את עצמכם, תבטאו את עצמכם בשיא עזות הביטוי. הדור שלנו מורכב מנפשות שונות, שבאות מעולמות שונים, ואנחנו צריכים להביא את כל סגנונות המוזיקה בקדושה: חסידי, רוק, פופ, קאנטרי, ג'אז, ראפ, היפ הופ ובלוז. אנחנו צריכים את הכל, רק בקדושה, ועם מילים קדושות. אל תהססו להביא לעולם את מה שהנכם מרגישים עמוק בלב, שהנכם נמשכים ואוהבים לעשות. זה בדיוק הזמן לגאול את סגנונות המוזיקה, ולהחזיר את הכל אל חיקה של היהדות, להחזיר את הכל חזרה אל בית המקדש. זה בדיוק הזמן.
סמל אישי של המשתמש
ישיביש
 
הודעות: 1566
הצטרף: 27 מאי 2013, 19:21
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 16 פברואר 2017, 11:58

טוב, כמה הערות:
1. סוף סוף חזר הבחור להתעסק בענין המקורי שאיתו היכרנו, עולם המוזיקה, שבתחום זה אין חולק שהוא מוכשר ביותר, וכדרכו להעמיק להתבונן יצא לו מאמר עמוק ומשובח על נושא המוזיקה, כמובן גם הפעם עם הנטיה לפרוץ מוסכמות (או לחילופין האומץ לחשוב מחוץ לקופסה כל צד כגרסתו), אבל זה בקטנה.
2. חלק גדול מהנאמר במאמר הנ"ל שמעתי גם באריכות מיהודי בשם גיא צבי מינץ מברסלב, שקורא לעצמו "בעל מנגן כשר", ומוסר הרצאות וחיבר ספרים בנושא עולם הנגינה במקורות היהדות, ולפי מה שהוא אומר גם כל סוג נגינה באה לתקן חלק אחר כנאמר כאן, וגם בבית המקדש היו הלויים מנגנים לכל אחד בהקרבת הקרבן לפי מה שהכיר הכהן בחטאו האם פגם במחשבה או בלב או בעולם החומר, ולפי זה ניגנו בכלים המתאימים.
3. הרב מינץ הנ"ל טוען שיש כלי נגינה יהודיים מובהקים שניגנו איתם גם בבית המקדש כמו כלי המיתר והנשיפה וכלי ההקשה כל אחד כענינו כנ"ל, אבל יש כלי נגינה שהומצאו בשנים מאוחרות יותר ע"י הגוים ומביאים למקומות נמוכים ביותר, כגון הסקסופון שמשמש בסגנון בלוז בעיקר, שמביא את האדם למקומות נמוכים, מכיון שהסקסופון בנוי בצורה שיורד מהפה ששייך לעולם המחשבה לכיוון הרגליים, וממילא מוריד את המחשבה לכיוון התאוות והחומר, וכן הגיטרה החשמלית שיורדת מכיוון הלב לכיוון הרגלים, ולכן גם בגיטרה קלאסית שהוא כלי יהודי מובהק יש להחזיק אותו בגובה מול הלב כמו כל כלי המיתר שמכוונים מול עולם הרגש.
4. הרב הנ"ל טוען גם שסוגי מקצבים שונים מביאים לרגשות שונים, ומלין בעיקר על מקצבים גויים שנכנסו לאחרונה במחוזותינו גם בתוך עולם החסידי ובשולחנות האדמו"רים שנשמעים כמוזיקה במועדונים וכו' וד"ל, שגם מקצבים אלו מביאים למקומות נמוכים מאוד, וכמו שמעידים אנשים שנמצאים במעמדים קדושים מאוד שמרגישים רגשות סותרים מצד אחר רגשות נעלים ומצד שני מקצבים שמניעים ומעוררים את הגוף והחומריות... וד"ל.
5. מה שקצת מחפה על המקצבים הבעייתיים הנ"ל זה השירה בפה של המקהלה ו/או הבעלי מנגנים בחצרות החסידים ששירתם כן בד"כ ממקום רוחני, מה שלמשל מיותר בנגינה המכונה נגינת "כליזמר" שזהו נגינת כלים יהודיים שבמקרים אלו השירה בפה רק מוריד מיופי הנגינה, מכיון שכלי נגינה שמקורם בקדושה מביאים לרגשות רוחניים נעלים יותר אף משירה בפה.
טוב הארכתי יותר ממה שחשבתי ואני חושב שנושא הנגינה היהודית ראוי אף לאשכול נפרד.
עד כאן לעכשיו.
בזמן חירום לא מסכנים חיים ותקשרים מייד למד"א 101 כהוראת הרבנים
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
הודעות: 371
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 16 פברואר 2017, 12:01

"קרינא דאיגרתא איהי ליהווי פרוונקא", תפתח...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 3198
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי שימי התימני » 16 פברואר 2017, 21:32

לאמץ שירים מהגויים הם עבודה של צדיקים ואין לנו עסק בנסתרות זה לא עבודה של כל מי שבא לו
איך אמרו פה פעם שהוא הולך בדרכים של קליפה...
וכפי שהוא בעצמו כותב שהלחין שיר שהוא גם בסגנון של הנ"ל
וחוץ מזה על עצם מה שהוא דיבר על שירי הפאפ וכו' איני מכיר את כל השמות שילך קצת לברר אצל המבינים במוזיקה ובהיסטורית המוזיקה מי אלו שהורידו לעולם את כל סגנון המוזיקה הזאת ולאיזה מטרה הם עשו זאת ומה בדיוק מחולל בתוכיות האדם סגנון המוזיקה הזאת
נ נח נחמ נחמן מאומן
סבא הוא המלך
סמל אישי של המשתמש
שימי התימני
 
הודעות: 676
הצטרף: 18 אפריל 2016, 22:55
מיקום: מאחוריך
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 16 פברואר 2017, 22:47

שימי התימני כתב:לאמץ שירים מהגויים הם עבודה של צדיקים ואין לנו עסק בנסתרות זה לא עבודה של כל מי שבא לו
איך אמרו פה פעם שהוא הולך בדרכים של קליפה...
וכפי שהוא בעצמו כותב שהלחין שיר שהוא גם בסגנון של הנ"ל
וחוץ מזה על עצם מה שהוא דיבר על שירי הפאפ וכו' איני מכיר את כל השמות שילך קצת לברר אצל המבינים במוזיקה ובהיסטורית המוזיקה מי אלו שהורידו לעולם את כל סגנון המוזיקה הזאת ולאיזה מטרה הם עשו זאת ומה בדיוק מחולל בתוכיות האדם סגנון המוזיקה הזאת

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=11970&p=341369#p341172
בזמן חירום לא מסכנים חיים ותקשרים מייד למד"א 101 כהוראת הרבנים
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
הודעות: 371
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי לוי » 17 פברואר 2017, 12:41

0004.jpg
0004.jpg (73.42 KiB) נצפה 1613 פעמים
א-ל אדון על כל המעשים - הוא תירוץ על כל הקושיות!
סמל אישי של המשתמש
לוי
 
הודעות: 261
הצטרף: 07 נובמבר 2016, 12:27
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אני פה » 17 פברואר 2017, 15:18

עד היום עוד היה ניתן להבין שיש לו כוונות טובות ושיש אולי תועלת בחלק מדעותיו, אך ה"בלוג" האחרון מגלה שהכל "בלוף", הוא מתלהב מעצמו יותר מדאי, בקצב הזה יגיד שבשביל להשתחרר מותר לעשות עוד כמה דברים, וידוע מה סופם של כל האויבער חכמים האלו, היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שלבסוף...
אני פה
 
הודעות: 207
הצטרף: 12 דצמבר 2015, 21:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 17 פברואר 2017, 15:24

נו נו
מזה דיברנו כבר בהתחלה, הוא יכול ללכת מייד, הוא לא צריך להישאר אצלינו קודם ולהצדיק את זה שהוא יוצא לרעות בשדות זרים, כיום הוא יכול לעשות את זה ביד ומייד..
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 3198
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

הודעה שלא נקראהעל ידי אני פה » 17 פברואר 2017, 15:27

האתר של גיא צבי מינץ מומלך מאוד לשמוע אותו.
http://www.hamenagen.com/
אני פה
 
הודעות: 207
הצטרף: 12 דצמבר 2015, 21:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הקודםהבא

חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: 2072, [G], אני פה, זאבי, חמו, ישיביש, פך שמן ו־47 אורחים