הפורומים של אתר לדעת

גמ' בבא קמא מט :

" מאן דמחזיק בשטרא אדעתיה דארעא הוא דמחזיק, ובארעא הא לא אחזיק.
ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא "

(נראה לי פרדוקס לא ?)

איך הדבק מגע לא נדבק לצד הפנימי של השפופרת?

על ידי **יאיר** » 05 דצמבר 2016, 03:26

כי הוא נהיה דביק רק אחרי "מגע" עם האויר ולכן באמת לפעמים הוא מתייבש בבקבוקון...כדי למנוע זאת ראה באשכול ההמלצות.
[אגלה כבר פה, פשוט לשים במקרר...]

על ידי **קריא** » 05 דצמבר 2016, 23:52

תאמין לי, אל תאמין לאף אחד

אם אני אוכלת..... ומישהו מתקשר אלי...... זה נקרא הפרעת אכילה???

חבצלת השרון כתב:אם אני אוכלת..... ומישהו מתקשר אלי...... זה נקרא הפרעת אכילה???

viewtopic.php?f=1&t=8341&start=460#p302366

: photo_2016-12-18_21-06-19.jpg (113.77 KiB) נצפה 10671 פעמים

על ידי **1010** » 20 דצמבר 2016, 19:59

מת מצוה הכל קרוביו

על ידי **יאיר** » 21 דצמבר 2016, 00:25

מה הפרדוקס?

על ידי **1010** » 21 דצמבר 2016, 12:44

אם הכל קרוביו, הוא לא מת מצוה.

מת מצוה, זה רק מי שאין לו קרובים.

אתנחתא כתב:אחד הפרדוקסים המפורסמים בהלכה הוא 'פרדוקס קידוש החודש' (פרדוקס שאף נכתב עליו שיר בידי הפרופסור לארכאולוגיה רוני רייך...).

וזהו תוכנו:

מעשה ובאו שני אנשים לסנהדרין ב-ל' אב, והעידו שראו את המולד, וממילא על בי"ד להכריז שאותו יום הוא -א' באלול. אולם, לפני שהספיקו להכריז , הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים בכדי להזים את עדות הראשונים, שני עדים אלה יהיו ביום א' לחודש אלול בני מצווה וכשירים לעדות מאותו יום.

עפ"י ההלכה, אם עדות העדים הראשונים הוזמה על ידי העדים שבאו אחריהם, לא יכריזו בי"ד על אותו היום כ-א' באלול. מאחר שכך לא מלאו לעדים שבקבוצה השנייה שלוש עשרה שנים, וממילא עדותם אינה עדות, ואין בדבריהם כדי להזים את עדות העדים הראשונים. ולפיכך יש לקבל את עדות העדים הראשונים, ולהכריז על היום להיות א' באלול. אם כך, קבוצת העדים השנייה היא איפוא בדיוק בגיל מצוות, כשרים לעדות, ולכן עדותם מתקבלת וכן מזימה את זו של העדים הראשונים. וחוזר חלילה...

ועי' במנחת חינוך שדן בזה - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=26

הנה השיר?

הַשֶּׁמֶש עַל הַיָּם עוֹלֵה,
בְּאוֹר יָהֵל זוֹרֵחַ;
כְּמִתְאַמֵּץ לְהַחֲלִיק ...
מַסְפִּיק לְהִתְבַּדֵּחַ!
זֶה לֹא יְצִיר מֹחוֹ שֶׁל לוּאִיס
קֵרוֹל הַקּוֹדֵחַ;
כִּי לְהַלָּן תָּפְקִיד רָאשִׁי
יֵשׁ דַּוְקָא לַיָּרֵחַ.

וּבְכֵן הַפַּעַם, בִּרְצִינוּת:
לִפְנֵי כִּשְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים לְחֹדֶשׁ אָב
בִּשְּׁנַת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם,
שׁוּב הִתְכַּנֵּס לוֹ בֵּית הַדִּין
בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם,
עַל רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָכְרִיז
(וְעוֹד עִנְיָן אוֹ שְׁנַיִם).

אֶצְלֵנוּ הַיְּהוּדִים הֲרֵי,
זֹאת לְהֱוֵי יָדוּעַ,
סִדְרֵי שָׁנָה וְחֹדָשִׁים,
תְּקוּפוֹת וִיְמֵי שָׁבוּעַ,
לְפִי יָרֵחַ נִקְבָּעִים
אֲשֶׁר בָּרוֹם יָנוּעַ,
וְאֵין עַל כָּךְ עוֹד לְהַרְהֵר
וְלֹא לִשְׁאוֹל: מָדוּעַ?

אִם בַּשְּׁלוֹשִׁים לְחֹדֶשׁ אָב
אֶל בֵּית הַדִּין, בָּהוּל
יָבוֹאוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים
יָעִידוּ כִּי מִמּוּל
רָאוּ מוֹלָד הַלְּבָנָה
(וְזֶה לֹא תַּעֲלוּל)
כִּי אַז יוּכְרָז אוֹתוֹ הַיּוֹם
כְּ'אָלֶ"ף בְּאֱלוּל'.

אַךְ זֶה יָצְאוּ שְׁנֵי הָעֵדִים
מִלִּפְנֵי בֵּית הַדִּין,
אֶת חוֹבָתַם זֶה אַךְ מִלְּאוּ
הָלְכוּ לִשְׁתּוֹת כּוֹס גִּ'ין.
שֶׁכֵּן עָמְדוּ לִגְבּוֹת שְׁטָר חוֹב
שֶׁפֵּרְעוֹנוֹ הִקְדִּים
וְזוֹ סִבָּה טוֹבָה לָחֹג ...
אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין.

יֵשׁ לְהַזְכִּיר דָּבָר נוֹסָף
מִתּוֹךְ סִדְרֵי הַדִּין .
כִּי אִם יָבוֹאוּ בּוֹ בַּיּוֹם
עוֹד זוּג שֶׁל בָּחוּרִים
וְלִפְנֵי בֵּית הַדִּין יֹאמְרוּ
כִּי הֵם מִצְטַעֲרִים
אַךְ הָעֵדִים אֲשֶׁר לְעֵיל
הָיוּ בַּמִּילוּאִים.

וְלֹא יָכְלוּ בִּכְלָל לִצְפּוֹת
בְּצֵאת הַלְּבָנָה.
אֲזָי הָרַבָּנִים, קְצָרוֹת
יֵשְׁבוּ עַל הַמְּדוֹכָה.
וְיִקְבְּעוּ כִּי הָעֵדִים
שֶׁבָּאוּ רִאשׁוֹנָה
הֵם זוֹמְמִים! אֲשֶׁר עַל כֵּן
כָּל עֵדוּתַם פְּסוּלָה.

וְכַךְ, אֵפוֹא, זֶה בֵּית הַדִּין
אֲשֶׁר בִּיְרוּשָׁלַיִם,
אֲשֶׁר קָבַע: "הֵם זוֹמְמִים",
בִּטֵּל עֵדוּת הַשְּׁנַיִם;
"הַיּוֹם לֹא אָלֶ"ף בְּאֱלוּל
שֶׁל שְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם
כִּי הוּא נִשְׁאָר שְׁלוֹשִׁים בְּאָב,
כָּל עוֹד יֵשׁ אוֹר, בֵּינְתַיִם."

וְיֵשׁ לוֹמָר כָּאן עוֹד דָּבָר
בְּאֵלֶּה עִנְיָנִים,
כִּי בַּסִּפּוּר הַמְּסוּפָּר
עִקָּר הוּא, אֵין חוֹלְקִים,
שֶׁכָּאן נֶחְשָׁב כִּמְבוּגָר
(כָּל מָאן דְּהוּ יַסְכִּים):
כָּל מִי אֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ כְּבָר
יוֹד-גִּימֶל אֲבִיבִים.

שָׁאַל אוֹתָם אָב בֵּית הַדִּין
"מָה פֵּשֶׁר הַשִּׂמְחָה?"
"אֲנָחְנוּ תְּאוֹמִים," אָמְרוּ
"זוּ לֹא מַהֲתַלָּה:
גִּילֵנוּ שְׁלוֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים,
נֹאמָר בְּגַאֲוָה,
כִּי אָלֶ"ף בְּאֱלוּל הוּא לָנוּ
יוֹם בַּר הַמִּצְוָה."
"עֲצוֹר! עֲצוֹר!" צָעַק בְּקוֹל
אֶחָד הַדַּיָּנִים.
"אַךְ זֶה עַתָּה קָבַעְנוּ פֹּה
שִׁינוּי תַּאֲרִיכִים.
עֲדַין חֹדֶשׁ אָב הַיּוֹם,
עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
וְרַק מָחָר, לְפִי הַדִּין
תּוּכְלוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים."

"אִם כַּךְ", הָרַבִּי הַשֵּׁנִי,
צָעַק בְּקוֹל גַּדוֹל:
"אֵינְכֵם עֲדַיִן בְּנֵי מִצְוָה
וְיֵשׁ בַּזֶּה מִכְשׁוֹל!
אַתֶּם עֲדַיִן, אֵיךְ לוֹמָר,
קְטִינִים כְּבַיָכוֹל.
וְעֵדוּתְכֶם אֵינָה עֵדוּת!
לִרְשׁוֹם בַּפְּרוֹטוֹקוֹל."

אַז הִזְדָעֵק לוֹ הַשְּׁלִישִׁי
מִבֵּין הָרָבָּנִים:
"אִם עֵדוּתַם אֵינָה עֵדוּת
שֶׁל שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים,
אֲזָי עֵדֵי בּוֹקְרוֹ שֶׁל יוֹם
אֵינָם כְּלָל זוֹמְמִים,
רֹאשׁ חוֹדֵשׁ שֶׁל אֱלוּל הַיּוֹם,
לֹא אָב, יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים!"

הַתְּאוֹמִים מִיָּד קָפְצוּ
לַכָּל אָמְרוּ אַז ... "וָאלָה!
בְּכֹל זֹאת בַּר מִצְוָה הַיּוֹם,
נֵלֵך הַבַּיְתָה, יָאלָלה!
צָרִיךְ לַחְזוֹר לַזֶּה אֲשֶׁר
אָמַרְנוּ לְכַתְחִילָה:
הַשְּׁנַיִם זוֹמְמִים הֲרֵי ..."
וְכַךְ חוֹזֵר חֲלִילָה.

הַקָּיִץ אֶל קִצּוֹ קָרַב,
תַּצְהִיב הָאִזְדָּרֶכֶת.
הָעֲנָנִים חָלְפוּ בָּרוֹם
נוֹפְלִים עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.
שָׁקְעָה חָמָה וְגַם זָרְחָה
וְסוֹף גַּם לַמַּסֶּכֶת.
שֶּבָּהּ הַזְּמָן, שֶׁרָץ תָּמִיד...
כִּמְעַט עָצַר מִלֶּכֶת.

מי ידע איזה בעיה נוספת יש בעדות שהמשורר הנכבד לא שם ליבו לכך?

'פרדוכסים - פרשת פרה'. מאת פרופ' שלום רוזנברג.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/3298

ברור ששני אחים אינם יכולים להעיד ביחד!!!!!!!!!!!!!!

על ידי **יאיר** » 03 ינואר 2017, 03:19

קלונימוס הזקן כתב:'פרדוכסים - פרשת פרה'. מאת פרופ' שלום רוזנברג.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/3298

פרדוכסים/פרדוקסים?

פרדוקס...

שפתי כהן כתב:ברור ששני אחים אינם יכולים להעיד ביחד!!!!!!!!!!!!!!

לכאורה החלק של 2 האחים כלל לא רלוונטי לעצם הפרדוקס,
שהרי די לנו בעד אחד הפסול להעיד מחמת גילו, כדי שלא יוכלו להזים את עדות הראשונים וכו'

הפה שאסר הוא הפה שהתיר

: photo_2017-01-10_21-58-45.jpg (160.66 KiB) נצפה 9777 פעמים

הוקפץ לכבוד אחד ויחיד.

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 14:16

תודה רבה רבה פשוט חיפשתי משהו (אפ' שבסוף לא מצאתי אבל בכל אופן תודה)

טוב.

עזרה זה עזרה ומצווה בלי קשר.

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 14:21

אין ספק שעזרת וגם זכית במצוה

לפי החתימה שלך אני מבין שגם אתה זוכה לעשות לא מעט מצוות...

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 14:25

משתדלים בכל אופן

כן....
אומרים שההשתדלות והרצון למצווה זה יותר חשוב מהמצווה עצמה.

(ככה שיש לך המווון זכויות )

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 19:52

ה' יעזור שזה יגבור על עבירות ח"ו

אתה יודע שלהציל חיים זו מצווה יותר חשובה מהרבה מצוות אחרות עד כדי כך
שפיקוח נפש דוחה הכל.

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 20:23

בוודאי שאני יודע
וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא

אתה זוכה אדון אחד ויחיד להציל עולם מלא.

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 20:41

אשרי שזכיתי

תעריך את זה.
תלמד להעריך. אני למשל מאוווד מעריך אנשים כאלו.

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 21:03

וטוב מאד שאתה מעריך למה שלא תלך להתנדב

א.אדם לא נמדד בהערכה שלו לפי מידת התנדבותו בעצמו,כי יש שאינם יכולים להתנדב וד''ל.

ב.אולי באמת אלך בעתיד להתנדב...(אם כי אני לא יודע איך אתנדב כמוך בלי הגנים שלך...)

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 21:32

אתה יכול לפתח לבד רגש שהילדים שלך יזכו לקבל את זה בגנים

גנים זה משהו נרכש לא חושב שזה משהו שנחשב גנים..

על ידי **אחד ויחיד** » 21 מרץ 2017, 21:44

איך שתרצה

אני שואל.מעניין אותי אם גם אתה חושב כך.

על ידי **אחד ויחיד** » 22 מרץ 2017, 12:43

אני חושב ע"פ דבריו של בעל הנועם אלימלך שכל תכלית האדם הוא לשבר את הטבע שלו כלומר אתה יכול ליצור משהו שאין לך כמו רגש ואז זה יעבור בגנים לילדים

לשבר את הטבע - זה נכון.
אבל העניין שזה נקרא גנים וזה עובר לילדים - מי אמר?

על ידי **אחד ויחיד** » 23 מרץ 2017, 19:01

בוודאי שדבר שרכשת אותו והוא טבע בדם שלך יכול לעבור בגנים לילדיך

על ידי **RUSHL** » 23 מרץ 2017, 19:40

חברה לעבור לאשכול הפיטפוטים.....

רבויתי לא ישנתי כל הלילה בגלל השאלה הקשה הזאת!!
ראובן שלח לשמעון ארגז מלא בבשר ויין, על ידי בנו של שמעון. ואמר שהוא מזכה את זה לשמעון עכשיו - על מנת שהבן השליח אינו בן סורר ומורה ולא יהיה כזה.
והלך הבן, ובדרך פתח את הארגז ואכל מתוכו תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי.
מכיון שהאב זכה בזה ברגע המסירה -הרי אכל משל אביו, והוא בן סורר ומורה.
אבל..
ברגע שהוא נעשה בן סורר ומורה - התבטל למפרע הזכיה של אביו, שהיתה ע"מ שאינו בן סורר ומורה.
וא"כ יצא שלא אכל משל אביו. - וא"כ אינו בן סורר ומורה - שהרי אינו נעשה כזה רק אוכל משל אביו.
ואם אינו בן סורר ומורה - אז מתקיים התנאי ואביו כן זוכה במשלוח.
ואם אביו זוכה במשלוח - אז הוא כן אכל משל אביו והוא כן סורר ומורה.
ואם הוא כן בסו"מ אז אביו לא זכה. ואז הוא לא אכל משל אביו והוא לא סו"מ, ואז הוא כן זוכה והוא כן סו"מ ואז הוא לא זוכה ו..... דאאאיי כבר!!!

מזכיר את השאלה הידועה
שני עדים העידו שראו את הלבנה
שני ילדים שיום ה"בר מצוה" שלהם הוא בר"ח! באו והזימו אותם.
אם המזימים בחורים, הרי שהם כשרים להזים, וא"כ אין ר"ח היום, וא"כ הרי הם עדיין קטנים, וא"כ העדים כשרים וכן ר"ח והרי הם גדולים ויכולים להזים ואין ר"ח והם קטנים ואין יכולים להזים וכן ר"ח.........

יהודה חסיד כתב:מזכיר את השאלה הידועה
שני עדים העידו שראו את הלבנה
שני ילדים שיום ה"בר מצוה" שלהם הוא בר"ח! באו והזימו אותם.
אם המזימים בחורים, הרי שהם כשרים להזים, וא"כ אין ר"ח היום, וא"כ הרי הם עדיין קטנים, וא"כ העדים כשרים וכן ר"ח והרי הם גדולים ויכולים להזים ואין ר"ח והם קטנים ואין יכולים להזים וכן ר"ח.........

אני חושב שכבר דיברו על זה פעם
viewtopic.php?f=1&t=10599#p309942

לעבדך באמת כתב:
יהודה חסיד כתב:מזכיר את השאלה הידועה
שני עדים העידו שראו את הלבנה
שני ילדים שיום ה"בר מצוה" שלהם הוא בר"ח! באו והזימו אותם.
אם המזימים בחורים, הרי שהם כשרים להזים, וא"כ אין ר"ח היום, וא"כ הרי הם עדיין קטנים, וא"כ העדים כשרים וכן ר"ח והרי הם גדולים ויכולים להזים ואין ר"ח והם קטנים ואין יכולים להזים וכן ר"ח.........

אני חושב שכבר דיברו על זה פעם
viewtopic.php?f=1&t=10599#p309942

וכאן באופן מליצי:
http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=10599&start=100#p331517

על ידי **המורה** » 22 אוגוסט 2017, 19:04

מתלמידיו של אהרון כתב:רבויתי לא ישנתי כל הלילה בגלל השאלה הקשה הזאת!!
ראובן שלח לשמעון ארגז מלא בבשר ויין, על ידי בנו של שמעון. ואמר שהוא מזכה את זה לשמעון עכשיו - על מנת שהבן השליח אינו בן סורר ומורה ולא יהיה כזה.
והלך הבן, ובדרך פתח את הארגז ואכל מתוכו תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי.
מכיון שהאב זכה בזה ברגע המסירה -הרי אכל משל אביו, והוא בן סורר ומורה.
אבל..
ברגע שהוא נעשה בן סורר ומורה - התבטל למפרע הזכיה של אביו, שהיתה ע"מ שאינו בן סורר ומורה.
וא"כ יצא שלא אכל משל אביו. - וא"כ אינו בן סורר ומורה - שהרי אינו נעשה כזה רק אוכל משל אביו.
ואם אינו בן סורר ומורה - אז מתקיים התנאי ואביו כן זוכה במשלוח.
ואם אביו זוכה במשלוח - אז הוא כן אכל משל אביו והוא כן סורר ומורה.
ואם הוא כן בסו"מ אז אביו לא זכה. ואז הוא לא אכל משל אביו והוא לא סו"מ, ואז הוא כן זוכה והוא כן סו"מ ואז הוא לא זוכה ו..... דאאאיי כבר!!!

שנוי במחלוקת אם יש ברירה או אין ברירה

אם נגיד ההלכה בסוף שיש ברירה,
אז זה נכון לומר שלמעשה אין ברירה ויש ברירה??

פרדוכס

על ידי **המורה** » 22 אוגוסט 2017, 19:14

אני לא עמקן כזה, סליחה...

יש כלל של רב שמעון שקאפ זצ''ל: כל דבר שאם היה חל אינו יכול לחול אז אינו חל בכלל.

כל כלל יש בו יוצא מן הכלל
וגם בכלל זה

על ידי **יאיר** » 28 אוגוסט 2017, 01:45

זעיר שם כתב:כל כלל יש בו יוצא מן הכלל
וגם בכלל זה

כאן למטה
viewtopic.php?p=279192#p279192

viewtopic.php?p=279202#p279202

viewtopic.php?p=291422#p291422

יאיר כתב:
זעיר שם כתב:כל כלל יש בו יוצא מן הכלל
וגם בכלל זה

כאן למטה
viewtopic.php?p=279192#p279192

viewtopic.php?p=279202#p279202

viewtopic.php?p=291422#p291422

סליחה אני חדש פה

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר