zeevi כתב:כבוד הרב, כמה הערות.
א. הערה קטנה, חסידות בעלזא בשנת תשכ"ז, כשהאדמו"ר קיבל לידיו את ההנהגה, מנתה כבר קמת יותר ממאה אנשים...
ב. כתבת נכון, ששורש הקנאות של סאטמאר מקורה בבעלזא, אבל השיטה בבעלזא לא השנתה בא"י ולאחר קום המדינה, אלא שיטתו של ר' אהרן זי"ע לא היתה מלכתחילה כאביו, אלא עוד מלפני המלחמה תמך באגודה ובבית יעקב וכו', ודבר זה כאב מאוד לסאטמאר רב זי"ע, אבל א"א לומר שהיתה מחלוקת ביניהם אלא חילוקי דעות, ולאחר המלחמה לא היתה מחלוקת בין בעלזא וסאטמאר, למעט חיכוכים בבחירות הראשונות כשהסאטמאר רב זי"ע בא לא"י נגד הבחירות. ואכן, כפי שכבר כתב אחד למעלה, ששרר ידידות עזה בין בעלזא והקנאים...
ג. עוד הערה קטנה, חסידי סאטמאר מעולם לא חשבו שבעלזא היא חסידות מסונפת לסאטמאר, ושהיא כפופה להעדה, הם הרי לקחו כסף מהדינה והשתתפו בבחירות (למעט פעם אחת, בבחירות הראשונות לאחר התמנותו של האדמו"ר בעלזא לאדמו"ר, למי שזוכר...), ואף אחד בסאטמאר לא חשב שמישהו בא לגנוב להם חסידים, (אני לא יודע למה יש בבעלזא הרבה כ"כ אנשים שחושבים כל הזמן שמישהו רודף אחריהם...).
אבן הפינה אכן כתב נכון, שבשורש המחלוקת אשם מנחם בגין...
אבל כמה הערות, להעדה לא היתה בעיה רק עם גור בעלזא וויז'ניץ ולא רק מי שלוקח בירושלים...
לאחר ההסכם עם בגין, הם תלו ברחובות ירושלים מודעות מחאה (כדרכם) על אלו שלוקחים כסף מהמדינה, ופירסמו רשימה של כל המוסדות חינוך שלוקחים כסף טמא, ושאסור לשלוח את הילדים להתחנך במוסדות אלו (ביניהם גור, בעלזא, ויז'ניץ ועוד רבים) וכו' וכו',
אף אחד לא התייחס לזה ולא הפריע לו מה שכתוב במודעות הרחוב, כפי שלא התייחסו אף פעם למודועת של העדה, למעט האדמו"ר מבעלזא שהחליט להגיב מחאה נגדית, ומזה נתגלל המחלוקת בין העדה לבעלזא, ואח"כ פתח בי"ד ושחיטה, ומזה נתגלגל המחלוקת בין סאטמאר לבעלזא.
והכל בגלל בגין...
זה שמוסדות ויז'ניץ בירושלים לא לוקחים תקציבים, לא קשור לזה כלל, אלא הרבה שנים קודם, עוד בחייו של האמרי חיים, הוא הורה להם (לאחר ששאלו) שהיות והם בירושלים, בכדי לא להתחכך עם הקנאים עדיף לא לקחת.
(מאז קום המדינה לקחו תקציבים עבור המוסדות, ובגין רק הגדילם באופן משמעותי.)
אני כתבתי את דבריי ממה שחקרתי בתור בחור צעיר, כשהייתי בישיבה כלל חסידית והיינו עוסקים הרבה בעניינים אלה, יתכן וטעיתי בדברים כלשהם, אבל נראה לי שלא בהרבה...
ובוא נלך אתך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
א. כמה כבר היה להם בימים אלה? לא נראה לי שהרבה, אבל אם יש לך נתונים אחרים אשמח לראותם.
ב. היתה וגם היתה מחלוקת בין סאטמר לבעלזא בימי הרה"ק רבי אהרן, תוכל לבדוק בספר "זכור ימות עולם" של המשב"ק ר' העש וואלף פרידמאן ז"ל (פרק כא, אם אני לא טועה), ושאל נא לימים הראשונים, כל הזקנים מאותו דור, היתה מחלוקת קשה, והמון המון סיפורים שקרו בעבקותיה שאין כאן המקום לפורטם.
ג. זה לא ענין של "לגנוב חסידים", אני אסביר לך: הייתי לפני כמה שבועות בשבת במירון, והיה שם אחד המשפיעים הגדולים מירושלים, שבא לשבות שם עם תלמידיו וחסידיו ובאו עמו קבוצה של חסידי גור, במשך השבת פגשתי ידיד נעורים חסיד סאטמר מהרז"ל שבא לרבי שמעון לשבות שם ודברנו על כך שחסידי גור באים למשפיע ההוא, ואז הוא אומר לי: דע לך, כי גם בסאטמר יש הרבה אנשים שהולכים לברסלב או לר' מיילך בידרמן או לר' מוט'ל זילבער, וזה מאד כואב אבל מה לעשות אנשים מחפשים ווארעמקייט (חום). אז זהו שהיום משלימים עם המצב אבל פעם הם היו נלחמים בזה, ויותר מכך, חסידי סאטמר פחדו שהאדמו"ר מבעלזא יהפוך להיות רבי גדול כמו הרה"ק רבי יואל וזה בעיה בשבילם כי לשיטתם הרה"ק רבי יואל היה הרבי האחרון בעולם, ומה גם שפתאום יראו שאפשר להיות רבי גדול עם שיטה אחרת גם כן.
אבל מעל הכל, מה שלא כתבתי עדיין, עיקר העיקרים היה חוסר פרגון משווע לאדמו"ר צעיר מצליח!, גם אם זה היה קורה היום ש"ינוקא" כזה סוחף ומצליח להרים כזה אימפריה היינו שומעים הרבה מילות זלזול ודברי גנאי, על אחת כמה וכמה בדור ההוא של אחרי השואה, ואתה יודע מה? לא בגין אשם אלא הנאצים ימ"ש אשמים, אחרי שואה כזאת איך אנחנו יכולים לדון את הדור של היתומים ומרי הלב, אין אנחנו מבינים את קשיי הנפש שלהם, ובאמת אי אפשר לדון אותם לכף חובה, חוסר הפירגון היה נורא, הרי הוא לא החליט מעצמו להיות רבי, זה החסידים הותיקים שהבינו כי זה היה רצון דודו הקדוש, והוא לקח את זה ברצינות ועשה עבודת קודש לתפארת, אז מה עם הוא עשה קצת טעויות בהתחלה, שדיבר כך או כך, בסך הכל בחור בן 18, תנו לו מילים טובות על רוב הטוב שעשה ולא רק לחפש את המיעוט הרע, מה הם רצו ממנו? מה דרשו ממנו כל היום? רדפו אותו עד חרמה, על מה?...
