פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 23 יולי 2017, 13:06

מצ"ב מאמר בנושא מאת "המשפיע" ר' מנדל ראטה, ואני בטוח שנושא זה יעורר תגובות סוערות לכאן ולכאן, מוגש בזאת לידענים מבינינו נשמח לקבל תגובותיכם על הנאמר :

המשפיע עונה לאבישי: זהו מעמדה האמיתי של האשה ביהדות
אחרי שבטור הקודם פרך המשפיע הרב מענדל ראטה את טענותיו של אבישי בן חיים אודות היחס של היהדות לגויים, הפעם הוא עונה לטענות אודות מעמד האישה ביהדות ואפלייתה לכאורה, וקובע: היחס של חז"ל לאשה - הוא הטוב ביותר מכל החלופות • 'הבלוג של המשפיע' מקהה את שיניו
קובי הר צבי יום ראשון כ"ט תמוז תשע"ז 09:30 23/07/2017


אז חזרתי עכשיו מנסיעה קצת ארוכה, ממונורו בקרית יואל לבורו פארק. אה, שכחתי לספר לכם שבכלל טסתי לפני שבועיים לניו יורק. כן, אתם בטח יודעים, זו היא תקופת ה'קומזיצים' פה, עת כולם נופשים בהרי הקאנטרי. זו כבר השנה השלישית שאני פה, בתקופת הקאנטרי. פה, בעצם, אפשר לומר שהתחלתי את המסע שלי אל העולם הגדול, לפני שנתיים. אז כרגע אין הרבה מה לעשות בהרים, כי זה ימי בין המצרים ואין אירועי 'קומזיץ', אז בורו פארק, שם זו האכסניה שלי, אצל יהודי יקר, אצלו אני מתאכסן מדי שנה. היום הייתי קצת במונורו, אצל ר׳ מושי קרויס, אם אתם מכירים. זה ממקהלת הילדים ׳אידיש נחת׳. סתם, בשביל לספר לכם קצת על החוויות. הקלטנו שם באולפן דברים טובים, הפתעות. תכל׳ס, מונורו, או אם תרצו ׳קרית יואל׳ בשמה החסידי-סאטמערי, היא עיר ואם בישראל, עיר מאוד חסידית ושמרנית, כמו זה למשל שברחובות ראיתי שלטים גדולים: ״נשים - ללכת רק בצד הזה״, כשהשילוט הוא כמובן ביידיש, ה׳מאמע לשון׳. נשים הולכות בצד אחד' והגברים בצד אחר. גם באוטובוסים למשל שם, ישנם מחיצות וילון המפרידות בין הגברים לבין הנשים. ניסיתי לדמיין לעצמי מה היה קורה אם הייתה קרייה כזו בארץ, איך זה היה עובר. כתבות מגזין בטלוויזיה, כתבות בעיתונות, שערוריות ברדיו ובכל כלי התקשורת, על 'הדרת הנשים' המשפילה הזו. ״מה אנחנו רוצים פה, את איראן? פונדמנטליזם? מדינת הלכה?״, היו בטח נזעקות הכותרות. האמת שהישיבה מאחור של הנשים באוטובוסים של אגד, גם היא מספיק מרגיזה רבים מהחילונים. אבל לא רק זה, בכלל יש מין קונצנזוס כזה, שעל פי הדת והתורה, מעמד הנשים הנו נחות וירוד מזה של הגבר, והיא נידונה משום מה לשבת מאחור באוטובוסים של אגד, או בכלל באוטובוס של החיים.

האם ישנם סימוכין לכך? האמנם כן, מעמד האשה על פי התורה הוא נחות ומושפל , כמו שרבים מנסים להראות? אז הנה, על כך הוא הפרק השני בסדרה של אבישי בן חיים, ״מורה נבוכים״, בו הוא דן בסוגיות סבוכות ומורכבות, בהן היהדות השמרנית המסורתית מתקשה לכאורה להתמודד מול ערכי המוסר המוכרים לנו מהתרבות המערבית. האם אכן ניתן לפטור את טענותיו של אבישי ושל מתקוממים אחרים בדברים של מה בכך? אז אם להיות כנה, נהיה חייבים להודות שזו היא סוגיה מורכבת קצת, ושהתשובה על כך היא גם כן מורכבת. אפשר לומר שסוגיה זו הנה הסבוכה ביותר, כשמנסים להתמודד ולהתאים את השקפת חז״ל לדורנו אנו, בגלל השינויים הרבים שקרו במשך הדורות האחרונים בנושא זה, ובאשר לכך, מוטל עלינו לנתח את עומק הדברים על בוריים, ולהבין מה פשרן של הלכות שונות שקבעו חז״ל, ומה היא הכוונה העמוקה בהן.

נתמצת בקצרה את השאלות הידועות, שרבים מאיתנו שואלים את עצמם על כך.
1) שאלה ראשונה, והיא אולי השאלה הכי קשה: מה פשר הברכה שאנו מברכים בכל יום, "ברוך שלא עשני אשה"? איזו מין השפלה זו למגדר שלם שמהווה כחצי מהעולם, להפוך אותם כאנשים מסוג ב׳? בעוד האשה צריכה לברך בתמימות ׳ברוך שעשני כרצונו׳, במין הרכנת ראש כזו, מה לעשות ונבראתי כיצור פחות טוב, החלק הפחות נחשב.
2) מה פשר הדבר הזה שהאשה פטורה מכל 'מצוות עשה' הקשורות לזמן, כמו ציצית, תפילין, תפילה וכדו׳, וכי מה הן, שפחות? מה פשר האפליה הזו?
3) למה נאמר "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות"? או ״מוטב יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים״? וכי מה הן, הנשים, כל כך מטומטמות וסתומות עד שמרחיקים אותן בכח מהמוסד התורני וההלכתי?
4) מה זה ״נשים דעתן קלות״? ככה לבטל בהינף יד את כל הנשים, כציבור בלי הרבה דעת ותבונה?
5) למה אשה אינה כשרה לעדות? שוב, מבטלים אנו כל כך את כושר שיפוטה ודעתה?
6) מה פשר המאמר: "אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם? וכי זו היא כל מהותה של האשה?
7) על מה ולמה "אין ממנין אשה לתפקידי שררה"? אם לדיינות או מלוכה, או שאר תפקידים שיש בהם מן השררה? וכמו גם "אין האשה קוראת בתורה לציבור", וכל אלו מפני כבוד הציבור? וכי פגיעה כה גדולה היא בציבור שאשה תקבל איזו משרה מכובדת?
8) איך זה שהבעל יכול, על פי התורה, לשאת כמה נשים שהוא רוצה, והאשה אינה יכולה אלא להינשא לגבר אחד?
9) למה הבעל הוא זה שמקדש וקונה את האשה ולא להפך, למשל, שהאשה תקנה ותקדש את הבעל? וכמו כן לעניין גירושין, הבעל מגרש את האשה ואין האשה מגרשת את הבעל.
10) למה רק הבנים יורשים ולא הבנות? האין זו אפליה גדולה ומקוממת?
11) מה פשר ההלכה שאם עומד אדם בפני מצב שיש בידו להציל רק אחד משניים והם איש או אשה - חיי האיש קודמים. מה פשר אפליה זו?

ובכן, לכאורה, מהשקפה ראשונה, מצטייר לנו לכאורה מעמד נחות מאוד לאשה בתקופת חז״ל, אך מעיון וניתוח מעמיקים, אפשר לומר שיש להגיע לכדי הבנה הרבה יותר עמוקה בכל העניין. אך לפני שאני ניגש אל הניתוח, אני חפץ להתייחס אל החשדנות הטבעית שנוצרת על פי רוב מיד בהתחלת כל הביאורים וההסברים לסוגיות הסבוכות בעמדת חז״ל. לפעמים ההסברים השונים נתפסים כפירושים מחודשים ומאולצים, ולא כמקוריים ונאמנים למקור. לפעמים אנו חשים שנמאס לנו כבר מכל ההסברים של כל ארגוני החזרה בתשובה למיניהם. "בחייאת, מה זה כל הסילופים האלו? תלכו עם האמת עד הסוף", יש שיאמרו. אך בדיוק לכן אני רוצה לעורר כאן נקודה למחשבה. למה באמת? למה מנסים כל המסבירנים והמחזירים בתשובה למיניהם לתמרן עם מאמרי חז״ל השונים שנאמרו בהקשר זה, ולבארם באופן שיכבד את האשה כמו הגבר, אם באמת על פי התורה היה לנו לשמור את כל מעמד הגבר כמעמד עליון יותר מהאשה? לכאורה, אם זו הייתה השקפת התורה האמיתית, היינו אמורים למסור עליה את הנפש ולא להתחשב בשינויים שקרו בדורות האחרונים, כמו שאנו מוסרים את הנפש על כל מצוות התורה שקיבלנו בסיני, ועל כל ההלכות שנאמרו בתלמוד ע״י חז״ל, ביודעינו שכל הלכה שנאמרה מפי תלמיד ותיק התקבלה מסיני? אלא שפה אנו מגיעים לנקודה, אותה כבר הזכרנו במאמר הקודם: מאמרים רבים נאמרו ע״י חז״ל, כשרבים מהם סותרים לפעמים אחד את השני, ורבים מהם לפעמים אינם מובנים כלל. מנין אנו יודעים שמאמרים מסוימים אינם כפשוטם, ואלו מהמאמרים הנם כפשוטם ואלו לא? התשובה היא פשוטה: יש מה שנקרא ׳רוח חז״ל׳, רוח והשקפת עולמם של חכמינו ז״ל, מה שמונחל במסורת אבות מדור לדור.

נחזור על הדוגמה שהבאנו במאמר הקודם: מנין אנו יודעים שכשחז״ל, למשל, אמרו "הטוב שבגויים הרוג" לא נתכוונו שצריך לצאת ולהרוג בכל הגויים? מזה שלא קיבלנו אף פעם אפילו מסר הכי קל לדבר שכזה. לא ראינו אפילו פעם אחת שאחד מתלמידי חז״ל ייצא ויהרוג איזה גוי כתוצאה ממאמר זה. מכאן אנו מגיעים די מהר לפשט שפירשו התוס׳ על המקום, שמדובר בעת מלחמה, שאסור לחמול על האוייב בעת המלחמה אפילו שנראה כאדם טוב וזה מעורר חמלה, מפני הסכנה הגדולה שאנו מעמידים בכך אנשים רבים, וכבר היו דברים מעולם. אותו הדבר כלפי מאמר חז״ל זה למשל: "עם הארץ מותר לקורעו כדג". וכי יעלה על הדעת של מישהו שחכמינו התכוונו כפשוטם של דברים? והלא לא מצינו אפילו שתלמיד אחד בזמן חז״ל יציק אפילו בכאב קל לאדם הכי פשוט בעולם, וגם לא לזבוב. הרמה המוסרית המשתקפת מצורת חייהם ועולמם הרוחני של חכמי התלמוד הייתה הכי גבוהה שיכלה האנושות להביא בהסטוריה שלה. אז בוודאי שכוונת חז״ל בכך לא הייתה כפשוטה, וכמו שמבאר שם הרמב״ן על המקום ועוד מפרשים. מכאן אנו רואים, שלא המאמרים השונים מעידים בהכרח על השקפת העולם הנכונה, אלא רוח הדברים, שזה הועבר מדור לדור ועל פי זה עוצבה השקפת העולם של בית ישראל במשך הדורות. ולכן, כאשר חכמי הדורות כיום אינם מוותרים על הלכה אחת מה'שולחן ערוך', אך בהגיע לסוגיית מעמד האשה הם נלחמים כולם להעמיד את האשה בכבודה הראוי, חייב להיות שזו היא רוח הדברים שקיבלנו במסורת, ושגם אם הנהגות מסוימות אכן נשתנו כיום על פי הוראת גדולי הדורות, הרי שזה היה רצון חז״ל, שבהשתנות נסיבות מסוימות, ישתנו גם הנהגות מסוימות. ובכן, עתה נבוא לנתח קצת את הסוגיה.

באופן כללי, השוני בהלכות הנוגעות לאשה, נובע משלושה מניעים מרכזיים: האחד הוא - שמירת גדרי הצניעות וכבוד האשה. הלכות רבות נאמרו בשביל לשמור על חיץ ומרחק בין הגברים לבין הנשים, בשביל להרחיק מן החטא. השני הוא - השוני בתכונות האשה וטיבעה, מה שמחייב התייחסות אחרת כלפיה, והלכות אחרות ושונות. השלישי הוא - מעמד האשה בעולם בתקופה זו של חז״ל, שהיה הכרח גורם להלכות מסוימות, אשר כיום, גם אם הלכות או הנהגות אלו ממשיכות להתקיים, אין הן מצביעות שעל פי התורה מעמדן חייב להיות נחות, ובחלק מהלכות אלו אף נעשו שינויים ותקנות חדשות על פי גדולי הדורות.

נתחיל קודם כל עם זה שהלכות רבות רחוקות מאוד מלהראות על נחיתות מעמד האשה, והמה מה שמנסים לפעמים גורמים שונים להבליט כסוג של ׳הדרת נשים׳, אך הן אינן אלא בשביל לשמור על צניעותה וכבודה של האשה, והצבת גדרים וסייגים ליצרים הטבעיים הנמצאים בכל אדם מעת הולדתו. כל ההלכות של המחיצות בבית הכנסת, ההפרדה באוטובוסים, איסור שמיעת שירת נשים וכדומה, כל בר דעת מבין שזה רחוק מלהראות על ׳הדרת נשים׳ כל שהיא מעל הבמה. אין שום הגבלה על האשה לבטא את כל כישרונותיה בשירה ונגינה, או בכל אומנות אחרת, בפני הנשים, אלא שעל הגברים נאסרה שמיעת שירתן של נשים בשביל להרחיק מהיצר המושך לדבר עבירה. גם מאמר חז״ל: ׳אשה חמת מלא צואה, ופיה מלא דם, והכל רצין אחריה׳, נועד בשביל להמאיס את תאוות היצר על האיש. רחוקים הדברים מאוד מלהראות על נחיתות מעמד האשה, ולא עוד, אלא שלהפך - הלכות אלו דווקא מורים על שמירת כבוד האשה וצניעותה. דווקא התרבות המערבית, המחפיצה את הנשים ומשתמשת בהן בפרסומו וכו', היא זו שביזתה את כבודה של האשה. אין לך חילול מעמד האשה יותר מזה. התורה מחייבת את השמירה על כבודה כעל אדם, הכבוד הכי בסיסי לה צריכה האשה, ואף ציוותה לגבר לכבדה יותר ממה שמכבד את עצמו.

מה קורה עם עניין הנאמנות של האשה בעדות? למה אין היא נאמנה להעיד בדיני ממונות ודיני נפשות? ומה פשר המאמר ׳נשים דעתן קלות׳? כאן אנו נכנסים לחילוק המהותי בין תכונות הגבר וטבעו לבין תכונות האשה וטבעה. לפני שנסביר את זה, נקדים ונאמר שבחז״ל מובאים גם מאמרים מקבילים למאמרים אלו. ״בינה יתרה ניתנה באשה״, או ״אשה מכרת באורחים״. כלומר, יש דברים בהם האשה עדיפה בהם מהגבר, וישנם תחומים שהגבר טוב בהם מהאשה, אך מה שברור הוא שאי אפשר להכחיש את ההבדלים המהותיים בין הגבר לאשה. כל ילד קטן יודע לומר על כך. האשה, ללא ספק, יותר רגשית, יותר נסחפת, ויותר מלאה התלהבות, חום, אהבה והכלה. תכונות אלו, כמובן, מבורכות, ובשל כך בדיוק ניתן לה תפקיד החינוך בבית, עם הענקת אהבתה וחום לבה לילדיה. רגשותיה המפותחים מביאות לה הבנה פסיכולוגית עדיפה בנפש האדם וחינוך ילדיה, מה שבשל כך אכן היא מכרת בטיב האורחים יותר מהר, מפני ה׳בינה היתרה׳ שבה. אך תכונות אלו נותנות לה גם פוטנציאל גדול יותר להיסחף אחר רגשותיה ולהתפתות. כמובן שזה לא מכליל את כולן, וישנן, כמובן, גם נשים עם תכונות יותר גבריות, אך מכיוון שבאופן כללי הן יותר רגשניות, מה שנותן להן מעלה יתרה באופן כללי, אך לגבי מסירת עדות פסקו חז״ל שאין האשה נאמנה, ולא שהיא מוחזקת ח״ו כשקרנית, אלא שעולם קשוח זה של עדויות משפטיות הוא מדי גברי ותובעני, ותכונותיה העדינות הנפשיות פחות מתאימים לעולם זה והיא עלולה לסטות מהאמת, בשל טבעה הרך. זו היא הסיבה הפשוטה של הלכה זו.

כמו כן, אמרת חז״ל על נשים ש'דעתן קלה עליהן', גם היא נאמרה בהקשר להלכה כזו, שלגבר אסור להתייחד עם שני נשים בעוד שלאשה מותר להתייחד עם שני גברים (אם אינם פרוצים), מפני ששתי נשים יחדיו אינן מהוות מספיק שמירה מפני עבירה מול גבר אחד, בגלל שדעתן קלה ונוחה להתפתות. זהו ההסבר הפשוט, וכמו שרש״י על המקום מסביר זאת. האשה יכולה יותר מהר להתפתות, ושוב, זהו בגלל טבעה הרך והרגשני. כמובן שזה לא מכליל את כולן, אך הלכות תמיד נקבעות על פי האופי הכללי, ואי אפשר להסיר את הגדרים והסייגים רק בגלל שישנן גם נשים עם תכונות אופי יותר גבריות. (החילוק בין המשמעות של ׳בינה׳ יתרה, שהאשה נתברכה בה יותר, לבין ה׳דעת׳ שהגבר התברך בזה יותר, מבואר בתורת הקבלה: ״בינה״ מורה על היכולת של הבנה נפשית רחבה יותר של דברים, תכונות נשיות יותר, ו״דעת״ מורה על החלטה וחוזק וקשיחות, תכונות יותר גבריות).

למה האיש מקדש את האשה, ולא להפך? למה הגבר יכול לגרש את האשה, ואין האשה יכולה לגרש את הבעל? ולמה על פי התורה מותר לגבר לשאת כמה נשים, ולאשה אסור בתכלית האיסור להתחתן ליותר מגבר אחד? מה פשר אפליה זו? ובכן, בנושא זה של מעמד האשה במשפחה, ישנם שני יסודות והסברים כלליים, ששניהם אמת ולשניהם אנו נצרכים. ההסבר הראשון הוא פסיכולוגי, וקשור כנ״ל לתכונות האשה וטבעה. הסבר זה הוא ההסבר השורשי והמקורי, המבאר את מבנה הקידושין והגירושין במשפחה היהודית. ההסבר השני הוא תרבותי-היסטורי, והוא קשור למעמד האשה בעולם בתקופת התנ״ך וחז״ל, וזה מסביר כמה שאלות אחרות בנושא זה. נסביר. חכמינו אומרים: "דרכו של איש לחזר אחר אשה, ואין דרכה של אשה לחזר אחרי איש", דהיינו - הגבר, הוא זה המחזר אחרי אהבה, הוא זה שמחפש לקחת ולקנות את לב האשה. הגבר הוא זה שמצטייר כמאהב. האשה היא זו שמקבלת את הדמות של הנאהבת. הסיבה לכך היא די פשוטה. כך הוא טבעו של עולם. הדמות הנשית היא זו שמושכת, היא זו שניחנה ביופי, ברוך, בחמלה, ובמין זיו שכינה. היא זו שמסמלת את העדן והטוהר, את היהלום שכולם מחפשים. כך אנו רואים גם בכל העולם. הגבר הוא זה שרודף ומחזר אחרי אהבתו, הוא זה שמחפש את מושא אהבתו בכל מחיר. האשה מחפשת גם כן, אבל היא מחפשת להיות ׳נאהבת׳. לקבל את האישור ואת האהבה. הגבר הוא טיפוס של ׳נותן׳, והאשה היא טיפוס של ׳מקבל׳. לא ׳מקבל׳ במובן שהיא רוצה רק לקבל ולא לתת, אלא בהקשר זה של צורת מערכת יחסי האהבה, הרגשיים והפיזיים, שבינה לבין בעלה. שתי ההשתוקקויות הללו, של הגבר לתת אהבה לאשה ושל האשה לקבל אהבה מבעלה, באות מאותו שורש של ההשתוקקות לשלמות. חכמינו אומרים שגבר ללא אשה הוא חצי גוף, חסר חלק משלים. חכמינו גם אומרים: השרוי ללא אשה שרוי ללא ברכה, ללא טובה וללא שמחה. זה שהגבר הוא הטיפוס הנותן, לא מעניק לו עדיפות כל שהיא , כמובן. אלו שני חלקים משלימים של המשחק אותו ברא אלוקים. משחק האיש והאשה. (כך גם בתורת הנסתר היהודית - הגבר הוא ׳הנותן׳, והאשה היא טיפוס ׳המקבל׳).

זו היא, למעשה, הסיבה שהגבר הוא זה שמקדש וקונה את האשה, ולא להפך, מכיון שהוא זה שמחפש לקנות אותה, לקנות את לבה, שתהיה שלו ורק שלו. הוא זה שמחזר אחריה, כ"איש המחזר אחרי אבידתו", כלשון חז״ל. האשה היא זו שרוצה שמישהו יאהב אותה ויקנה אותה, יפתה את ליבה ונפשה ויחזר אחריה בתשוקה וחיבה. זו היא, למעשה, גם הסיבה לכך שהבעל הוא זה שמגרש את האשה ולא להפך - כי הוא זה שקנה וקידש אותה. הוא זה המחזר והמחפש. ברגע שאהבתם סרה ואין טעם לחיות ביחד, הרי שהוא זה שמפרק את החבילה. השאלה הנשארת היא רק, למה הבעל הוא זה שיכול לכפות על האשה גירושין אף שלא בהסכמתה ומכל סיבה שלא תהיה, והאשה אינה יכולה לתבוע גט אלא במקרים מסוימים כמו כשאין הבעל נותן לה את צרכיה וכדומה? וכי אין זו אפליה והשפלה לאשה לגרשה אף שלא בהסכמתה? ההסבר על כך טמון בהסבר התרבותי-היסטורי למעמד האשה בחיי המשפחה בזמן התנ״ך וחז״ל, שבהמשך ניגש אליו. הסיבה לכך שגבר יכול לשאת שתי נשים והאשה אינה יכולה להינשא לשני גברים, הוא גם כן מאותה סיבה שהזכרנו מקודם - מכיוון שהגבר הוא זה שמחזר ומחפש אחרי אהבה, הרי שאין בכך סתירה, בעצם, אם הוא נושא שתי נשים. שתיהן אהובות עליו, וכמו שלכל אדם יש חברים רבים, ואין הדבר מהווה סתירה. מה שאין כן האשה, מה שהיא מחפשת בעצם זה להיות שייכת למישהו, להיות קנויה, ותחושת שייכות מוחלטת זו אין היא יכולה לקבל אם היא נישאת לשני גברים. הדבר סותר מהותית את כל השייכות המוחלטת האבסולוטית, לה היא זקוקה נפשית.

וכמובן, כמו שהסברנו: זה שהגבר מחפש לקנות והאשה להיות קנויה ושייכת, אין זה נובע בשום אופן בגלל שהאשה נתפסת כאיזה חפץ שנקנה או כאיזו שפחה, אלא בגלל שכך היא טבעה של אשה, זו היא תשוקתה הטבעית, שיהיה לה בעל אחד ואליו היא תהיה קנויה ושייכת, הוא יגן עליה מפני חום וקור, מפני קושי וסערה, והיא תהיה שלו ורק שלו. הגבר הוא זה שמבטיח תמיד שהוא יגן עליה וישמור עליה בכל משמר. למה אף פעם זה לא קורה הפוך? שהיא תבטיח לגבר לשמור ולהגן עליו? מפני שזה הוא טבע הבריאה: הוא קונה אותה, את לבה, והוא גם שומר עליה. אך זה שונה מאוד מקניית חפץ. זו היא אמנם קנייה, אך קניית הלב. המילים הן אמנם דומות, קנייה ושיוך, אך המשמעות הרבה הרבה יותר עמוקה. זו היא מציאת אבדה, כמו שחכמינו מטיבים להגדיר. הנפש התאומה האבודה, או פלג הגוף השני, המשלים והמביא ברכה, טובה ושמחה. נשאלת עדיין השאלה: למה אין לה את הזכות לדרוש שלבעלה לא יהיה עוד אשה, אם היא כן מרגישה שזה מפריע לה? פה אנו נזקקים להסבר התרבותי-היסטורי בעניין מעמד האשה בימי התנ״ך וחז״ל.

כיום, כששואלים את שתי השאלות האחרונות, אנו יודעים לצטט את שתי תקנותיו של רבינו גרשום, האחד - שאסר על הגבר לשאת יותר מאשה אחת, והשני שאסר לכפות גט על האשה ללא הסכמתה. אך הקושיה, לכאורה, נשארת, מה היה עד אז? איך דברים אלו כן התאפשרו בתקופה שלפני כן? התשובה נעוצה בשינויים הגדולים שקרו בהיסטוריה במשך השנים. במשך אלפי שנות קיום העולם הראשונות, היה מעמד הנשים בעולם בשפל נמוך מאד. אנשים סחרו בהן למטרת מילוי תשוקותיהם הנמוכות, הכו ועינו אותן והשפילו אותן הרבה. מעמד האשה בעולם היה ממוצע בין גבר רגיל לבין שפחה. הסיבה ההיסטורית לכך היא בגלל אופיין הרך והחלש יותר של הנשים, שאפשר את הניצול שלהן, מול אופיים החזק והמשתלט של הגברים, כשייצר האדם, שהוא רע מנעוריו, הוא זה שהוביל את האדם לידי כך. למעשה, זו היא הקללה שקבלה האשה אחרי חטא עץ הדעת. בעוד שקללת הגבר הייתה לעמול קשה לפרנסתו כשהוא מפרך את כל גופו, ״בזעת אפיך תאכל לחם״, (מול האשה שמקומה בעיקר בבית לגדל הילדים, כך לפחות בתקופות תנ״ך וחז״ל, עד המאות האחרונות), אך קללת האשה הייתה "בעצב תלדי בנים... ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך״. הגבר מושל באשה. זאת אומרת, המצב הקיים איננו המצב האידאלי בו היו אדם וחווה לפני החטא. זהו המצב בו הושמה האשה לאורך שנות הגלות, עד שיחזור המצב לקדמותו, בעת הגאולה, עת תיקון החטא.

כמובן שהעם היהודי התנהג באופן שונה מאד אל כבוד האשה מדרכי אומות העולם, בכל הדורות. בעוד שבאומות אחרות ובדתות אחרות השפילו, הכו ועינו נשים ואף סחרו בהם, הרי שכל הדברים הללו נאסרו באיסור ברור בתורה ובהשקפת חז״ל. חכמינו ציוו לכבד את האשה מאד. וכך אמרו חז״ל (יבמות סב:): "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה... עליו הכתוב אומר 'וידעת כי שלום אהלך'." או במס׳ חולין (פד:): "לעולם יכבד אדם את אשתו ובניו יותר ממה שיש לו". וכן בדומה לכך ישנן עוד אמרות חז״ל מרובות. לא רק זה, אלא שחכמינו היו מודעים מאוד לרגישותה היתרה, ולכן העדיפו את כבודה במקומות רבים אפילו יותר מהגבר. וזה לשון הרמב״ם (מתנות עניים פ״ח הט״ו): "האישה קודמת לאיש להאכיל ולכסות, ולהוציא מבית השבי, מפני שהאיש דרכו לחזר, לא האישה, ובושתה מרובה". כלומר, בגלל רגישותה ועדינותה היתרה של האשה, מקדימים לפדותה מהשבי, לדאוג למזונה ומאכלה, ואף למלבושיה ובגדיה. כמו כן, יתום ויתומה הבאים להינשא בתקופה אחת, משיאין את היתומה תחילה, מפני שבושתה מרובה.

אך למעשה, למעמד האשה בעולם כן היו השלכות בעולם ההלכה, אבל רק במקומות שאין מקום לחשוש לבושתה, כלומר שתיפגע. דהיינו, מכיוון שמעמד האשה בעולם היה במקום אחר בכלל שאין אנו יכולים היום אפילו לצייר ולדמיין, הייתה האשה פחות רגישה בהרבה דברים, יחסית למה שהיום היא רגישה לכך. האשה, למשל, לא הרגישה מושפלת בכך שיכולים היו לגרשה ללא הסכמתה. לא נפל בכלל בדעתה שיש אפשרויות אחרות. זה היה מובן להן מאליו. כך היה בעולם, ובעולם הגדול היה בכלל הרבה הרבה יותר גרוע. שם בכלל סחרו בהן כבחפצים. גם פחות אכפת היה לאשה ריבוי הנשים של בעלה. כלומר, וודאי שטמה בליבה את האשה האחרת ורצתה להיות האהובה, אך לא עלה על דעתה להיפגע מלהיות אשה שנייה של בעל אחד. כך היה הנוהג, וזהו. לא חשבו על אופציות אחרות. נוהל זה השתנה במשך השנים, מעמד האשה עלה יותר ויותר, והאשה החלה לפתע להיות רגישה לכבודה. ובכן, באותו רגע שהשינויים החלו לקרות, חכמינו היו הראשונים להביא את השינויים הנדרשים. רבינו גרשום תיקן כבר לפני אלף שנה שלא לישא שתי נשים, ושלא לכפות גירושין על האשה ללא הסכמתה, כי הציווי המרכזי של שמירת כבוד האשה לפי רגישותה, הוא זה שליווה לאורך הדורות את מסורת היהדות, וברגע שזה כבודה הנצרך עם השינויים ההיסטוריים שקרו בעולם, הרי שזו היא מחויבויותינו כעת, וכך עלינו לשמור על כבודה. אין לנו עדות יותר ברורה מדברי ה'שולחן ערוך' המפורשים בהלכות פסח, בדיני הסבת האשה מול בעלה. בעוד שבימי חז״ל לא הייתה האשה מסבה בליל הסדר בחירות מול בעלה בגלל שהתרבות הנהוגה בימיהם לא התאימה לכך, והאשה הייתה במעמד נמוך יותר וכפופה לבעלה, חוץ מאשה חשובה שכן חייבת להסב, אך כך פוסק הרמ״א ב'שולחן ערוך' (ע״פ דברי התוס׳ והמרדכי), שכיום אפשר לכל הנשים להסב, ״מפני שכיום כל הנשים שלנו נקראות חשובות״. (שו״ע או״ח סי׳ תע״ב ס״ד).

שינויים היסטוריים אלו המשיכו להביא שינויים רבים במעמדה של האשה ביהדות גם בדורות האחרונים, כמו למשל לגבי לימוד התורה של האשה. בעוד שחז״ל שללו זאת בימיהם בגלל המצב התרבותי בהן היו הנשים באותן הזמנים, שרובן היו אנאלפביתיות, ולא היה מועיל הרבה אם היו מלמדות אותן מגיל קטנות, כי העולם פשוט עוד לא התאים לכך. הרבה דברים בעולם היו צריכים להשתנות עד שהנשים יגיעו למצב זה - שיוכלו ללמוד, להבין ולפרש, מה שאנו רואים למעשה כיום. במאות האחרונות, בהגיע עידן הפמיניזם, קידום מעמד האשה, כשתהליך זה היה צפוי כמובן והגיע ברגע הנכון באבולוציה האנושית, התחילו הנשים להיות משכילות ולדרוש מעמד שווה בקניית ההשכלה, וגם בלימודי ההלכה והתורה. גדולי הדורות הבינו את צורך השעה ואת השינוי ההיסטורי, והבינו שאם נתעקש על המודל הישן - נאבד גם את הדור הצעיר של הבנות לטובת ההשכלה החילונית, ועל כן מיד ייסדו את בתי הספר 'בית יעקב', וכל השאר - היסטוריה. כיום, אין להשוות כלל וכלל את מעמד האשה היהודית הלומדת, מול מה שהיה, וכפי המסתבר ישנם עוד שינויים העתידים ככל הנראה לקרות עם הזמן. הרבי מליובאוויטש זצ״ל הגדיר את תהליך ה״פמיניזם״ (כמובן כשזה באופן מבורר ונכון) כתהליך של גאולה, בו מעמד האשה חוזר לכבוד הראוי מלכתחילה, כשכל המצב הקודם נתפס כקללת האשה בימי גלותה, וכחלק מגלות השכינה שהאשה נמשלה אליה, כמוסבר בתורת הקבלה והחסידות. לעתיד לבוא, הסביר הרבי מליובאוויטש, תתקיים הנבואה ׳ונקבה תסובב גבר׳, כשהאשה תחזור למעמדה ובמובנים מסוימים תהיה אפילו במעלה יתרה מהאיש.
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
הודעות: 453
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 23 יולי 2017, 13:08

המשך:
עתה נתרץ בקצרה על כמה שאלות שנשארו. הסיבה שנשים אינן יורשות אינה נובעת ממעמדה הנמוך בימי התנ״ך כלל, אלא מהסדר כלכלי פשוט. מכיוון שהגברים בכללות הם אחראים על הפרנסה (כך בכל אופן היה נהוג בכל הדורות, וזהו גם טבעו של הגבר שהוא הדואג וה׳נותן׳ - כנ״ל), אזי הם היו יורשים את הנחלה, וחולקים אותה עם נשותיהם. כלומר, הסדר זה כולל גם את החיוב של כל בעל לדאוג למזון אשתו, לכסותה ולכל צרכיה. במילים אחרות - היא 'מוותרת' על ירושת אביה אך מקבלת את כל צרכיה מבעלה, שהוא מקבל בשביל כך את כל הירושה של אביו. (חלק מהסדר זה כולל גם את חיוב האשה לדאוג לסידורי הבית. אך לגבי ההלכות השונות המובאות בחז״ל שהיא מחויבת לבעלה, שיש בהן גם כמה דברים שכיום לכאורה מתקבלים כמשפילים, חלק מהלכות אלו אינן רלוונטיות כיום, וזה כבר מובא בפסקי הראשונים).

הסיבה שאין ממנין את האשה לדיינות ולשררה ואף לקריאת התורה, נובעת בעיקר מפני כבוד הציבור, דהיינו: בגלל מעמד האשה שהיה פעם, כאשר למנות אשה למשרה של שררה, גבל איכשהו עם פגיעה בכבוד הציבור. כיום למעשה סיבה זו איננה רלוונטית כלל, וכנ״ל. אך הסיבה שלא נעשו שינויים רציניים ביהדות האורתודוקסית בעניין זה היא בגלל שאם אמנם המניע של כבוד הציבור היה המניע המרכזי, אך למעשה גם שני המניעים שהזכרנו מקודם, הנם מניעים סמויים להצבת הסדר זה. אשה לא קוראת בתורה לציבור גם מפני הצניעות. כמו שהמחיצות בבתי הכנסת נועדו בשביל לשמור על הצניעות ולשים גבולות לייצרו של האדם. אשה לא מתמנת לשררה, גם כן מסיבות של צניעות. אין שום מניעה כיום לאשה להיות רבנית או משפיעה רוחנית לנשים, וזה אכן כתוצאה מהשינוי הגדול בהשכלתן בתורה וביהדות, אך בכל הקשור למינוי המצריך קשר עם גברים, משתדלת היהדות האורתודוקסית לשמור מרחק, בשביל לשמור על צניעות וכבוד האשה. כמו כן, יש גם משרות שפחות מתאימות לנשים, עקב תכונותיהן היותר רכות ונשיות שפחות מתאימות למשרות הדורשות תקיפות והנהגה גברית (אם כי כמובן תמיד יש נשים היוצאות מן הכלל).

הסיבה שנשים פטורות ממצוות עשה הקשורות לזמן: ובכן, שתי סיבות מרכזיות הובאו בדברי המפרשים לכך. ההסבר ראשון המפורסם הוא מה שנתן ה׳אבודרהם׳, אחד מגדולי הראשונים, והוא מפני שהאשה אין לה פנאי להיות עסוקה בכל המצוות האלו בגלל עיסוקיה בבית, הדורשים ממנה את מיטב כוחותיה ומאמציה. ההסבר השני, גם הוא הסבר מפורסם, הוא מהגאון רש״ר הירש, וזה ע״פ דברי המהר״ל מפראג שכותב - שהאשה מטבעה יותר קרובה לרוחניות ולנשמה מאשר הגבר, שיותר נמשך לחומריות, ולכן אין היא צריכה לקיים כל כך הרבה מצוות בשביל להגיע לשלמותה, כי היא מגיעה לשלמותה הרבה יותר מהר. בכל אופן, לכל הדעות, בוודאי שאין הדבר נובע עקב מעמד נמוך יותר של האשה.

השאלות הכי קשות לכאורה הן על הברכה ״שלא עשני אשה״, ועל ההלכה שכשיש אפשרות להציל את חייו של הגבר או את אלו של האשה, אנו מחויבים להציל את הגבר קודם. שני דברים אלו , לכאורה, מציבים את האשה כמעט בבירור - כנחותה מהגבר. אך בעיון קל במקורות אנו מגלים שהסיבה להם נובעת ממקום אחר. הסיבה הידועה לשתי ההלכות הנה, למעשה , אותה סיבה: מכיוון שבסופו של דבר הגבר יותר מחויב במצוות מאשר האשה, הרי שיש לו לגבר לברך על כך שזכה במצוות מרובות יותר. זו היא גם הסיבה שמחויבים להצילו קודם, לא בגלל שהוא סוג יותר שווה, אלא בגלל שהוא הולך לקיים יותר מצוות, ומכיוון שממילא אפשר להציל רק אחד, אזי עדיף כבר להציל אותו. ובמילים אחרות, זאת סיבה פרקטית, ולא נובעת מנמיכות מעמד האשה. השאלה שכן נשארה היא, אם אמנם יש לו לגבר לשמוח על כך שיש לו יותר מצוות לקיים, איך,אם כן, תקנו חז״ל נוסח כזה לברכה שהוא לכאורה ממש פוגעני, ״שלא עשני אשה״? וכי לא יכלו לתקן ברכה בנוסח אחר כמו "ברוך שזיכני במצוות רבות", למשל?

על שאלה זו, אהיה זהיר בלשוני, אך יש מקום לומר שגם ברכה זו נתקנה לאור המצב ההיסטורי שהיה קיים אז בתקופת חז״ל. כלומר, אז אכן לא חשו הנשים בעלבון כלל בגלל ברכה זו, וספק רב אם היו יודעות בכלל על קיום ברכה זו. והרי אז בכלל לא היו סידורים מודפסים, והנשים גם כך כמעט לא היו יכולות לקרוא, וכל שכן להתפלל, וגם אם כן היו מתוודעות לברכה זו, היו מקבלות את זה כמובן מאליו. לא נפל בדעתם להיפגע מדבר כזה. ויש אולי אפילו אפשרות לומר שבברכה זו טמונה גם ברכה על כך שהגבר איננו במעמד נחות זה של האשה, כמו שהיה אז בתקופת חז״ל - מעמד גלותי שנוצר מתוך קללת האשה בחטא עץ הדעת, ועדיין לא היה בנוסח ברכה זו משום פגיעה בכבוד הנשים, כי זה היה אז דבר המובן מאליו, ולא עלה על דעתם בכלל אפילו להתמרמר על כך. אנו גם לא רואים במשך כל הדורות סוג של התמרמרות על ברכה זו, אך אם כן, יש מקום רב לומר שאם חז״ל היו בימינו, כאשר שינויים היסטוריים גדולים קורים והם חלק מהגאולה המתקרבת, היו מתקנים ברכה בנוסח אחר. אני אומר זאת בזהירות ובדרך אפשר, אך זה מאוד מסתבר. הסיבה, בכל אופן, שבעניין זה אין ההלכה משתנת כיום, היא בגלל הכלל הידוע בהלכה, ש״מטבע שטבעו חכמים - אסור לשנות״, כשכלל זה מכוון לנוסחאות התפילות והברכות. חכמינו הבינו שאם יינתן פתח לשנות גם בדברים כאלו במשך הדורות, יוכל להיווצר מכך חורבן, ולכן לא שינו היום לתקן נוסח ברכה זו. אך מה שברור הוא שאין ברכה כמו זו משליכה כלל על מעמד האשה בכללות בעולם היהודי, ואדרבה, מתוך הבדיקה המעמיקה במקורות אנו בכלל רואים שגם בעידן החשוך, עת כל העולם רדה, עינה והשפיל את האשה, הייתה היהדות הראשונה לשמור על כבוד האשה ולכבדה אפילו יותר מגופו (מעצמו), ולשמור על רגישותה ובושתה, והיהדות הייתה אף הראשונה שהכירה רשמית בשינויים במעמד האשה, כאשר שינויים ותקנות חדשות נעשו כבר מלפני אלף שנה ויותר, והתעצמו במהלך הדורות המאוחרים, כמובן ככל המתאפשר בתוך מסגרת ההלכה.

אז אם להזכיר מה שהרפורמים עשו לתורה בגלל השינויים הללו שקרו בהיסטוריה, וואו, הם עשו בלגן גדול. ערבבו בין כל הדברים ביחד, ומטעמי פמיניזם וקידום מעמד האשה, כביכול, אפשרו גם דברים שנאסרו מפני הצניעות, כמו ההפרדה המגדרית בבית הכנסת וכו'. ואני כבר לא מדבר מה שהעולם הגדול עשה בשם הפמיניזם, עירבוביה אחת גדולה. העולם הגדול בלבל גם בין תפקידי הגבר והאשה המחולקים להם לפי תכונותיהם הטבעיות השונות זה מזו, והכל בשם קידום מעמד האשה. ב׳פמיניזם׳ עצמו ישנו ברכה באופן כללי כמובן, ואפילו מימד של גאולת עולם, אך הוא צריך בירור גדול ומדויק. מי שעל פי המסתבר עושה בינתיים את המלאכה הזו בצורה הכי נכונה ושפויה, זוהי דווקא היהדות האורתודוקסית. אה, וכמעט שכחתי בכלל שהתחלנו את כל הנושא בגלל הסיפור בכותל עם הרפורמים, ובגלל הטיעון שהעלה ד״ר אבישי בן חיים, שהמחיצות המפרידות בכותל נועדו בשביל לשמור על מעמדם הנמוך של כבוד האשה. טוב, מסתבר שהוא לא קרא את המאמר הנוכחי. בינינו, איך הוא יכל לקרוא את זה אם כתבתי את זה רק בעקבות הפוסט שלו. אז הנה, לידיעתך אבישי היקר. עשינו לך קצת סדר בעניינים.
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 453
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד ויחיד » 23 יולי 2017, 13:15

תביא את זה בקיצור לא כ"כ ארוך
1221 איחוד הצלה, ראשונים להציל חיים.
סמל אישי של המשתמש
אחד ויחיד
 
הודעות: 4046
הצטרף: 15 דצמבר 2016, 20:26
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אדוק » 23 יולי 2017, 13:18

האשכול מיועד לאנשי הגות יודעי ספר, שמסוגלים להתעמק בטקסטים ארוכים.
מנסיון אעיד שקראתי את כל המאמר, וא"א לחתוך אף מילה, הוא כבר כתוב בקיצור, כל מילה פנינה
סמל אישי של המשתמש
אדוק
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 453
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד ויחיד » 23 יולי 2017, 13:20

מצד אחד יפה מצד שני למה הוא נכנס לכל הדברים האלו בחייאת למה זה חסר ?
1221 איחוד הצלה, ראשונים להציל חיים.
סמל אישי של המשתמש
אחד ויחיד
 
הודעות: 4046
הצטרף: 15 דצמבר 2016, 20:26
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי ירושלים של מעלה » 23 יולי 2017, 14:41

אין מה לענות לטיפש הזה
התורה היא מרכז חיינו והקב"ה ברא את העולם איך שרצונו לברותו ואיך שהתנהל
וככה ברא אותו שהאשה היא במעמד נחות

מה יש להתבייש בזה ?????
זה הגדולה בנו שאנו עושים את רצונו התברך
כי אם נתחיל אם שאלות לא נגמור
"זאת חוקת התורה"....
סמל אישי של המשתמש
ירושלים של מעלה
 
הודעות: 99
הצטרף: 23 פברואר 2017, 13:16
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי עטרת תפארת » 23 יולי 2017, 16:03

ירושלים יקר. האם קראת את המאמר?
אין עוד מלבדו!
סמל אישי של המשתמש
עטרת תפארת
 
הודעות: 856
הצטרף: 02 מאי 2016, 21:00
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 23 יולי 2017, 17:16

אדוק כתב:האשכול מיועד לאנשי הגות יודעי ספר, שמסוגלים להתעמק בטקסטים ארוכים.
מנסיון אעיד שקראתי את כל המאמר, וא"א לחתוך אף מילה, הוא כבר כתוב בקיצור, כל מילה פנינה

זה לא נכון.
אנחנו הרי נלחמים על דעת הקהל. ולתקשורת יש "סיסמאות" קליטות קצרות וקלות, שמיועדות להמאיס את התורה על העם.
אם אנחנו נציב כנגדם מאמרים ארוכים שאף אחד לא יכול לקרוא, אז לא הועלנו כלום.

אבל האמת שלא צריך לענות, צריך רק לפקוח את העינים ולהסתכל איך מרוב "כבוד האשה" שיש לחילונים אז רוב הנישואין מסתיימים בגירושין. והמעט גירושין אצל החרדים זה רק בגלל שנפתחו לחילוניות.

רק מעניין מתי תהיה כתבה של בן חיים על היחס המשפיל של התורה לכלבים שאין להם זכות להתעסק בשום דבר מלבד להיות כתבים בערוץ עשר...
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 12532
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 23 יולי 2017, 18:39

כלבים או כתבים? :roll:
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13261
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי מישהו מיוחד » 24 יולי 2017, 06:14

ירושלים של מעלה כתב:אין מה לענות לטיפש הזה
התורה היא מרכז חיינו והקב"ה ברא את העולם איך שרצונו לברותו ואיך שהתנהל
וככה ברא אותו שהאשה היא במעמד נחות

מה יש להתבייש בזה ?????
זה הגדולה בנו שאנו עושים את רצונו התברך
כי אם נתחיל אם שאלות לא נגמור
"זאת חוקת התורה"....


נכון מאד, האשה נבראה לצורך האיש, זה כתוב בתורה, נקודה.
מישהו מיוחד
 
הודעות: 359
הצטרף: 29 ינואר 2017, 06:49
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי yehuda » 24 יולי 2017, 07:09

מענדל כתב הרבה דברים יפים ונכונים (בעיקר בתחילת המאמר), אך בסופו כתב שטויות הגובלות באפיקורסות. לומר שחז"ל תיקנו נוסח של ברכה לפי מצב עכשווי זה הבלים המתאימים לרפורמים ולפי הצורה הבהמית שבה הם רואים את חז"ל. לדוגמא: לידיעתך מענדל ידידי היקר, כל דבר שחכמינו הקדושים ברוח קודשם תיקנו, זה לנצח נצחים, לכל מילה יש משמעויות עמוקות בתורת הקבלה, שהיא על פי האמת המקור האמיתי לנוסח הברכה, והביאור האמיתי למשמעות הברכה הוא בתורת הקבלה שבה יש משמעויות עמוקות ביותר לכל מילה, העוסקות בתיקון הנפש כפי סדר התפילה, כידוע ליודעי ח"ן.

וידידי היקר מענדל אני קורא אליך: אתה באמת אברך יקר וחכם, אבל בבקשה פליז: תתייעץ בגדולים ממך (כן, יש עדיין כאלו) לפני שאתה מפרסם משהו.
כמה פעמים אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת?

הבה לא נזהם אותו... כי לב יש לנו רק אחד!
סמל אישי של המשתמש
yehuda
מנהל
 
הודעות: 1277
הצטרף: 24 יוני 2015, 05:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס בנושא מעמד האישה ביהדות

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד ויחיד » 24 יולי 2017, 11:54

יש דברים שצריך לקבל איך שזה מבלי לשאול שאלות יותר מידי רק צריך להאמין באמונה שלימה מבלי לחקור יותר מידי
1221 איחוד הצלה, ראשונים להציל חיים.
סמל אישי של המשתמש
אחד ויחיד
 
הודעות: 4046
הצטרף: 15 דצמבר 2016, 20:26
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: המוזיקאי, המורה, יוסי 1, יוסף בן יוסף, מקווה איד, מרן ראש הממשלה שליט''א, משולש, עקיב'לה ו־104 אורחים