מי החסידות הגדולה ביותר בעולם?

[מי זה]

וקמ"ל דלא פלוג ותרי לישני
איכא דאמרי
ואיכא דאמרי
תיקו
עד שיבוא ט'שבי ב'עיות י'תרץ

[קא סלקא דעתך]

ועוד איכא למיפרך להרב טבי על 'הוה אמינא' דיליה.
איך יעבוד מערכת הצדקות בכגון דא: אם היו 2 צדיקים עם הרבה חסידים, שווה לכל אחד, ואחד מהם נלב"ע.
האם תיכף נהיה בנו שליט"א צדיק שווה לצדיק השני חברו של אביו זצוק"ל ? והרי זה מוסכם לכל שאי אפשר להעשות צדיק ביום אחד? תיובתא דטבי תיובתא.
ועוד איכא למיפרך: לא ראינו שכל החסידים עוברים לרבי שיש לו הכי הרבה חסידים.. הוי אומר שהחסידים אין קובעים שזה שיש לו הכי הרבה חסידים הוא צדיק הדור. ואם כן, לא היו חסידויות קטנות בכלל... כל החסידים היו אצל הגדולים, או אולי אפ' רק אצל אחד...

מכל מקום חסידים יר"ש במילא מאמינים ברבם ואין להם צורך בגרף צידקות...

[יאיר]

טבי, תרגיע עם הדיבור על הליטאים

[משולש]

טבי, תרגיע עם הדיבור על הליטאים

ראה זאת כאזהרה...

[יאיר]

עשירית..

[גאליציאנער]

מעניין לציין, שיש כמה חסידויות שהיו אמורות לגדול מאוד ע"י הריבוי הטבעי,
נדבורנה [בני ברק]
קרעטשניף [רחובות]
פיטסבורג
ומה שתמוה זה שהם בערך 25 שנה עומדות פחות או יותר על אותו כמות משפחות. (נדבורנה התחילו לזוז קצת בעשור האחרון, על אף הפילוגים)
יש למישהו הסברים /הכחשות/ נתונים/מספרים ?

אצל הרבה מאוד קהילות כגון מודז'יץ ואלכסנדר ועוד רבים זה קשור מאוד למבנה הקהילתי שלהם, אצלם יש הרבה מאוד ש'נופלים החוצה', בגלל שהקהילה אינה בנויה בצורה סגורה מבחינה קהילתית.
דהיינו, חסידי צאנז ודארג למשל מקפידים יחסית להשתדך בין קהילותיהם והם כמעט ולא ישמעו הצעות שידוכים מבני קהילות אחרות [אני לא מדבר על סיבות מיוחדות, אבל בסטנדרט מקובל ככה].
משא"כ נדבורנא ופיטסבורג, שם הרבה יותר מקובל להשתדך עם בני קהילות אחרות.

עוד סיבה יש אצל קרעטשניף ופיטסבורג באופן ספיציפי אצלם, שהיות והקהילות שלהם מרוכזות אך ורק בעיר אחד - לא מרכזית יחסית, לכן כל אחד מבני הקהילה שנישא בעיר אחרת ועובר לגור שמה - באופן אוטומטי הוא מתנתק מהקהילה.
[לאחרונה בקרעטשניף המצב מבחינה זו השתפרה בהרבה, בב"ב יש להם כבר יחסית ביהמ"ד מגובש וכו']

[אני פה]

האדמורים לבית נדבורנה רוב הדורות לא עסקו בגיבוש קהילות אלא בלקרב את כל ה"עמך" הפשוטים. ולכן לא היו להם הרבה חסידים רק אוהדים.
בדרך כלל הם היו אדמורים במקומות נידחים שאין גרים שם הסלתה ושמנה של הציבור.

[גאליציאנער]

האדמורים לבית נדבורנה רוב הדורות לא עסקו בגיבוש קהילות אלא בלקרב את כל ה"עמך" הפשוטים. ולכן לא היו להם הרבה חסידים רק אוהדים.
בדרך כלל הם היו אדמורים במקומות נידחים שאין גרים שם הסלתה ושמנה של הציבור.

כנ"ל רוב האדמו"רים, כולם עסקו בלקרב וכו'.
כל המושג הזה של קהילות הוא רק מאחרי השואה.

[אני פה]

אני חושב שאתה טועה גם לפני השואה היו ישיבות חסידיות. וגם פה בארץ אדמורי נדברונא לכתחילה התיישבו במקומות נידחים לקרב רחוקים. כמו רעננה חדרה אשדוד רחובות יפו פרדס כץ קרית גת וכו'.

[גאליציאנער]

אני חושב שאתה טועה גם לפני השואה היו ישיבות חסידיות. וגם פה בארץ אדמורי נדברונא לכתחילה התיישבו במקומות נידחים לקרב רחוקים. כמו רעננה חדרה אשדוד רחובות יפו פרדס כץ קרית גת וכו'.

ישיבות חסידיות אין הכוונה לקהילה חסידית.
היו כאלו ישיבות אבל למדו בהם כלל הבחורים.

בשנים ההם כל המקומות היו ערים נידחים.

[קא סלקא דעתך]

מעניין לציין, שיש כמה חסידויות שהיו אמורות לגדול מאוד ע"י הריבוי הטבעי,
נדבורנה [בני ברק]
קרעטשניף [רחובות]
פיטסבורג
ומה שתמוה זה שהם בערך 25 שנה עומדות פחות או יותר על אותו כמות משפחות. (נדבורנה התחילו לזוז קצת בעשור האחרון, על אף הפילוגים)
יש למישהו הסברים /הכחשות/ נתונים/מספרים ?

אצל הרבה מאוד קהילות כגון מודז'יץ ואלכסנדר ועוד רבים זה קשור מאוד למבנה הקהילתי שלהם, אצלם יש הרבה מאוד ש'נופלים החוצה', בגלל שהקהילה אינה בנויה בצורה סגורה מבחינה קהילתית.
דהיינו, חסידי צאנז ודארג למשל מקפידים יחסית להשתדך בין קהילותיהם והם כמעט ולא ישמעו הצעות שידוכים מבני קהילות אחרות [אני לא מדבר על סיבות מיוחדות, אבל בסטנדרט מקובל ככה].
משא"כ נדבורנא ופיטסבורג, שם הרבה יותר מקובל להשתדך עם בני קהילות אחרות.

עוד סיבה יש אצל קרעטשניף ופיטסבורג באופן ספיציפי אצלם, שהיות והקהילות שלהם מרוכזות אך ורק בעיר אחד - לא מרכזית יחסית, לכן כל אחד מבני הקהילה שנישא בעיר אחרת ועובר לגור שמה - באופן אוטומטי הוא מתנתק מהקהילה.
[לאחרונה בקרעטשניף המצב מבחינה זו השתפרה בהרבה, בב"ב יש להם כבר יחסית ביהמ"ד מגובש וכו']

הסבר מתקבל על הדעת

[מי זה]

אצל הרבה מאוד קהילות כגון מודז'יץ ואלכסנדר ועוד רבים זה קשור מאוד למבנה הקהילתי שלהם, אצלם יש הרבה מאוד ש'נופלים החוצה', בגלל שהקהילה אינה בנויה בצורה סגורה מבחינה קהילתית.
דהיינו, חסידי צאנז? ודארג למשל מקפידים יחסית להשתדך בין קהילותיהם והם כמעט ולא ישמעו הצעות שידוכים מבני קהילות אחרות [אני לא מדבר על סיבות מיוחדות, אבל בסטנדרט מקובל ככה].
משא"כ נדבורנא ופיטסבורג, שם הרבה יותר מקובל להשתדך עם בני קהילות אחרות.

[קא סלקא דעתך]

האדמורים לבית נדבורנה רוב הדורות לא עסקו בגיבוש קהילות אלא בלקרב את כל ה"עמך" הפשוטים. ולכן לא היו להם הרבה חסידים רק אוהדים.
בדרך כלל הם היו אדמורים במקומות נידחים שאין גרים שם הסלתה ושמנה של הציבור.

כנ"ל רוב האדמו"רים, כולם עסקו בלקרב וכו'.
כל המושג הזה של קהילות הוא רק מאחרי השואה.

דווקא הענין של קהילות היה הרבה יותר חזק לפני השואה, ובזמנינו מנסים להעתיק אותם עד כמה שאפשר.
פעם כולם גרו בשטעטל אחד, רב אחד, שוחט אחד, מוהל אחד, וכיוצא בזה. וכן כמעט כולם התחתנו בתוך השטעטל אלו עם אלו, וכולם היו מחותנים עם כולם... והראיה לכך היא: ספרי הקהילות שלפני השואה, שמוצאים בכל עיירה הרבה מאוד אותו שם משפחה. סתם עמך לא היה להם שום סיבה לחפש שידוך בעיירה אחרת [ מלבד גבירים שהרשו לעצמם לנסוע עד עיירה מסויימת לבחור חתן].
כל זאת עד שהתחיל לפרוח תקופת החסידות, אז התחילו לנסוע אלו לאדמו"ר שבעיר זה ואלו לאדמו"ר בעיר אחרת, [מ'פארט צום רעבין].
ויהי [אין ויהי אלא...] אחר המלחמה, נתפזרו יתר הפליטה מכלל ישראל לכל עיר ועיר בעולם. והאדמורי"ם התחילו לקבץ את הגולים, עד שבאו תלמידהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן להקים קהילה...
ולמעשה התחילו לחדש קהילות כמו שהיו לפני תקופת החסידות, רב אחד, שחיטה אחת, וכו'. וכן להשתדך אלו באלו.
אך אי אפשר לומר שהקהילות הם רק מאחרי השואה הנוראה.

תקן אותי אם אני טועה -
לכאורה זה היה אחד משרשי המחלוקת בין העדה החרדית לבעלז. העדה טענו שעדיין כל אחד מחויב לרב שבעירו, ובעלז טענו שענין זה הסתיים מזמן, ובזמנינו בנו קהילות לפי חסידות, וכל אחד מחויב לרבו שלו.
גם הרב לנדא סבר שהוא האדמו"ר של בני ברק [מבלי לזלזל חלילה] ואסר להכניס בשר של העדה החרדית לבני ברק.

[מי זה]

בעניין הזה שמעתי פעם שקהילת טורדא (הונגריה?)
שרבה האחרון (כמדומי שהיה במועצגהת) ובנו שליט"א נושאים בגאון את התואר המפוצץ 'גאב"ד טורדא'
(כמובן בנוסף לפעולותיהם הבאמת ברוכות)
היתה קהילה עם בסה''כ 17 משפחות!
ובכל זאת היתה מסודרת עם רב ושוחט והתנהלה בצורה עצמאית לחלוטין

גאליציאנער, תקן אותי אם אני טועה.

[יעבץ]

מה זה קשור ל'גאליציאנער'?
וכי טורדא היא בגאליציה?
היא בטרנסילבניה (רומניה, או הונגריה, - תלוי לפי השנים).

[מי זה]

אבל הרבנים אדלר הם בעלזאים

[יעבץ]

אז בואו נעשה סדר.
רבה האחרון בפועל של טורדא - המפורסם היה ר' בן ציון וועזל. שנפטר תרצ"ח. היה חבר (או אפי' יו"ר, לא זוכר) הלשכה האורטודוקסית בטרנסילבניה.
חתנו ר' יוסף אדלער, מילא את מקומו ברבנות העיר, והוא היה חבר מועצג"ת של אגו"י כאן באר"י. אבל בפועל רבנותו בעיר, כבר היה בשנות המלחמה, ולאחריה.

הם לא קשורים לבעלזא בשום אופן.

דומני שבנו של ר' יוסף, ר' משה, הוא הראשון שהיה חסיד בעלזא. [נשא את ה'תואר' גאב"ד טורדא. תואר שאין מאחריו כלום!. אין קהילה, אין בית כנסת, אין כלום].
את השולשלת מכאן ואילך ישלים גאליציאנער... זה כבר שייך לתחום שלו.

[מי זה]

התנצלות בפני חסידי טורדא באם השתמע בדברי דלעיל איזשהו זלזול במעמדו של הרב מטורדא זצ"ל
שכן לאחר שיטוט קצר נוכחתי לדעת שהיה נחשב לאישיות רבנית מכובדת (כמובן שרק לאחר השואה)

מאוצהח:
הרב מטורדא
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=25625
ישיבת טורדא
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=66&t=30333

יש אפילו רחוב על שמו של גאבד טורדא זצוקל, בגוש 80 ירושלים
מוביל מבר אילן לרח' כי טוב
זכה לשכן בתוכו את טמבור חיים מוחה הידוע שפיצר רהיטים ועוד איזה סמינר
העירייה לא הסתפקה ברחוב והמשיכה את 'קריאת השם' לשביל שממשיך מכי טוב לברוכים

זיעוכי"א

[גאליציאנער]

האדמורים לבית נדבורנה רוב הדורות לא עסקו בגיבוש קהילות אלא בלקרב את כל ה"עמך" הפשוטים. ולכן לא היו להם הרבה חסידים רק אוהדים.
בדרך כלל הם היו אדמורים במקומות נידחים שאין גרים שם הסלתה ושמנה של הציבור.

כנ"ל רוב האדמו"רים, כולם עסקו בלקרב וכו'.
כל המושג הזה של קהילות הוא רק מאחרי השואה.

דווקא הענין של קהילות היה הרבה יותר חזק לפני השואה, ובזמנינו מנסים להעתיק אותם עד כמה שאפשר.
פעם כולם גרו בשטעטל אחד, רב אחד, שוחט אחד, מוהל אחד, וכיוצא בזה. וכן כמעט כולם התחתנו בתוך השטעטל אלו עם אלו, וכולם היו מחותנים עם כולם... והראיה לכך היא: ספרי הקהילות שלפני השואה, שמוצאים בכל עיירה הרבה מאוד אותו שם משפחה. סתם עמך לא היה להם שום סיבה לחפש שידוך בעיירה אחרת [ מלבד גבירים שהרשו לעצמם לנסוע עד עיירה מסויימת לבחור חתן].
כל זאת עד שהתחיל לפרוח תקופת החסידות, אז התחילו לנסוע אלו לאדמו"ר שבעיר זה ואלו לאדמו"ר בעיר אחרת, [מ'פארט צום רעבין].
ויהי [אין ויהי אלא...] אחר המלחמה, נתפזרו יתר הפליטה מכלל ישראל לכל עיר ועיר בעולם. והאדמורי"ם התחילו לקבץ את הגולים, עד שבאו תלמידהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן להקים קהילה...
ולמעשה התחילו לחדש קהילות כמו שהיו לפני תקופת החסידות, רב אחד, שחיטה אחת, וכו'. וכן להשתדך אלו באלו.
אך אי אפשר לומר שהקהילות הם רק מאחרי השואה הנוראה.

תקן אותי אם אני טועה -
לכאורה זה היה אחד משרשי המחלוקת בין העדה החרדית לבעלז. העדה טענו שעדיין כל אחד מחויב לרב שבעירו, ובעלז טענו שענין זה הסתיים מזמן, ובזמנינו בנו קהילות לפי חסידות, וכל אחד מחויב לרבו שלו.
גם הרב לנדא סבר שהוא האדמו"ר של בני ברק [מבלי לזלזל חלילה] ואסר להכניס בשר של העדה החרדית לבני ברק.

אתה מדבר על דבר אחר לגמרי שבמקרה קוראים גם לזה את השם: "קהילה".
אכן, גם אני מדבר על קהילה וגם אתה, אבל אני דיברתי על קהילה של חסידות, שקהילת סקווירא למשל היא קהילה שיש לה שלוחות בארה"ב ובכל העולם, זה דבר חדש שלא היה לפני המלחמה.
תסכים איתי שלא היה בקראקא שטיבל של קהילת לודז' ובווארשא לא היה קלויז של בודפסט...
אתה מדבר על דבר אחר - על הקהילות הישנות והטובות שהיו פעם, והם אכן לא קיימים כיום [ואכן, על זה נסוב בעיקר יסודות המח' שבין העה"ח לבעלזא, וכפי שכיום כו"ע ידעי שנהרא ונהרא ופשטיה].
מקוה שהבנת.

[גאליציאנער]

בעניין הזה שמעתי פעם שקהילת טורדא (הונגריה?)
שרבה האחרון (כמדומי שהיה במועצגהת) ובנו שליט"א נושאים בגאון את התואר המפוצץ 'גאב"ד טורדא'
(כמובן בנוסף לפעולותיהם הבאמת ברוכות)
היתה קהילה עם בסה''כ 17 משפחות!
ובכל זאת היתה מסודרת עם רב ושוחט והתנהלה בצורה עצמאית לחלוטין

גאליציאנער, תקן אותי אם אני טועה.

יכול להיות או שכל או שלא.
חושב שלא, למיטב ידיעתי היתה טורדא עיר גדולה ברומניה - טרנסילבניה.
יכול להיות שבעיר היתה קהילה אורטודוכסית קטנה, ולכן היו לו רק 17 משפחות.

מה שברור, היו הרבה קהילות בסדר גודל הזה.
זכור לי משהו על באבוב, שהיא עיירה בסדר גודל של רחוב קטן...

[ביטחון]

הייתי בשני המקומות.
באבוב היא כפר קטן במרומי הר, רחוב אחד המתעגל על ראש ההר.
צאנז (נבי-סאנץ) היא עיר מחוז גדולה שהייתה סוג של עיר בירה, עד היום

[גאליציאנער]

אז בואו נעשה סדר.
רבה האחרון בפועל של טורדא - המפורסם היה ר' בן ציון וועזל. שנפטר תרצ"ח. היה חבר (או אפי' יו"ר, לא זוכר) הלשכה האורטודוקסית בטרנסילבניה.
חתנו ר' יוסף אדלער, מילא את מקומו ברבנות העיר, והוא היה חבר מועצג"ת של אגו"י כאן באר"י. אבל בפועל רבנותו בעיר, כבר היה בשנות המלחמה, ולאחריה.

הם לא קשורים לבעלזא בשום אופן.

דומני שבנו של ר' יוסף, ר' משה, הוא הראשון שהיה חסיד בעלזא. [נשא את ה'תואר' גאב"ד טורדא. תואר שאין מאחריו כלום!. אין קהילה, אין בית כנסת, אין כלום].
את השולשלת מכאן ואילך ישלים גאליציאנער... זה כבר שייך לתחום שלו.

ראשית כל אתקן אותך, ראשית כל ר' יוסף אדלר היה רב העיר משנת תרצ"ח - שזה כבר כמה שנים לפני המלחמה - ובפרט בטורדא שם לא נפגעו כמעט סדרי הקהילה במשך שנות המלחמה, כך שהוא היה רב העיר במשך כמה שנים טובים.
הקשר שלהם לבעלזא התחיל אכן לענ"ד אצל בנו - רבי משה [רבי יוסף למיטב ידיעתי לא היה חסיד כלל, הוא היה מתלמידי תלמידי ונכדי החת"ס], אבל עוד אצל כ"ק מרן מהר"א זי"ע.

ואת העיקר, רבי משה החזיק במשך שנים רבות ישיבת טורדא, והיה לו גם בית כנסת ע"ש טורדא.
כיום הבניין נתרם / הושכר בזול לישיבת המתמידים בירושלים.

[גאליציאנער]

התנצלות בפני חסידי טורדא באם השתמע בדברי דלעיל איזשהו זלזול במעמדו של הרב מטורדא זצ"ל
שכן לאחר שיטוט קצר נוכחתי לדעת שהיה נחשב לאישיות רבנית מכובדת (כמובן שרק לאחר השואה)

מאוצהח:
הרב מטורדא
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=25625
ישיבת טורדא
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=66&t=30333

יש אפילו רחוב על שמו של גאבד טורדא זצוקל, בגוש 80 ירושלים
מוביל מבר אילן לרח' כי טוב
זכה לשכן בתוכו את טמבור חיים מוחה הידוע שפיצר רהיטים ועוד איזה סמינר
העירייה לא הסתפקה ברחוב והמשיכה את 'קריאת השם' לשביל שממשיך מכי טוב לברוכים

זיעוכי"א

חושבני שברחוב ההוא קיים אכן ישיבת טורדא הנ"ל שציינתי ולכן קראו ככה לרחוב.

[גאליציאנער]

הייתי בשני המקומות.
באבוב היא כפר קטן במרומי הר, רחוב אחד המתעגל על ראש ההר.
צאנז (נבי-סאנץ) היא עיר מחוז גדולה שהייתה סוג של עיר בירה, עד היום

נו, וכמה אנשים היו יכולים להיות ב"קהילת באבוב" ??

[טבי]

מה עם החסידיות בחו''ל ?
באבוב, באבוב 45, סקווירא, סקולען, רחמסטריוקא, צאנז קלויזנבורג, מונקאטש
ויזני'ץ מונסי (לפני הפילוג )
כמה מונות כל אחת ? ומי החסידות השנייה בגודלה שם אחרי סאטמר ?

[קא סלקא דעתך]

האדמורים לבית נדבורנה רוב הדורות לא עסקו בגיבוש קהילות אלא בלקרב את כל ה"עמך" הפשוטים. ולכן לא היו להם הרבה חסידים רק אוהדים.
בדרך כלל הם היו אדמורים במקומות נידחים שאין גרים שם הסלתה ושמנה של הציבור.

כנ"ל רוב האדמו"רים, כולם עסקו בלקרב וכו'.
כל המושג הזה של קהילות הוא רק מאחרי השואה.

דווקא הענין של קהילות היה הרבה יותר חזק לפני השואה, ובזמנינו מנסים להעתיק אותם עד כמה שאפשר.
פעם כולם גרו בשטעטל אחד, רב אחד, שוחט אחד, מוהל אחד, וכיוצא בזה. וכן כמעט כולם התחתנו בתוך השטעטל אלו עם אלו, וכולם היו מחותנים עם כולם... והראיה לכך היא: ספרי הקהילות שלפני השואה, שמוצאים בכל עיירה הרבה מאוד אותו שם משפחה. סתם עמך לא היה להם שום סיבה לחפש שידוך בעיירה אחרת [ מלבד גבירים שהרשו לעצמם לנסוע עד עיירה מסויימת לבחור חתן].
כל זאת עד שהתחיל לפרוח תקופת החסידות, אז התחילו לנסוע אלו לאדמו"ר שבעיר זה ואלו לאדמו"ר בעיר אחרת, [מ'פארט צום רעבין].
ויהי [אין ויהי אלא...] אחר המלחמה, נתפזרו יתר הפליטה מכלל ישראל לכל עיר ועיר בעולם. והאדמורי"ם התחילו לקבץ את הגולים, עד שבאו תלמידהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן להקים קהילה...
ולמעשה התחילו לחדש קהילות כמו שהיו לפני תקופת החסידות, רב אחד, שחיטה אחת, וכו'. וכן להשתדך אלו באלו.
אך אי אפשר לומר שהקהילות הם רק מאחרי השואה הנוראה.

תקן אותי אם אני טועה -
לכאורה זה היה אחד משרשי המחלוקת בין העדה החרדית לבעלז. העדה טענו שעדיין כל אחד מחויב לרב שבעירו, ובעלז טענו שענין זה הסתיים מזמן, ובזמנינו בנו קהילות לפי חסידות, וכל אחד מחויב לרבו שלו.
גם הרב לנדא סבר שהוא האדמו"ר של בני ברק [מבלי לזלזל חלילה] ואסר להכניס בשר של העדה החרדית לבני ברק.

אתה מדבר על דבר אחר לגמרי שבמקרה קוראים גם לזה את השם: "קהילה".
אכן, גם אני מדבר על קהילה וגם אתה, אבל אני דיברתי על קהילה של חסידות, שקהילת סקווירא למשל היא קהילה שיש לה שלוחות בארה"ב ובכל העולם, זה דבר חדש שלא היה לפני המלחמה.
תסכים איתי שלא היה בקראקא שטיבל של קהילת לודז' ובווארשא לא היה קלויז של בודפסט...
אתה מדבר על דבר אחר - על הקהילות הישנות והטובות שהיו פעם, והם אכן לא קיימים כיום [ואכן, על זה נסוב בעיקר יסודות המח' שבין העה"ח לבעלזא, וכפי שכיום כו"ע ידעי שנהרא ונהרא ופשטיה].
מקוה שהבנת.

אני אכן מסכים שבקראקא לא היו חסידי לוד'ז, אבל בלוד'ז היו גם חסידי גור. בווארשא אכן לא היו חסידי בודפסט, אבל מבודפסט גם היו חסידים שנסעו לבעלז. וכן היו חסידי אלכסנדר בווארשא וכו'. [וכן לא כל חסידי בעלז גרו בכפר הקטן בעלז שבגליציא, רוב תושבי העיירה היו גויים. כנ"ל ויזניץ וכדומה]
אלא מאי ? הוא אשר דיברתי : מאז החלה לפרוח תקופת הבעל שם טוב והמגיד החלו הנסיעות מהכא להתם והיו הרבה שהפכו לחסידים של רבי מעיר אחרת.
כמובן אלו שלא היו להם רבי נשארו כפופים לרב עירם, אבל החסידים היו קשורים כמעט רק לרבם ולא לקהילת העיר, והיה להם בית מדרש נפרד ונוסח אחר, הכל כמו מנהגי רבם אשר גר בעיר אחרת. מקסימום היו מצטרפים לבית מדרש חסידי אחר, כדי שלא להתפלל במחיצת המתנגדים שרדפו אותם.
אמנם התחלתי לדבר על הקהילות הוותיקות של פעם,שכל בני העיר צייתו רק לרב העיר, אבל בהמשך גם דיברתי שהתחילו לעשות קהילות כדוגמת הישנות אבל באופן שכולם כפופים לרבי ולא לרב העיר.
וזה היה גם לפני המלחמה : הרבי יושב בעיר אחת וכל החסידים נסעו אליו מכל היבשת והתחברו לנוסח ולמנהגים ולהכל.
וכאז גם היום החסידים נוסעים לרבי מכל היבשת[היום עם מטוסים מכל העולם] ומתפללים בבית מדרש נפרד והכל כמנהגי הרבי שגר בעיר אחרת.
וכאז גם היום כלל ה'עמך' שאינם חסידים נשארים כפופים לרב עירם.
מלבד "החסידים החדשים" יוצאי ליטא שכפופים גם הם לרבם כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק ר' חיים שר התורה שליט"א. שמלבד לבושם כמעט כל מנהגיהם כמנהג חסידים ואנשי מעשה, ברכות, ישועות, סיפורי צדיקים, מופתים, וכל שיגם ושיחם סביב רבם (עיין ערך שוואנצנות) וכן בישיבות מתקיימות טישים ופארנצע'ס במוצאי החגים וכיוצא בזה הרבה. ובקיצור גם הם חסידים.... ומי שנשאר אלו הצ'אלמערס שאינם חסידים של רבי מסוים, הם נשארו כפופים לרב העיר...כלומר לעדה החרדית...

בקיצער זה מה שהתכוונתי.

[גאליציאנער]

שוב פעם:
חסידי גור שבלודז' לא השתייכו ל"קהילת גור" אלא היו "חסידי גור" - הם שלחו את בניהם לת"ת [אם היה] ולמלמד המקומי, אכלו בשר שנקנה אצל הקצב העירוני שהיה תחת פיקוח רב העיר שכלל לא היה חסיד גור וכן על זה הדרך.
מעט לפני המלחמה זה התחיל במקצת ע"י הישיבות של באבוב וראדומסק למשל - שלבאבוב יש מוסדות תחת שמם בערים אחרות וכו', אבל בוודאי שזה לא היה באופן גורף.

[גאליציאנער]

מה עם החסידיות בחו''ל ?
באבוב, באבוב 45, סקווירא, סקולען, רחמסטריוקא, צאנז קלויזנבורג, מונקאטש
ויזני'ץ מונסי (לפני הפילוג )
כמה מונות כל אחת ? ומי החסידות השנייה בגודלה שם אחרי סאטמר ?

סאטמר, סאטמר, סקווירא, באבוב, ויז'ניץ מאנסי, באבוב 45, צאנז קלויזנבורג.

לכל השאר אין בכלל קהילות מסודרות ומגובשות.
אתה צריך להוסיף במקום זה: פאפא, ספינקא (יש כמה), טאהש, וויען, סקאליע, (פשעווארסק,) ועוד כמה שיש להם יחסית קהילות מסודרות ומגובשות.
ואל תשכח שיש לחסידויות שבא"י גם קהילות גדולות בחו"ל.

[עקיב'לה]

רחמסטריווקא בארה"ב כבר קהילה מאוד מסודרת היום

[גאליציאנער]

רחמסטריווקא בארה"ב כבר קהילה מאוד מסודרת היום

אתה צודק, יש לו כמה מאות נכדים...
מלבד זה, יש לו כיום מוסדות מסודרים.
זה לא אומר שיש לו קהילה מסודרת.

[מרן ראש הממשלה שליט''א]

רחמסטריווקא בארה"ב כבר קהילה מאוד מסודרת היום

אתה צודק, יש לו כמה מאות נכדים...
מלבד זה, יש לו כיום מוסדות מסודרים.
זה לא אומר שיש לו קהילה מסודרת.

אם התכוונת לרמז שהקהילה בנויה אך ורק או בעיקר מנכדיו
טעות גדולה בידך,
יתכן ולפני 30 שנה זו היתה המציאות
כיום יש לו מאות משפחות, מוסדות (ת"ת, ישיבה, ובית חינוך לבנות)
בתי המדרש בב"פ, מאנסי, לייקווד ועוד מקומות.
אמנם החצר היא לא בסדר גודל של האחרים שהזכרת אבל בהחלט זו קהילה מגובשת ומאורגנת.

[גאליציאנער]

רחמסטריווקא בארה"ב כבר קהילה מאוד מסודרת היום

אתה צודק, יש לו כמה מאות נכדים...
מלבד זה, יש לו כיום מוסדות מסודרים.
זה לא אומר שיש לו קהילה מסודרת.

אם התכוונת לרמז שהקהילה בנויה אך ורק או בעיקר מנכדיו
טעות גדולה בידך,
יתכן ולפני 30 שנה זו היתה המציאות
כיום יש לו מאות משפחות, מוסדות (ת"ת, ישיבה, ובית חינוך לבנות)
בתי המדרש בב"פ, מאנסי, לייקווד ועוד מקומות.
אמנם החצר היא לא בסדר גודל של האחרים שהזכרת אבל בהחלט זו קהילה מגובשת ומאורגנת.

לא זה התכוונתי לומר, אבל כוונתי ברורה שמרבית הילדים המתחנכים במוסדותיו אינם מרגישים קשר אליו ואינם מתנהגים כחסידיו כמו למשל חסיד באבוב או סלונים.
כל ההלוך יילך שם הוא בנוסח אחר לגמרי.

[מי זה]

נראה לי כמו בראחמסטריווקא הישראלית
אולי בהיקף קצת יותר קטן

[ביטחון]

מי יודע מה ההלוך יילך בזוטשקא, האם היא התפלגה בין זוטשקא לאמסנא 50-50? או דשמא הרוב הלכו לאדמו"ר המרכזי?

[משה 10]

מי יודע מה ההלוך יילך בזוטשקא, האם היא התפלגה בין זוטשקא לאמסנא 50-50? או דשמא הרוב הלכו לאדמו"ר המרכזי?

אפשר לבדוק למי יש יותר ילדים

[אני פה]

כולם מדברים שהאדמור המרכזי יצליח לסחוף אחריו המונים. הוא מוכשר כריזמטי וצדיק ומוכר מאוד בציבור עקב היותו משמש כמשגיח בישיבות הדגל טשרנוביל ובאבוב.

אגב הוא הלחין את השיר "והנה ה' ניצב עליו".

[קא סלקא דעתך]

וכן את השיר "ולבבו יבין ושב ורפא לו". שהתפרסם קצת לאחרונה.