סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי מחשבה טובה » 26 ספטמבר 2017, 14:48

קיבלתי במייל (ציטוט מרבנית ....
זה מוסמך מרבי יהונתן אייבשיץ? יש לזה מקור?

בדוק !!!!!!!!!
אם זה לא היה רבי יהונתן אייבשיץ, לא יודעת איך הייתי יכולה למסור לכן את הסגולה הזו: רק ריבוי אכילה ביום של ערב יום הכיפורים מסלק את המרה השחורה שהשטן רוצה להביא הביתה.
ולכן - כמה שיותר סעודות.
לפי המקובלים, שבע סעודות. בנות, אני לא יכולה לתאר לכן את מספר המיילים שקיבלתי השנה על הסגולה הזו. אם יש סגולה שאני יכולה לומר "עובדת!" - זה זה. מי שאוכלת שבע סעודות, בערב יום הכיפורים, יכולה כשהיא אוכלת לומר "זה יהיה כנגד השבע ברכות שיהיו לי השנה".
הרבה עשו ומתחתנות.
בכל שיעור שאני אומרת את זה השבוע אני רואה ידיים מורמות: "הרבנית, עשיתי את זה והתחתנתי באותה שנה". אני לא ראיתי אף פעם סגולה שככה קיבלתי עליה פידבקים וטוקבקים. זה אמיתי. אם את רווקה ורוצה להתחתן השנה. אם את אמא לבנות רווקות ורוצה שיינשאו השנה. אם את רוצה שאחותך תתחתן, והיא לא תקיים את הסגולה הזו, אכלי שבע סעודות וכווני עליה.
זו סגולה. לא חייבים (מי שרוצה להישאר רווקה – לבריאות...).
שבע סעודות בערב יום הכיפורים - איך אוכלים?
שבע פעמים נטילה, וברכת המזון. אין מה לעשות (גברים אוהבים שמנות).
את לוקחת לחם עם קצת ממרח, למשל טונה, כזית, אוכלת ומברכת. אוכלת ומברכת. כל האוכל בתשיעי כאילו צם בתשיעי ובעשירי . גמרא מפורשת.
ואפשר להתחיל מהלילה. אפשר ביום חמישי בלילה לערוך שתים או שלוש סעודות, וביום שישי נשארו לך ארבע סעודות, כולל סעודה מפסקת. תפצלי את זה איך שאת רוצה (ולא, לא חייבים טונה...).
שבע סעודות, שבע ברכות. בסעודות האלה שאת עושה נכון את מתקנת את כל האכילות האסורות שלך – אכילות ללא ברכה, ללא הכשר. זה תיקון לחטא אדם הראשון, שהיה אכילה אסורה.
וסעודות אלה מתקנות יותר מתפילות! מבטיח בעל ה"מטה אהרון".
זאת התרופה ליצר הרע. פשוט תאמינו לי.
מחשבה טובה
 
הודעות: 43
הצטרף: 26 יולי 2016, 12:01
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי מישהו מיוחד » 26 ספטמבר 2017, 15:34

אם אוכלים שמונה סעודות אז זה סגולה לסידור מלא, עם בית ענק בירושלים, אפשרות גם לשני בתים ברעננה. בדוק ומנוסה.
מישהו מיוחד
 
הודעות: 345
הצטרף: 29 ינואר 2017, 06:49
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 26 ספטמבר 2017, 15:46

מישהו מיוחד כתב:אם אוכלים שמונה סעודות אז זה סגולה לסידור מלא, עם בית ענק בירושלים, אפשרות גם לשני בתים ברעננה. בדוק ומנוסה.

אם יש לך מידע בעניין תגיד,
ליצנות סתמית מה מקורה ?
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי משיח שיבוא » 26 ספטמבר 2017, 16:31

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרציה

קודם בריאת העולם ברא הקדוש ברוך הוא בריאה ושמה "תשובה". שנאמר "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל - תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" \פסחים נד\ וכשם שהבריאה עצמה נשגבה מבינתנו - כן התשובה רחוקה מהבנתנו, מה גם שהיא קודמת לבריאה.
וכך אמרו חכמינו ז"ל:
רבי לוי אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לירמיהו לך אמור להם לישראל שיעשו תשובה. בא ואמר לישראל. אמרו לו: רבינו ירמיהו, היאך אנחנו עושים תשובה? באילו פנים אנו באים לפני ה'? לא הכעסנו אותו?! לא הקנטנו אותו?!
בא ירמיהו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר כן \מה שישראל אמרו לו\ אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם "שובו בנים שובבים". \ירמיה ג' יב - מדרש שיה"ש לא ט\
ודברי חכמים אמת ויציב. אף שהכעסנו את הבורא, חוזרים אנו בתשובה לפניו. ולא עוד אלא שהוא מבקש מאיתנו לשוב בתשובה. גם אנו אין לנו להתבייש כי אנו חוזרים לפני אבא. לפני אבינו שבשמים. ובזה ידע אדם לדחות את היצר הרע שאומר לו: מה תעזור לך התשובה אחרי כל המעשים הרעים שעשית? ויענה לו האדם איך לא אעשה תשובה ואבא קורא לי: "שובו בנים".
א.
ערב יום הכיפורים מיועד לתשובה ולכפרה. ולכן לא יבטל אדם את היום בדברים בטלים, אלא ישתדל להתבודד ולהתבונן במעשיו ולחשוב על העתיד. וכל העושה מלאכה בערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם \רמ"ק\.

מנחה ביום שלפני ערב כיפור
ב.
אומרים תחנון בתפילת מנחה ביום שלפני ערב כיפור. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים תחנון במנחה ביום שלמחרתו אין אומרים תחנון. כאן אומרים תחנון כיוון שבסליחות של הלילה אחר כך יש וידוי ותחנון \ועיין בא"ח ניצבים ב לעניין ראש השנה. כה"ח תקפא ס"ק עד. תרד ס"ק חי\.
ג.
כאשר יום הכיפורים חל ביום שני, אומרים במנחה של שבת "צדקתך", כיוון ששבת זו היא ערב של ערב כיפור \עיין שו"ע רצב ס"ע ב. ועיין בא"ח ש"ש חיי שרה ט. עיין כה"ח תקפא ס"ק עד\.

שחרית של ערב כיפור
ד.
סליחות - אם התחילו לפני "עמוד השחר", יאמרו את הוידוי אפילו אחרי "עמוד השחר" אבל את התחנון "והוא רחום" שבסוף הסליחות אין אומרים אחרי "עמוד השחר". ואם התחילו סליחות אחרי עמוד השחר לא יאמרו וידוי ולא תחנון \אחרונים. עיין כה"ח תקפא ס"ק עג\.
ה.
שחרית - אומרים בתפילת שחרית "מזמור לתודה" כמו כל יום, כיוון שמזמור זה לא נתקן רק כנגד קרבן תודה שהרי אין אומרים אותו עם כל פסוקי הקרבנות \עיין שו"ע תרד ס"ע ב ומשנ"ב שם ס"ק ד. פרי חדש תרד ס"ק ב. כה"ח ס"ק כג\. והאשכנזים לא נהגו לאומרו ביום זה.
ו.
בתפילת שחרית אין אומרים וידוי ו"למנצח יענך" כיוון שהוא כעין יום טוב \כה"ח שם ס"ק כא משנ"ב ס"ק ג\.
ז.
התרת נדרים - אחרי תפילת שחרית או אחרי סליחות נוהגים לעשות התרת נדרים לגברים ולנשים. מי שלא היה בבית הכנסת בעת התרת נדרים יכול לאסוף שלושה גברים בני מצווה אפילו שהם קרובים, ולומר בפניהם את נוסח התרת נדרים והם יתירו לו כמו שכתוב במחזור \עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, וה"ה כאן\. וכבר כתבנו לעיל שאין התרה זו מועילה לנדר שזכור לו.
ח.
אבינו מלכנו - אחרי החזרה אומרים "אבינו מלכנו" כמו כל יום, והאשכנזים אינם אומרים "אבינו מלכינו", אלא אם כן חל ערב יום הכיפורים ביום שישי \רמ"א שם עיין כה"ח תרד ס"ק כה\.
אכילה בערב כיפור
ט.
טעם הענין - "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב" וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך: כל האוכל והשותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" \ברכות ח ב. עיין כ"מ הל' נדרים פ"ג ה"ט, אם החיוב מדין תורה לדעת הרמב"ם ושו"ע תקע סע' ג\ "והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא צוה להתענות אלא יום אחד בשנה לטובתם לכפר עונותיהם. וציום שיאכלו וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי". וממשילים חז"ל את העניין "למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול", ולכן נצטווינו להרבות בו בסעודה. ויש לכך טעמים נוספים על פי הפשט וע"פ הקבלה \טור תרד. בא"ח וילך א. כה"ח תרד ס"ק ב\.
י.
מצווה עלינו להרבות במאכל ובמשתה ביום זה, גם - כדי להראות שנח ומקובל עלינו יום הכיפורים ושאנו שמחים לקראתו. וכיוון שאי אפשר לכבד במאכל ובמשתה את יום הכיפורים עצמו כדרך שמכבדים שאר יום טוב, אנו מכבדים את היום שלפניו \ב"י תרד ס"ק ב\.
יא.
איזה מאכל - יש אומרים שאין חיוב לאכול לחם דווקא, אלא כל מה שמשביע \מנחת חינוך סי' שיג ס"ק ט\. אמנם על פי המקובלים מצווה לאכול דווקא פת ובפרט שיכווין בזה לתקן כל מה שאכל שלא כדין או שאכל ולא בירך ברכת המזון כדין \שו"ת תורה לשמה סי' קמו\. ויזהר באכילת ערב יום הכיפורים לעשותה שם שמים לעשות רצון הבורא ית"ש ויתעלה \ראה בא"ח וילך א' שד"ח יום הכיפורים ב'\
יב.
טוב לאכול דגים בסעודה הראשונה בבוקר, וימנע מלאוכלם בסעודה המפסקת \כה"ח אות כ"ט\. וצריך לשתות מעט יין במשך היום אך יזהר שלא ישתכר ולא ישתה יין בסעודה מפסקת. ובבוקר עדיף שישתה מיץ ענבים שלא יערבב את מוחו ולא שאר מאכלים שיכולים להפריע את ריכוזו, וכן לא יאכל מאכלים הגורמים לעצירות ושאר מחושים, שעלולים להפריע את תפילתו למחרת ביום הכיפורים. אלא יאכל רק מאכלים קלים שלא יהיה שבע ומתגאה בתפילתו \שו"ע תרח סע' ד ונו"כ. עיין בא"ח וילך א - ועיין חולין דף קי' גבי רמי בר תמרי. משנ"ב ס"ק טז\.
יג.
כמה יאכל - מצות ריבוי הסעודות הוא ביום דוקא, וטוב להרבות גם בלילה. \גר"א ס"ק ו שד"ח שם\.
יד.
לדעת המקובלים טוב שיאכל ששה סעודות להשלים גם את סעודות יום הכיפורים, אך על פי הפשט די להרבות באופן ניכר. ואין צריך לאכול כל היום \אותם הנוהגים לאכול כל היום צריכים להזהר מאוד מברכה לבטלה, הפסד ברכות, שינוי מקום וכו' שדיני ברכות חמורים מאוד, ובפרט צריך להקפיד בזה בערב היום האדיר בימי השנה - עיין בא"ח, שו"ע, גר"א, שד"ח\.
טו.
נשים - נשים חייבות לאכול ביום התשיעי כיוון שהם צמות בעשירי \שו"ת כתב סופר סי' קב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א ס"ק ה. שו"ת תורה לשמה סי' קסב\
טז.
מי שלא צם - גם מי שלא צם בעשירי - חייב לאכול בתשיעי כיוון שזה כבודו של יום הכיפורים \עיין כה"ח תרד ס"ק ה\.
יז.
תעניות בערב כיפור - מי שחלם חלום רע בליל ערב כיפור עדיף לו לעשות "הטבת חלום" ולא להתענות כי אסור להתענות ביום זה תענית חלום כל היום. ויש אומרים שאם נפשו עגומה מאוד יצום עד סעודה מפסקת, ויש חולקים וסוברים שאכילה ביום זה, כמו התענית, צריכה להיות כל היום. וכן נוהגים \עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק יא, יג משנ"ב ס"ק ב\.
יח.
מי שנפטר אחד מהוריו בערב כיפור לא יתענה תענית "יאר צייט" ביום זה, ויסמוך על יום הכיפורים עצמו \אחרונים\.
יט.
אם אדם נדר בטעות לצום את כל עשרת ימי תשובה, או שנדר נדר אחר שעל פיו עליו לצום בערב יום הכיפורים - יעשה התרת נדרים על נדרו \רמ"א תרד סע' א, ע"פ שו"ע תקע סע' ב\.
כ.
גלולות להקלה מהצום - מותר לקחת בערב יום הכיפורים גלולות וכל מיני סגולות להקלת הצום, אך אין להתחבר במיוחד בערב יום הכיפורים לאינפוזיה, ואפילו מי שהותר לו לאכול ביום הכיפורים, עדיף שיאכל "לשיעורים" מאשר שיתחבר לאינפוזיה. אומנם חולים בביה"ח המחוברים לאינפוזיה לפי הצורך יעשו להם כל מה שצריך מבחינה רפואית \עיין רש"י יומא פ"א "התקן עצמך בתשיעי שתוכל להתענות בעשירי", ועיין שד"ח יום הכיפורים סי' ח"י\.
כא.
לימוד או אכילה - ימעט בלימודו בערב כיפור בכדי לאכול ולשתות \עיין ברכות ח ב משנ"ב ס"ק א\.

סדר המלקות

כב.
נוהגים לקבל מלקות לפני טבילה במקוה כדכתיב "באנו באש ובמים - ותוציאנו לרויה" ואף על פי שאין אלו מלקות שחייבה תורה למי שעבר על לאו, ואין אלו "מכות מרדות" שחייב מי שעבר על איסורי דרבנן, עם כל זה משתדלים להלקות כמו דין תורה שמתוך כך יתן אל ליבו לשוב מעבירות שבידו ותהא לו כפרה. וגם על ידי הבושה יתכפר לו להצילו מדינה של גיהנום \עיין טור תרז. כה"ח שם ס"ק מד\.
כג.
יש נוהגים להלקות אחרי מנחה ויש לפני מנחה וכל אחד יעשה כן מתי שירצה. ויש שלא נהגו כלל במלקות, ויש שנהגו כאר"י ז"ל שלא היה מקפיד על המלקות, רק היו מלקין אותו ד' מלקות כנגד ד' אותיות הויה וכן נהגו ב"בית-אל" והיו עושין כן בבוקר אחרי התפילה \עיין שו"ע תרו סע' ד. תרז סע' ו. כה"ח שם ס"ק מ, מא משנ"ב ס"ק יז יח\.
כד.
מי שרגיל ללקות כל שנה, ושנה אחת נאנס ולא לקה - ילקה אחרי יום כיפור \עיין שו"ת תורה לשמה סי' קנ\.
כה.
יש נוהגים להלקות ברצועה של עגל אף על פי שאינה רחבה טפח, ובראשה קושרים שתי רצועות קטנות מעור של חמור על דרך "ידע שור קונהו וחמור" \עיין כה"ח תרח ס"ק מו, מח\.
כו.
יש נוהגים שהלוקה יפשוט בגדיו ויגלה גבו ולבו עד החגורה, ואדם אחר יקשור את שתי ידיו, הימנית על השמאלית, על עמוד עץ שהוא נטוי על קיר, פניו לצפון ואחוריו לדרום, ויכוף ראשו בין זרועותיו. ובשעה שקושר ידי הנלקה יאמר הקושר: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל-תִּמְאָס, וְאַל-תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת-בֵּן יִרְצֶה: וְיָדַעְתָּֽ עִם-לְבָבֶךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךּ".:
כז.
אחר-כך לוקח המלקה רצועה, וכשמלקה אומר פסוק: "והוא רחום וכו'" ג' פעמים, שהן ט"ל תיבות כנגד ט"ל מלקיות, ובכל תיבה ילקהו מכה אחת, ויתחיל להלקותו בכתף שמאל מכה אחת, ואחר-כך בכתף ימין מכה שניה, ואחר-כך באמצע הגב מול החזה מכה שלישית, ושוב בכתף השמאלית מכה רביעית וכן על זה הדרך. ואומר לו המלקה: "וִדּוּי. חֲרָטָה. דִּמעָה".
כח.
ואחר-כך מלקה ואומר: "וְהוּא. רַחוּם. יְכַפֵּר. עָוֹן. וְלֹא. יַשְׁחִית. וְהִרְבָּה. לְהָשִׁיב. אַפּוֹ. וְלֹא. יָעִיר. כָּל. חֲמָתוֹ". ג' פעמים.
כט.
בשעה שמלקהו אומר אדם אחר פסוקים אלו בקול רם: "אִם-לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת-הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ: וְהִפְלָא ה' אֶת-מַכֹּֽתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים".
ל.
הנלקה יתוודה בשעה שלוקה הוידוי הרגיל או וידוי על חטאים מיוחדים שלו. ויאמר את הוידוי בשקט. \ועיין משנ"ב להיכן פני המולקה מופנים\
לא.
אחרי המלקות יתיר ידיו ויאמר לנלקה פסוקים אלו: "וְסָר עֲוֹנֶךָ, וְחַטָּֽאתְךָ תְּכֻפָּר: כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי. זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם-ה'".
לב.
אחרי המלקות טוב לטבול, לקיים "באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה" \עיין לסדר הנ"ל גם בקונטרס היחיאלי עמ' נא\.

טבילה
לג.
טעמי טבילה - מנהג ישראל לטבול בערב יום הכיפורים, שמא יצאה ממנו טיפת קרי ללא תשומת לב. ובזוהר הקדוש כתב כי טבילה זו של ערב כיפור מרפאת את האדם מחטאים שבידו \פנחס ריז ב\ ומי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה. והזמן הראוי ביותר הוא מחצות היום ואילך או לפחות משעה חמישית ואילך, ואין לברך על טבילה זו כיוון שאינה חובה אלא מנהג \עיין שו"ע, רמ"א תרו סע' ד. כה"ח שם ס"ק נ, נא, בן ומשנ"ב ס"ק כא ונפקא מינה אם טובל משום קרי או משום תשובה\.
לד.
טבילה זו אינה באה לטהר מטומאה בלבד, אלא גם לסלק את ימי החול ולקבל קדושת יום הכיפורים, וכדוגמת הכהן הגדול שהיה טובל ביום הכיפורים מספר פעמים בבית המקדש לתוספת קדושה אף על פי שלא נטמא בינתיים. אף אנו טובלים לתוספת קדושה בערב כל חג ובמיוחד בערב יום הכיפורים אף מי שאינו טמא טומאת קרי, והנכון היה שגם הנשים תטבולנה אך לא נהגו כן \בא"ח וילך ח, עיין שו"ת תורה לשמה סי' קסו, שנהגו בזה רק נשים המתפללות ולומדות תורה. עיין כה"ח תרו ס"ק הן, ון\.
לה.
מספר טעמים נוספים נאמרו בטבילה בערב כיפור, ולכן נהגו להקפיד בכך גם כאלה שלא טובלים כל ערב חג: א\ כדי שנהיה נקיים כמלאכי השרת \טור תרו\. כי נקיות הגוף תחדש את נקיות הלב \ר"ת בספר הישר שער יג עמ' קט\ ב\ כדי שתשמע תפילתו של אדם, שאינה דומה תפילה בטהרה לתפילה אחרת. ג\ וכדי לקבל הארת יום הכיפורים \כה"ח תרו ס"ק ן\.
לו.
כשחוזר אדם בתשובה אין הוא אותו אדם שחטא, אלא אדם אחר. והרי הוא כמו גר המתגייר "כקטן שנולד דמי". וכמו שגר טובל בשעה שנכנס תחת כנפי השכינה כך גם אנו בערב יום הכיפורים טובלים אחרי התשובה ולכן כדאי לטבול לפני תפילת מנחה כיוון שבתפילת מנחה אומרים וידוי \עיין ט"ז שם ס"ק ד\.
לז.
מספר טבילות - טובלים חמש טבילות בערב יום הכיפורים; אחת, בשביל הטהרה. שניה, לתיקון הכעס. שלישית, למתק הדין והגבורה בחסדים. רביעית, להעביר את לבושי החול. חמישית, לקבל קדושת היום. ויש נוהגים לטבול ג' פעמים ויש נוהגים ח' פעמים ויש נוהגים ט"ל פעמים \כה"ח תקפא ס"ק פג. תרו ס"ק דן\ ומי שאינו זוכר את כוונות הטבילה בפרטות, יכווין בטבילתו על פי מה שכתוב בסידור או בבא"ח ניצבים ג .
לח.
אבל - מי שהוא אבל תוך שבעה. יטבול אחרי מנחה כשעה או שעתיים לפני השקיעה ויאכל סעודה מפסקת על השולחן כיוון שיום הכיפורים מבטל אבלות לפני כניסתו \שו"ע תקמח סע' י, יא. כה"ח תרו ס"ק סו, סז\
לט.
מי שהוא אבל תוך שלושים יום ירחץ כמו כולם.
מ.
ערבוב המים - טוב לערבב את המים שלא יהיו שקופים ותכסה ערוותו ויהרהר בתשובה כל מה שרוצה בתוך מי המקוה, אך לא יהרהר כן מחוץ למים \עיין כה"ח תרו ס"ק זן ועיין שער הציון שם ס"ק כב\.
מא.
מי שלא יכול לטבול - עיין לעיל בהלכות שבועות.

תפילה על קברי צדיקים
מב.
נוהגים לילך בערב כיפור לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים, ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדינו ביום הדין \עיין רמ"א תרה סע' א כה"ח ס"ק לא ועיין לעיל תפילה על קברי צדיקים\.

תפילת מנחה
מג.
מתפללים מנחה ואומרים בסוף תפילת י"ח של לחש "וידוי", ו"על חטא". אין חוזרים על הוידוי בחזרת הש"ץ ואין אומרים וידוי אחר התפילה. \שו"ע תרז ס"ע א\
מד.
הספרדים נוהגי לומר "אבינו מלכנו" בתפילת מנחה זו \עיין רמא תרד ס"ע ב שלא אומרים במנחה ומשנ"ב ס"ק ה\.

סעודה מפסקת
מה.
אחרי תפילת מנחה כשעה או יותר לפני השקיעה, אוכלין סעודה מפסקת. \ויש נוהגים לבצוע על לחם משנה ולטבול את פרוסת המוציא במלח ובדבש, אמנם אין זה חיוב.\ ולא יאכלו בסעודה זו בשר שמן ודברים שהם קשים לעיכול, ולא ישתו יין ומשקאות חריפים שהם דברים העלולים להפריע בתפילה ביום הכיפורים. וגם על זה נאמר דרך מליצה: "טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה". וכל אדם מכיר את עצמו ויודע איזה מאכלים מפריעים לו, ויזהר מהם \עיין שו"ע תרח סע' ד. כה"ח שם ס"ק כט-מא. בא"ח וילך ד משנ"ב ס"ק טז\.
מו.
טוב להקפיד במיוחד בסעודה זו לומר "לשם יחוד" קודם הסעודה ולברך ברכת המזון בכונה גדולה. ואחרי הסעודה יברך את בניו ובני ביתו שיכתבו בספר חיים וכו' \ויש נוסח מיוחד לבנים ולבנות, עיין מחזור אהלי יעקב יד\. ובעת זו טוב שיחזור ויבקש סליחה מאשתו וכן היא ממנו על כל שפגעו בזה, ואחר כך יברכו זה את זה בשנה טובה.
מז.
צריך להפסיק את הסעודה לנהוג מנהג יום הכיפורים גם מקצת היום התשיעי, ודבר זה נקרא "תוספת יום כיפור" והיא חובה מדאוריתא. ואין די להוסיף דקות קצרות, אלא צריך "תוספת ניכרת" ונהגו להוסיף ארבעים דקות בירושלים, חצי שעה בערים בצפון הארץ ועשרים וחמש דקות בתל אביב וסביבתה. ומכל מקום לא יפחת מתוספת של עשרים דקות לפני השקיעה. גם במוצאי יום הכיפורים יסיימו את הצום זמן מועט לאחר צאת הכוכבים \עיין שו"ע תרח סע' א והחונים עליו. תרכד סע' ב והחונים עליו. סידור "אהלי יעקב" יד ב משנ"ב ס"ק ב\.
מח.
מי שרוצה לאכול אחרי ברכת המזון של הסעודה המפסקת, צריך לומר קודם ברכת המזון "אין אני מקבל את התענית" ולכל הפחות יהרהר כך בלבו \עיין שו"ע תרח סע' ג והחונים עליו\. וטוב שלא לומר בפיו שזו "סעודה מפסקת" בכדי שאם ירצה יוכל לאכול או לשתות לאחר ברכת המזון. וטוב שגם לא יחשוב שזו סעודה מפסקת עד לשעה שבה רוצה להפסיק את אכילתו.
מט.
יש נוהגים לומר וידוי גם לאחר סעודה המפסקת קודם תפילת ערבית. והספרדים יוצאים ידי חובת הוידוי בפיוט "לך אלי תשוקתי". שמיוחס לרבי יהודה הלוי ואשר כולו דברי וידוי ותחינה \עיין כה"ח תרז ס"ק ב. ובשם הפר"ח לסברת הרמב"ן\ והאשכנזים אומרים "תפילה זכה" \עיין משנ"ב ס"ק א\.

הכנת אוכל לילדים
נ.
מותר להכין אוכל בערב כיפור ולהניח אותו על אש כמו בכל ערב שבת לצורך מוצאי כיפור. ומותר להניח בערב כיפור אוכל חם לצורך הילדים הקטנים על אש מכוסה או על פלטה חשמלית כמו שמניחים בערב שבת ולדעת רמ"א שם יש להחמיר - אמנם אם יש ילדים קטנים בבית - אין להחמיר \עיין שו"ע תרט\.
נא.
אין להכין אוכל ביום הכיפורים לצורך מוצאי כיפור, אלא רק לצורך הקטנים ביום הכיפורים עצמו, ורק במלאכות שמותרות בשבת, אבל העברת אש וכדו' שמותרת ביום טוב, אסורה ביום הכיפורים \רמ"א תריב סע' י והחונים עליו. עיין בא"ח וילך טז\.

בגדי יום הכיפורים
נב.
לובשים בגדים נאים ומדליקים נרות לכבוד יום הכיפורים, ונוהגים כבוד ביום זה כיוון שעליו נאמר: "ולקדוש ה' מכובד". וכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה אנו מכבדים אותו בלבוש נאה, בכיבוד הבית ובית הכנסת \טור תרי. שו"ע שם סע' ד. בא"ח וילך יז ומשנ"ב ט וכה"ח ס"ק כ\.
נג.
משתדלים ללבוש בגדים לבנים ביום הכיפורים ע"פ דעת המקובלים \אחרונים. עיין רמ"א שם סע' ד\. גם הנשים לובשות בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום, אך לא יקשטו את עצמן בתכשיטין מפני אימת הדין \עיין כה"ח שם ס"ק לד ומשנ"ב ס"ק טז\.
נד.
נוהגים לפרוס על השולחן מפה נאה אחרי סעודה מפסקת, ומניחים על המפה ספרים מכוסים \עיין כה"ח שם ס"ק לג ועיין לרמ"א שם ומשנ"ב ס"ק טו\.

הדלקת נרות
נה.
מדליקין נרות בבית כמו בערב שבת. ואם אין אור מגיע לחדר השינה, יש אומרים שצריך להדליק שם נר, שיזכירו שלא יבוא לידי תשמיש. ומברכין על הנרות להדליק נר של יום הכפורים, ואם חל בשבת מברכין להדליק נר של שבת ושל יום הכפורים \שו"ע סימן תרי, רמ"א שם סע' א, ב - יתר דיני הדלקת נרות לעיל הלכות פסח\.
נו.
חובה מן התורה לנהוג במנהגי יום הכיפורים לפני השקיעה דבר זה נקרא "תוספת יווה"כ" לתוספת זו אין די בדקות מועטות אלא צריך "תוספת ניכרת" ונהגו להוסיף בירושלים ארבעים דקות לפני השקיעה, ובשאר הארץ כשלושים וחמש עד שלושים דקות לפני השקיעה. \ועיין שו"ע תר"ח סעי' א' והחונים עליו תרכ"ד סעי' ב' והחונים עליו סידור אהלי יעקב י"ד ב'\
נז.
כיוון שרגילים לחזור בליל כיפור מבית הכנסת בשעה מאוחרת, יש להדליק נרות גדולים או להניח יותר שמן בנר כדי שידלק עד שיחזרו מבית הכנסת שיוכלו ליהנות מהם \אחרונים\.
נח.
גם אשה שלא מברכת "שהחיינו" בהדלקת נר ביום טוב רגיל, תברך "שהחיינו" בערב יום הכיפורים, ומשעה זו נאסרת היא בחמשה עינויים \בא"ח וילך ט. עיין כה"ח תרי ס"ק ז, ט\.
נט.
לפני שמדליקה האשה נרות צריכה היא לנעול נעלי בד ולבדוק אם מוכנים כל עניני יום כיפור כיוון שאחרי ההדלקה אסורה היא באכילה ובמלאכה כמו יום כיפור. ולכן נהגו הנשים לברך אחרי ההדלקה גם ביום כיפור, כמו בשבת \כה"ח שם ס"ק ט. בא"ח וילך ט\.
ס.
יש להדליק נר נשמה גדול בערב כיפור שידלק עד מוצאי כיפור וידליקו ממנו את נר ההבדלה \עיין שו"ע תרכד סע' ד, ה. כה"ח שם ס"ק כג\.
סא.
יש שנוהגים להדליק נר בבית הכנסת לעילוי נשמת הוריהם שנפטרו, ועדיף להדליק נר מיוחד לכל נשמה \רמ"א תרי סע' ד. כה"ח שם ס"ק כז, כח\ ולדעת המשנ"ב \שם ס"ק יב\ מספיק נר אחד לכמה נשמות.
סב.
אם כבו נרות אלו אסור לומר לנכרי או לרמוז לו להדליקם \רמ"א שם\. אמנם אם כבה החשמל בבית הכנסת ואין אפשרות להתפלל ויש חשש ממחלוקת - מותר לרמוז לנכרי להדליקם \אחרונים\.
סג.
תדליק את הנרות, תניח מידה את הגפרורים, תכסה את עיניה ותברך:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל \בשבת: שַׁבָּת וְ\ יוֹם-הַכִּפּוּרִים".
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".

ברכת הבנים
סד.
כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום כיפור קודם שילך לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה על כל מה שחטא כנגדם במשך השנה בדיבורים שלא כהוגן וכדו'. וכמעט שאין מי שאינו צריך לתקן עצמו במידה זו של כיבוד אב ואם, שהיא מצווה הצריכה הרבה מאמץ כל יום ויום. ואם הבן שוטה ולא ביקש מהוריו מחילה, יאמרו הם בפיהם "אני מוחל וסולח לבני פלוני על כל מה שחטא לי מחילה גמורה" והאם תאמר בלשונה "הריני מוחלת וסולחת וכו'" \עיין בא"ח וילך ו\.
סה.
טוב שהאב יניח ידיו על ראשם של בניו ויברכם, ויש מחמירים ומניחים רק יד אחת על ראש בניהם בעת הברכה \עיין אהלי יעקב יד ב\.
סו.
המנהג שהאב והאם מברכין את הבנים ואת הבנות קודם שנכנסין לבית הכנסת. שבשעה זו כבר חלה קדושת היום ושערי הרחמים נפתחים. ומתפללים בברכה זו שיחתמו הבנים והבנות לחיים טובים ושיהא לבם נכון ביראת ה'. ומתחננים בבכי ובדמעות שתקובל תפילתם ככתוב במחזורים \עיין סידור "אהלי יעקב" יד ב\.
סז.
כל בעל יבקש מחילה מאשתו וכן כל אשה תבקש מבעלה על כל כעס שהיה להם במשך השנה. וכל אחד ימחל לשני בלב שלם כי מי שיש עליו כעס ביום כיפור, הרי זה מקטרג עליו ועלול לעכב את תפילתו. ובכלל המחילה, ימחל הבעל לאשתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו \בא"ח וילך ו\. ויברכו הבעל והאשה אחד את השני בשנה טובה ובכל טוב.
סח.
יש שהולכים גם לקרוביהם שהם תלמידי חכמים וצדיקים שיברכו אותם, ומבקשים מהם שיתפללו גם בעדם ביום הקדוש והנורא. ויש להקדים לעשות כן בעוד היום גדול, כי לעת ערב ראוי שיהיו נכונים לקבל קדושת היום בהשקט וישוב הדעת \אחרונים\.

קבלת יום כיפור
סט.
אחר סעודה המפסקת לפני שילך לבית הכנסת מבעוד יום, יחלוץ נעליו וטוב לומר בקשה מ"לשון חכמים" א, סי' כב לקבל יום כיפור קודם זמנו לקיים מצוות "תוספת יום כיפור" .
ע.
ילך לבית הכנסת בגילה ורעדה וכניעת לב, ואם בא בעוד יום ילבש ציצית ויברך עליו ואם בא לבית הכנסת אחרי השקיעה, יתעטף בלי ברכה \אחרונים\.
עא.
כל אדם בבואו לבהכ"נ להתפלל ערבית בליל יום הכיפורים קודם שיתחילו ערבית יאמר בינו לבין עצמו נוסח שבו הוא מוחל לכל מי שפגע בו \מספר תיקון תפילה של מרן בעל בן איש חי\.
עב.
בליל כיפור שחל בערב שבת יש לומר קבלת שבת לפני השקיעה, ולכן אם רואים שהזמן עובר ולא יספיקו לומר קבלת שבת בזמן - עדיף לאמרה בזמנה ואחר כך את הפיוט "לך אלי וכו'" או תפילות אחרות. ויש להזהר בכך במקומות שנוהגים למכור המצוות שעלולים להאריך עד אחר הזמן.

דברים האסורים ביום כיפור
א.
כל מלאכה שאסורה בשבת - אסורה גם ביום כיפור. אף על פי שבכל יום טוב אין איסור הוצאה ואין דיני עירוב \בדרך כלל\, שונה יום הכיפורים, ודינו כמו שבת ואסור לטלטל במקום שאין עירוב. אמנם העובר על איסור במזיד בשבת חייב סקילה, ובכיפור חייב כרת \שו"ע תריא סע' ב\.
ב.
יום כיפור לילו ויומו שווים ואין הבדל בחומרת האיסור בין הלילה לבין היום. הדברים האסורים הם מלאכה, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה ונעילת הסנדל \שו"ע תריא סע' א. עיין כה"ח שם ס"ק ה\.
ג.
רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה אסורים מהתורה ביום הכיפורים \שו"ע תריא סע' א. רמב"ם, ספר המצוות מ"ע קסד. עיין כה"ח שם ס"ק ה ומשנ"ב ס"ק ב ג\.

אכילה
ד.
שיעור אכילה - אסור מהתורה לאכול כל מאכל אפילו כל שהוא ביום הכיפורים. והאוכל ביום הכיפורים כשיעור "כותבת הגסה" שהיא כתמר גדול - חייב כרת. \עיין סוכה ו א, שזוהי "הלכה למשה מסיני" \ ושיערו חכמים, שבאכילה שכזאת מתישבת דעתו של אדם רעב, בין אם הוא ילד קטן או איש מגודל \ב"י תריב ס"ק א\.
ה.
כמה היא "כותבת הגסה"? פחות מ"כביצה" ללא קליפה \35 גרם\. וכיוון שיש מחמירים, אומרים לחולה שצריך לאכול ביום הכיפורים שיאכל פחות מ"כזית" \27 גרם\ כדי שלא יתחייב בנטילה וברכת המזון. ואם צריך יותר - מקילים לו שיאכל עד 30 גרם. ואם גם זה לא מספיק לו - שיאכל 35 גרם אוכל \עיין כה"ח קנח ס"ק ח. תריח ס"ק לז\.
ו.
האוכל כל מיני מאכלים בכמות של "כותבת הגסה" - חייב, ובלבד שאכלם "כדרך אכילה" ולא בהפסקות ארוכות מדי, ומהו זמן אכילה סביר? "כדי אכילת פרס" \ב"י תריב ס"ק ג, ד ושו"ע ס"ע ז משנ"ב שם ס"ק יז יח יט \.
ז.
אכילת פרס - נחלקו אחרונים מהו שיעור הזמן של "אכילת פרס", לדעת רש"י זה זמן אכילת ארבע ביצים, של לחם העשוי מקמח חיטה \עיין סוכה ו א\, ולדעת הרמב"ם זמן אכילת שלוש ביצים \הל' שביתת עשור פ"ב ה"ד\. אנו מחמירים כמו שתי הדיעות. זמן זה הוא לא יותר מתשע דקות ואין הוא פחות מארבע דקות. אשר על כן חולה שצריך לאכול ביום הכיפורים מאכילים אותו לשיעורים, דהיינו נותנים לו לאכול פחות מ"כזית" אוכל, כל עשר דקות \יותר מכדי "אכילת פרס"\. ובלבד שאכילה בשיעורים אינה מסכנת אותו \שו"ע תריב סע' ד. כה"ח שם ס"ק טוב\.
ח.
מי שחושש או יודע שיצטרך הוא או אחד מבני ביתו לאכול "לשיעורים", ישקול ויכין אוכל או משקה כ"שיעור" בערב כיפור. ואם שכחו לשקול בערב כיפור - יכולים לשקול ביום כיפור עצמו כיוון שזה צורך מצווה \כה"ח תריח ס"ק מ\.
ט.
צירוף אוכלין - מי שאכל מיני אוכלים שונים, קצת מכל אחד וביחד יש בהם "כותבת" - חייב. ואפילו הרוטב שעל הבשר שספוג בלחם - מצטרף לשיעור אכילה כיוון שהוא חלק מהאוכל. אמנם שתייה אינה מצטרפת לאכילה \שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק יג ומשנ"ב ס"ק ד\.
י.
תרופה - מי שצריך לבלוע כדור או תרופה אחרת שאין בה טעם טוב, יכול לבולעה בלי מים אף על פי שהוא חולה שאין בו סכנה. כיוון שאין זה נקרא מאכל שחייבים על אכילתו \עיין כה"ח תקנד ס"ק לד, לה. תריב ס"ק כח\.
יא.
טעימה - ביום הכיפורים אסור לטעום דבר מאכל ולפלוט, ולכן אסור ללעוס מסטיק, למצוץ סוכריות, או להשתמש במי פה ביום הכיפורים וכדו' \עיין רמ"א תריב סע' ו ומשנ"ב ס"ק יז וכה"ח ס"ק לא\.
יב.
שכח וברך - מי ששכח ובירך על איזה מאכל ונזכר קודם שטעם ממנו, יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ולא יטעם מהמאכל, אף שברכתו תהיה לבטלה \אחרונים. שדי חמד מערכת בין המצרים סי' א ס"ק ה\.
יג.
האכלת ילדים - מותר ליתן אוכל לילדים ביום הכיפורים ואין לחוש שמא הגדול יאכל מהם. ואם הקטן יכול ליטול המאכל בעצמו, טוב להחמיר ולא ליגע באוכלים \רמ"א תריב סע' י. כה"ח שם ס"ק הן. בא"ח וילך טז\ ולדעת המשנ"ב \שם ס"ק לב\ אין להחמיר אפילו אם הקטן יכול לאכול בעצמו.
שתייה
יד.
שיעור שתיה - השותה "מלוא לוגמיו" ביום הכיפורים - חייב. ובשתייה משערים בכל אדם לפי גודל לגימתו של כל אדם. ו"מלוא לוגמיו" היא כמות המים שפיו מכיל בצד אחד. ובדרך כלל היא יותר משלושים סמ"ק \גובה שני סנטימטר מים בכוס רגילה - עיין כה"ח תריח ס"ק מה. עיין שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' ג ס"ק ז משנ"ב תריב ס"ק כג כד\.
טו.
השותה פחות מ"מלוא לוגמיו" ושהה תשע דקות ושתה שוב פחות מ"מלוא לוגמיו" - פטור. וכמובן שאסור לעשות כן ביום הכיפורים, אך חולה מסוכן שצריך לשתות ביום הכיפורים, משקים אותו "לשיעורים", דהיינו נותנים לו לשתות שלושים גרם משקה \פחות מ"מלוא לוגמיו"\ כל תשע דקות \יותר מכדי "אכילת פרס"\. ובשעת דחק ישתה ארבעים גרם, ובלבד ששתייה "לשיעורים" אינה מסכנת אותו \שו"ע תריב סע' י. תריח סע' ח\.
טז.
צירוף אוכל ומשקה - שתייה ואכילה אינן מצטרפות. ולכן חולה האוכל ושותה "לשיעורים" יכול לשתות שלושים גרם שתייה ולאכול שלושים גרם אוכל בבת אחת, להמתין תשע דקות ואחר כך לשתות ולאכול שנית אם זקוק לכך \שו"ע תריב סע' ב\.
יז.
שתית חולה - כשיש חולה הזקוק לשתות "לשיעורים", יכול הוא לשתות מיץ או חלב וכל דבר אחר המזין את הגוף כדי שלא יזדקק לשתות מספר פעמים \ע"פ שו"ת הלכות קטנות ב, סי' רפב\.
יח.
מי שצריך לבלוע כדור או תרופה הכרחית כיוון שיש חשש לסכנה, עדיף שיבלע אותו ללא משקה, ואם אי אפשר בכך, יבלע את הכדור עם מים פחות משלושים גרם. ויש שכתבו להניח מלח במים כדי שלא יהנה מהם, ואין אנו נוהגים כן.
יט.
מי שיש לו מחלה בפיו וצריך לרחוץ את פיו בתרופה מרה מעורבת במים, מותר לו לעשות כן ובלבד שיקפיד לא לבלוע ממים אלו \עיין כה"ח תקסז ס"ק יד\.
כ.
ברית - כשיש ברית מילה ביום כיפור אין למוהל לעשות "מציצה" עם יין וכדו', אלא ימצוץ בפה בלא משקה \כה"ח תריב ס"ק זן ומשנ"ב תרכא ס"ק יא\ ובכל אופן אם אחר כך פיו או שפתיו מלוכלכים בדם - מותר לרוחצם \עיין סימן תריג ס"ע א ד ולחונים עליו\.
כא.
צחצוח שינים - אסור לאדם לרחוץ פיו או לצחצח שיניים ביום כיפור אף על פי שודאי לו שלא יבלע מים \שו"ע תריג ס"ק ד, משנ"ב ס"ק יא וכה"ח ס"ק כב \.

רחיצה
כב.
נטילת ידים - אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה ואפילו להושיט אצבעו במים. בין במים חמים ובין במים קרים. אמנם הצריך ליטול ידיו בבוקר וכן הנפנה לנקביו וכן מי שנגע במקומות המטונפים בגופו וכדו' נוטל ידיו רק עד סוף קשרי אצבעותיו. רק לא יכווין להנאת רחיצה \שו"ע תריג סע' א, ב, ג\.
כג.
בקומו ממיטתו בבוקר יטול ידיו כמו בכל יום, רק שאין נוטלים את כל היד, אלא רק עד סוף קשרי האצבעות, ומברכים אחר כך "על נטילת ידיים" כבכל יום. ובעוד ידיו לחות ינגב את עיניו \שו"ע שם סע' ב\.
כד.
לאוכל - חולה שצריך לאכול לחם יותר מ27- גרם, נוטל את ידיו עד סוף היד ג' פעמים כמו בשאר ימות השנה ויש אומרים עד סוף קשרי אצבעותיו. \אם אוכל פחות משישים גר' לא יברך ענט"י ואם אוכל יותר מכן מברך ענט"י\ ולדעת השו"ע שם אם אוכל פחות מכזית לא יטול ידיו ולדעת המחמירים נוטלים אפילו פחות מכזית \ועיין לשו"ע סימן קנח ס"ע ג ולכה"ח ומשנ"ב שם\
כה.
החולה, אפילו אין בו סכנה, רוחץ כדרכו, ודווקא שצריך לכך לצורך מחלתו \שו"ע שם סע' ד\.
כו.
לשירותים - הנכנס לשרותים או הנפנה לנקביו צריך ליטול ידיו עד סוף קשרי האצבעות. ויטול ידיו ג' פעמים \שו"ע שם סע' ג\.
כז.
לנוגע בנעל - הנוגע בנעליו, אפילו בנעלי יום הכיפורים, יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו פעם אחת.
כח.
לתפילה - מי שרגיל ליטול ידיו לפני שמתפלל בכל השנה, יטול ביום כיפור עד סוף קשרי אצבעותיו \שו"ע שם\.
כט.
לברכת כהנים - כהן העולה לדוכן יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ובמקום שנהגו שגם הלויים נוטלים ידיהם רשאים ליטול \כה"ח שם ס"ק יד, טו\ יש נוטלים עד הפרק כמו כל יום \ועיין כה"ח ומשנ"ב שם\.
ל.
כלה - כלה בתוך שלשים יום משנשאת רוחצת פניה כדי שלא תתגנה על בעלה \עיין שו"ע שם סע' י. כה"ח שם ס"ק מח\ ויש אומרים שאם הבעל או האשה כל היום בבית הכנסת ולא רואים זה או זו - אין לה לרחוץ פניה אלא להיות כמו כולם \עיין משנ"ב ס"ק כו וכה"ח ס"ק מח\.
לא.
אשה - כל ימי השנה אשה טובלת למצוותה אפילו בליל שבת חוץ מליל תשעה באב ויום הכיפורים שדוחה את טבילתה לליל המחרת \שו"ע שם סע' יב\.
לב.
אשה שצריכה לספור ימים נקיים מותר לה לרחוץ ביום כיפור רק במקום הבדיקה, וצריכה לנגב עצמה רק במגבת עבה שלא תבוא לידי סחיטה \עיין משנ"ב ס"ק לא וכה"ח ס"ק ס\.
לג.
מגבונים - יכול אדם לנגב את עצמו במגבונים לחים שאין בהם כדי להרטיב את פניו ואין בהם טופח על מנת להטפיח דהיינו הרטיבות שבהם לא מרטיבה את פניו או את ידיו.
לד.
מותר לאדם לקרר את עצמו במטלית לחה ששרו אותה ונסחטה בערב כיפור, וכן יכול לקרר עצמו בכל דבר לח שאינו מרטיב את הידיים או את הפנים. ויכול לנקות את פניו במטלית זו \שאינה טופח על מנת להטפיח\. ויש אוסרים, שמא לא נסחט מערב יום כיפורים יפה ויבוא לידי סחיטה ביום כיפור \שו"ע שם סע' ט\.
לה.
יום גשם - ביום כיפור גשום יכול אדם לילך לבית הכנסת ולחזור אף על פי שנרטבות ידיו מהגשם, וכן יכול לילך ולחזור לכל מקום מצווה כשנרטב בצורה זו או אחרת, כיוון שאין זו רחיצה לתענוג האסורה \שו"ע שם סע' ה\.
לו.
בעל קרי - אסור לבעל קרי לטבול אף על פי שאין זו טבילה של תענוג, כיוון שאין הקרי מעכב את התפילה, אמנם אם המקום יבש ירחץ את בשרו במקום שהוא מלוכלך, ויזהר שלא יבוא לידי סחיטה. ואם המקום רטוב ינגבנו במטלית. וידאג כל השנה כולה על תקלה זו שאירעה לו \ועיין לקמן דיני הרואה קרי ביום כיפור - שו"ע שם סע' יא\.
לז.
לכלוך - מי שגופו או ידיו מלוכלכים יכול לרחוץ לנקות את הליכלוך. ואם הליכלוך לא יוצא במים בלבד יכול להשתמש בסבון נוזלי. מי שנטף דם מחוטמו מותר לו לרחוץ מקום הדם בלבד ויזהר שלא לסחוט \שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק בן\.

סיכה
לח.
אסור לסוך שמן או שאר משחה על בשרו, אמנם אם יש לו חטטין או פצעים אף על פי שאין בהם סכנה, יכול לסוך אותם בשמן, אך לא במשחה \עיין שו"ע תריד סע' א\ אם רגיל לסוך כל יום \עיין כה"ח ס"ק ד משנ"ב ס"ק ב\.
ום להחמיר\.
משיח שיבוא
 
הודעות: 102
הצטרף: 04 ינואר 2013, 10:29
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי יעבץ » 26 ספטמבר 2017, 18:36

מחשבה טובה כתב:קיבלתי במייל (ציטוט מרבנית ....
זה מוסמך מרבי יהונתן אייבשיץ? יש לזה מקור?

בדוק !!!!!!!!!
אם זה לא היה רבי יהונתן אייבשיץ, לא יודעת איך הייתי יכולה למסור לכן את הסגולה הזו: רק ריבוי אכילה ביום של ערב יום הכיפורים מסלק את המרה השחורה שהשטן רוצה להביא הביתה.
ולכן - כמה שיותר סעודות.
לפי המקובלים, שבע סעודות. בנות, אני לא יכולה לתאר לכן את מספר המיילים שקיבלתי השנה על הסגולה הזו. אם יש סגולה שאני יכולה לומר "עובדת!" - זה זה. מי שאוכלת שבע סעודות, בערב יום הכיפורים, יכולה כשהיא אוכלת לומר "זה יהיה כנגד השבע ברכות שיהיו לי השנה".
הרבה עשו ומתחתנות.
בכל שיעור שאני אומרת את זה השבוע אני רואה ידיים מורמות: "הרבנית, עשיתי את זה והתחתנתי באותה שנה". אני לא ראיתי אף פעם סגולה שככה קיבלתי עליה פידבקים וטוקבקים. זה אמיתי. אם את רווקה ורוצה להתחתן השנה. אם את אמא לבנות רווקות ורוצה שיינשאו השנה. אם את רוצה שאחותך תתחתן, והיא לא תקיים את הסגולה הזו, אכלי שבע סעודות וכווני עליה.
זו סגולה. לא חייבים (מי שרוצה להישאר רווקה – לבריאות...).
שבע סעודות בערב יום הכיפורים - איך אוכלים?
שבע פעמים נטילה, וברכת המזון. אין מה לעשות (גברים אוהבים שמנות).
את לוקחת לחם עם קצת ממרח, למשל טונה, כזית, אוכלת ומברכת. אוכלת ומברכת. כל האוכל בתשיעי כאילו צם בתשיעי ובעשירי . גמרא מפורשת.
ואפשר להתחיל מהלילה. אפשר ביום חמישי בלילה לערוך שתים או שלוש סעודות, וביום שישי נשארו לך ארבע סעודות, כולל סעודה מפסקת. תפצלי את זה איך שאת רוצה (ולא, לא חייבים טונה...).
שבע סעודות, שבע ברכות. בסעודות האלה שאת עושה נכון את מתקנת את כל האכילות האסורות שלך – אכילות ללא ברכה, ללא הכשר. זה תיקון לחטא אדם הראשון, שהיה אכילה אסורה.
וסעודות אלה מתקנות יותר מתפילות! מבטיח בעל ה"מטה אהרון".
זאת התרופה ליצר הרע. פשוט תאמינו לי.


להעביר לאשכול הפיקנטים וביזאריים.
סמל אישי של המשתמש
יעבץ
 
הודעות: 233
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 26 ספטמבר 2017, 19:34

יעבץ כתב:
מחשבה טובה כתב:קיבלתי במייל (ציטוט מרבנית ....
זה מוסמך מרבי יהונתן אייבשיץ? יש לזה מקור?

בדוק !!!!!!!!!
אם זה לא היה רבי יהונתן אייבשיץ, לא יודעת איך הייתי יכולה למסור לכן את הסגולה הזו: רק ריבוי אכילה ביום של ערב יום הכיפורים מסלק את המרה השחורה שהשטן רוצה להביא הביתה.
ולכן - כמה שיותר סעודות.
לפי המקובלים, שבע סעודות. בנות, אני לא יכולה לתאר לכן את מספר המיילים שקיבלתי השנה על הסגולה הזו. אם יש סגולה שאני יכולה לומר "עובדת!" - זה זה. מי שאוכלת שבע סעודות, בערב יום הכיפורים, יכולה כשהיא אוכלת לומר "זה יהיה כנגד השבע ברכות שיהיו לי השנה".
הרבה עשו ומתחתנות.
בכל שיעור שאני אומרת את זה השבוע אני רואה ידיים מורמות: "הרבנית, עשיתי את זה והתחתנתי באותה שנה". אני לא ראיתי אף פעם סגולה שככה קיבלתי עליה פידבקים וטוקבקים. זה אמיתי. אם את רווקה ורוצה להתחתן השנה. אם את אמא לבנות רווקות ורוצה שיינשאו השנה. אם את רוצה שאחותך תתחתן, והיא לא תקיים את הסגולה הזו, אכלי שבע סעודות וכווני עליה.
זו סגולה. לא חייבים (מי שרוצה להישאר רווקה – לבריאות...).
שבע סעודות בערב יום הכיפורים - איך אוכלים?
שבע פעמים נטילה, וברכת המזון. אין מה לעשות (גברים אוהבים שמנות).
את לוקחת לחם עם קצת ממרח, למשל טונה, כזית, אוכלת ומברכת. אוכלת ומברכת. כל האוכל בתשיעי כאילו צם בתשיעי ובעשירי . גמרא מפורשת.
ואפשר להתחיל מהלילה. אפשר ביום חמישי בלילה לערוך שתים או שלוש סעודות, וביום שישי נשארו לך ארבע סעודות, כולל סעודה מפסקת. תפצלי את זה איך שאת רוצה (ולא, לא חייבים טונה...).
שבע סעודות, שבע ברכות. בסעודות האלה שאת עושה נכון את מתקנת את כל האכילות האסורות שלך – אכילות ללא ברכה, ללא הכשר. זה תיקון לחטא אדם הראשון, שהיה אכילה אסורה.
וסעודות אלה מתקנות יותר מתפילות! מבטיח בעל ה"מטה אהרון".
זאת התרופה ליצר הרע. פשוט תאמינו לי.


להעביר לאשכול הפיקנטים וביזאריים.


חז"ל דיברו רבות במעלת המרבה באכילת ערב יום הכיפורים ואתה בליצנותך דוחה את הדברים בקש ?.
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי מישהו מיוחד » 26 ספטמבר 2017, 21:16

יצחק, אף אחד לא מזלזל במצוה לאכול בערב יו''כ, אבל להגיד שזה סגולה מנוסה ובטוחה למציאת זיווג ושמועיל לתקן את כל האכילות של איסור בכל השנה נבילות וטריפות ותיקון חטא אדם הראשון כו' וכו' זו באמת נראה בדיחה ביזארית ופיקנטית...

ודרך אגב גם לדעת המקובלים אין מצוה לאכול שבע סעודות רק שש.
מישהו מיוחד
 
הודעות: 345
הצטרף: 29 ינואר 2017, 06:49
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 26 ספטמבר 2017, 21:39

מישהו מיוחד כתב:יצחק, אף אחד לא מזלזל במצוה לאכול בערב יו''כ, אבל להגיד שזה סגולה מנוסה ובטוחה למציאת זיווג ושמועיל לתקן את כל האכילות של איסור בכל השנה נבילות וטריפות ותיקון חטא אדם הראשון כו' וכו' זו באמת נראה בדיחה ביזארית ופיקנטית...

ודרך אגב גם לדעת המקובלים אין מצוה לאכול שבע סעודות רק שש.


תיקון קומפלט ברור שלא,
אבל הליצנות הכללית מהדברים היא בעייתית כי מאוד חשוב להרבות באכילה ערב הצום
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 27 ספטמבר 2017, 00:17

יעבץ כתב:
מחשבה טובה כתב:קיבלתי במייל (ציטוט מרבנית ....
זה מוסמך מרבי יהונתן אייבשיץ? יש לזה מקור?

בדוק !!!!!!!!!
אם זה לא היה רבי יהונתן אייבשיץ, לא יודעת איך הייתי יכולה למסור לכן את הסגולה הזו: רק ריבוי אכילה ביום של ערב יום הכיפורים מסלק את המרה השחורה שהשטן רוצה להביא הביתה.
ולכן - כמה שיותר סעודות.
לפי המקובלים, שבע סעודות. בנות, אני לא יכולה לתאר לכן את מספר המיילים שקיבלתי השנה על הסגולה הזו. אם יש סגולה שאני יכולה לומר "עובדת!" - זה זה. מי שאוכלת שבע סעודות, בערב יום הכיפורים, יכולה כשהיא אוכלת לומר "זה יהיה כנגד השבע ברכות שיהיו לי השנה".
הרבה עשו ומתחתנות.
בכל שיעור שאני אומרת את זה השבוע אני רואה ידיים מורמות: "הרבנית, עשיתי את זה והתחתנתי באותה שנה". אני לא ראיתי אף פעם סגולה שככה קיבלתי עליה פידבקים וטוקבקים. זה אמיתי. אם את רווקה ורוצה להתחתן השנה. אם את אמא לבנות רווקות ורוצה שיינשאו השנה. אם את רוצה שאחותך תתחתן, והיא לא תקיים את הסגולה הזו, אכלי שבע סעודות וכווני עליה.
זו סגולה. לא חייבים (מי שרוצה להישאר רווקה – לבריאות...).
שבע סעודות בערב יום הכיפורים - איך אוכלים?
שבע פעמים נטילה, וברכת המזון. אין מה לעשות (גברים אוהבים שמנות).
את לוקחת לחם עם קצת ממרח, למשל טונה, כזית, אוכלת ומברכת. אוכלת ומברכת. כל האוכל בתשיעי כאילו צם בתשיעי ובעשירי . גמרא מפורשת.
ואפשר להתחיל מהלילה. אפשר ביום חמישי בלילה לערוך שתים או שלוש סעודות, וביום שישי נשארו לך ארבע סעודות, כולל סעודה מפסקת. תפצלי את זה איך שאת רוצה (ולא, לא חייבים טונה...).
שבע סעודות, שבע ברכות. בסעודות האלה שאת עושה נכון את מתקנת את כל האכילות האסורות שלך – אכילות ללא ברכה, ללא הכשר. זה תיקון לחטא אדם הראשון, שהיה אכילה אסורה.
וסעודות אלה מתקנות יותר מתפילות! מבטיח בעל ה"מטה אהרון".
זאת התרופה ליצר הרע. פשוט תאמינו לי.


להעביר לאשכול הפיקנטים וביזאריים.


אם יצחק מתנגד להעביר לפיקנטים, ואני מבין אותו!, אולי יותר מתאים באמת לאשכול הבדיחות.
פאר מיר, לשון הרע רעדט זיך נישט!
(מצוואתי). בקנין דמתנת בריא ומעכשיו. ולא אחזור בי עד לאחר מיתה
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 2817
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי אני פה » 29 ספטמבר 2017, 01:01

זה מנהג בעיקר של מקובלים לאכול שבע סעודות
שבע סעודות.jpg
סמל אישי של המשתמש
אני פה
 
הודעות: 1282
הצטרף: 12 דצמבר 2015, 21:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סגולה ענקית לחתונה עוד השנה* !

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 29 ספטמבר 2017, 01:15

יש המון מנהגים בדף הזה, מכל מיני מקורות שונים ונפרדים לחלוטין. מאיפה הוא צולם? היכן מקורותיו?
פאר מיר, לשון הרע רעדט זיך נישט!
(מצוואתי). בקנין דמתנת בריא ומעכשיו. ולא אחזור בי עד לאחר מיתה
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 2817
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: [G] ו־63 אורחים