מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי מדען צמרת » 02 אוקטובר 2017, 21:51

כך טוען איזה דוקטור (קונבנציונאלי) שנובר בחומר מדעי.
טוען שמגדלים אותם עם חומרים מזרזי גידול שהם מסוכנים לאדם (אולי יהיה גבוה פתאום, ולא יעבור בדלת...)
מי שמע?
מי יודע? :roll:
שאלתי בפורום ונשמרתם המנומנם, ולא היתה תשובה. אולי כאן מישהו יודע?
סמל אישי של המשתמש
מדען צמרת
 
הודעות: 465
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 13:07
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 02 אוקטובר 2017, 22:17

איני יודע על המושט,
אבל אני יודע שתרנגולת מגיעה לשחיטה בפחות מחצי הזמן שלוקח בגידול רגיל (זו למשל אחת הסיבות לבעיות בצומת הגידים שאפרוח צריך לסחוב משקל גוף של תרנגול) ואף חקלאי לא יספר לכם איך קורה ה"נס" הזה,
וכהנה בפרות ובפירות ובירקות ועוד.
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעבץ » 03 אוקטובר 2017, 15:27

יצחק הספרן כתב:איני יודע על המושט,
אבל אני יודע שתרנגולת מגיעה לשחיטה בפחות מחצי הזמן שלוקח בגידול רגיל (זו למשל אחת הסיבות לבעיות בצומת הגידים שאפרוח צריך לסחוב משקל גוף של תרנגול) ואף חקלאי לא יספר לכם איך קורה ה"נס" הזה,
וכהנה בפרות ובפירות ובירקות ועוד.

זה לא קשור לתוספות לזירוז, אלא בברירת זנים.
סמל אישי של המשתמש
יעבץ
 
הודעות: 269
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 03 אוקטובר 2017, 15:31

יעבץ כתב:
יצחק הספרן כתב:איני יודע על המושט,
אבל אני יודע שתרנגולת מגיעה לשחיטה בפחות מחצי הזמן שלוקח בגידול רגיל (זו למשל אחת הסיבות לבעיות בצומת הגידים שאפרוח צריך לסחוב משקל גוף של תרנגול) ואף חקלאי לא יספר לכם איך קורה ה"נס" הזה,
וכהנה בפרות ובפירות ובירקות ועוד.

זה לא קשור לתוספות לזירוז, אלא בברירת זנים.

ממש לא נכון, ברירת זנים זה יותר בשביל עמידות למחלות וכדומה,
הגידול המהיר לא מגיע מברירת זנים.
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי אבן הפינה » 03 אוקטובר 2017, 16:35

הגידול המהיר מגיע מזריקות וכו'
החקלאים טוענים שעופות המוגדלים לשחיטה מזורזים בגדילה ע"י זריקות ואינם ראויים להוליד בכלל
והפלא הוא שאנחנו אוכלי בשר העוף לא מושפעים מכל החומרים המזורזים האלו .....
הייתה לראש פינה
סמל אישי של המשתמש
אבן הפינה
 
הודעות: 874
הצטרף: 06 ינואר 2015, 18:29
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 03 אוקטובר 2017, 17:59

בקיצור כולם מודים שכבר לא נשאר מה לאכול, אלא לאכול אחד את השני.....
פאר מיר, לשון הרע רעדט זיך נישט!
(מצוואתי). בקנין דמתנת בריא ומעכשיו. ולא אחזור בי עד לאחר מיתה
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 2961
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי טוב ומטיב » 03 אוקטובר 2017, 18:19

פעמון זהב ורימון כתב:בקיצור כולם מודים שכבר לא נשאר מה לאכול, אלא לאכול אחד את השני.....

אפשר גם לאכול ברקל ,
ועי"ז יוצאים ידי חובת שניהם , גם לאכול העוף וגם לאכול הרבנים :lol::
טוב ומטיב
 
הודעות: 388
הצטרף: 25 יולי 2017, 23:17
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק הספרן » 03 אוקטובר 2017, 21:26

פעמון זהב ורימון כתב:בקיצור כולם מודים שכבר לא נשאר מה לאכול, אלא לאכול אחד את השני.....

ולכן כיום חולים הרבה יותר במחלות שונות,
ולכן כיום צריכים תוספים (גם להשלים את החסר וגם להתמודד עם הזיהום הרעלים וכו').
סמל אישי של המשתמש
יצחק הספרן
 
הודעות: 5696
הצטרף: 19 ינואר 2014, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי ועד » 08 אוקטובר 2017, 12:24

מושט בראקל הכי טוב והכי כשר והכי בריא
ועד
 
הודעות: 253
הצטרף: 29 ינואר 2016, 00:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: מישהו שמע על כך שדגי מושט מסוכנים לבריאות?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעל טוקצ'ינסקי » 25 ינואר 2018, 19:10

אביא לכם קטעים ממאמרים שונים על גידול הדגים היום. בבקשה:
תנאי הצפיפות בבריכות מהווים קרקע אופטימלית להתפתחות מחלות, מומים, פציעות וטפילים, הגורמים סבל רב לדגים. הטפילים הם מחוללי המחלות הנפוצים ביותר בבריכות, אשר גורמים לשיעור התמותה הגבוה ביותר. טפילים מסוימים הורסים את רקמות הזימים וגורמים הפרעות קשות לנשימת הדגים. לא נדיר לראות בבריכות אינטנסיביות דגים רבים שטפילים גרמו פצעים פתוחים בעורם, נפיחות, ואף דלקות בעור ובזימים. מספר טפילים גדול על דג עלול לגרום אנמיה ואף מוות. בבריכות רבות ניתן לראות את הדגים מצטופפים למעלה. זהו אחד הסימנים המובהקים למצב הקשה שבו מוחזקים הדגים - על סף חנק תמידי - בגלל הקושי לספק חמצן באופן אחיד ומלא לבריכות כה גדולות וצפופות.



***

במערכות טבעיות ישנה מערכת מאוזנת ומגוונת המפרקת את מעט הרעלים שנוצרים על-ידי הפרשות דגים. בבריכות האינטנסיביות לא מתקיימת, ולא יכולה להתקיים, מערכת אקולוגית יציבה, שבה רעלים ופסולת שמפרישים הדגים מתפרקים באופן טבעי על-ידי חיידקים, אצות, וכו'. הדגים מפרישים גם אמוניה ופחמן דו-חמצני, וריכוזים גדולים מדי של חומרים רעילים אלה גורמים פגיעות בעיני הדגים וצריבה כואבת וממושכת, שבמקרים רבים מובילה לעיוורון ואף למוות. עכירות המים פוגעת בזימים של הדג ומחלישה את המערכת החיסונית שלו ואת יכולתו להתמודד עם מחלות, הפורצות בבריכות לעתים קרובות. חלק גדול (70-60 אחוזים) מכלל המזון הניתן לדגים מתפרק במים ולא מנוצל על-ידי הדגים. עלייה בכמות החומר האורגני המרחף במים והצטברות חנקות רעילות, גורמות לפגיעה בקצב גידול הדגים ובעמידותם למחלות.

***


לדגים נוצרה תדמית של מזון בריאות אלא שלעתים קרובות היא מתערערת בניתוח ספרות המחקר בתחום. ההמלצות המוסדיות לצריכתם נובעות בעיקר מכך שבשר דגים מכיל הרבה פחות שומן רווי מבשרם של יונקים ועופות והרכב השומן של חלקם מכיל אומגה 3 - חומצת שומן החיונית לתפקוד אופטימלי של תאים בגוף ובמיוחד של מערכת העצבים המרכזית. עם זאת, רוב הדגים הנצרכים בישראל מכילים כמויות זניחות של אומגה 3, ובאופן כללי וגלובלי, דגים מכילים גם כמויות לא מבוטלות של המתכת כספית, דיוקסינים - כימיקלים רעילים המצטברים ברקמות - ורעלנים נוספים שהגוף מתקשה להיפטר מהם ולכן עלולים להזיק בצריכה מצטברת.
הכספית מופיעה בדגים בצורה האורגנית והרעילה שלה (מתיל כספית). היא נפלטת למים מתעשיות שונות ונקלטת באצות ובמיקרואורגניזמים שנאכלים על ידי דגים, ומצטברת בכליות, בכבד וברקמת השומן של הדג. ככל שהדג גדול יותר ונמצא גבוה יותר בשרשרת המזון, כך הוא מכיל יותר כספית. באתר משרד הבריאות מופיעה רשימה של דגים מסוכנים לצריכה עקב חשש לרמות גבוהות של כספית, כגון כריש, דג חרב, מקרל וטונה אלבקור. ביחס לדגים הנפוצים בישראל מציין משרד הבריאות שאין סיבה להגבילם. האומנם?
בישראל כמעט לא נעשות בדיקות כספית בדגים, אבל מעט הממצאים מעוררי דאגה. המשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות מדגמיות של דגי הים התיכון (כגון שישן מסורטט, סרגוס, סיכּן משויש, ברקן אדום, אובּלד שחור-זנב, ורדית מצויה ומולית אדומה) כחלק מדו"ח שנתי העוסק בזיהום הים. בדו"ח האחרון (לשנת 2011) נדגמו 223 דגים ממינים שונים. הדו"ח מציין שאמנם בכל הדגים נמצאו ריכוזי כספית נמוכים מהתקן הישראלי המותר בדגי מאכל (1 PPM - parts per million - ל-1 ק"ג), אלא שמדובר בתקן אנכרוניסטי (משנת 1979).
התקן הנפוץ במדינות המערב נמוך במחצית (0.5 PPM), וכמה מדינות אף אימצו תקן מחמיר של 0.3 PPM. בהתאם לכך, גם שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של 0.5 PPM כריכוז המרבי המותר בדגים, אך התקן הישראלי הרשמי טרם שונה. כאשר נותחו תוצאות הדגימות לאור התקינה המודרנית, נמצא שבכ-4.9% מהדגים נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המקובל של 0.5 PPM, וב-18% מהם נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המחמיר – 0.3. רמות כספית מדאיגות במיוחד נמצאו בדגי מפרץ חיפה.

***

בהלת דגים גם בחו"ל: מחקר שפורסם היום (ו') מגלה כי דגי סלמון שגודלו בבריכות וחוות גידול מכילים תרכובות כימיות מסוכנות בריכוז גבוה יותר מאשר בדגים שגדלו בטבע.

מחברי המחקר, מאוניברסיטאות בארה"ב וקנדה, בדקו דגימות דגים שנקנו בערים במערב אירופה ובארה"ב ומצאו שכולם מכילים תרכובות מזהמות בריכוזים

שונים. המחקר מצא שחוות הגידול במערב אירופה היו המזוהמות ביותר, כשבמקום השני החוות בארה"ב ואחריהן החוות בצ'ילה. מחברי המחקר טוענים שמקור הזיהום הוא במזון שניתן לדגים.

***

צבע בשרו של הסלמון החיי בים הוא ורוד-כתום, מקורו של הצבע הוא בפיגמנטים אשר נמצאים אצל סרטנים ( סרטן הפלנקטון-(krill ומיני אצות החיות בים ואשר ניזונים על ידי הסלמון.
צבע בשר דג הסלמון הגדל בכלובי גידול או בבריכות הוא לבן-אפור, מאחר ובני האדם מעדיפים את הצבע ורוד-כתום, מוסיפים למזון (שמכיל בדרך כלל קמח דגים ושמן דגים) צבעי מאכל ממשפחת הקרטנואידים (דומה לקרוטין שהוא הפיגמנט שנותן לגזר את הצבע הכתום) בעיקר e161j ; e161g
צבעי מאכל אלא מיוצרים בדרך כלל באופן מלאכותי בגלל עלותם הזולה.

על פי מאמרו של ד"ר מאיר ברק מהמחלקה לביולוגיה מבנית ממכון ויצמן למדע, עולה שלחומר e161 j פוטנציאל לגרום נזק לעין, במידה והוא נצרך בכמויות גדולות, מאחר והוא מצטבר ברשתית העין.
***
מחקר אחר שעשתה קבוצת מדענים בארה"ב ופורסם בסוף 2010 במגזין Science עולה שדגי סלמון שגודלו בחוות גידול, מזוהמים פי כמה וכמה בכימיקלים מאשר דגים אשר גדלים בטבע.
הסיבה נעוצה כנראה במזון הניתן לדגי הבריכות, אשר מיוצר מדגים קטנים המזוהמים בכימיקלים. כנראה "שלדגי הטבע" תפריט עשיר ומגוון יותר.כימיקלים אלה נוטים להצטבר ברקמות השומניות של הדגים ועוברים לבני האדם שאוכלים אותם. בין הכימיקלים שנמצאו במחקר קיימים גם אלה האסורים בשימוש והידועים כמסרטנים.

רשת טארגט הקמעונאית השנייה בגודלה בארצות הברית, הודיעה בחודש מאי האחרון על הפסקת מכירה של סלמון "מחוות ימיות" וסחפה איתה גם רשתות אחרות כמו Whole foods בטענה שהערכים התזונתיים של דגים הגדלים בחוות ימיות אינם דומים לערכים של דגים הגדלים בטבע ובשל הזיהום הסביבתי הניכר שגורמות חוות אלה ולדגה הים.

ברשתות המזון האמריקאיות נימכר הסלמון תחת סימון ברור – גידול פרא לצד גידול בחוות מדוע נוהג זה לא קיים בישראל ?


***
בניגוד לתפיסה המקובלת - המידע העדכני מראה תמונה אחרת: אם אתם נוהגים לאכול דגים - אתם בוודאות נחשפים לרעלים מסוכנים - טבעיים, סינתטיים או מטאבוליים.כדי לעשות סדר - נתמקד בסכנות הנפוצות ביותר שמגיעים אלינו דרך המזון:
רעלים סינתטיים ואורגניים (PCBs, דיוקסינים ומתיל כספית)
אנטיביוטיקה וחומרי חיטוי
רעלים מטאבוליים חומציים

אנחנו באמת מדינה קטנה מוקפת אויבים: מפעלי תעשיה מזהמים, תעשיות "בטחוניות" ואפילו מפעלי מזון: כולם מעבירים את תוצרי הלוואי שלהם לאוויר ולנחלים - ומשם הדרך קצרה לים: דיוקסינים, ברום, כלור, כספית, עופרת ומתכות כבדות אחרות מתווספות לחלקיקי הפלסטיק הקיימים - מגיעות למים, נספגות באצות ובפיטו-פלנקטון ומשם מגיעות לדגים ולשאר בעלי החיים הימיים ודרך הצלחת - בחזרה ליבשה ולתוך הגוף שלנו.
ב-2015 נרשם שיא חדש כשהמשרד להגנת הסביבה ניטר חריגות מטורפות (פי 6000 ויותר) של כספית בחופי עכו וממליץ למשרד החקלאות לאסור על דיג באזור לחלוטין. בהעדר אכיפה וחשש מהלובי החקלאי: הדגים ממשיכים להימכר לחנויות ולמסעדות באין מפריע. שנה לאחר מכן מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על פעולות המשרדים אבל כמו תמיד - הביקורת חסרת שיניים ו"עסקים כרגיל". על פי הדו"ח החמור:
נמצא כי הטיפול הווטרינרי בדיג הימי אינו מוסדר בתקנות ואף לא בנהלים רלוונטיים... והם (הדגים) נמכרו לסוחרים ללא כל פיקוח וטרינרי. עוד נמצא כי טריות הדגים לא נבדקה באמצעות מעבדה לבדיקת טיב הדגים ומוצרי הדגים וגם לא נבדקה הימצאותן של שאריות כימיות בדגים אלה. בהיעדר פיקוח וטרינרי מוסדר ועקבי על שלל הדיג קיים מצב המעלה חשש לבריאות הציבור.
בריכות הדגים מתהדרות בשמירה על סביבה נקייה ממתכות רעילות ומזהמים תעשייתים. בפועל, המצב שונה לחלוטין: המחקרים בתחום מראים שריכוז הכספית והמתכות הכבדות בבריכות הדגים לא שונה מהותית מאשר בדגים שנתפסו בים הפתוח. דגי הבריכות מואבסים במזון שאינו מותאם להם וכן בשלל לוואי מהים הפתוח (והמזוהם) - מה שמגדיל את הרעילות בדגי הבריכה. קירבה לנחלים ומפעלים מזוהמים מסייע לרעלנים לחדור לסביבה הימית של החוות ומשם לבשר הדגים.
כמובן שהפרקטיקה האיומה המצופפת מאות אלפי פריטים בשטח מצומצם יוצרת קרקע פוריה למחלות וסבל: המלחמה הבלתי פוסקת על חמצן וטריטוריה גורמת לפציעות, מחלישה את המערכת החיסונית של הדגים, מעודדת התרבות של פתוגנים וטפילים וגורמת לשטפי דם וצריבות בעור ובעיניים בגלל הריכוז ההולך וגובר של אמוניה - אחד מהמרכיבים של הפרשות הדגים.
המחלות והטפילים "מטופלים" על ידי פיזור חומרי חיטוי (כמו כלור) והלעטת הדגים באנטיביוטיקה וקוטלי פטריות, מה שמגיע לבשר הדגים ולצלחות… הפרקטיקה הזו מולידה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - הנודדים גם ליבשה ופוגעים באוכלוסיה האנושית ובבעלי חיים אחרים.
כמובן שבריכות הדגים עצמן הן מקור לזיהום האלמוגים, המים ובעלי חיים אחרים בקרבתם (זוכרים את המאבק להוצאת בריכות הדגים ממפרץ אילת?)

***

למרות שהדגים טובים לבריאותינו, יש לגלות מודעות לצדדים השליליים הפוטנציאליים. סוגים מסויימים של דגים עלולים להכיל כמות משמעותית של חומרים מזהמים, כמו כספית, פחמימנים רב-כלוריים, ביפנילס, חומרים כלורו-אורגנים וכימיקלים אחרים מזהמים. הדגים מקבלים רעלים אלו מהזיהום שבאגמים, בנהרות ובאוקינוסים.

חיידקים, וירוסים, טפילים או אורגניזמים אחרים הגורמים למחלות יכולים לזהם את הדגים באותה דרך בה מזדהמים העוף והבשר. ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) קבע תקנים לגבי תעשיית פירות הים ואכף חוקים ותקנות שמטרתם הורדת כמות הסכנות הפוטנציאליות במזון. אך תקנות ממשלתיות אלו אינן באות במקום טיפול בטוח במזון. יש לאחסן, להכין, לבשל ולהגיש את הדגים בצורה בטוחה גם כן כדי להפחית את הסיכון להדבק במחלות שמקורן במזון.




החומרים המזהמים המדאיגים ביותר


החומר המזהם העיקרי הנמצא בדגים הוא כספית. מרכיב זה מופיע באופן טבעי בכמויות שונות בסביבה. אך מזהמים תעשייתיים יכולים לייצור כספית המצטברת באגמים, בנהרות ובאוקינוסים. מיקרואורגניזמים שבמים ממירים את הכספית לצורה רעילה ביותר, הנקראת כספית-מתיל.

דגים גדולים וטורפים - כמו דג הלבנה (tilefish), דג החרב, וקינג מקרל - נוטים להכיל רמות גבוהות של כספית מתיל מאשר דגים קטנים יותר משום שהם במקום גבוה יותר בשרשרת המזון הימית. דגים קטנים אוכלים אורגניזמים המכילים כספית מתיל, וחומר מזהם זה מאוחסן בגופם. דגים גדולים יותר אוכלים את הדגים הקטנים, וכך מגיעים למצב של ריכוז גבוה יותר של הרעל. ככל שדג חי זמן רב יותר, כך הוא גדל יותר ומסוגל להכיל כמות גדולה יותר של כספית.

אם אתם אוכלים דגים המכילים כספית מתיל, הרעל עלול להצטבר גם בגופכם. משך הזמן שיידרש לגוף לסלק את הרעלים עלול להיות שבועות או אפילו שנה. כספית מתיל מזיקה במיוחד להתפתחות המוח ומערכת העצבים של עוברים וילדים צעירים. מסיבה זו, נשים בהריון או נשים המנסות להכנס להריון, אמהות מניקות, וילדים מתחת לגיל חמש צריכים להגביל את כמות הדגים שהם אוכלים. ה- FDA והסוכנות להגנת סביבה (EPA) דיווחו, עם זאת, כי עבור רוב האנשים, כמות הכספית אותה הם צורכים מאכילת דגים אינה מהווה דאגה בריאותית.

הדג שאתם קונים בסופרמרקט נתפס בשטח בר - באוקינוס, בנהרות או באגם מים מתוקים - או שגודל בחווה לגידול דגים. המיקום עשוי להוות שוני מסויים ביתרונות הבריאותיים ובסיכונים. למרות שלדגים הגדלים בחוות יש כמויות דומות של חומצות שומן אומגה-3 כדגים הגדלים בשטחי בר, הם נוטים להכיל יותר שומן וקלוריות. בנוסף, הם עלולים להכיל גם רמות גבוהות יותר של מזהמים, בגלל הרעלים הקיימים במזון הניתן לדגים. למרות זאת, דגים שגודלו בחוות לגידול דגים זמינים יותר ולעיתים קרובות זולים יותר. על דגי פרא הנאספים באופן מסחרי קיימות בדרך כלל הגבלות נוקשות יותר מטעם הממשלות, מה שהופך אותם יקרים יותר.

***
"כשאישה בהריון אוכלת דג, הכספית נספגת במערכת העיכול שלה וחודרת למחזור הדם. הכספית אחר כך עוברת דרך השליה למחזור הדם של העובר", הסביר אחד החוקרים.
מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית ממליץ לנשים בהריון להימנע מאכילת דגים.


זה ברפוף מהיר.
מה שבאמת חשוב הוא: כל היתרונות שבאכילת דגים (למעט כולסטרול) יש רק בדגי ים.
אבל ברגע שמגדלים אותם בברכה, בסביבת כימיכלים - היתרון הזה נעלם, ואין בהם כבר שום יתרונות, נשארות רק כימיקלים.
מצטערת.
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD - ד"ר לנטורופתיה),
מחברת "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
http://www.yaelclinic.co.il/
יעל טוקצ'ינסקי
 
הודעות: 1968
הצטרף: 12 אוגוסט 2013, 14:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אני פה, שוע ו־67 אורחים