בדידי הוה עובדא...

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד

בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 05 פברואר 2019, 11:09

כאן המקום להעלות מעשים, חוויות וסיפורים שברצונכם לשתף את חברי הפורום בהם.

ונתחיל במקרה מעניין...
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

מיומנו של (כמעט) רב

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 05 פברואר 2019, 11:11

כמעט הייתי רב בית כנסת בעיר גדולה.

מישהו ניסה לתווך משרה פנויה בבית כנסת עשיר מאוד. הם הקציבו משכורת חודשית לרב המתאים, שכל חודש שבו לא הוכתר שם רב זה היה ממש בגדר "בל תשחית".
כך הגיעו אלי, והתברר לי שאוכל, אולי, לאייש את המשרה הזו.
לא מעניין שם אף אחד אם אני יודע הלכות שבת על בוריין, ולא יכלו להכשיל אותי במבחן בהלכות תקיעות שופר. אנשים מאוד על רמה. ובנוגע לדת כמעט אפס. הם צריכים רב שיחייך, שיענה שבת שלום, שידע להצמיד אימרה או סיפור חסידי לכל אירוע של בר / בת מצוה, יורצייט, שיקבע (כן! רק הוא יקבע!) מתי ה"מולד" שאומרים בעת ברכת החודש, ויחליט אחת לכמה שבתות שצריך לברך "קידוש לבנה", וכדומה.
הסוגיות הקשות היחידות הן סוף זמן אכילת חמץ (ואל תשכחו שעל מכירת חמץ מקבלים טיפים כאלו ששווים את כל המשרה אפילו אם לא היתה משכורת חודשית), וסוף זמן הצום בתעניות.

אבל הם לא הסכימו שיבוא רב חשוך ויהיה להם למורה דרך. הם בהחלט הזמינו מדי פעם מועמדים לבחינה, לראיון, וכל אלו שהציגו את עצמם והכינו נאומים נוטפי רטוריקה, סיפורים ספוגי השראה, חיוכים משומני מור ואפרסמון, כולם עברו בציון "נכשל" וחזרו הביתה.
סיפרו לי את המבחנים, כדי שאכין את עצמי לא להכשל.
בדרך כלל היו יושבים באולם בית הכנסת, או בחדר האורחים הענק בווילה של הגבאי הראשי, מגלגלים שיחה בפוליטיקה ובעסקים, צוחקים על בדיחות, וצריך להזהר לא להיות רציני ממה שהקול הקובע חושב שזה מצחיק, ולא לפלוט מילה שלא ממין הענין, בנושאים שלא שמעתן אוזננו מעולם...
רב אחד נכשל במבחן על צחוק יתר, מהקטע הלא מצחיק של הבדיחה.
רב שני נכשל בפליטת פה נגד פוליטיקאי עוכר ישראל שאחד הגבאים היה מעריצו המושבע.
וכן הלאה.
היה רב אחד שעמד בכל הקריטריונים, אבל כשהגישו משקאות חריפים הוא נמנע מלשתות. נכשל.
רב אחריו שמע מזה ולא נמנע מלשתות, והם בדקוהו כחז"ל "בכוסו", מדי פעם מזגו לו עוד עד שלא פסק פומיה מגיחוך. נכשל.
אני שמעתי, החלטתי לנסות, הכי גרוע מה יכול להיות? כלום. להשאר במצב הנוכחי. מבחינתי שתיה אינה בעייה כלל. לא גורמת לכלום.

הגעתי. הפגישה הפעם היתה במשרד המועצה הדתית של אותה עיר, הרחק מהשכונה, ומבית הכנסת המדובר, עוד לא ידעתי למה.
השיחה היתה קולחת ומעניינת, לא נכשלתי כנראה בשום דבר, אחרי כשעה וחצי שהתישו אותי לגמרי, כי לא ידעתי מתי זה יגמר, ולא היה נראה שיהיה לזה סוף – ברברת על כלום! שמות של שחקנים מתובל בנושאים הלכתיים כמו המצווה להשתמש בקלימפס בברית מילה כדי לקיים הידור מצווה, מעבר לשמות של פלינטרופים יהודיים בעולם וערכם הכספי של כל אחד מהשמות, ועוד שטויות. החלטנו שסיימנו את המפגש, ואז אומר לי אחד החשובים, נצא מכאן לבית הכנסת שלנו, שתכיר.
אני מוכן. שמח בתוכי לצאת מהאולם המחניק והמשעמם.
כולם אומרים: נוסעים מפה. איך הגעת? ברכב? (והם ידעו שאין לי רכב, הזמן של הפגישה היה לפי התחב"צ), לא.
אז תצטרף אלי, אומר אחד מהפעילים הגדולים.
בסדר, אני עונה.
זה היה המבחן!
בחוץ כולם עולים על אופנועים! וידידי מגיש לי קסדה שארכב מאחוריו. אני צריך להסתדר עם הכובע... להדק את הקסדה כמו גבר .. שבחיים לא נגעתי בכזה מן דבר, ולא שמתי לב איך עושים את זה. ולקפוץ בתנועה קלה ולא מסורבלת, תנועה קלילה רבנית מודרנית שתתאים לרוח הקהילה ולבית הכנסת. ולרכב לרוח היום על דו-גלגלי עם כל שומני ומשקלי, לחבק את הגבאי שלפני או להחזיק שיווי משקל, איך בדיוק??
אני ניסיתי להעביר: כמה זה במרחק הליכה? אני ברגל מגיע מהר מאוד, אשיג אותכם...
לא, זה רחוק. מה? אתה לא יודע לרכוב על אופנוע? אף פעם לא נסעת?
אני מתבייש בזה, אבל באמת שבעיר ההיא, החילונית אין לי ממי להתבייש. אבל זה לא הצליח לי.
נכשלתי.
הם חייכו כאחד ואמרו, טוב, תבוא ברגל. מה השעה עכשיו? זה יקח לך בטח עוד שעה בערך – אין לנו כ"כ זמן. אז נעמוד בקשר בטלפון, אולי ניפגש שם פעם אחרת.
ובלחיצות יד רפות טסו לבתיהם והשאירוני לבד.
עד היום הזה.

(לא אני לא שלי ולא עלי)
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 05 פברואר 2019, 12:16

לפחות זה ממישהו מהפורום? או שזה סתם לקט של סיפורי קובי לוי וכדומה?
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 05 פברואר 2019, 12:41

לאו דוקא...
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 05 פברואר 2019, 17:05

אנסה גם אנוכי את מזלי בהעתקה ממקום אחר.
דברים כדורבנות וניכרים דברי אמת. אותי זה עורר מאוד.

שמעתם פעם על שמיל? יש לו אח צעיר ממנו וחביב עד למאוד. קוראים לו לייבל רוזנטראך. בימים הבילים כאלו עולה עם החמסין סיפור מתא הזכרון הדחוק אי שם, שנשואו הינו אותו לייבל רוזנטראך. הרי הוא לפניכם:
צעיר עדין לב ויקר מידות היה לייבל כאשר נאחז בסבך של חובות, [הגרעון החניק את עולמו וכמעט לא הצליח להחלץ ממנו חי. אשה, מספר ילדים קטנים – להם הוא חייב פרנסה נורמלית וקורת גג. דירה לא קיבל, נטל הלוואות לגור בשכירות במקום זול, והמחיה עם השכ"ד באותו איזור התייקרו אל מעבר לתכנון וכך צבר שנים מספר בלי הכוונה מקצועית]. בסיעתא דשמיא התבקש לייבל לעזור לישיבה גדולה בשפל גדול יותר. מכאן היה יכול לקוות ולצפות להשלמת הכנסה, ולהתייצב בחזרה אחרי שכל ביתו התרועע מחמת הדחק. [אם לא ידעתם מעצמכם – אשריכם – דעו כי דחקות כלכלית היא מתכון כמעט חד סיטרי לערעור האיזון הנפשי הדרוש להרמוניה בינאישית בבית].
נטל לייבל את חמודותיו, ועם העדינות המולדת שכמעט מנעה ממנו שיחה עם בני אדם שלא הכיר – נסע למדינת הים לחזר על הפתחים עבור אותו מוסד תורני. תמורת עבודתו היה אמור לקבל "אחוזים".
הדרך הראשונה היתה הפתעה. בלי לדעת שפה זרה, בלי טריקים, הפשטות שלו שבתה כנראה לב נדיבים והוא יצא עם סכומים גבוהים מאחרים ותיקים ממנו, כרגיל גם סיפרו ש"בדיוק עכשיו" החל משבר כלכלי גלובאלי. אצל כולם המצב קשה. אי אפשר בכלל לעמוד בתרומות בסדר גודל של שנה שעברה... עוד בטרם חזר ארצה חלק את חוויותיו עם משולחים אחרים שבאו מהארץ, והבין מדבריהם שהוא בצב מזהיר ממש, ההצלחה האירה לו פנים! המוסד ששלח אותו התפעל מאוד מהתוצאות. [שמא עשה טעות שסיפר זאת לעמיתים, ברוב תמימותו].
לא הרחיק היום והוא נסע שוב, לאותה מטרה. קשה היה לו להפרד מהאשה ומהילדים לשבועיים או שלוש תמימים. להתרוצץ נע ונד, לחזר על הפתחים ולקבל לרוב גרושים משפילים, או תירוצים. קשה היה להם להתנהל ללא אב הבית, הבעל. וקשה היה לו לראותם בכך. אבל ההכרח לא גונה.
צהריים אחד, אני מקבל טלפון ממדינת הים. קולו של לייבל האברך משי הלז, רעד. הוא היה מוכרח לשתף חבר טוב במה שעבר עליו בימים האחרונים, ובפרט בשעות האחרונות. לאשתו לא רצה לספר, אז הוא התקשר אלי. הזדעזעתי ונדהמתי. לא ידעתי איך לנחם אותו. וכך היה הדבר: הוא התאכסן אצל מכניס אורחים מוכר, שראשי ומנהלי מוסדות ומשולחים התארחו בביתו בקביעות והיו סמוכים על שולחנו. היו להם חדרי שינה בקומה נפרדת וגם מטבחון להכנת קפה ותה וכדומה. ראש מוסד אחד, אדם מכובד ממשפחה רמת יחס, כנראה התקנא באברך רוזנטראך הצעיר, והחל להקניטו ולהשפילו מהיום הראשון לפגישתם. תקצר היריעה מלפרט את המילים הדוקרניות, בפרט ללב רגיש שכמותו במצב הרגיש של עני המחזר על הפתחים כלייבל [הוא הרגיש עניות שעושה לעצמו, מה שהיה קרוב להיות נכון, וטרם קיבל את לב האבן ועור הפיל של הרגילים בנדודים התבזויות וגלויות מעין אלו].
היום בבוקר, [כשדיבר איתי, היתה שעת בוקר בארה"ב, מקום בו שהה] הגדיש הלז את הסאה, נעמד בדרכו במטבחון הצר כשהוא לא נותן לו לצאת ממנו החוצה, ולא לגשת למיחם למזוג לעצמו כוס שתיה. כמו ילד קטן במשחקיו. אבל הרי מדובר בגדולים. זה מאוד שבר את ידידי. מה אתה רוצה ממני, מה עשיתי לך רע, אני מבקש סליחה, תסביר לי שאדע מה לא לעשות שוב... האיש הרע לא נמנע מלהטיח בפרצוף: תבטיח לי שאתה חוזר מיד הביתה שלך לישראל, ולא חוזר לשום מקום לאסוף כספים לישיבת פלונית! למה ומדוע, זה מזיק לך? נוטל מכיסך? חילופי מילים תמימים והלה התחמם, וכשעלה לו הדם לראש, חטף מידו של לייבל את הסלולרי שלו, ובלי שהיה סיפק ביד לייבל להתעשת ולחטוף לו את זה בחזרה התקשר העמית המכובד בעיני עצמו לבית רוזנטראך שבישראל. הגברת הצעירה הרימה...
תשמעי. מדבר פלוני ראש מוסד פלוני. החשוב והמקושר והמיוחס... בעלך חייב שמירה, עושה מחוץ לבית מעשים נוראים אשר לא ייעשו בקרב החרדים, יש לו מחלה לטיפול, אסור לו לצאת ללא פיקוח. אני מתרה בכם תחזירו אותו הביתה... אחרי השיחה הזו, נרגע הכעסן המציק. אבל הידיד הרגיש שהעלילה עלולה לקרוע אותו מביתו ומשפחתו האוהבת. איך יסביר, הוא לא יודע בחיים להגדיר רוע לב, רישעות, אכזריות, מה הוא יסביר לאשתו העדינה כמוהו? שזה היה שקר גס, עלילה שפלה, מחטפן גנב נוכל ורמאי. למה שיעשה את זה? איך מסבירים? אז הוא נשבר, והתקשר אלי. בקול רוטט.

השיחה ההיא, כפי הנשמע מנימת קולו של לייבל, היתה מלח על פצע... לא רק מגדלי התאומים קרסו באותו יום. המילים ההן, מהטלפון המרושע של היהיר האכזר הולידו סדקים ביסודות ביתו של לייבל, סדקים שלא הצליחו לתקנן. לא רחקו השבועות והחודשים, והמזבח עצמו הגיר דמעות מרות. לייבל שעזב את המשולחות אחרי הטראומה, לא התרומם משפל מצבו הכלכלי, למרות שניסה את כוחו והיה ל"מיישיב" מאוד מצליח מבחינה תורנית, אבל הישיבה-קטנה שהעסיקה אותו לא שילמה משכורות במועד, ואת המחמאות שבצדק רב הגיע לאשת החיל שלו לשמוע מפי ראש הישיבה וההורים המרוצים – גם אותן לא השמיעו במועד.
אחרי שהכל התפרק בצער ביגון, ההיא הבינה באיחור מפי-השמועה איזה כלי יקר אבד ממנה. בנתיים היתה אך חמוצה מהשליימזליות של בעלה וחזקה על לשוה"ר שיתיישב על הלב... היא התהלכה ברחוב כמוכת גורל.
תוצאות מאוחרות יותר להרס, היו הילדים הקטנים שלהם. לייבל רוזנטראך היום מלמד דרדקי מוערך ובעל שם של מומחה בחינוך, בתור שכזה הוא משתכר משכורת חודשית גבוהה במיוחד "שלא יחטפנו מנהל אחר"... הוא הקים "בית שני" ונולדו להם כבר שבעה ילדים, בנים ובנות. החובות מהעבר שולמו בכבוד, והוא חי ברמה משביעת רצון, אפילו מכונית גדולה יש לו, לא טרנטה... ליבו חמרמר על הילדים שנשארו בבית הקודם. הגדולים יותר שרדו את המשבר וצלחו את שנות הנערות והבגרות עד הגיעם לפירקם. אבל את הקטנים יותר שדמות אב נורמלי בבית נעדרה מחייהם, שבה הרחוב ההרסני. אימם עם כל הרצון וליבה החם, לא אספה את שבריה ולא היתה מסוגלת להעניק להם בבית מסגרת הדוקה כראוי. הם גדלו פרא, בשוליים. וכיום אי אפשר להאמין על פניהם שהם נולדו וגדלו בבית דתי אי פעם...
אז תאמרו אתם – זה לא אסון כמו של קריסת מגדלי התאומים?!

ומדוע נזכרתי בתאומים? לא נזכרתי רק השמטתי פרט חשוב מאוד מאמצע הסיפור:
אותו אחר הצהריים שקיבלתי את הטלפון מידידי השבור, הרעישו את העולם כולו אירועי 11 בספטמבר.
לא היה לי מילים לנחם את ידידי, הרגשתי שבשבילו העולם קרס. חרב. על יושביו. קריסת התאומים היו משלים למה שראה בעיניו וחש בליבו. סוף העולם. לא התפייטתי ולא הגזמתי כשאמרתי לו שאני מרגיש שהמילים ההורסות ההן, הן שגזרו את דינם של התאומים. סוג של מילים שמחריבות!
או "אין זכות קיום" לעולם אכזר...
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד שאכפת לו » 05 פברואר 2019, 19:18

וואוו, חזק!
"אכפת לי כל כך מהכל, עד שלא אכפת לי מכלום" (ויליאם סארויאן)
אחד שאכפת לו
 
הודעות: 169
הצטרף: 03 פברואר 2019, 20:34
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יהיה טוב » 05 פברואר 2019, 19:50

כואב!!!!!!!!!!!!!
יהיה טוב
 
הודעות: 95
הצטרף: 01 יולי 2014, 15:06
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד שאכפת לו » 05 פברואר 2019, 19:52

יהיה טוב כתב:כואב!!!!!!!!!!!!!

אל תיקח ללב,
עד שפעזו''ר מאשר שזה מעשה שהיה ונברא
"אכפת לי כל כך מהכל, עד שלא אכפת לי מכלום" (ויליאם סארויאן)
אחד שאכפת לו
 
הודעות: 169
הצטרף: 03 פברואר 2019, 20:34
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 05 פברואר 2019, 21:12

אחד שאיכפת [להלן אשא"ל]: איך קראנו לך בעבר? אתה יכול לענות לי גם בפרטי. תודה רבה מראש.

לגוף הענין, אין לי מושג, רק הרגשה שזה סיפור נכון.
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד שאכפת לו » 05 פברואר 2019, 21:19

פעמון זהב ורימון כתב:אחד שאיכפת [להלן אשא"ל]: איך קראנו לך בעבר?

לא מצליח להיזכר
אולי לייבל רוזנשטראך?
"אכפת לי כל כך מהכל, עד שלא אכפת לי מכלום" (ויליאם סארויאן)
אחד שאכפת לו
 
הודעות: 169
הצטרף: 03 פברואר 2019, 20:34
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 06 פברואר 2019, 00:06

נזכרתי!!


השמות הבדוים האלו הציתו לי את הזכרון למשהו דומה שכבר קראתי בעבר פה בפורום, ואכן צדקתי. זה התביית לי על השם זרובתייש פישנמכר מהסיפור המרתק שבכאן:

viewtopic.php?f=1&t=3973&hilit=%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA&start=300#p86847
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 07 פברואר 2019, 04:04

עדות מזעזעת מאחד מחברי הפורום (יש לי עוד עשרות ומאות דברים מזעזעים הרבה יותר!! אני ב"ה לא אוכל בשר כבר שנתיים):

יש משחטה גדולה שכשרויות מהודרות מפורסמות מבצעות שם את שחיטת העופות.

בשבוע יש 20 משמרות שחיטה, מתוכן בערך 8 של השחיטות השונות המהודרות, במגוון שיטות של כל העדות, הן נקראות בשם כללי "חלק". והשאר בערך 12 של הרבנות, זה עופות זולים יותר והצריכה שלהם בארץ גבוהה הרבה יותר, בעיקר למוסדות ומלונות, אפילו לא דתיים כולם נזקקים לתעודת כשרות של הרבנות. השם של זה "כשר".
[אין משחטה ששוחטים בה רק מהדרין חלק גלאט וכדומה, כי להיכן יעבירו את הבלאי? כל משחטה משרתת גם רבנות, כדי לצמצם נזקים... מה שלא טוב למהדרין, אמור להיבדק על ידי משגיחי הרבנות אם זה עונה על דרישותיהם]

מה שטרף לגמרי – נמכר לשוק הערבי, עופות אלו שכל הכשרויות מורידות מהליין ופוסלות נקרא "טרף".

המשחטה היא היצרנית והיא המשווקת [בחברות בת, או חברות קש] למעשה היא מרוויחה על כל עוף שיצא "חלק" בערך 20 שקל. ועל עוף שיצא "כשר" מרוויחה 15 שקל. ועל עוף "טרף" רק 5 שקל. זה מיזעור נזקים כי העוף החי עולה יותר.
מובן מאליו שהאינטרס של המשחטה הוא שכמה שיותר עופות יהיו "חלק".

הכשרויות המהודרות בודקות כל עוף אחרי שחיטתו בדיקות כשרות רבות ומורכבות, בימים כתיקונם בערך 80% - 90% העופות הנשחטים עוברים לשיווק "חלק", והיתר מוצאים מסרט היצור החוצה ע"י המשגיחים לשני ארגזי פלסטיק.
ארגז אחד בצבע מסויים ל"כשר". זה אומר שהמשגיחים של ה"חלק" החליטו שזה לא מתאים להם ברמת הכשרות, אבל לא בטוח "טרף". ואת הארגז הזה אמורים המשגיחים של הרבנות לבדוק ולמיין.
ארגז שני בצבע מסויים אחר ל"טרף".

בשחיטת מהדרין מסויימת הכלל של המשגיח העומד על המסוע לבדוק את העופות, הוא כזה: אם העוף מהודר, הוא נוסע הלאה לייצור בשלמותו, אם הוא ככה-ככה מוריד לו המשגיח רגל אחת, לסימן שבסוף המסוע צריך להשליכו ל"כשר". ואם הוא לגמרי טרף מוריד לו המשגיח את 2 הרגליים.
בסוף המסוע עומד פועל ערבי ומעביר את העופות לפי הכללים, את אלו שממשיכים למסוע הבא ליצור של המהדרין, ואת אלו שמושלכים ל"כשר", ואת אלו שמושלכים ל"טרף".

המשגיחים של המהדרין שמו לב, זה עידן ועידנים, שעל גבי הערבי שמוריד את העופות לארגזים – אין כל השגחה על מה שהוא מוריד ולאן הוא מוריד, לא על כך שעוף טרף יגיע לארגז המיועד לטרף! ולא על העוף הכשר שאינו מתערב בהמשך בטריפות, וגם לא ממיינים בכלל את ה"כשר". הכל עובר לשיווק "בהשגחת הרבנות".
באותה משחטה שעליה הסיפור דנן, יש משגיח אחד!! של הרבנות על כל המשחטה [לשם השוואה, בכל משמרת של עופות המהדרין למיניהם יש בין 5 ל-10 משגיחים למשמרת בודדת]. דהיינו על כל העופות שהם מלכתחילה בהשגחת הרבנות, וגם על כל שאר העופות שנזרקות משאר המשמרות שבהן יש שחיטות מהדרין.
מה שאומר, בהכרח, שהמשגיח לא!! נוכח בפועל בכל הזמנים, ובכל המקומות באותו זמן.
ואכן הערבי מערבב את העופות הנזרקים, מפחית מה"טרף" ומוסיף ל"כשר". הוא עובד של המשחטה וממלא את תפקידו כרצון בעליו.

אציין שבעלי המשחטה הוא לא אדם כופר, ולא חילוני סתם. הוא אדם מסורתי!! הוא מקפיד לאכול רק כשר, וכשהתארח אצל העובדים הערבים שלו [שמחות או אבל ל"ע] לא נוגע שם באוכל!! הוא אפילו הולך על ילדיו בכל שישי בערב לבית כנסת ומפצחים שם גרעינים, ולא חוזרים הביתה לעשות קידוש עד שנגמר הזמן שכל המסורתיים רגילים לשבת בבית כנסת לפצח גרעינים! [הכוונה שהולכים הביתה מתי שהחזן גמר, אבל זה לא במושגים שלהם].
לכן הוא לא דורש מהערבי להכניס את כל ה"טרף" ל"כשר". אלא רק אם יש יותר מדי עופות ב"טרף" במשמרות של לפני הצהריים – אז במשמרות של אחרי הצהריים מעבירים את כל ה"טרף" לכשר.

כאמור, האינטרס של בעל המשחטה הוא שיהיו יותר עופות במהודרים – ב"חלק". ואם ראשי ועדות הכשרות [הבדצי"ם, כפי שהם מכונים] לא יפקחו עין על ערביי המשחטה – ידחפו להם עוד ועוד עופות שלא הוכשרו ע"י המשגיחים.
בשביל זה יש "שבע עיניים" של משגיחי כשרות. חוץ מהרבנות.
וחוץ מ... לא אנקוב בשם, אבל שחיטה מאוד (!) מקובלת בציבורים רחבים ביותר, שיש להם המון הידורי כשרות מעניינים, לא שמים משגיחים מספיק ממולחים במקום הקריטי הזה, ובעיני ראיתי איך ערבי יוצא עם ארגזים מלאים מגשיות עטופים בניילון נצמד של עופות טריים, מהמקרר של ה"כשר" [שהוא יכול להיות גם לא כשר בכלל, כמתואר], כשאין עליהם שום תווית. שום חותמת ושום פירמה, ריק לגמרי, ופוזל לכל הכיוונים שאף אחד לא עומד בדרך ומתפלח לתוך המקרר של השחיטה ה"חלק" ההיא, וממלא על המגשיות מדבקות של ה"חלק"!!
אמרתי את זה למשגיח של השחיטה ההיא, שנעדר ממש לדקות ספורות, מה שקרה כשלא היה נוכח. הוא חקר את הערבי, והוא הסביר שבכלל לא הכניס רק הוציא, כלומר החזיר והכל בסדר... וזה הספיק למשגיח הזה.


בשבועות האחרונים התחלפו גברי ברבנות הראשית [זה קשור לבחירות לרה"ר שאירעו לא מזמן, אח"כ רבנים ממנים ג'ובים נוספים לפי ראות עיניהם]. כתוצאה מזה פוטר "המשגיח היחיד של הכשר" באותה משחטה, והרבנות מינתה משגיח אחר.
המפוטר תבע את המשחטה.
בכתב התביעה נטען שהוא בתור עובד של המשחטה, צריך להמשיך או לקבל ממנה פיצויי פיטורין.
המשחטה טענה שאין לה יחסי עובד ומעביד עם המשגיח, היא מעסיקה לפי הוראות הרבנות, והרבנות החליפה משגיח.
בכתב ההגנה נטען שמי שאמור להיות נתבע לפיצויים או להמשך עבודה זה הרבנות, הם המעסיק היחיד. אמנם השכר הגיע מהמשחטה אבל אין מסמך מחייב בין המשגיח למשחטה, מה שמחייב זה המסמך שבין המשחטה לרבנות – כלומר הרבנות היא המעביד.

אתא ובא הדיון בתביעה.
המשגיח המפוטר [שבתמימות או בורות הגדיר את עבודתו "להכשיר את הטריפות"] טען שהוא קיבל תוספות תשלום מהמשחטה על הימים והשעות שלא יהיה נוכח! כאשר לפי ההסכם שלו עם הרבנות קיבל רק על הזמן שיהיה נוכח בפועל. ואכן כמעט לא היה נוכח, ובזה היה עובד של המשחטה ולא של הרבנות!!!
פסק דין טרם ניתן.

מה דעתכם, מי צודק בתביעה???

***זו השאלה הקטנה, השאלה היא מה היא דעתכם על עדות חברינו ומדוע לא תחשוף בפנינו לפחות את שם אותה כשרות או שמא כוונתך שנחשוש (בצדק) לכל הכשרויות ה"מהודרות" ולא נאכל אותן עד שנדע בוודאות וב-100% שניתן לסמוך עליהן - דבר שאינו מציאותי כלל בהכשר תעשייתי, כי אינו רווחי!
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 07 פברואר 2019, 04:14

המשך יבוא...
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

עדות נוספת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 07 פברואר 2019, 18:02

א.
בין משלוחי היד שהתנסיתי בהם כדי להביא טרף לפי הטף הייתי תקופה קצרה גם (לפי 8 שנים בערך) משגיח כשרות באחת המשחטות הגדולות, מטעם גוף כשרות חרדי וקפדני מאוד.
(ליתר דיוק: לא הייתי בתואר משגיח, אלא בתפקיד "בודק" כשמעלי יש משגיח שאני בודק כראוי, ומעליו מפקח שהוא משגיח כראוי, ומעליהם אחראיים חברי בד"ץ – אחד מהבדצים).

ב.
מטבעי אני מאוד הפוך מאכזרי, לפני שנכנסתי למשחטה פחדתי ממנה. מי יודע מה רואים שם ואיך.
אני יכול להרגיע כעת את כל מי שלא יודע – אם יש שמועות על נושא השחיטה, צער בעלי חיים, גניחות או פרפורי הגסיסה ולא יודע מה עוד, אולי זה בשחיטות בקר, לא הייתי שם. בשחיטות עוף הכל יפה, נקי, שקט, מהיר, מרוב מהירות בכלל לא ניכר רגע השחיטה בפועל.
העוף החי-מת עובר דרך מסועים ומכונת מריטת נוצות לבדיקות הפנימיות שהוא נזקק להם לברר שאינו טרף, ומלבד בדיקת איברים פנימיים מסויימים, בודקים גם את מצב הגידים ברגליים שאין בהם ניתוק, ע"י "ניתוח" קטן במפרק בין השוק לרגל.
אני הייתי מעט זמן בודק ריאות, ומעט התאמנתי בבדיקת "צומת הגידין".
הרגשתי שאני לא עומד בקצב. מדובר על להגיע לקצב של 4 עד 5 שניות לבדיקה של כל עוף כדי להיות יעיל. הבנתי שאני לא מתאים לזה והחלטתי לעבור לתחום פרנסה אחר.

ג.
הקדמה צדדית לנושא "כשרות העופות" סתם לשם התמצאות למען מי שלא יודע. ואני לא ידעתי אף פעם עד שלא ראיתי:
בתוך חמש וחצי עד שש שעות של משמרת עבודה אחת, נשחטים ונבדקים ונמלחים בדיוק 10,000 ראשי תרנגולים. יש 3 או 4 שוחטים בשורה הראשונה של העבודה, 3 או 4 פועלים ערבים (אחד על אחד) מגישים להם ביד עוף אחרי עוף חי. ההגשה היא מצד ימין של השוחט, הוא לוקח את העוף מימינו ביד שמאל, ומניח אותו בצד שמאל שלו הפוך עם הראש למטה בתוך קערה בלי שוליים. הקערות נוסעות כל הזמן מהר על המסוע (ליין), ומשם ממשיכים העופות לדרכם אל חנויות המזון. כמה זמן עובר מאז שמקבל שוחט עוף מהערבי, עד שמקבל את העוף הבא? בערך 6 שניות. בדרך כלל פחות.
(מה קורה תוך כדי חמשת וחצי השניות של לקיחת העופות והנחתם הפוכים בצד שמאל? שחיטה בסכין שביד ימין + לחיצה אחר כך על המפרקת באצבע הבוהן שביד שמאל והתבוננות על הצוואר השחוט שאכן נשחטו 2 סימנים כדין).
זה נחשב "לאט"! כך זה רק בכשרויות הכי מהודרות.
בכשרויות בינוניות ומטה – שוחטים מהר פי 2, ואין את בדיקת השחיטה של השוחט עצמו. זה גם חסכון במשכורת של משגיח שתפקידו לעמוד ולראות שכל השוחטים ממלאים את חובת הבדיקה הזו. לכן (והורדת עוד כמה הקפדות כאלו שמאיטות את הקצב, ומוסיפות כוח-אדם של השגחה) העופות של הכשרויות הפשוטות זולות יותר לצרכנים.

ד.
כעת קטע של מוסר השכל, תגלית שנגלתה לי... משהו ללמוד על המערכות "החיוניות" (שלא לומר ההלכתיות או הרבניות) שבצילן אנו חוסים בבטחון...
מאחר ולמרות הזמן הקצר שלי רכשתי שם של ישר, בקשו והתחננו לפני חברי שאמשיך איתם, וערבו לי למשכורת בעתיד בתור "משגיח" מעל הבודקים, שבזה אין צורך בזריזות ידיים.
מי שממנה משגיחים – זה המשרד הראשי של מחלקת הכשרות, ולא השוחטים וצוות העובדים, אבל לפי התכנית הם יכלו לערוב לי. התפקיד שלי לבקשתם היה להתרוצץ עם שאלות הלכתיות בבתים של חברי הבד"ץ ההוא. בתור שאלות של השחיטה הזו. אין עלי להתייצב לעבודה אלא ללמוד הלכות שחיטה ובדיקות וטריפה ותערובת, וללבן את הענינים הנלמדים בקביעות של בערך פעם בשבוע עם כל אחד מהרבנים הקשישים הללו לחוד בביתו או בבית מדרש לימודיו. (ויודגש שוב: לא שאלות אמיתיות מעשיות שהתעוררו במהלך העבודה. רק להמציא שאלות...)
בכך יתהדק הקשר של הרבנים המכשירים (חבר הבד"ץ החותמים על העופות הארוזים ועל הפלומבות והולוגרמות) לשחיטה שלהם, וירגישו שהם פוסקים וששואלים אותם.
בעוד בדרך כלל אין שום קשר בינם לבין השחיטה מלבד לפעמים ביקורות פתע.
הרווח של הצוות של השוחטים הוא נקי: הבד"ץ הזה יושב ומעדיף צוותות שונים, ויש תחרות בין הצוותות והמשחטות. כל אחד מדבר על מה שהוא "מכיר", ומהיכן יכיר?
בקיצור – להיות לוביסט שלהם.
התוצאה המובטחת בעקיפין – החברים שלי ידאגו לכך שהבד"ץ (שכבר יכיר אותי) יבקש מהמשרד הממנה למנות אותי לתפקיד ראשון שיתפנה – מטעמם. כנאמנם.

למעשה סירבתי לשתף פעולה עם עבודה שאינה בכלל עבודה, אלא עבודה בעיניים, ופוליטיקה, אפילו הייתי קורא לזה שיטות של מאפייה.
עזבתי.
וליבי כבד ביודעי איך ועל סמך מה חתומים הבד"ץ ההוא על הכשרות ההיא. (כאחד שראה מקרוב, אני מעריך את המשגיחים והמפקח אישית, וסומך על היראת שמים שלהם שהכל כדת וכדין, זו אחת השחיטות הכי מהודרות בעולם, והסתובבתי הרבה. אבל הם לא החתומים, שמם אלמוני ולא ידוע לציבור. על סמך מה חתומים על האריזה אלו שחתומים? על פי שקרים ורמאות).
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 11 פברואר 2019, 17:19

זה בעיה אחרת לגמרי, שהתעצמה בעיקר מאז שכשרויות מסוימות הפכו לגופים מסחריים...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 6937
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 12 פברואר 2019, 01:18

כדאי להביא סיפורים אופטימיים יותר, או לכתוב בכותרת אשכול לקבל דיכאון...
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 פברואר 2019, 01:47

נשמח שכבודו הידוע באופטימיותו, יביא לנו סיפורים אישיים לכבוד חודש אדר :P
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 15039
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 12 פברואר 2019, 16:44

אני מוכן להרים את הכפפה שזרקת.
בלי נדר סיפור ראשון על הכפפה ומה שהיה בתוכה! היכון!
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 12 פברואר 2019, 18:30

חכמת הצ'אלמר: מסופר על אחד מחכימי ירושלים, ואפשר להדביק זאת בנקל על רבי חיים לייב אוירבך זצ"ל, שנזקק לטובה מאת הקונסול שיודע רק אנגלית, או מעשיר אנגלי אחד, והוא לא היה יודע לדבר בשפת אנגלית וייעצו לו כל חבריו וידידיו לקחת עמו מתורגמן כי לא יכול לדבר עם הקונסול באידיש... אבל היות ולא רצה להשקיע כסף במתורגמן, אמר שילך כך לבדו, והקונסול הוא זה שיביא מתורגמן כדי להבינו.
צחקו עליו ועל חלומותיו, ההוא העשיר יבקש תרגום?! מעניין אותו צ'אלמער תפרן שכמוך?! הוא יראה שאתה בא לא מוכן, יזרוק אותך מביתו כנודניק מעצבן... אבל כבר אמרו חכמים: מי הצוחק? זה שצוחק אחרון.
קבע פגישה, ונכנס והתחיל לדבר בערבית שהיתה שגורה על פי כל אנשי ירושלים מאז, הקונסול רמז לו שאינו מבין, מיד שינה ר' חיים לייב ועבר לשוחח בטורקית, כי כמה משפטים מהטורקים נכנסו לכל אחד בירושלים בראש מהשוטרים והעגלונים בזמן הטורקים. הקונסול האנגלי שוב רמז לו שלא מבין, ור' חיים לייב לא התרגש, ואמר לו אז בוא נדבר בעברית, הקונסול עושה בידיים ובראש תנועות שלא מבין... ר' חיים לייב מיד מנסה את מזלו באידיש, וכשרואה שההבעה לא השתנתה, התחיל בארמית... מי שהרגיש לא נעים מהמצב היה דוקא הקונסול המלומד, שהיהודי הפשוט שמולו מדבר כבר בחמש שפות ברהיטות שהוא לא מבין מילה מהן, ותיכף ידבר בכל שבעים הלשונות... וקרא לשלישו שיזמין מתורגמן לשמוע ולספר מה בפי היהודי...
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בדידי הוה עובדא...

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 12 פברואר 2019, 18:35

ניערתי את הכפפה שיאיר השליך לעברי,
נפל מתוכה גרגר בלתי נראה של אבק, והנה הוא גדל וגדל. לובש עור וצורה, ומתנפח ומתענק לעומתי בשקט לחישתי ממאיים.......

פתאום הוא כבר כזה ענק, שאין לו קצה ואין לו סוף. ואיפה ההתחלה עוד תחובה בזרת של הכפפה........

חייזר ענק מימדים...

צבעו: מרחוק נדמה כעין דמות אדם משרידי הענקים. כולו גוש גולמי מושחר מפחם.
צורתו: מחמת אפלת הלילה לא ניתן לזהותו כלל. שחרוריתו נבלעה ונטמעה בשחור הלילה, כל היקום והחלל נדמה היה גוף חייזרי ענקי שבולע את עולמנו אל קרבו וכרעיו.
משהתקרבתי אליו לתופסו התנמך לעברי... וירד... נחרדתי.

ראשית ההבחנה המאויימת בו היו אלו קרני העז המחודדות והמזדקרות שלו, שגודלן היה יותר מכל גופו כביר המימדים הבלתי נתפסים! עוביין וגובהן בערך כמו הבניין העגול בעזריאלי.
הקרניים צמחו מתוך ראשו שהיה מוקף ברעמת אריה, אפו היה מוארך ומתולתל כמו פילפילון. אזניו עגולות כמו של פוהדוב. ופיו היה פתוח כמו לוע הר הגעש, שמידת עונקו כהיפופוטם. גרונו ארוך כג'ירף, גחונו עבה כפינגווין...
והוא התקרב אלי בצעדים מהירים...
בברחי, פזלתי לאחורי. חיפשתי: את רגליו לראות אם הם כמו של תרנגול, ואם הוא שד;
את כנפיו לדעת האם הוא מלאך המוות;
ולא מצאתיו. כלא היה.

אפילו הכפפה כבר איננה!!

בדידי הוה האי עובדא!!
בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו
זה לא סלוגן, זו דרך חיים.


(מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע)

התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו.
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 3917
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אני פה, ביטחון, משולש, פונביצ'ער, פעמון זהב ורימון, שמחת החיים ו־123 אורחים