*********אשכול הבדיחות *********

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, המפצח, yehuda

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 05 אפריל 2017, 15:00

(לדוברי אנגלית)
גוי:
נכנסתי לבית הכנסת של היהודים, ונראה שהם איבדו משהו.
כולם ממשמשים עם המקלות לכל הכיוונים, והם אומרים:
O no, I don't know, how should I know.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 06 אפריל 2017, 00:25

שאלו ילד: "אתה יודע מה השעה?"

אז הוא ענה: "להגיד את האמת אני לא בטוח, שאלתי לפחות עשרים אנשים וכל אחד ענה משהו אחר…"
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 06 אפריל 2017, 09:08

שאלה: מדוע אומרים בברכות השחר הצילני מאדם רע ומחבר רע ומשכן רע ולא מבקשים הצילנו מ'בוס' רע?
תשובה: כדי שלא תהיה ברכה לבטלה...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 06 אפריל 2017, 13:40

לדוברי אנגלית.
ילד שאל את נשיא ארה"ב "האם אתה יודע שהבית הלבן לא באמת לבן?"
אמר לו הנשיא: yes I do
אמא שאלה אותו: מה הוא ענה לך?
"יְסַיְידוּ" ענה הילד.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי עויבד » 06 אפריל 2017, 15:03

התרגום בגוגל:
"כן אני כן"

מה קרה לו לטראמפ הזה כאלו התבטאויות טפשיות?
או שאולי זה עוד היה בתקופת אובמה והוא חשב שהוא רוצה ללעוג לו אז הוא אמר לו "כן אני כן"
אם אתה באמצע תקופה קשה ושואל את עצמך איפה ה׳, תזכור תמיד שגם מורה שותק באמצע מבחן....
סמל אישי של המשתמש
עויבד
 
הודעות: 652
הצטרף: 26 מאי 2013, 12:21
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 06 אפריל 2017, 16:14

עויבד כתב:התרגום בגוגל:
"כן אני כן"

מה קרה לו לטראמפ הזה כאלו התבטאויות טפשיות?
או שאולי זה עוד היה בתקופת אובמה והוא חשב שהוא רוצה ללעוג לו אז הוא אמר לו "כן אני כן"

התרגום החופשי הוא "כן אני יודע". (ואכמ"ל למה זה התרגום).
גוגל הוא הטיפשי
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 06 אפריל 2017, 17:15

ב"רוב השפות" התרגום בגוגל הוא: כן אני זוכר.
אם אתה מתרגם בגוגל מ"אנגלית": כן אני כן
אם אתה מתרגם בגוגל מ"איגדו"\"סומלית": כן אני עושה
אם אתה מתרגם בגוגל מ"אלבנית": כן אעשה.
אם אתה מתרגם בגוגל מ"הינדי": ס א
אם אתה מתרגם בגוגל מ"טלוגו": ד"ר SI
אם אתה מתרגם בגוגל מ"לטינית": כן לתת 1
אם אתה מתרגם בגוגל מ"סלובנית"\"פורטוגזית": כן אני אל
אם אתה מתרגם בגוגל מ"סמואית": כן לשם
אם אתה מתרגם בגוגל מ"פולנית": כן אני
אם אתה מתרגם בגוגל מ"צ'יצ'ווה": עיסא המערכת
אם אתה מתרגם בגוגל מ"קאנאדה": כן ד"ר
אם אתה מתרגם בגוגל מ"שונה": YES טבעית זה פותח
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 09 אפריל 2017, 10:41

יענקל'ה הקטן הגיע עם אביו בפעם הראשונה ל'בית החיים'. הוא סקר בענין רב את המצבות הרבות שהיו פזורות בשטח ולבסוף הגיע לאביו בהכרזה מפתיעה: - 'אבא, אני רוצה להיות גנב!' – 'גנב'?! הזדעק האב, 'חס ושלום! מה קרה לך'?! – 'אבא, פשוט היום הבנתי שגנבים לא מתים! שמתי לב שעל כל המצבות רשום 'איש צדיק וישר', 'אדם חסיד ותמים', 'איש תם יושב אוהלים' וכדומה. לא ראיתי אף מצבה שרשום עליה 'איש גנב ורמאי' או 'איש גזלן ומושחת', מכאן הבנתי שגנבים פשוט לא מתים...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 09 אפריל 2017, 10:42

'תבכי בלוויה שלי?' שואל הבעל הגוסס את אשתו. 'בטח', עונה האישה, 'אתה הרי יודע שאני בוכה מכל שטות'...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 09 אפריל 2017, 22:16

למי שחוגג פסח בבית - שיהיה לו חג פסח כשר ושמח.

למי שחוגג פסח במלון - שיהיה לו חג שמח.

למי שחוגג פסח אצל חמותו - שיהיה לו חג כשר.

למי שחוגג פסח במלון עם חמוותו - שיהיה לו חג.
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 10 אפריל 2017, 10:11

יהודי חרדי נכנס לסופר מרקט בחול המועד פסח ולתדהמתו הוא רואה כי מוכרים בחנות חמץ כרגיל. הוא ניגש מיד אל הקופאית ומחה על כך בתוקף. הקופאית לא התבלבלה והכריזה: 'מותר לנו למכור חמץ, אפילו קיבלנו אישור מהרבנות על כך'! ותוך כדי כך הצביעה על טופס אישור 'מכירת החמץ' של הרבנות...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 12 אפריל 2017, 19:36

אב לשלש בנות ממתין במתח ליד חדר לידה. פתאום יוצאת האחות ואומרת: 'מזל טוב, נולדה לך בת'.. האבא פותח בצעקות: 'בת?! לי?! לא יכול להיות! תבררי שוב בטח נפלה פה טעות!! אני חייב בן!' האחות מתנצלת, נכנסת לחדר הלידה וחוזרת כעבר דקה קלה: 'סליחה, אדוני, אני ממש מתנצלת, באמת טעיתי אשתך ילדה בן. מזל טוב לך! ושוב סליחה'. האב המאושר מסתובב אל שאר הגברים הממתינים, ואומר: 'ידעתי שבמדינה הזאת, כלום לא הולך בלי צעקות'...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 13 אפריל 2017, 23:02

מדוע נקראת המצה 'לחם עוני'? תשובה: בגלל הפקעת המחירים הרי היא מביאה לידי עוני וראיה לדבר שבהגדה של פסח לאחר הפיסקא 'מצה זו' אנו אומרים מיד 'לפיכך אנחנו חייבים'...
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי אריה ענק משער האריות » 13 אפריל 2017, 23:13

בטיסה אחת קרתה תקלה קריטית. הטייס הורה לדיילות, "לכו להכין את הנוסעים לנחיתת חירום."

כעבור מספר דקות פנה הטייס לדיילות, "מה מצב נוסעים, כולם מוכנים לנחיתת החירום?"

"בערך", השיבה לו הדיילת הראשית, "כולם יושבים במקומות וחגורים לכיסאות חוץ מעורך דין אחד שעדיין מחלק כרטיסי ביקור…"
סמל אישי של המשתמש
אריה ענק משער האריות
 
הודעות: 1680
הצטרף: 03 נובמבר 2013, 01:19
מיקום: ארץ הקודש
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 00:33

רופא בקופת חולים זה כזה:
מאבחן מחלה - 3 שניות
מקליד אותה במחשב - 3 שעות.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 00:39

גם איינשטיין לא יודע איך מצה ששוקלת 30 גר' משמינה אותך 2 קג
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 00:41

לא מבין את ההיגיון בסופר. חזה עוף דפוק עולה יותר מחזה עוף רגיל.איזה דפוקים!
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 00:42

ובכן: בשעות אילו כבכל בית יהודי דתי מתחילים ההתלבטויות והוויכוחים הקבועים..
לאיפה ניסע היום???
משעממם לי.
למה לכולם כיף ולנו לא!
למה אנחנו בבית תמיד!

ומתחילה חפירה ברשת.
מוזיאון זכוכית.
מוזיאון חיריה.
מוזיאון התרבות האינדיאנית מתקופת הביזנטים הבלונדינים.
וכשכבר החלטת לצאת ולא משנה לאן!
אתה נתקע בפקק ביציאה מהעיר.
ואז.....
למה באת מפה!
אתה לא יודע שיש פקקים?! אבא......חם לי.
אבאאא היא נגעה בי!
ואתה מאיים שעוד בכי אחד חוזרים הביתה.
ומקווה שמישו יבכה
והם בוכים ואתה ממשיך לאיים.
אבל אתה יודע שאתה סתם מאיים!
כי אתה לא תעיז לחזור הביתה!!!!
אלא נוסע בסוף לגני יהושוע.
מזיע.
מותש.
רעב(אם אתה אשכנזי)
ומסביבך מלאאאאא ילדים בוכים ומנוזלים בווסטים שחורים! ופיאות מסולסלות.
ואז כשילדיך מגלים את מוכר הקרטיבים אתה נכנס בעל כרחך לוויכוחים מתישים בנושא "אל תטוש תורת אמך" ועומד נבוך מול ילדיך ששואלים אבל למה אנחנו אוכלים צ'יפס אם סבא לא אוכל... ( לך תסביר להם את פערי המחיר בין קרטיב לצ'יפס)
ואתה חושב לעצמך.
רגע! יש מצב שיש פה יותר בשר מטשולנט?
ובדרך חזור כשכולם ישנים ואתה מנמנם למחצה על ההגה יוצאת מפיך השבועה הנדושה
השנה זו היתה הפעם האחרונה
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 00:48

פרק א: גאל ישראל

שבת בבוקר.

השעה 11 לפני חצות היום, רבים מאחינו בית ישראל כבר ישובים סביב שולחנות השבת, שרים את 'ברוך אל עליון' בנעימה מתוקה, והילדים הזכים מספרים לאבא את שלמדו בחיידר ובגן הילדים. החמין מוגש אל השולחן, אב המשפחה פותח כפתור, ומחייך בקורת רוח לעבר צלחת ה'כבד קצוץ' שלפניו.

לא הרחק משם, בדרך כלל במבנה שעדיין לא גמור, העשוי מחלקים שונים של אבן, פח ואזבסט מתקבצים מספר יהודים שעיניהם טרוטות, טליתותיהם עדיין מציגות את הכפל החד שהחזיק אותם במשך כל השבוע, והם מתיישבים באנחת רווחה על ספסלי העץ.

לספסלי בית הכנסת עניין זהה עם החומרים ממנו עשויים המבנה: רב גוניות בלתי נעימה לעין. שכן העץ ממנו עשויים הספסלים הוא המכנה המשותף היחיד הקושר בין הכיסאות השונים.

בבית הכנסת של 'השטיבל' ישנם כיסאות, מושבים וספסלים במגוון נדיר כמוהו ניתן למצא רק אצל סוחר הגרוטאות: ספסל עם שלשה כיסאות ששנים מהם נהנים מריפוד במצבי צבירה שונים, והשלישי כלל לא קיים, כיסא מלכותי שרק ישיבה עליו מגלה כי מישהו שדד ממנו את ריפודו, וכיסא כתר בצבע ירוק בהיר בבחינת 'עם הארץ לבדו ישכון'.

גם השולחנות של בית הכנסת מגיעים מתקופות שונות, והסידורים השונים הפזורים עליהם מספרים את גלגוליו הקשים של העם היהודי החל מחורבן הבית, בערך בשנת 70 לספירה ועד להקמתה של מדינת ישראל אי שם במאה ה-20.

כך ניתן למצוא סידורים של 'תפילת כל פה', לצד 'בית תפילה' הקלאסיים, נוסח מרוקאי לצד נוסח חסידי, האדמו"ר איקס ותפוצת ווי.

לא פעם כשסידור חדש מעין זה מתגלגל לידי אני חש רוממות רוח, ורגש גאווה ממלא את ליבי: כיצד היה מסתדר העם היהודי ללא התעקשותה של העדה המסויימת הזו להוציא סידור חדש? איך היתה התפילה המכונה 'עבודה שבלב' כידוע, נישאת על כנפי המלאכים ללא נוסחאותיו המדוייקות של האדמו"ר שאת שמו לרוב לא זיהינו, אך סידורו תודה לאל נמצא בידינו?

בייחוד אמורים הדברים לאחר ההקדמה המפורשת בכל הסידורים הללו כי "זה הסידור כולל הלכות, מנהגים באותיות מאירות עיניים, והכל ללא דילוג כאשר תחזה עיני הקורא מישרים".

לאחר ההתאקלמות, והחלטה אסטרטגית להתיישב בשורה בה יושב השכן שהקפיד להגיע עם טליתו החדשה, הכורעת ליפול מחמת עטרת הכסף העבה שבשוליה, מתחילה התפילה.

נער צעיר עם פלומת שיער שלא פגשה עדיין מכונת גילוח, מתרוצץ בין המעברים ובתנועות ידיים ביזאריות מצביע על הסידור ומחווה בכח לעבר הקרקע.

מה הוא רוצה מאתנו? למה הוא לא מניח לנו? רק הגענו?

מתברר שהוא מנסה לברר האם אנו חפצים להצטרף למנין שהוא מארגן כעת, או שאנו שוהים בבית הכנסת סתם כך, אולי כתיירים שנקלעו למקום והתאהבו בספסלי העץ המתקלפים.

לאחר שהובהר לנער שא. אנו יהודים. ב. זכרים. ג. מוכנים להצטרף אליו למיזם, הוא סופר שוב ושוב את המתפללים, ולאחר השמעת עוד קולות מגרונו לכיוונים שונים, מסתמן כי אכן יש עשרה אנשים וניתן להתחיל את תפילת 'נשמת כל חי'.

אנחנו, שכצדיקים שמחים שמלאכתינו נעשית בידי אחרים, ממתינים במתח לראות מה יתרחש, רק שאז מתברר כי הנער מצויד אולי בשאיפה לארגן מנין, אך פחות ביכולת ווקלית שעשויה היתה לעזור לו בתפקיד שליח הציבור.

הצעיר מתחיל את תפילת 'שוכן עד', וקולו רועד וחלש.

האנשים סלחנים בסך הכל, אבל האיטיות מוציאה אותם מדעתם. בתחילה הם לא מגיבים כלל, ורק מסיימים את קטע התפילה בקול, כאילו מרמזים הם לחזן כי רשאי הוא גם כן לסיים. משזה לא נוחל הצלחה, הם מכים באצבעם על גופם, על השולחנות שלפניהם ולעתים גם על זולתם מחמת כעסם.

תפילה

הנער, שנראה מכונס בעולם משלו לא מבחין בסערה המתרגשת עליו וממשיך בתפילתו הניסיונית, עד שמגיע הוא לברכות הנאמרות לאחר קריאת שמע, או בקיצור 'גאל ישראל'.

רק אז הנער מסתובב לציבור אותו הוא מענה, ופותח שוב במסע המוכר בין המעברים שבבית הכנסת. מגרונו בוקעים שוב הקולות המנסים לברר האם הציבור 'אתו', ומוכן לגשת אל תפילת שמונה עשרה, או שמא עדיין אוחז הוא בקריאת שמע, ואז ממתינים כולם לאברך הנקדני שהחליט משום מה ב-11:17 דקות לפני הצהריים לקרא את קריאת שמע משל הוא עומד לפני מיתתו.

רק כאשר מסמנים לו שני בעלי בתים כי הוא אכן יכול לגשת, חזר הילד באי רצון לעמוד, כשהוא מסתובב שוב ושוב כדי לבחון האם הם אינם מרמים אותו, אולי הוא יגש לעמוד וישאר 'לבד' בשמונה עשרה?

פרק ב: מכירות מכירות

תפילת השמונה עשרה מסתיימת וריטואל ספירת האנשים משל היו כבשים מבולבלות נעדרי רועה חוזרת על עצמה. יהודי לא צעיר, מגולח למשעי, מסמן לנער כי ישנם עשרה, אך הנער מסרב להיענות.

למה? ניתן להצביע על שתי אופציות:

א. הוא סבור כי המגולח לא יודע לספור. ב. הוא יודע שהמגולח עיגל פינות ולמעשה סיימו רק שמונה אנשים את תפילת השמונה עשרה.

פיתרון: ב' היא התשובה הנכונה.

בינתיים ניגש חסיד עבדקן וקובע כי החזן רשאי להתחיל בתפילה, שכן אין צורך בעשרה. רק שאז מן הצד השני מתנער לו ליטאי ובקול קשה שולף ציטוטים מן 'המשנה ברורה' כי החסיד לא יודע על מה הוא מדבר.

המגולח רוצה לצדד בחסיד, אך נזכר שהוא אמר רק לפני שעה קלה כי עשרה כבר סיימו ועל כן הוא שותק ורק זע על מקומו באי נוחות.

הוויכוח בין החסיד לליטאי מתלהט, ונדמה לפתע כי המחלוקת המפורסמת בין המתנגדים לחסידים מן המאה ה-18 צצה מחדש.

החסיד מגדף את הליטאי וזה מעלה שמות של גדולי תורה מהם שמע מפורש כי הוא צודק. החסיד מגייס לעזרתו מה ששמע מאחד המו"צים המועדפים עליו, והליטאי מגחץ ומבזה את רבותיו העלומים של האיש.

רק לאחר התערבות הגבאי, המתרוצץ בין המניינים החל מהשעה 7 בבוקר, החלה סוף סוף חזרת הש"ץ.

כשסיים הנער את הקדיש שלאחר חזרת הש"ץ התרווחו האנשים בכיסאותיהם, וידעו כי שעה של קורת רוח לפניהם.

הגבאי המקומי, שסבל ממבטא הולנדי נוראי, נעמד ליד הבימה והחל למכור את העליות.

מאה שערים, חרדיםצילום:Sebi Berens/Flash90

הוא החל ב-5 שקלים וברור היה שהוא מצפה כי הציבור ירכוש את המצוות במאות שקלים ואף יותר. כצפוי איש לא פער את פיו, והגבאי העצבני נקט בצעד נועז והעלה את הסכום ל-שישה שקלים.

במילים אחרות, האיש לקח על עצמו את הסיכון.

בחורי הישיבה המקומית שלא חדלו לפטפט, ובעלי הבתים – נענו סוף סוף לאתגר וגאלו את הגבאי מייסוריו. היתה זו שבת מאירת פנים, שכן האיש יכל לרשום לעצמו הישג נאה כאשר מכר את כלל המצוות ב-34 שקלים [אגב, למרבה הבושה].

ואז החל החיפוש אחר בעל קורא.

"תיגש, תיגש", הצביעו הבחורים האחד על רעהו כשהם מצחקקים משל היו בהופעה לפני ההורים בטקס הסיום של בית הספר.

הגבאי, מעשי כתמיד פתר את הבעיה כששאל בתבונה: מי כאן יודע לקרוא?

כשהתברר שאיש לא משיב בחיוב, משך האיש בכתפיו, יצא מבית הכנסת והניח את אוסף האומללים שהתקבצו בשעה 11:43 בבית הכנסת כעדר שעלול להתפזר לכל רוח. או-אז נאזר אחד האברכים בגבורה, הפשיל את טליתו על ראשו, וניגש לעבר הבמה בסבר פנים חמור.

בתנועת יד חדה ביקש מאחד הבחורים שיעמוד לצידו ויסמן לו היכן יש לעצור, והיכן יש לסלסל.

הבחור הסכים בשמחה, ובשעה שלאחריה עקב בית הכנסת באדיקות אחר קריאתו של האברך. היה זה מחזה נפלא.

האברך שטליתו צמודה היתה למצחו שגה בכל מילה שנייה, ניגן וסלסל במקומות הבלתי מתאימים בעליל, וניסיונות התיקון של הבחור שעמד לצידו העלו חשד כי השנים עורכים חזרות למחזה קומי כל שהוא מתחום 'שרשרת טעויות'.

החשד התגבר לאחר ששני בחורים ניגשו לחברם ובעדינות הבהירו לו כי הוא לא באמת מסייע. להיפך. אלא שהלה לא הסכים לוותר על מקומו ונצמד לבימה משל ביקשו ממנו למכור את כל היקר לו.

באופן מעט משונה, כשהגיע ההפטרה, ורוכש 'המפטיר' ביקש לקוראה מתוך החומש שבידו, התעקש בעל הקורא ודרש כי יביאו לו את מגילת הקלף, שכן הניסיון הוכיח כי הוא מסוגל לקרוא בקלות גם ללא הכנת הטעמים.

• נערך בשיתוף חרדים 10 ואיגוד בתי הכנסת

בפרקים הבאים: מדוע תופעת הפרדת הקהילות רלוונטית מתמיד, ומה תפקידם של הגבאי הזועף, הגבאי המתווך, ואנשי הקדושה?





http://www.ch10.co.il/news/358686/#.WO5sI4grLIU



פרק ג: יוצאים לדרך חדשה

ההפטרה מסתיימת, והציבור נערך לתפילת מוסף.

חובבי ההיסטוריה ישמחו לגלות כי לפניהם מתרחשת אחת התופעות היהודיות החשובות שאיפיינו את המאה ה-19, ואין להקל בכך ראש:

מדיניות הפרדת הקהילות.

נכון אמנם שאז ביקשו גדולי הדור להיפרד מעל הרפורמים והמשכילים שניסו לחבל בכרם ה', ועל כן גזרו שיש להקים קהילה נפרדת, אך הרעיון עצמו, נותר מבורך ובר יישום גם במאה ה-21 בשטיבל המקומי של מודיעין עילית.

בחורי הישיבה המאכלסים חלק ניכר מן המניין, מגיעים למסקנה כי הגיעה העת לצאת לדרך חדשה, והם נשמטים בשקט-בשקט ומקימים לעצמם מניין מוסף בחדר נוסף.

מדוע?

התשובה האינסטינקטיבית היא שהם מבקשים לסיים מוקדם יותר, ולא להתעכב במניין 'הגדול' ו'המרכזי' בו מופיע החזן הלפגוט עם מקהלתו.

בפועל, הם מסיימים 6 דקות לפני המניין הקבוע, כשהם מנגנים את הקדושה ואת חזרת הש"ץ במנגינה ששופכת אור פעם אחת ולתמיד על דברי המשנה באבות: וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא.

האם בחורי הישיבה אשמים לגמרי?

לא בטוח. לא פעם מתגנב לו אל תפילת המוסף שליח ציבור שעלול לסבול משני אלמנטים:

א. הוא משוכנע שהוא חזן.

ב. הוא באמת חזן.

אלפי שנים חי לו העם היהודי עם אחת התמיהות הקשות ביותר: איך בכל אותה גלות ארוכה, וגם כאשר זכינו לעלות לארצינו ולהקים בה שלטון יהודי, לא ניגש גבר כלשהו לאותו חזן ולחש באזנו כי זה לא הזמן?

בחייך בן-אדם, 12 בצהריים, מה נסגר? במקרה הקשה יותר, החזן הוא גם ירא שמים וכשהוא מגיע לקטע 'ומפני חטאינו גלינו מארצינו', גופו רועד והוא צועק את המילים בהתרגשות אמיתית. אתה משוכנע שזה הזמן לנענועי הגוף?

לקראת ברכת כהנים, מגיע אברך עציר נוסף, מלווה בשני בחורי ישיבה והם מביטים בתימהון על המניין: "סוף מוסף? זה מוסף, לא שחרית?"

הפליאה שלהם בכל פעם מדהימה מחדש. הם משום מה נתקפים בהלם שהציבור לא המתין להם, אחרי הכל השעה בסך הכל 12:13.

"תלכו לחב"ד", אומרים כולם. הפיתרון האולטימטיבי. השעה עשויה להיות, 3 אחרי הצהריים, 4, או 5, אבל האופציה הזו תמיד תעלה: תלכו לחב"ד, רק שם יש מנין עדיין.

באמת? בשעה 4, לא מסתבר.

אגב, בחורי הישיבה לעתים מממשים את האפשרות הזו, הולכים לחב"ד, מצטרפים לקראת התורה, ואז מארגנים את מנין המוסף בחוץ, ומוציאים את הגבאי החב"די מדעתו.

פרק ד: אנשי השטיבלאך

הגבאי וקופת הצדקה: יהודי שהכל מכירים אותו בשמו הפרטי המתלווה לתואר ר', אך איש אינו יודע מאום אודות חייו האישים, מלבד זאת שהוא הגבאי של השטיבל שמקרקש בקופת הצדקה בין המניינים.

הגבאי מוכר העליות: גבר שניגש מיד לאחר תפילת שמונה עשרה אל הבימה ומכריז בקול בוטח – פתיחה 5 שקלים. מעת לעת הוא גוער במתפללים שלא נענים לקריאתו, ומפטיר את הידוע מאליו: לי יש זמן, אני לא ממהר לשום מקום.

הגבאי המתווך: אדם העומד בפתח בית הכנסת ופונה לכל הנכנס: שחרית? התחילו עכשיו בחדר הקטן. קריאת התורה? בדיוק כעת בבית שני. מוסף? תרוץ לעזרת נשים, סיימו שם קדיש.

הגבאי הזועף: כאשר בחורי הישיבה מבקשים לקיים קריאת התורה או להתפלל מוסף בחדר אחר, מגיע הגבאי הזועף ואוסר עליהם: לא מוציאים עכשיו ספר תורה! אני לא מוציא ספר תורה בשביל 5 אנשים! אם הצליחו בחורי הישיבה לארגן מנין ולהתחיל בתפילת העמידה, מופיע הגבאי במקום ואל מול השתיקה הרועמת מכריז כי הדבר נוגד את תקנון בית הכנסת. הבחורים לרוב לא מתייחסים אליו, גם בגלל שהם באמצע שמונה עשרה והוא עוזב את האתר בפנים כעוסות ובתחושה שהעמיד את הצעירים במקום.

הגבאי הקורא: אברך או בחור ישיבה, לרוב מזוקן, המוכיח כי הוא יודע לקרוא בתורה בטעמים. הוא עושה זאת שוב ושוב במניין אחרי מנין, בקול נמרץ ולברכות ה'יישר כח' מגיב בהנהון מהיר כשההוא ממהר למניין הבא.

המתמיד הליטאי: יהודי השקוד על לימודו בבית המדרש הגדול של השטיבל. באופן שאינו מפתיע הוא ניצב בודד על משמרתו, והתמונה שלו לומד גמרא במקום שמכונה בסרקזם כ'בית חרושת לתפילה' מעט משונה. למרות זאת האברך, אשכנזי ליטאי תמיד, מסרב בכל תוקף לאפשר לצעירים לארגן מנין בבית מדרש בו הוא לומד.

"אנחנו 18 אנשים ורוצים לעשות פה מוסף, מה אכפת לך"?

לא! בשעה הזו הבית מדרש מיועד ללימוד ולא לתפילה, תחפשו מקום אחר.

"אבל אנחנו עשרים איש ואתה לבד"?

לא מעניין אותי זה התקנות של המקום!

הגבאי המשתלט: איש לא מינה אותם, אך עם הגעת קריאת התורה הם ניצבים בביטחון מלא אצל הבימה ומחלקים את הכיבודים לקרוביהם ומכריהם. מי נתן לך את השררה הזו? מה אתה משתלט?

מצד שני לעתים עדיפה דיקטטורה כזו, מבעל הבית המבולבל שמדפדף במשך שעות בסידור כדי למצוא את 'מי שברך' לעולה, לחולה, למת וכו', ומייצר ממנו בטעות מנגינה עליזה של מגילת אסתר שלא תמיד הולמת את המעמד.

אנשי הקדושה: השטיבל כבר כמעט התרוקן, ורק אינדוודואלים בודדים עדיין מסתובבים בו. אז מגיע האברך ירא השמים, שהתעורר שעה קלה קודם לכן ודורש מכולם לענות לו לקדושה: "תענו לי לקדושה, ולקדיש בסדר? דקה אחת. תענו לי לברכו, יש פה עשרה? תענו".

התפללנו כבר: מנין מתארגן, ומארגנו ניגש ליהודי שניכר עליו כי נפרד ממיטתו דקות ספורות קודם לכן.

שחרית? הוא שואל, והלה שמביט בארבעה אנשים שנלכדו כבר עונה בבטחה: התפללתי כבר. המלצה: לא אמין, רצוי סירוב אחר כמו למשל, עלי להתכונן שעה אחת קודם התפילה.

במקרים אחרים הלה נענה, ומתחיל להתפלל עד 'ישתבח'. מארגן המניין עסוק בניסיונות להשיג עשרה יהודים, והלה שקצה נפשו, פורץ את המחסום וגולש אל תפילת שמונה עשרה. אז חוזר מארגן המניין לחדר ורואה אותו עומד בתפילת העמידה. הוא כועס ומניע ידו בזעם כלפי מטה. הוא לא יכול לדבר כי הוא באמצע התפילה ולכן הוא משתמש כאמור בידיו.

אנשי התרת נדרים: נדירים יותר, אך קיימים. דורשים מן המתפללים להתקבץ בסתם יום של חול, להתרת נדרים, התרת קללות, והטבת חלום. למרות המעמד הנשגב, אין באוויר תחושה של ערב יום כיפור אלא בעיקר תחושה עזה של רצון להימלט מן המקום.

אנשי המקווה: שוהים באורח קבע סביב מוסד המקווה שפועל במקום. תדיר יראו עם מגבת על כתיפיהם, כשהם משוחחים בניחותא עם האיש שיצא מן המקווה, נכנס אליו, או סתם בעובר אורח מסכן שנקלע למקום ופגש באיש המקווה.

אנשי הנוף: יהודים הנמצאים במקום באורח קבע, עד שהם כמעט חלק מהנוף ומרהיטי בית הכנסת.

על פי רוב מדובר באנשים לא קונוונציונאליים, שדעתם לא תמיד מסודרת עליהם, והם מוצאים בבית הכנסת בית, או 'מקום בטוח' בו הם יכולים להעביר את הזמן. לעתים הם זוכים לכינויים לא בהכרח מחמיאים, כשמאפיינים פיזיים חיצוניים בולטים בהם מזכירים דמויות ממיתולגיות שונות.

אנשים אלו מכונים גם בשם אנשי התה והקפה: שכן איש אינו יודע מה תפקידם בשטיבל, ומדוע הם שוהים בו כל כך הרבה שעות. הם תמיד נמצאים במקום ונצפים עם כוס קפה או תה ישובים ליד אחד השולחנות. האם יש להם בית? אשה? משפחה? איש אינו יודע ודומה כי גם אינו רוצה לדעת.


http://www.ch10.co.il/news/358826/#.WO-4j4grLIU
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: *********אשכול הבדיחות *********

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 14 אפריל 2017, 12:16

שווה בדיקה: אם מצמידים מצה לאוזן אפשר לשמוע אשכנזים בוכים

יוסי: "סבתא שלי נפטרה".
מורה: "זו כבר פעם חמישית שאתה משתמש בתירוץ הזה!"
יוסי: "מה אני אעשה שסבא שלי מתחתן כל הזמן"...

יאיר לוי (הח'כ לשעבר של ש"ס) נכנס עם אריה לכלא ושכנו אותם באותו תא במיטת קומותיים... יאיר אמר אני שמן צריך להיות למטה... אריה התנגד... ככה רבו הרבה זמן.. עד שאריה אמר ליאיר: טמבל בזכות מי אתה כאן בכלל??!!
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 10680
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הקודםהבא

חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־65 אורחים