לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 13 אוגוסט 2013, 13:44

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער א

שער ראשון: באור התשובה ועיקריה

א מן הטובות אשר היטיב השם יתברך עם ברואיו, כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם, לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו, ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו, לרוב טובו וישרו כי הוא ידע יצרם, שנאמר (תהלים כה, ח): "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", ואם הרבו לפשוע ולמרוד ובגד בוגדים בגדו, לא סגר בעדם דלתי תשובה, שנאמר (ישעיה לא, ו): "שובו לאשר העמיקו סרה". ונאמר (ירמיה ג, כב): "שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם".

ביאורים:
לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו, ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו: מתבאר פה כי התשובה באה לשתי תכליות, לחשוך את הנפש מדרך העבירה ובנוסף להנצל מהעונש. "ולמדם" לשוב = למטרת התכלית הראשונה. "והזהירם" לשוב = שחלילה לא יקבלו את העונש.

לרוב טובו וישרו כי הוא ידע יצרם, שנאמר (תהלים כה, ח): "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך": מה פשר היושר האמור בתהילים לגבי התשובה? מבאר ר' יונה, מאחר וה' יודע את יצרם, שהרי הוא הבורא גם את היצר, לכן מן היושר שהוא יברא גם את התרופה למכה הזו.

ואם הרבו לפשוע ולמרוד ובגד בוגדים בגדו, לא סגר בעדם דלתי תשובה: לאלו שעשו הרבה חטאים וגם מרדו ובגדו בה' = אותם אינו מלמד (=קורא) לחזור בתשובה, אלא רק מאפשר להם ואינו סוגר בעדם את הדלת. אבל הם צריכים להתאמץ מעצמם יותר. ומדוע? היות וכבר הקדים ר' יונה שה' מורה חטאים בדרך בגלל יושרו, שהוא זה שברא את היצר, לכך מה שחטא אדם על ידי היצה"ר ה' בעצמו מורה לו את הדרך לתשובה, אבל מה שאדם בגד ומרד על ידי חזרה על החטאים הרבה פעמים, בזה הוא גרר ומשך את היצר הרע על עצמו ולא ה' הביא לו את היצר בטבע, לאחד כזה אין מן היושר לסייעו לתשובה, ואדרבה הוא אחראי ליצרו – שהוא יתאמץ בעצמו לשוב.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 13 אוגוסט 2013, 13:45

והוזהרנו על התשובה בכמה מקומות בתורה, והתבאר, כי התשובה מקובלת גם כי ישוב החוטא מרוב צרותיו, כל שכן אם ישוב מיראת השם ואהבתו, שנאמר (דברים ד, ל): "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו". והתבאר בתורה, כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו, שנאמר (דברים ל, ב): "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך". ואומר בגוף הענין (דברים ל, ו): "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" - להשיג אהבתו. והנביאים והכתובים דברו תמיד על דבר התשובה, עד כי באו עקרי התשובה כלם מפורשים בדבריהם כאשר יתבאר.


ביאורים:
כל שכן אם ישוב מיראת השם ואהבתו: כאן התייסד לראשונה היסוד של התשובה = אהבת ה', ולא רק יראת העונש. לכן תשובה מאהבה מקובלת יותר (=כל שכן), והתשובה מיראת העונש וצרות מקובלת "גם".



ויש לעיין לכאורה מה עניין לכאן שמפרט ר' יונה את מדרגות התשובה, והתשובה מתוך יסורים שגם היא מקובלת (המופיעים על סדר השערי תשובה לקמן שוב במקומם, אות ט' ועוד), מדוע זה נכפל, ומה הקשר לכאן שכותב על מצוות התשובה הכללית, ואח"ז על רעות המאחר תשובתו?
ונראה לדייק ממה שכותב ר' יונה לפני קטע זה – שהתשובה היא חסד ה', ש"טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", ובפשטות "יורה" היא ההוראה שצריך לשוב, או איך לשוב, בפרשת התשובה שכתובה בפרשת נצבים.
וכאן בקטע זה מחדש ר' יונה, שהיסורים הם גם כן "תמרור – הוראה" לחזור בתשובה, גם הם נכללים בכלל טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך – וכפי שמאריך רבינו יונה בשער השני ב"דרך הראשון" או ב' ואילך, (עייש"ה) – לכן כותב כאן שוב את הענין של תשובה מיסורים, כי הם חלק מטובת ה' שמכווין את האדם לתשובה שכתוב בתחילת הקטע.
ואגב למדנו עומק חדש בהסתכלות על יסורים – זו לא רעה, זו טובה! טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך.



והתבאר בתורה, כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו: אלו ששבים בתשובה מיראה, מפני שהם שרויים בדרגה הנמוכה, מובטח להם שהם עתידים לרוח טהורה חדשה ויכולת להגיע למדרגה הגבוהה של מאהבה. ודבר זה מביא ר' יונה מפורש מתוך פסוקי התורה "ומל.... לאהבה..." לא רק לשוב בתשובה במידה המינימלית.
אולי ניתן ללמוד מכך שהתשובה אינה רק להגיע למצב של אי-חטא, העדר ושלילה, זה עדיין כלום מבחינה חיובית. מטרת התשובה היא להגיע למדרגה חיובית וממשית.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 13 אוגוסט 2013, 13:45

ב ודע, כי החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום, כי הוא יודע כי יצא הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה, והמנוס הוא התשובה, והוא עומד במרדו והנו ברעתו, ובידו לצאת מתוך ההפכה, ולא יגור מפני האף והחמה, על כן רעתו רבה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הענין הזה (קהלת רבה ז, לב): משל לכת של לסטים שחבשם המלך בבית האסורים, וחתרו מחתרת, פרצו ויעבורו ונשאר אחד מהם. בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור, ויך אותו במטהו. אמר לו: קשה יום! הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט על נפשך?


ביאורים:
כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום: חוץ מהעונש על עצם החטא, שהוא נשאר באותו חומרה כי החטא לא משתנה עם הזמן. יש עונש על עבירת אי עשיית תשובה. וזו עבירה מוספת המכבידה ומחמירה ככל שעובר הזמן, והעונש על זה גם מכביד ומחמיר בכל יום שעובר.

והוא עומד במרדו והנו ברעתו, ובידו לצאת מתוך ההפכה: החטא של אי עשיית התשובה הוא על שוויון הנפש להשאר במצב של חטא. (באות ג' הבאה מפרט רבינו יונה מצד אי אמונה בעונש, אבל כאן באות ב' לא מדבר מצד העונש, רק מצד היותו מנותק ומרוחק מה'). הוא עומד במצב "מרדו" ו"רעתו".

משל לכת של לסטים שחבשם המלך בבית האסורים: להבין את המשל, שבלתי יתכן במציאות שעבריינים ישארו בבית סוהר אם רק תהיה להם פירצה, מן הסתם מדובר במדינה שהחוק בה שכל החבושים בבית הסוהר יש להם מאסר-עולם! או למשל עונש מוות ודאי! היעלה על הדעת שהעבריינים לא ינצלו כל פירצה דחוקה שבעולם בשביל לברוח?
מבואר ברבינו יונה שעצם השהות במצב של התנתקות מה' הוא כ"מאסר עולם" וכ"עונש מוות". ומי שלא מרגיש כך הוא טיפש! "קשה יום" שלא בורח מהמצב הזה...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:17

ג ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ, אשר הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם למהר להמלט על נפשם. ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט א): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, כי באמת עשה תשובה.



ביאורים:
זולתי בעמי הארץ: קודם קרא להם ר' יונה קשה יום, וכעת מסביר שהטיפשות נובעת מעם-הארצות, מבורות. מפני שהתשובה מפורשת בתורה, כפי שהקדים באות א'. ורק אם הארץ לא יודע מה כתוב בתורה, "ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם".

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט א): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה: בגלל שתלמיד חכם הוא בהיפוך מעם-הארץ, כן יודע מה שכתוב בתורה, וגם מקיים זאת.
ונזכיר שוב מה שאומר רבינו יונה למעלה באות א' על המתעכבים מלשוב בתשובה (= למבואר כאן הם עמי הארץ או גרוע מכך "כופרים בשכר ועונש" כפי שכותב בהמשך – " ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא") ובכל זאת, גם להם – "ואם הרבו לפשוע ולמרוד ובגד בוגדים בגדו, לא סגר בעדם דלתי תשובה, שנאמר (ישעיה לא, ו) שובו לאשר העמיקו סרה. ונאמר (ירמיה ג, כב) שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:18

ד ועוד התבונן ברעת המתאחר מן התשובה כי רבה היא, כי לולא התמהמה כי עתה שב איש נאנח במרירות לב ברגזה ובדאגה ודלפה עינו מתוגה, כי יפגשהו יצרו שנית ויזדמן החטא לידו יכבוש את יצרו ויזכור אשר עברה עליו כוס המרירות ולא יוסיף לשתותו עוד, כמו שנאמר (תהלים ד, ה): "רגזו ואל תחטאו" - באורו: רגזו והצטערו על אשר חטאתם ואל תחטאו עוד! כי הזכיר חטאם למעלה (פסוק ג) באמרו: "תבקשו כזב סלה". ויעיד על זה הפירוש אמרו "רגזו" מלשון: "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד); "ותחתי ארגז" (חבקוק ג, טז), וענינם הצער על הדבר שעבר ועל ההווה, ולא אמר "יראו" או "גורו". וכאשר יאחר לשוב, בבא החטא לידו יפול במוקשו כנפול בתחלה, ויגדל עוונו האחרון מאד, ותעלה רעתו לפני השם, כי מראשית לא חשב כי פתאום יבוא היצר השודד עליו אך אחרי אשר ראה דלות כחו ואשר גברה יד יצרו עליו וכי עצום הוא ממנו, היה עליו לראות כי פרוע הוא ולשית עצות בנפשו להוסיף בה יראת ה' ולהפיל פחדו עליה ולהצילה ממארב יצרו ולהשתמר מעונו. ואמר שלמה עליו השלום (משלי כו, יא): "ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו" - ביאורו, כי הכלב אוכל דברים נמאסים, וכאשר יקיאם נמאסים יותר והוא שב עליהם לאכלם, כן ענין הכסיל, כי יעשה מעשה מגונה וכאשר ישנה בו מגונה יותר, כאשר בארנו.

ביאורים:
ועוד התבונן: הסיבות שמביא ר' יונה כאן הינן מסברא, מהתבוננות, ולא מפסוק. סיבות אלו להזדרז ולשוב בתשובה אינן רק לתלמידי חכמים יודעי תורה, ואף גם עמי-ארץ שאינם יודעים פסוק יכולים להגיע מעצמם להבנה זו.
אלא שהקדים ר' יונה באות ג' ש"הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם". גם הגיון שאפשר לחשוב עליו לבד לא מגיעים אליו.

שב איש נאנח במרירות לב ברגזה ובדאגה ודלפה עינו מתוגה: כאן מנה ר' יונה כמה מעיקרי התשובה שמפרט בהמשך, ובעיקר את החלקים "היגון" "הדאגה" "הצער במעשה", מבואר מדבריו כאן שהם גם שומרים להבא שלא יכשל, ולא רק מכפרים על העבר.

כי פתאום יבוא היצר השודד עליו: כאן מבואר מר' יונה צורת ההסתכלות על עבירה חד-פעמית. שוד! ליסטים מזויין! נכון שעל הפעם הראשונה אפשר לסנגר על עובר העבירה כי הוא לא אשם, אבל כמה עצבים ופחדים יש למי שראה מול העיניים פעם אחת שוד... מה הוא לא עושה? מצלמות, חברת שמירה, אזעקה... כך צריך להתייחס לנפילה ראשונה ברשתו של היצר הרע. ואם מתייחס כך, מובטח לו שלא יחטא שוב.

כן ענין הכסיל, כי יעשה מעשה מגונה וכאשר ישנה בו מגונה יותר: כסיל הוא הטיפש, ה"קשה יום" ככינויו לעיל בדברי ר' יונה. זה שעובר עבירה ושונה בה בלי לברוח ממצב גועלי זה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:18

ה השנית - כי השונה בחטאו תשובתו קשה כי נעשה לו החטא כהיתר, ובזה כבדה מאד חטאתו, כמו שנאמר (ירמיה ג, ה): "הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל" - ביאור "ותוכל", כי הרעות נעשות לך כהיתר וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך, מלשון: "לא תוכל לאכול בשעריך" (דברים יב, יז), שתרגומו: לית לך רשו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין מ א): כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם) על איש שעבר עבירה ושנה בה, כי מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה, מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה, ועליו נאמר (ירמיהו ו, יט): "הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם".

ביאורים:

תשובתו קשה כי נעשה לו החטא כהיתר: בסוף שער ראשון מונה ר' יונה 24 דברים המעכבים את התשובה, ורובם בגלל שאדם העושה אותם אינו מרגיש את העוול במעשיו, ואין לו נקיפות מצפון לחזור בתשובה. ואין הפשט ב"מעכבים את התשובה" שאם שב בלב שלם לא מקבלים אותו, אלא שהוא מעוכב, ופשוט תקוע בלי לחזור. ושם התשיעי הוא – "האומר אחטא ואשוב" שאין מספיקים בידו לעשות תשובה, כאן מפורשת הסיבה, זה פשוט נעשה לו כהיתר, לכן "תשובתו קשה".

ובזה כבדה מאד חטאתו: כאן מחדש רבינו יונה פרט נוסף חדש, שהעבירה עצמה נעשית כבדה יותר (ראה לעיל באות ב' שם דיבר ר' יונה רק על חומרת העוון הנלווה – דחיית התשובה). במה היא חמורה יותר?
כי הרעות נעשות לך כהיתר וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך: על איבוד המצפון נחשבת העבירה לחמורה יותר. וכאן כנראה המקור הקדום למה שמקובל בשם בעלי המוסר לומר "אינה דומה בשמים משקל עבירה שנעשית עם 'קרעכץ' [=אנחה, נקיפת מצפון] לאותה עבירה שנעשית בשאט נפש".

מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה, מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה: כתוב בחז"ל שיהודי שחושב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, אבל חשב לעשות עבירה ונאנס ולא עשאה, לא מעלה עליו כאילו עשאה. פשר ההבדל הוא בגלל שיהודי בנשמתו יש מצפון לטוב, ולכן גלוי וידוע שהיה עושה מצווה לולא האונס. ואינו אשם במה שהתרחש עליו האונס ונמנע מלקיים את המצווה. ולעומת זאת מצפונו המייסר היה מונע ממנו ברגע האחרון מלעבור את העבירה גם אילו לא היה קורה האונס, ולכן מאחר ונאנס ולא רואים שעבר – תולים שברגע האחרון היה נמנע.
אבל כשאדם השחית את המצפן המעורר שלו, עבר ושנה בעבירה בלי לשוב מיד בתשובה אחרי הפעם הראשונה, כבר אין לו את הבטחון שהיה נמנע מעצמו, כבר אין בליבו נקיפות מצפון אותם השחית וקלקל, לכן אחד כזה אם רק חשב לעשות עבירה ולא התגר על עצמו אלא התרחש לו אונס והשתבשה תכניתו, הוא נענש על פרי מחשבותיו ותכנוניו כאילו עבר עבירה בפועל.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:19

ו ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם".



ביאורים:
וגדול עונו מנשוא: העוון הזה שעוברים עלי בקביעות הוא כבד בלי יכולת לשאתו, רוצה לומר יותר מחטאים אחרים שאולי חומרתן גדולה יותר מצד עצמם, חטא כזה שנעשה בו מומר לדבר אחד מקבל מימד חמור עוד יותר. ואכן פשר הדבר מתבאר בהמשך הספר בשער השלישי אות קמ"ג, זה ארוך מכדי להביא כאן את לשונו כולה, ובקצרה: העושה כן אין לו חלק לעולם הבא!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:19

ז ועוד תדע, כי השונה עבירה אחת עשר פעמים, אף על פי שנזהר מכל העבירות, הנה הוא נחשב כעובר על עבירות חלוקות. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כא א), כי אם יאמרו לנזיר "אל תשתה" והוא שותה, "אל תשתה" והוא שותה, לוקה באחרונה על כל אחד ואחד, כמשפט האוכל טרפה, בהמה טמאה, וחלב ודם.

ח וראה ראינו כי רבו עונות הדור על זאת, כי יש אנשים רבים [אינם] מקבלים על נפשם להזהר מעבירות ידועות, וכל ימי חייהם אינם נזהרים בהן, אבל הן אצלם כהיתר, ואילו לא היו נוהגים כן רק על עבירה אחת, חלי רע הוא בנפשם כאשר בארנו, אף כי נוהגים על אזהרות רבות, וכהנה מן החמורות, כמו שבועת חנם, ומקלל את חבירו או את עצמו בשם, והזכרת שם שמים לבטלה או במקום שאינו טהור או בידים לא נקיות, והעלמת עין מן העני, ולשון הרע, ושנאת חנם, וגבהות הלב, ונתינת חתתו, והסתכל בעריות וביטול תלמוד תורה כנגד כלם ורבות כאלה. כתבנו מקצתן אצל בני הדור להזכירם ולהזהירם. וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר, הדברים אשר נכשלו בהם והמצות אשר קצרו בקיומן, ולקרוא בספר זכרונותם בכל יום.


ביאורים:
וכהנה מן החמורות, כמו שבועת חנם: יש כאלו שאומרים בסיפור "בחיי", או "בחייך". זו שבועה, וכתוב על זה בגמרא דברים נוראים, זה סיכון מחריד להשתמש בזה.

ומקלל את חבירו או את עצמו: בכלל הדבר "לאחל" למישהו שפגע שיקבל עונש משמים.

ונתינת חתתו: בימינו מוכר הדבר כ"ניצול" ע"י הטלת משמעת, סמכותיות, להשתמש במצב שהאח הצעיר, שהתלמיד, שהעובד החדש – תלויים בי, ולבקש בגלל זה משהו בידיעה שלכן הם לא יסרבו.

והסתכל בעריות: יש גם בימינו כאלו שלא שמעו שזה חטא מן החמורות, ובכלל שזה חטא.

להזכירם ולהזהירם. וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר: סיבת הכתיבה אינה לצורך הוידוי או התשובה, אלא כדי להזהר להבא.

להזכירם ולהזהירם. וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר, הדברים אשר נכשלו בהם והמצות אשר קצרו בקיומן: הזכיר פה ר' יונה שתי סוגי כתיבות ושתי תכליות, זה לעומת זה. הראשונה היא כתיבה "להזכיר", והשניה היא כתיבה "להזהיר". ובהמשך מפרט שיש מצוות "שנכשלו בהם" זה מצוות לא תעשה שעבר עליהן ונכשל ועשה, ויש מצוות "אשר קצרו בקיומן" והן מכלל מצוות עשה, והוא עבר על המצוה וקיצר בקיומה. מסתבר שאת מצוות העשה צריך לכתוב כדי "להזכיר". ואל הלא-תעשה לכתוב כדי "להזהיר".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 14 אוגוסט 2013, 01:19

ט והנה מדרגות רבות לתשובה, ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הקדוש ברוך הוא. ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה, אך לא תטהר הנפש טוהר שלם להיות העונות כלא היו, זולתי כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את רוחו כאשר יתבאר. וכן כתוב (תהלים לב, ב): "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה", וכענין הבגד הצריך כבוס, כי המעט מן הכבוס יועיל בו להעביר הגעל ממנו, אך לפי רוב הכבוס יתלבן. וכן כתוב (תהלים נא, ד): "הרב כבסני מעוני", ותכבס הנפש מן העון כפי אשר תכבס את לבה, שנאמר (ירמיה ד, יד): "כבסי מרעה לבך ירושלים". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (עבודה זרה יט א): "אשרי איש ירא את ה'" (תהלים קיב, א) - בעודו איש, רצונם לומר, כי תשובת האדם המעולה בימי בחורותיו בעוד כחו עליו ויתגבר על יצרו. אכן כל תשובה מועילה, כמו שנאמר (תהלים צ, ג): "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א): עד דכדוכה של נפש.


ביאורים:
מדרגות רבות לתשובה... אך לפי רוב הכבוס יתלבן.... כפי אשר תכבס את לבה: כאן עומד ר' יונה על הענין שתשובה אינה דבר אחיד, אלא יש בה דרגות. ועוד פרט – התשובה הבסיסית יכולה להיות שכלית, החלטתית, דרך חדשה בחיים, וידוי ועזיבת חטא וכדומה. אבל כל המדרגות שייכות לתחום ה"נפש", וה"לב". לרגש, לצער, לכאב הפנימי והיגון, על מה שהיה. ומביא על זה פסוק.
וחוזר ר' יונה ושונה ביתר הסבר את הכלל הזה שהמדרגות של התשובה שייכים רק לפרט ה"לב" העומק והרגש, באות י"ג (בעיקר השלישי מעיקרי התשובה, "היגון").

אכן כל תשובה מועילה: היכולת לשוב גם בעת חולשה וזקנה חוזר על מה שכתב רבינו יונה למעלה באות א' "כי התשובה מקובלת גם כי ישוב החוטא מרוב צרותיו".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים ליכטיג » 16 אוגוסט 2013, 06:05

תודה רבה על מה שהבאת כבר, זה היה לי עזר גדול שאני לומד ספר זה עם תלמידיי
ובקשה על להבא להמשיך עם זה, שזכות הרבים תלוי בו
חיים ליכטיג
 
הודעות: 108
הצטרף: 09 יולי 2013, 17:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 16 אוגוסט 2013, 10:32

יישר כוחו על העידוד, בל"נ אתפנה לזה בהקדם.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 18 אוגוסט 2013, 17:01

עתה נבאר עיקרי התשובה:
העיקר הראשון

י החרטה. יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', וישיב אל לבו כי יש עונש ונקם ושלם על העון, כענין שנאמר (דברים לב, לה): "לי נקם ושלם", ונאמר (איוב יט, כט): "גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב". ויתחרט על מעשיו הרעים, ויאמר בלבבו: מה עשיתי? איך לא היה פחד אלקים לנגד עיני, ולא יגורתי מתוכחות על עון ומן השפטים הרעים, כי רבים מכאובים לרשע? לא חמלתי על גופי, ולא חסה עיני עליו משחתו מפני הנאת רגע אחד, ונמשלתי לאיש שיגזול ויחמוס ויאכל וישבע, ויודע כי אחרי אכלו ואחרי שתו יגרס השופט בחצץ שניו, כענין שנאמר (משלי כ, יז) "ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ". ורעה מזאת, כי הייתי על הנפש היקרה אכזרי ונטמאה בגלולי יצרי, ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה? ואיך החלפתי בעולם חולף, עולם עומד לעד לעולם? איך נמשלתי כבהמות נדמיתי, והלכתי אחרי יצרי כסוס כפרד אין הבין ותעיתי מדרך השכל? והנה הבורא נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל להכירו וליראה מלפניו ולמשול בגוף וכל תולדותיו כאשר המשילה על שאר בעלי חיים שאינם מדברים מאשר יקרה בעיניו נכבדה, ואחרי אשר בעבור זאת נבראתי, ויהי בי הפך מזה, למה לי חיים? כענין שנאמר (משלי כא, טז): "אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח". ועוד, כי כמשפט הבהמה לא עשיתי, אבל שפלתי ממנה, כי ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ואני לא ידעתי ולא התבוננתי, ושלחתי נפשי לחפשי מאדוניה, וטעמתי צופי, ונשיתי סופי, וגזלתי וחמסתי, ועל דל בוססתי, ולא זכרתי יום המות אשר לא ישאיר לפני נשמתי בלתי אם גויתי ואדמתי. והענין הזה אשר בארנו הוא אשר דבר ירמיה עליו השלום (ירמיה ח, ו): "אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי".


ביאורים
יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', וישיב אל לבו כי יש עונש ונקם ושלם על העון: השלב הראשון בחרטה הוא להבין שמצב העבירה הוא עזיבת ה', ועל זה לבד יש מה להתחרט, גם בלי פחד התוצאה – העונש. השלב השני "ישיב אל לבו" שיש גם תוצאות נילוות למעשה העבירה, והעבירה לא נגמרה. ובוודאי שיש מה להצטער ולהתחרט על כניסה למעגל ומערבולת כזו.

ר' יונה כותב בחרטה ג' רובדים למצב העבירה, זה לפנים מזה. "הגוף" לא חמלתי על גופי, ולא חסה עיני עליו משחתו מפני הנאת רגע אחד, "הנפש" כי הייתי על הנפש היקרה אכזרי ונטמאה בגלולי יצרי, "הנשמה" והנה הבורא נפח באפי נשמת חיים:
מתחיל מהגוף, אף שלכאורה הנזק הגדול ביותר בעבירה הוא לנשמה. ומדוע? כי הוא החלק המוחש והגשמי אשר יוכל להתקבל ולהיות מובן גם לרמה הכי נמוכה של כל אדם פשוט. וכלל הוא שיסדו בעלי המוסר כי מלחמת היצר היא כסולם שמתחילה מלמטה ובעבודה בלי דילוגים אפשר להתגבר ולעלות למעלה.
(כך כתבו לגבי יעקב אבינו שאחרי שקיבל ציווי מה' לחזור מבית לבן לארץ כנען קרא לנשותיו ואמר להם סיבות שונות "רואה אני את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום" "החליף את משכורתי עשרת מונים" ורק בסוף "ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום... עתה קום צא מן הארץ הזאת", וגם האמהות רחל ולאה לא השיבו מיד מצד ציווי ה' אלא קודם התחילו "הלא נכריות נחשבנו" וכו', ורק בסוף "ועתה כל אשר אמר אלקים אליך עשה". מה פשר הדבר? כי השכל האנושי מבין קודם את עצמו, עם המוגבלויות, עם החיים הגשמיים, והדרך לעמוד בנסיון היא להקטינו כלפי הלב, ולצמצמו ככל האפשר בהסבר המתקבל עליו. ודו"ק).
לכן על החוטא להבין שהגוף נכנס לסיכון ולסבל ממשי, כמו מי שאכל רעל ח"ו, ומי שעשה דבר שהעונש על זה שהשופט יגריס בחצץ שיניו

יגרס השופט בחצץ שניו: אינו דומה לשופט בשר ודם שהגנב ספק אם יתפס, ואם יתפס ספק אם יגזור דינו, ואם גוזר את הדין יש עוד שלב של הביצוע ע"י המוציא לפועל... כי פה העבירה היא בפני השופט ותיכף גריסת שיניו בחצץ, (הגם שהעונש בעולם הזה על העבירות לא בא מיד, כי כך הנהגת ה', כאן מדבר ר' יונה על המצב העגום שהחוטא נכנס אליו בחטאו כפי שהקדמנו, וזה נעשה מיניה-וביה).

ונטמאה בגלולי יצרי, ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה: מבואר בדברי ר' יונה שהחרטה היא על מצב הטומאה שבחטא, שהוא ההווה. ולא מחמת הפחד מהעונש העתידי. ועוד מבואר שהצער הגדול של הנפש הוא מה שהיא "רעה בעיני אדוניה" – שאינה רצויה לה' יתברך. וכן ראה לקמן באות מ"ב מה שכותב ר' יונה באריכות על התפילה שירצה בו ה' יתברך כבתחילה, שאין זה עניין נוסף מלבד התשובה, אלא חלק מהתשובה להתאמץ להיות רצוי ומקורב לה' שירצה בו. כשם שהחטא הוא המרחיק ומבטל את הקירבה לה' כך מחיקת החטא היא עד שיהיה בחזרה אהוב ורצוי.

חכמת לב וטובת שכל: הנשמה היא מלאך, חלק אלוק ממעל. אבל יש לה הגשמה = תוצאה גופנית מוחשית בתוך הגוף, והם החכמה והשכל. איזה חלק שבהם? חכמת הלב והטוב של השכל, להיות טוב, חיובי, להתרומם, לשאוף, ולקיים מצוות. (החלק השני הוא המלאך הרע, היצה"ר היושב בין מפתחי הלב לפתח חטאת רובץ).

יום המות אשר לא ישאיר לפני נשמתי בלתי אם גויתי ואדמתי: המוות לא מתואר כאן כעונש או הפחדה אלא כדבר המוכיח ומברר את האמת "העירומה" מהי אמת ומהו דמיון שפורח ונגוז. שהרי כל בן דעת יודע שביום המוות נשארת רק הנשמה, והגוף דומם כאדמה, ולא נשאר ליישות האמיתית של האדם – היא הנשמה – שום תועלת מהעבירה אלא רק חסרון היעדר ריחוק טומאה ועונש. אז איך לא זכרתי את זה בשעת מעשה?!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:24

העיקר השני

יא עזיבת החטא, כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד, ואם און פעל לא יוסיף, כענין שנאמר (יחזקאל לג, יא): "שובו שובו מדרכיכם הרעים", ונאמר (ישעיה נה, ז): "יעזוב רשע דרכו".

ביאורים
כענין שנאמר (יחזקאל לג, יא) שובו שובו: הוי אומר, המושג "תשובה" הוא על שם עזיבת החטא, וליתר דיוק, עזיבת דרך החטא. שאר העיקרים הם השלמה ל"תשובה", ומהי התשובה עצמה – עזיבת החטא.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:25

ודע כי מי אשר חטא על דרך מקרה, כי התאוה תאוה ויחזק עליו יצרו ויתקפהו, ולא נחלצו רעיוניו וחושיו בפגעו בו, ולא מהרו לגעור בים התאוה ויחרב, על כן יגורהו היצר בחרמיו, ונפל במכמוריו לפי שעתו ועתו, בהיות רוח היצר רע מבעתו, ולא מאשר חפצו ורצונו למצוא עונו, ולעשות כמוהו אחרי זאת - ראשית תשובת האיש הזה החרטה, ולשים יגון בלבו על חטאתו ולהיות נפש נענה ומרה כלענה, אחרי כן יוסיף בכל יום יראת ה' בנפשו, ויתן חתת אלקים בלבבו בכל עת, עד אשר יהיה נכון לבו בטוח בה', כי אם יוסיף יעבור בו היצר ויפגשהו כפעם בפעם, ורבה עליו תאותו כמשפט הראשון. לא יהיה נפתה לבו עליו - ויעזוב דרכו, כמו שנאמר (משלי כח, יג): "ומודה ועוזב ירוחם", הזכיר תחלה "ומודה" על החרטה והוידוי, ואחר כך "ועוזב".
אך האיש המתיצב על דרך לא טובה, תמיד, וגבר על חטאיו דורך בכל יום ושונה באולתו, ושב במרוצתו גם פעמים רבות, וכל עת אוהב הרע ומכשול עונו ישים נוכח פניו, רוצה לומר התאוה והיצר, וחפצו ומגמתו, אשר לא יבצר ממנו כל אשר יזם לעשות - ראשית תשובת האיש הזה, לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה, ולהסכים לקיים ולקבל עליו לבל יוסיף לחטוא, אחרי כן יתחרט על עלילותיו הנשחתות, ויתודה לשוב אל ה', כמו שנאמר (ישעיה נה, ז): "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו".
והמשל בזה - למי שאוחז השרץ ובא לטבול ולהטהר, כי יניח השרץ תחלה ואחרי כן יטבול ויטהר. וכל זמן שהשרץ בידו עוד טומאתו בו, ואין הטבילה מועילה. והנה עזיבת מחשבת החטא - היא השלכת השרץ, והחרטה מאשר חטא והודוי והתפלה - במקום הטבילה.

ביאורים
חטא על דרך מקרה: בכל מקרה גם במי שחטא חד-פעמי וגם מי שחטא הרבה פעמים ("המתיצב על דרך לא טובה") - העבירה היא "דרך" ומסלול. ולכן נקרא "תשובה" כי לכל דרך הלוך יש דרך חזור.
גם מי שחטא במקרה חייב בשינוי הדרך שבה אירע לו החטא, ולא להסתפק בחרטה, ולסמוך על זה שלא יקרה לו שוב מאחר וטרם הורגל בחטא.
אלא שמי שחטא ושנה כמה פעמים צריך להקדים את שינוי הדרך לחרטה, ובזה עיקר הדחיפות, כי חרטה בלי שינוי דרך היא לא נחשבת לחרטה כלל מעיקרה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:25

והיה כי יבואו יסורים ומכאובים על הרשע אשר תמיד כל זממיו להתהלך באשמיו, יווסר בתחלה וישוב מחשבתו הרעה אשר חשב ויכרית מעבדיו מידיו. והמשל בזה - לעגל אשר יכוהו במלמד הבקר לכוון תלמיו; כן המתיצב על דרך לא טובה, יקח המוסר תחלה לעזוב דרכי מות ללכת דרך ישר, כמו שנאמר (ירמיה לא, יז): "שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד". עוד נאמר אחריו (ירמיה לא, יח): "כי אחרי שובי נחמתי", רוצה לומר, כי אחרי אשר יסרתני ואוסר ושבתי מדרכי הרעה - נחמתי אחרי כן ואתחרט על מה שעבר מדברי עונותי. והנה נתבאר לך מזה כל הענין אשר בארנו.

ביאורים
והיה כי: כאן מביא רבינו יונה ראיה מפסוק להנחה שיסד קודם שמי ששרוי בחטא יקדים את שלב העזיבה לפני שלב החרטה, מפעולת התוצאה המתוארת בנביא ליסורים שבאים לחוטא.

אחרי שובי נחמתי: לומד רבינו יונה מהפסוק שיש צורת תשובה שההתנחמות – החרטה – היא אחרי התשובה – עזיבת הדרך. ולמד מתחילת הפסוק שזה מדובר במי שמתייסר ונענש כבר על העבירות, דהיינו מי שכבר שנה ושקע בדרך החטא. ובזה מבאר ר' יונה שלא תהיה סתירה מהפסוק הקודם שהביא "ומודה ועוזב ירוחם", שבו מקדים את החרטה לעזיבת הדרך, שהוא מדבר על חטא בדרך מקרה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:25

העיקר השלישי
יב היגון, ישתונן כליותיו ויחשוב כמה רבה רעת מי שהמרה את יוצרו. ויגדיל יגון בלבבו וסער מתחולל ברעיוניו, ויאנח במרירות לב, כי יתכן שיתחרט וירע בעיניו על חטאתו אשר חטא, ולא השלים חקו בזה, כי גם הפסד דינר או איסר קשה בעיני האדם, אך אם אבד עשרו בענין רע ויצא נקי מנכסיו, נפשו עליו תאבל ותכבד אנחתו ונפשו מרה לו. וכן על צרות רעות ורבות כאבו נצח, ויגון בלבבו יומם. ויותר מהמה ראוי שיצטער ויאנח מי שהמרה את השם יתברך, והשחית והתעיב עלילה לפניו, ולא זכר יוצרו אשר בראו יש מאין, וחסד עשה עמו, וידו תנחהו בכל עת, ונוצר נפשו בכל רגע, ואיך מלאו לבו להכעיס לפניו? ואיך טח מראות עיני החוטא מהשכיל לבבו? והמשכיל אשר נפקחו עיניו, יוחקו הדברים האלה בלבבו ויבואו חדרי רוחו.

ביאורים
באות י"ב מתאר רבינו יונה שהאופן להתעורר ליגון, ולהגביר את העצבון והרגשת המרירות הפנימית יותר ויותר, הוא על ידי התבוננות רגשית. ועל ידי ציורים של צער ואנחה גשמיים. כלומר לא להסתפק בדרגה הרוחנית והאמונה שיש לו, וההכרה בחטא וכמה שזה הביאו למצב לא טוב. זה היה בעיקר "החרטה", וכעת היגון הוא מי שיכול להכנס לתוך נפשו ולעורר את הציור והרגשות בעקבותיו יותר ויותר.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:26

יג ומדרגות התשובה ומעלותיה לפי גודל המרירות ועוצם היגון. והיא התשובה אשר תבא מדרך טוהר הנפש וזכות שכלה, כי לפי שכלו וכפי אשר תפקח עיניו ירבו ויעצמו במאד מאד יגוניו ברעיוניו על רוב עוניו, כמו שנאמר (ישעיה נז, טז): "כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" - ביאורו, כאשר יעטוף ויצטער הרוח שהוא מלפני כי הוא מן העליונים, ויעטפו נשמות אשר אני עשיתי, לא אריב עוד ולא אקצוף, כי איך לא אחון וארחם על נפש יקרה אשר הוא מלפני ונשמות אני עשיתי? על כן יקל העון כפי אשר תכבד העבודה והאנחה עליו, כי היגון יבא מאת טוהר הנשמה העליונה, ונרצתה בזה יותר מאשר תרצה ברוב יסורי הגוף ומכאוביו. והמשל בזה, כי המלך יחמול על חניכיו ילידי ביתו הקרובים אליו, והם מאצילי ארץ הנכבדים, ויתן להם חנינה יותר מחמלתו על הרחוקים והפחותים, ואמר "ונשמות אני עשיתי" - לקרבתן אל העליונים, אף על פי שהגוף והכל מעשי ידיו. וכמוהו (שמות לב, טז): "והלוחות מעשה אלקים המה". ועוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדה לא א): שלושה שותפים יש באדם - אביו ואמו והקדוש ברוך הוא, ולפי שאין לאב ולאם שותפות בנשמה, על כן אמר: "ונשמות אני עשיתי". ואמרו: "ונשמות אני עשיתי" - יורה על אמרו "כי רוח מלפני", כי ענינו כאשר בארנו.

ביאורים
מדרגות התשובה ומעלותיה לפי גודל המרירות ועוצם היגון: כאשר הקדים רבינו יונה כבר באות ט'.

יקל העון כפי אשר תכבד העבודה והאנחה עליו: לא כתב שיקל לשוב בתשובה אם יש בו יגון, או שהתשובה תתקבל יותר בקלות, אלא משמע מדברי ר' יונה שהעוון עצמו יהיה שוקל פחות.
והסברא בזה היא שחומרת העוון היא בגלל המרד שהעיז ומרד בו בה', וככל שהוא נעצב על זה יותר ומלא יגון, מראה שאינו מחציף במרדו באותו חטא, ולכן הוא קל יותר.
אבל רבינו יונה מסביר לכאורה סיבה אחרת לכך שהעוון שוקל קל יותר במשקל חשבונו של הקב"ה "כי היגון יבא מאת טוהר הנשמה העליונה, ונרצתה בזה יותר מאשר תרצה ברוב יסורי הגוף ומכאוביו", פירוש דבריו: כמו שיסורים ממרקים וגורמים שהנפש תהיה רצויה (כעין שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה), כך יסורי נשמה של יגונה וצערה נחשבים ליסורים, ואפילו עדיפים על יסורי הגוף. כי יגון הוא יסורים רוחניים.

ויתן להם חנינה: כאמור, היגון אינו הכפרה של התשובה, אלא מביא לידי כך שהעוון יהיה שוקל פחות. לכן זה נקרא "חנינה". שמוצא "חן". ומקבל "מתנת חינם" מעבר למה שמגיע לו באמת.

שהגוף והכל מעשי ידיו: והכל רוצה לומר "כולם" – גם הנשמות הפחותות, מכל מקום ככל שהנשמה מזוככת יותר ומרוממת יותר (וכשהיא שרויה ביגון על העוון היא מתרוממת יותר) יחמול עליה ביותר ויחון אותה להקל את העוון.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:26

יד ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים לח, י): "ה' נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה" - ביאורו: גלויה לפניך כל תאותי כי איננה זולתי לעבודתיך, ואתה יודע אנחתי כי איננה על עסקי עולם והדברים הכלים, זולתי על חטאי ועל קוצר ידי בעבודתך. ואמר אחד מן המתנפלים בחין ערכו: אנחתי מפחדך - הרחיקה ממני האנחות, דאגתי מקוצר ידי בעבודתך - הרחיקה ממני הדאגות.

ביאורים
הרחיקה ממני האנחות: שתעזור לי שלא אחטא עוד (כי האנחה אינה מפחד העונש, לכן לא מבקש מחילה על העבר ולהיפטר מהעונש).
הרחיקה ממני הדאגות: זה הולך על מי שכבר מרגיש את קוצר השגתו, דהיינו שחטא כבר ודואג על מצבו לשעבר, מתפלל שה' יסלח לו ולא תהיה לו הדאגה על החטא ההוא.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 19 אוגוסט 2013, 16:31

העיקר הרביעי
טו הצער במעשה, כמו שנאמר (יואל ב, יב): וגם עתה נאם ה' שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד, ואמרו זכרונם לברכה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה): הלב והעינים שני סרסורי החטא. וכן כתוב (במדבר טו, לט): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, לכן בזאת יכופר עון הסרסורים במדת תשובתם כנגד מדת משובתם, כי יתכפר עון לבב החטאים במרירותם ואנחותם, בשבר אשר הם שוברים אותו, כמו שכתוב (ישעיה נז, טז): כי רוח מלפני יעטוף, ונאמר (תהלים נא, יט): לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. והמשל על זה מן הכלים הטמאים אשר נשברו, מטומאתם טהרו, כמו שנאמר (ויקרא יא, לה): תנור וכירים יתץ, ועון העינים יכפר בדמעות כמו שנאמר (תהלים קיט, קלו): פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, לא אמר "על לא שמרתי תורתך". אבל אמר "לא שמרו", כי המה סבבו החטא, על כן הורדתי פלגי מים.


ביאורים
העיקר הרביעי טו הצער במעשה: כלומר הסדר כך הוא דווקא, כי לנהוג מעשי צער לפני התבוננות וההעמקה ביגון אין זה מעשה תשובה כי אם מן השפה ולחוץ. רק אחרי שכבר הגיע לדרגות צער על ידי עיונו והתפעלות לבו פנימה, יכול ואף צריך לתת לזה ביטוי במעשים.

לכן בזאת יכופר עון הסרסורים: עתה לראשונה תולה ר' יונה בעיקר מעיקרי התשובה כפרה מוחלטת. לא עוד הקלה במשקל העוון עצמו, אלא קבלת התשובה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 20 אוגוסט 2013, 15:46

העיקר החמישי
טז הדאגה. כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו, כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתם ויסורים ממרקים, כמו שנאמר (תהלים לח, יט): כי עוני אגיד אדאג מחטאתי. וענין היגון - על שעבר, וענין הדאגה - על העתיד. ועוד שנית ידאג, אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער ובמרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה, יזחל ויירא אולי לעמת זה הרבה אשמה, ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו, ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו, כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה, הלא מצער היא והנה למעט בעיניו.

ביאורים

כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה: אחרי שהקדים ר' יונה וביאר בהרחבה שבתשובה יש ב' דאגות על העבר שחטא, ועל העתיד שלא יחטא עוד, יש טעם להסביר ש"עבודה" היא עבודתו לעתיד, ו"דרכי התשובה" כמובן על מה שכבר חטא.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 20 אוגוסט 2013, 15:46

ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יד, טז): חכם ירא וסר מרע, ובאורו: החכם אף על פי שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו, יירא ויזחל אולי לא כלה חוקו ולא נזהר כדת מה לעשות. וכמוהו (שם כח, ו): מעקש דרכים והוא עשיר - אף על פי שהוא עשיר. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא א לך טו): אל תפרש "חכם ירא וסר מרע", אלא "חכם סר מרע וירא". וסוף הפסוק מוכיח עליו: וכסיל מתעבר ובוטח, אמר על מדות הכסיל שהוא בהפך ממדת החכם, כי הכסיל "מתעבר" ועם כל זאת "בוטח" שלא יקרהו עון ונזק, ובעל הכעס עלול לפשעים ומופקר לנזקים, שנאמר (משלי כט, כב): ובעל חמה רב פשע, ונאמר (שם כה, כח): עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו.

ביאורים

ובאורו החכם אף על פי שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו, יירא ויזחל אולי לא כלה חוקו ולא נזהר כדת מה לעשות: ביאור זה אזיל רק לפי הפשט השני שביאר ר' יונה לעיל במהות הדאגה.

וכמוהו: רצונו להביא ראיה לפירושו שסיפא של הפסוק קודם לראשיתו.

מתעבר: כועס. כנאמר גם בי התעבר ה' למענכם, וכדומה. וזה מה שמסביר ר' יונה שרק כסיל לא חושש שהכעס מסוכן להביא לידי חטא. וכעין זה למדונו חז"ל על ויקצוף משה ושנשתכחה ממנו הלכה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 01 ספטמבר 2013, 14:09

יז ועוד ידאג בעל תשובה פן יתגבר עליו יצרו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ב, ד): אל תאמין בעצמך עד יום מותך, כל שכן האיש אשר נצחו לבו כבר, כי ראוי להשמר מן היצר האורב בכל עת, ולהוסיף בנפשו יראת השם יום יום, ותהיה לו למעוז בעבור עליו כל משברי היצר המתחדש לעתיד.

ביאורים

ועוד ידאג בעל תשובה פן יתגבר עליו יצרו: לעיל כתב ר' יונה "וענין הדאגה על העתיד" וכו', אבל כאן מוסיף דאגה עתידית נוספת על מה שכתב שם.

ולהוסיף בנפשו יראת השם: מבואר כאן מהי יראת שמים לפי רבינו יונה – יראת חטא, הדאגה מלחטוא. ושונה זאת ביתר אריכות והסבר לקמן שער ג' אות ז' עיי"ש.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 01 ספטמבר 2013, 14:09

יח ודבר שלמה עליו השלום על דבר התשובה, ופרט בו הענין הזה, ופתח פתח דבריו ואמר (משלי כח, יב): בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם - פרוש: הצדיקים מפארים ומכבדים בני אדם על כל מעלה טובה הנמצאת בהם, ורשעים מחפשים מומי בני אדם ושגיאותם להשפילם, ואף על פי שכבר הזניחו המעשים ההם וחזרו בתשובה. אחר כך אמר (שם פסוק יג): מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם, כי אף על פי שאין לבעל תשובה לגלות עונותיו לבני אדם, כמו שיש להבין ממה שאמר "ובקום רשעים יחופש אדם", אבל חייב להתודות עליהם, כענין שנאמר (תהלים לב, ה): חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי, ונאמר (ירמיה ב, לה): הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, וחכמי ישראל זכרונם לברכה פרשו (יומא פו ב): פעמים שהמכסה פשעיו לא יצליח, כמו בעבירות שבין אדם לחברו, כי אין לו כפרה עד אשר ישיב הגזלה והחמס והעושק, ועד אשר יבקש מחילה מאשר הציק לו, או הלבין פניו, או ספר עליו לשון הרע, או בעבירות שבין אדם למקום שנתפרסמו לבני אדם כי העושה עבירות בפרהסיא מחלל את השם וחייב להתאונן ולהתאבל עליהם לפני בני אדם לקדש את השם. וזהו שכתוב (ירמיה לא, יח): כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך, ענין "נחמתי" החרטה והצער, כי עיקר התשובה במרירות הלב כאשר בארנו, "ואחרי הודעי ספקתי על ירך" - אחרי שנודעתי לבני אדם והתפרסמו עונותי התאבלתי במעשים נראים לבני אדם, כמו: ספוק אל ירך (יחזקאל כא, יז), ונאמר (איוב לג, כז): ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי.

ביאורים

ופרט בו הענין הזה: פירוט ענין זה המדבר עליו כאן – הדאגה פן יכשל שוב אחרי שכבר נכשל פעם אחת – נמצא לקמן באות כ', וכעת מתחיל רבינו יונה להציג את הפסוק ע"י הקדמת פסוקים שבאותו פרק במשלי, ומבארם מראשיתם.

על כל מעלה טובה הנמצאת בהם: גם אם יש חסרונות, או בכלל אדם ברמה ירודה ונמוכה, הם תופסים את נקודות השבח שאפשר להסתכל. זהו "עין טובה".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 01 ספטמבר 2013, 14:10

יט "ומודה ועוזב ירוחם" - פירוש: אף על פי כי יסודות התשובה שלשה: החרטה, והוידוי, ועזיבת החטא. החרטה והוידוי בכלל "מודה", כי המתודה מתחרט, ואין תשובה פחותה משלשה אלה, כי המתחרט ומתודה ואיננו עוזב החטא דומה למי שטובל ושרץ בידו שלא עלתה לו טבילה, אכן מודה ועוזב ירוחם, כי הוא בעל התשובה, אף על פי שיש לתשובה מדרגות רבות, כאשר בארנו.


ביאורים

טובל ושרץ בידו: כבר כתב לעיל אות י"א שזה נמשל לטובל ושרץ בידו.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 01 ספטמבר 2013, 14:10

כ אמר אחרי כן (משלי כח, יד): אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה - פירוש: אף על פי שהוא מודה ועוזב יש עליו לפחד תמיד, אולי לא השלים חוק התשובה, כי צריכה למדרגות רבות. ויוסיף אומץ בכל יום להשיג המדרגות, גם יפחד אולי יתחדש עליו יצרו, וישמר ממנו בכל עת, ויוסיף יראת השם בנפשו תמיד, ויתפלל תמיד אל השם לעזרו אל התשובה ולהצילו מיצרו. "ומקשה לבו יפול ברעה" - האומר בלבו: השלמתי חוק תשובתי! ואיננו משתדל תמיד להשיג מדרגות התשובה ולהוסיף בנפשו יראה, יענש על זה, כי הוא רם לבב ואיננו מכיר מגרעת נפשו, וגם איננו מכיר גודל חיובו להכשיר דרכיו ביתרון הכשר לפני השם, גם איננו נשמר מיצרו האורב לו תמיד, על כן יפול ביד יצרו.


ביאורים:
יענש על זה: על שלא הוסיף בנפשו יראה. מבואר כאן בדבריו שהחטא שנפל בו אינו תוצאה הכרחית או ישירה מכך שלא הוסיף בנפשו יראת שמים, דאם כן היה העונש על החטא. אלא העונש על שהתעצל מלהוסיף יר"ש. "על כן יפול ביד יצרו", העונש הוא שיפול שוב בחטא! ודו"ק.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:21

כא הבושה. כענין שנאמר (ירמיה לא, יח): בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי. והנה החוטא יבוש מאד לעבור עבירות לפני בני אדם, ויכלם אם ירגישו ויכירו בעבירותיו, ואיך לא יבוש מן הבורא יתברך? ואין זה, כי אם לפי היות השם יתברך רחוק מכליותיו, על כן יבוש מן הנבראים ולא יבוש מן הבורא יתברך. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות כ"ח ב), כי בשעת פטירת רבן יוחנן בן זכאי אמרו לו תלמידיו: רבנו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו: רבנו, עד כאן ולא יותר? אמר להם: הלואי! תדעו שהרי אדם עובר עבירה בסתר ואומר: הלואי לא יראני האדם!


ביאורים
ואמרו זכרונם לברכה: דברי ריב"ז הם בושה בטרם מעשה, והעיקר של התשובה הוא בושה על העבר.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:21

כב והמדרגה העליונה בזה, שיכלם האדם על עונותיו מלפני השם יתברך. וענין ההכלמה, ההרגשה בבושה, והשתנות זיו פניו, כענין שנאמר (תהלים סט, ח): כסתה כלמה פני. ובכל מקום תראה הכלמה נזכרת אחר הבושה, כי היא יתרה מן הבושה: בושו והכלמו (יחזקאל לו, לב), בשתי וגם נכלמתי (ירמיה לא, יח). ובראות החוטא כי השם יתברך מעביר עונו ומאריך לו, ואיננו נפרע ממנו, ולא כחטאיו עשה לו, ולא כעוונותיו גמל עליו, יוסיף בושה בלבבו, כי הלוא החוטא למלך בשר ודם ובוגד בו והוא מכפר לו יבוש ממנו. וכן כתיב (יחזקאל טז, סג): למען תזכרי ובושת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית.
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יב ב): העושה דבר עבירה ומתבייש ממנו מוחלים לו על כל עונותיו. וכן מצינו בשאול שאמר (ש"א כח, טו): ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות - ולא הזכיר אורים ותומים, כי נתבייש להזכירם, מפני שהרג אנשי נוב עיר הכהנים. ואמר לו שמואל (שם פסוק יט): ומחר אתה ובניך עמי - עמי במחיצתי. וישיג אדם מדרגת הבושה בהתבודד לחשוב בגדולת השם, וכמה רבה רעת הממרה את פיו. ובזכרו תמיד כי השם רואה מעשיו ובוחן כליותיו וצופה מחשבותיו.


ביאורים

יוסיף בושה בלבבו, כי הלוא החוטא למלך בשר ודם ובוגד בו והוא מכפר לו יבוש ממנו. וכן כתיב (יחזקאל טז, סג): למען תזכרי ובושת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך: אחר הכלימה שהיא בדרגה מעל בושה, יוסיף בושה. ולמה לא כלימה שהיא המדרגה הגבוהה? והפשט בזה, שאין כאן מדרגה גבוהה יותר מהכלימה (שהיא כשלעצמה כבר למעלה מהבושה כפי שכתב רבינו יונה בתחילת דבריו), כי הבושה והכלימה היו שמתבייש על שעבר עבירה, וכעת מתבייש על דבר חדש, על שנמחל לו. בזה מתחיל ההרגשה מהרובד הנמוך יותר.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:22

וישיג אדם מדרגת הבושה: שני תנאים מוקדמים הכרחיים להתאחד באדם כדי להגיע לדרגה של בושה, האחד שתהיה אמונתו בה' והסתכלותו פנימה ללבבו – חושית ומציאותית חיה. והשני שההכרה בחומרת המעשה שעשה תהיה לו ברורה ומוחלטת. כי אם יודע שעשה עבירה אבל לא חש שה' משגיח בו ורואהו בקלקלתו, לא מתבייש. וכן אם חש שה' מסתכל עליו ממש בתוכו כעת, אבל לא מעריך את העבירה בתור דבר גרוע כל כך שהמרה את פי ה', גם כן לא יתבייש. ולכן מביא רבינו יונה את ב' הפרטים כתנאי להשגת מדרגת הבושה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:22

העיקר השביעי

כג הכניעה בכל לב והשפלות. כי המכיר את בוראו ידע כמה העובר על דבריו שח ושפל ונגרע מערכו, כענין שנאמר (תהלים טו, ד): נבזה בעיניו נמאס, ונאמר (איוב טו, טז): אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה, (ירמיה ו, ל) כסף נמאס קראו להם, על כן יכנע ויהי שפל בעיניו.

ביאורים

כי המכיר את בוראו ידע כמה העובר על דבריו שח ושפל: הסיבה שכניעה מעיקרי התשובה מבוארת בהמשך דבריו, וגם הטעם שהכניעה היא מעיקרי התשובה. והביאור במה שאמר כאן "כי" הכוונה כמו "שהרי" (כי משמש לד' לשונות כידוע), כוונתו איך להגיע להכנעה – הלא כבר הקדמנו שעיקרי התשובה של החרטה והבושה הם ע"י ההתבונות בגדולת הבורא שציווה והמרה את פיו, לכן עי"ז הרי ודאי החוטא הוא כבר מרגיש שפלותו במה שחטא, ומגיע למידת ההכנעה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:22

ודוד עליו השלום בהתודותו על חטאו בבוא אליו נתן הנביא אמר בסוף דבריו (תהלים נא, יט): זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. "רוח נשברה" - רוח נמוכה למדנו מזה כי ההכנעה - מעיקרי התשובה, כי המזמור הזה יסוד מוסד לעיקרי התשובה, ובהכנעה יתרצה האדם אל השם, שנאמר (ישעיה סו, ב): ואל זה אביט אל עני ונכה רוח, ונאמר בענין התשובה (שם נז, יד - טו): ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי, כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, למדנו כי ההכנעה מעיקרי התשובה. וכן שאר כל הפרשה מדברת על בעלי התשובה: כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף, כי רוח מלפני יעטוף וגו', בעון בצעו קצפתי וגו', דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו (פסוקים טז - יח). פירוש "דרכיו ראיתי" - בהכנעה, כמו שאמר "ואת דכא ושפל רוח"; ובמרירות הלב, כמו שאמר "כי רוח מלפני יעטוף". "וארפאהו" כי אסלח לעונו, כמו (הושע יד, ה): ארפא משובתם, (ישעיה ו, י) ושב ורפא לו. "ואנחהו" - אעזרהו על עזיבת החטא ואגבירהו על יצרו.


ביאורים

ובהכנעה יתרצה האדם אל השם: כל תשובה מביאה לריצוי, אבל פה מבואר בדברי ר' יונה ריציון נוסף על הריצוי של אחר התשובה, והוא "אעזרהו על עזיבת החטא ואגבירהו על יצרו" – שיעזרו בעצם התהליך! וזה נשיאות חן מיוחדת וסיעתא דשמיא שמקבל בעל לב נשבר ונדכה.
וכבר הקדים רבינו יונה את המציאות הזו שהקב"ה נרצה לבעל התשובה עוד לפני ששב, לעזרו על עצם התשובה לעיל באות א', "והתבאר בתורה כי יעזור השם לשבים כאשר אין יד טבעם משגת". וכאן מפרש לאיזה בעל תשובה עוזר הקב"ה ובאיזו מידה – ע"י ההכנעה והשפלות.

ובמרירות הלב: זה אינו מעניין עיקר זה – ההכנעה – אלא שייך לצער וליגון. אלא שרבינו יונה מבאר את הפסוק בישעי' שהתשובה שמפורשת בפסוק כוללת גם את המרירות ולא רק את ההכנעה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:23

כד ודע כי מעלות ההכנעה רבות, כאשר יתבאר בשערי הענוה בעזרת ה'. והמדרגה העליונה בהכנעה המחוייבת מדרך התשובה, שיגדיל ויאדיר עבודת השם, ולא יחזיק טובה לעצמו, כי יקטן הכל בעיניו כנגד מה שהוא חייב בעבודת השם, על כן יכנע ויעבוד בהצנע, ולא יחמוד כבוד על מעשיו הנכבדים, ולא יבקש תפארת אדם על פעליו המפוארים ויסתירם מדעתם כפי היכולת.


ביאורים:

המחוייבת מדרך התשובה: שההכנעה כמעלה בפני עצמה יש בה הרבה דרגות, אבל הכנעה של מי שכבר חטא והיא לו מעיקרי תשובתו, הוא חייב להגיע למעלה העליונה ולא יכול להסתפק באחת המעלות הפחותות ממנה.

כי יקטן הכל בעיניו כנגד מה שהוא חייב בעבודת השם: מי שלא חטא יכול לחשוב שיש בו רוח התנדבות במעשי מצוות שאינו חייב בהם בגופו, כגון שמקיים את כל המצוות, ומוסיף על זה להגדיל ולהאדיר את התורה ועבודת השם גם אצל אחרים. וההרגשה הזו יכולה לתת לו התנשאות מסויימת כי זה בא מרצונו לפעול למען כבוד שמים, ולא מחיובו וכורחו. מה שאין כן מי שעבר עבירה והמעיט בכבוד שמים ע"י העבירה שעבר במרדו, הוא מחויב להרבות כבוד שמים להגדיל ולהאדיר את עבודת השם, ולכן אינו יכול להחזיק טובה לעצמו במה שעושה כן.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:23

כה ובא הענין הזה על עיקר התשובה מבואר בדברי הנביא עליו השלום, שנאמר (מיכה ו, ו): במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום. פירוש: במה אקדם ה' - על רוב חסדיו, כי הזכיר למעלה בפרשה מחסדי השם יתברך; ובמה אכף לאלקי מרום - על רוב חטאי, והזכיר "אלקי מרום" להורות ולהודיע כמה ראוי אשר יכף ויכנע מי שהמרה רם על הכל. ובאר הענין אחרי כן: האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה? הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן - אשר אקדמנו בהם על רוב חסדיו? האתן בכורי פשעי? - בא הענין על מה שאמר "אכף לאלקי מרום" ואמר "האתן בכורי פשעי" להראות כניעתי וכפיפתי על רוב חטאי, כי אני מכיר עוצם פשעי, כי ראוי לתת בכורי קרבן בעבור פשעי, כי רב מאד וכי עצום. פרי בטני חטאת נפשי? - הזכיר על הפשע "בכורי" ועל החטאת "פרי בטני", כי הפשע הוא המרד כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא לו ב) והוא יותר מן החטא. והיתה התשובה (מיכה שם פסוק ח): הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד - כי זה נבחר מן העולות והמנחות לקדם בו את ה' על חסדיו, והצנע לכת עם אלקיך - זה עיקר כניעתך לעבוד את ה' בהצנע לכת, כי זה יורה על כניעתך שלא תחמוד כבוד על מעשיך הנכבדים אף כי על המעלות אשר לא יחפוץ בהם היוצר את יצוריו, כי אין להתהלל בהם, כמו העושר והגבורה ומיני החכמות, זולתי השכל וידוע את השם יתברך, כמו שנאמר (ירמיה ט, כב - כג): אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי.


ביאורים

אכף: אתכופף. ומבין רבינו יונה בפסוק שאם הנביא נוקט לשון כפיפות, משמע שזה על עוולה שעשה וראוי לו להתמעט, כלומר שמדבר על בעל תשובה שחטא.
וזהו שממשיך רבינו יונה – "האתן בכורי פשעי? בא הענין על מה שאמר "אכף לאלקי מרום" ואמר "האתן בכורי פשעי" להראות כניעתי וכפיפתי".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 02 ספטמבר 2013, 12:23

כו עוד נתחייב בעל התשובה על הכניעה, מפני שהוא חייב להסיר מנפשו המדות שגורמות לחטא ומעוללות הפשעים.


ביאורים

עוד נתחייב: סיבה שניה שהחוטא ששב בתשובה חייב ב'כניעה', היא בגלל שתשובה מדרך החטא היא עזיבת הדרך הזו לבל יחטא עוד. ונמצא שהטעם הראשון של הכניעה שכתב רבינו יונה באות כ"ג ואילך היא בגלל מה שכבר עבר כשחטא, והטעם השני שכותב כאן הוא מחמת העתיד שלא יחטא עוד. וכעין שני הטעמים שהביא על עיקר ה'דאגה' לעיל באותיות ט"ז וי"ז.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 04 ספטמבר 2013, 08:19

כז והגאוה מסבבת כמה עבירות ומגברת יצר לב האדם עליו, שנאמר (דברים ח, יד): ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך, ונאמר (משלי כא, ד): רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת, פירוש: הגאוה ניר הרשעים, כי ממנה יפרו חטאים, כאשר נאמר: ורם לבבך ושכחת, ונאמר (תהלים י, ב): בגאות רשע ידלק עני, ונאמר (שם לא, יט): הדוברות על צדיק עתק בגאוה, ונאמר (יחזקאל לב כד): אשר נתנו חתיתם בארץ חיים. וכמו שעושים בני אדם ניר בשדה כדי לפרות בו הזרע ולאסוף רוב תבואות, כן עושים הרשעים את הגאוה ניר בלבבם וזורעים בו המחשבות הרעות להוליד ולהצמיח העבירות שהם פרי מחשבותם. ועל דרך המשל כמו שאמר הנביא (הושע י, ד): ופרח כראש משפט וגו'. ומה שאמר "חטאת", פירוש: ניר רשעים - ניר חטאת, וכולל חטאים רבים, כמו (ירמיה יז, א): חטאת יהודה. או יהיה פירושו: וחטאת, כמו (חבקוק ג, יא): שמש ירח. והטעם: מלבד כי הגאוה גורמת חטאים, המדה עצמה - חטאת, כמו שנאמר (משלי טז, ה): תועבת ה' כל גבה לב, ובעל הגאוה נמסר ביד יצרו, כי אין עזר השם עמו אחרי אשר הוא תועבת ה'.


ביאורים

ובעל הגאוה נמסר ביד יצרו: זהו פרט שלישי של חסרון הגאווה והצורך להכנעה וענווה בעיקרי התשובה. הראשון שהגאווה מביאה לעבירות, השני שהיא עצמה עבירה. והשלישי הוא שאין עזר ה' לבעל-גאווה ולכן נמסר ביד היצר.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 07:53

כח ועוד חייב בעל התשובה להכנע ולקיים עליו להתנהג על הדרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ד, י): והוי שפל רוח בפני כל אדם, וישיג מזה שלא יכעוס ולא יקפיד על חבריו, וגם לכל הדברים אשר ישמע יתן אל לבו, להעביר על מדותיו. ומעבירים מזה להתכפר על עונותיו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ר"ה יז א): המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו, מדה כנגד מדה, וזה פתח תקוה נכבד מאד. ונאמר (איכה ג, כט - ל): יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה. יתן למכהו לחי ישבע בחרפה.


ביאורים

המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו, מדה כנגד מדה, וזה פתח תקוה נכבד מאד: לולא דברי רבינו יונה כאן היה המובן הפשוט בדברי חז"ל של המעביר על מידותיו, שהוא ענין סגולי שיתכפר לו עוונותיו, או משורש הנהגת השי"ת בעולמו של שכר ועונש. שהרי זה "מדה כנגד מדה". וברבינו יונה מבאר דבר חידוש – שאין כזה דבר כפרת עוון בסגולה או כשכר על הנהגה טובה. כפרת החטאים היא דוקא בדרכי התשובה. וענין המעביר על מידותיו הוא פתח תקוה שתצליח התשובה. וחלק מעיקרי התשובה. ודו"ק.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 08:42

וגם לכל הדברים אשר ישמע יתן אל לבו, להעביר על מדותיו: מבואר שאין מספיק בשביל עיקרי התשובה שישתוק ויבליג ולא יאזין למה שאומרים לו תוכחה רק יתעלם, אלא דוקא שיאזין ויטה אוזנו ויתן אל ליבו, ובזה תהיה ההכנעה שלו שלמה, ויזכה לכפרת עוונות.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 10:41

העיקר השמיני

כט ההכנעה במעשה. שיתנהג במענה רך. כענין שנאמר (משלי טו, א): מענה רך ישיב חמה - בקול נמוך, כי זה מדרך השפלות, כמו שנאמר (ישעיה כט, ד): ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך, בהפך ממה שנאמר על העשיר בעל הגאוה (משלי יח, כג): ועשיר יענה עזות. ולא יתעסק בנוי המלבושים והתכשיטים, כמו שנאמר (שמות לג, ה): ועתה הורד עדיך מעליך, ונאמר באחאב (מ"א כא, כז): ויצום וישכב בשק ויהלך אט, ואמר השם יתברך על זה (שם פסוק כט): הראית כי נכנע אחאב. וענין "ויהלך אט" - בהפך מדרך המלכים שהם מהלכים ברב חיל וקול המלה, ויהיו תמיד עיניו שחות, כענין שנאמר (איוב כב, כט): ושח עינים יושיע. וסימני ההכנעה, כמו: מענה רך, וקול הנמוך, ושחות העין, יזכירוהו להכניע את לבו.


ביאורים

ההכנעה במעשה: כמו בעיקר השלישי והעיקר הרביעי, שהם היגון והצער במעשה, כך גם כאן העיקר השביעי והעיקר השמיני הם משלימים זא"ז, ובאים כסדרן קודם בחלק ההתבוננות הפנימית, והתיישרות אופיו, להיות נכנע, ואחרי זה להתנהג בפרטים שהם הכנעה במעשים.
והתכלית של ההכנעה היא החלק של העיקר השביעי, התיישרות הלב, ולא המעשים עצמן. וכמו שמסיים "וסימני ההכנעה, כמו: מענה רך, וקול הנמוך, ושחות העין, יזכירוהו להכניע את לבו".
ולמה צריכים את המעשים אם העיקר זה ההתבוננות והכנעת הלב בלבד? כנראה זה שלב יותר עמוק ואמיתי בהכנעת הלב. והעמדת ההבנה הזו במבחן. שהרי כל שחכמתו מרובה – אינה מתקיימת, ורק מעשיו מרובין – חכמתו מתקיימת. שעל ידי מעשי ההכנעה, היא לא תשאר השגה בשכל, אלא כניעה ממשית של הלב.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 10:42

העיקר התשיעי

ל שבירת התאוה הגשמית. ישיב אל לבו כי התאוה עוללה לנפשו לחטוא ולמשוך העון בחבלי השוא, ויעשה גדר לשמור את דרך התשובה, יפרוש מן התענוגים, ולא ימשך אחר תאותו גם בדברים המותרים, ויתנהג בדרכי הפרישות ולא יאכל רק לשובע נפשו וקיום גופו, כענין שנאמר (משלי יג, כה): צדיק אוכל לשובע נפשו, ואל יגש אל אשה רק לקיים מצות פריה ורביה או למצות עונה, כי כל זמן שהאדם הולך אחרי התאוה, נמשך אחרי תולדות החומר, וירחק מדרך הנפש המשכלת, ואז יתגבר יצרו עליו, כענין שנאמר (דברים לב, טו): וישמן ישורון ויבעט. ונאמר (שם ח, יב - יד): פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך, ונאמר (משלי ל, ט): פן אשבע וכחשתי. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוכה נב ב) אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע.


ביאורים

התאוה הגשמית: כלומר – הטבעית. (לא מיבעיא תאווה אסורה, ששבירתה היא שייכת לעיקר "עזיבת החטא" שהוא משני העיקרים הראשונים).
שבירתה אינה מפני שהיא חטא, אלא "גדר לשמור את דרך התשובה".
ומהי השבירה של התאוה הטבעית? נדרש מבעל התשובה לשנות את המחשבות שלו ולהגיע למצב שיעשה את הדברים מפני הצורך וההכרח ולא מפני המשיכה והרצון.
שלא יאכל כי טעים, אלא כי צריך לאכול. ולא יהיה אצלו הבדל בין פת לחם לעוגה... וכדומה.

משביעו רעב: איך השובע מביא לרעב? מבאר רבינו יונה את מאמר חז"ל זה כשייך לעניין שכתב קודם, והוא שהדבר מתרחש בארבע שלבים טבעיים, שהראשון הוא היתר גמור ומדרך החיים הטבעית, והתוצאה הרביעית ממנו עלולה להיות חטא – "1) כי כל זמן שהאדם הולך אחרי התאוה, 2) נמשך אחרי תולדות החומר, 3) וירחק מדרך הנפש המשכלת, 4) ואז יתגבר יצרו עליו".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 10:42

לא והנה התאוה הנתונה בלב אדם שורש כל הפעולות. לכן אם יתקן התאוות, תחת אשר כל האיברים ישרתום ימשכם אחרי השכל, וילוו עליו וישרתוהו, יכשרו כל הפעלים, שנאמר (משלי כא, ח): וזך ישר פעלו. [ונראה לי שמפרש הפסוק "וזך", רוצה לומר, שהוא זך מן התאוות; "ישר פעלו" - כל מעשיו בחזקת מתוקנים וישרים, והוא דבר הלמד מענינו שכתוב אחריו ההפך (שם פסוק י): נפש רשע אותה רע לא יחון בעיניו רעהו.] ונאמר (שם יג, יט): תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע - "נהיה" כמו נשברה, מלשון (דניאל ח, כז): נהייתי ונחליתי. אמר, כי כאשר ישבר אדם תאותו גם בדברים המותרים, בזה תצליח הנפש, והמדה הזאת תערב לה, כי ירים השכל ידו וגבר. ותועבת כסילים סור מרע - הכסילים אשר אינם שוברים תאותם ורודפים תמיד תענוגות בני אדם, כי תפגע תאותם בדרך חטא וכל דבר רע, לא יסורו ממנו, ונקראו כסילים על רדיפת התענוגים, כמו שנאמר (משלי כא, כ): וכסיל אדם יבלענו, ונאמר (ישעיה ה, יא - יב): הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו' והיה כנור ונבל וגו' ואת פעל ה' לא יביטו. ונאמר (משלי יג, כה): ובטן רשעים תחסר, ונאמר (מלאכי ב. ג): וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנא ב): אלו בני אדם שכל ימיהם כחגים.
ונאמר (משלי יח, א): לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע, פירוש: מי שמבקש ללכת אחר תאותו ורצונו, נפרד מכל חבר ועמית, כי ירחקו ממנו אוהב ורע, כי תאות בני אדם ומדותם חלוקות, אין רצונו של זה כרצונו של זה, אכן אם ילך בדרך השכל, אז יתחברו לו החברים, ויהיו אוהביו רבים. ואמרו במוסר: מי שהוא רוצה את מדותיו רבו הקופצים עליו. ויש לפרש על הענין הזה בעצמו: "לתאוה יבקש נפרד" - איש נפרד מכל אח וחבר לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו, למען זאת מרעהו רחקו ממנו, כענין: ודל מרעהו יפרד (משלי יט, ד). "בכל תושיה יתגלע" - ההולך אחר תאותו לא בדבר אחד יחטא בלבד, אך בכל אזהרות שבתורה יתגלע כי יעבור על כולנה, לשון (שם כ, ג): וכל אויל יתגלע.


ביאורים:

התאוה הנתונה בלב אדם: כאמור מדבר על תאוה הנתונה בלב בטבע, ולא בתאוות עבירה של יצר הרע.

יתקן התאוות: אין זה שבירה, אלא תיקון. במקום להתאוות לצרכי הגוף, יתאווה לצרכי הנפש, למידות טובות ולמצוות.

והמדה הזאת תערב לה: 'תחת' שהתיאבון והעריבות יהיה של הגוף והחיך והנפש תשאר מורעבת ותיגרר להנאות הגוף ותעורר רעבון לא מתמלא (כמו שכתב בתחילת מסילת ישרים וז"ל: וגם הנפש לא תמלא, משל למה הדבר דומה, לעירוני שנשא בת מלך, אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך - כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים), יהיה הנעימות והטעימות לנפש. שהשבירה של התאוה הטבעית והתקרבות לדרך הנפש המשכלת זה מעדניה הממלאים אותה בתוכן.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 10:43

לב ועוד תמצא לו תועלת בשברו התאוה הגשמית, כי אם תשאלנו תאותו דבר בליעל ועבירה, ידבר אל לבו: הן בהיתר לא אמלא תאותי, ואיך אשלח ידי באיסור?


ביאורים

הן בהיתר לא אמלא תאוותי: בפשטות לפי מה שכתב קודם, הכוונה לאי מילוי התאווה בזה שיתגבר ויאכל לשם שמים ולא לתיאבונו. אבל בספר יסוד התשובה מבאר רבינו יונה שמדרכי התשובה לנהוג בתענית הראב"ד, להשאיר מעט ממאכל הערב עליו שלא יאכלנו, ובזה ישבור את תאוותו בעת שהיא מתגברת בקרבו כשהוא עסוק באכילת אותו הדבר.
וזה לשונו שם: וכן אמר הרב רבי אברהם בר דוד שהיה אחד מחסידי עולם, הגדר הגדול המעולה המופלא – מניעת המאכלות. וכן פירש דבריו, אל יעזוב לגמרי מלאכול בשר ומלשתות יין כי דייך מה שאסרה תורה, אך בעת מאכלו ועודנו תאב לאכול, יניח ממנו לכבוד הבורא מתאוותיו, ואל כפי תאוותו, ודרך זה ימנענו מחטוא וכו', עי"ש שמאריך עוד פרטים הנוגעים לענין זה. (והראב"ד בעצמו כתב את ענין התענית הזו בספרו בעלי הנפש בשער הקדושה).
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 09 ספטמבר 2013, 10:43

לג ועוד תמצא בשבירת התאוה תועלת רבה ועצומה, כי יגלה בצדק לבבו וטוב חפצו לתשובה, כי הוא מואס הטבע אשר גרם לו החטא, ובזה יתרצה אל השם יתברך וימצא חן בעיניו, וכן כתוב (תהלים נא, יט): זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. "רוח נשברה" היא הרוח הנמוכה והנכנעה, ו"לב נשבר" על שבירת התאוה הגשמית, כי התאוה נתונה בלב, כמו שנאמר (שם כא, ג): תאות לבו נתתה לו. ובמזמור התשובה נאמר הקרא הזה, ובאמרו "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" - למדנו מזה, כי בעל התשובה מתרצה אל השם בשבירת התאוה הגשמית, וכי זה מעיקרי התשובה. ועוד נאמר בענין התשובה (ישעיה נז, טו): להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.


ביאורים

ועוד תמצא: המעלה הקודמת היתה מצד קבלה להבא, ועתה מבאר ר' יונה את המעלה מצד החרטה על העבר.

יגלה בצדק לבבו: ודאי שכל בעל תשובה רוצה לשוב, גם לפני העיקר הזה של שבירת התאוה. החל מהחרטה ועזיבת החטא הוא כבר מגלה כלפי חוץ את רצונו לשוב להתקרב לה'. אבל העיקר הזה של שבירת התאווה הטבעית מעורר את רוחניות נפשו, וממילא הרצון הזה מתעצם ונטהר, העכבות הגשמיות העוטפות את הנפש מתכלות, ומתגלה לו לאדם השב בתשובה כמה שהוא שואף אל השלמות, מה שעד עתה היה כרוך בסתירה בינו לבין רצונותיו הגשמיים.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 12 ספטמבר 2013, 23:17

לד ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ה, יט): כל מי שיש בו שלש מדות הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה. ענין נפש שפלה - שאינו הולך אחר התאוה הגשמית גם בדברים המותרים, כמו שמצינו שאמר אברהם (בראשית יב, יא): הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, שלא נסתכל בה עד היום ההוא להתבונן על תכונת יפיה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג) במה שכתוב (ש"ב כ, ג): ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות - בכל יום היה דוד מצוה להיטיב את ראשן ונותן תמרוקים לקשטן, כדי להציק לתאותו ולהכניעה, כאשר יכבוש יצרו מהן, למען יתכפר לו על דבר בת שבע.


ביאורים

כל מי שיש בו שלש מדות הללו: מבואר שענין שבירת התאווה הטבעית שהוא מעיקרי התשובה למי שחטא, הוא ענין של דרך חיים מוסרית מתבקשת לכל אדם מישראל.

ואמרו זכרונם לברכה: לכאורה קטע זה עם דהמע"ה אינו שבירת תאוה טבעית אלא של תאווה שמתעוררת מבחוץ שהיא בד"כ היצה"ר (רק שאצל דהמע"ה זה היה בנשיו המותרות לו ולא באיסור), וא"כ אינו המשך של תחילת הקטע אלא מקביל לפירוש השני דלעיל סוף אות ל"א.
עוד אפשר, דתחילת הקטע שהביא ממסכת אבות שייך לשבירת התאווה שהיא להבא (שהביא ר' יונה לעיל באות ל"א ל"ב), והסיפא ממה שהביא מדוד המלך שייך לעניין שבירת התאווה כתיקון על העבר (כדלעיל אות ל"ג).
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 12 ספטמבר 2013, 23:17

העיקר העשירי

לה להיטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו. אם הסתכל בעריות יתנהג בשחות העינים, אם חטא בלשון הרע יעסוק בתורה, ובכל האברים אשר חטא ישתדל לקיים בהם המצוות, וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה כג - ג): הצדיקים באותו דבר שחוטאים בו הם מתרצים. עוד אמרו (ויקרא רבה כא - ד): אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, רגלים ממהרות לרוץ לרעה - יהיו רצות לדבר מצוה, לשון שקר - אמת יהגה חכו ופיו יפתח בחכמה ותורת חסד על לשונו, ידים שופכות דם - פתוח יפתח את ידו לאחיו לענייו, עינים רמות - יהיה דכא ושח עינים, לב חורש מחשבות און - בלבו יצפון אמרי התורה ויהי הגות לבו תבונות, משלח מדנים בין אחים - יבקש שלום וירדפהו.


ביאורים

וכן אמרו... עוד אמרו: דוק ותשכח שאין דומה "וכן" ו"עוד". וכן הוא אותו ענין ממש שדיבר עליו קודם, ועוד הוא דבר נוסף דומה.
כי בראשית דיבר ר' יונה על תיקון האיבר, בדבר שעשה עבירה יעשה כעת מצווה ויקדשו. אין בשחות עין תיקון לעצם העבירה של הסתכלות, אלא תיקון האיבר יש כאן. וכן עסק התורה אינו תיקון הלשה"ר אלא תיקון הלשון.
אבל סוף דבריו הם תיקוני העבירות. על ריצה לעבירה יתקן בריצה למצווה, על שקר יתקן באמת וכו'. לכן דייק וכתב "עוד".
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים ליכטיג » 15 ספטמבר 2013, 19:26

תודה רבה !!!!
לא האמנתי שתטריח כ"כ
נהניתי מאוד מאוד
חיים ליכטיג
 
הודעות: 108
הצטרף: 09 יולי 2013, 17:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 25 אוגוסט 2014, 19:41

הקפצה - 64 עמודים בפורום כיסו אותו מאז עשי"ת של השנה האחרונה, והנה הגיע הזמן לאבקו ולצחצחו ולהנגישו מחדש.
צדיקים ואנשי מעשה שהיו בתענית-דיבור מ' יום לפני יום כיפור - היו מאחלים היום לפנות ערב:
"לשנה טובה תכתבו ותחתמו, לאלתר לחיים טובים ולשלום. א גוט געבענטש יאר, מיט געזונד. וימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה אכי"ר..."
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 28 ספטמבר 2014, 02:09

העיקר האחד עשר

לו חפוש דרכיו, כענין שנאמר (איכה ג, מ): נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. ויעשה כן לשלשה דברים: האחד - למען יזכור כל הדברים שחטא עליהם ויתודה על כולם, כי הוידוי מעיקרי הכפרה; השני - למען ידע כמה לו עונות וחטאות ויוסיף להכנע; והשלישי - כי אף על פי שהוא מקבל עליו לעזוב כל חטא, צריך שידע הדברים שחטא עליהם, כדי לעשות בהם גדרים, ולהשמר מאד לנפשו בהם ממארב היצר, כי נפשו עלולה בהם אחרי אשר נקלו בעיניו ושלט יצרו בהם, והנה נפשו חולה מהמעשים ההם, והחולה כאשר יחל להבריא צריך להזהר מהרבה ענינים שלא יחזירוהו לחליו.


ביאורים:
חיפוש דרכיו = היינו "חשבון הנפש" מה הם חטאיו.
שהרי כוונתו של השב בתשובה להתקרב אל ה' בחזרה, ולא להיות במהלך המרחיק שהלך בו בחטאו. ואיך יוכל לשוב אם לא ישוב מכל העבירות כולן?
אמנם לא כתב כאן רבינו יונה שהסיבה היא לבל יכשל ויחטא בשאר העבירות עוד, כי ודאי אם הוא שב, הוא בודק את מעשיו מכאן ולהבא.
אבל יתכן שעל העבר יתעלם מזכרונו איזה חטאים שחטא.
ועל חשבון הנפש הזה על העבר, כותב רבינו יונה שיש ג' סיבות. והן: שחלק הוידוי שבתשובה (הוא העיקר הארבעה עשר, להלן) יהיה שלם. שחלק הכניעה שבתשובה (הוא העיקר השביעי, לעיל) יהיה שלם. והקבלה להבא והזהירות להבא יהיו שלמים.
לעשות בהם גדרים = כבר לעיל בעיקר הט' כתב רבינו יונה את הצורך בגדר לבעל תשובה, "ויעשה גדר לשמור את דרך התשובה", ע"י פרישה מתענוגים ולא להמשך אחרי התאוה גם בדברים המותרים.
ונראה ששם מדבר על גדר כללי, שמי ששב בתשובה צריך להיות יותר פרוש וזהיר בכלליות. וכאן מדבר על חובתו לגדור בכל דבר שנכשל בו, להרחיק את עצמו מהעבירה.
והנה נפשו חולה = כאן לראשונה משוה רבינו יונה בין חטא למחלה ובין תשובה להבראה והחלמה מהמחלה. אין זו מחלת הגוף אלא מחלת הנפש, וכבר כתבו הספרים הקד' שכשם שיש חולי לגוף ודרך החלמה ממנו, כך גם בחולי הנפש.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 28 ספטמבר 2014, 02:14

העיקר השנים עשר

לז צריך שיחקור וידע ויכיר גודל העונש לכל אחד מעונותיו, באיזה מהם יש מלקות, ובאיזה יש חייבי כריתות, ובאיזה יש חייבי מיתות בית דין, למען ידע גודל עונו בהתודותו, וימרר בבכי על אשר הכעיס תמרורים, ולמען יוסיף להכנע ולמען יפחד מעונותיו, כי העבירות החמורות תשובה תולה כפרתן, ויסורים ממרקים. וכן כתוב (ירמיה ב, כג): ראי דרכך בגיא דעי מה עשית. ויתבאר העיקר הזה בשער השלישי.


ביאורים:
למען... ולמען... ולמען... = הם שלושת החלקים המבוארים באות הקודמת. נגד חלק הוידוי, נגד חלק הכניעה, ונגד הזהירות להבא.
כי העבירות החמורות תשובה תולה כפרתן ויסורים ממרקים = הסיבה שצריך לדעת את העונש הפיזי, כי העונש הפיזי הוא חלק מהתשובה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 28 ספטמבר 2014, 20:29

העיקר השלושה עשר

לח להיות העבירות הקלות חמורות בעיניו לארבעה פנים: האחד - כי אין לו להביט לקטנות העברה, אבל יביט לגדולת מי שהזהיר עליה. והשני - כי היצר שולט בעבירות הקלות, ואולי תהיה זאת סבה להתמיד בהן ואז יחשבו גם הן כחמורות בהצטרף עונש כל פעם, ומשלו על זה מחוט של משי שהוא נרפה וחלוש, וכאשר יכפלו אותו כפלים רבים יעשה עבות חזקה. השלישי - כי בהתמדתו על העבירה נעשית לו כהיתר, ויפרוק עולה מעליו, ולא ישתמר ממנה, ויחשב עם פורקי עול וכופרים ומשומדים לדבר אחד. והרביעי - כי אם נצחו היצר בדבר קטן, ינצחהו מחר בדבר גדול, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קה ב): כל המשבר כלים בחמתו יהי בעיניך כאילו עובד עבודה זרה, שכך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה.
ונאמר (בראשית ד, ז): הלוא אם תיטיב שאת, פירוש: למה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב מעשיך ותשוב אלי - שאת, פירוש: תשא פניך, מלשון: כי אז תשא פניך ממום (איוב יא, טו). ויש לפרשו מלשון סליחה. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ - אם לא תשוב מאשר חטאת, לא העון אשר בידך לבדו ילין אתך, כי היצר רובץ לפתח להחטיא אותך בכל אשר תלך, ונוצח אותך תמיד אחרי אשר נצח אותך, ויקוש לך וגם נלכדת ולא שבת. ואליך תשוקתו - להדיחך, ואורב לך בכל עת. ואתה תמשל בו - אם תרצה להתגבר עליו. על כן תענש על החטא אחרי אשר נתתי לפניך היכולת לכבוש את יצרך.


ביאורים:

אבל יביט לגדול מי שהזהיר = היות והתשובה היא על המרד שמרד במלך, אין הקלה במרדו של העבד, אם בקשת המלך היתה קלה, ולהיפך! אפילו דבר קל שביקש ממנו המלך לא עשה, זה מרד גדול יותר!
כי היצר שולט בעבירות הקלות = וידועים דברי חידושו של רבי יצחק בלזר שהעבירות הקלות שקל להישמר מהן, הן מרד גדול יותר ועונשן כבד יותר מהעבירות החמורות שקשה להשמר מהן. לכן היצר שולט דוקא בהן.
נעשית לו כהיתר וכו' = כבר כתבו רבינו יונה לעיל באות ה', עי"ש שהסביר והרחיב.
ויחשב עם פורקי עול וכו' = כתבו לעיל באות ו', עי"ש שהרחיב.
ואתה תמשל בו = זה סיבת העונש, כי היית יכול למשול בו. כך מבאר רבינו יונה את הפסוק, בשונה ממה שאפשר לסבור שזו הקלה בעוצמת היצר, שאין צריך כל כך לדאוג ממארביו והדחתו, כי בכל זה עדיין הממשלה היא של האדם... זו לא הקלה אלא החמרה, וכפי שהתחיל בתחילת אות זו לבאר שהקלה בעבירה או ביכולת לכבוש את היצר היא בעצן החמרה בחומרת המרד וממילא העונש.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 28 ספטמבר 2014, 20:29

לט ואמר שלמה עליו השלום (משלי יג, יג): בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישולם אמר זה על הבז לעבירות הקלות, כי יחבל לו מן הפנים אשר זכרנו. וירא מצוה - שהוא ירא לבטל מצוה כאשר יירא מעבירה חמורה, הוא ישולם - הוא מתעתד אל הגמול השלם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ב, א): והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. ועוד אמרו (שם ד, ב): שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה.


ביאורים:

ירא לבטל מצוה כאשר יירא מעבירה חמורה = וא"ת מי גילה רז זה לרבינו יונה שזה כמו עבירה "חמורה"?
הפשט הוא, שבשער השלישי מביא רבינו יונה את דירוג חומרת המצוות והעבירות לפי הסדר. מצוות העשה הן "המדרגה השניה". ומצוות לא תעשה הן "המדרגה החמישית". כי כל מצוות הלאו, אפשר להימנע מכל עשייה ולא לעבור עליהן, הפעולה שלהן היא עשיה חמורה, והרבה יותר מהימנעות בשב-ואל תעשה כשלא קיים מצוות עשה.
ולכן מובן שהפשט בפסוק "וירא מצוה", שלא כתוב ירא עבירה (כלומר מעבירה על איסור לאו) אלא מצוה (כלומר ממצוות עשה). ויראה, כלומר פחד, שייך לומר מעבירות (כלומר מאיסורי לאוין), ההשוואה הזו מראה ששווה אצלו מצוה קלה לחמורה. ועל זה "ירא מצוה – הוא ישולם". יקבל את הגמול השלם.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעם חשבתי » 28 ספטמבר 2014, 20:30

העיקר הארבעה עשר

מ הוידוי. שנאמר (ויקרא ה, ה): והתודה אשר חטא עליה, ויש עליו להזכיר עונותיו ועונות אבותיו, כי היה נענש עליהם באחזו מעשי אבותיו בידו. וכן כתוב (שם כו, מ): והתודו את עונם ואת עון אבותם.


ביאורים:

כי היה נענש = וא"ת אם לא עבר את העבירות שעבר אביו, למה יתוודה על זה, ומה איכפת לי שאילו היה עובר היה נענש על זה?
והפשט הוא, שכתב רבינו יונה לעיל באות ד' שהאנחה ומרירות הלב והדאגה, אינם רק על מה שעבר, אלא הם מגן על להבא, ריגזו ואל תחטאו – אם תרגזו על מה שחטאתם זה יגרום שלא תחטאו עוד. עי"ש.
וכן כתב לעיל באות כ' "גם יפחד אולי יתחדש עליו יצרו" וכו'. וע"כ מובן מה שכתב כאן,היות ויש לבן נטיה לעבירה שעבר אביו, הוא צריך חיזוק שמירה להתרחק מעבירות אלו, והשמירה הזו תהיה ע"י שיתוודה על זה.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

viewtopic.php?f=1&t=2305
סמל אישי של המשתמש
פעם חשבתי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1817
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 25 ספטמבר 2016, 01:51

לתועלת לומדי התשובה בימי הסליחות.
ומי יכול לכתוב המשך?
פאר מיר, לשון הרע רעדט זיך נישט!
(מצוואתי). בקנין דמתנת בריא ומעכשיו. ולא אחזור בי עד לאחר מיתה
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 2768
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי פעמון זהב ורימון » 27 אוגוסט 2017, 02:10

לרגל פרוס ימי התשובה, בקשוני להכניס שוב לתחילת הפורום. מאחר ובחיפוש רגיל לא היה אפשרי למצוא את האשכול הזה ובמפתח האשכולות אין קטגוריה שקשורה אליו.

(אגב, עקב השידרוג האחרון מדהים לראות שכל האשכול כולו שמנה יותר מ-4 דפים, נמצא על עמוד אחד).
פאר מיר, לשון הרע רעדט זיך נישט!
(מצוואתי). בקנין דמתנת בריא ומעכשיו. ולא אחזור בי עד לאחר מיתה
סמל אישי של המשתמש
פעמון זהב ורימון
 
הודעות: 2768
הצטרף: 28 ינואר 2014, 03:36
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימוד ספר שערי תשובה לרבינו יונה, לחודש התשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 30 אוגוסט 2017, 13:31

מי ביקש ?
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 4626
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: [G], shir, איך אני, אני פה, ועד, חסיד ליובאוויטש, יעבץ, כבוד הרב, ל שפירא, ניסן גוק ו־72 אורחים