צום עשרה בטבת

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי מחנך » 12 דצמבר 2013, 02:13

אני צריך את עזרת החברים המסורים

אשמח אם מישהו יוכל להביא לי את מה שכתוב בספר התודעה על עשרה בטבת.

[וגם אם יש למישהו מקום שבו אפשר למצוא סיפורים על רבי חיים קריזוירט זצ"ל, שיא"צ שלו השבוע]
תודה
מחנך
 
הודעות: 280
הצטרף: 22 אפריל 2013, 18:45
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 דצמבר 2013, 02:30

http://www.daat.ac.il/daat/toshba/maagal/tevet.htm

חודש טבת הוא העשירי במניין החודשים שאנו מונים מניסן, וכך הוא נקרא במקרא
- 'החודש העשירי'. השם 'טבת', כשמות שאר החודשים, עלה עם ישראל מבבל, והוא
נזכר במגילת אסתר (פרק ב): 'בחודש העשירי, הוא חודש טבת'.

ראש חודש טבת, פעמים הוא של יום אחד ופעמים של שני ימים, שהרי כבר נאמר כי
כסליו, קודמו, פעמים שהוא מלא ופעמים שהוא חסר. אם כסליו מלא - ראש חודש
טבת שני ימים: הראשון - יום מילואו של כסליו לשלושים יום, והשני הוא האחד
בטבת. ואם כסליו חסר - ראש חודש טבת יום אחד בלבד, האחד בחודש. חודש טבת
עצמו - לעולם חסר, דהיינו של עשרים ותשעה יום, ולכן יהיה ראש חודש שבט
שלאחריו רק יום אחד.

חודש של צער
בחודש טבת שלוש תעניות זו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בימים
שמונה, תשעה ועשרה בטבת. התעניות של ח' וט' בטבת נקראות תעניות צדיקים,
ואין מתענים בהן אלא יחידים בלבד; ואילו התענית של עשרה בטבת - תענית לכל
הציבור.

בשמונה בו, תענית צדיקים, שבו תורגמה התורה ליוונית על פי גזרת תלמי מלך יוון,
והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, לפי שלא היתה התורה יכולה
להיתרגם כל צורכה.

בתשעה בו, תענית צדיקים, שבו מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה, שהעלו את
ישראל מבבל ופרנסו אותם בכל צורכיהם, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל שבאותו
הדור, ואבדו מהם הרבה דברים שהיו ראויים לקבל משני פרנסים טובים אלה, ולא
היתה תמורה לאבדה זו.

בעשרה בו, תענית ציבור, שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור
שלוש שנים, עד שהובקעה העיר בתשעה לחודש תמוז בשנה השלישית לתחילת
המצור.

דיני תענית
התעניות של צום גדליה, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, וכן תענית אסתר, מותרים
ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל וכו'. אינם אסורים בדברים אלה אלא יום כיפור
ותשעה באב בלבד. אבל לרחוץ את הפה במים בשחרית - אסור בכל תענית ציבור.
ובמקום צער יש להתיר, וייזהר שלא יבלע. וכל שכן שאסור לקחת בפה שום מאכל,
אפילו לטעימה בלבד ועל מנת לפלוט אחרי כן.

חולה, אף על פי שאין בו סכנה, וכן המעוברות והמניקות שהתענית קשה עליהן, וכן
הקטנים - פטורים מלהתענות בתעניות אלה של עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז
בתמוז וצום גדליה, ואינם חייבים לצום ביום אחר לכשיבריאו, כיוון שבדין הם
אוכלים.

מקילים בתענית אסתר, שהיא מנהג, יותר מבארבעת הצומות שהם מצוות עשה
מדברי הנביאים.

כל הצומות שהם לאבל על חורבן בית המקדש עתידים להיבטל לימות המשיח. ולא
עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים, ימי ששון ושמחה, שנאמר (זכריה ח): "כה
אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית
יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".

נהוג בקהילות ספרד, שבשבת קודם עשרה בטבת וכן בשבת שקודם שבעה עשר
בתמוז, אחר ההפטרה, מכריז שליח הציבור: 'אחינו בית ישראל שמעו, צום העשירי
(ולי"ז בתמוז - צום הרביעי) יהיה יום פלוני - יהפוך אותו הקדוש ברוך הוא לששון
ולשמחה, כדכתיב: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי" וגו'.

התפילה בתענית ציבור
בתענית ציבור, אם יש בבית הכנסת עשרה (ויש אומרים: שבעה) שמתענים
ומשלימים, אומר שליח הציבור בשחרית ובמנחה 'עננו' לאחר שסיים ברכת 'ראה נא
בעניינו' וקודם שהתחיל 'רפאנו' (סימן לדבר: 'ה' צורי וגואלי' ]תהלים יט[ וסמוך לו:
'יענך ה' ביום צרה'), וקובע את 'עננו' ברכה לעצמה ומסיים בה: 'ברוך אתה ה' העונה
(לעמו ישראל) בעת צרה'. ושאר כל אדם אומרים אותה ב'שמע קולנו', ואינו מסיים
אותה בברכה לעצמה אלא מסיים 'בכל עת צרה וצוקה'.

הכוהנים נושאים כפיהם במנחה של תענית ציבור. היה שם כוהן אחד בלבד ואין
בדעתו להשלים תעניתו - עולה לדוכן ואינו חושש. אבל אם כבר אכל, אינו עולה
במנחה.

בשחרית אומרים סליחות בתענית ציבור, וקוראים בתורה בפרשת 'ויחל' בשחרית
ובמנחה. ואין קוראים לעלות לתורה אלא למי שמתענה ומשלים תעניתו. היה שם
כוהן שאינו מתענה, עליו לצאת מבית הכנסת כדי שלא יקראוהו לעלות. ואם קראו
לעלות למי שאינו מתענה, כיוון שקראוהו הרי הוא עולה ומברך משום כבוד התורה,
שלא ייראה כאילו מסרב לעלות. ויש אומרים מותר אפילו לכתחילה.

יום הקדיש הכללי
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום לאמירת קדיש, לכל מי
שקרוביו נרצחו בשואה ויום מותם אינו ידוע.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13302
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי מחנך » 12 דצמבר 2013, 02:33

רבי יאיר היקר
זכות הרבים תעמוד לך,
יישר כח על הענות, והמהירות.
מחנך
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 280
הצטרף: 22 אפריל 2013, 18:45
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 דצמבר 2013, 02:33

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%A8%D7%98

חיים קרייזווירט
הרב חיים קרייזווירט (נכתב גם: קרייזווירטה; תר"פ, 1920 – ט"ז בטבת תשס"ב, 2002) היה רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן במשך כחמישים שנה.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 קורותיו
2 הערכה
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוואיניטש שבגליציה, בנו של המרא דאתרא הרב אברהם יוסף קרייזווירט. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין, וכונה "העילוי מקראקא". בשנת תש"א (1941) עלה לישראל. נישא לשרה, בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, המשגיח של ישיבת סלובודקה. במשך מספר שנים התגורר בירושלים. למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. לאחר קום המדינה היגר לארצות הברית וכיהן כראש ישיבה בשיקגו. בין תלמידיו בישיבה: הרב דוב בערל ויין, שאף הוסמך על ידו.
בשנת תשי"ד (1954) התמנה כרבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן, הקהילה החרדית המרכזית בעיר הנחשבת לאחת הקהילות הוותיקות והחשובות באירופה. היה אישיות התורנית והרבנית המרכזית בבלגיה, וכונה "רבה של אנטוורפן".
בשנת תשי"ז ביקר בשיקגו, ואנשי המקום ניסו לשדלו לשוב ולכהן בתפקידו בישיבה, אך ללא הועיל‏[1].
נודע בגאונותו ובזכרונו הפנומנאלי וכן בכושרו הרטורי. מלבד גאונותו בתורה, הירבה בעשיית מעשי צדקה וחסד. במשך שנים רבות היה נודד ברחבי העולם ומגייס סכומי כסף גדולים למטרת הכנסת כלה ולסיוע למשפחות נזקקות ויתומים. היה מעודד אברכים לבקיאות בש"ס ונהג להעניק 1,000 דולר לאברך שנבחן אצלו על כל הש"ס.
בשנות ה-70 חלה במחלת הסרטן, אך הבריא מחוליו‏[2].
מייסד ונשיא ישיבת מרכז התורה בירושלים, בראשה עומד חתנו הרב פנחס זליבנסקי‏[3].
נפטר באנטוורפן בשנת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ת"ש, בהיותו בן 20, העיד עליו הרב אברהם דוב כהנא שפירא במכתב:
"בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בעל פה ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה."‏[4]
במאמר הערכה שפורסם בשנת 1957 בכתב העת "הפרדס", בהיותו בן 37, נכתב:
"חזון בלתי נפרץ שנקרא "חיים קרייזווירט". איש פלא המפליא בזכרונו הגאוני ובעמקותו החודרת ובהבנתו הבהירה. נהירים לו שבילי הש"ס, בבלי וירושלמי, עמקן נפלא היורד עמוק עמוק לעומקא דדינא ומנתח כל עניין להפרדה אטומית. האמרה "כל רז לא אניס ליה" נאמרה עליו, כי באמת הוא בור סיד שאינו מאבד טיפה. נוסף על גאונותו ורוב בקיאותו בכל מכמני התורה מבורך הוא בכשרונות נדירים. פה מפיק מרגליות, הסברה ברורה, איש יפה הטאקט ואיש חסד שדאגת הזולת היא דאגתו. הרב קרייווירט מהווה בכל הווייתו תופעה נדירה בעולם התורה. לאיש פלא כזה זכתה העיר אנטוורפן, השומרת עליו כעל מרגלית יקרה." ‏[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים קרייזווירט רב הראשי דאנטוורפן אורח באמריקה, הפרדס, אתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ כתב העת הפרדס, אתר היברובוקס
^ בזמן חוליו ביקש את ברכתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, והוא יעץ לו להרבות במצוות הכנסת כלה כסגולה לריפוי ממחלתו. כרמז לדבר הוא ציטט את המשנה הנאמרת בברכות השחר: "אלו דברים שאין להם שיעור:... וביקור חולים והכנסת כלה ולוויית המת", מכאן ש"הכנסת כלה" מפרידה בין חולי למוות.
^ גיס גיסו של הרב קרייזווירט - הרב יצחק גרודזינסקי.
^ הבלוג תולדות ושורשים
^ כתב העת הפרדס, אתר היברובוקס
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13302
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 דצמבר 2013, 02:36

חפש כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx
+חיים קרי[י]ז[ו]וירט [ברווח 1 ולא 30]

אמנם לא תראה את כל העמ' אלא כמה שורות בכל תוצאה.
(אא"כ העמ' מתחת לעמ' 40 ואז תראה את כולו).
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13302
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי מחנך » 12 דצמבר 2013, 02:40

יאיר כתב:חפש כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx
+חיים קרי[י]ז[ו]וירט [ברווח 1 ולא 30]

אמנם לא תראה את כל העמ' אלא כמה שורות בכל תוצאה.
(אא"כ העמ' מתחת לעמ' 40 ואז תראה את כולו).

מה אמור להיות שם?
אני לא מוצא כלום
מחנך
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 280
הצטרף: 22 אפריל 2013, 18:45
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 דצמבר 2013, 03:02

אולי מעשים עליו.

קבלת כ-200 תוצאות בחיפוש?
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13302
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי מחנך » 12 דצמבר 2013, 03:06

יאיר כתב:אולי מעשים עליו.

קבלת כ-200 תוצאות בחיפוש?

כן, אבל אין שם סיפורים, יש שם מכתבים, או דרשות והספדים.

האם יש באוצר גם סיפורים?
מחנך
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 280
הצטרף: 22 אפריל 2013, 18:45
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: צום עשרה בטבת

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 דצמבר 2013, 03:14

באוצר יש כרגע כ-65,000 ספרים..בניהם גם מאות (או יותר) ספרים עם מעשים וסיפורים.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 13302
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דודל, ליזרזון ו־74 אורחים