הפורומים של אתר לדעת

על ידי **שש משזר** » 02 יולי 2014, 08:11

ראיתי כתבה נחמדה, ממה שקורה לפעמים בבית החולים. מצחיק ומשעשע מאוד.
אין מקומו בשום אשכול שיש לנו מכבר.
על כן החלטתי לפתוח אשכול מיוחד לסיפורים כאלו.
והלואי גם אתם תביאו משהו חזק להנות את הכלל.

***************

[הסיפורים מבית החולים, הוא מבית החולים "מאיר" בכפר סבא].

מה רוצה התולעת
לפני כמה שבועות הגיעה לחדר המיון של "מאיר" אישה בת 45 פלוס עם תלונה מוזרה. "משהו חי לי בתוך הצוואר", היא סיפרה לאחות שקיבלה אותה. הצוות הרפואי בירר עימה למה בדיוק היא מתכוונת וגילה, כי לא מכבר היא חזרה מטיול באמזונס ובג'ונגלים של דרום אמריקה, שם נעקצה באזור הלחי. האזור התנפח והאדים, היא נטלה אנטיביוטיקה שלא עזרה, אבל כשהתבוננה במראה ראתה משהו זז בתוך הצוואר והבינה שתולעת חיה בתוכו. האישה לא ממש התרגשה והחליטה להמשיך בטיול בלוויית התולעת עד שתחזור ארצה ותקבל טיפול רפואי. כך היא הסתובבה במשך יותר מחודש עם תולעת צמודה אליה.

"בדקנו אותה וראינו שבאמת יש לה תולעת שהתחפרה בצוואר שלה", מספרת ד"ר סיון גושן, סגנית מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר בבית החולים "מאיר". "התולעת הציצה החוצה מדי פעם, כי היא זקוקה לחמצן, ואז חזרה למחילה שבנתה בצוואר".

מה עשיתם?
"חפרנו בספרות, שם היו כמה פתרונות, למשל, סגירת פתח המחילה של התולעת, כך שלא יגיע אליה חמצן והיא תמות, ופתיחת החסימה כדי שתצא החוצה, או לשים פלסטר, כך שהתולעת תידבק אליו. ניסינו כל מיני דברים שלא עזרו. התולעת הייתה זריזה. היא בצבצה החוצה והתחמקה מיד פנימה כשניסיתי לתפוס אותה".

בסופו של דבר, החליטה ד"ר גושן להשתמש במיכשור עדין כדי לשלוף את התולעת. "הכנסתי את המכשיר למחילת התולעת ודגתי את הקצה שלה. תפסתי את הראש שלה ומשכתי אותה החוצה בכוח, אבל גם בעדינות כדי שהיא תישאר שלמה. לאט לאט היא נשלפה משם ואז התברר שהראש שלה, אותו ראינו, היה רק קצה הקרחון. בפנים הייתה תולעת גדולה ובשרנית. סוף דבר, לאישה שלום, לתולעת כבר לא".

אפרופו תולעת, לא פעם נדרש הצוות הרפואי בחדר המיון לרמות איפוק ואמפתיה גבוהות במיוחד. "מגיעים אלינו לפעמים הומלסים או אנשים לא נורמטיביים, אשר יש להם פצעים בגוף ומהפצעים האלה יוצאים זחלים חיים", מספרת בורנקראוט.

איכס.
"לאנשים האלה יש פצעים פתוחים על הגוף, זבובים הטילו ביצים לתוכם, מהביצים מתפתחים זחלים, שמהם מתפתחים תולעים. במקרים האלה יש ריח נורא של ריקבון".

מה אתם עושים במקרים האלה?
"הולכים יחד עם החולה לחדר הרחצה ושופכים על התולעים אתר, שפעם היה ידוע כחומר הרדמה. האתר הורג את התולעים, שמפסיקות לזוז. זה אחד המראות הכי מגעילים שיש, אבל אין ברירה. צריך לטפל באנשים האלה. אנחנו מתמגנים ועושים את זה, ואחר כך הרופא בודק את הפצע כשהוא בלי התולעים. לאנשים עצמם זה לא מפריע. הם חיים עם התולעים בשלום".

על ידי **שש משזר** » 02 יולי 2014, 08:12

דייג אוהב דגים?
כפי שכבר הבנתם, בחדר המיון רגילים למראות מוזרים, אבל כשנכנס למקום גבר לבוש בחליפת צלילה עם דג חרב תקוע לו במצח, אפילו הצוות הרפואי של "מאיר" התקשה להישאר אדיש למחזה המשונה.

התברר כי האיש הוא דייג חובב מהאזור אשר לילה אחד יצא עם חבר לדוג. השניים לבשו חליפות צלילה והצטיידו ברובה מתאים ופנסים בראשיהם כדי למשוך דגים לכיוון האור. הם התרחקו בשחייה מחוף הים ובשלב מסוים נתקלו בלהקת דגי חרב מקפצים מעל המים. הם שחו לידם, אך אז הצייד הפך לניצוד, כאשר דג חרב הסתנוור כנראה מאור הפנס וקפץ היישר אל תוך פניו של האיש והחרב שלו חדרה עמוק לתוך מצחו.

"וכך שחה האדם בלב ים עם דג מפרפר נעוץ בראשו", מתארת ד"ר גושן את אירועי אותו הלילה. "זה היה דג גדול יחסית, באורך חצי מטר, כאשר המקור שלו היה באורך של כ-30 ס"מ. האיש לא הצליח להוציא את הדג מהמצח ובלית ברירה שחה עם הדג על מצחו לחוף הים. הוא נכנס לאוטו עם החבר שלו ויחד הגיעו לחדר המיון".

כשראית את זה, מה חשבת לעצמך?
"האמת, שזה מחזה די משונה. מגיע אדם עם חליפת צלילה ודג תקוע לו במצח. הכנסנו אותו לחדר הניתוח ושם התברר שהדג אמנם נתקע עמוק, אבל לא גרם שום נזק. שלפנו החוצה את הדג שהיה, כמובן, כבר מת, תפרנו לאיש את המצח ונתנו לו אנטיביוטיקה. עד עכשיו הדג שמור אצלנו במחלקה בפורמלין".

על ידי **שש משזר** » 02 יולי 2014, 08:13

שן תחת שן
להיות קשיש זה לא פיקניק, במיוחד אם אתה בולע את השיניים התותבות שלך במהלך פיקניק, כפי שקורה ללא מעט קשישים שבולעים בטעות את שיניהם התותבות במהלך הארוחה, ואז מגיעים מבוהלים לחדר המיון. שיהיה ברור. אין מדובר בבליעה של שן אחת או שתיים, אלא של כל מערכת השיניים התותבות. מה שנקרא, טוטאל-לוס.

מה אתם עושים במקרים האלה?
בורנקראוט: "דבר ראשון עושים צילום של הבטן כדי לראות איפה נמצאת מערכת השיניים התותבות. באמצעות הצילום רואים אם מערכת השיניים לא נתקעה במקום בגוף שבו נגרם נזק לחולה. ב-99 אחוז מהמקרים, תוך 24 שעות זה נפתר מעצמו ויוצא החוצה, ואנחנו לא צריכים בכלל להתערב. אנחנו רק אומרים להם לעשות מעקב אחרי היציאות שלהם בשירותים. יש מקרים נדירים יותר, שבהם מערכת השיניים יכולה להיתקע במעבר צר ולחורר, למשל, את מערכת העיכול. אם זה נתקע צריך להוציא אותה החוצה".

הקשישים מבוהלים?
"כן, הם מגיעים מבוהלים, אבל אנחנו מרגיעים אותם. זה לא כואב להם. לרוב האנשים מפריע בעיקר ההיבט הכספי, כי שיניים תותבות עולות המון כסף".

על ידי **שש משזר** » 02 יולי 2014, 08:14

מתחת לאף
באחד הערבים האחרונים הגיע לחדר המיון של "מאיר" זוג הורים מרעננה עם בתם בת הארבע. התלונה שבפיהם: "בילינו בקניון עם הילדה. היינו בחנות צעצועים, הילדה מצאה משהו על הרצפה בחנות ודחפה אותו לאף".

נשמע תמים, אבל התברר כי הילדה הכניסה לאפה בטרייה קטנה עגולה, אשר גורמת לנזק בלתי הפיך. "כשהבטריות האלה מגיעות לאף נוצרת סגירה של מעגל חשמלי", מסבירה ד"ר גושן. "כתוצאה מכך הבטרייה מתפרקת ויש נזק כימי מתמשך של שבועות אחר כך, גם אחרי שמוציאים את הבטרייה. כשילד דוחף בטרייה כזאת לאף, צריך דחוף להוציא אותה החוצה. גם רבע שעה בתוך האף זה ממש גרוע".

במקרה הזה ההורים לא מיהרו. הם סיימו את הקניות בקניון ורק אחרי כשעתיים מרגע החדרת הבטרייה הגיעו בנחת לחדר המיון. "הם לא הבינו שזה דחוף, כי הילדה לא סבלה כאבים", מסבירה ד"ר גושן. "הם חשבו שאין לחץ של זמן. הם רק ידעו שהילדה אמרה שהיא הכניסה משהו לאף".

מה קרה לילדה?
"ראינו שיש לה בטרייה קטנה באף ושלפנו אותה החוצה. זה לא מסובך להוציא אותה. בהתחלה לא רואים כלום, מלבד כמה סימנים שחורים על מחיצת האף, אבל אנחנו יודעים מה ההשלכות של בטרייה כזאת באף, שגורמת להרס נוראי של מחיצת האף. עשינו הרבה שטיפות של האף, אבל זה לא מצליח לעצור את התהליך הכימי. שלחנו אותה הביתה עם הוראות לעשות עוד שטיפות עם מלח ואנטיביוטיקה.

רעיון גאוני של אשכול
כל הכבוד על היוזמה,
ת ב ו ר ך !

על ידי **טבעי** » 03 יולי 2014, 11:30

באמת סיפורים שלא עלינו.

על ידי **שש משזר** » 04 יולי 2014, 04:20

בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, המפלגה הנאצית פעלה בכל דרך אפשרית כדי לבסס את מעמדה בקרב העם הגרמני. בין השאר, יצאה המפלגה בקמפיין שהציג דמות של תינוקת "ארית מושלמת" כמודל לחיקוי.

69 שנים לאחר מכן, נחשפת זהותה של הילדה: שמה האסי טאפט, היו לה עיניים עגולות וגדולות, לחיים שמנמנות, קווצות שיער שחור נחו בחינניות על מצחה ופרט ביוגרפי קטן שהנאצים פספסו: האסי הייתה יהודייה.

טאפט בת ה-80, כיום פרופסור לכימיה המתגוררת בניו יורק, מספרת כי הוריה, יעקב ופאולינה לוינסון היגרו מלטביה לברלין במטרה לקדם את הקריירה המוסיקלית שלהם, אך מצאו עצמם לכודים בעליית הנאצים לשלטון. אביה איבד את עבודתו באופרה, ונאלץ להפוך לסוכן מכירות.

בשנת 1935 לקחה אותה אימה להצטלם אצל הצלם הנס באלין, ומספר חודשים לאחר מכן נחרדו ההורים לגלות את תמונתה מתנוססת על שער מגזין המשפחה הנאצי "יום ראשון בבית". בשיחה שמיהרו ההורים לקיים עם הצלם, הוא סיפר להם כי התבקש על ידי משרד התעמולה של המפלגה הנאצית לספק תמונה של התינוק הארי האידיאלי. "רציתי להוכיח כמה הנאצים מגוחכים" אמר הצלם וכך, הגיש בכוונה תמונה של ילדה יהודייה. השר הנאצי 'לתעמולה ולהשכלת העם' יוזף גבלס ימ"ש, מיהר לאמץ את התמונה, והיא הופצה בכל רחבי גרמניה הנאצית, תוך שהיא הופכת לאחד מדמויות המפתח בתעמולה האנטישמית של השלטון הנאצי. הוריה של האסי חששו שאנשים יזהו אותה ברחוב ויחקרו אחר זהותה ומיעטו להוציא אותה מחוץ לבית.

שלוש שנים לאחר שצולמה התמונה, נעצר אביה של האסי על ידי הגסטאפו בחשד כי פברק את תשלום המס, אולם מנהל החשבונות שלו, גרמני חבר המפלגה הנאצית, יצא להגנתו והוא שוחרר. מאוחר יותר, נמלטה המשפחה בעזרת המחתרת הצרפתית ללטביה ומשם לקובה שבדרום אמריקה. בשנת 1949 קבעה המשפחה את מושבה בארה"ב.

"היום אני יכולה לצחוק על זה" אמרה האסי בראיון לעיתון 'בילד' הגרמני, "אבל אם הנאצים היו יודעים מי אני באמת, כנראה לא הייתי בחיים היום. זו הנקמה הקטנה שלי".

על ידי **שש משזר** » 09 יולי 2014, 04:46

כבר הובאו במקו"א, אבל באמת כאן מקומם:

שש משזר כתב:האמת שאין כאן מקומו, רק היות ואין מקום מיוחד לדבריי הבאים החלטתי להביאם כאן, ויהיו נקראים "פיטפוטי דברים":

סיפור חסידי [הייתי אומר: ביזארי].
כתוב בספר "ספרן של צדיקים": איתא בספר עטרת יעקב וישראל, שאליהו הנביא זכור לטוב היה רגיל לבוא לבעש"ט במוצ"ש ולומר לו "שבוע טוב". פעם בא לומר לו שבוע טוב, והבעש"ט היה יושב אז תפוש ברעיונותיו עמוק ביראה עילאה, ומגודל הפחד ברח אליהו הנביא זכור לטוב. ע"כ מספר "ספרן של צדיקים".

מה תאמרו על הסיפור הלז, אני מאוד פוחד להגיד מה דעתי על הסיפור...

שוב חשבתי לתרץ אגדה זו ע"פ אגדה חסידית אחרת: ידוע שהבעש"ט למד וקיבל תורה מפי אחיה השילוני, ואחיה השילוני הוא רבו של אליהו הנביא, נמצא שהבעש"ט ואליהו הנביא הם חברים מבית מדרשו של אחיה השילוני, כך שפחדו של אליהו הנביא מחבירו הבעש"ט מובן...
ועפ"ז מובן גם מה שאליהו הנביא היה מגיע אליו רק מוצ"ש כדי לומר לו "שבוע טוב". ולכאורה תמוה, הרי ידוע ששאר גדולי ישראל שזכו לגילוי אליהו למדו עמו ולא רק החליפו ברכת "שבוע טוב", אולם לאור כל הנ"ל מובן היטב, שאליהו הנביא היה רק ריע ולא רבו של הבעש"ט, ולכן יכל גם יכל לפחוד מהבעש"ט... [כמובן שאני לא מחווה את דעתי כלל, וח"ו לא ארצה בזה להתלוצץ ולזלזל בקדושים אלו, רק הסיפור מאוד קרץ לי].

אגב, יש לי באמתחתי עוד סיפור מוזר שמשום מה גם את זה תלו באליהו הנביא, וקשור ל"באבא סאלי". אולי אביאו בפעם הבאה...

על ידי **שש משזר** » 09 יולי 2014, 04:49

שש משזר כתב: עכשיו החלטתי להביא את סיפורו של אליהו הנביא עם בבא סאלי:
סיפר לי אבי מורי, שבשנת פטירתו של באבא סאלי יצא לאור ספר מלא בסיפורי הוד ומופת על הבאבא סאלי, מה שראו עיני המשב"ק שלו. הסיפור הכי הכי של הספר הוא סיפור ה"סטירה של אליהו הנביא"...

וכה סיפר המשב"ק: פעם אחת היה תור ארוך להיכנס אל הבאבא סאלי, ומישהו היה בחדרו של הבאבא סאלי ופשוט לא יצא. עבר זמן רב ועדיין לא יצא. המשב"ק - שהגיע בינתים לבית הבאבא סאלי, שמע מהמקרה והחליט שיש 'לזרז' את הבן אדם שבפנים לצאת.
הגיע המשב"ק לפתח החדר של הבאבא סאלי ונקש על הדלת. ואף אחד לא עונה. שוב פעם נקש על הדלת. ואף אחד לא ענה. הכריז הגבאי ואמר מי שנמצא בפנים שיצא, ואף אחד לא ענה. החליט הגבאי שצריך לדחוף את הדלת ולהיכנס.
דחף הגבאי את הדלת ולא היה יכול לפתוח את הדלת כי אם בקושי, והיה נראה שמישהו עומד שם ואינו מניחו להיכנס. התרגז הגבאי והחליט לתת דחיפה חזקה ויהי מה. דחף הגבאי את הדלת בחוזקה, ופתאום--- הוא מרגיש סטירה על הפנים, והוא לא רואה איש. מיד יצא הגבאי מן החדר והחליט להמתין ולראות מה יקרה.
לאחר שעבר קצת זמן פתח הבאבא סאלי את הדלת, קרא לגבאי ואמר לו בבת שחוק: תדע לך, שאליהו הנביא היה כאן ודיברתי עמו והוא היה עומד בדיוק אצל הדלת. כאשר החלטת לדחוף את הדלת, למעשה דחפת את אליהו הנביא, כעס אליהו על החוצפה וסטר לך על פניך.....!

ועל זה אמרו האומרים: אשרי המאמין... [ובאמת אם הוא יכול לפחוד, למה שלא יוכל לכעוס?!...].

על ידי **שש משזר** » 18 יולי 2014, 02:34

שלמה גבירץ (65) יושב בקפה בתחנה המרכזית בירושלים עם שלט שעליו כתוב "עולה חדש רוצה לנסות את העברית, יש לך דקה?". עם צלחת עוגיות הוא מחכה שמישהו מעוברי האורח ייגש אליו ויעזור לו להתאמן על העברית שלו.

את השיחה איתנו הוא פותח בבדיחה שהוא נוהג לספר: "נער שנעצר בעקבות נסיעה במהירות 200 קמ"ש אומר לשוטר - 'למה, למה, למה? לא נסעתי מהר מדי'. אז השוטר אומר, ממש צועק - 'אתה צודק. נסעת נמוך מדי'. הבנת? אז למה אני מספר את הבדיחה הזאת? מפני שכל יום, מבוקר ועד לילה, כל אחד שאני פוגש בדרכי ומפתח איתו דיבור ושיחה הוא ממהר, אני לא יכול להתקדם באותו קצב. לפעמים אני מרגיש נטול מוח ואני מפחד שאם לא אזרז את תהליך ההשתלבות אני אאבד את תחושת המציאות".

אתמול (ד') הפך גבירץ לכוכב ברשת, אחרי שפוסט שהעלו לפייסבוק עובדות בתחנה המרכזית צבר אלפי תגובות. אנשים מבקשים מאז להצטלם איתו וללחוץ את ידו. "אנשים חושבים שאם יש לי שלט אני רוצה כסף", הוא אומר בגיחוך ובעברית לא רעה בכלל. "אז כשהם מסתכלים עליי אני מגיש להם את צלחת העוגיות ואז הם מסתכלים שוב על השלט והם באים מתיישבים. אני שואל אותם לאן הם נוסעים ומתי האוטובוס יוצא ולפי זה אני מעריך את הזמן. אני אומר בסדר - יש לך ארבע דקות, אבל בדקה אחת אנשים יכולים לספר לך את סיפור החיים שלהם".

גבירץ נולד בניו יורק, עלה לישראל לפני כחודש משום שלטענתו "ההיסטוריה של עם ישראל היא כאן ולא בברוקלין". יש לו בארץ בת ושתי נכדות. כשהיה קטן למד בישיבה, בשנות ה-60 למד באוניברסיטה העברית וכעת הוא לומד באולפן גם בבוקר וגם בערב. "בבוקר מלמדים אותי עברית גבוהה של עיתונים ובערב הם רוצים ללמד את העברית של הרחוב. אני מעדיף ללמוד את הכול ולהשתמש בזה לפי המקום שאני נמצא בו. את הכול אני רושם במחברת. זכר ונקבה בעברית גורם לי להתבלבל".

על השאלה מהיכן הגיע הרעיון, הוא מספר: "אני מלמד איך לגלות מה אתה עושה הכי טוב, מה השוק רוצה ואיך להתאים את עצמך למה שהוא רוצה. חשבתי על מה אני עושה הכי טוב וזה לשוחח עם אנשים. אני יודע שאנשים רוצים לעזור לעולים חדשים, אוהבים מאוד לשוחח איתם וגם מחפשים מה לעשות בזמן הפנוי שלהם עד שהאוטובוס יגיע". במקום הקבוע שלו הוא פוגש מגוון (את המילה הזאת הוא רושם במחברתו) של אנשים מהחברה הישראלית, כולל "מנכ"ל מהרצליה שיש לו נהג. אני מדבר איתם על אומנות, על המשפחה שלהם ועל כל נושא שבעולם".

על ידי **שש משזר** » 13 ינואר 2015, 07:53

מעשה בשחור, $100,000, והגר"ח קניבסקי...

המקרה התרחש לאחרונה: איש העסקים החרדי התהלך מצד לצד, כשהוא שקוע במחשבות. בעודו ממתין לרכבת ה"סאבווי" הידועה, שתוביל אותו מאזור ברוקלין, ניו יורק, לכיוון מרכזי הסחר העולמיים במנהטן. לא ידוע אם היה שקוע בסוגיה מהדף היומי של אתמול, או שחשב על העסקה המזומנת לו היום בבורסת היהלומים בניו יורק, בחלקו המערבי של רחוב ה 47 במנהטן. כך או אחרת, ערמת שלג שקפאה, והפכה למשטח חלק של קרח. עמדה לה בצמוד לפס אזהרה הצהוב המסומן על שולי תעלת פסי הרכבת. ובעוד הלה פוסע הלוך ושוב, שקוע בהרהוריו, החליק ומעד, הישר על פסי הרכבת. צעקה חדה מלאה את האזור, המוני אנשים שהצטופפו במתחם הרכבת. שמעו את הצעקה. והביטו אל מעבר לתעלה.

המחזה שהם ראו לא היה נעים במיוחד. אדם שניראה מכובד, שכב לו על מסילת הברזל, ללא יכולת לנוע, וצועק לעזרה. אף אחד לא העז לקפוץ פנימה ולנסות להציל את האיש, מה גם שצפירת הרכבת ההולכת ובאה החרידה עוד יותר את הקהל המבועת. וכך מתוך המהומה לפתע כמו מלאך שחור משמים, קופץ לו כושי גברתן אל תוך פסי הרכבת, מרים את האיש אל שפת המדרכה, ובדילוג מרשים קופץ בעצמו ללמעלה, ובכך מציל את שניהם, שניה לפני בוא הרכבת. קהל הצופים מחה כפיים, ונעלם לו אל תוך שאון הרכבות.

גם "הכושי" המציל נבלע לו בתוך אחת הרכבות, אבל איש העסקים, שהספיק בינתיים להתאושש. ועוד כמה קהל סקרן, מיהרו לרוץ לעברו. תוך קריאות "מיסטר" "מיסטר" וויט א מינט (אדוני, חכה רגע). אולם הכושי הספיק לו בינתיים להתיישב על ספסל פנוי ובקול מנומנם אמר, "תעזבו אותי אני ממהר לעבודה. "מה ממהר? מי ממהר? רק עכשיו הצלת אדם ממות בטוח ויש לך זמן לנוח" ? הכושי לא ניראה מתלהב לדבר, אבל, לאחר כמה דקות של שיחות דיבוב, הואיל בטובו הכושי להבהיר את מעשיו.

"אני בדרכי לעבודה" סיפר, "אני עובד כשוטף כלים באולם אירועים, אתמול בלילה עקב אירוע ארוך במיוחד, לא הספקתי לסיים את העבודה, ולכן קמתי בבוקר מוקדם, כדי לסיים את העבודה ולהרוויח כמה גרושים. וכשהמתנתי לרכבת ראיתי אנשים מתגודדים מסביב לפסי הרכבת, ואדם ששוכב לו על פסי הרכב, הבנתי לעצמי, כך מספר אותו כושי, שאם אני לא מציל אותו, יהיה פה בלגן, ואני יאחר לעבודה, אז קפצתי, הצלתי, והנה אני בדרכי לעבודה ללא שום איחור, עכשיו תעזבו אותי כי אני עייף". אמר ועצם את עיניו.

"ממש אילצתי אותו להחליף פרטים" סיפר איש העסקים, והלכתי לדרכי תוך מלמול מילות הודיה לגוי.

כעבור כמה חודשים הזדמן אותו יהודי – איש העסקים לביתו של הרב יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק, וסיפר את הסיפור לרב, והוסיף: "כשהייתי שרוע על פסי הרכבת ללא יכולת לזוז, נדרתי נדר שהאיש שיקפוץ להציל אותי יקבל ממני סך של מאה אלף דולר. הבעיה היא שאותו כושי כלל לא התכוון להציל אותי לשם הצלתי, כל כוונתו הייתה לעצמו, כדי להגיע בזמן לעבודה".

הרהר הרב בנושא ופסק, צודק אתה, אינך חייב לשלם לכושי את מה שהבטחת, מאחר שכל כוונתו הייתה לשם עצמו. כל שעליך לשלם הוא כמקובל בעולם במקרה הצלה כאלה, קרי – סכום מועט יחסית, ובודאי לא את המאה אלף דולרים שהבטחת.

אולם כשהגיע הרב זילברשטיין לביתו של שר התורה, הגר"ח קנייבסקי, והציג בפניו את השאלה. אמר הרב שלדעתו אותו יהודי חייב לשלם את נדרו לכושי, סך מאה אלף דולר. וכראיה לדבריו הביא הגר"ח את דברי הגמרא (גיטין נז:) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, ישנם שתי גרסאות מי היו בניו של המן, שמואל בן-שילת או ר' עקיבא. ומה היה כל כך חשוב לגמרא לדעת מי בדיוק היו בני בניו של המן הרשע? על כך המשיל הרב את משלו של המגיד מדובנא (הגר"ח נוהג לחזור פעמים רבות על משל זה). משל לבן מלך שעצם נתקעה לו בגרונו. ומרוב בהלה הסתובב הלה ברחובות העיר וחיפש מרפא למכתו. בדרכו, פגש בו שודד דרכים, חמד השודד את כפתורי הזהב אשר על בגדו, ונתן לו מכה בצווארו כדי להורגו, מעוצמת המכה יצאה לה העצם מגרונו של בן המלך. ותוך כדי כך השתלטו שומריו של בן המלך על אותו שודד, ונשאוהו אל בית המעצר. וכשהובא השודד לפני השופט. טען השודד שהוא אכן התכוון לשדוד את בן המלך, אבל בד בבד גם הציל אותו מסכנת חנק, ולכן על השופט להכיר לו טובה על כך. השופט הסכים לדבריו של השודד, ופסק שמאחר שכונתו לא היתה לשם הצלה, הרי שדינו של השודד למיתה, אבל בניו ובני בניו של השודד יזכו לכבוד ולהערכה עד סוף ימיהם, כאות הוקרה לאביהם שהציל את בן המלך.

כך גם המן הרשע, שבזכותו עם ישראל זכה לחזור בתשובה ולקבל עליו את התורה מאהבה. הוא ימות ויתלה, אבל בני בניו יזכו להורות הלכה בישראל.

המשיך הגר"ח ואמר "האם שוויו של ר' עקיבא הוא פחות ממאה אלף דולר? ודאי שלא. הרי שדין המן שזכה שמצאצאיו יצא ר' עקיבא, כדין אותו כושי. שניהם לא התכוונו לשם שמים, אבל לבסוף יצא מהם טוב, ובטח הכושי שעכ"פ לא התכוון להרוג את היהודי, ולכן, פסק הרב לבסוף, על היהודי לשלם את נדרו סך מאה אלף דולר לאותו גוי מושיעו.

קודם כל, תודה על האשכול המוצלח!
בילדותי הופיעה בעיתונות החדשה הבאה:
באחת בהמדינות התיכונות של ארה"ב, הובא יום אחד באמבולנס לבית החולים אדם שהיה פצוע מכף רגלו עד קדקודו. שברים בגולגולת ובאגן, בכפות הידיים והרגליים, זרועות שבורות, וכל גופו מלא חבלות ושפשופים. הרופאים התפלאו מאד, לאיזה "מכונת הרס" הוא נכנס? והאיש סיפר את הסיפור המדהים הבא:
אני עובד באתר בניה בקומה גבוהה, ויש לי חבל על גלגלת כדי להוריד ולהעלות דברים. בסוף היום הייתה תלויה קופסה-עגלה כזו של בנאים, על החבל למעלה, והקצה השני של החבל היה קשור למטה כדי שהקופסה לא תיפול. כשסיימתי את העבודה נותרו כמה בלוקים למעלה ורציתי להורידם למטה, אז הכנסתי אותם לקופסה שעל החבל, וירדתי למטה כדי לשחרר את הקצה האחר של החבל ולהוריד את הקופסה לאט למטה.
ירדתי למטה, החזקתי את החבל היטב ביד אחת וביד השנייה פתחתי את הקשר. אולם להוותי הקופסה שבקצה השני הייתה כבדה ממשקל גופי, וכך מצאתי את עצמי נמשך למעלה במהירות עם החבל שהחזקתי. ובאמצע הדרך... כמובן שהקופסה הכבדה פגשה את הראש שלי וריסקה אותו בדרכה למטה. וכשהגעתי למעלה ננעצו אצבעותיי האוחזות בחבל
כשהגיעה הקופסה למטה, השתחרר ממקומו התפסן של דלת הקופסה, וחלק מהבלוקים נשמטו החוצה. ואז אני נהייתי יותר כבד מהקופסה... כמובן שהתחיל מסע הפוך.. אני בדרך למטה, והקופסה למעלה. בדרך שוב פגשתי את הקופסה, והפעם ננעצו רגלי בקופסה והתרסקו. אחר כך המשכתי עד למטה ואז נחבטתי כהוגן על הרצפה..
כשנפלתי למטה והשתטחתי, נחלשתי והפסקתי לאחוז בחבל. ואז החבית החופשייה נפלה שוב למטה. כשהיא הגיעה לרצפה היא פגעה במרכז גופי היא והבלוקים שנשארו עליה, ושברה את האגן שלי וחבלה בכל אברי..
אחרי סיפור כזה, נס הוא שנשאר מי שיספר.

דרך אגב, האם אני צודק שהתרגום המילולי של "ביזארי" הוא "מוזר"?

על ידי **שש משזר** » 14 ינואר 2015, 05:28

שלום ושלום כתב:דרך אגב, האם אני צודק שהתרגום המילולי של "ביזארי" הוא "מוזר"?

מוזר ומשונה.

על ידי **שש משזר** » 14 ינואר 2015, 05:28

טהא כיאל, שייח' ערבי-ישראלי מהיישוב ג'דידה-מכר, הופתע לגלות כי כלי תקשורת בלבנון הכתירו אותו כמחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בעיר טריפולי בלבנון, בו נהרגו תשעה בני אדם ו-35 אחרים נפצעו.

השייח', שכמובן חי ונושם ולא היה כלל בלבנון בזמן הפיגוע, לא הבין מדוע אנשים מתקשרים אליו ושואלים לשלומו. לאחר בירור קצר התברר כי כלי התקשורת בלבנון טעו ופרסמו את תמונתו תחת הכיתוב "המחבל טהא כיאל שביצע את הפיגוע".

לאחר מכן התברר כי שמו של השייח' דומה לשמו של המחבל וכלי התקשורת בלבנון פרסמו תמונות של השייח' מהרשתות החברתיות וטעו לחשוב כי זהו המחבל.

אלא שכאן לא הסתיימה הטעות. השייח' התקשר למערכות התקשורת בלבנון שטעו וניסה להעמיד אותן על טעותן, אלא שאלה לא האמינו לו.

גם כעת מתנוססת תמונתו של השייח' כמי שאחראי לפיגוע. לדבריו, הוא שוקל לתבוע את אותם כלי תקשורת שעדיין מפרסמים את תמונתו.

: IMG_20150125_104921.jpg (19.26 KiB) נצפה 67736 פעמים

יישר כוח על האשכול המעניין מאוד!

על ידי **חקרן** » 25 ינואר 2015, 23:02

יצחק הספרן כתב:
IMG_20150125_104921.jpg

נראה קצת לא ככ מתאים...

חקרן כתב:
יצחק הספרן כתב:
IMG_20150125_104921.jpg

נראה קצת לא ככ מתאים...

גם אני התלבטתי,
ולכן צנזרתי את המילים הבעיתיות,
כי מצד אחד זה לא כל כך מתאים ומצד שני חשוב שנדע עד לאיזה פרשנות הזויה הערב רב ברש(ע)ות הבג"צ, גוררים את העם בישראל,
ולכן הכנסתי זאת,
ומצד שני במכללת ספיר עשו מיצג ארסי שמשפיל את קודשי היהדות עד עפר,
שאם זה היה נעשה לאיסלם האומן היה נרצח, והמכללה היתה עולה באש, והיתה פה אינטיפדה שהיתה עולה על קודמותיה,
אבל את הדת היהודית אפשר להשפיל עד עפר (כשההגדרה עד אפר ממעיטה מחומרת המעשה),
ולמה אני מספר זאת, כי על אף שזה מידע חשוב נאלצתי לגנוז את התמונה גם בגלל הפריצות וגם בגלל החלחלה שתאחז בצופים,
ואכן מה להביא ומה לא זו התלבטות לא פשוטה.

על ידי **חקרן** » 25 ינואר 2015, 23:14

אבל נראה לי בכל אופן שתצנזר את ההודעה הקודמת...
בעיקר אחרי הצינזור הבולט...

אני מעדיף להשאיר זאת לשיקול דעת המנהלים,
ואם זה חורג? אשמח לדעת זאת מהם.

על ידי **חקרן** » 25 ינואר 2015, 23:41

בסדר גמור.

המילה פיזי לא נורא. הבעיה היא שכתוב שם את המילה "דאס" בפירוש!

נו.

פעם חשבתי כתב:המילה פיזי לא נורא. הבעיה היא שכתוב שם את המילה "דאס" בפירוש!

נו.

אכן הצדק אתך
ועל אף שהמשמעות רישומית (שינוי ברישום) בלבד,
אכן היה ראוי לשנות בכל זאת את המילה עצמה.

על ידי **צונאמי** » 26 ינואר 2015, 17:22

איפה זה??

אתה לא מזהה את המקום? זה בחתימה שלך!

על ידי **אין שם** » 27 ינואר 2015, 23:17

צונאמי כתב:איפה זה??

בנתיבות מאחורי קבר ה""בבא סאלי" זיע"א.

רק באמריקה

זהו המקרה המשפטי המדהים ביותר השנה, העשור וכפי הנראה גם בכל המאה!

עו"ד מהעיירה שרלוט שבצפון קרוליינה, רכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים וביטח אותם כנגד אש בין שאר הדברים. חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש העו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח. בתביעתו, ציין העו"ד כי הסיגרים אבדו "בסדרה של דליקות קטנות". חברת הביטוח סירבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי.

העו"ד תבע ... וזכה !!!

בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שהעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צוינה אחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה.

במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות".

ועתה לחלק המעניין של הסיפור:

לאחר שהעו"ד פדה את ההמחאה, חברת הביטוח הביאה למעצרו תחת ציון 24 סעיפי אשמה בגין "הצתה בזדון" כאשר תביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו. העו"ד הורשע באשמת שריפה במזיד של רכושו המבוטח ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר וקנס בסך 24,000 דולר.

יצחק הספרן כתב:רק באמריקה

זהו המקרה המשפטי המדהים ביותר השנה, העשור וכפי הנראה גם בכל המאה!

עו"ד מהעיירה שרלוט שבצפון קרוליינה, רכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים וביטח אותם כנגד אש בין שאר הדברים. חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש העו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח. בתביעתו, ציין העו"ד כי הסיגרים אבדו "בסדרה של דליקות קטנות". חברת הביטוח סירבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי.

העו"ד תבע ... וזכה !!!

בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שהעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צוינה אחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה.

במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות".

ועתה לחלק המעניין של הסיפור:

לאחר שהעו"ד פדה את ההמחאה, חברת הביטוח הביאה למעצרו תחת ציון 24 סעיפי אשמה בגין "הצתה בזדון" כאשר תביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו. העו"ד הורשע באשמת שריפה במזיד של רכושו המבוטח ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר וקנס בסך 24,000 דולר.

חזק ביותר.... זה סיפור... סיפור... וואו כמה מסרים הייתי מוציא מכאן אילו הייתי משגיח....

יענקלה לולו כתב:
יצחק הספרן כתב:רק באמריקה

זהו המקרה המשפטי המדהים ביותר השנה, העשור וכפי הנראה גם בכל המאה!

עו"ד מהעיירה שרלוט שבצפון קרוליינה, רכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים וביטח אותם כנגד אש בין שאר הדברים. חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש העו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח. בתביעתו, ציין העו"ד כי הסיגרים אבדו "בסדרה של דליקות קטנות". חברת הביטוח סירבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי.

העו"ד תבע ... וזכה !!!

בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שהעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צוינה אחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה.

במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות".

ועתה לחלק המעניין של הסיפור:

לאחר שהעו"ד פדה את ההמחאה, חברת הביטוח הביאה למעצרו תחת ציון 24 סעיפי אשמה בגין "הצתה בזדון" כאשר תביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו. העו"ד הורשע באשמת שריפה במזיד של רכושו המבוטח ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר וקנס בסך 24,000 דולר.

חזק ביותר.... זה סיפור... סיפור... וואו כמה מסרים הייתי מוציא מכאן אילו הייתי משגיח....

המסר העיקרי והחשוב ביותר: להיות ישר ולא ללכת בדרכים עקלקלות!

סיפור שהובא בבחדרי לפני כמה שנים.
סיפור הזוי...

סיפור שמצאתי כאן בבחדרי...הצטמררתי למקראו הינה הוא לפניכם בהנאה...(או שלא...)
לכל כדור יש כתובת
זה קרה בשבוע שעבר. יום שלישי, לקראת ערב. הנייד שבכיסי צלצל. על הצג הופיע הכיתוב: "מתקשר אליך- חסוי". לאחר שהדובר מעבר לקו זיהה כי אני הדובר, הוא ביקש לגולל בפני סיפור שהתרחש בביתו. "הדברים חייבים להתפרסם. אנשים חייבים להבין ולהשכיל, וזוהי שליחותי כרגע", אמר בהתרגשות.

אינני יודע מי האיש ומה שמו. גם לא ביקשתי לדעת. במהלך השיחה התרשמתי כי הדובר מאחורי הקו אכן שפוי ואמין, די השתכנעתי כי הסיפור האמיתי, אין לי אפילו קצה של חוט מי האיש, ומה שהצלחתי להבין הוא שמקום ההתרחשות היה על קו ירושלים-בני ברק.

מעשה בשתי משפחות שהשתדכו ביניהן. החתן מירושלים והכלה מבני-ברק. מאז השידוך מצאו להן שתי המחותנות שפה משותפת, יחסי המשפחות התהדקו פלאים, ודומה היה כי הן מכירות מימים ימימה.

לפני כחודש, בשיחה לילית בין מחותנת לרעותה, נרקם הרעיון כי המשפחות יחליפו דירותיהן לשבוע ימים, אחרי תשעה באב. סוג של שבירת שיגרה. התכנית יצאה אל הפועל ובבוקרו של יום ראשון, שלאחר תשעה באב, התמקמו להן המשפחות זו בדירת זו.

ערב אחד, בעוד כל בני המשפחה יצאו לטייל, ישבה אם הכלה בדירת חתנה לעתיד, ומששעמומה גבר עליה, פתחה את אחד הארונות בסלון הבית, הביטה בתמונות, חיטטה באלבומים, עיינה במסמכים, ובדיוק כפי שאומרים חז"ל - "היום אומר לו עשה כך ומחר עשה כך" - לאחר כשעה מצאה עצמה אם הכלה נוברת במעמקי המגירות.

לפתע היא הבחינה בחפיסת טבליות. היא בחנה את כל צדדיה והחלה רועדת בכל גופה. על הקופסא נחה מדבקה ועליה מוטבע שמו המפורש של חתנה לעתיד. היא לא איבדה עשתונות, נטלה פיסת נייר, העתיקה את שם התרופה, החזירה את הסדר על כנו וסגרה את המגירות.

בשלב זה, החליטה, לא תאמר מאומה לבני משפחתה. למרות שהכל הבחינו בעננה של עצב ודאגה המרחפת על ראשה. במשך לילה שלם התהפכה המחותנת על יצועה, ועם שחר הודיעה לבני ביתה כי היא "חייבת" לצורך נושא דחוף - ומיד תשוב.

היעד - חדרו של רופא המשפחה בעיר מגוריה בני-ברק. ביד רועדת הגישה לד"ר את פיסת הנייר עם שמה של התרופה וביקשה אינפורמציה על מהותה. הד"ר הביט בעיון, הקיש את שם התרופה במחשבו ופסק: זו תרופה שנוטלים אותה בדרך-כלל החולים במחלות נפש דיכאוניות.

זו תרופה קלה או חזקה? שאלה המחותנת, כשזיעה קרה מכסה את כל גופה.

"את טבליות אלו נוטלים בדרך-כלל חולים הנמצאים עמוק בתוך מחלות הנפש או בתוך אשפוזם. אין ספק שהיא מיועדת לאנשים שאין להם תקנה ושיישארו כל ימי חייהם חולי נפש".

כשהיא שבורה ורצוצה, ובעיני דמיונה חזתה את פירוק השידוך ואת קיתונות השופכין שתטיל על השדכן ומשפחת החתן - הכיצד הוליכו אותה שלל, חזרה לבית בירושלים, וגוללה את כל המעשייה בפני בעלה. האיש האזין ברוב קשב, שמע את פרטי המעשה והודיע: "לא נעשה כלום עד אשר נשאל את פי האדמו"ר".

באותו יום אחר-הצהרים נכנס אבי הכלה אל 'הקודש פנימה', ויצא עם תשובה ברורה: הרבי הורה למחותנת להתוודות בפני אם החתן על החיטוט במגירות, ורק אז לבקש הסברים על התרופה המוזרה ומה פשר שמו של החתן שמוטבע על האריזה.

התברר, כי אכן המרשם הונפק עבור החתן דנן, אך לא חלילה בכדי שישתמש בו. מדובר היה בצורך שיאפשר לו להתמודד מול גורם ממשלתי כלשהו. הפעולה נעשתה לאחר קבלת היתר מפורש מרב לנהוג כך והכל בכדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה עוד שנים רבות באין מפריע.

לשמחת משפחת הכלה התברר, ללא ספק, כי מצבו הנפשי של חתננו המיועד בריא ואיתן, בדיוק כפי שהכירהו, ואין כל חשש לפגם כלשהו חלילה.

החתונה בעז"ה תתקיים במועדה, ולבושתה של המחותנת לא היה גבול. סקרנותה הובילה אותה לתהום, אך רק אז הבינה את משמעות הציווי של רבנו גרשום מאור הגולה בדבר האיסור על חיטוט בחפצי הזולת.

מאז שהחתן הגיע לגיל גיוס ועד לאירוסין לא יכלו להתפטר מהכדורים הללו?!
הבלתי אין פחי אשפה בישראל?!

ולכן נראה לומר, ולדעתי שמעתי את זה מקול שפוי אשר אינני מכירו, רק מזהה עליו שהוא כנה מאוד -
שהם הוכנסו במכוון לבין האלבומים של התמונות כדי להכשיל את המחותנת האורחת ולבוחנה אם תיפול בפח, וכך יתגלה עד כמה חטטנית היא, וזה יהיה אות לזהירות מפניה להמשך עשרות השנים הבאות. הרי אם תעלעל בתמונות ודאי תראה את הכדורים עם התווית המתקילה, ובלי ספק תרצה לבטל את השידוך ולא תוכל לשתוק ולכסות על פשע חיטוטה והתערבות קצה חוטמה הארוך בארונות המחותנים...
שווה להדביק כאלו כדורים עם שם החתן, רק בשביל המבחן הזה.

על ידי **רמה בים** » 28 ינואר 2015, 21:47

פעמון זהב ורימון כתב:מאז שהחתן הגיע לגיל גיוס ועד לאירוסין לא יכלו להתפטר מהכדורים הללו?!
הבלתי אין פחי אשפה בישראל?!

ולכן נראה לומר, ולדעתי שמעתי את זה מקול שפוי אשר אינני מכירו, רק מזהה עליו שהוא כנה מאוד -
שהם הוכנסו במכוון לבין האלבומים של התמונות כדי להכשיל את המחותנת האורחת ולבוחנה אם תיפול בפח, וכך יתגלה עד כמה חטטנית היא, וזה יהיה אות לזהירות מפניה להמשך עשרות השנים הבאות. הרי אם תעלעל בתמונות ודאי תראה את הכדורים עם התווית המתקילה, ובלי ספק תרצה לבטל את השידוך ולא תוכל לשתוק ולכסות על פשע חיטוטה והתערבות קצה חוטמה הארוך בארונות המחותנים...
שווה להדביק כאלו כדורים עם שם החתן, רק בשביל המבחן הזה.

'מהלך' לא רע!

על ידי **עויבד** » 28 ינואר 2015, 22:08

מוזר שהם בכלל קנו את הכדורים... אני למשל מיד שיצאתי מחדר הפסיכיאטר למטה זרקתי את המרשמים לפח ענק לא לפני שקרעתוהו לגזרים ממש

יוסי וויס כתב:מוזר שהם בכלל קנו את הכדורים... אני למשל מיד שיצאתי מחדר הפסיכיאטר למטה זרקתי את המרשמים לפח ענק לא לפני שקרעתוהו לגזרים ממש

אני דווקא השארתי... לך תדע מה איתי...
כל יום מישהוא אחר מזכיר לי, שכחת לקחת את הכדורים...
אחרים דווקא טוענים שלקחתי הרבה מידי...
יש כאלה אומרים לי שהכדורים לא מתאימים...
בינתיים נשארתי עם המרשמים, עד שיתאספו יחד ויחליטו מה נשאר איתי....

יוסי וויס כתב:מוזר שהם בכלל קנו את הכדורים... אני למשל מיד שיצאתי מחדר הפסיכיאטר למטה זרקתי את המרשמים לפח ענק לא לפני שקרעתוהו לגזרים ממש

יש כאלו שלוקחים את הכדורים שיעזרו להם ב"עבודה" והמבין יבין.
ולכן לא כל מי שקנה מיד מסלק מביתו,
לעיתים סתם כך, ולעיתים, מזכרת מחוויה מעניינת.

הכניסה את האף שלה לחתיכת גיליוטינה, הא?

שלום ושלום כתב:הכניסה את האף שלה לחתיכת גיליוטינה, הא?

ועל כך אמרן חז"ל יוסיף דעת יוסיף מכאוב,

2 גנבים התלוננו במשטרת רחובות כי בזמן שהם פרצו, גנבו להם את הסלולארים

לפעמים המציאות עולה על כל דמיון וזה נשמע כמו מתיחה של 1 באפריל אך האירוע אמיתי. אל משרד הנוער במשטרת רחובות הגיעו 2 קטינים ובפיהם סיפור חריג, לטענת 2 הקטינים הם פרצו לרכב ברחובות, שברו את חלון הרכב וניסו לגנוב מהרכב כסף מזומן, אך לצערם בזמן הפריצה הם הופתעו על ידי בעל הרכב שהחליט להעניש אותם על הפריצה והנזק לרכבו ולקח מהם את 2 המכשירים הסלולאריים ונעלם מהמקום יחד עם רכבו. וכעת הם מבקשים את עזרת המשטרה באיתור המכשירים שלהם. המשטרה כמובן לקחה את התלונה שלהם ברצינות וגם את ההודעה שלהם ובתחילה פתחו להם תיק על התפרצות לרכב ובמקביל המשטרה מנסה לאתר את בעל הרכב ומכשירי הסלולארי שנגנבו.

בשבת האחרונה התפללתי בישיבת תורה אור. נוכחתי לראות שיש שם שלושה קומות של בתי מדרש.
בקומת כניסה ארון הקודש וכיוון התפילה הוא לדרום, וכן בקומה שמעליה. ואילו בקומה השלישית הארון מוצב במזרח ולשם כיוון התפילה.
כשביררתי, נודע לי שגם בקומה מינוס 2 יש בית מדרש ושם מתפללים למזרח.
אני בחרתי לקיים בעצמי הרוצה להחכים ידרים...

גבר חרדי שלמד בישיבה ליטאית מוכרת ומתגורר בעיר, ניסה להתחתן עם אישה נוספת בעודו נשוי לאחרת תוך שהוא משקר כי כבר גירש אותה. ברגע האחרון הוא נתפס בשקריו.

האירוע התרחש ביום שלישי האחרון בשעות הצהריים, כאשר למנהל מחלקת נישואין הרב חזקיהו סאמין הגיע מידע כי ישנה בחורה הטוענת בבכי כי אדם הנשוי לה עומד להתחתן עם אישה אחרת.

לאחר שהעניין נבדק, נמצא כי עברו של הבחור בענייני נישואין מעיד על "דרך לא ישרה". מהבדיקה עלה כי הבחור התחתן לפני שלוש שנים בנישואים כדת משה וישראל אך לא באישור המועצה הדתית, עם צעירה בת 17. לפי הבדיקה, הוא אף ישב בכלא על אלימות כלפיה ועמד כאמור להינשא לאחרת דרך רבנות ירושלים בלא שנתן לראשונה גט.

הרב סאמין פנה לרב יצחק רלב"ג מרבנות ירושלים בבקשה שיטפל בנושא. הרב רלב"ג יצר קשר עם החתן שבתחילה ניסה להכחיש את המיוחס לו, אולם זמן קצר לאחר מכן הודה כי היה לו קשר עם הבחורה שהגיע למועצה הדתית וטענה שהוא נשוי לה, אך אמר "כבר נתתי לה גט".

לאחר שהרב רלב"ג הבהיר לו שלא יוכל להתחתן באותו היום והמשטרה בדרכה לעצור לו את חגיגת הנישואין, הסכים הלה לתת גט לבחורה לאחר שסירב לכך במשך תקופה.

הרב רלב"ג פנה לבית הדין הרבני בירושלים ובהליך מזורז של כל הגורמים ניתן לה גט עוד באותו היום. גורמים במועצה הדתית סיכמו: "אנו מקווים כי הפעם הנישואין שלו יהיו מוצלחים יותר".

למעלה מחודשיים לחג הפסח ובעיתון 'המודיע' כבר נחלצים להקפיד על כך שהעובדים במאפיית המצות שיהיו רק עם סלולרי כשר.

תחת הכותרת "חדש בעולם המצות יד - הקפדה על עובדים במאפיית מצות ללא חשש סלולרי לא כשר", מציין סופר 'המודיע' כי בעל מאפיית מצות מפורסמת רכש מכשירים סללורים לעובדיו והחתים אותם על קנס של 10 אחוז משכרם למי שיימצא ברשותו סלולרי לא כשר.

"כידוע מלאכת אפיית המצות נעשית "לשם מצות מצווה" נאמר בכתבה, "יש אחריות כבדה לשמירת כשרות המצה מפני חימוץ, ועובדים רבים חס ושלום שיש להם אייפונים מדברים דיבורים שאינם ראויים - מה שפוגם בקדושת המצה.

לסיום מספר הכתב: "בשבוע שעבר התגלה עובד שהשתמש בסלולרי לא כשר פעם אחת והוא נקרא להנהלה והודיעו לו כי למחר אין לו מקום עבודה רק לאחר התנצלויות הסכימו לקבלו לאחר יום, אך הוא הפסיד יום עבודה.

זה לא ביזארי...
מי עובד במצות? בחורים שנפלטו מהישיבות, וב"ה לא משוטטים ברחובות.
אז אם הם במסגרת, לפחות עבודה חרדית, טוב מאוד שמתנים להם את העבודה והכסף בתנאים כאלו ששומרים על שיירי הרוחניות לבל יתדרדרו עוד יותר.

פעמון זהב ורימון כתב:זה לא ביזארי...
מי עובד במצות? בחורים שנפלטו מהישיבות, וב"ה לא משוטטים ברחובות.
אז אם הם במסגרת, לפחות עבודה חרדית, טוב מאוד שמתנים להם את העבודה והכסף בתנאים כאלו ששומרים על שיירי הרוחניות לבל יתדרדרו עוד יותר.

אתה צודק, אבל זה עדיין בגדר פיקנטי, כי מעולם לא שמעתי שיעשו דבר כזה...
אבל בודאי חן חן להם!

חה חה חה,
קונים להם פ'פונים כשרים, אבל לא נדרשים להשמיד את הטמאים, ועכשיו יש להם גם וגם...
זה כמו לקנות מלחיה עם מלח בהשגחת הבד"ץ, ולפזר על מאכלי טריפה...
זה לא אפילו שיירי רוחניות. זה פיסגת הטפשות.
זה סופר-פיקנטי. אולטרא ביזארי.

על ידי **עויבד** » 12 פברואר 2015, 15:58

אחד כשר
אחד להתקשר!

אוסטרליה: האזרח המבוגר ביותר באוסטרליה מבלה את זמנו בסריגת סוודרים לפינגווינים

אנשים בגיל 109 בד״כ קוראים ספרים או ישנים, אך לא אלפרד אלפי, האיש המבוגר ביותר באוסטרליה שמבלה את זמנו בסריגת סוודרים מצמר לפינגווינים צעירים, שנפצעו.

הסורג הקשיש סיפר לערוץ החדשות האוסטרלי שכאשר קרן הפינגווין של פיליפ איילנד ביקשה סוודרים קטנטנים בעקבות דליפת נפט מסיבית שפצעה מאות פינגווינים קטנים, ולמינים שנמצאו רק בדרום אוסטרליה וניו זילנד, הוא לא יכל לסרב.

הקשיש עוסק בסריגה למעלה מ-80 שנים, אך זה הפעם הראשונה שלו לסריגי ציפור. קרן הפינגווין מדגישה כי "זה לא משהו אופנתי" - הסוודרים למעשה עשויים להציל את הפינגווינים שנפצעו מספיגת ובליעת השמן הרעיל.
באדיבות רוטר נט.

: 54dd506f38f6e10d1.jpg (132.57 KiB) נצפה 29663 פעמים

הרב רבי אמנון יצחק: רוב הבשר בישראל טרף – אפתח כשרות משלי

הרב רבי אמנון יצחק הכריז הבשר בישראל אינו מספיק כשר

על אף תו הכשרות של בד''צ הוא הפסיק באכילת בשר!

הרב אוכל רק דגים, ומתכנן להקים מערך כשרות חדש בתנאים מחמירים.

ארה״ב: תושב צפון קרוליינה נעצר לאחר שהיה נושך לנשים את אפם.

עשרות כלי נשק נמצאו בחנות טלפונים ניידים, הבעלים נעצר

בן 24 מפתח תקווה נעצר לאחר שבחיפוש בחנות טלפונים ניידים שבבעלותו נתפסו עשרות כלי נשק ותחמושת. הצעיר חשוד בסחר באמצעי לחימה. גם חברתו נעצרה, לאחר שהשליכה אקדח מחלון ביתו כשהגיעו שוטרים לחיפוש.

(רענן בן צור)

: כנראה התבלבל לו עם פלאפון אקדח זה; cell-phone-gun-2.jpg (49.47 KiB) נצפה 29692 פעמים

כתובות רוססו בגן החיות בפתח תקווה: ''בית כלא לחפים מפשע''

אלמונים ריססו הלילה כתובות בגן החיות בפתח תקווה. על הקירות רוסס: "מה יפה בחיה בכלוב?" ו-"בית כלא לחפים מפשע

יעקב פרי מפלגת יש עתיד: הדרך לטפל בחמאס, אלקעידה ודעאש היא דרך מדינית ולא צבאית

מקור: עכשיו ראיון שהוא נותן לספי עובדיה בגל"צ
יש עתיד: הפתרון מול ארגוני הטרור מדיני ולא צבאי. הצבעת יש עתיד נתת מתנה לחמאס
נ.ב נה לא לשכוח שההזוי הזה היה ראש השב"כ שאחראי על בטחוננו,
רק שתבינו באיזה ניסים אנו חיים.

אמץ כלב: בעלי-חיים מחפשים בית חם לסופה

אם לא יימצאו להם בתים, כ-200 הכלבים וכ-100 חתולים פשוט יישבו בכלוב וירעדו מקור, אותו חלקם לא ישרדו. ב"תנו לחיות לחיות" קוראים לכם לאמץ למשך סוף השבוע את בעלי החיים מבתי המחסה
דליה מזורי | 19/2/2015 13:40

תנו לחיות לחיות כשהטמפרטורות צונחות, שורר קור מקפיא בבית המחסה בכפר רות שליד מודיעין. בעמותת 'תנו לחיות לחיות' זוכרים את הסערות הקודמות, בהן הכלבים ישבו בכלובים פתוחים ורעדו מקור. בעמותה אומרים, כי את מזג האוויר הזה קשה לנצח בתנאי כלבייה.

העמותה נתרמה וקיבלה אמנם שמיכות ומנורות חימום, אבל ציוד זה אינו מספיק כדי לחמם את החיות בקור המקפיא הצפוי באזור. בבתי המחסה ברחבי הארץ, נמצאים הכלבים והחתולים העזובים הללו בכלובים חשופים לרוחות: אין בכוחם של הניילונים לבודד מפני מהגשם והשמיכות אינן מחממות דיין, כשהם מפוחדים מרעשי הסופה שלא פוסקים מהברקים, הרעמים והרוחות המנשבות בעוז, רועדים בעלי החיים בקור כלבים מקפיא כל.

אם לא יימצאו להם בתים, כ-200 הכלבים וכ-100 חתולים פשוט יישבו בכלוב וירעדו מקור, אותו חלקם לא ישרדו.

ב"תנו לחיות לחיות" אומרים, כי בשנה שעברה, הציבור התגייס בצורה נפלאה לעזור להם, אך זה קרה רק לאחר שהחלה הסערה. הפעם מבקשים בעמותה למצוא לכלבים וגם לחתולים פתרון מבעוד מועד. "אמנם דאגנו להם לשמיכות, מלונות ומנורות חימום, עטפנו את התאים בניילונים, אבל את הקור המקפיא הזה לא ניתן לנצח בתנאי כלבייה".

לכן מבקשים בעמותה למצוא מראש כמה שיותר בתי אומנה זמניים לכלבים, אפילו לסוף השבוע בלבד, על מנת להקל מעליהם את החוויה הסוערת. העמותה קוראת לציבור לבוא לקחת כלבים לאומנה או אימוץ.

רק בבית המחסה בכפר רות – שהוא בית המחסר הגדול של "תנו לחיות לחיות", מצויים כיום כ-200 כלבים. בתי מחסה נוספים יש גם בגליל, בטבעון, באשקלון ובאילת. הכלבייה נמצאת בכניסה לכפר רות, מתחם 'הלוחש לכלבים'.

: 54e5d1432b637f0d.jpg (87.01 KiB) נצפה 29616 פעמים

הדבר הבא? מדענים ישתילו לכם מודם במוח.

חשבתם שהמשקפיים החכמים שגוגל פיתחה הם פרוייקט שאפתני אך מטריד? קבלו את הפיתוח החדש של סוכנות המחקר והפיתוח האמריקאית לאמצעי הגנה (DARPA) - מודם זעיר שיושתל בתוך קליפת המוח (קורטקס) שלכם.

למה זה טוב, אתם שואלים? ובכן, מדובר במכשיר קטנטן, בגודל של 2 מטבעות בקירוב, שיתחבר למכשירים חיצוניים כגון מצלמות, ויאפשר להקרין מידע חזותי שיופיע ממש מול עיני המשתמש. כך, משתמשים יוכלו לשוטט בעולמות של מציאות מדומה, לצפות בתמונות או סרטים ולהיחשף למידע שיוזרם ישירות למוח.

למעשה, המכשיר הזעיר "יתערב" בחלק הוויזואלי שבקליפת המוח; ויחדור דרך מערכת החיישנים החזותית של המשתמש, כך שניתן יהיה לראות שכבה נוספת של המציאות.

מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך שעדיין נמצאת בחיתוליה. עד כה נוסה המכשיר על המוח של דגי זברה, המכיל כ-85 אלף נוירונים (בהשוואה ל-100 מיליארד נוירונים שנמצאים במוחו של בנאדם). בשלב הראשוני מדובר במידע חזותי שיוצג ברזולוציה נמוכה, אולם החוקרים מקווים לשפר את הרזולוציה בעתיד הקרוב.

כתבה מרוטר
הוא חסיד חב"ד שהגיע לאזורים נידחים באלסקה,
שם חיים שבטי אינדיאנים שקיבלו אותו עליהם כ..שופט.

הוא נע בין איזור לאיזור,
מפיץ יהדות בקרב עשרות היהודים המתגוררים באלסקה הרחוקה, מחזק את האמונה בבורא העולם בקרב השבטים הפרימיטיביים •

זהו ר' דוד אברהם וואלוק, המתפרסם השבוע במגזין 'בית משיח' •

ר' דוד אברהם וואלוק הוא חסיד חב"ד שבנוסף להיותו חסיד,
הוא גם מכהן כשופט בקרב קבוצות אינדיאנים באלסקה.

הוא שוהה שם רוב ימות השנה וזוכה להערצה ולהערכה של הילידים המקומיים.

בשיחה עם העיתונאי ג'ף קירש מעיתון פורוורד הוא אומר בחיוך לגבי התמודדותו עם אוכל כשר:
"הבעיה היא שכרישים, כלבי ים ופירות ים, אינם כשרים.

אבל, ב"ה, באלסקה תמיד אפשר למצוא סלמון ודג הליבוט".

אי אפשר שלא לפתוח את הכתבה בשאלה המתבקשת:
כיצד בחור יהודי חביב מפרברי פילדלפיה נוחת לאזור כה מרוחק שבחודשי הקיץ הוא לא יכול לעשות הבדלה עד שהשמש "שוקעת" סוף סוף בשלוש לפנות בוקר?

"זו שאלה גדולה עם תשובה מורכבת", עונה דוד אברהם וואלוק, בן 44.

"ישנם שני דברים מוזרים הקשורים לכך.
בעצם, כנראה יותר משניים,
אבל שני דברים משונים מאוד.

ראשית, אני יהודי שומר תורה ומצוות, שזה דבר נדיר כאן באלסקה.
שנית, אני שופט שבטי — השופט שבטי היחיד במדינה שאינו יליד השבט".

וואלוק הינו אחד המומחים הארציים בחוקי שבטי ילידי אלסקה.

יחד עם שותף כתב ספרים על חוקים אלה.

בנוסף, הוא מחזיק משרד עורכי דין,
משמש כחבר צוות בבית ספר למשפטים בפורטלנד, אורוגן.

השופט היהודי של האינדיאנים

לוואלוק ורעייתו אסתר מלכה שלושה ילדים — נחמה חיה בת 11, יהודה דב בער בן 8, ואמונה גולדא בת 5.

הוא מחלק את זמנו בין סיאטל וושינגטון לבין סיטקה, ג'וניא,
כאשר בין לבין הוא מבקר בקהילות מבודדות נוספות המנקדות את מפת השממה האלסקית.

כמה הן מבודדות מהעולם, אתם שואלים?
לחלקן אין בכלל צנרת מים לשימוש ביתי.

בסיס האם של משפחת וואלוק היא סיאטל וושינגטון,
אומר דוד אברהם שמסייע לילדיו בשיעורי הבית שלהם דרך ה"סקייפ".

הוא מרבה לנוסע עם מטען של סידורים,
נרות שבת ועוד אביזרי יהדות נחוצים בתרמילו.

"אני טס כל כך הרבה שאני לא בטוח אם לי יש בכלל בסיס אם.

מזל שהיהדות היא דת ניידת כל כך".

למזלי, מעיד העיתונאי ג'ואף קירש מעיתון פורווארד,
הלו"ז הצפוף של וואלוק מיקם אותו בג'ונאו בירת אלסקה לזמן מספיק על מנת להיות עמו ערב שלם,
וזאת לאחר שנפגשנו בבית הדין של שבטי הטלינגיט והיידה הממוקם בבנין המרכזי של וועד השבטים.

מה נושאי הדיונים המגיעים לשולחנו של השופט וואלוק?
ובכן, לא פשעים חמורים במיוחד.

"באלסקה רוב ההתמקדות היא על נושאי המשפחה:
משמורות, אימוץ, אפוטרופוס, גירושין וילדים במצוקה.

כל שבט הוא בעצם משפחה מורחבת".

דוד אברהם משתדל להרבות שלום,
ובהודעה לעיתונות אודות הצורך לחזק את השלום בין האומות,
הוא מזכיר את הפסוק המפורסם בישעיהו אודות ימות המשיח,
בהם "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".

על השולחן בחדרו של וואלוק, בין חפצי אומנות שונים,
מונחת קרן איל הדומה לשופר.

"מהי הקרן המבריקה הדומה לשופר?" שואל העיתונאי.
"זה אכן שופר", עונה דוד אברהם וואלוק.

"צריכים לתקוע בו במשך כל חודש אלול.
כשמגיע חודש אלול אני נוהג לתקוע בו פה במשרדי, ללא התראה, ומפתיע את הצוות האדמיניסטרטיבי".

מאוחר יותר המשכנו את השיחה על מסלול חייו הלא–סבירים.

"כמו רוב הסיפורים היהודיים, זה מתחיל עם מלך", אומר וואלוק.

"המלך שנמצא בחוסר מנוחה בתוך חומות ארמונו,
מתגנב משער הארמון לבוש בבגדי כפרי.
הוא פוגש רועה צאן שמנגן את הניגון הכי נוגה ומהפנט שהמלך שמע אי–פעם.
המלך יושב ומאזין בשקיקה במשך שעות עד שהשמש השוקעת מכריחה אותו לחזור לארמונו.
המנגינה התקבעה במוחו והוא לא יכול לשכוח אותה.
אין מוסיקאי בכל ארצו שמצליח לנגן כך. המלך חי את שאר חייו כשהוא רודף כל הזמן אחר המנגינה ההיא.

"זה לא בדיוק הסיום המשמח הטיפוסי,
אבל יש כאן מסר", מסביר וואלוק.

"אנו היהודים, נפשותינו בוערות כאש.
אנו צאצאים של אותו מלך.
מנגינת הרועה שזורה בזיכרוננו הגנטי.
אנחנו עוברים את החיים כמו המלך,
בתשוקה עזה ונואשת לשמוע שוב את המנגינה הקסומה".

חיבור יהודי משורשי העם האינדיאני
וואלוק נולד והתחנך במשפחה קונסרבטיבית.
"לא דתית במיוחד" על פי תיאורו.

לאחר סיום מסלול החינוך הממלכתי, הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה.

כסטודנט במעונות הסטודנטים הוא הושפע מהנהגות לא חיוביות,
ועבר מדיור בקמפוס לדירה פרטית, שהתבררה כסמוכה לבית חב"ד.

שכנו הי' יהודי בעל זקן ארוך,
לבוש בגדים שחורים. השניים התחברו,
אבל וואלוק לא הפך לחב"דניק. לפחות לא בשלב זה.

הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה בשנת תשנ"ב,
עם תואר ראשון בסוציולוגיה של דתות,
ולאחר מכן התמחה בדיני איכות הסביבה בבית ספר לואיס אנד קלרק למשפטים.

הוא התמסר מאוד לנושא איכות הסביבה ונתן את לבו ונפשו לנושא.

"השתתפתי בהפגנות, חיבקתי עצים,
קשרתי את עצמי בשרשראות ברזל לבולדוזרים.
אולם.. האש וההתלהבות היו חסרים.

שמתי לב שהנושא ממש בער בעצמות לאחרים, אבל לא לי.
במילים אחרות, לא זו המנגינה שהשתוקקתי לה.

בדיוק אז חבר הציע לו לעשות סטאז' משפטי כיועץ משפטי של שבטי הטלינגיט והיידה.

בתפקידו זה של יועץ השבט,
וואלוק הרגיש שהוא שומע סוף סוף את המנגינה — דרך הצדדים ההומאניים,
התרבותיים והרוחניים של איכות הסביבה.

מאז הוא הפך משוגע לדבר אחד — חוק אינדיאני.

דרך מערכת היחסים המתפתחת עם אוכלוסיית הילידים של אלסקה,
החל למצוא הקבלות בין תרבותם ותרבותו.

בכל יום הגיע אחד מזקני השבט לבקרו ובכל יום היה זקן השבט חוזר על אותו משפט:
"דייויד, תרבותנו, שפתנו ומורשתנו חשובים מאוד.
אתה חייב לעזור לנו".

כשהתגלה לאינדיאנים שוואלוק הוא בעצם יהודי,
הם החלו להתעניין ביהדותו.

'אם האינדיאנים מתעניינים ביהדותי,
ראוי שאף אני אתעניין בכך', חשב לעצמו.

הוא החל לקרוא וללמוד על יהדות וגילה תגלית מרעישה:
היהודים הם עם עתיק ורוחני עם מורשת עשירה!

ההתעוררות המכריעה הגיעה יום אחד בשעת שקיעה,
כשהוא ישוב על סלע ומתבונן בשמש השוקעת.

התובנה הכתה בו באחת:
הילדים, ההיסטוריה, המורשת, השפה — כל אלה חשובים מאוד לאינדיאנים.

"פתאום חשתי שהם חשובים לי מאוד.

מה עם ילדיי? ומה עם מורשתי שלי? הנה אני נלחמתי על שימור מורשת ילידי אלסקה — ומי נלחם לשמר את מורשת עמי שלי?"

כעת "נולדה" בו אובססיה שניה:
החזרת מורשתו היהודית לעצמו.

העיר סיטקה אשר באלסקה — עיר שוכנת על האי ברנוף
ועל חציו הדרומי של האי שיקגוף בארכיפלג אלכסנדר באוקיינוס השקט — לא היתה המקום האידיאלי לצאת למסלול חיפוש שורשים.

בסיטקה נמצאים כ–40 יהודים מתוך אוכלוסיה המונה מעט פחות מתשעת אלפים איש.

הוא עבר אפוא לאנקורג' —
"ירושלים של אלסקה" כהגדרתו — והתחבר לשליח של הרבי במקום הרב יוסף יצחק גרינברג,
והחל להתקרב ליהדות וחסידות.

בנוסף הצטרף למשרד עורכי דין לאיכות הסביבה.

במשך שהותו באנקורג' החלו קשריו לתורה ומצוות ולחב"ד הולכים ומתהדקים.

לדוד הייתה אמת מידה לבדוק את קצב התקרבותו:
בתחילה נסע לבית הכנסת בשבת והחנה את רכבו בסמוך לבית הכנסת.

אבל בהדרגה לא חש בנוח עם החניה הסמוכה למקום הקדוש ביום הקדוש,

והוא החל לחנות במרחק מקום,
בכל שבת רחוק יותר.

בשלב מסוים כבר לא היה לו נעים שהמתפללים ידעו שהוא נוסע בשבת.

כך הוא שם לב להתקדמות שלו ולקשר ההולך ומתהדק.

ואז הגיע היום המיוחל שהוא פנה לשליח עם בקשה:
נראה לי שאני רוצה ללמוד בישיבה.

שליח הרבי ניסה למונעו מהצעד הקיצוני וטען שאל לו לעזוב פרנסה טובה ולעשות מהפכות בחייו.

הוא הציע לו להירגע ולהתקדם בקצב איטי, אך בטוח.
"מה שבא מהר הולך מהר", נימק השליח.

דוד ראה את הצדק בדבריו ורק כעבור שנה וחצי היה בשל להירשם לישיבה במוריסטאון,

שם הוא השקיע את עצמו בלימודי גמרא והלכה.

במוריסטאון הוא גם השתדך עם רעייתו אסתר מלכה,
והשניים השתקעו בחממה החסידית המקומית.

פעילות חב"דית בסיטקה
לפני שמונה שנים,
עם לידת בתם הבכורה נחמה חיה,
הזוג וואלוק ארזו את מיטלטליהם ועברו לסיטקה שבאלסקה.

הרבי אמר שכל בית חסידי הוא בית חב"ד,

וביתם של משפחת וואלוק בסיטקה לא היה יוצא דופן.

בהתייעצות עם שליח הרבי באלסקה, הרב גרינברג,
הוחלט כי אחד הדברים הראשונים שהזוג הצעיר יעשה במקום מגוריו החדש,
יהיה הדפסת התניא.

הרב גרינברג ציטט את שיחתו של הרבי שהדפסת התניא בכל מקום מכינה את המקום לקראת הגאולה, ומזרזת את התגלות המשיח.

דוד החליט לקיים את הדפסת התניא בסמיכות לחג הפורים,
ולקיים מסיבת פורים לכל היהודים באזור.

הוא הזמין איפוא שני בחורים, פנחס טיילור ובערל ברפמן,
וגם את שני גיסיו,
לוי ומנחם מענדל רוזן, לסייע לו בפעילות.

לאחר שהדפיסו את התניא,
שלחו את הדפים המודפסים לכריכה,
לא לפני שישבו ולמדו מהדפים הטריים את פרק ל"ב בתניא.

בהשראת המסר של הפרק להוסיף באהבת ישראל,
חיפשו שני הבחורים דרך נוספת להגיע ליהודים נוספים בעיר.

דוד, שכאמור משדר תוכנית רדיו שבועית,
הצליח לסדר שעה נוספת עבור הבחורים הנמרצים,
שניהלו תוכנית מרתקת על יהדות בכלל,
ועל חג הפורים בפרט.

בסיום התוכנית, שהתקיימה ביום שישי,
הזמינו את כל יהודי האזור להגיע לתפילות השבת הקרובה,
ולמסיבת הפורים וקריאת המגילה במוצאי שבת ויום ראשון.

בעקבות התוכנית המוצלחת הגיעו לתפילות השבת כמה מיהודי המקום,
שלראשונה בחייהם השתתפו בתפילת שבת וראו ספר תורה.
לקריאת המגילה וחגיגת הפורים הגיעו כמעט כל היהודים באזור.

עיתונאי מקומי שהגיע לסקר את האירוע, התלהב כל כך עד שהכניס על כך ידיעה בעמוד הראשון של העיתון,
עם תמונת הבחורים רוקדים עם יהודי הקהילה.

בידיעה הארוכה כתב העיתונאי את כל פרשת חג הפורים,
כך שאם היה יהודי מקומי בודד שלא הגיע למסיבה — בוודאי קיבל אף הוא את המסר.

לאחר סוף שבוע גדוש פעילות, במהלך הטיסה חזרה, זכו הבחורים הפעילים להפתעה מעניינת:
גבר בגיל העמידה, שהציג את עצמו ככומר בכנסייה המקומית,
ניגש אל הבחורים והתעניין מה הביא אותם לסיטקה.

"האם שמעת פעם על פורים?", שאל פנחס.
"בוודאי, יש לי אפילו קצת מוצא יהודי", אמר הכומר,
"אבל רק מצד האמא שלי", המשיך.
פיו של פנחס נפער בתדהמה. הכומר הזה יהודי!

לאחר ששמעו פרטים נוספים על סבתו היהודייה שהיגרה מרוסיה לארצות הברית,
הציעו לו להניח תפילין בנחיתת הביניים הקרובה.

הוא הסכים, וכשהוא מעוטר עם תפילין,
ביקש פנחס מעובר אורח להנציח את הרגע הבלתי–שגרתי בתמונה משותפת.

את התמונה שלח אחר–כך לאימייל של הכומר,
שהודה לו על חגיגת הבר–מצווה הספונטנית שערכו לו,
והבטיח לחזור ולבדוק את שורשיו היהודיים.

בית פתוח לאורחים כאוהלו של אברהם אבינו,
ביתם היה פתוח בפני מתי מעט יהודי המקום ובפני מבקרים מזדמנים, לסעודות ולשיעורי תורה.

דוד מצטט את הפתגם הידוע:
אם אתה יודע אל"ף, למד אל"ף; אם אתה יודע בי"ת, למד בי"ת".

כך הוא נוהג. חלק מהאורחים אף העלו את רשמיהם בכתבות ובבלוגים.

אחת המבקרות, גב' ברברה שוטל,
למדה על הקהילה היהודית המיניאטורית בסיטקה דרך כתבה בעיתון היוקרתי "ניו יורק טיימס",
שם התראיין הסופר היהודי מיכאל שאבון על ספרו החדש, שעלילתו הדמיונית אירעה בעיר סיטקה.

מדוע בחר דווקא בסיטקה?
כי השם "סיטקה" מצלצל כשם יהודי.

הסופר מספר בראיון, בין היתר, על ביקורו בסיטקה,
על הקהילה היהודית המזערית הכוללת (למרבה ההפתעה?) גם עורך דין שהוא חסיד חב"ד,
מי אם לא ר' דוד וואלוק, יליד פילדלפיה.

הוא מתאר מפגש שוואלוק אירגן לכבודו עם כל חברי הקהילה.

תיאר את וואלוק עם זקן וציצית,
ואת קירות ביתו — עם תמונות של הרבי והרבי הריי"ץ.

גב' שוטל הזדהתה לגמרי עם הפרטים בכתבה כי גם היא גדלה בפילדלפיה;
היא עורכת דין כמוהו וגם השם וואלוק היה מוכר לה משנות לימודיה.

בנוסף לכך, העובדה שגם היא יהודיה, עוררה את סקרנותה.

הגב' ב. שוטל לא איבדה זמן, חיפשה את מספרו של דוד וואלוק, וחייגה אליו לסיטקה.

במשך השיחה התברר שהוואלוק שהיא זוכרת משנות לימודיה לא היה אלא אביו,
והוא, בנו דוד, ישמח לסייר איתה בסיטקה כמו שהוא סייר עם הסופר.

הוא הציע לה להתקשר לאביו שסיפר לה על ילדיו ונכדיו, ועל מסעו של דוד בדרך לחסידות.

גב' שוטל הגיעה לסיטקה, והוזמנה לבית משפחת וואלוק;
אם תרצו–בית חב"ד סיטקה, דרום מזרח אלסקה. בית חב"ד הקרוב ביותר נמצא במרחק של מעל אלף קילומטר מסיטקה,
וכפי שהיא כתבה ברשמיה:
"לולא דוד ורעייתו, לא היו חסידים כלל בסיטקה.

אבל גם ההיפך הוא נכון: אילולא סיטקה, דוד לא היה יהודי חסידי".

דוד חלק אתה את דרכו ליהדות וחסידות דרך השבט האינדיאני המקומי, והוסיף שלאחר לידת בתו הבכורה במוריסטאון,
הוא החל להרגיש את הקשיים הכלכליים של תלמיד ישיבה,
ורצה לחזור לסיטקה.

רעייתו אסתר, שגדלה בקראון הייטס, עזבה את הוריה ושמונה אחים ואחיות והלכה אחריו אל הבלתי נודע.

החיים בעיירה הקטנה היו בעוכריה כאשר לפתע אירע לה סיבוך רפואי והיא הוטסה בטיסת חירום לאנקורג',
שם שהתה בבית רפואה במשך שלושה חודשים.

דוד הפך לאב חד–הורי זמני,
כאשר הוא מתמודד בו זמנית עם עבודה,
טיפול בבת, טיסות לבקר את הרעיה,
משרת ייעוץ בבית הרפואה, ושידור תכניתו הדו–חודשית ברדיו.

אנשים שפוגשים את דוד לראשונה חושבים שהוא — להבדיל — כומר רוסי אורתודוקסי, וזאת בשל זקנו.

כאשר הוא מזדהה כיהודי הם מצהירים שהם לעולם לא פגשו יהודי וזו היכרותם הראשונה עם בן לעם היהודי.

אבל, בלי ידיעתם, הם בוודאי האזינו ליהודי ברדיו,
לדוד וואלוק, שתכניתו הפכה לפופולארית.

דוד הינו אישיות אהובה ומוערצת בסיטקה.

במשך הסיור שלו עם גב' שוטל,
היא חשה שהיא מלווה אישיות רמת מעלה ומפורסמת ברחובות העיר.

"לא אתפלא אם תיבחר לראשות העיר", סיכמה האורחת.

"לעשות את המקום מושלם יותר"
מה עם הלבוש?
האם זה לא מרתיע את הציבור?
וואלוק מודה שביום חול הוא לא לובש את כל הלבוש החסידי.

הכיפה וציצית כלל לא מרתיעים. אבל בשבתות הוא לבוש בלבוש חסידי שבתי מלא.

האם לא קשה לשמור מצוות כאשר מתוקף תפקידו הוא נוסע ממקום למקום באיזורים נרחבים ועצומים אך בעלי אוכלוסיה הדלילה בעולם?
"כן", מסכים וואלוק, "זה מאתגר, אבל אני נחוש להמשיך בתרומתי לעשות את העולם מקום מושלם יותר".

"בכל מקום בעולם ישנם ילידים,
בני שבטים, שסובלים מתקיפות מסיביות וההישרדות שלהם עומדת בסימן שאלה.

אם קיימת קבוצה אחת, עם אחד, שלמד כיצד לשרוד תקיפות מסיביות, זה העם היהודי".

הכתבה מתורגמת על פי כתבות ב"ניו יורק טיימס", עיתון פורוורד, "upenn.edu", ו'לחיים'.

הפתעה! מומיה כבן 1,000 שנים נמצא בתוך פסל בוד,הה (עבודה זרה)

מדענים גילו משהו מוזר בתוך פסל בוד,הה עתיק - שרידים החנוטים של נזיר, הפסל נלקח לסריקות CT במרכז רפואי באמסטרדם.
חוקרים קבעו כי הנזיר עבר חניטה עצמית, תהליך שכרוך בלהיקבר חיים פנימיים בזמן המדיטציה, ממצאי הבדיקות עולה שהחנוט היה בגיל של בין 30 ל-50 שנה ונשמר במנזר למשך 200 שנים כשהוא עטוף בנייר ואמייל, והמומיה שמקורה מסין בגיל שבין 900 ל-1,000 שנים וכיום הפסל נמצא במוזיאון בבודפשט.
תרגום רוטר

: IMG_20150224_073931.jpg (142.71 KiB) נצפה 29535 פעמים

בכוונה כתבת וחעב במקום ותעב?
זה לא ביקורת זו רק שאלה, חבר!

פעמון זהב ורימון כתב:בכוונה כתבת וחעב במקום ותעב?
זה לא ביקורת זו רק שאלה, חבר!

כשהביקורת במקום,
אני מקבלה בשמחה,
והתקלה תוקנה,
תודה.

השר אריאל דחה את הטענות נגד מפלגת הבית היהודי לפיהן במהלך הקדנציה האחרונה עברו חוקים אנטי דתיים, "היה סביב זה הרבה מהומה אבל בפועל לא עבר אף חוק שכזה. כדי להשפיע על המדיניות באופן ניכר, כדי שנחזק את עולם התורה ואת החברה ואת ארץ ישראל, בהחלט צריכים בית יהודי גדול".
ערוץ 7

על ידי **ענת** » 24 פברואר 2015, 11:00

כנראה שרק אם יכפו עליהם לאכול לחם עם חזיר צלוי בפסח שחל בשבת, אז בבית היהודי יגידו שיש כאן חשש לכפיה דתית. ואולי יבקשו להעביר זאת לבדיקה ליועץ המשפטי כדי שהוא יחליט.

ענת כתב:כנראה שרק אם יכפו עליהם לאכול לחם עם חזיר צלוי בפסח שחל בשבת, אז בבית היהודי יגידו שיש כאן חשש לכפיה דתית. ואולי יבקשו להעביר זאת לבדיקה ליועץ המשפטי כדי שהוא יחליט.

לא נזקקים בכלל לכול זה, יש הלו פסק הלכה ברור,, דינה דמלכותה דינה,
ואך ורק במקום אחד אינו חל, על "קדושת" ארץ ישראל
וגם זה רק על מעמקי ארץ ישראל ולא קדושת כל מה שמעליה,
משמי השמיים ועד שכבת האדמה המצמיחה הניתנת למכירה לגוי וגם שכבת אדמת הקבורה ש"מעדיפה" גוי שעשה צבא על חרדי מצבא השם.

על ידי **ננח** » 24 פברואר 2015, 11:59

סיפור אמתי ששמעתי מחבר שסיפר בבית הכנסת בסעודה שלישית
בנו ב4 מגן הילדים שיחק בחול בגן והכניס גוף זר לתוך אזנו
כששב הביתה והתלונן על כאב באוזן נשלח לטרם שם בצילום ראו שיש דבר באוזן ונשלח לבית חולים
בבית החולים באמת הצליחו הרופאים לחלץ את הדבר וגילו שזה לא פחות ממחילה של חילזון (בערלה בלע"ז)
וחזרו הביתה בשלום
לאחר שבוע חזר הילד והתלונן בלית ביררה חזרו ההורים המודאגים שוב לרופא .וכשאציץ הרופא פנימה גילה.........את החילזון בעצמו
אמתי לגמרי :lol:

:

גשם מוזר פקד את רחובות דובאי לאחרונה:

3 מיליוני דולרים התעופפו ברחובות וגרמו לנהגים לצאת מהמכוניות וללקט אותם מהרצפה.
לפני חודשיים נרשם "גשם" דומה גם בהונג קונג.

יש קליפ ב'כיכר השבת'.

שש משזר כתב:גשם מוזר פקד את רחובות דובאי לאחרונה:

3 מיליוני דולרים התעופפו ברחובות וגרמו לנהגים לצאת מהמכוניות וללקט אותם מהרצפה.
לפני חודשיים נרשם "גשם" דומה גם בהונג קונג.

יש קליפ ב'כיכר השבת'.

חזאים יכולים לצפות מראש איפה יהיה הגשם הבא? הייתי הולך לשם.

איפוא החיידקים מצויים יותר? לא תאמינו!!!

מכשיר סמארטפון או ידית דלת של שירותים ציבוריים?
על פי מחקר שפורסם בוול סטריט ז'ורנל, דגימות שנלקחו מטלפונים סלולריים הכילו למעלה מ-33,200 מושבות חיידקים. לשם השוואה, בדלת של שירותים ציבוריים יש 4 מושבות חיידקים בלבד!
ההסבר לפער האדיר והמפתיע ככל הנראה נעוץ בעובדה שאנשים נוטים לפחות לרחוץ את ידיהם לפני שהם נוגעים בדלת השירותים, לעומת השימוש בטלפון הנייד.

אסלה או תיק של אשה?
חברה בריטית למוצרי היגיינה ערכה מחקר שמצא כי התיק התמים שכל אשה מחזיקה, רוחש חיידקים יותר מאסלת שירותים. נשמע דוחה? זה אכן כך.
למרבה האירוניה, הפריטים המזוהמים ביותר בתיק הם דווקא מוצרי הקוסמטיקה, הקרמים והמשחות. בגלל המרקם "האנושי" שלהם, תיקי עור נוטים להיות מזוהמים אף יותר.

ידית של עגלת קניות או ידית של משאבת דלק?
במחקר שנערך באוניברסיטת אריזונה גילה כי 72 אחוזים מעגלות הקניות שנבדקו הכילו חיידקים צואתיים ו-50 אחוזים מהעגלות הכילו חיידקים העלולים לגרום למחלות קשות. לעומת העגלות, ידית של משאבת דלק מזוהמת יותר ו-71 אחוזים מהן מכילות חיידקים מסוכנים.

רצפה של חדר כושר או שולחן עבודה במשרד?
תחזיקו חזק: מסתבר ששולחן המשרד שלכם מכיל פי 400 חיידקים מכמות החיידקים שנמצאת על רצפת חדר כושר, נתון מדהים אם לוקחים בחשבון שעל רצפת חדר כושר החמה והלחה (יעד מועדף על וירוסים ופטריות) מסתובבים אנשים ברגליים חשופות ומעבירים אליה את החיידקים שלהם.

פרוסת לימון בכוס מים במסעדה או מדרגות ברכבת התחתית בניו יורק?
מי שהיה פעם בניו יורק ידע להגיד שאין מקום מזוהם מהמדרגות של הרכבת התחתית. למרבה הזעזוע, מחקר שנערך בכתב העת Journal of Environmental Health גילה כמות גדולה יותר של חיידקים על...פרוסות הלימון שמגישים לנו בכוסות המים במסעדה.

אצבעות של אשה או כפות ידיים של גברים?
הנתונים המחרידים ומנפצי המיתוסים הבאים יקשו עליכם לחזור לסדר היום, ראו - הוזהרתם: מחקר שנערך באוניברסיטת קולורדו חושף שאצבעות של אשה מזוהמות יותר מכפות ידיים של גברים.
הסיבה לכך היא רמת החומציות הגבוהה בעורה של האשה, לעומת הגבר. אגב, לשטיפות חוזרות ונשנות של הידיים במים (ולא בחומר מחטא אחר) יש השפעה מזערית על מספר החיידקים.

ראשון לציון: בן 17 גנב מאמו את הרכב וביקש תמורתו סכום כספי גבוה
אלון חכמון 25/02/2015 11:26

תושבת ראשל״צ התלוננה כי בנה בן ה-17 וחצי גנב את רכבה ונסע איתו כשהוא לוקח לה את התיק והוא נוהג ללא רישיון נהיגה. כאשר מסרה את תלונתה, התקשר אליה החשוד וזאת כשהחוקר שומע, וביקש תמורת החזרת הרכב סכום כספי גבוה.

בסריקות שביצעו שוטרי התחנה לאיתור הרכב הוא נמצא באחד הרחובות כשהוא לא מונע. שוטרים המתינו במקום ולאחר מספר דקות הגיע רכב ובו שני חשודים. אחד החשודים נכנס לרכב החונה ואז השוטרים עצרו את השניים כאשר התיק של המתלוננת נמצא ברכבו של השני.

(מעריב

אלפי חסידי צאנז בראשות אדמו"רים, רבנים, ראשי ישיבות ואישי ציבור חגגו השבוע את שמחת נישואי נכד ההאדמו"ר מצאנז עם נכדת האדמו"ר מקרעטשניף.

החתן והכלה הובלו אל החופה רכובים על כרכרה רתומה לסוס.

יש תמונות בכיכר השבת.

בושה וחרפה!

גבר נקם בצורה אכזרית באלמוני שגנב את ארוחת הצהריים של אשתו

כאשר אישה התלוננה כי ארוחות הצהריים שהיא מביאה למשרד נגנבות, בעלה הגה פתרון יצירתי במיוחד שגרם לגנב להתחרט על הרגע בו הניח ידיו על הקופסה הלא נכונה במקרר
מערכת וואלה! חדשות
אם עבדתם פעם במשרד עם הרבה עובדים, אתם ודאי מכירים את הסיטואציה: אתם פותחים את המקרר כדי לאכול את ארוחת הצהריים שלכם, אותה שמתם שם אחר כבוד בבוקר והיא איננה. לא בדקנו, אבל נראה לנו שמדובר באחד מפחי הנפש הגדולים ביותר שקיימים בעולם.

גולש באתר Reddit כתב שם השבוע וסיפר שהוא נהג להכין לאשתו קופסאות עם ארוחות צהריים מושקעות, אולם בכל פעם שחזרה מהמשרד התלוננה כי מישהו גנב לה את המזון. הבעל, שכינה עצמו "טוסט אד צ'יליס", החליט לנקום בגנב החצוף וללמד אותו לקח שיגרום לו להתחיל להביא אוכל משלו.

"הכנתי לאשתי כנפיים לארוחת הצהריים, כיוון שזה מאכל פופולארי בקרב העובדים", כתב הבעל. רק שהוא החליט לתבל את הכנפיים בכמות גדולה של רוטב פלפלים חריף ושבבים של פלפל צ'ילי מזן חריף במיוחד בשם ghost chili.

ביום למחרת נשמעו קולות מכיוון המטבחון במשרד. לאחר מספר דקות נראה עובד צעיר רץ לשירותים ומתחיל להקיא בכל מקום. האישה סיפרה שלפי הקולות שבקעו מהשירותים, הבחור הצעיר עמד למות. גניבות האוכל במשרד פסקו, והגולש עדכן שהגנב לא מסתכל לאשתו בעיניים מאז שנתפס.

וואלה.

שש משזר כתב:בושה וחרפה!

בושה וחרפה??? זהו מנהג צאנז, והם כבר עשו כך, אינספור פעמים. חכמים, הזהרו בדבריכם!

: IMG_20150302_233745.jpg (432.08 KiB) נצפה 29435 פעמים

איש העסקים הגיש תביעה נגד יו"ר הארגון בנצי גופשטיין, בגין פרסום לשון הרע. בדף הפייסבוק של להב"ה פורסמה תמונת סכין נוטפת דם, לצד הכיתוב: "ראמזי לאוי שיווק השקמה - גם לכם מגיע למות בזול", על משקל פרסום הרשת שבבעלותו

איש העסקים רמי לוי הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד יו"ר ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש), בנצי גופשטיין, על הוצאת לשון הרע ופרסום לשון הרע בדף הפייסבוק של הארגון, באתר האינטרנט של הארגון ובאתר "חדשות ערוץ 7". התביעה הוגשה בסדר דין פלילי והיא עוסקת בהאשמות של פעילי הארגון נגד לוי וכן בפרסום תמונה בפייסבוק שבה נכתב: "ראמזי לאוי שיווק השקמה - גם לכם מגיע למות בזול" (במקור: "רמי לוי שיווק השקמה - גם לכם מגיע לקנות בזול"), תוך שינוי הלוגו של הרשת והצגתו על רקע סכין נוטפת דם.

בדצמבר האחרון הפגינו פעילי להב"ה מול סניף "רמי לוי" במישור אדומים, לאחר פיגוע הדקירה שאירע במקום. הפעילים האשימו את לוי בהעסקת "אויבים ומחבלים". בתביעתו ציין לוי כי הוא רואה בחומרה רבה את האשמות שיוחסו לו. בנוסף הדגיש לוי כי סיוע למחבלים ואויבים הוא "דבר הרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, בבחינת עלילת דם ממש".

בכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של ערוץ 7 ואשר בגינה הוגשה הקובלנה הפלילית צוטט בין היתר גופשטיין שאמר כי "זכותנו לקיים משמרות מחאה מול הסופר ואם רמי לוי סבור כי המכות ירתיעו את נערי להב"ה מצפה לו הפתעה גמורה – הם ימשיכו להגיע עד אשר רמי לוי יפסיק את המדיניות שלו ויפטר מחבלים שעובדים אצלו בסופר. אני שב וקורא ללוי: תעסיק אוהבים ולא אויבים".

הדיון הראשון בנושא התקיים ביום שלישי שעבר. השופט שמונה לדון בתיק הינו אותו שופט שדן בתיק המעצר של גופשטיין לפני כמה חודשים. בשל כך ניתנה לו ארכה על מנת להחליט אם הוא מעוניין להגיש בקשה לפסול את השופט ובית המשפט דחה את הקראת כתב האישום לסוף חודש מאי.

בנצי גופשטיין מסר בתגובה: "אני שמח על ההזדמנות שרמי לוי נותן לי להוכיח שדיברתי אמת. אני מתכוון במשפט הזה להוכיח שרמי לוי מפרנס אויבי ישראל ומעודד התבוללות. אמשיך לעודד עבודה עברית למרות כל אלה שרוצים להפריע".

סנגורו של גופשטיין, פעיל הימין ועורך הדין איתמר בן גביר, אמר: "רמי לוי צריך להפנים ולקבל ביקורת אבל הטעות שלו שדווקא ההליך הזה מעניק למרשי הזדמנות להוכיח שהביקורת על לוי נכונה ואמיתית. כבר בשלב הראשון נבקש לקבל את כל רשימת העובדים בסופרים של לוי לדורותיהם ואת העבר הפלילי שלהם ונוכיח שלא רק שגופשטיין דיבר אמת אלא שלוי התנהג ברשלנות ובחוסר אחריות כלפי הלקוחות שלו שרבים מהם עזבו אותו בשנים האחרונות לאור ההתנהגות שלו".

מקור: וואלה

על ידי **פעם חשבתי** » 03 מרץ 2015, 11:10

יצחק הספרן כתב:
IMG_20150302_233745.jpg

אתה חושב שאת הקרטונים מדפיסים באיסרו חג? ודאי שזה מודפס מראש. ואולי בכלל מלפני כמה שנים.
הלא במדפי המכולת והצרכניה, לקונים, לא מגיע מארז קרטון זה אלא הפריטים הבודדים. לכן השאלה החשובה היא מה מודפס על האריזות עצמם - מה שצמוד לשורת תאריך הייצור, או האם ח"ו הודבקו מדבקות של נאפה לאחר וכו'.
כמו שלא יהיו טענות אם על הקרטון יהיה ציור של בייגלך, ובפנים יהיה תכולה של שמן. זה עניין של המוביל איך ובמה לארוז.

על ידי **יאיר** » 03 מרץ 2015, 11:13

בשנה שעברה לפני פסח ראיתי תמונה של מוצר חמץ (איני זוכר כרגע מהו) עם הכיתוב "נאפה לאחר פסח תשע"ד"...ה"י.

פעם חשבתי כתב:
יצחק הספרן כתב:
IMG_20150302_233745.jpg

אתה חושב שאת הקרטונים מדפיסים באיסרו חג? ודאי שזה מודפס מראש. ואולי בכלל מלפני כמה שנים.
הלא במדפי המכולת והצרכניה, לקונים, לא מגיע מארז קרטון זה אלא הפריטים הבודדים. לכן השאלה החשובה היא מה מודפס על האריזות עצמם - מה שצמוד לשורת תאריך הייצור, או האם ח"ו הודבקו מדבקות של נאפה לאחר וכו'.
כמו שלא יהיו טענות אם על הקרטון יהיה ציור של בייגלך, ובפנים יהיה תכולה של שמן. זה עניין של המוביל איך ובמה לארוז.

אילולי שראיתי במו עיני לא אחת, מוצרים עם תאריך עתידי וכיתוב נאפה לאחר הפסח, הייתי חושב כמוך, וחוץ מזה שלעיני חבילה זו נראת אריזה מקורית ולא אריזת מילוי/ממוחזרת.

על ידי **פעם חשבתי** » 03 מרץ 2015, 11:32

שלמה קוסטליץ כתב:
שש משזר כתב:בושה וחרפה!

בושה וחרפה??? זהו מנהג צאנז, והם כבר עשו כך, אינספור פעמים. חכמים, הזהרו בדבריכם!

הבושה שבוטאה היא על השורה שלפני זה. לא על כל הפוסט.
אכן בושה.

על ידי **טוב לי** » 03 מרץ 2015, 14:55

פעם חשבתי כתב:
שלמה קוסטליץ כתב:
שש משזר כתב:בושה וחרפה!

בושה וחרפה??? זהו מנהג צאנז, והם כבר עשו כך, אינספור פעמים. חכמים, הזהרו בדבריכם!

הבושה שבוטאה היא על השורה שלפני זה. לא על כל הפוסט.
אכן בושה.

גם אני הבנתי כמו קוסטליץ שזעמת על המנהג, ולא הבנתי על מה יצא הקצף.
עכשיו אני מבין שזעמת על כך שתמונות מהמעמד פורסמו בכיכר השבאב.
ועדין איני מבין, האם אתה כועס על עורכי השבאב? מה אתה מצפה מהם?
הם כבר עשו דברים גרועים מזה...

הדבר הנכון הוא פשוט לא להיכנס לשם!

: אויר בשקית מהופעה מטופשת.; 54fcd12239ec65fc.jpg (30.01 KiB) נצפה 29326 פעמים

יצחק הספרן כתב:
54fcd12239ec65fc.jpg

ראה ספרן הוזהרת בבקשה תפסיק להביא כאן רעיונות לעסקני הצדקה עושר וכבוד
גם ככה אנו טובעים בים של סגולות, המצאות עלונים חתימות וכו'...

יענקלה לולו כתב:
יצחק הספרן כתב:
ראה ספרן הוזהרת בבקשה תפסיק להביא כאן רעיונות לעסקני הצדקה עושר וכבוד
גם ככה אנו טובעים בים של סגולות, המצאות עלונים חתימות וכו'...

טוב טוב אז אני עובר לתשמישי קד(ו)שה;
סטודנטיות יצרו ''תפילין'' פמיניסטיות לנשים

לקראת יום האישה הבינלאומי החליטו במחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר ליצור ´תפילין´ חדשניות לנשים
נתנאל לייפר, כיפה
י"ז אדר תשע"ה, 08/03/2015 14:02

במחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר החליטו לקראת יום האשה הבינלאומי שחל היום (א') לנסות "לחדש" משהו מהמסורת ולתת לו כיוון אמנותי עכשווי, התוצאה הייתה שילוב שרבים יגדירו אותו כמגוחך אותו הם כינו - 'תפילין לנשים' .

"בפועל לקחנו כלים והתחלנו לברור אותם- הגענו לתפילין וראינו שהכול נעשה היום באופן ידני לכן החלטנו לנסות לשלב בעבודה הידנית גם חלק בטכנולוגיות עדכניות שאפשר להנדס במחשב. בחירה לפנות דווקא לנשים הייתה אמירה פמיניסטית וגם אמירה קונקרטית שיש נשים בעולם שמשתמשות בתפילין וזה פונה אליהם" סיפרה תות שגיא, אחת הסטודנטיות בסדנא.

היא הוסיפה, כי הם החליטו ליצור רק תפילין שמכוון כנגד הלב, "עניין אותנו יותר לכוון אל הלב שלדעתנו זה יותר מתאים לנשים, כאשר כלי פולחני לנשים אמור להתאים לעולם ולעומק הנשי".

שגיא הבהירה, כי לא הייתה כוונה להתריס או לפגוע במשהו, "עשינו את זה מתוך מקום אוהב ומסור למסורת היהודית ולא מתוך מקום הורס או התרסה, אלא ניסיון לחדש וליצור שיח יהודי עדכני פמיניסטי שמכבד את המסורת והולך בשילוב ובחיבור לא מתוך רצון לנתק". עם זאת היא סיפרה כי לפחות סטודנט אחד כעס ולא קיבל את הרעיון "האמנותי".

ניכר כי יוצרות 'התפילין' אינן בקיאות במיוחד במקורות התפילין והיותן 'הלכה למשה מסיני' והרעיונות העומדים מאחורי בתי התפילין המסורתיים והן החליטו כי התפילין אינן צריכות להיות שחורות או מרובעות. כמו כן, הן ויתרו על פרשיות התפילין הנהוגות ובחרו במקומן להטביע על דסקיות מתכת שמות נשים מפורסמות במסורת כמרים ודבורה ולהכניס אותן לתוך הבתים.

"כשחשבנו לשים את שמות הפרשה למשל בפרשת "בנות צלפחד" שם הפרשה הוא "פנחס" והרגשנו שלא נכון לנו לרשום את השם הזה אלא את השם הנשי", טענה שגיא. היוצרות התגאו שאת "הפרשיות" כלשונן, הן הכינו בעבודת יד. מסתבר שיוצרי ה'תפילין' שכחו שמטרת התפילין להניחן בשעת התפילה לבורא עולם ולא כאביזר הנצחה לאשה חשובה ככל שתהיה.

: IMG_20150309_014916.jpg (32.12 KiB) נצפה 29318 פעמים

דרך אגב לגבי ה"תפילין"
הן יצרו רק של יד ,
שאומר שאולי לב (לדעתן) יש להן,
אבל גם לדעתן ראש אין להן ;-)

למשטרה לא היו ראיות, אבל המנהל הושעה

"לא יכול להיות שכל אדם יגיש תלונה על עובד ציבור ונציבות שירות המדינה תחליט על השעייתו מבלי שהתברר אם הוא אשם או לא".

עולמו של עינן שמעון, מנהל בית הספר הממלכתי-דתי אוהל שלום בגדרה, חרב עליו לפני כמה חודשים. שמעון (37) הוכה בתוך שטח המוסד שהוא מנהל, אך למרות זאת דווקא הוא הואשם בתקיפה.

בנציבות שירות המדינה אף החליטו להשעות אותו מעבודתו, ורק בשבוע שעבר מחקה המשטרה את כתב האישום נגדו מחוסר ראיות.

על הטראומה הנפשית שעבר סיפר שמעון כי "בספטמבר האחרון מישהו קפץ מעל גדר בית הספר. שאלתי אותו 'מה אתה עושה כאן?' והוא החל לגדף אותי ולהעליב אותי ליד העובדים. ביקשתי ממנו לצאת והוא סירב".

בשלב זה, כך לדברי שמעון, הפולש נכנס לתוך מתחם הכיתות. "דרשתי ממנו לצאת אך הוא סירב. חסמתי לו את הדרך והוא בתגובה נתן לי אגרוף לפנים. הוצאתי אותו החוצה בסיועו של השומר ותוך כדי שדרשתי ממנו לצאת חייגתי מהנייד למשטרה בנוכחותו. אמרתי להם שישלחו ניידת שמישהו מסיג גבול והוא מכה אותי".

שמעון סיפר עוד כי הפולש "התפנה בליווי שלי וכשעמד בשער בית הספר אמר 'אתה תתלונן עליי, אני אתלונן עליך'. בדיעבד הבנתי שהוא הלך מיד להתלונן במשטרת רחובות. כשהגעתי למשטרת רחובות זה כבר היה לחקירה והגשת תלונה נגדית".

תוך פחות מחודש מרגע הגשת התלונה הוגש נגד שמעון כתב אישום. נציבות שירות המדינה דנה בנושא מיד לאחר המקרה, אך לבקשת פרקליטיו הדיון נדחה. באמצע פברואר הוחלט על השעייתו של המנהל מעבודתו.

עורכי הדין עמית חדד ואשר רובינגר ממשרדו של ד"ר יעקב וינרוט הציגו למשטרה טיעון סדור מדוע היה צריך לבטל את כתב האישום והוכיחו שמרשם לא ביצע עבירה. לדבריהם, "המתלונן קפץ לשטח בית הספר ללא אישור ולכן הוא בגדר פולש שאותו ניתן לסלק תוך שימוש בכוח סביר. במקרה שלנו מי שהותקף היה דווקא מנהל בית הספר ולכן כל הפעולות שמתוארות בכתב האישום הם לא יותר מתגובה של מנהל בית הספר למכת אגרוף שחטף בפניו".

"יכול היה לעבור ייסורים"

בסופו של דבר מחקה מחלקת התביעות במשטרה את כתב האישום בשל חוסר ראיות. עורכי הדין חדד ורובינגר מסרו כי "הגענו לתוצאה אבסורדית שבה קורבן העבירה מצא עצמו על ספסל הנאשמים. הוא יכול היה לעבור דרך ייסורים בהליך משפטי כדי להוכיח את חפותו תוך כדי השעיה ואיבוד פרנסתו. גם אם היה מזוכה בסוף הנזק לתדמיתו כבר היה בלתי ניתן לתיקון. עם זאת התביעה הוכיחה את יכולתה לשמוע את טענות ההגנה בנפש חפצה, ולהתעלם מהחלטתה הקודמת. יש בהחלטה זו של התביעה משום עשיית צדק והכרה בנכונות טענותיו של מרשנו".

המנהל שמעון עצמו סיכם: "כתב האישום היה הזוי לחלוטין, לא תקפתי ולא הכיתי. הוכחנו למשטרה שאני דובר אמת וגם נבדקתי בפוליגרף. אני מרגיש שהמערכת צריכה להשתנות. זה פגע בבית הספר, זה פגע בי במשפחתי וזה היה מיותר".

YNET

9:27:53 תהיה שעה ייחודית היום-פעם במאה שנה למספרם. יום הפאי

3.141592753 הן 9 הספרות הראשונות במספר הלא מדויק הזה (כי אפשר לשפר את דיוקו עד אינסוף בעולם הלא רציונאלי של מספרים)
היום יום הפאי (3.14) והשעה לעייל קורית פעם במאה שנה למספרם

: 220px-Pi-unrolled-720.gif (88.52 KiB) נצפה 29837 פעמים

יום הפָּאי הוא יום חג לא רשמי, הנחוג לכבוד הקבוע המתמטי פאי.

ישנם שני ימי חג מקובלים כדי לציין את האירוע: יום פאי ויום קירוב פאי.

14 במרץ מצוין במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות ברחבי העולם כ"יום פאי",
זאת כנגזרת מהקירוב בן שלוש הספרות לערך פאי, 3.14.
החג נחוג בדרך כלל בשעה 1:59 אחר הצהריים (3.14159).

חג זה, שאינו חג מוכר או רשמי, נחוג בדרכים שונות לאורך השנים.
קבוצות של אנשים, בדרך כלל ממועדוני פאי, מקדישים מחשבה לאופן בו פאי מילא תפקיד בחייהם
ומדמיינים עולם ללא פאי, אוכלים מאפה פאי, בדרך כלל משחקים בפינייטה (piñata), ואף שותים פינה קולדה.
בחג נשמעות ברכות כגון "בקירוב טוב" ו"שתזכה לספרה הבאה".

בחג נוהגים אף לקיים תחרויות שינון ספרותיו של פאי, מדליקים 3.14 נרות (בקירוב טוב) ועוד.

ב-14 במרץ 2015 נחגג יום הסופר-פאי, שמקיים את הקירוב 3.1415.
יש שיציינו גם את השעה 9:26:53 כהמשך סדר הספרות של פאי.

ביום פאי של שנת 2004 קבע דניאל טאמט שיא אירופי בדקלום פאי, כאשר דקלם אותו עד הספרה ה-22,514 שלו.

יום פאי בישראל
בישראל, יום זה (14 במרץ), שהוא יום הולדתו של אלברט איינשטיין, מוגדר כיום המדע.
ביום המדע מקדישים מערכת החינוך ומוסדות ממשלתיים תשומת לב מיוחדת לנושא המדע בכלל ולקידום המדע בארץ בפרט.
בכנסת ובבית הנשיא נערכים דיונים הנוגעים לקידום המדע בישראל.
ביום זה אף מוכרזים זוכי תחרות מדענים צעירים.

יום קירוב פאי
יום קירוב פאי הוא 22 ביולי.
תאריך זה נכתב בצורה 22/7, שבר שהוא קירוב פשוט לערך של פאי.

הודו: החתן נכשל בחשבון, הכלה ביטלה את החתונה

סיבה מספיק טובה: כלה בהודו נטשה את טקס הנישואין שלה לאחר שהחתן נכשל בפתרון בעיה מתמטית פשוטה. הכלה בחנה את כישורי החשבון של החתן וכשענה תשובה לא נכונה, היא החליטה לבטל את החתונה. כך הודיעה היום (יום ו') המשטרה המקומית.

הכלה שאלה את החתן: כמה זה 15 ועוד שש, והוא ענה: 17.

משפחתו של החתן ניסתה לשכנע את הכלה לחזור אך היא סירבה בטענה כי החתן הטעה אותה ואת משפחתה באשר להשכלתו.

המשטרה המקומית ניסתה לתווך בין המשפחות אך ללא הועיל. "משפחת החתן שמרה בסוד את החינוך הלקוי שלו", אמר אב הכלה מוהר סינג. "אפילו תלמיד כיתה א' יכול לענות על שאלה כזו".

שני הצדדים החזירו את כל המתנות שניתנו לפני החתונה, מסר מפקד המשטרה ראקש קומר. הטקס היה אמור להיערך ביום רביעי האחרון בכפר רסולאבאד שבצפון מדינת אוטר פראדש.

מרבית הנישואים בהודו מאורגנים בשידוך על ידי משפחות החתן והכלה. מלבד פגישות קצרות, בני הזוג כמעט ולא מכירים זה את זו לפני
החתונה.

לפני כחודש פורסם סיפור חתונה מדהים אחר מהודו. כלה החליטה להתחתן עם אחד האורחים בחתונתה אחרי שבעלה לעתיד סבל מהתקף והתמוטט. העיתון "טיימס אוף אינדיה" דיווח כי החתן סבל מהתקפי אפילפסיה, אך הסתיר את המידע החשוב הזה מכלתו ומבני משפחתה.

על ידי **שש משזר** » 19 מרץ 2015, 23:21

"הרוטב הכי חריף בעולם" הציל את החיים של ראנדי שמיץ.

בדרום קרולינה יש חנות בשם "ארמון הפלפל" המתמחה ברטבים ותבלינים לא שגרתיים, ומייצרת את "הרוטב החריף ביותר בעולם" הנקרא 'פלאשבאנג' (flashbang).

בעלי החנות מאתגרים את הלקוחות לטעום את הרוטב שמטרתו, לפי הפרסומים, "להכריז מלחמה על בלוטות הטעם".

אז כמה הרוטב חריף? מאוד. כל מי שרוצה לגלות אומץ ולנסות את הרוטב (שכמובן, אינו כשר), נדרש לחתום על טופס ויתור טענות.

ראנדי שמיץ, תושב שיקגו שהגיע לבקר בדרום קרולינה, החליט להכריז מלחמה על בלוטות הטעם שלו, למרות פוטנציאל הסיכון, וטעם את הרוטב.

מה שקרה מספר דקות אחר כך, הוא לא ישכח לעולם.

"זה היה חריף מאוד" כתב ראנדי לאחר מעשה באתר החנות, "אבל בגלל שטעמתי כמות קטנה, התגברתי על זה תוך כמה דקות. אחותי עמדה לקחת את האתגר ולחתום על הטופס, ואז אמרתי לה לחכות כי אני לא מרגיש כל כך טוב".

שמיץ יצא מהחנות והתיישב על ספסל. "הדבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי על מיטה בבית חולים, מכוסה בקיא" כתב שמיץ.

מסתבר ששמיץ חטף התקף והחל לפרכס מחוץ לחנות. הוא הובהל לבית החולים, שם נערכה לו סריקת MRI של המוח, בה התגלה כי אמנם התגבר על הרוטב החריף, אך מתפתח אצלו גידול סרטני בשלבים מוקדמים.

שמיץ הוטס לבית החולים נורת'ווסטרן ממוריאל בשיקגו, שם הוסר הגידול הממאיר מהאונה השמאלית של מוחו באופן מלא.

במכתב ששיגר שמיץ לחנות "ארמון הפלפל", ביקש להביע תודה לרוטב שהציל את חייו. "הרופאים אומרים שאם הגידול לא היה נמצא כעת, הוא גדל ומתפשט והייתי נאלץ לעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות. ועכשיו אני ללא סרטן! רוטב הפלפל שלכם הציל את חיי!!!!".

על ידי **שש משזר** » 24 מרץ 2015, 06:17

כמה פעמים רכשתם כרטיס טיסה במחלקת התיירות ושודרגתם להפתעתכם למחלקת העסקים? או אולי הזמנתם חדר רגיל בבית מלון ושוכנתם דווקא בסוויטה? סביר להניח שאף פעם. מסוג הדברים שתמיד קורים לאחרים, אבל לא לכם.

ובכן, הכירו את הבחור היהודי שמצא את השיטה כיצד ניתן לדפוק את חברות התעופה ובתי המלון בעולם.

ג'סטין רוס לי, איש חברה אמריקאי שנולד בניו-יורק, יודע כיצד למצוא את הפירצות השונות, ולנצל אותן לטובתו כך שהחופשה שלו תהיה אופטימלית. לדבריו, הוא נעזר בתכונה היהודית/ישראלית "חוצפה", שלמעשה מנהלת את העולם.

ג'סטין טוען שלא מדובר בהונאה, אלא פשוט בניצול השיטה לטובתו. כך, למשל, הוא רוכש כרטיס טיסה במחלקה הראשונה, מבלה את היום בטרקלין המפואר ומנצל את ההטבות כדי לעבוד משם, ובסוף היום מבטל את כרטיס הטיסה והולך הביתה. "מדוע לבזבז כסף על שטח משרדי כשאני פשוט יכול לבוא לכאן?".

שיטה אחרת שבה הוא נוקט מאפשרת לו לשדרג את מיקומו במטוס. כך, הוא רוכש כרטיס במחלקת התיירות, מפזר בוטנים על ריפוד המושב, קורא לדיילת ומתלונן כי הוא אלרגי לבוטנים וכך זוכה לשדרוג למחלקה טובה יותר.

כן, אתם לא טועים: הוא הטרול המושלם.

על ידי **שש משזר** » 26 מרץ 2015, 04:27

על פי דיווחים שונים בכלי תקשורת בבריטניה, אסטרואיד ענק שעושה את דרכו לעבר כדור הארץ עלול לפגוע בכדור "והוא עלול לשנות את פני כדור הארץ". מדובר באסטרואיד שקוטרו כאלף מטרים והוא עשוי למחוק לחלוטין מדינה שלמה מעל פני כדור הארץ.

האסטרואיד, ששמו ‘2014-YB35', נע לכיוון כדור הארץ במהירות של לא פחות מ-37 אלף קילומטר לשעה.

"כל התנגשות עם האסטרואיד הענק עשויה לשנות את פני כדור הארץ, לגרום לרעידות אדמה או גלי צונאמי ענקיים" נמסר בדיווחים.

אלא שמומחים אחרים מטילים ספק רב בנוגע לאפשרות להתנגשות האסטרואיד עם כדור הארץ. לטענתם, הוא צפוי לחלוף במרחק רב מכדור הארץ ואין לא נשקפת כל סכנה.

על ידי **שש משזר** » 26 מרץ 2015, 07:33

הידעתם? נביא ה' בקרבינו:

האדמו"ר מרימינוב, שביקר בפלורידה בקהילות המורכבות מיהודי דרום אמריקה ומהגרים מצרפת, נתן הוראה חד משמעית ליהודים לעזוב ולעלות לארץ וטען כי תפרוץ מלחמת אזרחים בארה"ב.

האדמו"ר אמר: "תעזבו כל זמן שעוד ניתן. המצב יחמיר ויהיה קשה לנוע ממדינה למדינה, אחרי מלחמת העולם השניה באו הניצולים ושאלו למה גדולי ישראל ואדמו"רים לא הורו ליהודי אירופה לעזוב בזמן ולהגר לישראל או לארה"ב בטרם פרצה המלחמה? והאמת צריכה להיאמר: אמרו ועוד איך אמרו, התחננו ליהודים אנא ברחו מאדמה הבוערת, אבל חלק מהגזירה היה 'שלא הקשיבו'.

"היום", אמר הרבי מרימינוב, "תקשיבו לי טוב טוב יהודים יקרים, מי שבידו לקום ולנסוע ולעלות לארץ הקודש שיקום ויעשה זאת בהקדם כשעדיין ניתן, זה כולל חלקים נרחבים מדרום אמריקה ורובה של אירופה.

"גם ארה"ב תהיה מקום סכנה במלחמה ועדיין מוקדם להורות לאיזה מדינה בתוך ארה"ב תשרוד, אבל חלקים רבים יחרבו וירעלו, גם מלחמת אזרחים תפרוץ בתוך ארה"ב ומדינות יתנתקו מהממשל הפדרלי. ארה"ב לא תשמש כמקום פליטה אבל כן ישאר כאן שארית הפליטה. ארץ ישראל תהיה המקום הבטוח ביותר לשרוד את המלחמה, אף על פי שגם שם יעברו קשיים נוראים",

לגבי שליחי חב"ד אמר האדמו"ר כי הם יכולים להישאר עדיין במקומם, כל זמן שיש להם מה לעשות בפועל ממש, אך עליהם לעודד את היהודים לעלות לארה"ק ולברוח, יש לשקול ולהתייעץ כל מקום שהפעילות תסתיים - השליחות מסתיימת ועליהם לקום ולעזוב את העיר בו הם פעלו,

"לו הייתי יכול בעצמי לעשות זאת הייתי קם ועולה לארץ ולחונן את עפרה אבל מה אעשה שאין לי רשות לעשות זאת - מהשמים מעכבים אותי בנתיים להישאר כאן בארה"ב".

בנוסף הסביר הרבי ואמר: "אני הגבר מהיחידים בזמננו שיכול לומר זאת כי כבר התפרסם בכל העולם שעיני צופות למרחקים, כמו איתור הילד לייבי קלצקי הי"ד ושלושת הבחורים בחלחול ועוד עשרות נעדרים, במקום שאחרים אין להם רשות לראות ולהורות, ונשתלתי בדור הזה על ידי הקב"ה ובהשגחה פרטית וכמפורסם שכשאני נאלץ לדבר לרבים ולתת הוראות אני עושה זאת כשהשכינה מדברת מתוך גרוני, ובכל מקום ששמי מגיע, כבר ידוע שהמקשיבים לי ישכונו בטח".

מקורבי האדמו"ר מדגישים כי השיחה נאמרה לקומץ קטן של מתפללים אחרי תפילת שחרית בבית כנסת מקומי של יוצאי דרום אמריקה וצרפת.

על ידי **מסתקרן** » 26 מרץ 2015, 14:27

שש משזר כתב:הידעתם? נביא ה' בקרבינו:

האדמו"ר מרימינוב, שביקר בפלורידה בקהילות המורכבות מיהודי דרום אמריקה ומהגרים מצרפת, נתן הוראה חד משמעית ליהודים לעזוב ולעלות לארץ וטען כי תפרוץ מלחמת אזרחים בארה"ב.

האדמו"ר אמר: "תעזבו כל זמן שעוד ניתן. המצב יחמיר ויהיה קשה לנוע ממדינה למדינה, אחרי מלחמת העולם השניה באו הניצולים ושאלו למה גדולי ישראל ואדמו"רים לא הורו ליהודי אירופה לעזוב בזמן ולהגר לישראל או לארה"ב בטרם פרצה המלחמה? והאמת צריכה להיאמר: אמרו ועוד איך אמרו, התחננו ליהודים אנא ברחו מאדמה הבוערת, אבל חלק מהגזירה היה 'שלא הקשיבו'.

"היום", אמר הרבי מרימינוב, "תקשיבו לי טוב טוב יהודים יקרים, מי שבידו לקום ולנסוע ולעלות לארץ הקודש שיקום ויעשה זאת בהקדם כשעדיין ניתן, זה כולל חלקים נרחבים מדרום אמריקה ורובה של אירופה.

"גם ארה"ב תהיה מקום סכנה במלחמה ועדיין מוקדם להורות לאיזה מדינה בתוך ארה"ב תשרוד, אבל חלקים רבים יחרבו וירעלו, גם מלחמת אזרחים תפרוץ בתוך ארה"ב ומדינות יתנתקו מהממשל הפדרלי. ארה"ב לא תשמש כמקום פליטה אבל כן ישאר כאן שארית הפליטה. ארץ ישראל תהיה המקום הבטוח ביותר לשרוד את המלחמה, אף על פי שגם שם יעברו קשיים נוראים",

לגבי שליחי חב"ד אמר האדמו"ר כי הם יכולים להישאר עדיין במקומם, כל זמן שיש להם מה לעשות בפועל ממש, אך עליהם לעודד את היהודים לעלות לארה"ק ולברוח, יש לשקול ולהתייעץ כל מקום שהפעילות תסתיים - השליחות מסתיימת ועליהם לקום ולעזוב את העיר בו הם פעלו,

"לו הייתי יכול בעצמי לעשות זאת הייתי קם ועולה לארץ ולחונן את עפרה אבל מה אעשה שאין לי רשות לעשות זאת - מהשמים מעכבים אותי בנתיים להישאר כאן בארה"ב".

בנוסף הסביר הרבי ואמר: "אני הגבר מהיחידים בזמננו שיכול לומר זאת כי כבר התפרסם בכל העולם שעיני צופות למרחקים, כמו איתור הילד לייבי קלצקי הי"ד ושלושת הבחורים בחלחול ועוד עשרות נעדרים, במקום שאחרים אין להם רשות לראות ולהורות, ונשתלתי בדור הזה על ידי הקב"ה ובהשגחה פרטית וכמפורסם שכשאני נאלץ לדבר לרבים ולתת הוראות אני עושה זאת כשהשכינה מדברת מתוך גרוני, ובכל מקום ששמי מגיע, כבר ידוע שהמקשיבים לי ישכונו בטח".

מקורבי האדמו"ר מדגישים כי השיחה נאמרה לקומץ קטן של מתפללים אחרי תפילת שחרית בבית כנסת מקומי של יוצאי דרום אמריקה וצרפת.

מי זה האדמו"ר הזה?
מי היה רבו?
מה שמו ושם משפחתו?
האם יש לו חסידים?
הרושם שלי שמישהו חמד לצון על חשבונו

על ידי **קטןודל** » 26 מרץ 2015, 14:34

בפרשת לייבי קלצקי ע"ה (הי"ד?) שמעתי לראשונה את שמו, ושמעתי אז שהוא גר בב"פ ויש לו שם בית מדרש, הוא הולך בשבת בספודיק (כמו הגערערס), ומתנהג בגינוני קבלה וכדו'.

על ידי **מסתקרן** » 26 מרץ 2015, 14:59

האדמו"ר מרימנוב גילה את הילד האבוד
עמיחי אבידן | כדורינט
הילד המיוחד בן ה-10 שהגיע לביקור בקרית יואל, שמעון זורגר, נעדר למשך יממה, ואיש לא ידע את מקום הימצאו ● בני המשפחה פנו לאדמו"ר מרימנוב שליט"א, שהתפרסם כאשר חזה ברוח קודשו את מיקומו של הילד לייבי קלצקי ז"ל ● האדמו"ר הרגיע אותם שהכל בסדר, ואז מסר את מיקומו המדוייק של הילד, ע"פ גורל שערך
רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של האדמו"ר מרימנוב? כנראה שכן. האדמו"ר מרימינוב ידוע בשכונת בורו פארק כאישיות המקרבת יהודים לאביהם שבשמים, וכמכניס אורחים גדול. שמעון זורגר, ילד מיוחד בן 10 שהגיע לביקור בקרית יואל, נעדר למשך יממה ונמצא ביום שני ביער כשהוא תשוש, לאחר מבע חיפושים נרחב בשילוב מאות מתנדבים וכוחות משטרה גדולים. מי שעזר לבני המשפחה למצוא את הילד האבוד, היה לא אחר מאשר האדמו"ר מרימנוב, שחזה את מקומו של הילד ברוח קודשו.
הר"ר יואל ויסהוז הי"ו, נהגו של האדמו"ר, סיפר ל'בחדרי חרדים' את הסיפור שמאחרי מציאתו של הילד: "ביום ראשון לפנות ערב באתי להסיע את האדמו"ר ובניו למונסי, לסגור שידוך לבנו הגדול של האדמו"ר עם נינת הגר"ש וואזנר. בהגיעם לבית הכלה - משפחת לעוו, קיבלו את פניהם אבי הכלה והאורחים. לפתע מתקבל טלפון דחוף משלמה שטובר, תושב קרית יואל המקורב לאדמו"ר. בשיחה הוא הסביר כי בעקבות ההצלחה של האדמו"ר בפרשת קלצקי, מקווים שגם עכשיו הוא יוכל לעזור לאתר את הילד".
"אחרי לחץ אין סופי על האדמו"ר, שבתחילה לא הסכים, החל הרבי להתרכז, ואמר: 'הילד חי!' הסעתי את הרבי בחזרה, ואז בשעה שתים בלילה דודתו של הילד התקשרה שוב, והרבי החליט 'נוסעים לבית של הילד', תוך שהוא מרגיע שוב שהילד חי.
הגענו לביתו של הילד בויליאמסבורג, הרבי עלה לבית עם בניו, שם כבר היו כל ילדי משפחת זורגר. הרבי ביקש כמה דברים, ועשה כמה פעולות למען שלומו ומציאתו של הילד, ואז הוא אמר 'בינתיים הכל בסדר, הילד נרדם'. אנחנו פונים לבורו פארק לבית המדרש של הרבי, שמתיישב לערוך את 'גורל הבעל שם טוב' ועוד גורלות לפענח את המיקום הרלוונטי לחיפושים, והנה יצא הפסוק הראשון.
הרבי פיענח אותו והצביע על נכונות השירטוט שעשה במפה של קרית יואל שהוצאתי מגוגל, לפי זה, הילד חי ונמצא באיזור יער ליז'ענסק. עדכנתי ב-SMS את המתנדבים ואת ויטריאול ראש 'השומרים' שם, ואכן, החיפושים עברו לליזיענסק - כל האיזור כולל החלק שנקרא בראך.
לאחר הפסקה קצרה, הוחלט להמשיך לחפש באזור בבוקר. הרבי ערך עוד גורל אחד ויוצא פסוק מדהים: כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם. בעקבות כך, הרבי הכריז שהילד יימצא בבוקר בריא ושלם, ואכן, בבוקר קיבלתי SMS: 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, הילד נמצא בריא ושלם'".

המופת עם הילד לייבי קלצקי
לייבי קלצקי היה בנם של נחמן ואסתר קלצקי, ואח לארבע אחיות. משפחת קלצקי הם חסידי הרב בנימין אייזנברגר רב קהילת 'היכל התפילה'. ביום שני, 11 ביולי 2011, בשעות הצהריים, סיכם עם אמו שיצעד מהקעמפ היומי של בויאן המתקיים בשכונה, בו הוא לומד, ויפגש עמה באמצע הדרך, אך לא הופיע.
לאחר שלא הגיע למקום המפגש, ובמיוחד עקב העובדה שזה היה לו היום הראשון שהוא צועד לבדו ברחוב, החלו חיפושים נרחבים אחריו, שהשתתפו בהם כאלף שוטרים ממשטרת ניו יורק ואליהם הצטרפו כעשרת אלפים מתנדבים מברוקלין הפועלים בארגון החרדי "שומרים". המשטרה והארגון ניסו לעלות על עקבותיו של לייבי, בעיקר על ידי צפייה בסרטי אבטחה של החנויות לאורך רחובות השכונה. בתחילה ברחובות שבהם היה אמור לצעוד, ואחר כך התווספו עוד רחובות בשכונה במעגלים. מאמצים אלו נעשו על ידי מתנדבים רבים הן בהשגת הקלטות מבעלי החנויות והן בשעות הצפייה המרובות.
אנשים רבים שרצו לעזור בכל הדרכים, התחילו לאסוף כסף כפרס עבור מי שיביא את הידיעה שתוביל למציאתו של לייבי. בתחילה היה הסכום 5,000$ שעלה ל- 25,000$ ולבסוף הגיע ל- 100,000$.
קצה החוט שהוביל למציאתו היה האדמו"ר מרימינוב שליט"א, שניבא במדויק היכן יימצא הילד לייבי ז"ל.
"האדמו"ר יצא לחפש את לייבי, יחד עם אלפי המחפשים", סיפר אחד האברכים, "הוא מיקד את החיפושים ברחוב בו נמצא בסופו של דבר לייבי, ואף ביקש מהמשטרה עזרה וסיוע של כלבי גישוש. השוטרים לא התייחסו ברצינות לבקשותיו של האדמו"ר, ובשל כך התעכבה מציאת הגופה".
לקראת השעה 22:00 בלילה, נפגשו בלשי המשטרה עם האדמו"ר בביתו של סבו של לייבי ז"ל. בפגישה שרטט האדמו"ר לבלשים את המיקום המדויק של הדירה בה נמצא לייבי. לפני שיצא מבית הסבא ערך האדמו"ר תפילה מיוחדת ואמר: "עד שיפציע השחר יהיו חדשות".
3 שעות לאחר מכן, פרצו בלשי המשטרה לביתו של הרוצח הנתעב וגילו את גופת הילד, ויהי לנס.

על ידי **שש משזר** » 26 מרץ 2015, 22:40

מסתקרן כתב:מי זה האדמו"ר הזה?
מי היה רבו?
מה שמו ושם משפחתו?
האם יש לו חסידים?
הרושם שלי שמישהו חמד לצון על חשבונו

ללא שאביע עמדתי בנושא.
אין לו שום ייחוס, אלא הוא נכדו של הרמ"מ מרימנוב.
הוא היה חסידו של הפני מנחם [שלדעת כמה, החשיבו], ולאחר פטירתו החליט שהוא כעין ממשיך דרך.
שם משפחתו 'וסרטייל'.
יש לו אולי מנין של חסידים, קצת יותר אוהדים.
הוא מפורסם בארצינו, בעיקר כהזוי. גם כחכם. יש לו שם של 'כוכב'.
אכן בפרשיית לייבי קלצקי נתפרסם שמו כנ"ל, ואין לי שום מושג כמה זה נכון.

שוב, אין לי עסק בנסתרות, אבל לא מחשיבים אותו כצדיק נשגב. אלא כעוד 'רבי'לע' קצת משונה.

על ידי **זאבי** » 27 מרץ 2015, 10:45

מסתקרן כתב:האדמו"ר מרימנוב גילה את הילד האבוד
המופת עם הילד לייבי קלצקי
לייבי קלצקי היה בנם של נחמן ואסתר קלצקי, ואח לארבע אחיות. משפחת קלצקי הם חסידי הרב בנימין אייזנברגר רב קהילת 'היכל התפילה'. ביום שני, 11 ביולי 2011, בשעות הצהריים, סיכם עם אמו שיצעד מהקעמפ היומי של בויאן המתקיים בשכונה, בו הוא לומד, ויפגש עמה באמצע הדרך, אך לא הופיע.
לאחר שלא הגיע למקום המפגש, ובמיוחד עקב העובדה שזה היה לו היום הראשון שהוא צועד לבדו ברחוב, החלו חיפושים נרחבים אחריו, שהשתתפו בהם כאלף שוטרים ממשטרת ניו יורק ואליהם הצטרפו כעשרת אלפים מתנדבים מברוקלין הפועלים בארגון החרדי "שומרים". המשטרה והארגון ניסו לעלות על עקבותיו של לייבי, בעיקר על ידי צפייה בסרטי אבטחה של החנויות לאורך רחובות השכונה. בתחילה ברחובות שבהם היה אמור לצעוד, ואחר כך התווספו עוד רחובות בשכונה במעגלים. מאמצים אלו נעשו על ידי מתנדבים רבים הן בהשגת הקלטות מבעלי החנויות והן בשעות הצפייה המרובות.
אנשים רבים שרצו לעזור בכל הדרכים, התחילו לאסוף כסף כפרס עבור מי שיביא את הידיעה שתוביל למציאתו של לייבי. בתחילה היה הסכום 5,000$ שעלה ל- 25,000$ ולבסוף הגיע ל- 100,000$.
קצה החוט שהוביל למציאתו היה האדמו"ר מרימינוב שליט"א, שניבא במדויק היכן יימצא הילד לייבי ז"ל.
"האדמו"ר יצא לחפש את לייבי, יחד עם אלפי המחפשים", סיפר אחד האברכים, "הוא מיקד את החיפושים ברחוב בו נמצא בסופו של דבר לייבי, ואף ביקש מהמשטרה עזרה וסיוע של כלבי גישוש. השוטרים לא התייחסו ברצינות לבקשותיו של האדמו"ר, ובשל כך התעכבה מציאת הגופה".
לקראת השעה 22:00 בלילה, נפגשו בלשי המשטרה עם האדמו"ר בביתו של סבו של לייבי ז"ל. בפגישה שרטט האדמו"ר לבלשים את המיקום המדויק של הדירה בה נמצא לייבי. לפני שיצא מבית הסבא ערך האדמו"ר תפילה מיוחדת ואמר: "עד שיפציע השחר יהיו חדשות".
3 שעות לאחר מכן, פרצו בלשי המשטרה לביתו של הרוצח הנתעב וגילו את גופת הילד, ויהי לנס.

אני לא יודע!!!

אני זוכר דבר אחד שמאז שה-FBI נכנסו לתמונה (לצערינו זה לקח מס' ימים) הם פרצו לביתו של הרוצח תוך 3 שעות מאז שקיבלו לידם את הטיפול בתיק ולא המשטרה, ככה שאני זוכר ג"כ אז שאמרו שהוא ישב עם המפקד וכו' אבל הוא ישב ממש לא עם האנשים שמצאו אותו, וציבור גדול את בבורו פארק גיחך על בנו שלקח את הקרדיט לאביו בתואנה שהוא זה שגילה אותו, אבל זה היה רחוק מאד מלהיות מדויק כמו שהוא ניסה לשווק.

על ידי **מסתקרן** » 27 מרץ 2015, 11:23

זאבי כתב:
מסתקרן כתב:האדמו"ר מרימנוב גילה את הילד האבוד
המופת עם הילד לייבי קלצקי
לייבי קלצקי היה בנם של נחמן ואסתר קלצקי, ואח לארבע אחיות. משפחת קלצקי הם חסידי הרב בנימין אייזנברגר רב קהילת 'היכל התפילה'. ביום שני, 11 ביולי 2011, בשעות הצהריים, סיכם עם אמו שיצעד מהקעמפ היומי של בויאן המתקיים בשכונה, בו הוא לומד, ויפגש עמה באמצע הדרך, אך לא הופיע.
לאחר שלא הגיע למקום המפגש, ובמיוחד עקב העובדה שזה היה לו היום הראשון שהוא צועד לבדו ברחוב, החלו חיפושים נרחבים אחריו, שהשתתפו בהם כאלף שוטרים ממשטרת ניו יורק ואליהם הצטרפו כעשרת אלפים מתנדבים מברוקלין הפועלים בארגון החרדי "שומרים". המשטרה והארגון ניסו לעלות על עקבותיו של לייבי, בעיקר על ידי צפייה בסרטי אבטחה של החנויות לאורך רחובות השכונה. בתחילה ברחובות שבהם היה אמור לצעוד, ואחר כך התווספו עוד רחובות בשכונה במעגלים. מאמצים אלו נעשו על ידי מתנדבים רבים הן בהשגת הקלטות מבעלי החנויות והן בשעות הצפייה המרובות.
אנשים רבים שרצו לעזור בכל הדרכים, התחילו לאסוף כסף כפרס עבור מי שיביא את הידיעה שתוביל למציאתו של לייבי. בתחילה היה הסכום 5,000$ שעלה ל- 25,000$ ולבסוף הגיע ל- 100,000$.
קצה החוט שהוביל למציאתו היה האדמו"ר מרימינוב שליט"א, שניבא במדויק היכן יימצא הילד לייבי ז"ל.
"האדמו"ר יצא לחפש את לייבי, יחד עם אלפי המחפשים", סיפר אחד האברכים, "הוא מיקד את החיפושים ברחוב בו נמצא בסופו של דבר לייבי, ואף ביקש מהמשטרה עזרה וסיוע של כלבי גישוש. השוטרים לא התייחסו ברצינות לבקשותיו של האדמו"ר, ובשל כך התעכבה מציאת הגופה".
לקראת השעה 22:00 בלילה, נפגשו בלשי המשטרה עם האדמו"ר בביתו של סבו של לייבי ז"ל. בפגישה שרטט האדמו"ר לבלשים את המיקום המדויק של הדירה בה נמצא לייבי. לפני שיצא מבית הסבא ערך האדמו"ר תפילה מיוחדת ואמר: "עד שיפציע השחר יהיו חדשות".
3 שעות לאחר מכן, פרצו בלשי המשטרה לביתו של הרוצח הנתעב וגילו את גופת הילד, ויהי לנס.

אני לא יודע!!!

אני זוכר דבר אחד שמאז שה-FBI נכנסו לתמונה (לצערינו זה לקח מס' ימים) הם פרצו לביתו של הרוצח תוך 3 שעות מאז שקיבלו לידם את הטיפול בתיק ולא המשטרה, ככה שאני זוכר ג"כ אז שאמרו שהוא ישב עם המפקד וכו' אבל הוא ישב ממש לא עם האנשים שמצאו אותו, וציבור גדול את בבורו פארק גיחך על בנו שלקח את הקרדיט לאביו בתואנה שהוא זה שגילה אותו, אבל זה היה רחוק מאד מלהיות מדויק כמו שהוא ניסה לשווק.

תכל'ס, האם הוא קיבל את 100,000$?!

על ידי **חומת מגן** » 27 מרץ 2015, 16:47

קטןודל כתב:בפרשת לייבי קלצקי ע"ה (הי"ד?) שמעתי לראשונה את שמו, ושמעתי אז שהוא גר בב"פ ויש לו שם בית מדרש, הוא הולך בשבת בספודיק (כמו הגערערס), ומתנהג בגינוני קבלה וכדו'.

לצערינו הרוצח היה יהודי...

על ידי **המורה** » 27 מרץ 2015, 19:39

חומת מגן כתב:
קטןודל כתב:בפרשת לייבי קלצקי ע"ה (הי"ד?) שמעתי לראשונה את שמו, ושמעתי אז שהוא גר בב"פ ויש לו שם בית מדרש, הוא הולך בשבת בספודיק (כמו הגערערס), ומתנהג בגינוני קבלה וכדו'.

איזה ספודיק?? לייבי קלצקי היה ילד!

על ידי **דורש טוב** » 27 מרץ 2015, 23:09

ברור שנעשה כאן עוול , האדמו''ר לפי ההזמנות לשמחת צאצאיו שהזמנה הודבק על הלוח בספינקא לפני חודש בנישואי בנו , יחוסו : בעל הנודע ביהודה כמו כל משפחת קאפ [ לעלוב ברנוביץ ] בעל האוהב ישראל מאפטא ובעל השפתי כהן הש''ך כמו רוב משפחת סאמט , שלפי הנ''ל הוא גם מצאצאי הבר ריב''א מערלוי , והשלש הנ''ל מחברים אותו לבעל מגלה עמוקות [ שהרמ''מ מרימנוב מתיחס ] והש''לה הק' ככה שיחוס בכלל לא המדובר כאן ,
נעשה כאן עוול כי בכתבה כתוב שהשיחה היה שיחת מרעים אחרי התפילה , וכי למה מקומו ברבים על הנט. בפירסום ? ממתי כבר אין פרטיות בשיחות כגון דא ? אולי זה היה שיחה סתמית ניתוח פולטי ותו לא ? ממתי אסור לרבי להביע דעה ולהתערב בשיחה על מצב פולטי אי שם בפלורידה לפני קומץ תושבים כשכל אחד מנתח הבחירות בארץ נאום נתניהו וכו' וכו' [ לפי התאריך של השיחה ] המצב בעולם אז גם הרבי נוטל חלק בשיחה ? לפי דעתי המקלל נמצא מברך ! לא היינו נחשפים לדעתו של הרבי לו הפירסום ,האדמו''ר צנוע ושקט מאוד בשכונה בקושי שומעים ממנו , הוא יהודי צדיק נשגב וצדקה וחסד לא פוסק מביתו בשבת סועדים אצלו רבים , אורחים מאר''י וסתם יהודים גלמודים וכדומה , הוא אינו מתערב בשום דבר ונושא בשכונה וממעטים בכלל לראותו , הוא הולך בדרכו ויש אצלו קבלת קהל רצוף כל יום , עד שעות הלילה המאוחרות , תנוחו לבני ישראל אם באים אליו סימן שהם נושעים אצלו .
נכתב ערב שבת בחו''ל

על ידי **שש משזר** » 27 מרץ 2015, 23:54

לא יודע אם שם משפחתך וסרטייל, או שמא סתם הזוי אתה. עד שהחלטת לפתוח ניק רק כדי שתוכל לכתוב דברי הערכה על הרבי המשונה.
אבל כל דבריך הזויים בהחלט.
מכיר אני את הרימנוב'ע רבי, ויודע אני מה ה'רחוב מדבר עליו', כמו שאני יודע בדיוק כמה 'קבלת קהל' יש לו 'עד לשעות הלילה', וכפי שהוא מוכר כצדיק ופועל ישועות.

די! הישראלים לא צריכים להתרגש מכל מילה שנאמרה ע"י מישהו. על מישהו. כשאין ממש בדבריו.

שש משזר כתב:לא יודע אם שם משפחתך וסרטייל, או שמא סתם הזוי אתה. עד שהחלטת לפתוח ניק רק כדי שתוכל לכתוב דברי הערכה על הרבי המשונה.
אבל כל דבריך הזויים בהחלט.
מכיר אני את הרימנוב'ע רבי, ויודע אני מה ה'רחוב מדבר עליו', כמו שאני יודע בדיוק כמה 'קבלת קהל' יש לו 'עד לשעות הלילה', וכפי שהוא מוכר כצדיק ופועל ישועות.

די! הישראלים לא צריכים להתרגש מכל מילה שנאמרה ע"י מישהו. על מישהו. כשאין ממש בדבריו.

מה נותן ללעוג ליהודי הזה המתקרא האדמור מרימנוב,
חוץ מלשון הרע עסיסי ?.

על ידי **מסתקרן** » 28 מרץ 2015, 22:38

דורש טוב כתב:ברור שנעשה כאן עוול , האדמו''ר לפי ההזמנות לשמחת צאצאיו שהזמנה הודבק על הלוח בספינקא לפני חודש בנישואי בנו , יחוסו : בעל הנודע ביהודה כמו כל משפחת קאפ [ לעלוב ברנוביץ ] בעל האוהב ישראל מאפטא ובעל השפתי כהן הש''ך כמו רוב משפחת סאמט , שלפי הנ''ל הוא גם מצאצאי הבר ריב''א מערלוי , והשלש הנ''ל מחברים אותו לבעל מגלה עמוקות [ שהרמ''מ מרימנוב מתיחס ] והש''לה הק' ככה שיחוס בכלל לא המדובר כאן ,
נעשה כאן עוול כי בכתבה כתוב שהשיחה היה שיחת מרעים אחרי התפילה , וכי למה מקומו ברבים על הנט. בפירסום ? ממתי כבר אין פרטיות בשיחות כגון דא ? אולי זה היה שיחה סתמית ניתוח פולטי ותו לא ? ממתי אסור לרבי להביע דעה ולהתערב בשיחה על מצב פולטי אי שם בפלורידה לפני קומץ תושבים כשכל אחד מנתח הבחירות בארץ נאום נתניהו וכו' וכו' [ לפי התאריך של השיחה ] המצב בעולם אז גם הרבי נוטל חלק בשיחה ? לפי דעתי המקלל נמצא מברך ! לא היינו נחשפים לדעתו של הרבי לו הפירסום ,האדמו''ר צנוע ושקט מאוד בשכונה בקושי שומעים ממנו , הוא יהודי צדיק נשגב וצדקה וחסד לא פוסק מביתו בשבת סועדים אצלו רבים , אורחים מאר''י וסתם יהודים גלמודים וכדומה , הוא אינו מתערב בשום דבר ונושא בשכונה וממעטים בכלל לראותו , הוא הולך בדרכו ויש אצלו קבלת קהל רצוף כל יום , עד שעות הלילה המאוחרות , תנוחו לבני ישראל אם באים אליו סימן שהם נושעים אצלו .
נכתב ערב שבת בחו''ל

תגובה פיקנטית וביזארית!

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר