האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי מסתקרן » 11 נובמבר 2014, 13:37

הסקופים: הגר״ש בעדני מכחיש את החתימה ביתד נאמן: ״לא זוכר שחתמתי נגד היתר מכירה, לא באו לשאול אותי בנושא, לא פסקתי כך״.

יעקב ששון נכדו של הגר"ע יוסף זצ"ל ב'קול ברמה' על המכתב המזויף ב'יתד': "עושקים את האברכים המסכנים ועושים הון מהמאבק, יש רבנים ואנשים שעובדים שנה אחת ומתפרנסים לשבע שנים בעושר גדול".

וכאן הבן שואל מה קורה כאן?
לא סביר שעיתון שמכבד את עצמו יפרסם מכתב מזוייף ויסתכן בהכחשת החתומים עליו, אם כן השאלה איפוא מי דפק את 'יתד' ונתן להם מכתב מזוייף זה?
מסתקרן
 
הודעות: 464
הצטרף: 05 מאי 2013, 14:25
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאלפער » 11 נובמבר 2014, 13:45

מסתקרן כתב: אם כן השאלה איפוא מי דפק את 'יתד' ונתן להם מכתב מזוייף זה?


סקאלפער יש רק אחד ?
סקאלפער יש רק אחד !
סקאלפער
 
הודעות: 138
הצטרף: 11 נובמבר 2012, 10:42
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי קקטוס » 11 נובמבר 2014, 14:53

יצויין שהאמינות של כיכר השבת מוטלת בספק, כך שעד שלא תתפרסם מכתב הכחשה א"א לדעת למי להאמין.

הגאון רבי משה צדקה מכחיש: לא חתמתי נגד היתר מכירה
פרסום המכתב ב'יתד נאמן' נגד 'היתר מכירה' עליו חתומים בכירי הרבנים הספרדים, מעורר סערה. הגאון רבי משה צדקה מכחיש כי חתם. עוזרו האישי: "מישהו זייף את המכתב" (חרדים)

סערת 'היתר מכירה' • פרסום ראשון: הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף' מכחיש הבוקר (שלישי) כי חתם נגד 'היתר מכירה', זאת בניגוד לנוסח שמתפרסם הבוקר ב'יתד נאמן'.

כפי שנחשף אמש לראשונה ב"כיכר השבת", ב"יתד נאמן" התפרסם הבוקר מכתב עליו חתומים רבנים בכירים מהציבור הספרדי נגד 'היתר מכירה'.

תחת הכותרת "על משמר מצות השביעית", נכתב כי "בשנת השמיטה תשע"ה כל הרבנים שהתירו עד היום לא התירו לשמיטה הבאה, לכן אין לסמוך על היתר מכירה וצריך להשבית את הקרקע ולא לעשות שום עבודה בשביעית ואין לקנות את הגידולים ממי שגידל בקרקע ארץ ישראל בשביעית אף אם מכר לגוי", נכתב.

בין היתר מופיעה חתימתו של הגאון רבי משה צדקה, מבכירי רבני הציבור הספרדי, זאת לצד חתימותיהם של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן, הגאון רבי שמעון בעדני, הגאון רבי בן ציון מוצפי והגאון רבי יעקב חיים סופר.

אך הבוקר, כאמור, מכחיש הגר"מ צדקה כי חתם על נוסח המכתב.

"מישהו זייף את המכתב", טוען עוזרו האישי: "הרב לא חתם מעולם על נוסח כזה, שוחחתי עם הרב הבוקר והרב אמר לי בצורה מפורשת שלא חתם על הנושא של שנת השמיטה, הם כנראה לקחו חתימה של הרב מנושא אחר והדביקו אותה על המכתב המדובר".
קקטוס
 
הודעות: 333
הצטרף: 11 דצמבר 2013, 23:06
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי משה וולף » 11 נובמבר 2014, 14:59

הרי כולם יודעים שיתד זהכבר מזמן לא נאמן
משה וולף
 
הודעות: 8
הצטרף: 28 אוקטובר 2014, 01:05
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי קקטוס » 11 נובמבר 2014, 15:33

מכתב משנת תש"ס
קבצים מצורפים
4848.jpg
4848.jpg (98.7 KiB) נצפה 6951 פעמים
קקטוס
 
הודעות: 333
הצטרף: 11 דצמבר 2013, 23:06
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי 3128000 » 11 נובמבר 2014, 15:41

מדהים לראות איך בורא עולם מחזיר מידה כנגד מידה!!
המקורבים של רבנים אלו לא התנערו מזיוף חתימותיהם במכתב המסריח נגד הרב רבי אמנון יצחק (..אלעק רבם דקרו)
ועכשיו הם אוכלים את עצמם עם חתימה מכיוון אחר...
היינו דאמר אברהם אבינו לשטן בדרך לעקידה: "זה עונשו של בדאי, שאפילו כשאומר אמת אין מאמינים לו.."
3128000
 
הודעות: 554
הצטרף: 16 מאי 2013, 23:18
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי מוזס » 11 נובמבר 2014, 17:06

אצל רבי אמנון יצחק כולם חתמו
וזה דבר פשוט לחתום נגדו מכיון שהבן אדם הזה דיבר בגלוי נגד כל גדולי ישראל ושיקר כל הזמן
שהוא וחיים אמסלם יעשו הסכם אם יש עתיד כי שם המקום שלהם
מוזס
 
הודעות: 44
הצטרף: 31 אוקטובר 2014, 12:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי 3128000 » 11 נובמבר 2014, 18:34

מוזס כתב:אצל רבי אמנון יצחק כולם חתמו
וזה דבר פשוט לחתום נגדו מכיון שהבן אדם הזה דיבר בגלוי נגד כל גדולי ישראל ושיקר כל הזמן
שהוא וחיים אמסלם יעשו הסכם אם יש עתיד כי שם המקום שלהם

איך רואים שאתה אידיוט מפגר שלא יודע כלום מהאמת שלצערינו התחבאה מאחורי הקלעים...
יש ברשותי הקלטה מדהימה של אחד מגדולי המנהיגים בש"ס של היום שאם תשמע אותה ובאמת תחפש יושר וצדק אתה פשוט תזדעזע!!!

בא ותראה שאתה לא יודע כלום!!
הכביכול מחתימים האמיתיים אלו היו: השדרן אבי מימרן, והעיתונאי הבחור יהודה חזן, וקריספין מהמזכירות בלשכת מרן.

חבר שלי חסיד של הרב אמנון הלך עם הקלטה סמויה לאותו מנהיג רבני של ש"ס ושאל אותו: מדוע הרב חתם הרי הרב אמנון לא דיבר שום מילה נגד מרן אלא זה קומבינה של אמנון לוי שחתך במלל וחיבר כאילו נאמרה אמירה של תקיפה חזיתית מול הוראת מרן?

אמר לו אותו רב (ואם מישהו ינסה לשקר בל"נ אעלה את זה כאן): מה אתה רוצה ממני?? למה אני ראש הפעור?? לך לרב.. שחתם ראשון.
חבר שלי שאל אותו: רגע, אבל הם טוענים שהרב הוביל את המחאה הזאת והרב חתם ראשון??
אז הוא ענה לו: אז הם שקרנים!!!!
והמשיך ואמר: ותגיד לרב אמנון שאני מברך אותו כל יום בברכת כהנים!! (כל זה בהקלטה מפורשת וברורה שיש לי ברשותי!!)

אתה מבין??
א': הם הפציצו ברבים שאותו מנהיג הוא אשר חתם ראשון והוביל את המחאה ואף ניסח אותה ומתברר שהוא בכלל חתם כמסייע לאחרים (מהבודדים שכן חתמו כגון הרב "הללולולו"..) ולא כמוביל החתימה!!
ב: מזעזע להבין איך מנהיג חשוב ומרכזי במפלגה הזו עונה לטענה על עוול שחתימתו עשתה. הוא לא אומר אבדוק ואם טעיתי אני חוזר בי או משהו כזה. אלא הוא מתגונן בצורה שהוא כאילו אומר: אני לא הייתי ראש דאעש אלא רק חלק ממנה..

כמויות העוול שהם הריצו שם כמו מאפיה מושלמת ומתוחכמת בצורה גסה ומרושעת פשוט לא נתפסת!! לא סתם הרב יעקב יוסף שאל עליהם: מה זה כאן סנהדרין של אסאד??
הרי זה כל כך שקוף היום שתכל'ס הרב אמנון לא אמר משהו מהותי רציני נגד הרב עובדיה. והמקסימום שאפשר לשייך לו זה בדיוק את המילים שדוד יוסף ואחותו עדינה במפורש אמרו לתקשורת בזמן המתיחות שלהם עם משה יוסף: שהוא גנב את דעת אביו בענייני ממונו..
אז מה בדיוק הוא אמר מעבר לכך ברמה של פגיעה אישית במרן??
בזה שהוא הקים מפלגה?? אבל מה לעשות שיותר מידיי אנשים מאסו בש"ס והא ביקש רק להרים עם קולותיהם קונטרה ליאיר לפיד שהוא התריע לכולם שהוא מכיר אותו היטב והוא מסוכן ביותר וחייבים להרים ולהגביר נציגות חרדית וחילונית תומכת חרדים- בכנסת נגדו.
הרב אמנון הזהיר כל הזמן מלפיד ובש"ס חיפשו רק אותו וביזבזו אנרגיות שליליות רק נגדו במקום להבין שהכלב הגדול צומח לחיית ענק טורפת גדולת מימדים בכל זמן זה שהם מתעלמים ממנו ורצים לשחוט את הרב אמנון.

שכן של מימרן שאל אותו בתקופת הבחירות: מה הסיפור שלכם עם הרב אמנון?? והא ענה לו שהם מחפשים איך למצוץ ממנו יציאות מדליקות כביכול נגד מרן בשביל שהוא לא ינצח בבחירות וזה יהיה מסוכן לשס.
לאחר ששמעתי את הסיפור הזה די מקרוב סוף סוף הבנתי את השסניקים על התנהגותם החייתית:
פשוט מדובר בפיקוח נפש..
3128000
 
הודעות: 554
הצטרף: 16 מאי 2013, 23:18
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי פרי העץ » 11 נובמבר 2014, 18:39

גם במדה ולא חתמו אתמול על כזה מכתב, רוב החתומים יסכימו לצרף את חתימתם למכתב כזה היום ללא היסוס.
פרי העץ
 
הודעות: 17
הצטרף: 02 ינואר 2014, 14:30
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי ישיבישער » 11 נובמבר 2014, 19:49

3128000 כתב:
מוזס כתב:אצל רבי אמנון יצחק כולם חתמו
וזה דבר פשוט לחתום נגדו מכיון שהבן אדם הזה דיבר בגלוי נגד כל גדולי ישראל ושיקר כל הזמן
שהוא וחיים אמסלם יעשו הסכם אם יש עתיד כי שם המקום שלהם

איך רואים שאתה אידיוט מפגר שלא יודע כלום מהאמת שלצערינו התחבאה מאחורי הקלעים...
יש ברשותי הקלטה מדהימה של אחד מגדולי המנהיגים בש"ס של היום שאם תשמע אותה ובאמת תחפש יושר וצדק אתה פשוט תזדעזע!!!

בא ותראה שאתה לא יודע כלום!!
הכביכול מחתימים האמיתיים אלו היו: השדרן אבי מימרן, והעיתונאי הבחור יהודה חזן, וקריספין מהמזכירות בלשכת מרן.

חבר שלי חסיד של הרב אמנון הלך עם הקלטה סמויה לאותו מנהיג רבני של ש"ס ושאל אותו: מדוע הרב חתם הרי הרב אמנון לא דיבר שום מילה נגד מרן אלא זה קומבינה של אמנון לוי שחתך במלל וחיבר כאילו נאמרה אמירה של תקיפה חזיתית מול הוראת מרן?

אמר לו אותו רב (ואם מישהו ינסה לשקר בל"נ אעלה את זה כאן): מה אתה רוצה ממני?? למה אני ראש הפעור?? לך לרב.. שחתם ראשון.
חבר שלי שאל אותו: רגע, אבל הם טוענים שהרב הוביל את המחאה הזאת והרב חתם ראשון??
אז הוא ענה לו: אז הם שקרנים!!!!
והמשיך ואמר: ותגיד לרב אמנון שאני מברך אותו כל יום בברכת כהנים!! (כל זה בהקלטה מפורשת וברורה שיש לי ברשותי!!)

אתה מבין??
א': הם הפציצו ברבים שאותו מנהיג הוא אשר חתם ראשון והוביל את המחאה ואף ניסח אותה ומתברר שהוא בכלל חתם כמסייע לאחרים (מהבודדים שכן חתמו כגון הרב "הללולולו"..) ולא כמוביל החתימה!!
ב: מזעזע להבין איך מנהיג חשוב ומרכזי במפלגה הזו עונה לטענה על עוול שחתימתו עשתה. הוא לא אומר אבדוק ואם טעיתי אני חוזר בי או משהו כזה. אלא הוא מתגונן בצורה שהוא כאילו אומר: אני לא הייתי ראש דאעש אלא רק חלק ממנה..

כמויות העוול שהם הריצו שם כמו מאפיה מושלמת ומתוחכמת בצורה גסה ומרושעת פשוט לא נתפסת!! לא סתם הרב יעקב יוסף שאל עליהם: מה זה כאן סנהדרין של אסאד??
הרי זה כל כך שקוף היום שתכל'ס הרב אמנון לא אמר משהו מהותי רציני נגד הרב עובדיה. והמקסימום שאפשר לשייך לו זה בדיוק את המילים שדוד יוסף ואחותו עדינה במפורש אמרו לתקשורת בזמן המתיחות שלהם עם משה יוסף: שהוא גנב את דעת אביו בענייני ממונו..
אז מה בדיוק הוא אמר מעבר לכך ברמה של פגיעה אישית במרן??
בזה שהוא הקים מפלגה?? אבל מה לעשות שיותר מידיי אנשים מאסו בש"ס והא ביקש רק להרים עם קולותיהם קונטרה ליאיר לפיד שהוא התריע לכולם שהוא מכיר אותו היטב והוא מסוכן ביותר וחייבים להרים ולהגביר נציגות חרדית וחילונית תומכת חרדים- בכנסת נגדו.
הרב אמנון הזהיר כל הזמן מלפיד ובש"ס חיפשו רק אותו וביזבזו אנרגיות שליליות רק נגדו במקום להבין שהכלב הגדול צומח לחיית ענק טורפת גדולת מימדים בכל זמן זה שהם מתעלמים ממנו ורצים לשחוט את הרב אמנון.

שכן של מימרן שאל אותו בתקופת הבחירות: מה הסיפור שלכם עם הרב אמנון?? והא ענה לו שהם מחפשים איך למצוץ ממנו יציאות מדליקות כביכול נגד מרן בשביל שהוא לא ינצח בבחירות וזה יהיה מסוכן לשס.
לאחר ששמעתי את הסיפור הזה די מקרוב סוף סוף הבנתי את השסניקים על התנהגותם החייתית:
פשוט מדובר בפיקוח נפש..


הנני הק' מצטרף לכל הנכתב לעייל,

הק' ישיבישער


(החתימה הזאת בהחלט לא מזוייפת...)
לא דומה, לא כמעט, ישיבישער!
סמל אישי של המשתמש
ישיבישער
 
הודעות: 2716
הצטרף: 13 נובמבר 2013, 00:30
מיקום: הקבלן 28, ירושלים תובב"א
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 11 נובמבר 2014, 21:14

מנכ"ל 'יתד נאמן' זעליג אורלנסקי ב'קול ברמה': המכתב שהתפרסם היום בענין היתר המכירה אוטנטי לחלוטין יש לנו את המכתב המקורי. אנחנו לא מפרסמים מכתבים של גדולי ישראל לפני שאנחנו בודקים מול הרבנים את אמיתות החתימות. אנחנו לא מתייחסים לכל אימרה של שדר או של אתרי אינטרנט. לא היתה שום פנייה היום מצד גורם כלשהוא מבתי הרבנים בשביל להכחיש או להבהיר. ישי כהן בתגובה ממשיך להתעקש שהמכתב מזויף
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 12636
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי מרדכי שמואל » 11 נובמבר 2014, 22:38

קקטוס כתב:מכתב משנת תש"ס


מיהו יעקב יוסף? בנו של הגאון הרב עובדי'?
סמל אישי של המשתמש
מרדכי שמואל
 
הודעות: 194
הצטרף: 21 אוגוסט 2013, 19:07
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי שים שלום » 11 נובמבר 2014, 22:47

כן הרב יעקב יוסף זצ"ל
שים שלום
 
הודעות: 782
הצטרף: 22 יולי 2014, 15:39
מיקום: רחובות
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי יובלי » 11 נובמבר 2014, 23:48

ישיבישער כתב:
3128000 כתב:
מוזס כתב:אצל רבי אמנון יצחק כולם חתמו
וזה דבר פשוט לחתום נגדו מכיון שהבן אדם הזה דיבר בגלוי נגד כל גדולי ישראל ושיקר כל הזמן
שהוא וחיים אמסלם יעשו הסכם אם יש עתיד כי שם המקום שלהם

איך רואים שאתה אידיוט מפגר שלא יודע כלום מהאמת שלצערינו התחבאה מאחורי הקלעים...
יש ברשותי הקלטה מדהימה של אחד מגדולי המנהיגים בש"ס של היום שאם תשמע אותה ובאמת תחפש יושר וצדק אתה פשוט תזדעזע!!!

בא ותראה שאתה לא יודע כלום!!
הכביכול מחתימים האמיתיים אלו היו: השדרן אבי מימרן, והעיתונאי הבחור יהודה חזן, וקריספין מהמזכירות בלשכת מרן.

חבר שלי חסיד של הרב אמנון הלך עם הקלטה סמויה לאותו מנהיג רבני של ש"ס ושאל אותו: מדוע הרב חתם הרי הרב אמנון לא דיבר שום מילה נגד מרן אלא זה קומבינה של אמנון לוי שחתך במלל וחיבר כאילו נאמרה אמירה של תקיפה חזיתית מול הוראת מרן?

אמר לו אותו רב (ואם מישהו ינסה לשקר בל"נ אעלה את זה כאן): מה אתה רוצה ממני?? למה אני ראש הפעור?? לך לרב.. שחתם ראשון.
חבר שלי שאל אותו: רגע, אבל הם טוענים שהרב הוביל את המחאה הזאת והרב חתם ראשון??
אז הוא ענה לו: אז הם שקרנים!!!!
והמשיך ואמר: ותגיד לרב אמנון שאני מברך אותו כל יום בברכת כהנים!! (כל זה בהקלטה מפורשת וברורה שיש לי ברשותי!!)

אתה מבין??
א': הם הפציצו ברבים שאותו מנהיג הוא אשר חתם ראשון והוביל את המחאה ואף ניסח אותה ומתברר שהוא בכלל חתם כמסייע לאחרים (מהבודדים שכן חתמו כגון הרב "הללולולו"..) ולא כמוביל החתימה!!
ב: מזעזע להבין איך מנהיג חשוב ומרכזי במפלגה הזו עונה לטענה על עוול שחתימתו עשתה. הוא לא אומר אבדוק ואם טעיתי אני חוזר בי או משהו כזה. אלא הוא מתגונן בצורה שהוא כאילו אומר: אני לא הייתי ראש דאעש אלא רק חלק ממנה..

כמויות העוול שהם הריצו שם כמו מאפיה מושלמת ומתוחכמת בצורה גסה ומרושעת פשוט לא נתפסת!! לא סתם הרב יעקב יוסף שאל עליהם: מה זה כאן סנהדרין של אסאד??
הרי זה כל כך שקוף היום שתכל'ס הרב אמנון לא אמר משהו מהותי רציני נגד הרב עובדיה. והמקסימום שאפשר לשייך לו זה בדיוק את המילים שדוד יוסף ואחותו עדינה במפורש אמרו לתקשורת בזמן המתיחות שלהם עם משה יוסף: שהוא גנב את דעת אביו בענייני ממונו..
אז מה בדיוק הוא אמר מעבר לכך ברמה של פגיעה אישית במרן??
בזה שהוא הקים מפלגה?? אבל מה לעשות שיותר מידיי אנשים מאסו בש"ס והא ביקש רק להרים עם קולותיהם קונטרה ליאיר לפיד שהוא התריע לכולם שהוא מכיר אותו היטב והוא מסוכן ביותר וחייבים להרים ולהגביר נציגות חרדית וחילונית תומכת חרדים- בכנסת נגדו.
הרב אמנון הזהיר כל הזמן מלפיד ובש"ס חיפשו רק אותו וביזבזו אנרגיות שליליות רק נגדו במקום להבין שהכלב הגדול צומח לחיית ענק טורפת גדולת מימדים בכל זמן זה שהם מתעלמים ממנו ורצים לשחוט את הרב אמנון.

שכן של מימרן שאל אותו בתקופת הבחירות: מה הסיפור שלכם עם הרב אמנון?? והא ענה לו שהם מחפשים איך למצוץ ממנו יציאות מדליקות כביכול נגד מרן בשביל שהוא לא ינצח בבחירות וזה יהיה מסוכן לשס.
לאחר ששמעתי את הסיפור הזה די מקרוב סוף סוף הבנתי את השסניקים על התנהגותם החייתית:
פשוט מדובר בפיקוח נפש..


הנני הק' מצטרף לכל הנכתב לעייל,

הק' ישיבישער


(החתימה הזאת בהחלט לא מזוייפת...)


בלה בלה בלה, הוא פגע אישית במרן זצוק"ל, נא לא לשכתב את ההיסטוריה, ואת עצמכם אל תגחכו, הוא לקח קולות מש"ס וזה כאב מאוד למרן.
יובלי
 
הודעות: 385
הצטרף: 09 יולי 2014, 22:22
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי שש משזר » 12 נובמבר 2014, 00:33

סליחה.
כאב לו כי סיפרו לו עלילות. לך תדע.

ואדרבה, אולי נזכה לההקלטה הזה, אשר לאחמ"כ יסתתמו טענותיהן של אלו?!
סמל אישי של המשתמש
שש משזר
 
הודעות: 4823
הצטרף: 15 ינואר 2014, 04:21
מיקום: ארה"ב
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי מסתקרן » 12 נובמבר 2014, 00:47

אבי מימרן חושף ב'קול חי': זהותו של האדם שזייף את מכתב הרבנים הבוקר ב'יתד' ידועה. מדובר באדם מהמגזר החסידי שהדביק את חתימות הרבנים על מכתב ישן. אם עד מחר לא יספק הסבר מוצדק נחשוף את זהותו.
מסתקרן
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 464
הצטרף: 05 מאי 2013, 14:25
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי מסתקרן » 12 נובמבר 2014, 11:45

משדר חצות בסקופים:

סערת מכתב היתר המכירה המזויף ביתד נאמן - ישראל כהן חושף: האברך שעומד מאחורי המכתב, רוטשטיין חסיד גור מירושלים שהחתים את הרבנים בשנה שעברה. בבתי הרבנים החתומים נמצאים בין הפטיש לסדן, מחד שלא לפגוע בהנהגה הליטאית, ומאידך שלא לפגוע במורשת מרן הגר״ע יוסף זצ"ל.
מסתקרן
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 464
הצטרף: 05 מאי 2013, 14:25
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי טבעי » 12 נובמבר 2014, 14:55

גם הרב עובדיה זצ"ל לא התיר היתר מכירה לבני תורה אלא לעמך ישראל כדי שלא ייכשלו. לא מזמן פורסם מכתב בכתב ידו בנושא.
טבעי
 
הודעות: 3387
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 12:15
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם יתד נאמן זייף את מכתב הרבנים הספרדים?!

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 14 נובמבר 2014, 15:22

טבעי כתב:גם הרב עובדיה זצ"ל לא התיר היתר מכירה לבני תורה אלא לעמך ישראל כדי שלא ייכשלו. לא מזמן פורסם מכתב בכתב ידו בנושא.

עדיין, מהמכתב שאמרו עליו שהוא מזויף וגם מהמכתב מתש"ס עולה שבאופן כללי אין לסמוך על היתר המכירה, וזה לא דעתם של עיקר חכמי הספרדים שהתירו את היתר המכירה אף שלא בשעת הדחק וגם הם עודדו שומרי שבת כהלכתה, וכך גם חכמי האשכנזים שהתירו את היתר המכירה גם אם בשעת הדחק (חלקם אף שלא בשעת הדחק) וראו זאת כדבר כשר כולל פוסק הדור ורשכבה"ג מרן הגרי"א ספקטור מקובנה, מרן המקובל הגרנ"ה הלוי וידנבוים (היה רב יפו והמושבות לפני מרן הגראי"ה קוק שהיה גם הוא ממתירי היתר המכירה וגם שלא בשעת הדחק ככלל חכמי הספרדים), ה"ישועות מלכו" וה"נפש חיה" שהתירו לכתחילה כחכמי הספרדים, מרן הגרצ"פ פרנק, מרן פוסק הדור הגרש"ז אוירבך שקיבל את היתרו של הראי"ה למעט הסתייגות מפסקה אחת, ועוד. עיין למשל בשו"ת "יביע אומר" ח"י יו"ד סימנים ל"ז-מ"ג וחלק ח', חו"מ סימן ב' מאת מרן פוסק הדור הספרדי הגר"ע יוסף שבהם עונה לטענותיהם של המערערים על היתר המכירה, וכן ראה ב"משא עובדיה", עמ' קס"ו הרצאתו בעניין זה ובסוף חלק א' של "ילקוט יוסף - המצוות התלויות בארץ" ראה כ-80 עמ' על כך מהרב עובדיה והמשפט המסכם של הרצאה ו-80 העמ' האלו ושל דבריו ביב"א חלק ח' הנ"ל הוא: "נתבאר היטב שמכירת הקרקעות לגוי נעשית כדת וכדין, ויש לסמוך על היתר המכירה כאשר הסכימו עליה גאוני עולם". וכן ראה בעניין זה את "קונטרס השמיטה" של הגר"מ לוי המוקדש להיתר המכירה. וא"א לעשות פלסתר את תורתם של גדולי העולם המתירים כפי שכותב ה"ישועות מלכו". והגרע"י שלא יהיה הוא מן המתירים:

וראה עוד על תולדות היתר המכירה והפולמוס בעניין זה (באתר לפי דרכו של הרב עובדיה) כשההדגשות שלי:
היתר המכירה
ההלכה היום ארוכה מעט מהרגיל, מפני שברובה היא עוסקת בסיפור דברים בלבד.

בהלכה הקודמת התבאר באופן כללי דין קדושת שביעית החל על פירות הגדלים בשנת השמיטה (שנה זו (תשס"ח) היא שנת שמיטה) ועל ירקות הנלקטים בשנה זו, אשר מחמת אותה הקדושה אסור לגרום להפסד אותם פירות, וכן אסור לסחור בהן כפי שאנו נוהגים תמיד לקנות פירות וירקות, אלא רק באופנים מיוחדים כפי שיבואר. כמו כן התבאר כבר, כי אסור לעשות בשדות מלאכות שונות לצורך עיבוד הקרקע ולהשבחת היבול הגדל בהן בשנת השמיטה. וכן ביארנו כי אין קדושת שביעית על יבול הגדל בקרקע של גוי, אלא אך ורק על יבול הגדל בקרקעות של יהודים.

מכיון שבארץ ישראל כיום רוב הקרקעות הן בבעלותן של יהודים, ואם לא נסחור ביבול הגדל אצלם כפי שנוהגים בכל השנים הם יבואו לידי הפסד גדול, יש כיום ועדות שמיטה הדואגות לפצות את החקלאים על ההפסד הנגדם להם בשביעית, כאשר חלק הארי מפיצוי זה מגיע מנדבות של אחינו בני ישראל בארץ ובתפוצות. אך בזאת עדיין לא נפתרו כל בעיות השמיטה, משום שיש יהודים רבים המסרבים להשבית את קרקעותיהם בשנה זו, וכמו כן משרד החקלאות הישראלי אינו מאפשר יבוא חילופי של פירות מיבול חוץ לארץ, ומחמת עוד בעיות שאי אפשר לפרטם, נהגו ברבנות הראשית לישראל, מימי הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, למכור את הקרקעות של החקלאים (המעונינים בכך) בארץ ישראל לגוי, כפי שנוהגים במכירת החמץ שבערב פסח, ועל ידי כך לא נתפסת קדושת שביעית בפירות השביעית, (וגידולים מתוצרת זו מצויים בשוקים ובחנויות בימים אלו, וככל שנכנס יותר לשנת השמיטה נראה עוד ועוד גידולים שעל גבי התעודה המעידה על כשרותם, מצוין כי הם מ"היתר המכירה") וכן יש אומרים שמותר באופן זה לישראל להמשיך לעבד את אדמתו כבכל שנה. וכעת נסביר את השתלשלות היתר זה בקיצור כפי שהתרחשה באמת.

בשנת תרמ"ה בערך (שנת 1885) התנדב הברון רוטשילד מצרפת (בהשפעת גיסו הנדיב הצדיק רבי משה מונטיפיורי ובהשפעת הגאון רבי שמואל מוהליבר אב"ד ביאליסטוק) לסייע ביד תושבי ארץ ישראל העניים לקנות עבורם קרקעות במושבה עקרון, ששמשה בתחילה בעיקר לגידול גפנים ליין, כאשר האיכרים בני ארץ ישראל היו עובדים בקרקעות עבור הברון, והוא היה משלם את משכורתם מידי חודש בחדשו. בכדי לפקח על המלאכה, מינה הברון פקידים מטעמו, מבני צרפת, אשר אינם שומרי תורה ומצוות, והמה היו מדווחים לו מפעם לפעם על התקדמות העבודה, בישוב ארץ ישראל, ובפיתוח אדמתה. מסיבות שונות, נתהוו סכסוכים קשים בין האיכרים יראי ה' לבין הפקידים הצרפתים, והפקידים מצידם לא דיווחו לברון על ההצלחה בגידול הגפנים (דבר שלא היה מובן מאליו כלל באותם ימים, ואף נחל כשלון חרוץ בתחילה). אך כאשר ביקר הברון בעצמו במושבה, וראה את ההצלחה הגדולה של בני הארץ בגידול הגפנים ובייצור יין, נתפעם מאד, וצוה לקרוא את שם המושבה על שם אמו, "מזכרת בתיה".

בשנת תרמ"ח, ערב שנת השמיטה תרמ"ט, הודיעו החקלאים לפקידים, כי בשנה הבאה הם אינם מתכוונים להמשיך בעבודת הקרקע מפני איסור שביעית. דבר שמשמעותו היתה ברורה מאד, כי רוב כספו של הברון ירד לטמיון, כי אם היהודים ישביתו את הקרקע במשך שנה, לבטח יגרמו נזקים עצומים לעצי הגפן, ויתכן גם כי הברון יפסיק את תמיכתו לחינם בבני המושבה, ומתוך כך אפשר גם שיבואו ממש לידי ספק סכנת נפשות.

כאשר שמע זאת הברון, פנה אל הרב נפתלי הרץ, שנתמנה אז כרבה של יפו והמושבות, על מנת לדרוש אצל חכמי ירושלים, אם יש דרך על פי ההלכה להתיר את המשך העבודות בשנת השמיטה. הרב רבי נפתלי הרץ, שהיה מתוקף תפקידו אחראי על עניני הדת גם בשאר המושבות שקמו בינתיים, ראשון לציון (תרמ"ב), נס ציונה (ואדי חנין), גדרה ויסוד המעלה (תרמ"ד), פנה בעניין לרבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט, והלה, מפני שלא רצה להכנס למחלוקת עם הגאון מהרי"ל דיסקין, ביקש מהגאון הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז'ל להכנס בעובי הקורה ולהורות כתורה מה יעשה. והגאון הראשון לציון, הפנה את השאלה לגיסו הגאון רבי יעקב שאול אלישר (שהתמנה אחריו למשרת הראשון לציון) שיעיין בדבר. והגאון רבי יעקב שאול אלישר כתב בעניין זה תשובה, (שנדפסה בספרו שו"ת שמחה לאיש), ובה הורה להתיר את מכירת הקרקע לגוי, (כשם שאנו עושים מכירת חמץ בערב פסח) ובכך להפקיע את הקרקע מקדושתה, והכל יבוא על מקומו בשלום. הגאון ביסס את פסקו על דברי בעל ספר צרור המור, רבי מרדכי רוביין, מגאוני הספרדים לפני כשלש מאות שנה, שהורה כך הלכה למעשה.

ועם הגאון רי"ש אלישר, הצטרף להיתר גם הראשון לציון הרב פאניז'ל. אך עדיין חלק מהחקלאים ממושבת עקרון שהיו אשכנזים, מיאנו לקבל את הוראת גדולי הספרדים בעניין, וביקשו לערב בעניין את גאוני אשכנז, הלא הם: הגאון רבי יהושע מקוטנא (שהיה מגדולי רבני פולין), הגאון רבי שמואל מוהליבר (שבזכותו קמה בכלל המושבה, שכן הוא זה ששכנע את הברון לסייע לה, כפי שאולי נספר בהזדמנות אחרת), והגאון רבי שמואל זנוויל קלפפיש (מו"צ בוורשה). והגאונים הללו, איש איש בתורו, כולם ערכו תשובות בעניין ופסקו להקל למכור את קרקעות המושבה עקרון לגוי על מנת להפקיע את מצות השמיטה, תוך כדי שהם מסייגים את ההיתר לשעת הדחק שהיתה אז כפי שביארנו. ועל היתר זה סמכו ידיהם עוד גאונים רבים ועצומים, ובראשם, גאון הפוסקים האשכנזים, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנא.


אלא שמנגד, קמו גאונים רבים, ומהם הגאונים, רבי יהושע לייב דיסקין (רבה של העדה החרדית בירושלים), רבי יוסף דוב סולוביצ'יק, (רבה של בריסק), רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (ראש ישיבת ואלוז'ין), רבי דוד פרידמן מקרלין, ואחרים, כנגד היתר המכירה מטעמים רבים מאד, (כי היתר המכירה הוא היתר סבוך מאד, הנוגע להרבה מאד נושאים כבדי משקל, אשר לא נוכל לפרטם במסגרתינו.) ומחלוקת זו קמה וגם ניצבה בכל ערב שנת שמיטה מחדש עד היום הזה, כאשר נדפסו בעניין ספרים רבים, אלה אוסרים ואלה מתירים.

ובדורות האחרונים, תיקן הגאון, רבה הראשי של ישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, כי הרבנות הראשית, המוסמכת על עניני הכשרות בארץ, נוטלת יפוי כח מאת החקלאים המעונינים בכך, למכור את קרקעותיהם למשך שנה אחת לגוי (ישמעלי דוקא, בכדי להנצל מאיסור "לא תחנם", שאסור למכור קרקע לגוי עובד עבודה זרה בארץ ישראל), ובכך להפקיע את קדושת השביעית. ןלעומתו קם הגאון הרידב"ז מצפת, וערך תשובה כנגד היתר המכירה, ובמרוצת הדורות נוסף גם הגאון מופת הדור החזון איש לשוללים את היתר המכירה. ולעומתו הגאון רבי צבי פסח פראנק כתב, שגם הגאון מהרי"ל דיסקין חזר בו בשנת התרנ"ה וסמך על היתר המכירה, מפני שראה שרבים מן החקלאים שאינם אמונים על קיום מצוות, המשיכו בעבודתם בשביעית כרגיל, ובכך נכנסו לשוק פירות שביעית, וסחרו בהם באיסור, ובאו מתוך כך לבעיות רבות, על כן אף הוא עיין בדבר, וחזר והורה כדברי המיקלים. (אלא שסייג את ההיתר רק לשנה אחת.)

וכדי שלא להלאות את הקורא, נזכיר כאן את דברי הגאון מקוטנא, (שהיה מגדולי האשכנזים כפי שהזכרנו), בספרו שו"ת ישועות מלכו סי' נג, בתשובה לשאלת היתר המכירה, וזו לשונו: בדבר השמיטה, תמה אני, והלא למכור את הקרקע, היתר פשוט הוא, ובפרט כי גדולי רבני ספרד,(כונתו להגאון הרב אלישר), אשר צפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז, הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה, ואיך נוכל לעשות את תורתם פלסתר?, והוסיף עוד דברים ברוח זו כנגד מתנגדי המכירה.

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, כתב ספר שלם בעניין היתר המכירה, ואף הוא הורה לרבנים הראשיים רבי אליהו בקשי דורון ורבי ישראל מאיר לאו שיעשו את המכירה כדת כמנהג הרבנות בכל השנים, בכדי שלא יווצר מצב שיעבדו החקלאים את אדמתם באיסור, וכן בכדי שלא יווצרו על ידי כך עוד בעיות רבות. והוסיף גם, כי יש לציין, שגאוני הספרדים לא סייגו את היתר המכירה לשעת הדחק בלבד, ואם כל שכן שבזמנינו יש להקל בזה. ובודאי כשנגאל ויהיו רוב ישראל על אדמתם, ותהיה מצות השמיטה מן התורה, אז תתקים ברכת התורה "וצויתי את ברכתי", ולא נזדקק להיתר זה כלל, אך בזמנינו, יש לנהוג בהיתר זה. וכן פסקו רוב מניין ובנין של גאוני הדורות האחרונים.

ולעומתו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, רוח אחרת עמו, ודעתו לאסור את המכירה בזמן הזה מכל וכל. אך אנו אין לנו אלא דברי הפוסקים, וכדברי הגאון רש"ז אוירבך, כי כל המעיין ישר יראה, כי יש כאן פנים לכאן ולכאן, והלא שביעית בזמן הזה דרבנן, ולכן אין לנו לתפוס כדברי המחמיר בזה. ואין להאריך.

אלא שבשנים האחרונות, נכנסו גורמים אינטרסנטים, אשר אינם יראי שמים, וכביכול בשם ההלכה, באים לזלזל בהיתר המכירה, עד שהשחירו פניו של היתר זה, תוך העלמה מכוונת של פרטים הנוגעים אליו, מתוך זלזול עמוק ברבותינו המיקלים, ומציגים את הדברים כאילו אין כלל מי שמיקל בזה בזמן הזה,, וכאילו גם בדורות הקודמים, המיקלים היו מרבני "המזרחי" הפשרניים, בזמן שהגאון הרב קוק כלל לא נמנה על חברי המזרחי, (ואף הקים כנגדם את תנועת "דגל ירושלים"), ובודאי שלא היה "פשרן", אלא היה חסיד קדוש כנודע. ואין זה עניין אלא לגדולי התורה, ולא למציגים עצמם כנאמני אותם גדולים האוסרים. (ובכלל, גם מהרבנים "החרדים", וגם מרבני "חובבי ציון", היו אוסרים והיו מתירים, כמו שהגאון רבי מרדכי גימפל יפה, שהיה מחובבי ציון, היה מהאוסרים, והו אף גרם לכך, שרבים מהחקלאים במזכרת בתיה, לא קיבלו את היתר המכירה, מפני שיחיאל מיכל פינס, שהיה פטרונם של החקלאים, היה נמנה על תלמידיו).

ומרן מופת דורינו, רבינו עובדיה יוסף שליט"א, ערך מערכה אדירה בעניין היתר המכירה, (אשר נדפסה לפני כארבעים שנה בירחון קול סיני, ולאחר מכן בספרו שו"ת יביע אומר ח"י), ולא הניח אבן על אבן בעניין זה, והעלה במסקנתו להקל בזה בזמנינו, וכל הרוצה לקנות תוצרת מהיתר המכירה, בודאי שיש לו על מהשיסמוך, כי היתר זה יסודתו מהררי קודש כמו שביארנו. אלא שהוסיף כי המחמיר לרכוש פירות מתוצרת שאינה של היתר המכירה, תבא עליו ברכה. אבל הרבנים הראשיים, מחוייבים לבצע מכירה עבור המעונינים בכך כפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה
שאלה: אנו עובדים כעת באדמות שנמכרו בהיתר המכירה, ואנו מפקחים על פועלים גויים שעובדים כאן לחרוש ולעבד את האדמות, האם יש בזה איסור. (שמענו שלשיטת מרן בכסף משנה יש איסור ספיחין בזה).
תשובה: בודאי שמותרים אתם לסמוך על היתר המכירה גם לענין המלאכות, בפרט שלא אתם עובדים בקרקע, אלא רק הגויים שאתם מפקחים עליהם, ובזה יוצאים גם מידי חשש ההבנה בדברי מרן הכס"מ.
שאלה: למה לכתוב על רבני המזרחי בכזה זלזול ולכנותם פשרניים? האם הרב אברהם שפירא זצ"ל היה פשרני, האם הרב ישראלי זצ"ל או אולי הרב מרדכי אליהו שיבדל לחיים ארוכים? זה גם לא פוליטיקליקורקט לכתוב כך בתפוצה למנויים רבים על ההלכה היומית אשר חלק גדול מהם נמנים על ציבור המזרחי. מן הראוי לחזור בכם מן הדבר באחד ההלכות הבאות.
תשובה: באמת חבל שכך התקבל הרושם מדברי, כוונתינו היתה לדבר לפי שיטתם של אותם המזלזלים בהיתר, אשר הם באים בזלזול כלפי גדולי הרבנים שנמנו על חובבי ציון. אנו מכבדים אותם, (ובלי קשר למה שמצלצל יותר טוב לקוראים, אנו כותבים את האמת, אלא שכאן אין זו האמת ולא כוונתינו.) ומוצא שפתים אך למחסור, כי גם מרן שליט"א הוא תלמידו של הגרצ"פ פראנק שהיה כידוע ציוני. וגם היה מיודד באופן אישי עם הגאון הרב ישראלי שהזכרת. (בהלכה הבאה נכנסה הבהרה בענין).
שאלה: אני אברך ואשתי עקרת בית, אנו חיים בצמצום, וברצונינו לקנות מהיתר המכירה במחיר מוזל, האם הדבר מומלץ לנו?
תשובה: לדעת מרן הרב שליט"א, אין ספק שעליך לקנות מהיתר המכירה לכתחילה ולא יאונה לך כל רע. ההשתדלות לקנות מאוצר בית דין וכדומה אינה נכונה לאנשים דחוקים כמוך.
שאלה: ברצוני להבין איך פועל ההיתר מכירה. איך בית הדין יכול למכור את הקרקע של כל המדינה? האם זה שייך להם? ואם תאמר שהם מקבלים רשות מהמדינה, לכאורה הדבר תלוי האם יש דינא דמלכותא בארץ ישראל בזמנינו. ואם תאמר שכל בעלי הקרקע חותמים על המכירה הרי הם חילונים והם לא מאמינים במה שהם עושים ולא מתכונים ברצינות למה שהם עושים.
תשובה: הקרקעות הנמכרות שייכות לחקלאים פרטיים ולא למדינה, הן נמכרות על סמך הרשאה שנותנים החקלאים לרבנות, הן נמכרות למשך שנתים, ובאם יחפוץ בהן הקונה, יצטרך לשלם את שוויים של הקרקעות למשך שנתים, ואז על פי ההסכם הוא יוכל להנות מרוחים מהקרקעות, אך יהא עליו להמשיך להעסיק את היהודים בעלי הקרקעות כפועלים. אף על פי שיקשה עליו מאד לגייס סך עצום כל כך לצורך מימוש המכר, וכן למרות שהמוכרים חלקם אינם חפצים במכר, מכל מקום שני הצדדים מבינים את מהות המכירה, ויש כאן ענין רציני התופס על פי חוק המדינה, לכן הקנינים מועילים, ויש כאן קנין גמור, כשם שאנו סומכים על קנינים גרועים יותר במכירת חמץ שהוא איסור תורה. וכשם שאנו סומכים על מכירת בהמה לפני שהיא מבכרת את (יולדת את ולדה הראשון) ויש עוד דוגמאות לקנינים כגון אלו התופסים לכל הדעות.
שאלה: בענין היתר מכירה, בהלכה אחת כתבתם שאפשר לסמוך להקל על ההיתר בלי בעיות, אחרי כמה שבועות כתבתם שהמחמיר תבוא עליו הברכה?
תשובה: במקום או בסחורה שיש הפקעת מחירים רצינית, אין צורך להחמיר כלל, ובמקום שהמחירים קרובים, מידת חסידות להחמיר, אבל ההיתר היתר גמור.

ולגבי דעת הרב עובדיה אם ההיתר הוא רק בשעת הדחק או לכתחילה: במכתב לבני תורה באשקלון שהמקילים לסמוך על היתר המכירה יש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק אך במכתב מתש"ס כותב שיש להם על מה שיסמוכו ללא המילים "בשעת הדחק". בנוסף לכך בסוף חלק א' של "ילקוט יוסף המצוות התלויות בארץ" (שני המכתבים הנ"ל מובאים שם בהתחלה) מובאים דברים ארוכים המבססים את היתר המכירה ובסופם כותב מה שאמר בסוף הרצאתו המובאת ב"משא עובדיה" (ראו לעיל) וכן בסוף דבריו ביב"א, ח"ח, חו"מ, סימן ב' ש"ועל כל פנים נתבאר היטב שמכירת קרקעות לגוי נעשית כדת וכדין ויש לסמוך על היתר המכירה כאשר הסכימו עליה גאוני עולם". וכן אמר לנכדו שההיתר הוא היתר גמור אף למחמירים, וכן אמר לרבה של יהדות צרפת, הגאון הרב יוסף חיים סיטרוק, שאין מגבלות על היתר המכירה. לכן בסופו של דבר דעת הרב עובדיה היא שהיתר המכירה הוא טוב לכתחילה ולא רק בשעת הדחק, כדעתם של כלל חכמי הספרדים וחלק מהאשכנזים (כמו ה"ישועות מלכו", ה"נפש חיה" והראי"ה) וחזר בו ממה שכתב בתשמ"ו.

וכן ראה את הערך "היתר המכירה" בויקיפדיה המפרט בהרחבה את טענות המערערים ותשובות התומכים:

היתר מכירה הוא פתרון הלכתי שנועד להפקיע את דין השמיטה לפיו עבודה חקלאית בארץ ישראל אסורה במשך שנה.

על פי ההיתר, האדמות החקלאיות של ארץ ישראל נמכרות לגוי למשך שנת השמיטה. על פי התומכים בהיתר זה, הפירות הגדלים בשדות המכורים אינם קדושים בקדושת שמיטה ועל כן ניתן לסחור בהם ולייצאם אל מחוץ לארץ ישראל. כמו כן, לדעת המתירים מותר לעשות בשדות המכורים עבודות האסורות בשמיטה רק מדרבנן (כלומר, לפי תקנות חכמים), ולאפשר לגויים לעשות בשדות מלאכות האסורות לפי התורה. חלק מהתומכים בהיתר גורסים שגם ליהודים מותר לעשות מלאכות בשדות המכורים.

ההיתר היה נושא לפולמוס רחב בעולם הרבני, שנתגלע בין תומכים למתנגדים, וגם היום הוא נושא מחלוקת בתוך הציבור הדתי, בעיקר בין חרדים אשכנזים מצד אחד לציונים דתיים וספרדים מנגד.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 רקע הלכתי
1.1 תוקף מצוות שמיטה בימינו
2 איסורי השמיטה והיתר המכירה
3 אופן ביצוע המכירה
4 הצורך בהיתר
5 טענות הלכתיות נגד היתר המכירה
5.1 דחיית הטיעונים ההלכתיים לשלילת היתר המכירה
6 כשרות תוצרת היתר המכירה
7 תולדות ההיתר
8 פולמוס השמיטה בשנים האחרונות תשס"א, תשס"ח
9 ראו גם
10 לקריאה נוספת
11 קישורים חיצוניים
12 הערות שוליים
רקע הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש במכירה לגוי משמש במספר תחומים בהלכה על מנת לעקוף איסורים. בין השאר הוא משמש בפסח במכירת חמץ וכדי להיפטר מקדושת בכור בהמה טהורה ובגליציה שימש כדי לאפשר להחזיק חנויות פתוחות בשבת. אולם בעניין השמיטה ההיתר בעייתי יותר, כיוון שישנן דעות שחובת השמיטה חלה גם על אדמה של הגוי וכי יש איסור למכור אדמה בארץ ישראל לגוי.

קיימות שלוש דעות עיקריות לגבי תחולת השמיטה על אדמות בבעלות של גויים בארץ ישראל:

מצוות השמיטה חלה גם על אדמות של גויים, לפי שיטת המבי"ט (רבי משה מטראני). התוצרת החקלאית של גויים מאדמות ארץ ישראל קדושה בקדושת שביעית ואסור ליהודי לעבוד בשדה של גוי בשמיטה. עם זאת, בניגוד לאדמות בבעלות יהודית, מותר לאכול תוצרת חד-שנתית משדות הגויים, כלומר לא חלה עליה גזירת ספיחין, ואין חובה למנוע מגוי לעבד את השדה שלו, בתנאי שהוא לא עושה זאת בשליחותו של יהודי. חלק מההולכים בשיטה זאת סוברים שמותר לקנות פירות מגויים, וחלק, כמו השל"ה (רבי ישעיה הלוי הורוביץ), אוסרים על כך ומתירים רק לקבלם במתנה.‏[1]
מצוות השמיטה אמנם חלה על אדמת הגוי, אולם הפירות הגדלים באדמת הגוי אינם קדושים בקדושת שביעית.
מצוות השמיטה אינה חלה על אדמות בבעלות גוי. האיסור של התורה לעבד את האדמה בשנת השמיטה חל אך ורק בארץ ישראל, וגבולות ארץ ישראל בימינו נקבעים על סמך הבעלות היהודית. אדמות הנמכרות לגוי אינן חלק מארץ ישראל, ויהודים יכולים לעבד את האדמה בשמיטה, כמו בכל מקום אחר מחוץ לארץ.‏[2]
תוקף מצוות שמיטה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה מחלוקת לגבי התנאים הנדרשים להיות המצווה תקפה מהתורה. יש סוברים שמאז שיבת ציון קדושת ארץ ישראל לא בטלה ודי בכך בשביל להחיל את המצווה מן התורה. דעה זאת מבוססת על הבנה אחת של דברי הרמב"ם, ותמך בה בין השאר הנצי"ב מוולוז'ין (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין). אך הדעה המקובלת היא שבדומה למצוות היובל, בשביל לחדש את מניין שנות השמיטה מהתורה יש צורך בישיבת רוב עם ישראל בארץ ישראל, או אף שיכירו את נחלת אבותיהם.

מבין הסוברים שאין חובת שמיטה מהתורה, הדעה המקובל היא שהיא נוהגת מדרבנן. ישנה דעה שניתן לה תוקף של תורה או שעיקרה מהתורה‏[3] ומאידך, ישנה דעה שהיא מידת חסידות בלבד. דעה זו אינה מקובלת להלכה, אך משמשת את מצדדי היתר המכירה כסמך לשעת הדחק.

איסורי השמיטה והיתר המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתר המכירה מבוסס על כך שהאדמה החקלאית נמכרת לגוי, ועל כן חלים עליה הדינים של אדמת גוי. למכירה שלוש מטרות:

לדאוג שהתוצרת לא תהיה קדושה בקדושת שביעית, כדי שיהיה ניתן לסחור בתוצרת, שיהיה ניתן לייצאה לחוץ לארץ ושהצרכן לא יצטרך לשמור אותה בקדושת שביעית.
לאפשר עבודה בשדה, של יהודים או לפחות של גויים.
לדאוג שלא יחול על התוצרת החד-שנתית גזירת ספיחין, כדי שהיא תהיה מותרת לאכילה.
לגבי כל אחת ממטרות אלה, ישנה מחלוקת האם שייכותו של השדה לגוי פותרת את הבעיה:

בעניין קדושת שביעית של הפירות, לפי שיטת המבי"ט ובנו המהרי"ט (רבי יוסף מטראני), הפירות והירקות הגדלים בשדה של גוי קדושים בקדושת שביעית. לעומת זאת, רבי יוסף קארו כתב בספרו "כסף משנה",‏[4] שהתוצרת החקלאית של שדה גוי אינו קדוש בקדושת שביעית. היישוב הישן בירושלים נהג כשיטת רבי יוסף קארו, אך הרידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי) והחזון איש (רבי אברהם ישעיהו קרליץ) פסקו כשיטת המבי"ט וכך למעשה נהוג בבני ברק. בסוף ימיו הוביל הרב יוסף שלום אלישיב את הגישה שגורסת כי יש בפירות של גויים קדושת שביעית, בעוד שהעדה החרדית ותומכי היתר המכירה טוענים שאין בפירות של גויים קדושת שביעית.
לגבי איסור העבודה בשביעית, ישנן גישות שונות בקרב התומכים בהיתר המכירה. לפי השיטה המקלה, פוסקים כשיטה שבשדות גויים לא חלה השמיטה כלל, וממילא מותר ליהודי לעבוד בשדה. גישה אחרת גורסת ששמיטה חלה בשדות של גויים, אולם הגוי אינו מצווה על השמיטה והיהודי אינו חייב למנוע ממנו לעבוד בשדה של גוי, ולכן את העבודות בשדה על הגויים לעשות. בנוסף, התומכים בהיתר המכירה גורסים שבמלאכות דרבנן ניתן להקל, מכיוון ששמיטה כולה היא בימינו מדרבנן, ועל כן ניתן לעשותם על ידי יהודי. הרב שאול ישראלי טען‏[5] שהמתירים לא התירו את כל ארבעת המלאכות שמקורן בתורה: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. לעומת זאת, הרב שלמה זלמן אוירבך טען שהרבנים המתירים התירו לגמרי קצירה ובצירה מאחר שקדושת שביעית פקעה, ובתנאי שהקצירה והבצירה אינן נעשות לצורך הקרקע או האילן אלא רק בשביל הפירות.‏[6]
לגבי גזירת ספיחין, ישנה הסכמה גורפת כמעט, שהיא אינה חלה על שדות של גויים שעובדו על ידי גויים. לעומת זאת, הרדב"ז כתב שאיסור ספיחין חל על עבודה של ישראל בשדה של גוי, ולכן רק כשהיהודי עובד בהיתר, לפי אחת השיטות בסעיף הקודם, התוצרת החד-שנתית מותרת באכילה. המתנגדים להיתר המכירה טוענים שייתכן כי איסור ספיחין חל על פירות שגדלו בשדה גוי בעבודת גוי שאורגנה על ידי יהודי, או שיש חובה על הגוי למכור אותם ליהודי.‏[7] בנוסף, המתנגדים להיתר המכירה חוששים שמא גם על מלאכות מדרבנן חל איסור ספיחין.‏[8] הרב זלמן נחמיה גולדברג כותב שאיסור ספיחין לא חל כלל על פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית, כך שמי שסובר שפירות גוי אינם קדושים בקדושת שביעית לא צריך לחשוש לספיחין.‏[9]
אופן ביצוע המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הבעיות המרכזיות של היתר המכירה של שמיטה לעומת שאר ההיתרים הנוגעים למכירה לגוי, היא שיש איסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי, מהפסוק לא תחנם. בעיה אחרת, הקיימת גם בהיתרים אחרים היא שעל מנת שהמכירה תחול יש צורך בכך שהמוכר באמת ובתמים יתכוון למכור את הקרקע, דבר הנקרא בלשון ההלכה "גמירות דעת". מגוון של פתרונות שונים ואף סותרים נתנו לבעית "לא תחנם", תוך דאגה להשגת גמירות דעת של המוכר. פתרונות אלו כוללים:

טענה כללית שמכיוון שהמכירה נועדה לחזק את ההתיישבות בארץ ישראל האיסור של לא תחנם אינו חל.‏[10]
טענה בדעת המהרש"א שמכירה חזרה לגוי של קרקע שקנו מגוי אינה אסורה.‏[11]
פיתרונות הנוגעים לאופן המכירה:

מכירה לזמן מוגבל. פתרון זה שימש בשמיטת תרמ"ט ותמך בה הרב יצחק אלחנן ספקטור.‏[12] על מנת להדגיש שהמכירה היא אכן מכירה מלאה, נרשם בחוזה המכירה שיש רשות לקונה לחפור בשדה בורות שיחין ומערות ולעשות בו כל שינוי.‏[13] מצד שני, רישום זה זכה לביקורת בטענה שהיא מעמידה בספק את גמירות הדעת של המכירה, שכן אין כל כוונה שהגוי יחפור בשדה וספק אם מישהו יאפשר לו זאת.‏[14] בפועל המכירה נעשית לשנתיים, כיוון שקדושת פירות שביעית ממשיכה חודשים רבים לתוך השנה שאחרי שנת השמיטה.
מכירה של העצים על מנת שהגוי יקצץ אותם, יחד עם האדמה שהעצים יונקים ממנה (אך לא הקרקע שתחתיה). פתרון זה מבוסס על כך שמותר למכור לגוי עפר ועצים המיועדים לכריתה. פתרון זה משמש ביחד עם המכירה לזמן מוגבל באופן שהגוי הוא זה שבוחר האם לקצץ את העצים ורק אם הגוי אינו מקצץ אותם המכירה חלה.‏[15]
מכירה מוחלטת של הקרקע לזמן בלתי מוגבל, עם אופציה לקנות בחזרה את הקרקע לאחר השמיטה.‏[16]
בחירת הקונה:

מכירה של הקרקע לידי אדם שאיננו נחשב עובד עבודה זרה, שכן לפי דעות מסוימות האיסור אינו חל על גויים שאינם עובדי עבודה זרה. בהתאם לכך, בשמיטות הראשונות בקשו הרבנים שהמכירה תהיה דווקא לערבי (ישמעאלי).‏[17] אמנם באחת השמיטות המכירה התבצעה לנוצרי מצרפת לבקשת הברון רוטשילד שהכירו. הרב שלמה גורן בהיותו הרב הראשי לישראל ביצע את המכירה לגוי שהיה בהליכי גיור והסכים לדחות את סיום הגיור לשנה על מנת להיות הבעלים של כל הקרקעות של ארץ ישראל עבור היתר המכירה.
מכירה לגוי שכבר יש לו קרקע משלו בארץ ישראל.‏[18]
אחת הטענות נגד היתר המכירה הכללית, שהועלתה על ידי החזון אי"ש, הייתה שמכיוון שהמכירה היא עבירה אם היא נעשית על ידי שליח היא אינה חלה על פי הכלל ההלכתי ש"אין שליח לדבר עבירה". כהתמודדות עם טענה זאת דאג הרב שלמה גורן שהחקלאים ימכרו את קרקעותיהם לרבנות הראשית והיא תמכור את הקרקעות שלה לגוי, באופן שאין במכירה שליחות. הרב ויטמן ביקש מאותה סיבה שנציג של כל קיבוץ יבצע את המכירה בפועל.‏[19] במכירה פרטנית, אך היה מי שדרש שכל חברי הקיבוץ יבצעו את הקניין.‏[20]

טענה נוספת שהועלתה נגד היתר המכירה לאחר הקמת המדינה הייתה שהחוק במדינת ישראל אוסר מכירה ללא רישום בטאבו. כמענה לכך, בה' אב תשל"ט, לקראת השמיטה בשנת תש"מ, חוקקה הכנסת, בלחצו של הרב שלמה גורן, תיקון לחוק המאפשר ביצוע עסקת מקרקעין לצורך היתר המכירה, ללא תשלום האגרה וללא רישום בטאבו.‏[21]

הצורך בהיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובל בהלכה שאין להשתמש בהיתרים גורפים שכאלו אלא כאשר יש צורך גדול לכך. לכן מוסכם כמעט על כל הרבנים מאז ייסודו של ההיתר במאה ה-19 ועד היום, כי השימוש בהיתר המכירה לגיטימי רק במקרה של צורך דוחק ביותר המחייב את השימוש בו. כך, כל הרבנים שפעלו על פי ההיתר ציינו את המציאות הדוחקת המחייבת שימוש בהיתר וציינו כי ההיתר ניתן רק לשנה ספציפית והתנאים ייבחנו מחדש בשנים הבאות. גם המתנגדים להיתר המכירה התייחסו ברובם לטיעון ההכרח וטענו כי המצב אינו מחייב שימוש בהיתר (הגם שלשיטת חלק מהם אין להשתמש בהיתר בשום תנאי).

הטענות לגבי הצורך בהיתר כללו:

שמירת השמיטה היא סכנה לחקלאים אשר חלקם עלולים למות ברעב בהיעדר מקור פרנסה. טענה זאת הופיעה כבר בשמיטת תרפ"ט, התגברה לאחר מכן עם הגידול ביישוב היהודי בארץ ישראל.‏[22] ונעלמה כמעט לגמרי לקראת סוף המאה ה-20, כאשר היקף החקלאות מהתל"ג נהיה קטן מאוד. המתנגדים להיתר המכירה, ובהם הנצי"ב, טענו שאין בו צורך קיומי כי ניתן לגייס תרומות לפרנס את המתיישבים. ממבט היסטורי טוען פרופ' פרידמן שהמתנגדים להיתר אכן צדקו בתקופה ההיא שכן כל ההתיישבות בארץ ישראל באותה תקופה הייתה סמוכה על שולחנו של הברון רוטשילד. הרב אהרון אורלנסקי, רבה של פתח תקווה, כתב לגבי שמיטת תרפ"ט שאין צורך בהיתר המכירה ודווקא המנוחה מעבודת הקרקע תאפשר לקרקע לנוח ולחקלאים להשקיע במשק החי.‏[23]
הוברת השדות תפגע בחקלאות גם לאחר שנת השמיטה בשל אובדן קשרים מסחריים וכוח אדם.
שמירת השמיטה תביא לביטול ההתיישבות בארץ ישראל. טענה זאת מופיעה, למשל, במכתב של האדר"ת,‏[24] ולאחר מכן מופיע רבות בדברי הרב קוק.‏[25]
שמירת השמיטה תמנע הגעת תרומות למען יישוב הארץ, שכן התורמים ייראו במתיישבים בטלנים. במיוחד היה חשש מצד הרב שמואל מוהליבר שהברון רוטשילד לא יסכים לתמוך במושבות אם לא יעבדו את האדמה בשמיטה.‏[26] הנצי"ב, לעומת זאת, טען שאם ישמרו שמיטה כהלכתה יגיעו תרומות מספקות לתושבי המושבות שיחזיקו אותם בחיים וכי דווקא שמירת השמיטה תביא לזרם של תרומות.
עם הקמת מדינת ישראל, עלתה הטענה שיש צורך בשימוש בהיתר המכירה היות שהמדינה מוקפת אויבים ומחשש ממצור כלכלי.
טענה נוספת שעלתה בשנים יותר מאוחרות היא שללא היתר המכירה לא תוכל להתקיים חקלאות יהודית בארץ ישראל וקיום חקלאות יהודית הינו ערך חשוב.‏[27]
שמירת שמיטה תפגע בייצוא החקלאי לאורך שנים בגלל אובדן לקוחות.‏[28]
שמירת צביון השמיטה בתודעת היהודים והם לא יזלזלו בה בריש גלי. אי הזדקקות להיתר המכירה תגרום לרבים מהחקלאים לחלל אותה ותביא רבים מתושבי ישראל לקנות פירות האסורים באכילה בהיעדר מקור מזון אחר.‏[29]
אי שימוש בהיתר המכירה תגרום לחקלאים לעבוד את האדמה באיסור.‏[30]
חשש להתמוטטות מערכת הכשרות ללא שימוש בהיתר.
לעומת זאת, המתנגדים להיתר המכירה טוענים שהנזק הכלכלי בשמירת השמיטה אינו גדול ואינו מצדיק עקירת המצווה.‏[31] בנוסף, המתנגדים מנו את הטעמים הבאים מדוע לא כדאי להנהיג את היתר המכירה:

התרומות שהגיעו למושבות בארץ ישראל יתמעטו אם לא ישמרו שמיטה.‏[32]
אי שמירת המצווה עלולה להביא מארה על הארץ.‏[33]
טענות הלכתיות נגד היתר המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסור "לא תחנם" (האיסור לתת לגויים חנייה בקרקע ארץ ישראל).
ביטול, הלכה למעשה, של מצוות השמיטה.
חשש שיעשה שימוש בעתיד בהיתר המכירה ללא צורך, גם כאשר מצב החקלאים ישתפר.
נטען שאין תוקף למכירה מאחר שאין רישום בטאבו על הקרקעות ואין לה תוקף משפטי (להבדיל ממכירת חמץ שתקפה במטלטלין) ופעמים שמדובר בקרקעות מנהל שלא ניתנות למכירה כלל.
האפשרות שביצוע היתר המכירה יעשה בצורה "חובבנית". קרו מקרים שקיבוצים חתמו על היתר המכירה רק בתוך שנת השמיטה לאחר שכבר סיפקו ירקות לשדות.[דרושה הבהרה]
דחיית הטיעונים ההלכתיים לשלילת היתר המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטען שבזמן הזה איסור "לא תחנם" נוהג רק מדרבנן, כיוון שאין מתקיים התנאי של "כל יושביה עליה". וא"כ בעצם בימינו כל האיסור ענינו רק גזירת חכמים למנוע התיישבות גויים בארץ ישראל -ואיך ייתכן לומר שמכירת הקרקע לגוי, שנובעת מתוך רצון לחזק את ההתיישבות היהודית - תגרום לחיזוק אחיזת הגויים בארץ?
נטען שהאיסור מדאורייתא חל רק על מכירה לגוי שאין לו קרקע (חניה) בארץ ישראל ואילו המכירה היא לבעל קרקעות.‏[34]
נטען שאיסור "לא תחנם" חל רק על עובדי עבודה זרה בעוד שהמכירה היא למוסלמי.‏[35].
אמנם יש כאן "בריחה" מחיוב מצוות השמיטה, אך על ידי כך ימנע חילול פירות הקדושים בקדושת שביעית.
מצינו ש"הערמה" מותרת אפילו במצוות מדאורייתא (כגון מעשר שני), וכל שכן שאפשר לעשות הערמה בשמיטה בימינו, שנוהגת רק מדרבנן - שהרי כל תקנת רבנן היא כדי לשמש "זכר" לשביעית, וממילא גם אותה מכירה יכולה לשמש לצבור הרחב כתזכורת למצוות השמיטה המקורית.
כשרות תוצרת היתר המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצר אחד, שתי כשרויות: מימין תפוצ'יפס מיבול חו"ל, בהכשר של הבד"ץ של העדה החרדית, ומשמאל תפוצ'יפס מיבול ארץ ישראל, על פי היתר מכירה, בהשגחת הרבנות המקומית נתיבות
התומכים בהיתר המכירה סוברים כמובן שהתוצרת כשרה לאכילה. ישנם מהתומכים בהיתר המכירה אשר מעדיפים להחמיר על עצמם ולא לאכול מפירות היתר המכירה. בגלל ההתנגדות להיתר המכירה, ישנם כאלו אשר בכוונה אוכלים מהיתר המכירה כדי להראות שהתוצרת היא כשרה.

המתנגדים להיתר המכירה מעדיפים לא לקנות מתוצרת היתר המכירה ממספר סיבות:

הם חוששים לדעות שהירקות אסורים משום ספיחין, למשל אם למכירה אין תוקף או שבגלל העבודה של היהודי חלה גזירת ספיחין.
הם אינם רוצים לאכול פירות שלא הופקרו (הנקראות "שמור ונעבד").
הם אינם רוצים לחזק את אלו המסתמכים על היתר המכירה.
הם חוששים לשיטה שהפירות קדושים בקדושת שביעית ואינם רוצים למסור לידי המוכרים כסף אשר לא ישמרו אותו בקדושת שביעית.‏[36]
לרוב הדעות של המתנגדים להיתר המכירה, פירות שלא חל עליהם איסור ספיחין מותר בדיעבד להשתמש בתוצרת של היתר המכירה וכך פסק הרב משה פיינשטיין, בניגוד לדעה אחרת לאסור, לגבי אתרוגים שהובאו מישראל משמיטת תשי"ג. בתשובותו של הרב פיינשטיין הוא כותב שהנימוק של סיוע לעוברי עבירה לא חל בנידון היתר המכירה מכיוון שהחקלאים פועלים על פי רבנים שפסקו להם היתר.‏[37] הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) פסק שלא לקנות מפירות היתר המכירה בארצות הברית, מכיוון שכל ההיתר נקבע משום שעת הדחק וגם אם ליהודי ישראל מדובר על שעת הדחק, ליהודי ארצות הברית זה לא שעת הדחק.‏[38]

תולדות ההיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
התומכים בהיתר המכירה מוצאים שורשים להיתר כבר בדברי המבי"ט, ‏[39] המהרי"ט והרב ישראל משקלוב בעל פאת השולחן.‏[40] באמצע המאה ה-18 התיר הרב מרדכי רוביו, בעל "שמן המר", להסתמך על מכירה של כרם לנכרי כדי לעקוף את מצוות השמיטה.‏[41] אזכורים לשמירת שמיטה בארץ ישראל בעת החדשה נמצאו בעיתון הלבנון כ"א באדר תרכ"ג (1863), ובו מכתב פנייה מתושבי ירושלים לחברת כל ישראל חברים בראשות משה מונטיפיורי ובו בקשת עזרה ברישיון להקמת אחוזה ביישוב מוצא (קלאניא) ליישוב. במכתב הם מפרטים את שמירת השמיטה בשנת תרכ"א. בשנת תרל"ה פנה קרל נטר לרבי אליהו גוטמכר בבקשת היתר לעבוד בשמיטה באדמות מקווה ישראל. הרב גוטמכר הורה לו לשמור את השמיטה כהלכתה. אם כי באופן כללי היהודים שעבדו בחקלאות (כמו במוצא), עבדו בשדות הערביים המקומיים.

עם הקמת המושבות הראשונות בימי העלייה הראשונה, התעורר מצב בו יישובים שלמים של יהודים התפרנסו מחקלאות בארץ ישראל. בשנת תרמ"ב (1882), התקיימו רק פתח תקווה, מוצא ובית הספר החקלאי מקווה ישראל והם שמרו את השמיטה על ידי הימנעות מכל עבודות חקלאיות.

עם הגידול במספר המושבות, לקראת השמיטה בשנת תרמ"ט (1889), החל לחץ מצד חלק מחקלאי ארץ ישראל אשר חששו ששמירת השמיטה תשאיר אותם ללא מקור פרנסה.פקידי הברון רוטשילד פנו לרבני חובבי ציון: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר מביאליסטוק ורבי מרדכי אליאשברג בבקשת היתר. הנצי"ב סירב להתיר, הרב מוהליבר והרב אליאשברג צידדו בהיתר מכירה, אך רצו את הסכמתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, שנחשב לגדול הדור. הרב ספקטור הצטרף להיתר, וכן הצטרפו אליו הרבנים ישראל יהושע מקוטנא‏[42] ושמואל זאנוויל קלפפיש מורשה. פסק ההלכה היה שניתן למכור את הקרקע לשנתיים לנוכרים ובאופן זה לעבוד את האדמה בשנת שמיטה, אך הרב ספקטור הורה שאת המכירה יערכו בהסכמת ועל ידי בית הדין שבירושלים. הרב מקוטנא סייג את היתרו בכך שכמעט ואין חקלאות בארץ ישראל ואין את ברכת השמיטה. רבני ירושלים האשכנזים, ובראשם הרב יהושע לייב דיסקין (מהרי"ל דיסקין) והרב שמואל סלנט סירבו להצטרף להיתר וקבעו כי אין להתחמק משמירת השמיטה, ואדרבא יש לשמוח על ההזדמנות לשמור את השמיטה. גם הרב מרדכי גימפל יפה מחובבי ציון התנגד להיתר באמרו שלא ייתכן שמיד בשמיטה הראשונה לאחר הקמת המושבות לא יקיימו את מצוות שמיטה‏[43]. עם זאת, רבני העדה הספרדית - הרב יעקב שאול אלישר והרב רפאל מאיר פאניז'יל תמכו בהיתר המכירה.‏[44] בנוסף, הרב ספקטור סייג את תמיכתו בכך שיהודים לא יעבדו בשדות בשנה זו. פקידי הברון רוטשילד השמיטו את דעתו זו, מה שגרר מכתב חריף מצד הרב ספקטור.

רוב המושבות פעלו בהתאם להיתר המכירה ועבדו את האדמה. אולם חלק מחקלאי פתח תקווה (שהיו נאמנים לרבני ירושלים) וחקלאי עקרון (שהיו נאמנים לרב גימפל יפה) שמרו את מצוות השמיטה מבלי להסתמך על היתר המכירה. הדבר הביא לסכסוך חריף ביניהם לבין הברון רוטשילד, אשר ראה בהם עצלנים. לתמיכתם יצאו מספר רבנים, בהם רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל ה"שפת אמת", הנצי"ב, הבית הלוי ובד"צ ירושלים בהקמת "ועד השמיטה", לסיוע כספי לאיכרים שלא הסתמכו על ההיתר. גם איכרי גדרה בהתחלה סירבו להסתמך על ההיתר, אך בלחצם של פקידי הברון הם נכנעו ולאחר מספר חודשים החלו לעבוד‏[45]. הברון האשים את הרב מוהליבר באחריות לאיכרי מזכרת בתיה, ובין השניים חל סכסוך מר‏[46].

בשתי השמיטות הבאות, הפולמוס שכך ורבני ירושלים, הרב דיסקין והרב שמואל סלנט הביעו תמיכה בעל פה בהיתר מכירת העצים על מנת לקוץ על מנת להתיר עבודות שאסורות מדרבנן, פתרון שהוצא על ידי הרב נפתלי הירץ הלוי וסודר על ידו ובהמשך על ידי חתנו הרב יוסף צבי הלוי.‏[47] היתר זה הוסכם על ידי הרב דיסקין רק כהוראת שעה, ואף הרב נפתלי הירץ הסתייג מהיתר זה באמרו שנראה כהערמה, והוא הוסיף תיקונים לנוסח ההיתר. בשמיטה שלאחריה, בשנת תר"ע, הופסק גם היתר זה על ידי מתנגדי ההיתר ובראשים הרידב"ז.

כשעלה הראי"ה קוק לארץ, סמך גם הרב קוק ידיו על ההיתר, בגלל המצוקה הגדולה של היישוב החדש אשר פרנסתו הייתה תלויה בחקלאות. מולו התייצב הרידב"ז, רבה של צפת, אשר שלל את ההיתר. בעקבות כיבוש הארץ בידי בריטניה, הקים הרב קוק את הרבנות הראשית לישראל, ומאז ההיתר מיושם באמצעותה. אך קיבוצי פועלי אגודת ישראל, בהתאם לפסיקותיו של החזון איש שאף הוא התנגד להיתר, מיישמים פתרון חלופי של אוצר בית דין תוך הסתמכות על פסיקותיו המקילות יותר של החזון איש לגבי הלכות שמיטה. נוהג זה נמשך מאז בכל שנות השמיטה עד היום, על ידי הרבנות הראשית לישראל. כיום רוב היישובים החקלאיים בארץ ישראל משתמשים בהיתר המכירה, אך רוב החרדים אינם סומכים על ההיתר ומעדיפים לקנות בשנת השמיטה תוצרת חקלאית מערבים או מחו"ל. חלק מהיישובים החקלאיים הדתיים אימצו את "אוצר בית דין" כפתרון.

הרב עובדיה יוסף גם כן הורה להיתר המכירה, וכן רבו הרב עזרא עטיה הסכים עמו.‏[48]

בסוף שנת 2007 תשס"ז לקראת שנת שמיטה שחלה בתשס"ח דווח כי המדינה מכרה על פי היתר המכירה את כל קרקעות המושבים, הקיבוצים והחקלאים בישראל - כ-1.75 מיליון דונם, ב-70 מיליארד ש"ח לידי אל"מ במיל' חאמדה גאנם.‏[49]

פולמוס השמיטה בשנים האחרונות תשס"א, תשס"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז ראשית הפולמוס ההיסטורי בסוגיה, ובעיקר מאז שנות ה-50, התפתחה בישראל חלוקה חברתית בין חרדים לציונים דתיים: רוב החרדים האשכנזים הקפידו שלא להסתמך על היתר המכירה וצרכו תוצרת חקלאית שמקורה ביבוא מחו"ל או מגידולים על קרקע שגם ללא המכירה אינה בבעלות יהודית. הציונים דתיים, וכן רבים מן החרדים הספרדים, לעומת זאת, הסתמכו על היתר המכירה, על כל פנים כצרכנים. לקראת שנת השמיטה בתשס"א התחולל שינוי במדיניות החרדית: לראשונה בהיסטוריה נעשה ניסיון להחיל את ההחמרה ההלכתית לא רק על צרכנים חרדים ועל חנויות המשרתות את הציבור החרדי, אלא גם על חנויות שלקוחותיהן אינם חרדים. החרדים יצאו בהתקפות חריפות נגד הרב הראשי הספרדי, הרב אליהו בקשי דורון, שפעל להמשך ההתבססות על היתר מכירה בישראל. באחת הכותרות בעיתון 'יתד נאמן' הליטאי נכתב 'בושה וגלימה', רמז לגלימה המסורתית שלובש הרב הראשי הספרדי. הרב של תנובה, זאב ויטמן, הביע הסתייגות מהיתר המכירה הכללי של הרבנות הראשית ופעל לביצוע היתר מכירה פרטני לחלקות ספציפיות.‏[50]

הפולמוס החריף לאין שיעור לקראת שנת השמיטה בתשס"ח. לאחר שבמהלך השנים הגדילו החרדים את השפעתם על הרבנות הראשית (ואחת העדויות לכך היא בחירתו של הרב יונה מצגר בתמיכת החרדים), הרבנות הראשית החליטה להפריט את המדיניות באופן שכל רב יחליט כראות עיניו, אם בעירו תהיה אפשרות לצרוך תוצרת של היתר מכירה, או שתינקט המדיניות המחמירה שבעבר איפיינה רק את הציבור החרדי.

ארגון רבני צהר, ארגון ציוני דתי, איים שיקים מערך כשרות חלופי למערך הכשרות של הרבנות הראשית, על מנת לתת מענה במקומות בהם הרבנות הראשית אינה מכירה בהיתר מכירה.‏[51]‏[52] פרשה זו הסתיימה בכך שבג"ץ, בתשובה לעתירת ארגונים חקלאיים, פסל את החלטות הרבנות שנתנו אוטונומיה לכל רב מקומי לפסוק בעצמו בנוגע להיתר מכירה, וקבע כי בכל מקום בו יסרב הרב המקומי לתת היתרי כשרות המסתמכים על היתרי המכירה, על הרבנות הראשית למנות רב שיעניק תעודות כשרות.‏[53] בעקבות זאת החליטה הרבנות הראשית למנות מספר רבנים שיעניקו תעודות כשרות לתוצרת היתר מכירה בכל מקום שבו הרבנים המקומיים לא יעשו זאת.

בנוסף למחלוקת שפרצה בין החרדים הליטאים, לארגונים דתיים לאומיים, באותה תקופה הופיעה חוברת "מן השורש", שנכתבה על ידי הרב יוסף יקותיאל אפרתי, מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב, ובה הוא תקף בחריפות את דעתם של המקילים בהיתר המכירה, כאשר בין היתר כוונתו הייתה אל הרב עובדיה יוסף, שבאותה שנה היה ראש המתירים.

בתגובה לדברים אלה, הופיעה באותה שנה חוברת אנונימית בשם "מחולת המחניים", שתקפה בצורה קשה את דרכו של הרב אפרתי, ובאופן מפורט יותר, את התנהגותם ויחסם של הרבנים המחמירים בעניין השמיטה, כלפי פסקו של הרב עובדיה יוסף. בעיתונות פורסם, כי מחבר החוברת הוא נכדו של הרב עובדיה יוסף, דבר שהחמיר עוד יותר את הפולמוס סביב הנושא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ יעקב דוד רידב"ז, קונטריס השמיטה, תרס"ט, עמודים יא-יב.
^ ספר התרומות; הגר"א בביאורו על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א, סעיף ו' .
^ ספר השמיטה, עמוד מז, בשם המהרי"ל דיסקין.
^ על משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ט.
^ התורה והמדינה, ד', עמודים קסא-קעב.
^ התורה והמדינה, קובץ ד', עמוד ק"פ.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמה; הרב זלמן נחמיה גולדברג כתב שבמצב כזה לא חל איסור ספיחין, שם עמוד קנז.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמה.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנז; אך הרב וייסמנדל חלק עליו, שם עמוד קמו.
^ ספר השמיטה, עמוד ק"ח.
^ ספר השמיטה, עמוד קט.
^ ספר השמיטה, עמוד סא.
^ ספר השמיטה, עמוד עו.
^ מכתב של הרב זאב ויטמן, אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנב.
^ ספר השמיטה, עמוד עה.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנד.
^ ספר השמיטה, עמוד קט.
^ ספר השמיטה, עמוד קח.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנ.
^ הרב מנחם מאיר ווייסמאנדל, אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנה.
^ פסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל, כרך י"ב, עמוד 295.
^ אגרות הראי"ה, כרך א', עמוד שנז.
^ תקות אהרן, ז', עמוד ב' וח' עמוד א'; נראה שבשמיטת תרס"ג הוא סבר אחרת, לפי עדותו של האדר"ת, אגרות הראיה חלק א', נוספות ט'.
^ "אבל ההפסד לא יתואר, אינו משום חיי נפש של האיכרים, אשר גם כן יעלו ליותר משלוש מאות בתי אבות (משפחות) הי"ו, רק פשוטו כמשמעו שכל היישוב יתבטל לגמרי באין שום שם וזכר לו חלילה." אגרות הראי"ה, חלק א, נוספות ט.
^ למשל באגרות הראי"ה, כרך א, עמוד שסא: "אמנם אני הנני בעניי מן המתירים, בשביל תקון יישוב ארץ הקודש".
^ יוסי צינדוביץהרב שמואל מוהליבר והקונגרס הציוני הראשון, הצופה, 3 ביוני 2004.
^ הרב שלמה אבינר, עיטורי כהנים (תשרי התשס"ח, עמוד 9): "אמר לי הוגה דתי אחר: כיוון שהשמיטה אינה נוחה, יש לפתור את הבעיה על ידי הקמת מדינה תעשייתית. כאשר סיפרתי על כך לרבנו הרב צבי יהודה, הוא הזדעזע מאוד. כיצד יעלה על הדעת לבטל את החקלאות בארץ ישראל?!". וגם עמוד 24.
^ הרב שלמה אבינר, עיטורי כהנים, תשרי התשס"ח, עמוד 20, טענה משנת תשל"ג.
^ על הלוחמים נגד "היתר המכירה" בשביעית, הרב משה צוריאל.
^ היתר המכירה, מאתר הלכה יומית מפסקי הרב עובדיה יוסף, בשם הרב שלמה זלמן אוירבך לגבי שמיטת ה'תשנ"ד.
^ שופר, תשרי תשס"ח, עמוד 9.
^ שו"ת משיב דבר, סימן נ"ו עמוד 116-117.
^ הנצי"ב בשו"ת "העמק דבר", והרידב"ז.
^ הראי"ה קוק, ‏שבת הארץ, באתר HebrewBooks
^ תירוץ זה הובא על ידי הרב קוק (שו"ת משפט כהן, סימן סב) בהתבסס על הבנה בדברי הבית חדש (חושן משפט, סימן רמט). מאוחר יותר התברר שהבנה זו הסתמכה על נוסח משובש, מעשה ידי הצנזורה הנוצרית, ובאמת בדברי הב"ח מפורש שלא כך.[1]. אמנם הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק י יורה דעה סימן מא) כתב שזו הייתה דעת הראשונים (שו"ת הרשב"א חלק א סימן ח, המאירי עבודה זרה כ, א)
^ קונטריס השמיטה, עמוד יב.
^ אגרות משה, כרך א', סימן קפ"ו.
^ אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמג.
^ תשובות חכמי צפת בעניין השמיטה.
^ הרב צבי יהודה קוק, עיטורי ירושלים, תשרי התשס"ח, עמוד 3.
^ שופר, תשרי תשס"ח, עמוד 10.
^ שו"ת ישועות מלכו, יו"ד סימן נ"ג, עמוד 43.
^ "כי איך שתהיה ההלכה קבועה בעניין השמיטה בזמן הזה, דאורייתא או דרבנן, ראויים ומחויבים אנו לקיימה בזה עכ"פ בשמיטה הראשונה אשר זכינו למושבות, ולתת לנו יתד במקום קודשו" ("החבצלת" תרמ"ט, גיליון 34).
^ היתר המכירה, באתר הלכה יומית - מפסקי הרב עובדיה יוסף. שם כתוב שההיתר התחיל מהרבנים הספרדים והרבנים האשכנזים הצטרפו אליו.
^ ראו חבצלת י"ב אב תרמ"ט. הצפירה גיליון 10 תרמ"ט.
^ הרב שמואל מוהליבר זצ"ל ומזכרת בתיה באתר דעת.
^ ספר השמיטה, עמוד ס'.
^ ילקוט יוסף עמ' תרטו מהדורת תש"ס.
^ קובי נחשוני, היתר המכירה יצא לדרך, ynet.
^ צהר ל"ב, הרב זאב ויטמן, היתר המכירה בשמיטה תשס"ח - שינויים וחידושים.
^ קובי נחשוני, יוזמה: מערך כשרות עוקף רבנות, באתר ynet‏, 28 בספטמבר 2007
^ יאיר שפירא, ‏הופכים את הבאסטה, באתר בשבע - ערוץ 7
^ בג"ץ עם רבני צהר, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2007
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7% ... 7%A8%D7%94
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חויזר ו־74 אורחים