סיכום ביניים של הסיפור בהמשכים"לא, בבקשה אל תעצור את זה,ככה תשאיר אותנו בשיא המתח???
זה כבר התפתח ממש יפה.. ושרפנו על זה שעות בלילה..אולי נתן לזה עוד צאנס?????"
אמר מוישי, בעוד עיניו זולגות דמעות וכל כולו מביע תחינה נואשת
אך המשגיח לא נענה להפצרותיו. הבטחה זו הבטחה! וצריך לקיימה....
- "לא!" אמר המשגיח, "חד וחלק! הצגה לא תהיה פה בפורים!"
-"למרות מה שסכמנו בינינו?" תמה מוישי
-"ההסכם הראשון בטל ומבוטל כעפרא דארעא!" אמר המשגיח..
-"והשני? "
-"השני הוא הקובע! וכפי שסיכמתי עם הראששיבה...את הראשון כפיתם עלי ולכן כמי שאינו כמ"ש בגמ'"
-נו בסדר, אמר מוישי אנחנו מתאמנים על מה שסיכמנו בהסכם השני...
ועשה את צעדיו חזרה אל הביהמ''ד, ועוד בטרם הספיק לפתוח שוב את הגמרא, ראש הישיבה קרא אותו לחדרו. "משה לוין"פנה אליו בחומרה "האמנם נכונים הדברים ששמעתי זה עתה אודותיך?" מוישי הסתכל על הראש ישיבה מבועת, אני?! חשב לעצמו, "לעולם לא הייתי מאמין" המשיכו לצלוף בו המילים " כי בישיבתינו המעטירה יעשו כאלו מעשים... תעלה לחדרך תארוז את חפציך ותלך מיד לביתך".
המום ומופתע נשא עינין לראש הישיבה ולחש: "אך עדיין איני יודע על מה מדובר???", "אינך יודע?! כל עולם הישיבות מדבר על זה ... ובמקום להודות, להתנצל ולהתחרט אתה עוד מתמם?"
הפלאפון שבכיס הפראק של הראש ישיבה רטט...הוא העיף מבט מהיר בצג ועיניו התעגלו מתדהמה. על הקו לא היה אחר מאשר חבר מועצת גדולי התורה הגאון האדיר רבי בצלאל יגודלביץ שליט"א הידוע בצדקותו המופלגת. "ר' נוחעם -בער,תשאיר את מוישה לוין בישיבה אצלכם, אמנם כרגע זה נראה לך תמוה, אך אני לוקח ע"כ את האחריות.... ובבא הזמן תבין גם אתה ...".
ראש הישיבה קם מיד לקח את כובע ההמבורג ההדור ויצא החוצה,מוישי נשאר עם השאלות והתמיהות.., בעודו תוהה מה עליו לעשות, נשמע קול צעדים מאחורי גבו, המשגיח הרב גרינבלט עמד שם והביט בו בפנים חמורות סבר. הדממה התארכה ודמתה לנצח , עד שהפר אותה המשגיח בקולו הבס. "מוישהלה"' אמר,"אתה יודע כמה שיחות שוחחנו בעניין, וכמה פעמים הזהרתיך לא להתקרב לכך, אך לצערי.. אין לנו ברירה
אם אנחנו רוצים להמשיך להיות ישיבה,אתה חייב ללכת מכאן...". שוב הלמו בו המילים הקשות, שוב צפה השאלה הכואבת "מדוע?" אך הגה לא יצא מפיו... "הזמנתי לך מונית,תארוז את חפציך ועוד 10 דקות תהיה למטה".
ללא אומר ומילה קם מוישי מכסאו פנה לחדרו וכרוח סערה דף את חפציו למזודה הגדולה,לא התעכב לרגע ושעט אל עבר המונית הצופרת. וכאשר הוא בא לפתוח את דלת המונית....הרגיש ביד חמה המונחת על כתפו. 'הראשישיבה' עמד שם ומביט על מוישי ברוך, "תחזור ל'ביתמדרש' החברותא מחכה לך". "אבל מוישה'לה," הוסיף מרן הרייששיבה ברעם קולו הטבול בעונג ורוך מתקתק, ואמר. "תלמידי היקר אנא ממך!נצל את הזמן, ואל תשתטה!" מוישי עלה לעבר היכל בית המדרש דבריו של הראשישיבה הלמו בראשו.מה רוצים ממני? חשב לעצמו, ואז, מבעד לחלון היכל הישיבה,הבחין מוישי ברייששיבה והמשגיח נוטלים את המזוודה ששכח בחפזונו על יד המונית ופותחים אותה לרווחה והיה נראה שהם מחפשים משהו מאד מסויים בין כל הדברים...
לפתע קלט מוישי בזוית עינו את המשגיח מוציא מהמזוודה שקית שחורה,ובתנועת ניצחון מראה לראש הישיבה את תוכנה. הוא ידע היטב מה יש בשקית. לא לחינם השתמש בשקית שחורה.... הראשישיבה פתח,וקופסא לבנה נפלה על הרצפה. מתוכה הציץ לא אחר מ....מכשיר גדול עם עשרות חוטים מבצבצים ממנו. שבעצם בעברית פשוטה נקרא...מכשיר שידור מדגם N356.
"עד כדי כך.." רעם קולו של הראשישיבה ," עד כדי כך הגיעו הדברים??? הוא עובד בשירות החשאי של ארה''ב? לשם מה הוא צריך את זה??" . "שאלה טובה, אולי נשאל את הנער עצמו?", "אין צורך" ענה הראש ישיבה,"תזמין אלי למשרד עכשיו 'כלי קודש' שעוסק בשטויות האלה...."
ולא עברו דקות ארוכות,עד שאביעד התייצב בחדרו של הראשישיבה. "שלום כבוד הרב,איך אוכל לעזור לכם?", "תודה שבאת ובכזאת מהירות
ראשית, עלי להקדים שעליך להבטיח לי שדבר לא יצא מחדר זה". "בוודאי" ענה אביעד, "שנית, אני צריך שתוך חצי שעה שתתן לי מידע מדוייק מה זה הצעצוע הזה". "תקבל את המידע הרבה יותר מהר, הבטיח אביעד, בוא נראה על מה מדובר..."
"אני לא מאמין...אני לא מאמין..."סינן אביעד, "תאמין לי הרב שבאמת ראיתי הרבה בחיים... אבל כזה דבר עוד לא ראיתי,זה מכשיר שיש רק 2 כמוהו בעולם. פיתוח בלעדי של חברת אפל, בעזרתו ניתן להגיע לשדרים מוצפנים של מערכת הביטחון"
"נו, וכי לא ידעת שבחורי ישיבה יכולים להשיג ה-כ-ל?? "- ענה ראש הישיבה, והמשיך,"מי זה אפל? מרח' עלי הכהן?". "לא לא," אמר המשגיח, "הם בכלל מבני ברק, נו,מול פוניבז' שם,אתה לא מכיר?"
"לא, אני לא מכיר את כולם, איך אמרת קוראים לו? בַּפֶּל? אַכֶּל?"
***
באמת יצא יפה....
המשך יבוא, תלוי כמובן בשיתןף הפעולה של החברים הנכבדים...
