אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אחרות
מנהל: יאיר
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 14 אוקטובר 2018, 12:20
דברי תורה
- קבצים מצורפים
-
גליון כשר וישר דרשה מפה מפיק מרגליות ר' שלמה רובין.pdf- (4.48 MiB) הורד 9 פעמים
-
- חוברת כלה מרשיעי-.pdf
- (151.26 KiB) הורד 15 פעמים
-
- חוברת עצתו אמונה-.pdf
- (159.62 KiB) הורד 17 פעמים
-
- עורי תימן למייל.pdf
- (1.85 MiB) הורד 16 פעמים
-
- קו תימן לרוחב.pdf
- (2.29 MiB) הורד 13 פעמים
-
-
-
-
- עזר
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 17 אוקטובר 2018, 22:13
שו"ת שאול תחתית
- קבצים מצורפים
-
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 19 אוקטובר 2018, 00:27
ארנבת – פון
שונים ורחוקים הם שמרל ויחצל זה מזה, אך לימודם יחד בישיבה בשנות בחרותם הביא אותם לנסיעה משותפת לחתונת חבר בריחוק מקום, שמרל הינו אברך משכמו ומעלה, ספון הוא באוהלה של תורה יומם ולילה, ויראת ד' חופפת עליו בכל תהלוכותיו, ואילו יחצל הינו 'מהחרדים המתקדמים' וכפי שחזותו מוכיחה עליו, פיאותיו הדקיקות טבולות בשמן תינוקות, מזקנקנו הקוצני ניכר שעבר טיפול במכשיר 'הסלייסר' החדשני, ומגופו נודף ריח בניחוח משופר של שום, בצל ואבטיח, בקיצור חברה'מן.
כבר בתחילת הנסיעה מבחין שמרל ששיגו ושיחו של יחצל מנוכרים להחריד ואינם תואמים כלל את דרכינו אנו, וזאת כתוצאה ישירה של חיבור מתמיד להבלי ופתויי הרחוב הפתוח.
תוך כדי נסיעה הוציא יחצל מאמתחתו מגש אוכל מהביל והחל מיד בעבודת האכילה, ניחוחות התבשיל היכו בחוטמו של שמרל והוא מזהה ריח בלתי מוכר, הוא פונה בעדינות ליחצל ושואל אותו מה הוא המאכל הזה? ובטבעיות מעושה עונה לו יחצל: זה ארנבת בגריל!
א-ר-נ-ב-ת ??? נזעק שמרל, קרה לך משהו ??? זחה עליך דעתך ???
שמרל תירגע, עונה לו יחצל באדישות, תן לי להסביר לך בדיוק מה קורה כאן, דבר ראשון המאכל הזה לא כולו ארנבת, הוא מעורב עם פצפוצי געפילטע פיש וחתיכות של גאלע שהם ממש שבת'דיגע מאכלים, כך שזה ממש לא נורא, דבר שני – ממשיך יחצל בנאומו ה'מרתק' – אני חייב לאכול את הארנבת הזו אחרת אני יכול ליפול למשכב, ותקשיב טוב מה שאני אומר לך, לפני כמה חודשים חשתי בסחרחורות וכאבי בטן, הלכתי לרופא וערכו לי סדרת בדיקות מקיפות עד שעלו על הבעיה, ליד מקום העבודה שלי קיימת חוות גידול ארנבות ענקית והן פולטות הרבה חיידקים וזה מה שגרם לי למיחושים אלו, ודרכי הטיפול המומלץ ע"י הרופאים הינו לאכול בשר ארנבות פעמיים ביום על קיבה ריקה, עכשיו אתה מבין אותי שמרל ? תחשוב על זה טוב ותראה שבאמת אין לי ברירה אחרת, הברירה היחידה שיש לי זה לעזוב את העבודה וזה ממש לא בא בחשבון.
הלם וזעזוע מוחלט תפס את שמרל, עד היכן יכול אדם להידרדר ? חושב הוא לעצמו, הוא מבין כי היושב לצידו להוט בתאווה בלתי נשלטת לזלילת ארנבות והוא מרגיע את מצפונו בתירוצים מעוותים וקלוקלים אשר מקורם היישר מ'היכלו' של היצר הרע, אבל בכל זאת הוא מנסה לשאול אותו: יחצל, אם אני מביא לך גדול בישראל שיגיד לך בפירוש שמה שאתה עושה זה איסור גמור מדאורייתא אתה תציית לו?
שמרל, מפטיר לעומתו יחצל בקלילות, תעזוב אותי מהרבנים האלו, אני מבטיח לך שאם הרבנים יטעמו את הטעם המיוחד של הארנבת הם ידברו אחרת, זה לא חכמה לבוא לבן אדם ולהגיד לו שאסור לפני שהוא טועם את זה, וגם אם יהיה רב כזה שטעם מהארנבת ויבוא ויגיד לי שאסור אני לא ישמע לו כי אני בטוח שיש לו מניות באיזה חברה של בשר כשר, עזוב אותך הכל מסחרה (עפ"ל). – - -
שמרל מבין שאין לו עם מי לדבר ובקוצר רוח הוא ממתין לסיום הנסיעה הנוראה הזו.
• • •
בנקודה זו הכל מתחיל, כאן חלה הטעות המחרידה, ישנם החושבים שהאיסור דאורייתא של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' זה ענין של פרומקייט, או שזה משהו של 'חניוקים', או לכל היותר זה שייך לבחורים בישיבה קטנה בתקופת השובבי"ם… אבל האמת הצרופה היא שאיסור חמור זה לא רק שהוא מפורש בתורה שחור על גבי לבן בדיוק כמו איסור אכילת ארנבת, אלא זה אחד מעיקרי ויסודי הדת אשר כל קומת רוחניות היהודי תלויה בזה!
וא"כ, אדם המחובר למכשירים בעלי תכנים אפלים הרי הוא עובר על איסורים מפורשים מדאורייתא!!!
נורא נוראות!!!
קוראים נכבדים! הבה ונצא מכאן עם מסקנא ברורה: ברור כשמש שאם נדע שבכיתת ילדינו לומדים תלמידים אשר במשפחתם אוכלים בשר ארנבת בארוחת צהריים נעשה כל מה שביכלתינו שצאצאינו לא ישבו תחת קורת גג אחת עם אותם תלמידים, כדי שח"ו לא נראה בעתיד את ילדינו צועדים ברחובה של עיר כשהם מחליקים בשחצנות את אצבעותיהם מעל גבי גזר עם תוכנות…
לכן נתאזר כולנו בעוז ונסיק מסקנות נוקבות למען עתידם הרוחני של ילדינו.
- – -
מכתב גלוי (ארנבת – פון 2)
אליך יחצל ידידי היקר,
שלום וברכה.
לפני כשבועיים סיפרת לי שקראת כתבה מעניינת בשם 'ארנבת פון' ומאחר ששמך התנוסס שם לכל אורך הכתבה נפגעת מכך קשות ולא מצאת מנוח לנפשך.
בתחילה לא כל כך הבנתי אותך מה אתה עושה עסק וענין מאיזה כתבה, אבל כל זה היה לפני שאני עצמי קראתי אותה, אך לאחר שהצלחתי להשיג את העלון שבו התפרסמה הכתבה וקראתי אותה בעיון רב התחלתי באמת להבין אותך.
הדימוי החד לארנבת הקפיץ לי את הלחץ דם, כששמים אותך במשבצת אחת עם ארנבת זה בהחלט מזעזע ונורא, כל הלילה שלאחר הקריאה לא נרדמתי מרוב פחד, כל הסיוטים והחרדות שהיו לי בימי ילדותי מגן החיות צפו ועלו לי, כל הלילה שמעתי נהמות אימתניות של דובים וקרקורים מחרישי אוזנים של קרפדות, אני ממש מעריך אותך איך שהצלחת להמשיך להסתובב כרגיל אפילו שבתוך תוכך היית מרוסק.
עד כאן אני מאד מעריך אותך אבל מה שאני לא מבין אותך ולא רק שאני לא מבין אותך אלא כולי פליאה עצומה עליך שהרי אתה ידוע בתור בן אדם אינטלגנט חכם ונבון, ואם כך מדוע אתה כל כך מתעקש לשלוח את ילדיך למוסדות החינוך של אותם 'חניוקים קיצוניים חשוכים פאנאטיים מוזרים', עכשיו הם אוחזים רק בארנבת ולך תדע לאן הם עוד יגיעו! תשמע לי טוב יחצל – תפסיק להתעסק איתם!!!
הרי אני ואתה יודעים מצויין שאורח החיים שלך וכל מציאותך שונה מהם לחלוטין, מה שאצלך עיקר אצלם הוא טפל וכן להיפך, אמנם כלפי חוץ אתה כמעט דומה להם, אך "מסכים" מבדילים בינך וביניהם. תפיסת העולם שלך ושלהם רחוקים זה מזה כרחוק מאה שערים מיוהנסבורג, אז מה לך ולהם? מה לך ולשיטת החינוך שלהם?
מחנכים אותם לכפיתיות ועומס דת, הם בזים לקידמה ולעולם הרחב, הם עושים רק מה שהרבנים אומרים להם ואין להם שום דיעה עצמית כמו לנו, אז מה לך ולעול הזה? תעזוב אותם מיד!!! שלא תגיד לא ידעתי!!!
אל תתפלא אם יום אחד תבוא הביתה ותראה בחצר הבנין את ילדי השכנים יחד עם זאטוטיך מקפצים ומרקדים סביב קערה מלאה מים ואקנומיקה תוך כדי ניגון סוער של 'וכל קרני רשעים אגדע', וכשתתקרב לזירת האירוע ותברר את פשר המחולות הם יסבירו לך שהם מצאו בתחנת האוטובוס 'טאמענע כיילע' וכעת הם עורכים נגדו מחאה נמרצת ע"י הטבלתו עמוק עמוק בתוך המים!
יחצל! אני לא מגזים כלל וכלל, אני בטוח שאלו הם התוצאות של החינוך שלהם, הם עוד יוציאו אותך יום אחד להפגנות נגד חילולי קברים ולצעוק גיוואלד, ואם תרשה לי קצת להקצין אז אל תתפלא אם יום אחד תקבל הביתה מההנהלה שלהם חבילה ובתוכה זקן מדובלל באורך מטר וחצי כמו שיש לדמויות בקריקטורות, והם יחייבו אותך להדביק את זה לסנטרך הדוקרני, ולא שאני חושש שלא תצא לעבודה כי הרי מה אתה לא עושה לצרכי פרנסה, אבל הבושות יהיו גדולות!
בקיצור, נכון לרגע זה אני לא מבין למה אתה רודף אחריהם כל הזמן, דעתי שתחפש לך סביבה שמתאימה לך ותחיה חיים רגועים ומאושרים בלי קיצוניות וכאבי ראש, שהם יחיו איך שהרבנים מכתיבים להם כל היום מה לעשות ואתה תחיה לעצמך בטוב ובנעימים בלי בלבולי מח.
כולי תקווה שתיקח את הדברים לתשומת ליבך, תחשוב על זה היטב ותראה שהצדק עמי.
בידידות איתנה
חברך הנאמן
שונים ורחוקים הם שמרל ויחצל זה מזה, אך לימודם יחד בישיבה בשנות בחרותם הביא אותם לנסיעה משותפת לחתונת חבר בריחוק מקום, שמרל הינו אברך משכמו ומעלה, ספון הוא באוהלה של תורה יומם ולילה, ויראת ד' חופפת עליו בכל תהלוכותיו, ואילו יחצל הינו 'מהחרדים המתקדמים' וכפי שחזותו מוכיחה עליו, פיאותיו הדקיקות טבולות בשמן תינוקות, מזקנקנו הקוצני ניכר שעבר טיפול במכשיר 'הסלייסר' החדשני, ומגופו נודף ריח בניחוח משופר של שום, בצל ואבטיח, בקיצור חברה'מן.
כבר בתחילת הנסיעה מבחין שמרל ששיגו ושיחו של יחצל מנוכרים להחריד ואינם תואמים כלל את דרכינו אנו, וזאת כתוצאה ישירה של חיבור מתמיד להבלי ופתויי הרחוב הפתוח.
תוך כדי נסיעה הוציא יחצל מאמתחתו מגש אוכל מהביל והחל מיד בעבודת האכילה, ניחוחות התבשיל היכו בחוטמו של שמרל והוא מזהה ריח בלתי מוכר, הוא פונה בעדינות ליחצל ושואל אותו מה הוא המאכל הזה? ובטבעיות מעושה עונה לו יחצל: זה ארנבת בגריל!
א-ר-נ-ב-ת ??? נזעק שמרל, קרה לך משהו ??? זחה עליך דעתך ???
שמרל תירגע, עונה לו יחצל באדישות, תן לי להסביר לך בדיוק מה קורה כאן, דבר ראשון המאכל הזה לא כולו ארנבת, הוא מעורב עם פצפוצי געפילטע פיש וחתיכות של גאלע שהם ממש שבת'דיגע מאכלים, כך שזה ממש לא נורא, דבר שני – ממשיך יחצל בנאומו ה'מרתק' – אני חייב לאכול את הארנבת הזו אחרת אני יכול ליפול למשכב, ותקשיב טוב מה שאני אומר לך, לפני כמה חודשים חשתי בסחרחורות וכאבי בטן, הלכתי לרופא וערכו לי סדרת בדיקות מקיפות עד שעלו על הבעיה, ליד מקום העבודה שלי קיימת חוות גידול ארנבות ענקית והן פולטות הרבה חיידקים וזה מה שגרם לי למיחושים אלו, ודרכי הטיפול המומלץ ע"י הרופאים הינו לאכול בשר ארנבות פעמיים ביום על קיבה ריקה, עכשיו אתה מבין אותי שמרל ? תחשוב על זה טוב ותראה שבאמת אין לי ברירה אחרת, הברירה היחידה שיש לי זה לעזוב את העבודה וזה ממש לא בא בחשבון.
הלם וזעזוע מוחלט תפס את שמרל, עד היכן יכול אדם להידרדר ? חושב הוא לעצמו, הוא מבין כי היושב לצידו להוט בתאווה בלתי נשלטת לזלילת ארנבות והוא מרגיע את מצפונו בתירוצים מעוותים וקלוקלים אשר מקורם היישר מ'היכלו' של היצר הרע, אבל בכל זאת הוא מנסה לשאול אותו: יחצל, אם אני מביא לך גדול בישראל שיגיד לך בפירוש שמה שאתה עושה זה איסור גמור מדאורייתא אתה תציית לו?
שמרל, מפטיר לעומתו יחצל בקלילות, תעזוב אותי מהרבנים האלו, אני מבטיח לך שאם הרבנים יטעמו את הטעם המיוחד של הארנבת הם ידברו אחרת, זה לא חכמה לבוא לבן אדם ולהגיד לו שאסור לפני שהוא טועם את זה, וגם אם יהיה רב כזה שטעם מהארנבת ויבוא ויגיד לי שאסור אני לא ישמע לו כי אני בטוח שיש לו מניות באיזה חברה של בשר כשר, עזוב אותך הכל מסחרה (עפ"ל). – - -
שמרל מבין שאין לו עם מי לדבר ובקוצר רוח הוא ממתין לסיום הנסיעה הנוראה הזו.
• • •
בנקודה זו הכל מתחיל, כאן חלה הטעות המחרידה, ישנם החושבים שהאיסור דאורייתא של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' זה ענין של פרומקייט, או שזה משהו של 'חניוקים', או לכל היותר זה שייך לבחורים בישיבה קטנה בתקופת השובבי"ם… אבל האמת הצרופה היא שאיסור חמור זה לא רק שהוא מפורש בתורה שחור על גבי לבן בדיוק כמו איסור אכילת ארנבת, אלא זה אחד מעיקרי ויסודי הדת אשר כל קומת רוחניות היהודי תלויה בזה!
וא"כ, אדם המחובר למכשירים בעלי תכנים אפלים הרי הוא עובר על איסורים מפורשים מדאורייתא!!!
נורא נוראות!!!
קוראים נכבדים! הבה ונצא מכאן עם מסקנא ברורה: ברור כשמש שאם נדע שבכיתת ילדינו לומדים תלמידים אשר במשפחתם אוכלים בשר ארנבת בארוחת צהריים נעשה כל מה שביכלתינו שצאצאינו לא ישבו תחת קורת גג אחת עם אותם תלמידים, כדי שח"ו לא נראה בעתיד את ילדינו צועדים ברחובה של עיר כשהם מחליקים בשחצנות את אצבעותיהם מעל גבי גזר עם תוכנות…
לכן נתאזר כולנו בעוז ונסיק מסקנות נוקבות למען עתידם הרוחני של ילדינו.
- – -
מכתב גלוי (ארנבת – פון 2)
אליך יחצל ידידי היקר,
שלום וברכה.
לפני כשבועיים סיפרת לי שקראת כתבה מעניינת בשם 'ארנבת פון' ומאחר ששמך התנוסס שם לכל אורך הכתבה נפגעת מכך קשות ולא מצאת מנוח לנפשך.
בתחילה לא כל כך הבנתי אותך מה אתה עושה עסק וענין מאיזה כתבה, אבל כל זה היה לפני שאני עצמי קראתי אותה, אך לאחר שהצלחתי להשיג את העלון שבו התפרסמה הכתבה וקראתי אותה בעיון רב התחלתי באמת להבין אותך.
הדימוי החד לארנבת הקפיץ לי את הלחץ דם, כששמים אותך במשבצת אחת עם ארנבת זה בהחלט מזעזע ונורא, כל הלילה שלאחר הקריאה לא נרדמתי מרוב פחד, כל הסיוטים והחרדות שהיו לי בימי ילדותי מגן החיות צפו ועלו לי, כל הלילה שמעתי נהמות אימתניות של דובים וקרקורים מחרישי אוזנים של קרפדות, אני ממש מעריך אותך איך שהצלחת להמשיך להסתובב כרגיל אפילו שבתוך תוכך היית מרוסק.
עד כאן אני מאד מעריך אותך אבל מה שאני לא מבין אותך ולא רק שאני לא מבין אותך אלא כולי פליאה עצומה עליך שהרי אתה ידוע בתור בן אדם אינטלגנט חכם ונבון, ואם כך מדוע אתה כל כך מתעקש לשלוח את ילדיך למוסדות החינוך של אותם 'חניוקים קיצוניים חשוכים פאנאטיים מוזרים', עכשיו הם אוחזים רק בארנבת ולך תדע לאן הם עוד יגיעו! תשמע לי טוב יחצל – תפסיק להתעסק איתם!!!
הרי אני ואתה יודעים מצויין שאורח החיים שלך וכל מציאותך שונה מהם לחלוטין, מה שאצלך עיקר אצלם הוא טפל וכן להיפך, אמנם כלפי חוץ אתה כמעט דומה להם, אך "מסכים" מבדילים בינך וביניהם. תפיסת העולם שלך ושלהם רחוקים זה מזה כרחוק מאה שערים מיוהנסבורג, אז מה לך ולהם? מה לך ולשיטת החינוך שלהם?
מחנכים אותם לכפיתיות ועומס דת, הם בזים לקידמה ולעולם הרחב, הם עושים רק מה שהרבנים אומרים להם ואין להם שום דיעה עצמית כמו לנו, אז מה לך ולעול הזה? תעזוב אותם מיד!!! שלא תגיד לא ידעתי!!!
אל תתפלא אם יום אחד תבוא הביתה ותראה בחצר הבנין את ילדי השכנים יחד עם זאטוטיך מקפצים ומרקדים סביב קערה מלאה מים ואקנומיקה תוך כדי ניגון סוער של 'וכל קרני רשעים אגדע', וכשתתקרב לזירת האירוע ותברר את פשר המחולות הם יסבירו לך שהם מצאו בתחנת האוטובוס 'טאמענע כיילע' וכעת הם עורכים נגדו מחאה נמרצת ע"י הטבלתו עמוק עמוק בתוך המים!
יחצל! אני לא מגזים כלל וכלל, אני בטוח שאלו הם התוצאות של החינוך שלהם, הם עוד יוציאו אותך יום אחד להפגנות נגד חילולי קברים ולצעוק גיוואלד, ואם תרשה לי קצת להקצין אז אל תתפלא אם יום אחד תקבל הביתה מההנהלה שלהם חבילה ובתוכה זקן מדובלל באורך מטר וחצי כמו שיש לדמויות בקריקטורות, והם יחייבו אותך להדביק את זה לסנטרך הדוקרני, ולא שאני חושש שלא תצא לעבודה כי הרי מה אתה לא עושה לצרכי פרנסה, אבל הבושות יהיו גדולות!
בקיצור, נכון לרגע זה אני לא מבין למה אתה רודף אחריהם כל הזמן, דעתי שתחפש לך סביבה שמתאימה לך ותחיה חיים רגועים ומאושרים בלי קיצוניות וכאבי ראש, שהם יחיו איך שהרבנים מכתיבים להם כל היום מה לעשות ואתה תחיה לעצמך בטוב ובנעימים בלי בלבולי מח.
כולי תקווה שתיקח את הדברים לתשומת ליבך, תחשוב על זה היטב ותראה שהצדק עמי.
בידידות איתנה
חברך הנאמן
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 23 אוקטובר 2018, 00:27
להרוס את [ה]חיים
ברגע הראשון שראיתי אותו באוטובוס, היה נראה לי שהוא מוכר מאיזה שהוא מקום, אך לא הצלחתי להיזכר מאיפה... עד שפתאום נזכרתי: 'בטח, זה חיים! איך לא שמתי לב שזה הוא...'
היה זה החברותא שלי לשעבר מהכולל. אברך תותח בלימוד. למדן רציני.
אני מתקרב אליו, מתכונן לשבת לידו ככה לדבר על פה ושם ולשמוע ממנו כמה ווארטים ליהנות מהראש המבריק שלו... אני מסתכל אליו המום... "מה זה???" הייתי מזועזע כל כולי...
היה לו אייפון ביד!!!
למרות שממש רציתי לשוחח איתו ולנסות אולי לחזק אותו במשהו... אבל היה ברור לי שלידו אני לא יושב גם אם אצטרך לעמוד כל הדרך (שהייתה יחסית די ארוכה).
החלטתי לנסות לדבר איתו כשאני עומד לפניו.
קראתי לו בקול רם: "שלום ר' חיים!"
הוא שמע אותי, ותוך כדי כך שהוא לא מזיז את עיניו מהמסך הוא עונה לי: "שלום, מי זה ר' שמעון? מה נשמע? הרבה זמן לא נפגשנו... בוא שב לידי יש מקום פנוי"
אמרתי לו: "כל עוד שהמכשיר הזה בידיים שלך, אני לא מוכן להסתכן ולשבת לידך!"
"היי, אל תגזים", הוא אומר לי, "מה זה עד כדי כך נורא...?!"
"תגיד לי, היית יושב ליד מחבל מתאבד עם מטען חומר נפץ מוכן להפעלה מיידית???"
"הגזמת"... הוא עונה לי, "אתה משווה את זה למחבל מתאבד שיש בזה סכנת מוות??!!"
"זה יותר מסוכן!!", עניתי לו, "שם זה סכנה על הגוף, ומה שבידיים שלך זה סכנה על איבוד הנשמה שלך לנצח... ומי כמוך יודע, 'שגדול המחטיאו יותר מההורגו'... אז מה אתה רוצה?"
"טוב טוב שמעתי, בסדר, אני בשבילך שם את זה בכיס", הוא עונה לי כשהוא עדיין לא מסיר את עיניו לרגע אחד מהמסך.
כעבור דקה, הוא הצליח בצער רב לתלוש את עצמו מהמכשיר לכמה דקות, הוא הניח אותו בכיסו ונפנה לשוחח איתי.
"חיים, מה קרה לך? עליך לא הייתי מאמין... אני צריך לומר לך שהמכשיר הזה זה הדבר הכי איום ונורא שיש היום?? הרי יש בו את כל הדברים האסורים והגרועים ביותר בעולם?
אני צריך לחדש לך שאלפי אלפי משפחות נהרסו והתפרקו בגללו??!
אני צריך לגלות לך את 'אמריקה' שאלפי בנים ובנות מורידים דמעות כמו מים – עכשיו ממש כשאני מדבר איתך – על הוריהם שנטשו אותם "הודות" למכשיר המתועב הזה??!
ושעשרות אלפי הורים ליבם שותת דם... על הבנים והבנות שלהם שנבלעו בתוך המכשיר הארור הזה ונהיו חילונים קיצוניים חצופים ועזי פנים בלי שום בושה... בגלל המכשיר הארור הזה???!!"
רציתי להוסיף עוד ולומר לו: 'מה עם גדולי ישראל? הרי גדולי ישראל אסרו להשתמש עם המכשיר הזה באיסור חמור ביותר!!!... ויש בזה חילול ה' גדול מאוד... ואפילו אם הוא צריך את זה להודעות'... אבל העדפתי לא לומר לו את המשפטים האלה, כי שיערתי שזה בטח לא ידבר אליו...
הוא לא התרגש ממה שאמרתי.
"בוא ואסביר לך... נראה לי שיש לך חוסר הבנה", הוא מתחיל להרצות לי, "תראה, כבר מזמן התחבטתי בשאלה אם לקנות אייפון עד שהחלטתי שכן. זה לא שאני מנותק מהאינטרנט", הוא ממשיך להסביר לי, "בשביל זה יש לי בבית שלי, חדר פרטי ומחשב פרטי. כשאני סגור בחדר, אני יכול לראות מה שבא לי, כל מה שאני רוצה ו..."
"רגע", אני קוטע אותו, "ומה עם הילדים שלך? הרי יש לך ילדים בבית, מה, אתה לא מפחד...?"
"להם אני מרשה לראות רק סרטים "מצונזרים" "חינוכיים" שעברו אישור של "אישי חינוך" ו"רבנים", וגם כמובן יש את כיכר השבת, שאפשר להראות שם הכל חופשי אפילו בלי להתחבא בחדרי חרדים... אם אתה שואל אותי, אני בדעה שזה לא טוב לחנוק את הילדים ולהפוך אותם למצומצמים... נכון, אני מסכים שבאותם אתרים "חרדים" יש הרבה רכילויות ולשון הרע, וגם גדולי ישראל יצאו נגדם, אבל אני בכלל לא מבין מה הבעיה שם...
"אתה רציני?", אני אומר לו מזועזע, "אני לא מאמין למה שאני שומע ממך"
"תגיד לי, אני שואל אותך", הוא משיב לי בהתגוננות, "מה כל כך גרוע שהציבור יידע איזו מחלוקת רצינית עומדת לפרוץ בציבור החרדי בשבוע הקרוב... ומה אמר הרב... נגד... ושהמשטרה תפסה את העסקן... בחשד רציני שהוא קשור לפרשת השוחד שהוא נתן ל... ועוד הרבה חדשות דרמטיות מעניינות...? מה יש בזה?
וחוץ מזה", הוא מוסיף לי, "מי כמוך יודע שהרבנים יצאו גם נגד קווי ה'נייעס', שמלאים באותם דברים מעניינים שיש באתרים "החרדיים", נו, אז אתה כבר מבין לבד שזה לא נכון לחנוק את הציבור החרדי ממידע חיוני?"
הוא לוקח אוויר לנשימה וממשיך: "תראה, לקנות אייפון, את זה לא העזתי לעשות. אבל אחרי ששמעתי בערוץ רדיו "חרדי" את קולו החי של היועץ של... מושמע ברמה, והוא אמר במפורש שהחרדים צריכים להפסיק להתרחק כל כך מהחילונים וכדאי שהם יכירו יותר את התרבות שלהם בשביל שהם לא ישנאו אותנו, והוא גם אמר במפורש שהרבנים צריכים להבין שהגיע הזמן לשנות את המדיניות הקנאית שלהם... אז פשוט החלטתי שזהו זה! אני מצפצף על כולם ועושה מה שבא לי, ואני הולך על זה עד הסוף... ואף אחד לא יכתיב לי מה לעשות..."
ראיתי שאין עם מי לדבר. רציתי לקום וללכת.
אמרתי לעצמי: 'מסכן הבן אדם, מה אפשר לעשות עם אחד כזה?!', כמעט שעזבתי אותו בחמלה... אבל במחשבה שנייה אמרתי: 'אולי בכל אופן אנסה לשכנע אותו? לעורר איזה משהו בלב שלו...?'
"חיים", אני שואל אותו, "אתה מעודכן בחדשות?"
"בוודאי!" הוא עונה לי – "מה זה מעודכן – 'און ליין', כל תאונה כל פיגוע כל אסון וכל אירוע, אני מקבל ישר דיווח לאייפון עם תמונות חיות..."
המשכתי ואמרתי לו: "אז אולי שמעת על השריפה נוראה של ששת בני משפחת שאער ברחובות?
ושל שמונת בני משפחת אטיאס שנשרפו במכונית בדרך לטבריה?
ואולי גם הגיע לאוזניך האסון של שריפת הרב דן דניאל שנשרף במכוניתו והשאיר 13 יתומים כשהקטן בן 6 ימים, והגדול הוא חתן 3 שבועות לפני חתונתו?
והאם שמעת על אסתר דוידוביץ' מירושלים שנפטרה פתאום והשאירה אחריה 12 יתומים?
ומה עם האברך אהרן אייזנבך בן 30 שפתאום לא קם בבוקר והשאיר אלמנה ויתומים?
והאסון המחריד של הבחור משה שארף שכמה שעות לפני חתונת אחיו לא קם בבוקר, במקום שיוליכו הוריו את אחיו לחתונה, לקחו אותו לקבורה?
לא ראית שבשנה שעברה נוספו 39,000 חולים בסרטן ונפטרו 28,000? אתה עיוור?
והמקרה שזעזע את כל המדינה על רציחת שלושת הבחורים החטופים... בדם קר על ידי בני עוולה?
וגם הטבח הנורא של ארבעת ההרוגים שאירע בתפילת שחרית בתוך שטיבלאך ב'הר נוף'?
על הגזירות הכלכליות הקשות והמאבק לגייס את בני הישיבות לא שמעת?! אתה חירש?
מה, אתה לא מעודכן באיומי ההשמדה הגרעניים שמגיעים מאיראן? ועל האיומים של אסאד, והמורדים בסוריה, שמאיימים בחיסול מדינת ישראל?
על התחמשות ואיומי ארגון החיזבאללה שיש חשש גדול שיש להם נשק כימי לא עדכנו אותך?!
על קיני הטרוריסטים מכל העולם שממלאים את מדבר סיני לא שמעת?!
אתה לא שומע שראשי מערכת הביטחון וגם ראש הממשלה אומרים שישראל עומדת בפני איומים שמאז קום המדינה לא נשמע כאלה איומים??!!!
איפה אתה חי? בירח או במאדים...???"
"מה זה קשור אלי?", הוא קטע את דבריי, "ובכלל מה אתה מתערב במה שאני עושה??"
"אתה עוד שואל מה זה קשור אלי??", אני מתקיף בחזרה, "מה, אתה לא מבין שכל רגע שאתה נמצא באייפון שלך אתה מסכן את עם ישראל?
אתה לא מבין שבכל פעם שאתה צופה בו... יש לך חלק נכבד בצרות שמגיעים לאנשים אחרים?
וכי אני צריך ללמד אותך שכשאדם מתעסק בדברים הללו, הוא מצער את הקב"ה וגורם לחרון אף...?"
כאן הוא לא יכל יותר לשתוק והוא התפרץ וצעק עליי: "היי... תפסיק עם האיומים שלך!!! ואל תהרוס לי את החיים...!!!"
לא התרגשתי מההתפרצות שלו. ידעתי עד כמה שהבן אדם הזה מסכן.
"תגיד, משפט אחד אני יכול לומר לך?", אני שואל בזהירות.
"בבקשה"
"תראה, אתה חושב שאם לא תרצה לשמוע אותי זה יעזור לך? אתה חושב שאם תתעלם ממה שאני אומר לך... זה יועיל לך? אם כן, אז אני מודיע לך חגיגית... שלא!!! סליחה שאני אומר זאת, אבל גם אתה צפוי לקבל איזו שהיא מכה..."
הוא היה המום מהדברים.
לא היה לי זמן להמשיך ולדבר איתו. ירדתי מיד בתחנה הקרובה.
כעבור כמה חודשים... עליתי לבקר בירושלים. אחרי התפילה נכנסתי לאחת מחנויות הספרים.
'כן, זה חיים', אני אומר לעצמי. לא האמנתי שאפגוש אותו שוב.
מיד כשראיתי אותו, הבחנתי שהוא לא מה שהיה לפני כמה חודשים. העיניים שלו היו כבויות ופניו שדרו לי עצב עמוק ודכאוני.
"שלום חיים! מה נשמע?"
הוא הסתכל בי במבט עצוב מאוד, ממש ריחמתי עליו.
"שמעון", הוא דיבר בקול סדוק, "כמה שצדקת! מאז שפגשתי אותך, הבית שלי התפרק!!!"
"מה זאת אומרת התפרק?", אני שואל כאילו בתמימות.
"בגלל ה'אייפון', אחד הילדים שלי ירד מן הדרך... הבן השני שלי גם הוא היה על סף תהום אך הצלחתי איכשהו להציל אותו ברגע האחרון לפני שהייתי מאבד אותו ממני... יש לי צרות ומריבות בשלום הבית שלי... ואני עצמי שבר כלי, חיי אינם חיים!!! – אני מנסה לצאת מזה... אבל אינני יכול!! נהייתי מכור לאייפון ולאינטרנט!!!"...
כאן הוא נשבר והתחיל לבכות.
כמה שאני חזק ולא מתרגש מדברים... אבל כאן לא יכולתי להתאפק... בכיתי יחד איתו.
חיכיתי שהוא יירגע קצת. אמרתי לו: "אל תתייאש! קח, זה מספר טלפון של ארגון הצלה שעוסק בגמילה מהאינטרנט". איחלתי לו שיצליח לצאת מזה במהרה ולשקם את חייו ההרוסים.
"אמן", ענה לי בשפה רפויה, "תתפלל עליי"... – הדמעות שוב זלגו לו מעיניו – "תתפלל עליי, 'חיים בן רבקה'".
לפני שעזבתי אותו, אמרתי לו: "חיים, אתה יודע, כשפגשתי אותך לפני מספר חודשים וראיתי אותך עם ה'אייפון', הטרידה אותי שאלה קשה מאוד, איך אברך יקר כמוך שהיה ממש מהלמדנים הטובים ביותר בכולל, בן עלייה, משמש דוגמא למופת ליראת שמים ומידות טובות... נפל לכזה רפש טינופת וזוהמה...??? איך זה ייתכן???"
"שאלה טובה", הוא עונה לי, "האמת שבחיים שלי לא חלמתי שאגיע לזה, אבל הכל התחיל מהמחשב התמים שקניתי לכתיבת דברי תורה... כבר בשעת הקנייה שאל אותי המוכר, אם אני מעוניין להוריד את הקליטה האלחוטית שלו, ולהתקין לו תוכנת חסימה לאינטרנט.
אמרתי לו, שאני לא יודע מה זה בכלל אינטרנט, וזה בכלל לא מעניין אותי, וממש אין לי שום צורך בזה...
המוכר, שכנראה כבר הכיר כמה סיפורים על אנשים שנפלו, התעקש להסביר לי, שמחשב לא מוגן זה כמו לנהוג על משאית 'סמיטריילר' בירידה תלולה ללא בלמים... או ללכת על שפת הגג של מגדלי 'עזריאלי' בעיניים עצומות... "אני מכיר אישית", הוא אומר לי, "הרבה שאמרו לי אותם דברים שאמרת: 'זה לא מעניין אותי...' 'אני חזק מספיק...' 'אני זהיר מספיק...' והיום הם כבר עמוק עמוק בשאול תחתית... אני מציע לך תקנה מחשב מוגן!"
עשיתי את השטות הגדולה ביותר של החיים שלי...
סמכתי על עצמי יותר מדי... לקחתי את המחשב כמות שהוא ויצאתי.
שמעון, אין לך מושג כמה שהוא צדק! זה הגיע הרבה יותר מהר ממה שחשבתי!
כמה ימים לאחר שקניתי את המחשב, אשתי והילדים כבר הלכו לישון ואני נשארתי לבדי ליד המחשב... כשאף אחד לא רואה אותי... החלטתי שאני רק אציץ לרגע לבדוק מה זה בכלל אינטרנט... ומה כל כך גרוע שם...
בתחילה חיפשתי מציאות באתרים שמוכרים 'יד שניה'. אחר כך נכנסתי קצת להציץ באתרים "החרדיים"... ומשם הייתה הדרך קצרה להגיע לאתרים הכי מזוהמים בעולם...
בתור אחד שנמצא שם, אני יכול להגיד לך, שכמה שילחמו נגד הדבר הזה, זה כלום!! לעומת ההרס והחורבן שהוא גורם... איך אמר לי המוכר? ללכת על קצה הגג של מגדלי 'עזריאלי' בעיניים עצומות... זה לא מדויק! הנפילה כאן היא פי עשרות מונים יותר מהירה ויותר מסוכנת!!!"
הוא הוסיף עוד משפט: "תראה, אתה כותב סיפורים בעיתון, אנא תפרסם את הסיפור שלי, תשנה את השם שלי אבל תכתוב! חובה שכולם יידעו את זה! שיידעו שהם מתעסקים עם חומר נפץ מסוכן מאוד מאוד שיכול למוטט אותם ברגע אחד!!! ושלאף אחד אין שום ביטוח נגד הנפילה הנוראה!!! ומוטב להציל רגע אחד קודם, כי יותר קל להציל זכוכית לפני שהיא מתנפצת... מאשר להדביק אחר כך את השברים!!!"
ירדתי מהאוטובוס, והדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לביתי, היה לכתוב את הסיפור הזה, כי בהצלת נפשות, מחר לפעמים כבר מאוחר...
ברגע הראשון שראיתי אותו באוטובוס, היה נראה לי שהוא מוכר מאיזה שהוא מקום, אך לא הצלחתי להיזכר מאיפה... עד שפתאום נזכרתי: 'בטח, זה חיים! איך לא שמתי לב שזה הוא...'
היה זה החברותא שלי לשעבר מהכולל. אברך תותח בלימוד. למדן רציני.
אני מתקרב אליו, מתכונן לשבת לידו ככה לדבר על פה ושם ולשמוע ממנו כמה ווארטים ליהנות מהראש המבריק שלו... אני מסתכל אליו המום... "מה זה???" הייתי מזועזע כל כולי...
היה לו אייפון ביד!!!
למרות שממש רציתי לשוחח איתו ולנסות אולי לחזק אותו במשהו... אבל היה ברור לי שלידו אני לא יושב גם אם אצטרך לעמוד כל הדרך (שהייתה יחסית די ארוכה).
החלטתי לנסות לדבר איתו כשאני עומד לפניו.
קראתי לו בקול רם: "שלום ר' חיים!"
הוא שמע אותי, ותוך כדי כך שהוא לא מזיז את עיניו מהמסך הוא עונה לי: "שלום, מי זה ר' שמעון? מה נשמע? הרבה זמן לא נפגשנו... בוא שב לידי יש מקום פנוי"
אמרתי לו: "כל עוד שהמכשיר הזה בידיים שלך, אני לא מוכן להסתכן ולשבת לידך!"
"היי, אל תגזים", הוא אומר לי, "מה זה עד כדי כך נורא...?!"
"תגיד לי, היית יושב ליד מחבל מתאבד עם מטען חומר נפץ מוכן להפעלה מיידית???"
"הגזמת"... הוא עונה לי, "אתה משווה את זה למחבל מתאבד שיש בזה סכנת מוות??!!"
"זה יותר מסוכן!!", עניתי לו, "שם זה סכנה על הגוף, ומה שבידיים שלך זה סכנה על איבוד הנשמה שלך לנצח... ומי כמוך יודע, 'שגדול המחטיאו יותר מההורגו'... אז מה אתה רוצה?"
"טוב טוב שמעתי, בסדר, אני בשבילך שם את זה בכיס", הוא עונה לי כשהוא עדיין לא מסיר את עיניו לרגע אחד מהמסך.
כעבור דקה, הוא הצליח בצער רב לתלוש את עצמו מהמכשיר לכמה דקות, הוא הניח אותו בכיסו ונפנה לשוחח איתי.
"חיים, מה קרה לך? עליך לא הייתי מאמין... אני צריך לומר לך שהמכשיר הזה זה הדבר הכי איום ונורא שיש היום?? הרי יש בו את כל הדברים האסורים והגרועים ביותר בעולם?
אני צריך לחדש לך שאלפי אלפי משפחות נהרסו והתפרקו בגללו??!
אני צריך לגלות לך את 'אמריקה' שאלפי בנים ובנות מורידים דמעות כמו מים – עכשיו ממש כשאני מדבר איתך – על הוריהם שנטשו אותם "הודות" למכשיר המתועב הזה??!
ושעשרות אלפי הורים ליבם שותת דם... על הבנים והבנות שלהם שנבלעו בתוך המכשיר הארור הזה ונהיו חילונים קיצוניים חצופים ועזי פנים בלי שום בושה... בגלל המכשיר הארור הזה???!!"
רציתי להוסיף עוד ולומר לו: 'מה עם גדולי ישראל? הרי גדולי ישראל אסרו להשתמש עם המכשיר הזה באיסור חמור ביותר!!!... ויש בזה חילול ה' גדול מאוד... ואפילו אם הוא צריך את זה להודעות'... אבל העדפתי לא לומר לו את המשפטים האלה, כי שיערתי שזה בטח לא ידבר אליו...
הוא לא התרגש ממה שאמרתי.
"בוא ואסביר לך... נראה לי שיש לך חוסר הבנה", הוא מתחיל להרצות לי, "תראה, כבר מזמן התחבטתי בשאלה אם לקנות אייפון עד שהחלטתי שכן. זה לא שאני מנותק מהאינטרנט", הוא ממשיך להסביר לי, "בשביל זה יש לי בבית שלי, חדר פרטי ומחשב פרטי. כשאני סגור בחדר, אני יכול לראות מה שבא לי, כל מה שאני רוצה ו..."
"רגע", אני קוטע אותו, "ומה עם הילדים שלך? הרי יש לך ילדים בבית, מה, אתה לא מפחד...?"
"להם אני מרשה לראות רק סרטים "מצונזרים" "חינוכיים" שעברו אישור של "אישי חינוך" ו"רבנים", וגם כמובן יש את כיכר השבת, שאפשר להראות שם הכל חופשי אפילו בלי להתחבא בחדרי חרדים... אם אתה שואל אותי, אני בדעה שזה לא טוב לחנוק את הילדים ולהפוך אותם למצומצמים... נכון, אני מסכים שבאותם אתרים "חרדים" יש הרבה רכילויות ולשון הרע, וגם גדולי ישראל יצאו נגדם, אבל אני בכלל לא מבין מה הבעיה שם...
"אתה רציני?", אני אומר לו מזועזע, "אני לא מאמין למה שאני שומע ממך"
"תגיד לי, אני שואל אותך", הוא משיב לי בהתגוננות, "מה כל כך גרוע שהציבור יידע איזו מחלוקת רצינית עומדת לפרוץ בציבור החרדי בשבוע הקרוב... ומה אמר הרב... נגד... ושהמשטרה תפסה את העסקן... בחשד רציני שהוא קשור לפרשת השוחד שהוא נתן ל... ועוד הרבה חדשות דרמטיות מעניינות...? מה יש בזה?
וחוץ מזה", הוא מוסיף לי, "מי כמוך יודע שהרבנים יצאו גם נגד קווי ה'נייעס', שמלאים באותם דברים מעניינים שיש באתרים "החרדיים", נו, אז אתה כבר מבין לבד שזה לא נכון לחנוק את הציבור החרדי ממידע חיוני?"
הוא לוקח אוויר לנשימה וממשיך: "תראה, לקנות אייפון, את זה לא העזתי לעשות. אבל אחרי ששמעתי בערוץ רדיו "חרדי" את קולו החי של היועץ של... מושמע ברמה, והוא אמר במפורש שהחרדים צריכים להפסיק להתרחק כל כך מהחילונים וכדאי שהם יכירו יותר את התרבות שלהם בשביל שהם לא ישנאו אותנו, והוא גם אמר במפורש שהרבנים צריכים להבין שהגיע הזמן לשנות את המדיניות הקנאית שלהם... אז פשוט החלטתי שזהו זה! אני מצפצף על כולם ועושה מה שבא לי, ואני הולך על זה עד הסוף... ואף אחד לא יכתיב לי מה לעשות..."
ראיתי שאין עם מי לדבר. רציתי לקום וללכת.
אמרתי לעצמי: 'מסכן הבן אדם, מה אפשר לעשות עם אחד כזה?!', כמעט שעזבתי אותו בחמלה... אבל במחשבה שנייה אמרתי: 'אולי בכל אופן אנסה לשכנע אותו? לעורר איזה משהו בלב שלו...?'
"חיים", אני שואל אותו, "אתה מעודכן בחדשות?"
"בוודאי!" הוא עונה לי – "מה זה מעודכן – 'און ליין', כל תאונה כל פיגוע כל אסון וכל אירוע, אני מקבל ישר דיווח לאייפון עם תמונות חיות..."
המשכתי ואמרתי לו: "אז אולי שמעת על השריפה נוראה של ששת בני משפחת שאער ברחובות?
ושל שמונת בני משפחת אטיאס שנשרפו במכונית בדרך לטבריה?
ואולי גם הגיע לאוזניך האסון של שריפת הרב דן דניאל שנשרף במכוניתו והשאיר 13 יתומים כשהקטן בן 6 ימים, והגדול הוא חתן 3 שבועות לפני חתונתו?
והאם שמעת על אסתר דוידוביץ' מירושלים שנפטרה פתאום והשאירה אחריה 12 יתומים?
ומה עם האברך אהרן אייזנבך בן 30 שפתאום לא קם בבוקר והשאיר אלמנה ויתומים?
והאסון המחריד של הבחור משה שארף שכמה שעות לפני חתונת אחיו לא קם בבוקר, במקום שיוליכו הוריו את אחיו לחתונה, לקחו אותו לקבורה?
לא ראית שבשנה שעברה נוספו 39,000 חולים בסרטן ונפטרו 28,000? אתה עיוור?
והמקרה שזעזע את כל המדינה על רציחת שלושת הבחורים החטופים... בדם קר על ידי בני עוולה?
וגם הטבח הנורא של ארבעת ההרוגים שאירע בתפילת שחרית בתוך שטיבלאך ב'הר נוף'?
על הגזירות הכלכליות הקשות והמאבק לגייס את בני הישיבות לא שמעת?! אתה חירש?
מה, אתה לא מעודכן באיומי ההשמדה הגרעניים שמגיעים מאיראן? ועל האיומים של אסאד, והמורדים בסוריה, שמאיימים בחיסול מדינת ישראל?
על התחמשות ואיומי ארגון החיזבאללה שיש חשש גדול שיש להם נשק כימי לא עדכנו אותך?!
על קיני הטרוריסטים מכל העולם שממלאים את מדבר סיני לא שמעת?!
אתה לא שומע שראשי מערכת הביטחון וגם ראש הממשלה אומרים שישראל עומדת בפני איומים שמאז קום המדינה לא נשמע כאלה איומים??!!!
איפה אתה חי? בירח או במאדים...???"
"מה זה קשור אלי?", הוא קטע את דבריי, "ובכלל מה אתה מתערב במה שאני עושה??"
"אתה עוד שואל מה זה קשור אלי??", אני מתקיף בחזרה, "מה, אתה לא מבין שכל רגע שאתה נמצא באייפון שלך אתה מסכן את עם ישראל?
אתה לא מבין שבכל פעם שאתה צופה בו... יש לך חלק נכבד בצרות שמגיעים לאנשים אחרים?
וכי אני צריך ללמד אותך שכשאדם מתעסק בדברים הללו, הוא מצער את הקב"ה וגורם לחרון אף...?"
כאן הוא לא יכל יותר לשתוק והוא התפרץ וצעק עליי: "היי... תפסיק עם האיומים שלך!!! ואל תהרוס לי את החיים...!!!"
לא התרגשתי מההתפרצות שלו. ידעתי עד כמה שהבן אדם הזה מסכן.
"תגיד, משפט אחד אני יכול לומר לך?", אני שואל בזהירות.
"בבקשה"
"תראה, אתה חושב שאם לא תרצה לשמוע אותי זה יעזור לך? אתה חושב שאם תתעלם ממה שאני אומר לך... זה יועיל לך? אם כן, אז אני מודיע לך חגיגית... שלא!!! סליחה שאני אומר זאת, אבל גם אתה צפוי לקבל איזו שהיא מכה..."
הוא היה המום מהדברים.
לא היה לי זמן להמשיך ולדבר איתו. ירדתי מיד בתחנה הקרובה.
כעבור כמה חודשים... עליתי לבקר בירושלים. אחרי התפילה נכנסתי לאחת מחנויות הספרים.
'כן, זה חיים', אני אומר לעצמי. לא האמנתי שאפגוש אותו שוב.
מיד כשראיתי אותו, הבחנתי שהוא לא מה שהיה לפני כמה חודשים. העיניים שלו היו כבויות ופניו שדרו לי עצב עמוק ודכאוני.
"שלום חיים! מה נשמע?"
הוא הסתכל בי במבט עצוב מאוד, ממש ריחמתי עליו.
"שמעון", הוא דיבר בקול סדוק, "כמה שצדקת! מאז שפגשתי אותך, הבית שלי התפרק!!!"
"מה זאת אומרת התפרק?", אני שואל כאילו בתמימות.
"בגלל ה'אייפון', אחד הילדים שלי ירד מן הדרך... הבן השני שלי גם הוא היה על סף תהום אך הצלחתי איכשהו להציל אותו ברגע האחרון לפני שהייתי מאבד אותו ממני... יש לי צרות ומריבות בשלום הבית שלי... ואני עצמי שבר כלי, חיי אינם חיים!!! – אני מנסה לצאת מזה... אבל אינני יכול!! נהייתי מכור לאייפון ולאינטרנט!!!"...
כאן הוא נשבר והתחיל לבכות.
כמה שאני חזק ולא מתרגש מדברים... אבל כאן לא יכולתי להתאפק... בכיתי יחד איתו.
חיכיתי שהוא יירגע קצת. אמרתי לו: "אל תתייאש! קח, זה מספר טלפון של ארגון הצלה שעוסק בגמילה מהאינטרנט". איחלתי לו שיצליח לצאת מזה במהרה ולשקם את חייו ההרוסים.
"אמן", ענה לי בשפה רפויה, "תתפלל עליי"... – הדמעות שוב זלגו לו מעיניו – "תתפלל עליי, 'חיים בן רבקה'".
לפני שעזבתי אותו, אמרתי לו: "חיים, אתה יודע, כשפגשתי אותך לפני מספר חודשים וראיתי אותך עם ה'אייפון', הטרידה אותי שאלה קשה מאוד, איך אברך יקר כמוך שהיה ממש מהלמדנים הטובים ביותר בכולל, בן עלייה, משמש דוגמא למופת ליראת שמים ומידות טובות... נפל לכזה רפש טינופת וזוהמה...??? איך זה ייתכן???"
"שאלה טובה", הוא עונה לי, "האמת שבחיים שלי לא חלמתי שאגיע לזה, אבל הכל התחיל מהמחשב התמים שקניתי לכתיבת דברי תורה... כבר בשעת הקנייה שאל אותי המוכר, אם אני מעוניין להוריד את הקליטה האלחוטית שלו, ולהתקין לו תוכנת חסימה לאינטרנט.
אמרתי לו, שאני לא יודע מה זה בכלל אינטרנט, וזה בכלל לא מעניין אותי, וממש אין לי שום צורך בזה...
המוכר, שכנראה כבר הכיר כמה סיפורים על אנשים שנפלו, התעקש להסביר לי, שמחשב לא מוגן זה כמו לנהוג על משאית 'סמיטריילר' בירידה תלולה ללא בלמים... או ללכת על שפת הגג של מגדלי 'עזריאלי' בעיניים עצומות... "אני מכיר אישית", הוא אומר לי, "הרבה שאמרו לי אותם דברים שאמרת: 'זה לא מעניין אותי...' 'אני חזק מספיק...' 'אני זהיר מספיק...' והיום הם כבר עמוק עמוק בשאול תחתית... אני מציע לך תקנה מחשב מוגן!"
עשיתי את השטות הגדולה ביותר של החיים שלי...
סמכתי על עצמי יותר מדי... לקחתי את המחשב כמות שהוא ויצאתי.
שמעון, אין לך מושג כמה שהוא צדק! זה הגיע הרבה יותר מהר ממה שחשבתי!
כמה ימים לאחר שקניתי את המחשב, אשתי והילדים כבר הלכו לישון ואני נשארתי לבדי ליד המחשב... כשאף אחד לא רואה אותי... החלטתי שאני רק אציץ לרגע לבדוק מה זה בכלל אינטרנט... ומה כל כך גרוע שם...
בתחילה חיפשתי מציאות באתרים שמוכרים 'יד שניה'. אחר כך נכנסתי קצת להציץ באתרים "החרדיים"... ומשם הייתה הדרך קצרה להגיע לאתרים הכי מזוהמים בעולם...
בתור אחד שנמצא שם, אני יכול להגיד לך, שכמה שילחמו נגד הדבר הזה, זה כלום!! לעומת ההרס והחורבן שהוא גורם... איך אמר לי המוכר? ללכת על קצה הגג של מגדלי 'עזריאלי' בעיניים עצומות... זה לא מדויק! הנפילה כאן היא פי עשרות מונים יותר מהירה ויותר מסוכנת!!!"
הוא הוסיף עוד משפט: "תראה, אתה כותב סיפורים בעיתון, אנא תפרסם את הסיפור שלי, תשנה את השם שלי אבל תכתוב! חובה שכולם יידעו את זה! שיידעו שהם מתעסקים עם חומר נפץ מסוכן מאוד מאוד שיכול למוטט אותם ברגע אחד!!! ושלאף אחד אין שום ביטוח נגד הנפילה הנוראה!!! ומוטב להציל רגע אחד קודם, כי יותר קל להציל זכוכית לפני שהיא מתנפצת... מאשר להדביק אחר כך את השברים!!!"
ירדתי מהאוטובוס, והדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לביתי, היה לכתוב את הסיפור הזה, כי בהצלת נפשות, מחר לפעמים כבר מאוחר...
- קבצים מצורפים
-
- א.jpg (167.63 KiB) נצפה 4499 פעמים
-
- מי מחזיק.PNG (208.68 KiB) נצפה 4499 פעמים
-
- קריקטורה יוני נגד סמארטפון.jpg (173.28 KiB) נצפה 4499 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 23 אוקטובר 2018, 05:50
על בקא ובקתא
פעם ישב אדם אחד עם חבר שלו וראה שהוא שקוע בתוך האינטרנט. מבזבז את זמנו היקר וממלא את הראש שלו בטונות של שטויות. זה הציק לו מאוד.
הוא השמיע קולות מהאף: "סס... סס... סס..."
"מה אתה עושה?", שואל החבר.
"אני מריח איזה משהו"...
"מה אתה מריח?"
"אני מריח משהו שנשרף..."
"מה נשרף?"
"הזמן שלך ידידי!!!".
הגמרא מספרת, שהייתה בקתא (יתושה) אחת שהייתה מסוכסכת עם בעלה הבקא (היתוש) במשך 7 שנים!!! – 7 שנים שהם לא מדברים ביניהם.
מה קרה?
בעלה הבקא, ראה איש אחד ששחה בנהר, ולאחר מכן הוא יצא מהמים ולבש את בגדיו.
ואז הוא בא, התיישב עליו ומצץ לו את הדם.
אשתו הבקתא גילתה את זה ומאוד כעסה: "למה לא הודעת לי??!!"
עד כאן הסיפור.
שואלת הגמרא, איך ייתכן שהבקא והבקתא היו מסוכסכים 7 שנים? והרי אין הבקא חי יותר מ–12 שעות??
עונה הגמרא, שהכוונה בשנים שלהם!
כלומר, לגבי אדם שחי 70 שנה, אז 7 שנים הם עשירית מימי חייו. כמו כן, באותו יחס, 7 שנים אצל הבקא והבקתא, הכוונה היא, לעשירית ימי חייו.
וכיון שכל חייו של הבקא והבקתא הוא רק 12 שעות, נמצא שעשירית מימי חייו, עולה לשעה ומשהו...
וזה מה שהגמרא התכוונה לומר: "7 שנים מרדה בקתא בבקא – היינו שבקתא מרדה קצת יותר משעה ותו לא.
וכאן אנחנו צריכים להבין, למה כל ההתפלספות הזו?
מדוע הגמרא לא דיברה בצורה ישירה – "שעה ומשהו מרדה בקתא בבקא" וזהו?!
הגמרא באה ללמד אותנו דבר מדהים. – יש שתי דרכים למנות את הזמן...
מצד אחד – אפשר למנות את הזמן בצורה ישירה: "שעה ומשהו מרדה בקתא בבקא".
אבל בצורה כזו לא היינו כל כך מזדעזעים... היינו מתייחסים לזה באדישות. – כי מה איכפת לנו שאותו זוג יתושים היה מסוכסך שעה ומשהו??
אבל מצד שני – אפשר למנות את הזמן בצורה יחסית ולומר: "7 שנים מרדה בקתא בבקא!!!"
זה כבר נשמע אחרת.
7 שנים, שזו חתיכת זמן רצינית ביותר, זוג יתושים מבזבזים את זמנם על שטויות???
זה מה שחכמינו זכרונם לברכה באו לעורר אותנו... "חבר'ה, אנשים (או יותר נכון יתושים) יכולים לבזבז את זמנם הכל כך יקר על שטויות ממש... בבקשה מכם, אל תעשו גם אתם את השטות הזו!!! נצלו את הזמן שלכם על דברים אחרים יותר ערכיים!!! תקחו את החיים שלכם יותר ברצינות".
________________________________________
אילו היה 'קוקה קולה' בזמן משה רבינו...
האינטרנט זה בולען הזמן הגדול ביותר שיש!!!
מי אומר את זה?
לא גדולי ישראל, לא רבנים, לא ראשי ישיבות, וגם לא משגיחים...
הגויים!!! כן, הגויים אומרים את זה!!! – לא פחות ולא יותר!!!
הרב נחום דיאמנט אמר פעם דבר חריף, הוא אמר: אנחנו אוחזים היום שטעם החיים זה... קוקה קולה! ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות.
משום שאני חושב שאם היינו אנשים רציניים, אם היינו אנשים שחושבים באמת, אילו היינו אנשים שערך החיים אצלנו היה ערך אמיתי, היינו עושים הפגנה של מאות אלפי אנשים נגד קוקה קולה עם הפרסומת שלה. (אין לי שום דבר נגד קוקה קולה, הם לא עשו לי אף פעם שום דבר!)
למה?
בואו נתאר לעצמנו, שהיינו שומעים פרסומת כזאת ברדיו: "אילו היה קוקה קולה בימי משה רבינו, הוא היה מצווה בתורה לשתות קוקה קולה כל שבת!"
האם היינו מתקוממים?
בטח! היינו אומרים: "מה זה?? לוקחים את משה רבינו והופכים אותו למן סמרטוט פרסומי??? לוקחים את התורה ומשפילים אותה לעפר?? פתאום מקדשים איזה מן משקה זול ששמו 'קוקה קולה'...??
בוודאי היינו מתקוממים.
נו, למה אנחנו לא מתקוממים כשאנחנו שומעים "שטעם החיים זה קוקה קולה"?
התשובה קשה וכואבת...
משום שטעם החיים האמיתי איבד אצלנו את המשמעות! איבדנו את הערך האמיתי של החיים!
ולמה איבדנו את ערך החיים? משום שאנחנו לא בנויים להתמודדות עם החיים, אז אנחנו במקום זה בורחים מהם!!!
מה הפלא שרואים אלפי אנשים ששורפים שעות רבות טובות מידי יום ביומו מול האינטרנט הטמא והארור? וכי זה לא סוג מסוים של "בריחה" מהחיים??? פשוט לוקחים חתיכת "חיים" (שזה יכול להיות 10 20 30 ו–40 שנה) וזורקים אותה לפח!! כמו שאומרים, "לשרוף" את הזמן...
כדי להבין מהו ערכה של אלפית השנייה – שאלו את הספורטאי שזכה במדליה.
כדי להבין מהו ערכה של שנייה אחת – שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
כדי להבין מהו ערכה של דקה אחת – שאלו את האדם שפספס את האוטובוס.
כדי להבין מהו ערכה של שעה אחת – שאלו חתן וכלה המחכים לפגישה.
כדי להבין מהו ערכה של שבוע אחד – שאלו עורך של עיתון שבועי.
כדי להבין מהו ערכה של חודש אחד – שאלו אם שילדה תינוק פג.
כדי להבין מהו ערכה של שנה אחת – שאלו תלמיד שהפסיד שנה.
כדי להבין מהם ערכם של החיים – שאלו אדם שגולש באינטרנט!!!
מה שאנחנו צריכים לעשות, זה פשוט ללמוד את החיים! ללמוד את ערכם של החיים!
לדעת שעל כל רגע ורגע חבל עליו באמת. ולא בגלל שאני יכול להרוויח עוד כמה שקלים... אלא בגלל שבכל רגע ורגע אני יכול להתקדם בעבודת ה'! אני יכול לקדם את עצמי! אני יכול לרומם את עצמי! אני יכול להפוך את עצמי לאדם יותר נעלה! לאדם יותר ערכי! לאדם יותר מוסרי!
להרוויח בכל שנייה ושנייה... עוד ועוד... כמה שיותר... מצוות ומעשים טובים לחיי העולם הבא!
________________________________________
תגיד, אתה רוצה למות?
"אני אספר לכם", אומר הרב דיאמנט, "מה שראש הישיבה שלי אמר בשיחה האחרונה לפני מותו.
הוא דיבר על מהות החיים. הוא דיבר בכזו כמיהה והשתוקקות על החיים! מה זה עוד שנייה של חיים. (הוא לא ידע שבעוד שלושה חודשים הוא עשוי ללכת מהעולם. מיד אחרי השיחה הזו הוא חלה ומצבו התדרדר עד שנפטר.)
הוא אמר, כשאדם מת מתוך שינה, אז אומרים: "אה, פלוני זכה! הוא נפטר מיתת נשיקה! מת מתוך שינה..."
אמר ראש הישיבה: "זה לא נכון! אנחנו מתפללים יום יום שזה לא יקרה לנו. בקריאת שמע שעל המיטה אנחנו מבקשים, "והאר עיניי פן אישן המוות". כלומר, אני לא רוצה לישון על המיטה ולמות... אני רוצה עוד שנייה אחת של חיים! אני רוצה להרוויח גם את השנייה הזאת של המוות ולחיות אותה!!
זה יכול לומר אדם שיודע טעם החיים מהו".
שלמה המלך אומר: "ויום המוות מיום הוולדו"
מה זה "ויום המוות מיום הוולדו?"
אומרים המפרשים: יום המוות של האדם, מתחיל מיום הוולדו!
איך שתינוק נולד, הוא מתחיל למות.
עכשיו נולד תינוק. הוציאו אותו, רחצו אותו, הניחו אותו על המשקל... בינתיים עברו 4 דקות, התינוק הזה מת ב–4 דקות!
עבר שבועיים, הוא מת שבועיים!
עברו 20 שנה, הוא מת 20 שנה!
כל רגע שעובר על האדם, מת! ולא ישוב לעולם!
כל רגע שעובר... מת! כל דקה... מתה! כל חצי שעה... מתה! הזמן הזה לא יחזור לך עוד לעולם!
כותב בספר 'רחמי אב': "הזמן יקר מאוד! הולך ולא ישוב! וכל שעה שעוברת מתקצרים שני חייו..." ואז הוא אומר משפט חזק ביותר: "אין אדם מת פתאום, אלא מעט מעט!!!"
עברה דקה, הוא מת דקה! עברה שעה, הוא מת שעה! עברו 40 שנה, הוא מת 40 שנה!
תאר לעצמך, שכל בוקר מישהו מפקיד לך 86,400 ש"ח, אבל היתרה אינה עוברת מיום ליום.
זאת אומרת, כל סכום שלא הוצאתם במשך היום – נמחק.
מה הייתם עושים? מנצלים כל שקל, כמובן.
לכל אחד מאיתנו יש זיכוי מבנק שכזה. שם הבנק: ז–מ–ן.
בכל בוקר נפתח החשבון מחדש, ואנו זוכים ב–86,400 שניות.
מה שלא נוצל לדברים טובים, הולך לאיבוד.
מה שנותר, נמחק.
אם לא השתמשת במה שהיה בחשבון, ההפסד כולו שלך.
אבל אם זכית ומילאת את החיים שלך בתוכן רוחני – תפילות ברגש, ברכות בכוונה, לימוד תורה בקול רם, שמירת העיניים ברחוב, שמירת הברית בכל מצב, חסד עם האשה והילדים – אשריך! הצלחת להנציח את הזמן הזה לנצח נצחים!!!
כל יום שעבר ולא עשית זאת, מת לך אותו היום!! תבין את זה.
פעם ישב אדם אחד עם חבר שלו וראה שהוא שקוע בתוך האינטרנט. מבזבז את זמנו היקר וממלא את הראש שלו בטונות של שטויות. זה הציק לו מאוד.
הוא השמיע קולות מהאף: "סס... סס... סס..."
"מה אתה עושה?", שואל החבר.
"אני מריח איזה משהו"...
"מה אתה מריח?"
"אני מריח משהו שנשרף..."
"מה נשרף?"
"הזמן שלך ידידי!!!".
הגמרא מספרת, שהייתה בקתא (יתושה) אחת שהייתה מסוכסכת עם בעלה הבקא (היתוש) במשך 7 שנים!!! – 7 שנים שהם לא מדברים ביניהם.
מה קרה?
בעלה הבקא, ראה איש אחד ששחה בנהר, ולאחר מכן הוא יצא מהמים ולבש את בגדיו.
ואז הוא בא, התיישב עליו ומצץ לו את הדם.
אשתו הבקתא גילתה את זה ומאוד כעסה: "למה לא הודעת לי??!!"
עד כאן הסיפור.
שואלת הגמרא, איך ייתכן שהבקא והבקתא היו מסוכסכים 7 שנים? והרי אין הבקא חי יותר מ–12 שעות??
עונה הגמרא, שהכוונה בשנים שלהם!
כלומר, לגבי אדם שחי 70 שנה, אז 7 שנים הם עשירית מימי חייו. כמו כן, באותו יחס, 7 שנים אצל הבקא והבקתא, הכוונה היא, לעשירית ימי חייו.
וכיון שכל חייו של הבקא והבקתא הוא רק 12 שעות, נמצא שעשירית מימי חייו, עולה לשעה ומשהו...
וזה מה שהגמרא התכוונה לומר: "7 שנים מרדה בקתא בבקא – היינו שבקתא מרדה קצת יותר משעה ותו לא.
וכאן אנחנו צריכים להבין, למה כל ההתפלספות הזו?
מדוע הגמרא לא דיברה בצורה ישירה – "שעה ומשהו מרדה בקתא בבקא" וזהו?!
הגמרא באה ללמד אותנו דבר מדהים. – יש שתי דרכים למנות את הזמן...
מצד אחד – אפשר למנות את הזמן בצורה ישירה: "שעה ומשהו מרדה בקתא בבקא".
אבל בצורה כזו לא היינו כל כך מזדעזעים... היינו מתייחסים לזה באדישות. – כי מה איכפת לנו שאותו זוג יתושים היה מסוכסך שעה ומשהו??
אבל מצד שני – אפשר למנות את הזמן בצורה יחסית ולומר: "7 שנים מרדה בקתא בבקא!!!"
זה כבר נשמע אחרת.
7 שנים, שזו חתיכת זמן רצינית ביותר, זוג יתושים מבזבזים את זמנם על שטויות???
זה מה שחכמינו זכרונם לברכה באו לעורר אותנו... "חבר'ה, אנשים (או יותר נכון יתושים) יכולים לבזבז את זמנם הכל כך יקר על שטויות ממש... בבקשה מכם, אל תעשו גם אתם את השטות הזו!!! נצלו את הזמן שלכם על דברים אחרים יותר ערכיים!!! תקחו את החיים שלכם יותר ברצינות".
________________________________________
אילו היה 'קוקה קולה' בזמן משה רבינו...
האינטרנט זה בולען הזמן הגדול ביותר שיש!!!
מי אומר את זה?
לא גדולי ישראל, לא רבנים, לא ראשי ישיבות, וגם לא משגיחים...
הגויים!!! כן, הגויים אומרים את זה!!! – לא פחות ולא יותר!!!
הרב נחום דיאמנט אמר פעם דבר חריף, הוא אמר: אנחנו אוחזים היום שטעם החיים זה... קוקה קולה! ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות.
משום שאני חושב שאם היינו אנשים רציניים, אם היינו אנשים שחושבים באמת, אילו היינו אנשים שערך החיים אצלנו היה ערך אמיתי, היינו עושים הפגנה של מאות אלפי אנשים נגד קוקה קולה עם הפרסומת שלה. (אין לי שום דבר נגד קוקה קולה, הם לא עשו לי אף פעם שום דבר!)
למה?
בואו נתאר לעצמנו, שהיינו שומעים פרסומת כזאת ברדיו: "אילו היה קוקה קולה בימי משה רבינו, הוא היה מצווה בתורה לשתות קוקה קולה כל שבת!"
האם היינו מתקוממים?
בטח! היינו אומרים: "מה זה?? לוקחים את משה רבינו והופכים אותו למן סמרטוט פרסומי??? לוקחים את התורה ומשפילים אותה לעפר?? פתאום מקדשים איזה מן משקה זול ששמו 'קוקה קולה'...??
בוודאי היינו מתקוממים.
נו, למה אנחנו לא מתקוממים כשאנחנו שומעים "שטעם החיים זה קוקה קולה"?
התשובה קשה וכואבת...
משום שטעם החיים האמיתי איבד אצלנו את המשמעות! איבדנו את הערך האמיתי של החיים!
ולמה איבדנו את ערך החיים? משום שאנחנו לא בנויים להתמודדות עם החיים, אז אנחנו במקום זה בורחים מהם!!!
מה הפלא שרואים אלפי אנשים ששורפים שעות רבות טובות מידי יום ביומו מול האינטרנט הטמא והארור? וכי זה לא סוג מסוים של "בריחה" מהחיים??? פשוט לוקחים חתיכת "חיים" (שזה יכול להיות 10 20 30 ו–40 שנה) וזורקים אותה לפח!! כמו שאומרים, "לשרוף" את הזמן...
כדי להבין מהו ערכה של אלפית השנייה – שאלו את הספורטאי שזכה במדליה.
כדי להבין מהו ערכה של שנייה אחת – שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
כדי להבין מהו ערכה של דקה אחת – שאלו את האדם שפספס את האוטובוס.
כדי להבין מהו ערכה של שעה אחת – שאלו חתן וכלה המחכים לפגישה.
כדי להבין מהו ערכה של שבוע אחד – שאלו עורך של עיתון שבועי.
כדי להבין מהו ערכה של חודש אחד – שאלו אם שילדה תינוק פג.
כדי להבין מהו ערכה של שנה אחת – שאלו תלמיד שהפסיד שנה.
כדי להבין מהם ערכם של החיים – שאלו אדם שגולש באינטרנט!!!
מה שאנחנו צריכים לעשות, זה פשוט ללמוד את החיים! ללמוד את ערכם של החיים!
לדעת שעל כל רגע ורגע חבל עליו באמת. ולא בגלל שאני יכול להרוויח עוד כמה שקלים... אלא בגלל שבכל רגע ורגע אני יכול להתקדם בעבודת ה'! אני יכול לקדם את עצמי! אני יכול לרומם את עצמי! אני יכול להפוך את עצמי לאדם יותר נעלה! לאדם יותר ערכי! לאדם יותר מוסרי!
להרוויח בכל שנייה ושנייה... עוד ועוד... כמה שיותר... מצוות ומעשים טובים לחיי העולם הבא!
________________________________________
תגיד, אתה רוצה למות?
"אני אספר לכם", אומר הרב דיאמנט, "מה שראש הישיבה שלי אמר בשיחה האחרונה לפני מותו.
הוא דיבר על מהות החיים. הוא דיבר בכזו כמיהה והשתוקקות על החיים! מה זה עוד שנייה של חיים. (הוא לא ידע שבעוד שלושה חודשים הוא עשוי ללכת מהעולם. מיד אחרי השיחה הזו הוא חלה ומצבו התדרדר עד שנפטר.)
הוא אמר, כשאדם מת מתוך שינה, אז אומרים: "אה, פלוני זכה! הוא נפטר מיתת נשיקה! מת מתוך שינה..."
אמר ראש הישיבה: "זה לא נכון! אנחנו מתפללים יום יום שזה לא יקרה לנו. בקריאת שמע שעל המיטה אנחנו מבקשים, "והאר עיניי פן אישן המוות". כלומר, אני לא רוצה לישון על המיטה ולמות... אני רוצה עוד שנייה אחת של חיים! אני רוצה להרוויח גם את השנייה הזאת של המוות ולחיות אותה!!
זה יכול לומר אדם שיודע טעם החיים מהו".
שלמה המלך אומר: "ויום המוות מיום הוולדו"
מה זה "ויום המוות מיום הוולדו?"
אומרים המפרשים: יום המוות של האדם, מתחיל מיום הוולדו!
איך שתינוק נולד, הוא מתחיל למות.
עכשיו נולד תינוק. הוציאו אותו, רחצו אותו, הניחו אותו על המשקל... בינתיים עברו 4 דקות, התינוק הזה מת ב–4 דקות!
עבר שבועיים, הוא מת שבועיים!
עברו 20 שנה, הוא מת 20 שנה!
כל רגע שעובר על האדם, מת! ולא ישוב לעולם!
כל רגע שעובר... מת! כל דקה... מתה! כל חצי שעה... מתה! הזמן הזה לא יחזור לך עוד לעולם!
כותב בספר 'רחמי אב': "הזמן יקר מאוד! הולך ולא ישוב! וכל שעה שעוברת מתקצרים שני חייו..." ואז הוא אומר משפט חזק ביותר: "אין אדם מת פתאום, אלא מעט מעט!!!"
עברה דקה, הוא מת דקה! עברה שעה, הוא מת שעה! עברו 40 שנה, הוא מת 40 שנה!
תאר לעצמך, שכל בוקר מישהו מפקיד לך 86,400 ש"ח, אבל היתרה אינה עוברת מיום ליום.
זאת אומרת, כל סכום שלא הוצאתם במשך היום – נמחק.
מה הייתם עושים? מנצלים כל שקל, כמובן.
לכל אחד מאיתנו יש זיכוי מבנק שכזה. שם הבנק: ז–מ–ן.
בכל בוקר נפתח החשבון מחדש, ואנו זוכים ב–86,400 שניות.
מה שלא נוצל לדברים טובים, הולך לאיבוד.
מה שנותר, נמחק.
אם לא השתמשת במה שהיה בחשבון, ההפסד כולו שלך.
אבל אם זכית ומילאת את החיים שלך בתוכן רוחני – תפילות ברגש, ברכות בכוונה, לימוד תורה בקול רם, שמירת העיניים ברחוב, שמירת הברית בכל מצב, חסד עם האשה והילדים – אשריך! הצלחת להנציח את הזמן הזה לנצח נצחים!!!
כל יום שעבר ולא עשית זאת, מת לך אותו היום!! תבין את זה.
- קבצים מצורפים
-
- וטמאו כל השמנים - למייל.jpg (80.75 KiB) נצפה 4483 פעמים
-
- יוונים נקבצו.jpg (515.36 KiB) נצפה 4483 פעמים
-
- אבא-אני-מפחד.jpg (199.85 KiB) נצפה 4483 פעמים
-
-
-
- ילד-ואבא.jpg (103.34 KiB) נצפה 4483 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 05 נובמבר 2018, 23:52
שבירת סמארטפון
- קבצים מצורפים
-
- tzavua.JPG (93.94 KiB) נצפה 4285 פעמים
-
- smartphone breaking.JPG (57.1 KiB) נצפה 4285 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 07 נובמבר 2018, 16:57
הנה
- קבצים מצורפים
-
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 07 נובמבר 2018, 23:25
עוד
- קבצים מצורפים
-
- לך ע''ט. מתוקן.pdf
- (400.25 KiB) הורד 16 פעמים
-
- תולדות מתוקן.pdf
- (303.32 KiB) הורד 16 פעמים
-
- אז מען וויל קען 17.pdf
- (463.3 KiB) הורד 14 פעמים
-
- חיי שרה 2.pdf
- (129.95 KiB) הורד 13 פעמים
-
- אז מען וויל קען 18.pdf
- (482.99 KiB) הורד 19 פעמים
-
- 3.pdf
- (324.65 KiB) הורד 15 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 13 נובמבר 2018, 00:29
הפיגועים הקטלניים בגלל הסמרטפון
- קבצים מצורפים
-
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי יאיר » 13 נובמבר 2018, 00:32
ר' עזר
ידוע לך איזו/אלו סינון הכי טוב לסמארטפון?
ידוע לך איזו/אלו סינון הכי טוב לסמארטפון?
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 25 נובמבר 2018, 04:01
גליון 'מחשבות על המחשב' - הסברה על בעיות המחשב בבית, מס' #0 (מבוא) בסדרה
- קבצים מצורפים
-
- גליון 'מחשבות על המחשב' - הסברה על בעיות המחשב בבית, מס' #0 (מבוא) בסדרה.pdf
- (5.16 MiB) הורד 26 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 25 נובמבר 2018, 04:03
ר' עזר
ידוע לך איזו/אלו סינון הכי טוב לסמארטפון?
הדרן.
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 06 ינואר 2019, 14:44
שמע שאול
- קבצים מצורפים
-
- עלון 3.pdf
- (2.04 MiB) הורד 7 פעמים
-
- עלון 4.pdf
- (1.77 MiB) הורד 10 פעמים
-
- גליון חדש שמע שאול - גליון א.pdf
- (844.19 KiB) הורד 7 פעמים
-
- שומרים חלוקה.pdf
- (710.91 KiB) הורד 7 פעמים
-
- 20 כרטיסים + גב - חב''ד ליובאוויטש.pdf
- (2.87 MiB) הורד 6 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 07 ינואר 2019, 15:08
כנס
- קבצים מצורפים
-
- 69.JPG (155.55 KiB) נצפה 2489 פעמים
-
- 70.JPG (148.54 KiB) נצפה 2489 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 07 ינואר 2019, 15:09
דברי הערכה לזכרו ע"י הרה"ג ר' אברהם מרדכי מלאך שליט"א
הקישור הנ"ל חסום לי.
מי יכול להעלות לגמבומייל או לדרייב?
הקישור הנ"ל חסום לי.
מי יכול להעלות לגמבומייל או לדרייב?
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 07 ינואר 2019, 18:36
רבי אברהם מרדכי מלאך
דרשה חוצבת להבות אש מהמגיד המפורסם הרה"ג ר' אברהם מרדכי מלאך שליט"א
אחר פטירתו של לוחם מלחמות השם הגה"צ ר' שאול יצחק ראבינאוויטש זצ"ל אבד"ק משכנות הרועים קרית יואל.
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 72696F5336
דרשה חוצבת להבות אש מהמגיד המפורסם הרה"ג ר' אברהם מרדכי מלאך שליט"א
אחר פטירתו של לוחם מלחמות השם הגה"צ ר' שאול יצחק ראבינאוויטש זצ"ל אבד"ק משכנות הרועים קרית יואל.
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 72696F5336
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 09 ינואר 2019, 03:30
היכן ממוקמים המשקוף ושתי מזוזות של שנת 2019...???
מכת בכורות זו הייתה מכה חריגה במינה... צעקה גדולה... אין בית אשר אין שם מת... פרעה משתולל ברחובות בהיסטריה... כל מצרים ברחובות... ותחזק מצרים... למהר לשלחם... פאניקה מושלמת... אף פעם לא הבנתי: איפה הייתם עד עכשיו??? איפה כל הפאניקה הזו הייתה בכל שאר המכות??? וכי בכל המכות הקודמות היה כזה רגוע?? הרי לפי מה שסיפרו לי בחידר... גם במכת צפרדעים לא היה מצרי שלא קרקר לו מתוך הבטן איזה צפרדע.. לכה"פ אחת... גם במכת ערוב... לפי מה שסיפרו לא הייתה משפחה שלא קיבלה איזה ד"ש חם מהגורילה או מאיזה דוב... בקיצור: גם בכל שאר המכות היה אבדן בנפש... וגם שם היה הרבה פאניקה והיסטריה... גם אז יתכן בהחלט שזה הגיע עד מצב שלא הייתה משפחה שלא היה להם מת... אז... אז במה בכל זאת כ"כ התייחדה מכת בכורות מכל המכות ש"אין בית אשר אין שם מת"? וכי עד עכשיו היו בתים שאף אחד לא מת?
זו שאלה שאלתית...!!!! אבל התשובה היא אולי כך:
נכון!!! בכל המכות היו מתים... וגם עד עכשיו לא היה בית ולא משפחה שלא היה בהם אובדן אבל עדיין!!!! עדיין כל מצרי ידע שגם אם יש מכות... וגם אחרי שלושת הילדים שמתו... אחד מהם מת במכת צפרדעים מזיהום במעיים... ואחד ממכת ערוב... ואחד מפגיעה ישירה של ברד... עדיין!!! גם אחרי כל האובדן הזה עדיין יש לאיפה לברוח!!! עדיין יש לי בית שבתוכו אני קצת... קצת יותר מוגן... ברגע שרק התחילה מכה כל המצריים היו בורחים הבייתה כל עוד נשמתם בם... מגיפים את החלונות ומתחבאים מתחת המיטות... והבית איכשהו היה פינה של מרחב מוגן... לא לגמרי כמובן... כי כולנו יודעים שהצפרדעים נכנסו לתנורים... וכולנו יודעים את המדרש על העוף שהיה פותח את התריסים המוגפים... אבל עדיין!!! עדיין היה משהו בבית יותר ממוגן מהרחוב!!! סוף סוף המכה הגיע מבחוץ... סוף סוף המכה הגיע ממשה רבינו שהוא המכה... וככל שאתה מתרחק מהמכה (בסגול) ככה אתה פחות מוכה... אז מכות היו גם היו... אבדן היה גם היה.. צעקות גדולות היו גם היו... אבל כל הצעקות האלו נשארו שם בפנים... בתוך כתלי הבית... המצריים התבצרו להם בתוך הבית רועדים מפחד ושם... ואילו ברחוב נשאר איכשהו השקט.. שקט מתוח.. כל זה היה בתשע המכות הראשונות... אבל!!!! במכת בכורות??? פה קרה משהו חדש... פה המכה הגיע מתוך הבית ! ! ! ! ! ! ! ! ! פה המצרים איבדו את המרחב מיגון האחרון שלהם... באותו רגע ככככככל מצרים יצאו בבת אחת לרחובות... ויחד איתם הם הוציאו את כל המתח ואת כל הפאניקה ואת כל הצעקות שעד כה נשארו בתוך הבית... כל ההיסטרייה שעד עכשיו הייתה צפונה בבית מתחת עשר שמיכות... עכשיו היא יצאה החוצה ועם כככל העוצמה!!! ברגע שהמצריים איבדו את המרחב מוגן האחרון שלהם... זהו!! עכשיו הם הרימו דגל לבן רשמי... והתחננו מעם ישראל... צאו צאו... רק תצאו...
זה אולי הפשט: כי אין בית אשר אין שם מת!!!! שים לב: לא כתוב משפחה... אלא בית... זאת אומרת: כל זמן שאין משפחה שאין בה מת... אז נו... נכון... זה קשה.. זה מפחיד... מה עושים כשמפחדים... בורחים הבייתה ומתחבאים... בתור אמצעי הישרדות... אבל ברגע שהמכה הגיעה עעעד הבית?? באותו רגע הם איבדו את שארית הבטחון שנותרה להם ו... ולא נותר להם אלא להתחנן לישראל: תצאו...
---
המושג "אין בית אשר אין שם מת..." מושג זה לדאבוננו ממזמן יצא מהתיאורים המשעשעים של פרעה בפיג'מה באמצע הלילה... ממזמן המושג הזה משמש אצלנו כתחזית קודרת שמאיימת ומזהירה ו... ש... שאם לא נתפוס את עצמנו לידיים מהר... היא יכולה להפוך למציאות נוראה. כן!!! זה הפשט "אין בית אשר אין שם מת..." הניסיונות והפיתויים של הרחוב הרי הם מכים בנו כבר לא מהיום... הם כבר משפיעים עלינו ועל הנוער שלנו מאז ומעולם... בלי הרבה אפשרות להתנתק מזה... אבל כל זמן שעוד יכולנו... אזי התחבאנו בתוך הבית... לא תירא לבית משלג כי כל ביתה לבוש שנים... הורים טובים היו מלבישים את הילדים שלהם בעשר שכבות של יידישקייט ובעשר שכבות של משמרת למשמרתי וככה הילדים היו נשמרים עוד איכשהו מאימת הניסיונות שברחוב... אבל עכשיו?? אנחנו לאט לאט מתחילים לאבד את אמצעי המיגון האחרון!! לאט לאט נהיה מצב שהניסיונות כבר לא מגיעים מבחוץ... אלא מגיעים עמוק מתוך הבית!!!! הנפילות הגדולות וההתרסקויות הגדולות מגיעות דווקא מתוך הבית... מתוך הרשת האלחוטית שחודרת ופורצת גם לתוך קירות הבית... כן... אנחנו מתקרבים בצעדי ענק למצב שבו לא תהיה פינה בעולם שלא יהיה בה אפשרות לגלישה אלחוטית... זהו!!! ברגע שאנחנו מאבדים את אמצעי המיגון האחרון ששמו בית... אין לנו ברירה אלא לצאת לרחובות כמו להבדיל- המצריים בשעתם... ולצעוק צעקה גדולה ומרה!!!!! ולמה??? כי אין בית אשר אין שם מת!!!! חלילה וחס... אז אנחנו עדיין לא לגמרי נמצאים במצב הזה... אבל אנחנו נמצאים במצב שאם לא נזה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות... אם לא נעשה בדק הבית זריז ואות היכר בפתח בתינו... שתחסום את המלאך המשחית את רוחניותנו מלהיכנס דרך המשקוף ושתי המזוזות שהיום זה הדלת שדרכו נכנסים לבית... אין ברירה... חייבים לזעוק!!! חייבים לעורר קול זעקה!! אסור להירדם בשמירה... אסור לחכות להצתה המאוחרת של מצרים... אלא לצעוק כבר עכשיו... לפני שחלילה... חלילה... אין בית... וכו'. כן.. פעם. בזמן הפטיפון והוינטלאטור... אז היו נכנסים לבית דרך המשקוף. פעם היו פותחים את הדלת ונכנסים דרך שתי המזוזות... אבל היום??? היום נכנסים דרך האלחוטי... פותחים ונפתחים דרך האלחוטי... היום המשקוף של הבית הוא אלחוטי... והשתי מזוזות הם אלחוטיים... ואם ככה: אז שם!!!!! שם צריך לתת את הדם לאות!!!!! כאן המקום של כל מי שבשם ישראל יכונה... לעשות את האות ולהזות את הדם!!! ולעשות את החסימה הכי טובה שהוא יכול לעשות כדי שיהיה היכר מה בין טיפה של ערל לטיפה של יהודי... ואז- כשעבר ה'... וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות... ופסח ה' על הפתח!!! פעם הקב"ה היה צריך לעבור ליד הדלת שעשויה מעץ... והוא ראה את הדם של הפסח... אבל היום כשהקב"ה עובר... הוא עובר ליד הדלת האלחוטית שדרכה נכנסים... ודרכה נפתחים... וגם שם הוא רואה את הדם!!!! את הדם האלחוטי שכל חרדי צריך לפעמים להקריב ולהזות מדמו כדי לחסום את עצמו. ופסח ה' על הפתח! ולא יתן למשחית לבא אל בתיכם לנגוף... זה מה שישמור על בתינו... זה יהיה האות שדרכו יפסח ה' על הפתח. ויחיש לגאלנו ויצילנו מכל השעות הרעות המתרגשות לעולם ויגאלנו גאולה שלימה במהרה.
מכת בכורות זו הייתה מכה חריגה במינה... צעקה גדולה... אין בית אשר אין שם מת... פרעה משתולל ברחובות בהיסטריה... כל מצרים ברחובות... ותחזק מצרים... למהר לשלחם... פאניקה מושלמת... אף פעם לא הבנתי: איפה הייתם עד עכשיו??? איפה כל הפאניקה הזו הייתה בכל שאר המכות??? וכי בכל המכות הקודמות היה כזה רגוע?? הרי לפי מה שסיפרו לי בחידר... גם במכת צפרדעים לא היה מצרי שלא קרקר לו מתוך הבטן איזה צפרדע.. לכה"פ אחת... גם במכת ערוב... לפי מה שסיפרו לא הייתה משפחה שלא קיבלה איזה ד"ש חם מהגורילה או מאיזה דוב... בקיצור: גם בכל שאר המכות היה אבדן בנפש... וגם שם היה הרבה פאניקה והיסטריה... גם אז יתכן בהחלט שזה הגיע עד מצב שלא הייתה משפחה שלא היה להם מת... אז... אז במה בכל זאת כ"כ התייחדה מכת בכורות מכל המכות ש"אין בית אשר אין שם מת"? וכי עד עכשיו היו בתים שאף אחד לא מת?
זו שאלה שאלתית...!!!! אבל התשובה היא אולי כך:
נכון!!! בכל המכות היו מתים... וגם עד עכשיו לא היה בית ולא משפחה שלא היה בהם אובדן אבל עדיין!!!! עדיין כל מצרי ידע שגם אם יש מכות... וגם אחרי שלושת הילדים שמתו... אחד מהם מת במכת צפרדעים מזיהום במעיים... ואחד ממכת ערוב... ואחד מפגיעה ישירה של ברד... עדיין!!! גם אחרי כל האובדן הזה עדיין יש לאיפה לברוח!!! עדיין יש לי בית שבתוכו אני קצת... קצת יותר מוגן... ברגע שרק התחילה מכה כל המצריים היו בורחים הבייתה כל עוד נשמתם בם... מגיפים את החלונות ומתחבאים מתחת המיטות... והבית איכשהו היה פינה של מרחב מוגן... לא לגמרי כמובן... כי כולנו יודעים שהצפרדעים נכנסו לתנורים... וכולנו יודעים את המדרש על העוף שהיה פותח את התריסים המוגפים... אבל עדיין!!! עדיין היה משהו בבית יותר ממוגן מהרחוב!!! סוף סוף המכה הגיע מבחוץ... סוף סוף המכה הגיע ממשה רבינו שהוא המכה... וככל שאתה מתרחק מהמכה (בסגול) ככה אתה פחות מוכה... אז מכות היו גם היו... אבדן היה גם היה.. צעקות גדולות היו גם היו... אבל כל הצעקות האלו נשארו שם בפנים... בתוך כתלי הבית... המצריים התבצרו להם בתוך הבית רועדים מפחד ושם... ואילו ברחוב נשאר איכשהו השקט.. שקט מתוח.. כל זה היה בתשע המכות הראשונות... אבל!!!! במכת בכורות??? פה קרה משהו חדש... פה המכה הגיע מתוך הבית ! ! ! ! ! ! ! ! ! פה המצרים איבדו את המרחב מיגון האחרון שלהם... באותו רגע ככככככל מצרים יצאו בבת אחת לרחובות... ויחד איתם הם הוציאו את כל המתח ואת כל הפאניקה ואת כל הצעקות שעד כה נשארו בתוך הבית... כל ההיסטרייה שעד עכשיו הייתה צפונה בבית מתחת עשר שמיכות... עכשיו היא יצאה החוצה ועם כככל העוצמה!!! ברגע שהמצריים איבדו את המרחב מוגן האחרון שלהם... זהו!! עכשיו הם הרימו דגל לבן רשמי... והתחננו מעם ישראל... צאו צאו... רק תצאו...
זה אולי הפשט: כי אין בית אשר אין שם מת!!!! שים לב: לא כתוב משפחה... אלא בית... זאת אומרת: כל זמן שאין משפחה שאין בה מת... אז נו... נכון... זה קשה.. זה מפחיד... מה עושים כשמפחדים... בורחים הבייתה ומתחבאים... בתור אמצעי הישרדות... אבל ברגע שהמכה הגיעה עעעד הבית?? באותו רגע הם איבדו את שארית הבטחון שנותרה להם ו... ולא נותר להם אלא להתחנן לישראל: תצאו...
---
המושג "אין בית אשר אין שם מת..." מושג זה לדאבוננו ממזמן יצא מהתיאורים המשעשעים של פרעה בפיג'מה באמצע הלילה... ממזמן המושג הזה משמש אצלנו כתחזית קודרת שמאיימת ומזהירה ו... ש... שאם לא נתפוס את עצמנו לידיים מהר... היא יכולה להפוך למציאות נוראה. כן!!! זה הפשט "אין בית אשר אין שם מת..." הניסיונות והפיתויים של הרחוב הרי הם מכים בנו כבר לא מהיום... הם כבר משפיעים עלינו ועל הנוער שלנו מאז ומעולם... בלי הרבה אפשרות להתנתק מזה... אבל כל זמן שעוד יכולנו... אזי התחבאנו בתוך הבית... לא תירא לבית משלג כי כל ביתה לבוש שנים... הורים טובים היו מלבישים את הילדים שלהם בעשר שכבות של יידישקייט ובעשר שכבות של משמרת למשמרתי וככה הילדים היו נשמרים עוד איכשהו מאימת הניסיונות שברחוב... אבל עכשיו?? אנחנו לאט לאט מתחילים לאבד את אמצעי המיגון האחרון!! לאט לאט נהיה מצב שהניסיונות כבר לא מגיעים מבחוץ... אלא מגיעים עמוק מתוך הבית!!!! הנפילות הגדולות וההתרסקויות הגדולות מגיעות דווקא מתוך הבית... מתוך הרשת האלחוטית שחודרת ופורצת גם לתוך קירות הבית... כן... אנחנו מתקרבים בצעדי ענק למצב שבו לא תהיה פינה בעולם שלא יהיה בה אפשרות לגלישה אלחוטית... זהו!!! ברגע שאנחנו מאבדים את אמצעי המיגון האחרון ששמו בית... אין לנו ברירה אלא לצאת לרחובות כמו להבדיל- המצריים בשעתם... ולצעוק צעקה גדולה ומרה!!!!! ולמה??? כי אין בית אשר אין שם מת!!!! חלילה וחס... אז אנחנו עדיין לא לגמרי נמצאים במצב הזה... אבל אנחנו נמצאים במצב שאם לא נזה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות... אם לא נעשה בדק הבית זריז ואות היכר בפתח בתינו... שתחסום את המלאך המשחית את רוחניותנו מלהיכנס דרך המשקוף ושתי המזוזות שהיום זה הדלת שדרכו נכנסים לבית... אין ברירה... חייבים לזעוק!!! חייבים לעורר קול זעקה!! אסור להירדם בשמירה... אסור לחכות להצתה המאוחרת של מצרים... אלא לצעוק כבר עכשיו... לפני שחלילה... חלילה... אין בית... וכו'. כן.. פעם. בזמן הפטיפון והוינטלאטור... אז היו נכנסים לבית דרך המשקוף. פעם היו פותחים את הדלת ונכנסים דרך שתי המזוזות... אבל היום??? היום נכנסים דרך האלחוטי... פותחים ונפתחים דרך האלחוטי... היום המשקוף של הבית הוא אלחוטי... והשתי מזוזות הם אלחוטיים... ואם ככה: אז שם!!!!! שם צריך לתת את הדם לאות!!!!! כאן המקום של כל מי שבשם ישראל יכונה... לעשות את האות ולהזות את הדם!!! ולעשות את החסימה הכי טובה שהוא יכול לעשות כדי שיהיה היכר מה בין טיפה של ערל לטיפה של יהודי... ואז- כשעבר ה'... וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות... ופסח ה' על הפתח!!! פעם הקב"ה היה צריך לעבור ליד הדלת שעשויה מעץ... והוא ראה את הדם של הפסח... אבל היום כשהקב"ה עובר... הוא עובר ליד הדלת האלחוטית שדרכה נכנסים... ודרכה נפתחים... וגם שם הוא רואה את הדם!!!! את הדם האלחוטי שכל חרדי צריך לפעמים להקריב ולהזות מדמו כדי לחסום את עצמו. ופסח ה' על הפתח! ולא יתן למשחית לבא אל בתיכם לנגוף... זה מה שישמור על בתינו... זה יהיה האות שדרכו יפסח ה' על הפתח. ויחיש לגאלנו ויצילנו מכל השעות הרעות המתרגשות לעולם ויגאלנו גאולה שלימה במהרה.
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 13 ינואר 2019, 14:49
גודל הנזק של המאצ'ינג
- קבצים מצורפים
-
- גודל הנזק של המאצ'ינג.pdf
- (224.73 KiB) הורד 23 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 21 ינואר 2019, 01:17
~ ~ תפילות לט"ו בשבט ~ ~
תפלה מהבן איש חי לט"ו בשבט
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילה להצלחת הבנים
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְתַצִּילֵם מֵעַיִן הָרָע וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּמֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל כָּל אֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זִוּוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זִוּוּגָהּ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלִי נֶדֶר, וּלְהַשִּׂיאָם עִם זִוּוּגָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר. וְלֹא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי זַרְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּבְרִיאוּת בְּהַצְלָחָה וְכָל טוֹב. וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּכְבוֹד תּוֹרָתְךָ עַל יָדֵנוּ וְעַל יְדֵי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילת השל"ה
אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה"ק מזאלשין זצ"ל (עם הוספות)
נכון לאמרו בכל עת רצון, ובפרט בשעת הדלקת הנרות בעש"ק, ובחנוכה, ובהפרשת חלה, וכו' (ועיקר רחמנא ליבא בעי שיאמר בכוונה ובלב נשבר, והבא לטהר מסייעין אותו)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַתְמִידִים עַד מְאֹד בְּלִמּוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּנְבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים וְחַכְמֵי אֱמֶת, וּבְכָל הַחֻקִּים וֶאֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי וַחֲתָנַי וְכַלּוֹתַי בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתָם וִירֵאִים מֵהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכְחוֹת מוּסָר, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְהָיָה לָהֶם לֵב רָחָב וְשֵׂכֶל טוֹב וּזְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ חוּשִׁים וּבְרִיאִים וַחֲזָקִים בְּכָל רְמַ"ח אֲבָרִים וְשְׁסָ"ה גִּידִים וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא הַלְוָאָתָם וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְלֹא עַיִן הָרַע כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא שָׁלַט בּוֹ עַיִן הָרָע. וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים וּנְגָעִים וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתַצִּילֵם מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה עִם רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ הֵם בְּהוֹרָאָתָהּ, וְלֹא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וּמִדְּבַר שֶׁקֶר יַרְחִיקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּהֶם שׁוּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה, וְיִהְיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי יָגוּר בְּאָהֳלְךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. גַּם יִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וכו' (אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם) וְעָזְרֵנוּ עַל דַּעַת כְּבוֹד שְׁמֶךָ לִלְמֹד עִמָּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַדְרִיךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָתְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לֹא בְּעַצְלוּת, וְיִהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לָהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּצַיְּתוּ אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בִּי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ ומפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי וְלֹא שׁוּם אֶחָד מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְתַזְמִין לְכָל בֵּן מִבָּנַי יִחְיוּ אֶת בַּת זוּגוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְזֶרַע כָּשֵׁר וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר בְּרַחֲמִים, וְהֵם לֹא יֻדְּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים, וְתִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יַאֲרִיכוּ יָמִים וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְיִמְצָא חֵן וְחֶסֶד וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וּבְנוֹתַי יִהְיוּ בַּעֲלוֹת חֵן וָחֶסֶד, צְנוּעוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת בָּנִים צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זוֹכִים וּמְזַכִּים הָרַבִּים:
אָנָּא ה' רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לָזוּן אוֹתָם בְּרֶוַח בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּינִי וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיִהְיֶה אַחֲוָה וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְיִזְכֶּה לִגְדֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת וְאַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְכָל טוֹב וּנְעִימִים, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ. ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:
תפלה מהבן איש חי לט"ו בשבט
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילה להצלחת הבנים
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְתַצִּילֵם מֵעַיִן הָרָע וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּמֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל כָּל אֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זִוּוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זִוּוּגָהּ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלִי נֶדֶר, וּלְהַשִּׂיאָם עִם זִוּוּגָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר. וְלֹא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי זַרְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּבְרִיאוּת בְּהַצְלָחָה וְכָל טוֹב. וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּכְבוֹד תּוֹרָתְךָ עַל יָדֵנוּ וְעַל יְדֵי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילת השל"ה
אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה"ק מזאלשין זצ"ל (עם הוספות)
נכון לאמרו בכל עת רצון, ובפרט בשעת הדלקת הנרות בעש"ק, ובחנוכה, ובהפרשת חלה, וכו' (ועיקר רחמנא ליבא בעי שיאמר בכוונה ובלב נשבר, והבא לטהר מסייעין אותו)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַתְמִידִים עַד מְאֹד בְּלִמּוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּנְבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים וְחַכְמֵי אֱמֶת, וּבְכָל הַחֻקִּים וֶאֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי וַחֲתָנַי וְכַלּוֹתַי בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתָם וִירֵאִים מֵהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכְחוֹת מוּסָר, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְהָיָה לָהֶם לֵב רָחָב וְשֵׂכֶל טוֹב וּזְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ חוּשִׁים וּבְרִיאִים וַחֲזָקִים בְּכָל רְמַ"ח אֲבָרִים וְשְׁסָ"ה גִּידִים וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא הַלְוָאָתָם וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְלֹא עַיִן הָרַע כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא שָׁלַט בּוֹ עַיִן הָרָע. וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים וּנְגָעִים וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתַצִּילֵם מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה עִם רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ הֵם בְּהוֹרָאָתָהּ, וְלֹא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וּמִדְּבַר שֶׁקֶר יַרְחִיקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּהֶם שׁוּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה, וְיִהְיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי יָגוּר בְּאָהֳלְךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. גַּם יִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וכו' (אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם) וְעָזְרֵנוּ עַל דַּעַת כְּבוֹד שְׁמֶךָ לִלְמֹד עִמָּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַדְרִיךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָתְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לֹא בְּעַצְלוּת, וְיִהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לָהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּצַיְּתוּ אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בִּי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ ומפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי וְלֹא שׁוּם אֶחָד מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְתַזְמִין לְכָל בֵּן מִבָּנַי יִחְיוּ אֶת בַּת זוּגוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְזֶרַע כָּשֵׁר וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר בְּרַחֲמִים, וְהֵם לֹא יֻדְּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים, וְתִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יַאֲרִיכוּ יָמִים וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְיִמְצָא חֵן וְחֶסֶד וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וּבְנוֹתַי יִהְיוּ בַּעֲלוֹת חֵן וָחֶסֶד, צְנוּעוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת בָּנִים צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זוֹכִים וּמְזַכִּים הָרַבִּים:
אָנָּא ה' רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לָזוּן אוֹתָם בְּרֶוַח בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּינִי וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיִהְיֶה אַחֲוָה וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְיִזְכֶּה לִגְדֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת וְאַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְכָל טוֹב וּנְעִימִים, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ. ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 21 ינואר 2019, 02:19
ט"ו בשבט
- קבצים מצורפים
-
-
- טו בשבט_עמוד_3.jpg (226.81 KiB) נצפה 1692 פעמים
-
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 03 פברואר 2019, 15:13
• קטעים וראשי פרקים מתוך קונטרס "סורו אל תגעו"
בירור נאה מש"ס ופוסקים בענין השתמשות בסמארטפאן עם "פילטער" המכונה בפי איזה אנשים "סמארטפאן כשר"
• גליון השמעיני את קולך, גליון 82.
לפרשת משפטים.
• מסיבת 'חזק ונתחזק' - עי מפעל מחניך קדוש.
ג' משפטים תשעט - מסיבת חזק ונתחזק.
• מודעות וגליון 'מחניך קדוש'.
שע"י ק"ק סאטמאר וויליאמסבורג.
• גליון ' smart voice' באנגלית
ועוד
בירור נאה מש"ס ופוסקים בענין השתמשות בסמארטפאן עם "פילטער" המכונה בפי איזה אנשים "סמארטפאן כשר"
• גליון השמעיני את קולך, גליון 82.
לפרשת משפטים.
• מסיבת 'חזק ונתחזק' - עי מפעל מחניך קדוש.
ג' משפטים תשעט - מסיבת חזק ונתחזק.
• מודעות וגליון 'מחניך קדוש'.
שע"י ק"ק סאטמאר וויליאמסבורג.
• גליון ' smart voice' באנגלית
ועוד
- קבצים מצורפים
-
- ושוחד לא תקח.pdf
- (366.23 KiB) הורד 6 פעמים
-
- קטעים וראשי פרקים מתוך קונטרס סורו אל תגעו -סמרטפון חדש 4 עמודים.pdf
- (211.83 KiB) הורד 6 פעמים
-
- ברוך המקדש -על מעמד התעוררות בב''פ.pdf
- (123.7 KiB) הורד 8 פעמים
-
- מסיבת חזק ונתחזק.pdf
- (804.76 KiB) הורד 5 פעמים
-
- סמארט+Smart+Voice.pdf
- (600.76 KiB) הורד 4 פעמים
-
- 82 משפטים (1).pdf
- (1.49 MiB) הורד 5 פעמים
-
- 82 משפטים.pdf
- (1.48 MiB) הורד 3 פעמים
-
- הקו הנכון.pdf
- (206.15 KiB) הורד 3 פעמים
-
- סדר המעמד.pdf
- (1.02 MiB) הורד 4 פעמים
-
- מעמד התעוררות.pdf
- (624.38 KiB) הורד 7 פעמים
-
- פתחו שערים פרשת משפטים.pdf
- (625.61 KiB) הורד 7 פעמים
-
- רזא יקירא בשלח תשע''ט.pdf
- (166.68 KiB) הורד 4 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 06 פברואר 2019, 02:00
הכתובת החדשה!!
http://anti-net.ml
http://anti-net.ml
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 11 פברואר 2019, 02:31
זכיתי בטאבלט של המכירה הסינית!
כ' אדר
התקשרו אתמול לבשר שזכיתי בטאבלט של המכירה הסינית !!
לא האמנתי שאזכה. אני עוד זוכר כשהגיעה בדואר החוברת של המכירה, וישר החלטתי שאני תורם להם. כשדוד שלי עבר את הניתוח הם כל כך עזרו לו, שיש לכל המשפחה הכרת הטוב אליהם. עברתי על הפרסים, ורציתי לבחור את הש״ס שוטנשטיין, התחלתי דף היומי לפני חצי שנה ובנתיים מתקדם יפה.. זה היה עוזר לי לחזור בבית על הדף, לא שאני חוזר כל יום כמו גבריאל שיושב לידי בשיעור, אבל משתדל לחזור קצת בערב.
אבל אחרי זה ראיתי את הטאבלט של נתיב, ולרגע סגרתי את החוברת לבדוק שלא טעיתי, אבל זה באמת היה של האירגון הזה. בהתחלה היה לי מאוד מוזר, לא הסתדר לי בראש שמוסד חרדי מפרסמים כזה דבר בהגרלה. אני קופאי ביש, בסניף ליד הבית, וכמעט לכל העובדים יש אייפונים. אבל אני לא מוותר ולא קונה, אפילו שנחמן מהקופה הראשית כל פעם מתעצבן עלי שהוא לא יכול לשלוח לי הודעות. אצלי זה פרינציפ, הרבנים אמרו שצריך לקנות טלפון כשר ואני לא עושה נגד הרבנים. אז בהתחלה כשראיתי את החוברת חשבתי שזה אייפון, אבל אחרי זה ראיתי שזה טאבלט, והתחלתי לחשוב אולי זה דווקא יעזור לי כזה מכשיר, יש שמה הכשר גדול של הרבנים, ככה שזה לא נגדם, וסופסוף נחמן יוכל לשלוח לי הודעות דרך האינטרנט שלו.
וככה זכיתי בזה, אני עוד לא מאמין.. אמרו שיביאו לי את זה מחר עם שליח עד הבית
כ"א אדר
הבוקר הביאו את הטאבלט, בדיוק הייתי צריך לצאת לעבודה והחלטתי שאני לא מביא אותו איתי, כי אשתי מאוד כעסה שהזמנתי את זה ואמרה שזה בדיוק כמו אייפון אפילו שזה יותר גדול, ועשינו פשרה שזה יישאר רק בבית.
כפרה עליה, היא דואגת לי יותר מידי, חושבת שאני ילד קטן. בכל אופן הזדרזתי לחזור מהעבודה ולפתוח את המכשיר, לקח לי קצת זמן להבין איך מדליקים כי היה צריך קודם להטעין אותו. בנתיים פתחתי לעצמי מייל, ושלחתי כמה הודעות לחברים שהביאו לי פעם את כתובת שלהם.
אני חייב לצאת לשיעור דף היומי
כ"ב אדר
נחמן אומר לי שאם אין לי אהבת-סאפ, הוא לא יכול לשלוח לי הודעות כי הוא לא משתמש במייל שלו, אני לא יודע אם יש את זה בטאבלט אז הוא אמר שאביא לו אותו והוא כבר יראה לי.
אז הבוקר הבאתי אותו לעבודה, אפילו שהבטחתי לשושנה, זה אשתי, אבל זה חשוב הפעם וזה בשביל העבודה. ונחמן הראה לי שיש משהו שנקרא חנות כשרה, והוא הוריד שמה את האפליקציה, וכשאמרתי לו אהבת-סאפ הוא צחק ואמר שאני לא אומר טוב אלא צריך להגיד ווטצאפ. אני צריך להתרגל לשם הזה.. הוא חיבר אותי לקבוצה של העובדים של החנות ואמר שיהיה לי מעניין.
כ"ה אדר
לא יודע איפה הייתי עד היום, לא האמנתי שיש כזה דבר מרתק כמו הווצאפ. אני יכול לישאר שעות רתוק למסך, עונה ומגיב וקורא את התגובות של האנשים. התחברתי לעוד כמה קבוצות, של חדשות ושל "ברבורים" זה כל מיני דברים מצחיקים וקטעים ששולחים לקבוצה, יש שמה כאלה ששולחים לפעמים סרטונים מאוד מצחיקים.. אני כל פעם צוחק ועושה להם סמיילים כדי שישלחו עוד..
גם יש לי עכשיו שיעורים בווצאפ, כבר לא צריך ללכת לדף היומי שהיה הרבה יותר משעמם. יש לי כל מיני חיזוק יומי ששולחים לי.
כ"ט אדר
לא מרגיש כל כך טוב עם עצמי.. לא נעים לי לכתוב. לפני יומיים, אסתי, זה אחת מהקבוצה של ברבורים, שלחה סרטון שהיא חתכה מסרט שהחילונים עשו על חרדים, היה קטע מאוד יפה שבחורים לומדים בבית מדרש ופתאום מגיעים חיילים שרצו לגייס אותם, ואז הלכו איתם מכות, משהו לא נורמלי.
אז כולם בקבוצה כנראה הכירו את הסרט, כי שאלתי איזה שאלה וכולם עשו כזה סמיילים של קריצות וצחקו עלי. אבל אחרי זה האסתי הזאת שלחה לי הודעה פרטית שיש לה את הסדרה (סדרה זה קבוצה של סרטים, כנראה כשהסרט מידי גדול ולא נכנס להם על הדיסק אז הם חותכים אותו כדי לעשות כמה דיסקים), וקבענו להיפגש בתחנת אוטובוס והיא הביאה לי כרטיס זיכרון. חשבתי שהיא צחקה עלי, אבל כשהכנסתי את הכרטיס בטאבלט, באמת ראיתי שיש שמה את הסרטים.
לא רציתי ששושנה אשתי תראה שאני רואה סרט, אז חיכיתי שהיא תירדם והלכתי לשירותים, לקחתי איתי אזניות ומטען נייד ליתר ביטחון.
חבל שראיתי את זה. זה ממש לא היה חרדי, אולי חרדים שיחקו שמה, אבל ראיתי שמה דברים שלא ראיתי כל החיים שלי, ובכלל סיימתי בחמש בבוקר, ואחרי זה הייתי עייף כל היום.
י' ניסן
לא נוח לי הטאבלט הזה, לא שאני לא זמין, כי אני לוקח אותו איתי כל יום לעבודה. אבל אני רואה את החברים שיש להם את זה בכיס וזה הרבה יותר נוח. הם מגיבים מיד כששולחים להם ווצאפ, ולי זה כבד כל פעם לפתוח את השקית ולבדוק אם מישהו שלח לי הודעה.
אז קניתי מכשיר, לא משהו מידי יקר, עלה לי אלף שקל, והמוכר אמר שעשה לי חסימה כי לא רציתי חס ושלום להיות עם אינטרנט פרוץ. אפילו שהרבה חברים שלי (וואללה כמה חברים חדשים הכרתי בווצאפ, חבל שלא היה לי את זה כבר לפני כמה שנים), אז הם טוענים שבלבלו את הרבנים והאינטרנט לא באמת אסור. אבל אני רציתי חסימה. לא כמו נתיב שסתם חונקים אותי ולא נותנים כלום. אבל שיהיה חסימה. המוכר שאל אותי אם אני רוצה יוטוב ופייסבוק, לא ידעתי בדיוק מה זה, ואמרתי שישאיר לי ואם יהיה בעיות כבר אגיד לו שיסגור.
כ' אדר
התקשרו אתמול לבשר שזכיתי בטאבלט של המכירה הסינית !!
לא האמנתי שאזכה. אני עוד זוכר כשהגיעה בדואר החוברת של המכירה, וישר החלטתי שאני תורם להם. כשדוד שלי עבר את הניתוח הם כל כך עזרו לו, שיש לכל המשפחה הכרת הטוב אליהם. עברתי על הפרסים, ורציתי לבחור את הש״ס שוטנשטיין, התחלתי דף היומי לפני חצי שנה ובנתיים מתקדם יפה.. זה היה עוזר לי לחזור בבית על הדף, לא שאני חוזר כל יום כמו גבריאל שיושב לידי בשיעור, אבל משתדל לחזור קצת בערב.
אבל אחרי זה ראיתי את הטאבלט של נתיב, ולרגע סגרתי את החוברת לבדוק שלא טעיתי, אבל זה באמת היה של האירגון הזה. בהתחלה היה לי מאוד מוזר, לא הסתדר לי בראש שמוסד חרדי מפרסמים כזה דבר בהגרלה. אני קופאי ביש, בסניף ליד הבית, וכמעט לכל העובדים יש אייפונים. אבל אני לא מוותר ולא קונה, אפילו שנחמן מהקופה הראשית כל פעם מתעצבן עלי שהוא לא יכול לשלוח לי הודעות. אצלי זה פרינציפ, הרבנים אמרו שצריך לקנות טלפון כשר ואני לא עושה נגד הרבנים. אז בהתחלה כשראיתי את החוברת חשבתי שזה אייפון, אבל אחרי זה ראיתי שזה טאבלט, והתחלתי לחשוב אולי זה דווקא יעזור לי כזה מכשיר, יש שמה הכשר גדול של הרבנים, ככה שזה לא נגדם, וסופסוף נחמן יוכל לשלוח לי הודעות דרך האינטרנט שלו.
וככה זכיתי בזה, אני עוד לא מאמין.. אמרו שיביאו לי את זה מחר עם שליח עד הבית
כ"א אדר
הבוקר הביאו את הטאבלט, בדיוק הייתי צריך לצאת לעבודה והחלטתי שאני לא מביא אותו איתי, כי אשתי מאוד כעסה שהזמנתי את זה ואמרה שזה בדיוק כמו אייפון אפילו שזה יותר גדול, ועשינו פשרה שזה יישאר רק בבית.
כפרה עליה, היא דואגת לי יותר מידי, חושבת שאני ילד קטן. בכל אופן הזדרזתי לחזור מהעבודה ולפתוח את המכשיר, לקח לי קצת זמן להבין איך מדליקים כי היה צריך קודם להטעין אותו. בנתיים פתחתי לעצמי מייל, ושלחתי כמה הודעות לחברים שהביאו לי פעם את כתובת שלהם.
אני חייב לצאת לשיעור דף היומי
כ"ב אדר
נחמן אומר לי שאם אין לי אהבת-סאפ, הוא לא יכול לשלוח לי הודעות כי הוא לא משתמש במייל שלו, אני לא יודע אם יש את זה בטאבלט אז הוא אמר שאביא לו אותו והוא כבר יראה לי.
אז הבוקר הבאתי אותו לעבודה, אפילו שהבטחתי לשושנה, זה אשתי, אבל זה חשוב הפעם וזה בשביל העבודה. ונחמן הראה לי שיש משהו שנקרא חנות כשרה, והוא הוריד שמה את האפליקציה, וכשאמרתי לו אהבת-סאפ הוא צחק ואמר שאני לא אומר טוב אלא צריך להגיד ווטצאפ. אני צריך להתרגל לשם הזה.. הוא חיבר אותי לקבוצה של העובדים של החנות ואמר שיהיה לי מעניין.
כ"ה אדר
לא יודע איפה הייתי עד היום, לא האמנתי שיש כזה דבר מרתק כמו הווצאפ. אני יכול לישאר שעות רתוק למסך, עונה ומגיב וקורא את התגובות של האנשים. התחברתי לעוד כמה קבוצות, של חדשות ושל "ברבורים" זה כל מיני דברים מצחיקים וקטעים ששולחים לקבוצה, יש שמה כאלה ששולחים לפעמים סרטונים מאוד מצחיקים.. אני כל פעם צוחק ועושה להם סמיילים כדי שישלחו עוד..
גם יש לי עכשיו שיעורים בווצאפ, כבר לא צריך ללכת לדף היומי שהיה הרבה יותר משעמם. יש לי כל מיני חיזוק יומי ששולחים לי.
כ"ט אדר
לא מרגיש כל כך טוב עם עצמי.. לא נעים לי לכתוב. לפני יומיים, אסתי, זה אחת מהקבוצה של ברבורים, שלחה סרטון שהיא חתכה מסרט שהחילונים עשו על חרדים, היה קטע מאוד יפה שבחורים לומדים בבית מדרש ופתאום מגיעים חיילים שרצו לגייס אותם, ואז הלכו איתם מכות, משהו לא נורמלי.
אז כולם בקבוצה כנראה הכירו את הסרט, כי שאלתי איזה שאלה וכולם עשו כזה סמיילים של קריצות וצחקו עלי. אבל אחרי זה האסתי הזאת שלחה לי הודעה פרטית שיש לה את הסדרה (סדרה זה קבוצה של סרטים, כנראה כשהסרט מידי גדול ולא נכנס להם על הדיסק אז הם חותכים אותו כדי לעשות כמה דיסקים), וקבענו להיפגש בתחנת אוטובוס והיא הביאה לי כרטיס זיכרון. חשבתי שהיא צחקה עלי, אבל כשהכנסתי את הכרטיס בטאבלט, באמת ראיתי שיש שמה את הסרטים.
לא רציתי ששושנה אשתי תראה שאני רואה סרט, אז חיכיתי שהיא תירדם והלכתי לשירותים, לקחתי איתי אזניות ומטען נייד ליתר ביטחון.
חבל שראיתי את זה. זה ממש לא היה חרדי, אולי חרדים שיחקו שמה, אבל ראיתי שמה דברים שלא ראיתי כל החיים שלי, ובכלל סיימתי בחמש בבוקר, ואחרי זה הייתי עייף כל היום.
י' ניסן
לא נוח לי הטאבלט הזה, לא שאני לא זמין, כי אני לוקח אותו איתי כל יום לעבודה. אבל אני רואה את החברים שיש להם את זה בכיס וזה הרבה יותר נוח. הם מגיבים מיד כששולחים להם ווצאפ, ולי זה כבד כל פעם לפתוח את השקית ולבדוק אם מישהו שלח לי הודעה.
אז קניתי מכשיר, לא משהו מידי יקר, עלה לי אלף שקל, והמוכר אמר שעשה לי חסימה כי לא רציתי חס ושלום להיות עם אינטרנט פרוץ. אפילו שהרבה חברים שלי (וואללה כמה חברים חדשים הכרתי בווצאפ, חבל שלא היה לי את זה כבר לפני כמה שנים), אז הם טוענים שבלבלו את הרבנים והאינטרנט לא באמת אסור. אבל אני רציתי חסימה. לא כמו נתיב שסתם חונקים אותי ולא נותנים כלום. אבל שיהיה חסימה. המוכר שאל אותי אם אני רוצה יוטוב ופייסבוק, לא ידעתי בדיוק מה זה, ואמרתי שישאיר לי ואם יהיה בעיות כבר אגיד לו שיסגור.
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי חזקי » 11 פברואר 2019, 02:42
עבודת קודש!
אם כי ההודעה האחרונה צרמה לי.
מה הענין לחשוף - בפני כאלה שאין להם מושג מה באמת הוואטספ מכיל - את שערי הגיהנם.
לא אזלינן בתר רוב? ושמא מיעוט המצוי הוא...
מומלץ לעדן את הסיפור בעירבוב המינים גם אם נועד לחדד בעיה זו במכלול הבעיות. עדינות!
אם כי ההודעה האחרונה צרמה לי.
מה הענין לחשוף - בפני כאלה שאין להם מושג מה באמת הוואטספ מכיל - את שערי הגיהנם.
לא אזלינן בתר רוב? ושמא מיעוט המצוי הוא...
מומלץ לעדן את הסיפור בעירבוב המינים גם אם נועד לחדד בעיה זו במכלול הבעיות. עדינות!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 11 פברואר 2019, 03:17
חזקי, מה דעתך לפתוח אשכול כזה גם בפורום שלך?
נערך לאחרונה על ידי עזר בתאריך 11 פברואר 2019, 03:19, נערך פעם אחת בסך הכל.
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 11 פברואר 2019, 03:18
נגע האייפון המסונן
שהוא = מסוכן!
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 424C2F4679
שהוא = מסוכן!
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 424C2F4679
- קבצים מצורפים
-
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי חזקי » 11 פברואר 2019, 21:33
עזר כתב:חזקי, מה דעתך לפתוח אשכול כזה גם בפורום שלך?
בשמחה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 12 פברואר 2019, 02:06
וואו! שמעתי סיפור ממש דומה:
כ' אדר
הגיע החינמון השבועי לתיבת הדואר.
ישבתי עם כוס קפה, היה שם פרסומת של חנות ממש זולה, שמוכרים מכשירי "וויז" של חברה שנראה שיש לה קשר לסיומי מסכתות. נראה שהחבר'ה שם מחוברים חזק לדף היומי, כל יום יש שם "הדרן".
כ"א אדר
הבת שלי, שושנה, אספה את כל העיתונים הישנים ורצתה לזרוק את החינמון לפח. רצתי אחריה רגע לפני שהלכתי לדף היומי. כבר הרבה מסכתות התחלתי ומעולם לא הגעתי ל"הדרן", תמיד אני אוכל בורקסים רק מהחברים שעושים "הדרן". וחוץ מזה כדאי שיהיה לי מכשיר "וויז", אומרים שזה כמו מכונת כביסה היום, חובה בכל בית. מי שמשתמש במפה בדרכים - אלו אנשים שעדיין מכבסים ביד.
כ"ב אדר
הלכתי לחנות הזו, ממש גומחה. נתנו לי מכשיר כשר למהדרין מן המהדרין, עם חתימה מיוחדת, וכתוב שזה רק ל"וויז". שאלתי את המוכר שהיה נראה ממש שיסער מהסיפורים האם המכשיר חסום לגמרי, הוא קרץ לי בעין ימין ואמר "כמה חסום אתה רוצה?" אמרתי לו כלום, רק וויז. אמר לי יש פה רק וויז, הנה הדליק לי. והלכתי ככה הביתה. יצאתי מהחנות והוא אמר - פנה ימינה, אנשים הסתכלו עלי ברחובות. בנאדם הולך עם וויז מהחנות לבית שלו.
כ"ה אדר
אשתי, יפה, אומרת שקרה לי משהו, אני הולך מחדר לחדר ומחכה שיגידו לי בוויז לאן ללכת. לפעמים אני הולך עם זה להוריד את הפח. גם נוסע עם זה באוטובוס. אני יושב מאחורי הנהג ומדליק את הרמקול ממש חזק. יש לו, להדרן הזה עוצמה של סאונד. חבל שלא לוקחים את זה לחתונות. אני יושב מאחורי הנהג ושם לו "וויז" עד שהוא מתעצבן ועוצר את האוטובוס ואומר לי שאסתום למכשיר את הפה.
כ"ט אדר
מוישה, אחר החבר'המנים בכולל, אמר לי - שאפשר להתקין במכשיר שלי גם מיילים, וגם אפשר לשים לוח שנה של זמני תפילות וגם אפילו אפשר לשים שם "וואטספים", שאלתי אותו מה זה, והוא הראה לי שבנוקיה סי 2 שלו יש עיגול ירוק שנראה כמו בלון קומיקס עם שפופרת של טלפון. ולוחצים על זה. מיד כשזה נפתח לו ראיתי בצד ימין של המסך מלא עיגולים של תמונות וליד רובם היה כתוב "חחח" שאלתי אותו מה זה הסיסמא הזו. הוא אמר לי "לא משנה, תביא תמכשיר, נסדר לך את העניינים".
א' ניסן
הבוקר הוא החזיר לי את המכשיר מוישה, אין עליו. שם לי מייל עם המספר שלי, 76משהו. וגם פינק אותי ב"וואטספים". מדהים הדבר הזה. תוך כמה שעות שלחו לי מלא הודעות וחיברו אותי ל"קבוצות".
ח' ניסן
לא יודע איפה הייתי עד היום, לא האמנתי שיש כזה דבר מרתק כמו הווצאפ. אני יכול לישאר שעות רתוק למסך, עונה ומגיב וקורא את התגובות של האנשים. התחברתי לעוד כמה קבוצות, של חדשות ושל "ברבורים" זה כל מיני דברים מצחיקים וקטעים ששולחים לקבוצה, יש שמה כאלה ששולחים לפעמים סרטונים מאוד מצחיקים.. אני כל פעם צוחק ועושה להם סמיילים כדי שישלחו עוד..
גם יש לי עכשיו שיעורים בווצאפ, כבר לא צריך ללכת לדף היומי שהיה הרבה יותר משעמם. יש לי כל מיני חיזוק יומי ששולחים לי.
י"ב ניסן
לא מרגיש כל כך טוב עם עצמי.. לא נעים לי לכתוב. לפני יומיים, אסתי, זה אחת מהקבוצה של ברבורים, שלחה סרטון שהיא חתכה מסרט שהחילונים עשו על חרדים, היה קטע מאוד יפה שבחורים לומדים בבית מדרש ופתאום מגיעים חיילים שרצו לגייס אותם, ואז הלכו איתם מכות, משהו לא נורמלי.
אז כולם בקבוצה כנראה הכירו את הסרט, כי שאלתי איזה שאלה וכולם עשו כזה סמיילים של קריצות וצחקו עלי. אבל אחרי זה האסתי הזאת שלחה לי הודעה פרטית שיש לה את הסדרה (סדרה זה קבוצה של סרטים, כנראה כשהסרט מידי גדול ולא נכנס להם על הדיסק אז הם חותכים אותו כדי לעשות כמה דיסקים), וקבענו להיפגש בתחנת אוטובוס והיא הביאה לי כרטיס זיכרון. חשבתי שהיא צחקה עלי, אבל כשהכנסתי את הכרטיס בטאבלט, באמת ראיתי שיש שמה את הסרטים.
לא רציתי ששושנה אשתי תראה שאני רואה סרט, אז חיכיתי שהיא תירדם והלכתי לשירותים, לקחתי איתי אזניות ומטען נייד ליתר ביטחון.
חבל שראיתי את זה. זה ממש לא היה חרדי, אולי חרדים שיחקו שמה, אבל ראיתי שמה דברים שלא ראיתי כל החיים שלי, ובכלל סיימתי בחמש בבוקר, ואחרי זה הייתי עייף כל היום.
זהו פחות או יותר. מכאן אתם למדים, שכדאי להתרחק ממכשירים של וויז למיניהם.
כ' אדר
הגיע החינמון השבועי לתיבת הדואר.
ישבתי עם כוס קפה, היה שם פרסומת של חנות ממש זולה, שמוכרים מכשירי "וויז" של חברה שנראה שיש לה קשר לסיומי מסכתות. נראה שהחבר'ה שם מחוברים חזק לדף היומי, כל יום יש שם "הדרן".
כ"א אדר
הבת שלי, שושנה, אספה את כל העיתונים הישנים ורצתה לזרוק את החינמון לפח. רצתי אחריה רגע לפני שהלכתי לדף היומי. כבר הרבה מסכתות התחלתי ומעולם לא הגעתי ל"הדרן", תמיד אני אוכל בורקסים רק מהחברים שעושים "הדרן". וחוץ מזה כדאי שיהיה לי מכשיר "וויז", אומרים שזה כמו מכונת כביסה היום, חובה בכל בית. מי שמשתמש במפה בדרכים - אלו אנשים שעדיין מכבסים ביד.
כ"ב אדר
הלכתי לחנות הזו, ממש גומחה. נתנו לי מכשיר כשר למהדרין מן המהדרין, עם חתימה מיוחדת, וכתוב שזה רק ל"וויז". שאלתי את המוכר שהיה נראה ממש שיסער מהסיפורים האם המכשיר חסום לגמרי, הוא קרץ לי בעין ימין ואמר "כמה חסום אתה רוצה?" אמרתי לו כלום, רק וויז. אמר לי יש פה רק וויז, הנה הדליק לי. והלכתי ככה הביתה. יצאתי מהחנות והוא אמר - פנה ימינה, אנשים הסתכלו עלי ברחובות. בנאדם הולך עם וויז מהחנות לבית שלו.
כ"ה אדר
אשתי, יפה, אומרת שקרה לי משהו, אני הולך מחדר לחדר ומחכה שיגידו לי בוויז לאן ללכת. לפעמים אני הולך עם זה להוריד את הפח. גם נוסע עם זה באוטובוס. אני יושב מאחורי הנהג ומדליק את הרמקול ממש חזק. יש לו, להדרן הזה עוצמה של סאונד. חבל שלא לוקחים את זה לחתונות. אני יושב מאחורי הנהג ושם לו "וויז" עד שהוא מתעצבן ועוצר את האוטובוס ואומר לי שאסתום למכשיר את הפה.
כ"ט אדר
מוישה, אחר החבר'המנים בכולל, אמר לי - שאפשר להתקין במכשיר שלי גם מיילים, וגם אפשר לשים לוח שנה של זמני תפילות וגם אפילו אפשר לשים שם "וואטספים", שאלתי אותו מה זה, והוא הראה לי שבנוקיה סי 2 שלו יש עיגול ירוק שנראה כמו בלון קומיקס עם שפופרת של טלפון. ולוחצים על זה. מיד כשזה נפתח לו ראיתי בצד ימין של המסך מלא עיגולים של תמונות וליד רובם היה כתוב "חחח" שאלתי אותו מה זה הסיסמא הזו. הוא אמר לי "לא משנה, תביא תמכשיר, נסדר לך את העניינים".
א' ניסן
הבוקר הוא החזיר לי את המכשיר מוישה, אין עליו. שם לי מייל עם המספר שלי, 76משהו. וגם פינק אותי ב"וואטספים". מדהים הדבר הזה. תוך כמה שעות שלחו לי מלא הודעות וחיברו אותי ל"קבוצות".
ח' ניסן
לא יודע איפה הייתי עד היום, לא האמנתי שיש כזה דבר מרתק כמו הווצאפ. אני יכול לישאר שעות רתוק למסך, עונה ומגיב וקורא את התגובות של האנשים. התחברתי לעוד כמה קבוצות, של חדשות ושל "ברבורים" זה כל מיני דברים מצחיקים וקטעים ששולחים לקבוצה, יש שמה כאלה ששולחים לפעמים סרטונים מאוד מצחיקים.. אני כל פעם צוחק ועושה להם סמיילים כדי שישלחו עוד..
גם יש לי עכשיו שיעורים בווצאפ, כבר לא צריך ללכת לדף היומי שהיה הרבה יותר משעמם. יש לי כל מיני חיזוק יומי ששולחים לי.
י"ב ניסן
לא מרגיש כל כך טוב עם עצמי.. לא נעים לי לכתוב. לפני יומיים, אסתי, זה אחת מהקבוצה של ברבורים, שלחה סרטון שהיא חתכה מסרט שהחילונים עשו על חרדים, היה קטע מאוד יפה שבחורים לומדים בבית מדרש ופתאום מגיעים חיילים שרצו לגייס אותם, ואז הלכו איתם מכות, משהו לא נורמלי.
אז כולם בקבוצה כנראה הכירו את הסרט, כי שאלתי איזה שאלה וכולם עשו כזה סמיילים של קריצות וצחקו עלי. אבל אחרי זה האסתי הזאת שלחה לי הודעה פרטית שיש לה את הסדרה (סדרה זה קבוצה של סרטים, כנראה כשהסרט מידי גדול ולא נכנס להם על הדיסק אז הם חותכים אותו כדי לעשות כמה דיסקים), וקבענו להיפגש בתחנת אוטובוס והיא הביאה לי כרטיס זיכרון. חשבתי שהיא צחקה עלי, אבל כשהכנסתי את הכרטיס בטאבלט, באמת ראיתי שיש שמה את הסרטים.
לא רציתי ששושנה אשתי תראה שאני רואה סרט, אז חיכיתי שהיא תירדם והלכתי לשירותים, לקחתי איתי אזניות ומטען נייד ליתר ביטחון.
חבל שראיתי את זה. זה ממש לא היה חרדי, אולי חרדים שיחקו שמה, אבל ראיתי שמה דברים שלא ראיתי כל החיים שלי, ובכלל סיימתי בחמש בבוקר, ואחרי זה הייתי עייף כל היום.
זהו פחות או יותר. מכאן אתם למדים, שכדאי להתרחק ממכשירים של וויז למיניהם.
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 19 פברואר 2019, 21:03
מהעיתונות.
- קבצים מצורפים
-
- מהעיתונות.png (126.92 KiB) נצפה 80 פעמים
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח
על ידי עזר » 19 פברואר 2019, 21:04
בא נראה אותם דורשים הוכחה ואישור מרב שהוא צריך את זה ל "צורך פרנסה".
מותר לאכול חזיר לצורך פרנסה?!
מותר לאכול חזיר לצורך פרנסה?!
- עזר
- { AUTHOR_TOPIC }
- הודעות: 1020
- הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
- { THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב
{ TOPIC_AUTHOR }
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: RUSHL ו־29 אורחים