אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אחרות

יעוץ עידכון על כל מה שקשור לתוכנות מחשבים וכדו'

מנהל: בכל מכל כל

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 05 פברואר 2018, 15:51

אינתיפאדת ה"כח אחר מעורב בו..."

כולנו עמדנו מבוהלים מהאינתיפאדה... של גל ההצתות... וכעת מועצת הבטחון ומשרד הפנים עסוקים בחקירות ודרישות בלהפיק לקחים מה עושים במקרה של הצתות מתחדשות וכו'... אז תרשה לי להרגיע אותך... שטויות!!!! אין מה להפיק לקחים!! אני יכול להבטיח לך שתוך שבוע שבועיים מקסימום כל הסכנה אמורה לחלוף... הרי אוטוטו הולך לרדת גשם... וברגע שירד גשם רציני וכל העצים יספגו במים... זהו!!! באותו רגע עברה העונה!!! מכאן ואילך כבר אי אפשר לעשות שריפות מהסוג הזה... אז ממה אתם כ"כ מפחדים...??? אה... מה תגידו... שכל המציתים למדו את המקצוע והם יחכו חלילה לשנה הבאה... הם יחכו ח"ו להזדמנות הבאה ששוב יהיה סוף סתיו... שוב העצים יהיו יבשים... ושוב יהיה רוח מזרחית... מזה אתם חוששים??? הוי... באמת... איך שכחתם... מי שקצת עוקב אחרי ההתנהלות של האינתיפאדות לאורך השנתים שלוש האחרונות... זה עובד ככה... מחבל אחד קם בבוקר ודוקר... המקרה הבודד הזה עובר לרשת המקוונת... ותוך כמה שעות עוד ארבעה מחבלים מנסים לדקור.. ואז כמו כדור שלג שמתגלגל... תוך יומיים עוד שלושים מקרים של דקירות... ואז זה נהיה קטסטרופה לכל דבר... התכנסות חירום של מועצת הבטחון... מה יהיה? מה עושים?? איך משתלטים על התופעה החדשה?? כולם חסרי אונים... כולם מסתובבים מפוחדים ברחובות... בטוחים שזהו!! אי אפשר להסתובב יותר ברחוב... ואז כולם מתחילים להתפלסף מה עושים??? ואיך מתמודדים וכו' וכו'... ואז איכשהו לאט לאט זה דועך... התופעה הולכת ונמוגה... עד שהיא פשוט נעלמת... איך היא נעלמת?? מישהו עשה משהו?? לא!!! מישהו הצליח ליצור כושר הרתעה? לא!!! אז מה כן??

זה כמו כל מודה... שיש שיא העונה... ואח"כ העונה דועכת עד שנעלמת...

ואז אחרי חצי שנה... שוב... מחבל אחד מופיע והפעם פיגוע דריסה... אה... ככה?? תוך רגע המחזה מוסרט ונשלח ישר לרשת המקוונת... מיליון נערים ערביים רואים את מעשה "הגבורה" ותוך שעתיים יש עוד שלוש פיגועי דריסה... ואחרי יומיים עוד עשרים ניסיונות של פיגועי דריסה... מועצת הבטחון מתכנסת בבהלה... וראש הממשלה מודיע על עידן חדש... של פיגועי דריסה... מה עושים?? ישיבות קבינט... בהלה ברחובות... מציבים בטוניידות ועמודים בתחנות... כולם מפחדים להסתוב ברחובות.. זהו... כולם חושבים לעצמם מה יהיה.. איך תגמר התופעה הזו אם תגמר בכלל... ואז איכשהו... כמו שהתופעה הזו התחילה בקול רעש גדול ככה איכשהו היא לאט לאט דועכת בקול דממה דקה... ואז לאחר כמה חודשים... שוב משהו חדש... תופעת ההצתות... מישהו הצית... אחרי שעתיים עוד עשר הצתות... תוך יומיים עוד שלושים הצתות... תוך ארבעה ימים עוד מאתיים הצתות... ומה יהיה... שוב מועצת הבטחון וישיבת ממשלה... ההההלו... רגע... למה אתם חוששים עכשיו רק מהצתות?? למה אתם לא חוששים שבדיוק עכשיו יגיע חלילה מחבל ויעשה פיגוע דריסה רח"ל?? הרי לפני לא הרבה זמן כולנו פחדנו מזה וחשבנו מה עושים נגד זה... אז למה משום מה הפסקנו לפחד מזה?

אלא מאי?? התשובה היא:

שזה לא אינתיפאדה של הצתות!! ולא אינתיפאדה של פיגועי דריסה!! ולא אינתיפאדה של פיגועי דקירה וגם לא של פיגועי טרקטורים... רק מה?? יש אנתיפאדה אחת ויחידה! אינתיפאדה של הרשת המקוונת!!!!! זה הכל!!!!! זה מתחיל בזה ונגמר בזה!!! מפגר מי שרואה את זה אחרת!!!! אם ערבי טיפש אחד החליט להדליק גפרור ולשרוף יער... הוא הרי לא חידש פה שום חידוש מיוחד... הוא הרי לא אדם הראשון שלראשונה הגיע במוצאי שבת וגילה שאפשר לחבר שתי אבנים ולהצית אש... כולנו הרי יודעים שאפשר לעשות שטויות ובגפרור אחד אפשר לשרוף יער שלם... נו... אז מה בכל זאת התחדש בשבוע שעבר???? החידוש היה שטיפש אחד עשה את זה... זה הכל!!!! אז אם זה היה לפני עשר שנים יער שלם היה נשרף וזהו... אבל ברגע שהיום זה עובר ברשת המקוונת... עם כיתובות של הסתה... ועם 8000 תגובות והודעות מתלהמות... ככככולם הולכים אחריו כמו כבשים... זה הכל!!! זה כל מה שהתחדש בשבוע האחרון!!! זה לא קשור לרוח מזרחית... ולא קשור לשום דבר... זה קשור לדבר אחד ויחיד שקוראים לו אינטרנט!!! וממילא אין שום טעם לטפל נקודתית בתופעת ההצתות... כי זה לא הנושא... ברגע שהמודה תסתיים.... ברגע שהתופעה הזו תרד מהכותרות ברשת אז זהו... זה יעבור כמו כל פיגוע דריסה שזהו... היה ונגמר... ואף אחד לא מפחד מזה עכשיו... לא אנחנו ולא המחבלים...

---

מי שקצת יודע מסכת בבא קמא... יש ארבעה אבות נזיקין ואחד מהם זה אש!!!! עכשיו ככה: לכל אחד מהאבות יש תולדות... מה פירוש תולדות??? הכוונה היא שלכל אב יש הגדרה ומאפיין מסויים שאנחנו מגדירים שזה הקטיגוריה שלו!!! לדוגמא: הגמ' מגדירה שהקטיגוריה של האב- אש זה "כח אחר מעורב בו"!!!! זה המאפיין שלו... זו התכונה שמאפיינת את האש... כן.. אני לא צריך לספר לך... כל מחבל שהדליק איזה צמיג בשבוע האחרון באמצע יער... הצמיג שנשרף או העץ שלידו שגם הוא נשרף לא זה הסיפור הגדול שלנו!!!!! לא בשביל זה הביאו מטוסי ענק מרוסיה וארצות הברית... נכון?? רק איפה מתחיל הסיפור הגדול?? שאחרי!!!! אחרי שהוא הצית... והלך לו לדרכו... פתאום הגיע כח אחר... כח זר... רוח זרה שלא קשורה להצתה והיא התחילה לעבוד פה שעות נוספות... וזה עשה את כל החורבן הנוראי של שבוע שעבר... מתאים להם... מתאים לחשודים שנתפסו מציתים... מתאים להם לטעון "בתום לב" מה בסך הכל עשינו...?? בסך הכל הדלקתי נרגילה ליד איזה עץ... בסה"כ הדלקתי איזה עץ שיחמם אותי ככה... כמה כבר עולה עץ??? אה... לא צודק? כן אדוני!!!! תמים שכמותך.. אתה מדליק פה עץ!!! אבל אז מגיע כח אחר שמעורב בו... הרוח הדרומית הנוראית הזו ומציתה את כל יערות הכרמל... ואת כל בתי המגורים שנבנו סביבו.

וזה בסדר!!! גם ערבי מבין את זה!!! תאמין לי שהוא הבין!!! לא צריך ללמוד בבא קמא בשביל להבין שמהאפיין של אש זה כח אחר מעורב בו.

---

זו האינתיפאדה שאנחנו נמצאים בה עמוק עמוק!!!!

אינתיפאדת הכח אחר מעורב בו!!!!!!

מישהו שולח איזה שטות לרשת המקוונת... ו... וזהו... הוא מצידו סיים... הוא כבר יכול ללכת... אבל אז מגיעה הרוח... הרוח הזו שקוראים לה בדורנו הרשת האלחוטית והיא מסיתה ומלהיטה אספסוף שלם של מחבלים... אספסוף שלם של רשעים ארורים... ש... שעשרים מטוסי כיבוי לא מצליחים לכבות את הרוח הזו.. משוגע מי שיחשוב שמדובר באינתיפאדה של הצתות!!!! זה אינתיפאדה הרבה יותר שורשית... זה טרור של כח אחר מעורב בו!!! אינתיפאדת הרשת האלחוטית!!!!

כואב הלב!!! ומפחיד לומר את המסר!!!!!

אם מחפשים אשמים... אם שואלים את השאלה: למה ככה עשה ה' לנו? מה פשר החרון אף הזה?? על מה ולמה זה קרה???

אחי היקר... תרשה לי להצמיד אותך לקיר... תגיד לי: האם שמת לב שברגע שאתה פותח את האינטרנט... אתה לאט לאט נכנס למצב של "כח אחר מעורב בו"??? אתה הרי מבין מצוין על מה אני מדבר... אמנם ההצתה הראשונה היא שלך... אתה קנית את המכשיר... אתה לחצת על הכפתור הראשון... אבל מכאן ואילך??? זהו!!! אתה יוצא מהתמונה ומכאן ואילך כח אחר מעורב בו... מגיעה רוח זרה... רוח חזקה... רוח מייבשת... והיא מעיפה אותך הלאה הלאה... רחוק רחוק... לאיפה?? לא יודע... מה שברור היא מכאן ואילך מחליטה לאיפה.. אתה כבר מחוץ לתמונה... ואני לא צריך להביא דוגמאות... ואני לא צריך להסביר מידי... אתה מבין הרבה יותר טוב ממני על מה אני מדבר!!!! אז זהו שמה שקרה שבוע שעבר עם אינתיפאדת ההצתות... זה מדגם מאוד נקודתי לתופעה גלובלית שאתה מכיר אותה מקרוב!!! יכולה להיות איזה שריפה קצת גדולה בזכרון יעקב... נו... בסיידר... קורה... אבל איך היא הגיעה לחלמיש?? איך היא הגיעה לחיפה?? איך היא הגיעה לבית מאיר ואיך היא הגיעה למאות רבות של הצתות?? איך??? אני לא צריך לענות את התשובה... אתה יכול לענות במקומי... בטח!!! אם אתה יכול לקרא כל שטות שאיזה טיפש מנס ציונה כתב!!! אז כל ערבי מאבו גוש יכול לראות את מעשה הגבורה של ידידו מדלית אל כרמל... ואם אתה מאשקלון מרשה לעצמך להיחשף לכל משפט מטופש שאמר איזה גוילם מהגליל התחתון... אז למה שהערבי ממג'ד אל כרום לא יתפוס "חיזוק" ממעשה הגבורה של השהיד מכפר קאסם... אינתיפאדת הכח אחר מעורב בו!!!! זה אינתיפאדה שמסתובבת עמוק עמוק בינינו... זו אש ששורפת!!!! אם אתה חרדי... מסוגל לקרא לשון הרע והוצאת שם רע שכל איזה חוטא ומחטיא מזנבות הציבור שלנו כותב בוואצ'אפ... אז יש לך בהחלט מה לחשוש על העור שלך!!!!! כי לא רק אתה קורא שטויות!!! גם השכן שלך החילוני קורא שטויות. ואם אתה נחשף ללשון הרע מסקרן... אז אתה מבין לבד שהוא כבר נחשף למשהו קצת יותר גרוע מזה... הוא כבר נחשף לאיזה מעשה של השחתת הנפש... ואם השכן החילוני נחשף לרוע והשחתה... אז מה אתה מצפה מהשכן הערבי?? הוא כבר נחשף למעשה רצח ואכזריות בלתי נתפסים... אם אתה מושפע מהלשון הרע והרכילות שאתה מקבל מלא-משנה-מי במייל... אל תהיה בהלם אם תפגוש את זה בתריס הבית שכמעט עולה בלהבות מהמחבל התורן שהושפע מחבירו... גם לו מותר להיות מושפע... לא רק לך...

---

אין ספק שהאינתיפאדה הזו באה לעורר אותנו!!!!!!

וחבל על האשליות... חבל להיצמד לתופעה הנקודתית... חבל להתמקד בתופעת ההצתות... הן בסה"כ המודה העונתית... אני בטוח שהמודה הזו תחלוף... אין מה לחשוש... בעזה"ש בגשם הראשון שיבוא במהרה... זה נעלם... אבל לחוש ליום שאחרי צריך!!! והיות והניסיון לאורך כל הדרך מוכיח שכל כמה חודשים מגיע גל טרור שמתחיל נטו ממשוגע אחד שעושה משהו... ומכאן ואילך ה"כח אחר" של הרשת החברתית מציתה את כל האספסוף ומכניסה את כולנו למצב חירום... תסתכל אחורה... מה... אתה עיוור?? אז זהו!!! שהגיע הזמן שלכל הפחות אנחנו שעדיין לא נמצאים בפשיטת רגל!!! לפחות אנחנו נסתכל במבט טיפה יותר רחב ונקלוט שהאש הדולקת באמת זו לא האש המצולמת בעיתונים... לא זה החזית!!!! ומטוסי הכיבוי וכל המשאבים שהופעלו כדי לכבות את האש תודה להם... אבל הם לא טיפלו במקור האש האמיתי!!! כי החזית האמיתית והטרור האמיתי נמצא אי שם... בחדרי חדרים... בכח אחר שמעורב בו... שהוא כיום הממליך מלכים... הוא זה שמכתיר את נשיא ארה"ב והוא זה שעשה את מרחץ הדמים ששמו האביב הערבי... והוא הוא זה שמרסק את הנשמות של אחינו בשרינו מבפנים... אז מה נגיד לאחינו התועים... החילונים... שהם כבר נמצאים עמוק מבפנים... אין הרבה מה להגיד... אבל אנחנו!!! שמנסים להשאר השפוים האחרונים בתוך המבול של כח אחר מעורב בו... אנחנו שנאחזים אנו בכוחות האחרונים בתואר אדם.... ומשתדלים שכח השכל ישפוט אותנו ולא הכח אחר המעורב בנו... אנחנו היחידים שעוד יכולים להעיז להסתכל ימינה ושמאלה ולהפיק לקחים מהנזקים הבלתי הפיכים שיכול לגרום אבי אבות האינתיפאדות של דורנו הלא היא הרשת החברתית... אני רוצה שתבין: זוית ראיה והפקת לקחים מהסוג הזה שאני מציע פה אתה כבר לא יכול לשמוע ממערכת הבטחון החילונית... כי זה כמו שאם יש היום תאונות דרכים... אף אחד לא מעלה על דעתו אפשרות להציע בועדת התחבורה.. רגע... אולי... אולי נשבית את הרכבים!!! אולי נחזור לסוס ועגלה!!! אי אפשר... למה?? כי די... זה כבר לאחר מעשה... האוטו זה עובדה... כעת לא נותר לנו אלא לנסות למזער את הנזקים... להוסיף עוד איזה כיכר או רמזור או עוד איזה אמצעי הרתעה... אז זהו!!! שבמערכת החילונית הנושא של האינטרנט זה כבר לאחר מעשה.. זה כבר לא נידון!!! אי אפשר כבר לפרוק את הנשק הזה!!! ממילא אצלם זה לא אופציה... אין להם ברירה אלא לנסות לחשוב איך מנסים להתמודד עם התופעה הקיימת... אבל אנחנו!!!! ברוך ה' אצלנו זה עדיין לא מאוחר!!! העסק עדיין לא!!! לא יצא מכלל שליטה!!! יש לנו עדיין אפשרות... ואל תגיד לי שאין!! כי יש!!! יש אלפי בחורי ישיבה טהורים וקדושים שאין להם שמץ של מושג מה זה אינטרנט!!! יש אלפי משפחות בני תורה שלא חסר להם כלום.. ואין להם אינטרנט... לא נותר לנו אלא לבחור בחיים ולהיאחז בכל שארית כוחנו בארץ החיים... יתן ה' וישוב מחרון אפו... עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט יאמר לצרותנו די... ותשקע האש...

---
עזר
 
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 05 פברואר 2018, 15:53

כינוס אברכים בביהכנ"ס "תפארת ציון"

מוצש"ק פרשת תרומה תשע"ה



מורנו הגר"ש קניבסקי שליט"א

התאספנו פה היום לדבר בפגעי האינטרנט, אל אלה שכבר נפלו לא צריך לדבר הם כבר מבינים מה לא בסדר, אנחנו מנסים לשפוך מים על אותם המקומות שהאש אינה שולטת בהם.

איני הכתובת לספר מה שקורה בשטח ואיני הכתובת לומר דברי מוסר רק אגיד את אשר בלבי.

קראנו בפרשת השבוע "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מדייקים חז"ל בתוכו לא כתיב אלא בתוכם, בתוכו של כל אחד ואחד, הרי כאן רמז עכ"פ שעל כל אחד מישראל לבנות מקדש לה' שהשכינה תשרה בתוכו, כשאדם בונה בית כמה סיעתא דשמיא הוא צריך פרנסה, בריאות, שלום בית, ילדים, אם השכינה שורה בבית הברכה מצויה, אין לאדם מה לדאוג ממה לחשוש, יש לו על מי לסמוך. אבל מה יעשה אדם שמגרש את השכינה מביתו, אדם שמכניס לתוך ביתו דבר שעליו נאמר "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך", הרי עתה אין לו על מי לסמוך, איך הוא ממשיך לנהל את ביתו, איך אדם מסוגל לקחת על עצמו כזאת אחריות.

הקב"ה יעזור ונצא כולנו מחוזקים מאסיפה זו, ונזכה להכניס את השכינה בתוך הבית פנימה, ה' יצליח דרכנו שנראה נחת מכל צאצאינו אמן ואמן.


הגרא"צ ישראלזון

בע"ה נדבר על כמה נקודות שעוד לא דברו עליהם.

דבר ראשון נתחיל במה שסיים הרב לדרמן, אחז"ל אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, מה הקשר בין שתי מימרות אלו, יש כאלו שחושבים הרי דברים אלו אין נוגעים לי, ב"ה לא לי ולא לאשתי יש גישה למחשב ולא אמור להיות גם בעתיד, על זה אחז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך, זה נוגע גם אליך, אל תפרוש מן הציבור, וכן כתב מרן הרב אלישיב לפני כמה שנים "חובה על כל אחד להשתתף באסיפות האלו" ובאמת למה? אז דבר ראשון אמרנו אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, דבר שני כותב החסיד יעב"ץ כח הציבור גדול משל כח היחיד בתפילה בתשובה ובכל העניינים, וכשהציבור רוצה משהו הכח שלו גדול יותר משל היחיד, אומר ר' ישראל כשיהודי בוילנא נחלש זה גורם ליהודי בפריז לעזוב את חיק היהדות וכן בהיפך כשיהודי בוילנא מתחזק זה מרומם את כל הגולה, וממילא אף בענייננו כשהחזקים יתחזקו יותר זה יגרום אף לחלשים להתרומם.

הגמ' בתענית דף י"א הפורש מן הציבור באים ב' מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הציבור אל יראה בנחמתן, נחשוב לרגע כמה צער יש לבעל שאשתו נפלה רח"ל ועזבה את הבית, כמה צער יש לאשה שבעלה עזב את הכל, וכמה כאלו יש בעולם ה' ישמור כמה צער יש להורים שבנם יצא לתרבות רעה, ויש כאלה, כמה צער כמה ביזיונות, להשתתף באסיפה כזו זה כפשוטו להשתתף בצערם של ישראל, והכל בצער גשמי, ומלבד זאת הלא כמה צער יש לשכינה אין לתאר ואין לשער, שכינה בוכה ואת פלוני זה לא מעניין, הוא הרי אין לו שום קשר לדברים הללו.

שאל אותי מישהו הרי א"א לשמור על הילדים כל היום מה אני עושה, אי אפשר לא לשלוח אותם לנסוע באוטובוס לבד, לכל ילד יש חברים לכל ילדה יש חברות מה עושים, יש לי תשובה, ומרן הגריש"א הסכים איתי.

הבן איש חי שואל אותה קושיא על תולעים בחסה, שואל הבא"ח איך אשה יכולה להיות בטוחה במאה אחוז שאין בחסה חרק אחד, אומר הבן איש חי יסוד, אם האשה עשתה מה שהיא צריכה השאר יעשה הקב"ה, מה זה קשור אלינו? אם כל אחד יעשה מה שהוא יכול בבית שלו כפי שמורים גדולי ישראל אזי מובטח לו ההבטחה של הבן איש חי, ומרן הגריש"א הסכים לדבר.

ניגש אלי אברך לפני מס' שבועות להתייעץ על מקום עבודה לאשתו, בעיה של יחוד פתרנו בעיה של המעביד פתרנו, אבל הבעיה הכי חמורה זה אינטרנט פרוץ, אמרתי לו בלי חסימה כהלכה אסור לה לעבוד שם.

נקודה נוספת אדם עובר עבירה בסתר ואומר מ"מ על הילדים אני שומר, על עצמו אינו חס אבל הילדים בודאי בנפשו הדבר, צריך לדעת יסוד גדול ונורא, דבר ראשון אבא שעושה עבירה בביתו זה חיידק, והחיידק יכול לתפוס את הילד ופתאום הילד כבר לא מבין את הגמ', צריך לדעת את זה, אם האבא לא שמור אזי גם הילדים אינם שמורים.

דבר שני סיפר לי לפני ארבעים שנה יהודי ת"ח שפעם אחת נגשו שלושה בחורים מישיבת חברון לבעל הלשם ואמרו לו איזה ענין משמיה דרב מסוים, אמר להם הלשם איני מעוניין לשמוע עוד לא נברא סבון שמסוגל לשטוף את המח, צריך לדעת כל מה שנכנס למח אפי' בדרך אגב אין סבון שיכול לנקותו.

מרן הגריש"א היה נוסע למנוחה בטלז-סטון (מנוחה היינו במקום ללמוד כ"א שעות ביממה ללמוד רק י"ט...) פעם אחת באמצע הלימוד בשבת קם מרן הגריש"א והלך למטבח וניגש למגבת ופרס אותה על החלון, מה יש? החלון משקיף על הכביש הראשי ורואים מכוניות נוסעות בשבת, בסוף המנוחה ניגש אליו רב העיר ושאל אותו אם יש מה לתקן בקריה, אמר לו מרן אולי כדאי לשתול צמחיה גבוהה בצד הכביש שלא יוכלו לראות חילול שבת.

כתוב בדניאל פי"ב פס' א' "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" מי ימלט מהצרות של אחרית הימים? כל הכתוב בספר באיזה ספר מדובר? אומר ר' סעדיה גאון מדובר בספר הנזכר בסוף מלאכי "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", מי שמתאסף עם הציבור הוא הנכתב בספר ויזכה להינצל מהצרות, שכולנו נזכה להיוושע מהצרות של אחרית הימים ונראה פני משיח צדקנו בקרוב אמן.


דבר המערכה

ברשות הרב שליט"א ברשות הקהל הקדוש

משנכנס אדר מרבין בשמחה, ישראל שיש לו דין עם הנכרי יעשה זאת בחודש אדר. חודש אדר הוא חודש מסוגל לגבור על הגוים.

הנה בימינו הגוים המציאו כלי שמחריב את האנושות בכלל והיהדות בפרט, כבר 15 שנה שהכלי הזה הורס שורף ומחריב, הוא השטן הוא היצה"ר הוא מלאך המוות.

יש בידי עלון שהודפס בישיבה למתחזקים, הרב שלהם, אברך כמוני כמוכם, כותב כך: אף פעם לא ראיתי אדם נשרף, כלומר אף פעם עד יום שלישי השבוע, זה קשה מזעזע וממש לא מומלץ לצפייה, עריפת ראשים זה כלום לעומת הזוועה והאכזריות שנדרשת כדי לשרוף אדם חי וכו' האברך הצדיק הזה אין לו ח"ו אינטרנט פרוץ, יש לו מייל כשר, ובמייל הכשר הוא יכול לקבל ולצפות בחומרים כאלו, בא נחשוב מה זה יכול לעשות לבנ"א הוא ראה כזה דבר איך הוא מתייחס אח"כ לאשתו לילדים שלו האם הוא נשאר אותו אדם. ואני בכלל לא מדבר על כל הלשה"ר והרכילות שאדם יכול לקבל דרך המייל הכשר ממש קרח וכל עדתו נמצאים אצלו במחשב.

אני גר בי-ם, אשה של מו"צ שהיתה מחזקת נשים אחרות, החזיקה את בעלה, ויום אחד היה צריך פרנסה אז הלכה לעבוד בישיבה, ובישיבה היה אינטרנט פרוץ, והיא נפלה שם, ונעשתה ממש גרועה שבגרועות, מסיתה ומדיחה אחרות רח"ל, היה ויכוח מי יקבל אחריות על ה"יתומים" הבעל ניצח במשפט כי הוא הוכיח שהיא בכלל כבר לא "בן אדם", כל היום היא דבוקה במכשיר.

"למה תתן נחלתך למשול בם גוים", על מי מדברים על ערבים? מדברים על אמריקאים עם עניבות שבאמצעות המכשירים הנ"ל מושלים בנחלת ה'.

מדברים על גיוס? הרי כאן מגייסים נשים, ילדים, זקנים, לפני שבועיים סיפר לי אברך על אלמנה בת 83 שדאגו לה לתעסוקה והכניסו לה מחשב שלא תשתעמם, לא עברו כמה חודשים והיא כבר הגיעה לחילול שבת רח"ל, אלמנה בת 83!!

יש כאן ממש אותו מצב של דור הפלגה, כל העולם מדבר בשפה אחת .co.ilשטרודל, הסיטרא אחרא בנה לו מגדל בבל בגודל קופסת גפרורים, בית הועד יהיה לזנות, באותו מכשיר אפשר לשמוע ועדים ואפשר..., חיבור לרשעים רע להם ורע לעולם, מה אנחנו עושים, איך אנחנו נלחמים בזה, צריך לעשות חיבור לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.

מרנן ורבנן שליט"א, מרן רה"י בעל אילת השחר, ומרן שר התורה בעל הדרך אמונה ברכו את המהלך להתאגד בתור ציבור. הרבה נשים באו בעקבות הכינוסים למעביד שלהם ואמרו לו אנחנו צריכות לחתום "חבר" צריך לעשות חסימה במחשב שלנו אין ברירה, אברכים באים לנתק את המחשב הנייד שלהם מחיבור לאינטרנט, אגב אורחא הגאון ר' דוד כהן שליט"א ר"י חברון אמר בשבוע שעבר בכנס בנוה יעקב שאברך שמחזיק מחשב לא מנותק צריך להתייחס אליו כבעל אייפון. אנשים יוצאים מהכנס ומתחילים לעשות בדק בית להוציא התועבה מהבית, לא להשכין באהליהם עולה.

צריך לדעת שהדברים נאמרו מראש ע"י עבדי ה' הנביאים שבאחרית הימים יהיה בירור אחר בירור מי הוא הדבק בה' לבדו, כדאיתא בגמ' סוף כתובות, כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם, צריך לדעת שזה המהלך וזה הניסיון ולהיערך בהתאם, לחנך בנינו אחרינו כי אין עוד מלבדו, אין שום דבר מלבד תורה ומצוות.

צריך לחזק את המחוזקים, מי שבפנים קשה להוציא אותו, דבר ראשון להתחיל עם הצדיקים אלו שאין להם שייכות לזה אשריהם ואשרי חלקם שימשיכו כך.

הרב דיבר מקודם על הקמת המשכן, הנה מצינו שמשה רבינו נצרך לסיוע של בצלאל בעשיית המשכן, לבצלאל היה יכולת להכניס את השכינה בתוך החוטים והקרשים, וכאן אנחנו בבעיה, הרשעים בבוץ, והבינונים מחכים לצדיקים, והרבה צדיקים בכלל לא יודעים במה מדובר, מגיעים לשאול שאלה את רב השכונה והרב בצדק אינו מבין את המושגים המדוברים, רבותי צריך להקים כאן צבא, צבא של רבנים צבא של טכנאים שיהיו המקשר בין הרב לשואל, בצלאל המקשר בין מרע"ה למשכן, אבל דבר ראשון צריך צבא של אברכים שאכפתיים לענין, לחזק את המחוזקים, מי שיש לו מחשב כמובן אם א"צ אינטרנט שלא יתחבר ואם יש לו צורך וקיבל אישור מרב מוסמך המבין בדבר אז שידאג לחסום כהלכה, שלא ילך לאיבוד לצרכי פרנסה, בין כך ובין כך צריך השגחה תמידית על ילדיו שח"ו לא ינצלו המחשב לרעה.

הטופס הזה של חבר אינו שאלון למלא ולחתום, זה שיעורי בית, מי שאין לו שום שאלה ודאי יחתום ויחזק את הציבור, כל חתימה עושה לחץ ציבורי חיובי, אבל מי שיש לו שאלות שיעשה שיעורי בית ככל אשר דברנו, ואם צריך יפנה למענה הטכני המופיע בטופס. אלו ואלו יכולים לסייע למערכה, כל אחד יכול להשפיע על הסביבה, על חברים משפחה צריך לדעת כל אחד יכול לעזור כל אחד הוא חלק מהמערכה.

אני רוצה לסיים בדברי השע"ת שער ג' אות קס"ח בהתאסף ראשי עם וקהילות הקודש לעבוד את ה' יתברך, ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוות, הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש...והאיש הפורש מדרכי הציבור הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת השם וכיוצא מכלל המקדשים את השם ומראה עצמו כי לא יחפוץ להיות בסודם ולהיכתב בכתבם וכו'.

אנחנו יוצאים מן הכינוס צריך שיהיה לזה המשך, צריך שיהיה בכל קהילה ועד הפועל, אני מבקש מהרב שימנה כמה אנשים מהקהילה שיקדישו מזמנם לעבודת הקודש לדאוג לטוהר המחנה, שכל אחד ואחד יחתום על הטופס, ואם הוא נדרש לבצע תיקונים שיעשה תיקונים, ואם יש שאלות לדאוג לרכז את השאלות ולהפנות אותם למי שצריך, רק כך נוכל לנצח במלחמה, חיבור לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 05 פברואר 2018, 15:54

"אמא, לו היית יודעת לאיזה תהום נפלנו בגלל האינטרנט בבית"
המכתב הזה לא מיועד רק לאמא של דינה (שם בדוי). הוא מיועד גם לכל ההורים, המחנכים, והאנשים שחושבים שהם מספיק חכמים להתמודד לבד עם הסכנות שבגלישה שאינה מבוקרת ומסוננת באינטרנט. לא מאמינים? תקראו.

אמא,
ביום שישי האחרון דיברנו על סינון אינטרנט במחשב של אחי הקטן, בגלל הפרסומות שקופצות, ואני העליתי באותה הזדמנות את הנושא של סינון האינטרנט של כל בני המשפחה, כולל בסמארטפונים.

את לא הבנת מאיפה אני מביאה את זה, וטענת שאין טעם לסנן תכנים, כי אנחנו אנשים פשוטים שיודעים לשלוט בעצמם, ובכלל, אנחנו בבית לא מכירים תכנים כאלה. הבטתי בך כשאמרת את זה, ורציתי לשאול אותך: אמא, האם את באמת חושבת שאני לא מכירה את זה מקרוב?

את האמת הזאת כנראה לא תדעי לעולם. אני מחביאה אותה ממך כבר לא מעט זמן, ולעת עתה יודעת להסתיר את המצב שלי מצוין, אבל האמת היא שאני כבר כמה שנים נופלת-קמה-נופלת-קמה ומחזקת את עצמי בעצמי, כי אין מישהו אחר שיתמוך בי בנפילות ובעליות. אין מישהו שאני מרגישה בנוח לספר לו על הנפילה לתהום הזו. אני מתביישת בזה, מתביישת בנפילה, מתביישת להודות שאני, הבת הצדיקה שלך, "ילדה טובה של אמא" כמו שאחותי מכנה אותי, אני, כן אני, נפלתי לשם.

אמא, אני מכירה את תעשיית הסרטים והזוהמה ישר והפוך, מסרטונים ותמונות ועד סיפורים שזיעזעו אותי – אבל לא היה לי את הכוח הדרוש כדי לצאת משם באמצע.
אמא, מכל האנשים בעולם קיוויתי שדווקא את תשימי לב לרמזים שניסיתי להסתיר. רציתי שתשימי לב שמחקתי מההסטוריה של המחשב אתרים שגלשתי בהם כל לילה, מהשעה שבה הלכתם לישון – ועד ארבע לפנות בוקר, במשך כמעט חצי מהחופש הגדול.

מסתבר שהסתרתי אותם טוב מדי. את לא מאמינה שיש אפשרות בכלל שנפלתי, סתמת לי את הרצון לספר לך על הנפילה שלי, כי אני לא יודעת איך תגיבי.
אני רוצה שיהיה סינון לאינטרנט בבית בלי שאצטרך להגיד לך למה.

חז"ל כבר אמרו לפני מאות שנים ש"אין אפוטרופוס לעריות", ועכשיו, כשאני כותבת את זה אני מצטמררת מכמה שזה נכון, מכמה אני מכירה את המציאות הזו מקרוב. כשסירבת לסנן את האינטרנט בבית, בעצם הצבת אותי במעין מלכוד – מצד אחד, אני לא רוצה ליפול לשם שוב, אבל לבד אני לא אצליח להחזיק את עצמי. אני צריכה שיהיה מַשהו חיצוני שלא אוכל להתגבר עליו, כמו סינון לאינטרנט.

מצד שני, אתם לא מבינים את הצורך בסינון ואני לא מרגישה מספיק בפתיחות כדי להסביר לכם למה צריך סינון בבית שלנו.

כן אמא, בבית שלך, הילדים שלך צופים בתכנים שאינם הולמים. ואם יכולתי, מעבר לכתיבה של המכתב הזה בעילום שם, הייתי צועקת לך את מה שהלב שלי מתחנן כבר חודשים: אמא, בשבילך ובשבילנו, שימי סינון. כן, גם בסמארטפון של האחות שלי, זאת שאני יודעת שנפלה לשם בדיוק כמוני.

תסמכי על חז"ל שהם ידעו טוב מאוד מה הם אומרים לדורות. אין מילים כדי לתאר את הנפילות האלה. את השריטה העמוקה שבה הן שורטות את הנפש, משחיתות אותה מבפנים ומוציאות את החשק לקיים מצוות ולהתעלות. כי איך אפשר להתעלות ולהתקדש, כשהנפש מלאה בזוהמה ורפש? איך אמא, תגידי לי איך??

אני לא צריכה שתתמכי בי, כבר התרגלתי להתמודד בעצמי, בכל יום שעובר מחדש. אני רק רוצה שתסנני את האינטרנט בבית ובסמארטפונים השונים, כדי שהאחים שלי לא יפלו לתהום אליה אני נפלתי, וממנה אני מתקשה כל כך לקום כרגע.

באהבה,
הבת שלך שרוצה לחיות חיי קודש.
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 06 פברואר 2018, 17:12

"חורבן": גדולי ישראל מזהירים מפני סכנת "השעון החכם"

"מתחבולות היצר המדמה שכביכול על מכשיר זה לא נאמר האיסור ויש שאף מוכרים אותם לילדים ובחורים והינם נוטלים חלק בהחטאת הרבים באופן חמור ביותר ומעמידים את כל עתיד הדור בסכנה עצומה", כותבים הרבנים במכתב שהתפרסם בביטאונים החרדים

גדולי הרבנים יוצאים בקריאה נגד "השעון החכם" שמנגיש, למעשה, באופן מתוחכם את כל הפונקציות ההרסניות של הסמארטפונים והמכשירים הפסולים למיניהם.
"נודע ברבים גודל החורבן שהביאו מכשירי הסמארטפון אשר הורידו רבים לבאר שחת רח"ל וכבר התריעו גדולי הדור על חומר העניין.
והנה לאחרונה נתחדשו סוגים שונים של מכשירים אלו!, אשר בחזותם ובשם הם נדמים כמכשירים אחרים המותרים. וכגון המכשיר הקרוי שעון חכם והינם מתחבולות היצר המדמה שכביכול על מכשיר זה לא נאמר האיסור ויש שאף מוכרים אותם לילדים ובחורים והינם נוטלים חלק בהחטאת הרבים באופן חמור ביותר ומעמידים את כל עתיד הדור בסכנה עצומה", נוסח המכתב שהתפרסם הבוקר בביטאונים החרדים.


הרבנים מוסיפים: "ועל כן הרינו להודיע דעתינו שמכשיר זה אסור להשתמש בו, הן למבוגרים והן לצעירים. והאיסור הוא אף בעת שאין בו כרטיס סים או שעשו בו איזה חסימה. וכן חל איסור למוכרו ולפרסמו.
ובזכות שמירת הקדושה יזכה כל אחד לנחת מכל צאצאיו ולכל הברכות האמורות בתורה".
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 18 פברואר 2018, 17:01

תחשוב מה שזה... אסתר המלכה... כל כולה קודש קודשים... היא אחת מהנביאות
שעמדו לישראל... ואיפה היא נמצאת??

בתוככי ארמון אחשוורוש!!! כן... בתוך החור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ
וארגמן... בתוך כל המותרות ומנעמי עולם... שם היא נמצאת... ומשם!!! משם נדרש
ממנה להיות אסתר המלכה... משם נדרש ממנה ללבוש מלכות- שחז"ל דורשים
שזה רוח הקודש!!!! כלומר: נדרש מאסתר המלכה לחיות בסביבה ובצל כל
השפלות שיש לאחשוורוש... ומשם להישאר מרוממת!! להישאר מלכה!!! לא... לא
מלכה של אחשוורוש... אלא ותלבש אסתר מלכות- מלכות שמים... להשאר
ברוממות אמיתית... באצילות יהודית של שליטה ביצרים והתגברות על המידות...

נו... מי שקצת מבין את המפה של היום... וקורא את מגילת אסתר... אפשר לשבת
ולבכות... כן... התיאור של אסתר המלכה בתוככי ארמון אחשוורוש זה תיאור יותר
מידי חי ויותר מידי מוכר מהמצב שלנו כיום... אנחנו נמצאים ביום בעולם שכל
כולו ארמון של אחשוורוש... שטפון של חומריות ונהנתנות... כל אחד ואחת נמצא
בתוך ארמון אחשוורוש ונדרש מאיתנו להיות אסתר המלכה!! ליצור גבולות
ברורים וחומות אמתניים ולהשאר בחיקו של מרדכי... למרות שאנחנו נעולים בתוך
ארמונו של אחשוורוש... זה קל?? לא!!! זה פשוט?? ממש לא!!! כשאנחנו קוראים
מגילת אסתר ופוגשים שם את עצמנו בדור 2018 זה לשבת ולבכות... אשר הגלה
מירושלים... אבל לא!!!! בפורים אסור לבכות... פורים זה יום של שמחה!! פורים זה
יום של מחיית עמלק... אסור בפורים להתפלש באפר ולבכות.. .ממש לא... אדרבה...
אסתר המלכה מקבלת נזיפה ממרדכי... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למכות...
מרדכי טוען לאסתר: פה אין זמן לשבת ולבכות... כאן זה לא המקום להשתתף
בצער השכינה... פה אנחנו צריכים לעמוד על נפשנו!!! את צריכה להאמין בשליחות
שלך... ולדעת שאם הקב"ה העמיד אותך במקום הזה... כנראה שהקב"ה כעת רוצה
שנמליך אותו ונייחד אותו דווקא מכאן!!! לאסתר המלכה של דורנו יש נטיה לדבר
על הדור שלנו... אוי... איזה דור ירוד... איזה שפלות... יש לנו נטיה לפכור ידינו בחצי
יאוש ולומר: אוי... הדור שלנו... אבל לא!!!!

מרדכי היהודי לא מרשה להסתכל על זה בעין כזו...

מרדכי היהודי לא מוכן לכתוב איש יהודי היה (תקוע) בשושן הבירה...

מרדכי מתעקש לטעון ש"מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"!!!!
אם הקב"ה העמיד אותנו מול סיטואציות כאלו... ומעמיד לפנינו ניסיונות שלא היו
בדורות אחרים... אז זה הכתר שהקב"ה מזמין מאיתנו... צריך לקדש את שמו
יתברך כאן ולתת לו כתר מלוכה דווקא מכאן!!!! אם אתה רוצה לבכות... תבכה
בתשעה באב... כשיש לנו עסק עם גלות השכינה... כשכבוד שמים מתפלש בעפר...
כאן אנחנו צריכים להביע השתתפות... להביע כאב... אבל כשהיהודי מתפלש בבוץ
של חומריות... כאן צריך ותלבש אסתר מלכות!!! ללבוש כתר מלכות על הראש
ולזכור שאני בן מלך!!! אני לא יכול לשחק בביובים...

כאן צריך להתייצב בכל עוז ותעצומות ולא לכרוע ולהשתחוות לפיתויים הקורצים
של הרחוב... אה... כמעט כולם כבר כורעים ומשתחוים...? אני היחיד שנשארתי בלי
אינטרנט...?? אה... כולם כבר כרעו והשתחוו ונכנעו לתואם הכשר... לכל הקליפים
המפוקפקים... רק אני נשארתי עם איזה מכשיר כזה צדיק כזה שאפשר לראות בו
רק עשרים שיחות אחרונות... כן... נכון!!!! כולם כורעים ומשתחווים... אבל
למי??? למישהו שאוטוטו הולך להיתלות על עץ של חמישים אמה... כולם כורעים
ומשתחוים ליצר הרע שאוטוטו הקב"ה הולך לבטל אותו... לצדיקים נדמה כהר
גבוה... כן... זה באמת נראה הר גבוה... נדמה לך שמי יודע מה אתה מפסיד... אז זהו
שלא!!! רשעים נדמה להם כחוט השערה... תראה איך הם נראים... הם לא נראים
כ"כ משכנעים... לא נראה שהם מאושרים במיוחד..

---

היחודיות של פורים היא: קיימו וקבלו היהודים עליהם!!! עם ישראל קיבל על
עצמו מיזמתו את פורים... זה הגיע דבר ראשון מעם ישראל... אח"כ מרדכי חוקק
את זה כמצוה גמורה מדברי סופרים... אבל עדיין הזכויות שמורות לעם ישראל...
שהם הראשונים שיזמו את הקבלה הזו... ולכן פורים נקרא "קבלת התורה ברצון"!!!
וזה!!!! בדיוק זה המשקל נגד- - מול גלות מדי ופרס!!!

שהנכונות להיות קדושים תגיע מאיתנו... לא ממרדכי... לא לחכות שמרדכי יתחנן
לפנינו שלא נלך לסעודה... ונעשה לומד'ס שלימה האם הוא צודק או לא צודק...
אלא אדרבה... שזה יגיע מצידנו... ממקום של הבנה... ממקום של בעירה פנימית
להתקרב לה'... והוא הדין בדורנו: אל תחכה לרבנים שהם אלו שיעשו לנו נו נו נו...
ויזהירו אותנו שלא נתקרב לכל מיני מכשירים אסורים... אם אתה מחכה שמרדכי
יתחנן לפניך... בסופו של נהנים מסעודתו של אותו רשע... אדרבה!! זה לא צריך
להגיע מהרבנים. זה צריך להגיע מרגש פנימי שבוקע מאיתנו... אני מבין את חומר
הדברים... אני מקבל על עצמי להיות קדוש ומרומם... ויש עוד להאריך בנושא זה...
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 04 מרץ 2018, 16:56

העולם שייך לאמיצים
מה שמכונה "העולם החרדי" מחולק כיום לארבעה חלקים ברורים, וברשותכם אינני מציין את גודלם של חלקים אלו, כדי לשמור על מצב רוח סביר ולא דיכאוני, בקרב אופטימיים כרוניים במחננו.
הסקטור הראשון: החניוקים. מדובר במתי-מעט, קומץ של בני-תורה אדוקים באמונתם, חזקים בהשקפתם, אשר אינם נסחפים אחר כל משב-רוח סלולרי רענן. הם שקועים בתורתם, ופניהם אומרות שירה. בידיהם מכשירים כשרים לחלוטין, ולחלקם אין אפילו מכשיר סלולרי. למה? כי לא צריך. הם הם נושאי דגל התורה והאמונה, בלעדיהם אנחנו אבק אדם.
הסקטור השני:הליצנים הקלים. טיפוסים אלו כבר רגל וחצי מחוץ לעולם התורה (הישיבה, הכולל, קביעות בסדר לימוד). יש בידיהם מכשיר כשר, או מכשיר טמא, אבל הם לא שקועים בו. יש להם משיכה לטמא, אבל אזעקות האמת של הרבנים, ומעט השכל הישר שמפעֵם בראשם, מונע מהם לצנוח. על כל פנים, הם נהנים מאד מהליצנות האינטרנטית במחשב ובסלולר, וסכנתם הרוחנית גדולה.
הסקטור השלישי: הליצנים הכבדים. הללו שקועים עמוק עמוק בתעלולי הגוגל הפייסבוק והווטסאפ. לא יכולים בלי זה. דקה או שתיים בלי דיפדוף, והם על סף אישפוז. הם מצויים על סף ההתמכרות הטוטלית. הם – כמעט – לא קשובים להַתְרָאוֹת, ולזעקות האמת. מציאות חייהם היא המסך המרצד בלבד, והם מצויים בתהליך התנתקות מן האשה, ההורים, הילדים, הלימוד ומנצלים כל דקה פנוייה לדפדף. מחלתם קשה וכבדה, אך עדיין הם ברי-הצלה, אם וכאשר יושיטו להם יד תומכת באופן קבוע, והם יגלו רצון דקיק להימלט מן השואה.
הסקטור הרביעי: המכורים הכבדים. בניגוד לדעת כמה מחבריי העוסקים בתחום, אני סבור שמדובר באנשים שאין צ'אנס להצילם (!!!), אין להם סיכוי לחזור בתשובה, להתעשת, להתאושש ולחזור לחיים תקינים. הם צוללים במצולות התאווה ותעתועי המכשיר. אבד להם שיקול הדעת, אין להם שום יכולת לנתח את מצבם הנפשי העגום, והם לא חפצים להינצל. עיניהם מימיות, ושיכלם ג'לי דליל דליל. אנשים אלו איבדו את הבחירה!!! פשוט כך (יש לכך ראיות. נעסוק בכך בעתיד ק.ל.). אין להם נקיפות מצפון, ולא יסורי נפש, כי הם בטוחים שהעולם האמיתי הוא המסך וכשפיו. עצוב, אבל מדובר במתים הולכי על שתיים, שמזמן לא מתגוררים באזורנו. לבכות.
למותר לציין, כי שלושת הסקטורים האחרונים סובלים ברמה כזו או אחרת ממחלת-נפש (בידי מחקרים מזעזעים, יפורסמו בעתיד. ק.ל.), אך אינם מודעים לה. ישנם יחידים שכן מודעים למחלתם האנושה, ומתחננים "תצילו אותנו".

על כתפיכם – הצלת הדור
כן, העולם שייך לאמיצים. שני הסקטורים שבמרכז (ליצנים קלים וכבדים) מצויים על סף האבדון, ומהם נדרשת מסירות נפש למען עצמם. הם יכולים להיות גיבורי הדור, מקדשי שם שמים, או לחילופין היתושים המרוססים למוות של העולם הוירטואלי. ידוע ומפורסם, שעדיפים חיים שיגרתיים של קידוש שם שמים, על פני מיתה חד-פעמית שמקדשת שם שמים. בידיהם של ליצני הסקטור (וצר לי על השימוש במינוח המעליב הזה, אבל לא מצאתי משהו מעודן יותר. ק.ל.) אפשרות לזכות בעולם של נצח, באור האורות, לא פחות – אם לא יותר – ממה שזכה בו אלעזר בן דורדיא, גדול עברייני העריות שבש"ס, עליו נאמר: "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא" ורבי שמע ובכה ואמר "...יש קונה עולמו בשעה אחת".
כן, אחיי מסקטור האמצע, נפלתם, שקעתם, התמכרתם באופן קל או כבד, אך מגיעה לכם המון כף זכות. מי חלם על הטרוף האינטרנטי שמזמן עריות וסטיות בכל שנייה? תנאים ואמוראים קדושי עליון רעדו מפחד, לחיות בעידן משיח, "ייתי ולא אחמיניה", שמא יפלו בתאוות העריות האיומה, ואילו אתם אחיי, זכיתם בנסיון הכי אדיר מאז חטא הנחש הקדמוני. ליפול לתהום הזו, ובכוחות נפש אדירים להיחלץ ממנה כגיבורים עזי נפש, שבעצם מתקנים את הקילקול המסרטן את רוח האמונה, שנפצעה בגן-עדן.
במילים אחרות: על כתפיכם מוטל תיקון העולם. יש לכם אחריות עצומה כלפי כל יהודי, קטן כגדול. הנקיון שלכם, ייצור סחף אדיר לתיקון החברה החרדית בפרט, ותיקון עם ישראל, ותיקון העולם כולו בכלל. הליצנות הסלולרית הקלאסית מאזקת וכובלת אתכם, והיא נפשעת, ומתוחכמת וחכמה יותר מכל מאמר בעתון. אבל אם יוצא לכם לקרוא מאמר זה, קיראוהו הלוך ושוב, בלי הפסק, אל תרפו, כדי לנתק כבל, ועוד כבל.
אתם הכי חשובים בדור!!! אתם מצילי עם ישראל! אתם סוללים דרך לביאת המשיח! השטן כבל אתכם, ודווקא אתכם כי אתם היקרים והמובחרים שבדור!
אם נותרו בכם כמה טיפות של שכל ישר, של אמונה תמימה, של אהבת השי"ת, של ידיעה כי יש דין ויש דיין, אזי איזרו אומץ ותלחמו על חייכם וחיי כלל ישראל! אתם גיבורים וחזקים, ותזכו לסיעתא דישמיא אין סופית עד לטיהורכם המושלם, כי בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו. בקדושה.
העולם, אחים שלי, העולם שייך לאמיצים.

הגראי"ל שטיינמן: להתחמק
מלקחת סנדק עם אייפון
כמידי שבוע, מספר הרב משה יהודה שניידר, המשמש כ"חברותא" של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, על דברי ראש הישיבה בשבוע החולף. הפעם, מספר הרב שניידר על התייחסותו של מרן לנושא מחזיקי הסמארטפון.
"השבוע נשאל מרן אם אפשר לקחת לסנדק בברית, סבא של התינוק, שמחזיק מכשיר טלפון לא כשר. ואמר רבינו שינסה להתחמק מלקחתו לסנדק" מספר הרב שניידר.

לא לקבל ילדים לת"ת,
אם הוריהם נושאי סמארטפון
בשבוע שעבר יצאה "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל בהתקפה חריפה כלפי מחזיקי מכשירי סלולר "לא כשרים" וביקשה לאסור קבלת ילדי בעלי סמארטפונים למוסדות חינוך.
במסמך התקנות של המועצת שנחשף לא מכבר, נאמר בין היתר כי: "מוסדות החינוך החרדיים לבנים ולבנות לא יכניסו למוסדותיהם תלמידים שבמשפחתם מחזיקים אינטרנט שלא על פי התקנות, או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים. על מנהלי המוסדות לעמוד על כך בתוקף כדי שאלו לא יגרמו חלילה לקלקול שאר התלמידים".
"אנשים שברשותם אינטרנט שלא על פי התקנות או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים, אינם כשרים לשמש ברבנות, בעבודת החינוך, כשוחטים, מוהלים, משגיחי כשרות, סופרי סת"ם, ומגיהים, וכיו"ב. ואין לסמוך עליהם כלל בענייני דת וכשרות ועבודת הקודש".
הרבנים חוזרים וקובעים כי "המוסדות החרדיים לא יקבלו לעבודות המשרד אנשים שברשותם אינטרנט שלא על פי התקנות הנ"ל, או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים ואנו תפילה שבזכות שאנו מקדשים עצמנו מלמטה וגודרים גדרים וסייגים לתורה, יערה עלינו השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו רוח טהרה ממרום, ונזכה לדורות ישרים מבורכים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות בטהרה, ולגאולת עולמים בב"א".


מלמד חייב להוות דוגמא אישית
לתלמידיו!
שאלה: אני מלמד בת"ת ומעוניין בפלאפון שיש בו מצלמה ונגן, אך בלי אפליקציות. מה דעתך?
תשובה: ידידי האהוב, מלמד של תשב"ר הינו דמות חינוכית, ערכית, המשפיעה על נפש הילד. אתה חייב לשמש דוגמא אישית לחניכים. פלאפון כשר הינו קידוש ה', כך פסקו גדולי הדור. פלאפון עם תוספות שונות ומשונות, הוא חזיר הפושט טלפיו ואומר "כשר אני".צרף לכך את הנתון הפשוט, כי יש באחזקת לא כשר או מסונן סכנה גדולה. מדוע? כי רוצים מצלמה, ואחר כך נגן, ואחר כך רק אתר מסויים, ועוד אחד, עד שנופלים מטה מטה ולא יוצאים.
יקירי, הכרתי אברך מתוק נשוי לאשה צדיקה שהיה לו מחשב הכי פשוט שבעולם, לא מחובר לשומכלום. תכל'ס ניתן היה לחבר אליו כרטיסון קטן שהכיל 300 סרטים, וכך עשה. לפתע נולד לו בית קולנוע עשיר ומגוון בביתו הצנוע. תוצאה: גרושין, וחמישה ילדים חילוניים וחצופים. אז בוא תהיה הגיוני, צנוע, פשוט, ותעשה מה שגדולי הדור אומרים, בלי פילפולים ופטנטים, רכוש מכשיר פשוט ותזכה לקדש שם שמים.

הסבתא במצב סופני
תתכוננו לגרוע מכל
תתענגו בבקשה על סיפורו של י.ט. תלמיד בן 14.5 בת"ת במרכז הארץ.
"ר' לוי, יש לי אייפון 5 שקניתי בהסכמת אבא. (רחמנא ליצלן) לפני שבוע הודיעו לנו שסבתא שלנו איבדה את ההכרה ומצבה קשה. הדוקטור אמר "תתכוננו לגרוע מכל", בקיצור לעשות הכנות להלוויה. אני קורא את מאמריך כל שבוע, אבל לא חשבתי לעשות שום שינוי... אבל בעקבות המחלה של סבתא, החלטתי לעשות מעשה. בלובי של מחלקת טיפול נמרץ, ליד בני משפחתי הוצאתי את המכשיר מהכיס שעלה 3,000 ש"ח, וניפצתי אותו לרסיסים על הריצפה, והודעתי לפני כן "אני עושה זאת לכבוד השי"ת, ושירחם על סבתא שלי". אגב, מחלתה התחילה בדיוק בשבוע שקנו לי את המכשיר. כולם היו בהלם מאקט הניפוץ, ואני ליקטתי את שברי המכשיר והנחתים בארון למזכרת. תכל'ס, סבתא שוחררה היום מבית-חולים, בריאה ושלמה, הכל חלף כלא היה. בזכות ניפוץ האייפון, או שלא בזכות, אני מרגיש צורך לספר לך, כדי שאחרים יעשו חשבון נפש".
השם המלא והכתובת, והפלאפון החדש, שמורים אצלי. ק.ל.

קח על עצמך להיות
רמטכ"ל!
שאלה: "לראש הישיבה שלי נודע שיש לי אייפון. לא הכחשתי והוא העיף אותי, מבלי לחשוב פעמיים. למדתי בישיבה מצויינת, מהזעזוע וההשפלה שברתי את המכשיר לפני שבועיים, אבל אני מתייסר ורוצה לחזור לזה... וחוץ מזה – אדון לוי – לסלק מהישיבה זה פתרון? מה האופציה שאלך לישיבה פחות טובה עם חבר'ה מקולקלים ושוב אפול?!".
תשובה: יקירי, יישר כח על שבירת המכשיר. הדבר מוכיח שיש לך יראת שמים, ולמרות שאתה ברמה גבוהה של התמכרות, סיכוייך לצאת מן הבוץ המתועב הם טובים. לגופו של עניין, טוב ונכון עשה ראש הישיבה, שסילק אותך, כי אין לסגל הישיבה את היכולות הזמן והידע כדי לטפל בנגע הנורא הזה, שהוא נגיף המאיים לא רק על הישיבות אלא על כל העולם החרדי. הישיבות הטובות חייבות לשמר את עצמן ולא להתפשר, הן לא מוסדות של קירוב, אלא מפעלי התורה שמכשירים את גדולי הדור הבא. אתה כיום בעל תשובה ולא בן ישיבה. תתרגל לזה. לא נעים, אך לא נורא.
שאלה: "אז מה עושים איתי?".
תשובה: עליך להיחלץ חושים להיכנס עם אף וגב שפוף לישיבה פחות טובה, ולמרות ששם החבר'ה פתוחה ומסוכנת יותר, עליך למסור נפש ולהפוך לרמטכ"ל הנאבק בטומאה הסלולרית. עליך להיות השליח הנאמן שמתוך נסיונו המר יעשה למען הזולת, וכל נשמה שתציל היא עולם ומלואו. אל תאמר נואש, אתה בחור מוכשר וחכם, וביכולתך למנוע מעצמם את הנפילה לתהום. ושיהיה ברור, אתה באזור סכנה מובהק, התפשרת, נשרת תלחם על הצלת נפשך, תתפלל ותבכה ותזכה לס"ד לפתוח בדרך חדשה מאירה ובטוחה.
אין ספק שתצליח.

אשמח לשמוע על שינויים והתקדמויות
קובי לוי
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 12 מרץ 2018, 00:24

התכנית הסודית של מלאך המות

אחת אחר חצות ליל.

שקט מפחיד שורר במחלקה האונקולוגית בתל השומר.

"תבטיח לי, מתחנן האב המיוסר, "תבטיח לי שלא תתקרב לזה לעולם".

מוטי בן השתים עשרה מבין היטב על מה אביו מדבר.

הוא דיבר איתו לאחרונה רבות על החורבן שמביאים האינטרנט הפרוץ והמכשירים הטמאים, אבל הוא לא יודע על מה שמביא את אביו לדבר על זה.

את מה שמתחולל מתחת לפני השטח ועומד לטלטל את חייו בעתיד הקרוב.

הוא אינו יודע שאמו כבר רחוקה עד מאד מחיים של תורה ויראת שמים.

שהיא כבר לא מקפידה על הלכות ושומרת שבת רק בפרהסיא.

לפני חצי שנה הם ניסו לבקש סינון לאינטרנט במשרד שבו היא עבדה, אבל הבוס שידר שהוא לא מתלהב מהרעיון ולא היה נעים להתעקש על זה.

עלה איזה פיתרון שאליו הוא נטה להסכים, אבל שיגרת החיים גרמה להם להזניח את הענין.

אם הוא היה יודע לאן תגיע אשתו, הוא היה הופך עולמות ובלבד שהיא לא תיחשף לאינטרנט פרוץ.

יסורי המחלה שפגעה בכבד, מתגמדים למול יסורי הנפש מהדאגה לעתידם הרוחני של הילדים.

כשהמצב מחמיר הוא מבקש לדבר ביחידות גם עם רחלי בת התשע.

הוא מנסה לומר משהו אך גרונו נשנק.

המחשבה על מה שעלול להיות איתה בזמן הקרוב מטריפה את דעתו.

דמעות גדולות נוטפות מעיניו, ולפתע הוא פורץ בבכי נוראי.

הילדה מתייפחת ביחד איתו, והרופאים שחוששים לבריאותו מסמנים לה לצאת מהחדר.

לאחר זמן מה מגיע לביקור רב השכונה.

האב שוטח בפניו אפשרויות שונות לטיפול בילדים שכל אחת מהן מלווה בחששות נוראיים.

הדמעות חונקות את גרונו והוא מבכה את חורבן ביתו, "מלאך המוות בדרך כלל לוקח את האבא ומשאיר יתומים, אחרי שהוא המציא את האינטרנט הוא מסוגל לקחת את האבא, להרוס את האמא, ולחטוף את היתומים"…

יצר הרע של תירוצים לפני כשנה וחצי התקיימה הלווייתו של אותו אברך יקר.

לאחר מכן נכנס רב השכונה למרן הגאון ר' ניסים קרליץ להתייעץ עמו כיצד לטפל במקרה המזעזע והמורכב.

הוא העלה את האפשרויות השונות שהציע האב, וחזר על המשפט הנורא שהשמיע.

ר' ניסים הוסיף על הדברים, שכפי שהוא שומע מדיינים שעוסקים בגיטין יש ממש מגיפה של הורים שנפלו, ואלפי יתומים חיים נשארו במצב נורא.

"הרי אנשים שומעים מהמקרים הללו", תמה רב השכונה, "איך הם לא מתעוררים לחסום לגמרי את האינטרנט הפרוץ".

ר' ניסים הירהר מעט ואחר אמר, "יש כאן יצר הרע מיוחד שנותן לאנשים תירוצים כדי להפיל אותם ולהרוס את משפחתם וילדיהם".

המלכודת העוקץ במלכודת שמכין מלאך המוות לאנשים הוא הדימוי החיצוני התמים של האינטרנט.

ישנם בין הנופלים רבים שמלכתחילה השתמשו רק לצרכי העבודה ובתואנות שונות התירו לעצמם את האסור.

הם טענו שעומס העבודה, או החשש שיראו, או הרצינות בחיים, יהוו מגן בפני הנסיון.

היו גם כאלו שמצאו תירוץ פשוט יותר: "פרנסה דוחה את כל התורה כולה"…

אם הם היו לומדים מנסיונם המר והנמהר של אנשים רבים שהיו לא פחות רציניים בחיים, הם היו מבינים שטמונה כאן מלכודת איומה.

פתיון שטני עם כח טומאה רוחני, שאורב לאדם כשהוא מגיע למקום "תמים" ומושך אותו בהדרגה בלא שימת לב, עד שהוא מגלה את עצמו במקום שקשה מאד לשוב ממנו.

לולא שהדברים מתרחשים לנגד העיניים, אי אפשר היה להאמין שיכולים להילכד אנשים מיושבים ובוגרים כמו אלו שמצויים בין הנופלים.

כאלו שהיו בטוחים במאת האחוזים שלהם זה לא יקרה.

לא לחינם הורו גדולי הדור באופן נחרץ, שאינטרנט פרוץ אסור גם לצורך פרנסה.

הדרך היחידה היא לחסום.

חסימה הרמטית שמונעת כל אפשרות מגע עם האינטרנט הפרוץ.

פתרונות פשוטים התירוץ של אינטרנט פרוץ ל"הכרח הפרנסה", הוא טעות קריטית – לא רק במישור העקרוני, אלא גם מבחינת המציאות בשטח.

מאות פניות – שהגיעו למוקדי היעוץ, ממשרדי תכנות, ראיית חשבון, גרפיקה ועוד, לימדו שניתן להתאים סינון איכותי לכל רמת צורך.

ברוב המקרים אף לא נדרש שיתוף פעולה מצד המעביד, כי ניתן באופן עצמאי ופשוט לסדר תוכנה על המחשב המסוים של העובד, בלא שהדבר יתבטא כלל בקצב העבודה ואיכותה.

גם במקרים הבודדים שנדרש שיתוף הפעולה של המעביד, הדברים סודרו לאחר שטכנאי מחשבים מטעם המוקד הסבירו לבוס מדוע הסינון אינו אמור כלל לפגוע בעבודה.

המעבר מהאיסור הנורא של אינטרנט פרוץ לפרנסה בדרך של היתר, כרוכה בדרך כלל בשני טלפונים.

אחד למוקד היעוץ ואחד לחברת הסינון.

מצמרר לחשוב על העובדה שחוסר המודעות או עצלות קטנה, גרמו לאיבוד נפשות ולמוות רוחני.

מה יכולים אב או אם לענות לילדיהם האומללים שחייהם התנפצו והתרסקו, בגלל שהוריהם דחו כל פעם בתירוץ אחר את ביצוע הסינון.

נציל אנו את נפשנו.

נתקשר לברר ונסדר את החסימה ללא עיכובים.

צאצאינו יחובו את חייהם לפעולות הפשוטות שביצענו.

הדרך אל השאול ישנו חוסר מודעות מסוג אחר.

יש שמודעים לכך שאינטרנט פרוץ ויהודי נאמן לד' הם תרתי דסתרי, אך טועים לחשוב שהעיקר שיש איזה סינון.

הם לא יודעים שיש סינונים שונים שקרובים לאינטרנט הפרוץ.

רימון, מורשת, וכל שכן הסינונים הבסיסיים שמציעים ספקי האינטרנט השונים, חוסמים אמנם את השאול תחתית בעצמו, אך רבות מהדרכים לשם נשארות פתוחות.

כשאדם מגיע לסוף הדרך, הסינון כבר לא יהווה עבורו מחסום.

הוא יבטל את הסינון וימשיך בגלישה אל התהום.

כל זאת, מלבד הטלוויזיה ושאר מרעין בישין שמצויים שם באופן רשמי.

נדמה שאין צורך להאריך ולשכנע אדם חרדי, שלא להחזיק טלוויזיה…

במקצועות הבכירים ביותר, עובדים אנשים ביעילות עם אחד מהסינונים המיועדים למגזר החרדי.

אלו שמדווחים על קשיים, הם ברובם כאלו שלא לקחו את המסלול המסוים המתאים לצרכיהם.

אך גם אם תהיה סיטואציה שבה "מסננת עם חורי ענק" תשפר את הנוחיות, אין זו עילה להיחשף לכל תחלואי העולם.

אין אדם חרדי שיקנה כל בשר באילת, כי "העיקר שכתוב כשר"…

גם לא אם ידרוש הדבר ויתור על נוחיות.

לא יהיה אדם חרדי שיקח כל סינון כחתול בשק, כי "העיקר שיש סינון".

נקודה מעשית נוספת שיש ליתן עליה את הדעת, שהחסימה צריכה להיות הן על ה"ספק") ובזאת למנוע אפשרות חיבור לאינטרנט פרוץ ע"י חיבור מחשב אחר שאין עליו תכנת חסימה), וכן להגן על המחשב ע"י תכנה, מפני התחברות ע"י ספק אחר באופן קווי, אלחוטי, או סלולרי.

חברות הסינון לא מיישמות בהכרח את שני מרכיבי ההגנה, בלא שהלקוח דואג לקבל מהם גם ספק מוגן וגם תוכנת חסימה.

ה"רע" ו"מיעוטו" העובדה שמתירים את המסונן לצורך הפרנסה, גורמת לאנשים לנסות להבין, "אם לשכן שלי מותר לעבודה, מדוע שלא אעשה כן גם אני ואחסוך לי למשל זמן המתנה בבנק".

השורות האחרונות בדבר חיסכון הזמן על ידי האינטרנט לבטח מעלים חיוך על שפתיו של מי שמשתמש בזה.

הוא נזכר כיצד גם הוא נכנס לתומו לאתר של הבנק "רק לדקה", עד שגילה שהוא עדיין לא יצא מה"בנק"…

ההתמכרות האיומה הקיימת באינטרנט אינה פוסחת על האינטרנט המסונן.

העוצמה של סוג ההתמכרות הזו נחשבת בעולם כאחת ההתמכרויות החזקות וההרסניות, ובתים רבים נהרסו בעקבותיה.

לרבים גם חסירה הידיעה שאף הסינונים הנחשבים טובים הצליחו רק לצמצם את הרע שבאינטרנט, אך עדיין מצויות מראות אסורות שכל השומר נפשו ועיניו ירחק מהם.

דבר נוסף התחדש בשנים האחרונות, שבכל מחשב נייד ישנה קליטה אלחוטית שניתן על ידה לגלוש בקלות באינטרנט פרוץ, ואסונות רבים כבר הגיעו מכך.

מוקדי ניתוק האינטרנט הפועלים ללא תשלום, מדווחים על אלפים רבים שניתקו את הקליטה האלחוטית.

מוכרחים להיות אחד מאותם אלפים, ולהגן על הנפש ועל הבית.

מנהרת טרור גדולי הדור מעוררים השכם והערב שחובתו הראשונה של כל יהודי היא להתרחק מהנסיונות הטכנולוגיים, ולנתק או לחסום את האינטרנט.

חזקה על כל יהודי שרצונו לעשות רצון אביו שבשמים.

ומי מעכב, השאור שבעיסה.

היצר הרע הוא אומן בעל נסיון וותק רב, במציאת עיכובים קטנים וטכניים לאחר שהאדם מתעורר.

אחרי העיכובים עוברת ההתעוררות, ותופסת את מקומה השכחה ושגרת החיים.

כשאדם יודע שמתחת לביתו ישנה "מנהרת טרור" אינטרנטית, שברגע בלתי ידוע עלול לצוץ משם אחד משלוחי היצר ולחטוף אותו או את אחד מבני ביתו, הוא לא משתהה ולא דוחה את הרגע.

הוא מתקשר מיד.

למוקד הניתוק, או לחברת הסינון, או למוקד היעוץ.

חיוג הטלפון הזה, שתלויים בו לעיתים חיים ומוות, הוא השמירה הבסיסית על המשפחה ועל הדורות הבאים.

הוא הבחירה לקיים את רצון ד', ולא חלילה…

כולנו רוצים בתים נקיים וטהורים.

בתים ששורה בהם השכינה ולא חלילה להיפך.

בתים שמגדלים בנים שמאירים את העולם.

נתאגד לעצור את המגיפה.

כולנו נבחר בחיים!!!

"אאוטנט" – מוקד עולמי ליעוץ וניתוק אינטרנט חינם: 0722613613
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 14 מרץ 2018, 14:50

"לא מתגעגעים, זה היה מטרד": ראיונות עם האנשים שהתנתקו מהווטסאפ

תופעה: יותר ויותר אנשים מחליטים לוותר על אפליקציית המסרים החינמית. "המצב הפך לבלתי נסבל", מספר יוסי בן שושן; מבחינתה של רוחי רוזנבוים, זו לא היתה החלטה דרמטית; ורחלי כהן מסכמת: "אני רוצה לחוות את החיים באמת, לא חיקוי עלוב שלהם"

יוסי בן שושן הוא המתנתק הטרי ביותר מאפליקציית המסרים החינמית ווטסאפ, שמתראיין לכתבה הזאת. בימים אלו מלאו שבועיים להחלטה שלו להתנתק. "זה זמן רב ששקלתי להתנתק מהווטסאפ", הוא מספר. "זה התחיל בכמה קבוצות שהייתי שם והמצב הפך לבלתי נסבל. בכל שעה, בכל זמן, כל קשקוש וכל תמונה וסרטון אפשריים. ההתראות לא הפסיקו. תכנים לא רלוונטיים היו נשלחים בכל רגע נתון, וזה היה מבחינתי פשוט מטרד. באיזשהו שלב החלטתי להתנתק מרוב הקבוצות שהייתי חבר בהן, ונשארתי רק עם הקבוצה של המשפחה. אבל עדיין, הרגשתי שזה לא מספיק. במוצאי שבת פרשת כי תשא, שלחתי הודעה לכל אנשי הקשר שאני מתנתק מהווטסאפ באופן סופי. שלחתי ומחקתי את האפליקציה, ומאז אני נהנה מהשקט. זו איכות חיים אחרת לגמרי".

מה גרם להחלטה הזאת?

"אחד השיקולים המרכזיים שהביאו אותי להתנתק היה רמת התכנים, שנשלחים ללא בקרה. לא רציתי לפגוע באחרים ולחסום אותם באופן חד צדדי. החלטתי שאני שולח הודעה לכל אנשי הקשר שלי שאשמח להיות בקשר בדרכים אחרות, באמצעות המייל או הטלפון. בינתיים אני לא מתחרט".

בן שושן מדגיש כי בעיניו, מדובר בכלי חזק ויעיל, אבל בד בבד מקפיד לומר כי הוא סבור שלעיתים הסכנה שבהתמכרות עולה על התועלת. "אפשר לעשות דרך הווטסאפ הרבה דברים טובים, בלחיצת כפתור אתה יכול לשגר הודעות למי שאתה רוצה, אבל כגודל העוצמה כך גודל הסכנה. הסינון בטלפון שלי לא מצליח לחסום את כל ההודעות והתמונות שנשלחות דרך הווטסאפ, ואני חושב שזה מכרסם במידות של המשתמשים, גם אם הם לא דתיים. זה להיחשף לתכנים פוגעניים ולמלל לא ראוי, בלי אפשרות לחסום הכל. התפוצה של תמונות וסרטונים בימינו היא מדהימה. הקלות בה אפשר להזיק לאנשים דרך הרשתות החברתיות, כשהווטסאפ בראשן, היא בלתי נתפסת. ועוד לא דיברתי על זה שאתה מכלה את כל הזמן, בלי להרגיש, על רכילות מטופשת ועל לשון הרע".


אתה מרגיש שהניתוק הזה, ממוקד העניינים, חסר לך?

"לא אכחיש, זה קצת חסר לפעמים, אבל זו איכות חיים אחרת. הרוגע והשקט בלי הווטסאפ ממכרים. ובינינו, אני לא מודאג. מי שרוצה להשיג אותי יכול להשיג אותי בקלות גם היום".

דברים ברוח דומה אומרת גם רוחי רוזנבוים, שציינה בפורים שנתיים בלי ווטסאפ. "אצלי זו הייתה החלטה מודעת שהחלטתי חודש לפני פורים", היא מספרת. "בשל נסיבות אישיות, החלטתי לקבל על עצמי קבלה טובה, והחלטתי להתנתק מהווטסאפ לחודש. כמה ימים אחרי שנגמר אותו חודש שקיבלתי על עצמי, הבנתי שאני בכלל לא מרגישה שזה חסר לי. זו לא הייתה איזו החלטה דרמטית או משהו בסגנון, פשוט החלטתי שאני לא רוצה להתחבר לווטסאפ שוב כל זמן שזה לא חסר לי. עברו שנתיים מאז, ואני לא מתגעגעת".

מכל הקבלות שבעולם, למה החלטת להתנתק דווקא מהווטסאפ?

"באותה תקופה הייתי מחוברת להמון קבוצות, ברבות מהן הייתי במוקד העניינים, מהראשונות לשתף ולכתוב, ומה שהוביל להחלטה הזאת, היה ההבנה שזה גוזל המון זמן מהיום שלי. גם שנאתי את כל הקשקשת והרכילויות והשיתופים. את זה שאם נצפתה אישה עם רכבת בגרב, מישהו כבר הספיק לצלם ולהפיץ והתמונה שלה רצה בכל הקבוצות. קיבלתי על עצמי להתנתק לחודש, והופתעתי כמה שזה היה קל. גם היום, אין אף אחד שמונע ממני להתחבר שוב לווטסאפ. אף אחד לא מאיים עלי ואף אחד לא החליט בשבילי להתנתק. אני יכולה להתחבר שוב בכל רגע נתון, זה פשוט לא חסר לי בחיים".

אלו תגובות את מקבלת מהסביבה?

"יש כאלה שלא מבינים, כאלו שאומרים 'יאללה, תפסיקי לעשות פוזות ותתחברי', אבל יש הרבה יותר תגובות מעריכות ואפילו קצת מקנאות. תראי, אני לא רבנית ולא צדיקת העולם ולא שופטת אף אחד, שכל אחד יחליט לעצמו, אבל אני נהנית כשאני רואה כמה הראש שלי פנוי לבית ולילדים".



"אני מרוויחה שקט נפשי ומשפחה"

רחלי כהן היא ציירת וגרפיקאית, ומטבע הדברים מוצפת בלקוחות שרבים מהם תמהים על כך שאינה מחוברת לווטסאפ. היא מספרת שההחלטה להתנתק מהאפליקציה הייתה משותפת לה ולבעלה. "לצורכי פרנסה יש לי מחשב וגם חיבור כשר לאינטרנט", היא אומרת. "אבל דווקא בגלל שמתוקף העבודה שלי ושל בעלי, שעובד כמתכנת, אנחנו נמצאים הרבה ליד המחשב, חשבנו שאין לנו צורך בעוד מסך. ולמען האמת, גילינו שאנחנו יודעים להסתדר יפה מאד גם בלעדיו. אם אני נמצאת באיזה תור בבנק או משתרכת באוטובוס, אני אומרת תהילים או קוראת ספר שדאגתי שיהיה לי בתיק. מה רע?".

איך מסתדרים עם הלקוחות בלי ווטסאפ?

"מסתדרים יפה מאד. המשפחה מסביב מחוברת כולה לווטסאפ, ובאיזשהו שלב הגענו למסקנה שאנחנו יושבים במפגשים משפחתיים, וכל אחד שקוע במסך הקטן שמולו. לי זה לא מתאים, אני רוצה לחוות את החיים באמת, לא חיקוי עלוב שלהם. לא חסר לי חפירות ולא חסר לי חיי חברה, למרות שאין לי ווטסאפ".

לשאלה אם אין לפעמים רגעים של פיתוי, בהם היא שוקלת להתחבר לווטסאפ ולהיות מחוברת לעדכונים המשפחתיים, רחלי משיבה בחיוך. "וודאי שיש לפעמים מחשבות כאלו", היא אומרת. "הפיתוי לא מפסיק. אולי לא על בסיס יומיומי אבל פה ושם עולה לפעמים המחשבה שאולי בכל זאת כדאי להתחבר ולהיות חלק מהווי המשפחתי. אבל בינתיים אני עומדת בפיתוי הזה יפה מאד. הרווחים שבהתנתקות כל כך רבים על התועלת שתהיה אם אתחבר לכלי הזה, שאני מעדיפה להישאר בלי".

ויש כאלו שלא התנתקו מהווטסאפ, כי בחרו בדעה צלולה לא להתקין אותו מלכתחילה. תמר שלום, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית, היא אחת מהן. "אני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, בכיתה שאין בה הרבה דתיות", היא מספרת. "ללימודים הגעתי אחרי שאלת רב, כמובן. לכל כיתה שאני מגיעה, הדבר הראשון שעושים - יוצרים קבוצת ווטסאפ. והכי קל ופשוט לי לומר שאני ממש מוכרחה את זה. מעבירים שם ידע שקריטי לי, במיוחד כתלמידה חרדית שלא קל לה עם הלימודים הגבוהים. בקבוצות הווטסאפ נותנים חומר חשוב המסייע להתכונן למבחנים, שאלות לדוגמה ועוד, ותמיד אני צריכה להיות הגולם במעגל שאומר 'יש לי כסיל-פון, להבדיל מטלפון חכם, בבקשה תעברו למייל'. וברוב הפעמים מפנים אלי עיני עגל ולא מאמינים איך אני יכולה להסתדר בלי ווטסאפ. ונכון שבדרך כלל משתדלים לשתף אותי גם, אבל קשה וארכאי לעבור למייל, ולא תמיד זה מסתדר".


קורה לפעמים שאת מרגישה שאת מפסידה, בגלל הבחירה שלך לא להתחבר לווטסאפ?

"קורה הרבה", אומרת תמר בכנות. "יש לי לפעמים מחשבות כפירה כאלו, במיוחד לפני מבחנים שאני נחנקת ואומרת כן, אני הולכת לקנות מכשיר וזהו. וגם לפעמים התחושה הזאת שאני נשארת מאחור, מזדקנת וכל החברה רצה קדימה, ואני מיושנת ומרובעת וצו"לית ומעצבנת. אבל החיים שלי, הם באמת חשובים לי. באחד הקורסים שאני לומדת, אני לומדת על קץ החיים, ואני פוגשת במוות ומגדירה לעצמי בכל פעם מחדש מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, והווטסאפ והניתוק הזה מהחיים לא נכלל שם. אז נכון, אני מפסידה כנראה כמה נקודות במבחן וכמה שעות נוספות בחרישת חומר, אבל אני מרוויחה עוד קצת שקט נפשי. אני מרוויחה משפחה, אני מרוויחה את הילדים שלי, אני מרוויחה קשר עם בעלי ומרוויחה חיים פועמים וזורמים".



"לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי"

פ', עובד מדינה בכיר שבמסגרת תפקידו ניהל ומנהל כמה מהגופים הגדולים במשק הישראלי, מתמיד בסירובו לא להתחבר לווטסאפ. "למה אין לי ווטסאפ? כי אני לא רוצה להשתעבד", הוא אומר כשאני שואלת אותו לפשר ההחלטה. "אני לא רוצה שאנשים יחפשו אותי, לא מעוניין לעבוד 24/7. גם כך סדר היום שלי עמוס וגדוש, ואני לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי. לא פעם אני יושב בוועדות ובדיונים פנימיים חשובים, ונדהם לגלות בכל פעם איך אנשים שקועים במסך כל הזמן. הם זמינים למיילים ולהודעות בכל רגע נתון. זה שעבוד".

אילו תגובות אתה מקבל על ההחלטה הזאת?

"בדיוק היום שאלו אותי למה אין לי ווטסאפ. הייתי בישיבה במשרד הפנים וביקשתי כמו תמיד שישלחו לי את התמלול מהישיבה ואת המלצות הוועדה למייל שלי. היועץ המשפטי של הוועדה שאל איך אני מסתדר בלי, והשבתי לו שאני רוצה להיות חופשי. כשדחוף להשיג אותי, אפשר להשיג אותי בקלות בדרכים אחרות, בטלפון או במייל. באופן די משעשע, כל הנוכחים בחדר מיד התחילו להתנצל ולהסביר שאין להם ברירה, והם פשוט חייבים להיות מעודכנים, אבל היו שמחים מאד להתנתק מהווטסאפ כמוני".

גם מיכל אריאלי, כתבת אתר הידברות, מספרת שהיא מסתדרת מצוין בלי הווטסאפ. "לצערי, אני רואה סביבי הרבה מאוד אנשים שמשתמשים בווטסאפ", היא אומרת. "בעצם, לרוב האנשים שבמעגל הקרוב אליי יש. לדעתי, זה גורם לתלותיות שאי אפשר לתאר. נמצאים כל היום בקבוצות ובהודעות. אני יושבת במסיבה בגנים של הילדים שלי ורואה את כל האימהות מסביבי מתכתבות ושולחות הודעות, הן אפילו לא פנויות כדי לראות את הילדים שלהן. אני יושבת בגינה עם חברה, יש לנו הזדמנות נהדרת לדבר, אבל היא שקועה במסך. לאנשים שנמצאים בפנים קשה לראות את ההתמכרות שלהם, אבל לי, כצופה מבחוץ, זה בולט וזה מזעזע. איך הסבירה לי פעם מישהי ששכנעה אותי להצטרף? 'זה כל כך קל, את זמינה כל היום, אפילו בשירותים את יכולה להשיב להודעות'. אז זהו. שאני לא רוצה להיות זמינה כל היום, ולא רוצה שהמכשיר ילך איתי לשירותים... רוצה לחיות את החיים שלי בשקט וברוגע".

איך את מסתדרת בלי ווטסאפ, בעבודה תובענית כמו שלך?

"זהו באמת הניסיון הגדול. לאנשים ברור ומובן מאליו שיש לי ווטסאפ. הם אפילו לא טורחים לוודא, אלא ישר מנסים לשלוח הודעות. כמובן שהפלאפון הכשר למהדרין שלי לא מקבל אותן. לרבים מהאנשים שאני מתכתבת איתם אין מושג איך לשלוח תמונות דרך מייל, מבחינתם הם רוצים להעביר בלחיצת כפתור, ואני מסבכת אותם. גם מהדוברים של גופים וארגונים שונים אני שומעת תמיד פליאה: "את באמת רוצה להגיד שאין לך ווטסאפ?".

יש לך לפעמים הרהורים או מחשבות כפירה שאולי, עדיף להכניס ודי?

"כן. לפעמים אחרי תקשורת מעייפת עם מישהו במשך בוקר שלם, שרק צריך להעביר תמונה או תגובה, ואין לו שום דרך לשלוח חוץ מאשר בווטסאפ, עולים בי הרהורי כפירה. כיום אני מחזיקה בפלאפון כשר של נוקיה, הכי פשוט שיש. יש לי אותו כבר עשור. ברור לי שביום שהוא ילך לעולמו, אני אקנה מכשיר חדש, ואז מן הסתם איאלץ לקנות מכשיר מוגן אבל כזה שמאפשר הודעות ווטסאפ. אני מאוד לא רוצה להגיע לזה, ולכן שומרת על הפלאפון האהוב שלי מכל משמר. היו לי אתו כמה ניסים גלויים. פעם נסעתי בכביש בתוך העיר ובטעות הוא נפל לי מהרכב, הסתובבתי לנתיב השני כדי לחזור ולחפש אותו. בינתיים עברו שם משאיות, אוטובוסים ומה לא? למרבה הפלא והתדהמה הפלאפון נשאר על הכביש. שלם וללא פגע. אני מרגישה שמשמיים עוזרים לי לשמור עליו".

את מרגישה לפעמים שאת מפסידה משהו, שאת לא בעניינים?

"כן. למשפחה של בעלי יש קבוצת ווטסאפ מלוכדת ופעילה מאוד. קרה כמה פעמים ששמענו על אירועים קרובים כמו לידה ואירוסין הרבה זמן אחרי כולם, וכשהתפלאנו למה לא סיפר ולנו, אמרו: 'הודענו'. דרך הווטסאפ כמובן".

אילו תגובות את מקבלת מהסביבה על ההחלטה הזאת?

"אנשים מאוד מעריכים, אבל האמת היא שהסביבה פחות מעניינת אותי. זה לא מה שמשפיע על ההחלטות שלי".

(הידברות)
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי elramos » 01 אפריל 2018, 14:25

מספר סרטונים מחזקים בעניין פגעי הטכנולוגיה
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D
elramos
 
הודעות: 2
הצטרף: 01 אפריל 2018, 14:22
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי elramos » 02 אפריל 2018, 19:00

מאגר חדש בנושא "פגעי הטכנולוגיה"..גדול מאוד..מכיל המון חומר..
עלונים, קונטרסים,וידאו, שמע ועוד..
הפיצו לזיכוי הרבים..
https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing
elramos
 
הודעות: 2
הצטרף: 01 אפריל 2018, 14:22
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 10 אפריל 2018, 05:31

כל אחד מחובר, אבל למשהו אחר: מחשבון על עידן הסמארטפון

זה חיבור?! כשכל אחד מחובר לסמארטפון שלו? בואו נמגר את המכה הזו. בואו נתחבר לדבר הנכון

אני יושב במסיבה, שיעור או סתם בתחנת אוטובוס. ואנשים מחוברים. זה בצילום סלפי, זה בשיחה פעילה עם חבר, מישהו פה מעלה תמונה, ואחר מסתכל בסרטון מעניין.

כל אחד מחובר, אבל למשהו אחר. בין האנשים כולם? אין חיבור.

אפשר לחלוש ולשלוט בין כל הקבוצות האפשריות, אפשר להתעדכן בזמן המתאים בכל העדכונים. אפשר לצפות בדברים ייחודיים ואפשר,

ואפשר,

וגם, אפשר.

זה חיבור?!



לפני 10 שנים, לא הייתה מציאות כזו. היינו הולכים ברחוב ורואים אנשים! רואים עולם, פוגשים שכנים ומכרים. מתעניינים, שואלים, עוזרים ותומכים.

זה לא שאין היום אנשים טובים בעולם. יש היום מכה.

אם במצרים היו 10 מכות, היום ישנה מכה אחת בינלאומית, אבל היא מכה איומה. היום, כל עוד אתה ממשיך לתייג מישהו, זה נקרא שאתם "שומרים על קשר".

כשאדם שולח לחברו אימוג׳י צוחק עם דמעות, הפנים האמיתיות שלו לא באמת נראות ככה.

הבעת הפנים נשארת פני פוקר כשלחצנו send על כ-10 אימוג׳ים נוטפים דמעות.

למה?

כי זו המכה ה-11. מכת הניתוק.

למה קשה להשאיר את המכשיר בבית כשהולכים לשיעור תורה? הרי בכל מקרה המכשיר לא אמור להיות חלק מהשיעור.

למה קשה להשתיק אותו כשיוצאים עם חברים?

למה?

והילדים...

כשהם רואים הורים יושבים ומתכתבים, יושבים וצופים, יושבים ומסמנים לייקים כאילו זה נקרא חיבור...

הלב כואב.

ואח"כ, איך נבוא אליהם בטענות? איך אפשר להגיד להם "אתם כל היום במחשב! בגילך היינו יוצאים ומשחקים בחוץ"... זאת המציאות שהם רואים. איך אפשר לבוא אליהם בטרוניה?

בואו נמגר את המכה.

לתת קודם תשומת לב לאנשים שסביבנו. כל זאת ועוד יהפכו אותנו למחוברים לדבר הנכון. יהפכו אותנו לאנושיים יותר, רגישים ואכפתיים יותר.

בואו ביחד, נתחבר לדבר הנכון, נשקיע ולו מעט, בשביל העתיד שלנו, לילדים שלנו. שכשהם יסתכלו לאחור, יזכרו בהורים הטובים שהעדיפו שעת איכות איתם בעשרות מונים על שעת "חיבור" בכל רשת חברתית.
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 15 אפריל 2018, 05:41

בזכות מה עבר הנער מתיכון חילוני לישיבה קדושה?

את רעות האינטרנט, הן במחשב הביתי והן בסמארטפון, כמדומני שמיותר
לפרט ולבאר. כל אחד ואחת המחזיק ברשותו כלי משחית אלו - יודע לאילו
דיוטות תחתונות של טומאה מובילים אותו מכשירים אלו, ובוודאי כבר החליט
כמה וכמה פעמים להתנתק מהרעל הזה. הבעיה היא, שאנו חושבים שאנחנו
לא יכולים ולא מסוגלים לעשות זאת. כ-ו-ל-נ-ו מכורים לאינטרנט במידה
כזו או אחרת, וידוע שישנו קושי עצום כדי להיגמל מכל התמכרות שהיא.

חיים לא רגועים בגלל הגלאקסי

לפניכם מעשה גבורה של יהודי יקר, שהצליח להוציא את האינטרנט מהבית
ומהכיס לפני שלושה חודשים, למרות היותו כמו כולם מכור לזה. אם הוא
הצליח אז כל אחד יכול להצליח. וזה סיפור המעשה )הרחבנו בפרטי המאבק
הפנימי של יוסי, היות וללא ספק אלפים מקוראינו יזהו את המאבק הזה בלבם פנימה(: לפני
תשעה חודשים בערך, פנתה אלי אשתו של יוסי )שם בדוי( בבקשה, שאשכנע
את בעלה שיזרוק את הגלאקסי הטמא שלו ויעבור לסלולארי כשר. המכשיר
הקטן הזה אף הצליח להרוס את שלום-הבית שלהם...

אחרי מספר משפטים עם יוסי קלטתי שהבחור מכור למכשיר. הוא התוודה
בפני, שאפילו בלילות הוא לא ישן רגוע, הוא מתעורר פעם-פעמיים בכדי
לבדוק אילו הודעות "חשובות" נכתבו בווטצאפ. ה"גלינג" שמודיע על כניסת
הודעה היה מקפיץ לו את הלב, והוא היה חייב להסתכל מה כתוב, גם אם הוא
באמצע ארוחה או שיחה עם אשתו. ואל תחשבו שזה מקרה חריג, אני משער
שכעת חצי מהקוראים מחייכים בבושה שזה גם המצב שלהם: אתר מסוים
או אפליקציה מסוימת השתלטו על חייהם בצורה כזו או אחרת, ולא נותנת
להם מנוח... הובלתי את יוסי להכיר בכך שהוא "מכור
לאינטרנט". שכן שלב ראשון בהתרפאות ממחלת נפש
או מחלת נשמה היא הידיעה שאני חולה.

שלב שני ברפוי היא הידיעה שזו "מחלה", כלומר,
לדעת שזה דבר רע. השלב הזה היה קשה, מאחר וכבר
אמרו חכמי המוסר: "העובר עבירה ושונה בה פעמיים
ושלש - נעשית לו כמצווה". יוסי היה בטוח שהוא עושה
מצווה גדולה עם הסמארטפון שלו, מאחר והוא שולח
הלכה יומית ושיעורי תורה לחבריו בוואטצאפ, ואין לך
מצווה גדולה מזיכוי הרבים. לאדם מבחוץ טענה זו
נשמעת מגוחכת, אבל האסורים בבית הסוהר האינטרנטי
בטוחים הם בטענה זו, וכבר "זכיתי" לשומעה מכמה
וכמה "צדיקים", המצלמים שיעורי תורה באייפון ומעלים
ליוטיוב, אך רבים מהם נפלו במראות נגעים, וכבר אמרו
חז"ל: "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".

הנקי מטומאת האינטרנט יזכה
להנות בימות המשיח


באחד השיעורים בהם השתתף יוסי, אמרתי ללא תיכנון
מראש: "הגאון הגדול הרב חיים פלאג'י זצ"ל, אשר חי
לפני כ-180 שנה באיזמיר שבטורקיה, כותב בספרו )תוכחת
חיים ח"ג בסופו( דברים מבהילים: הקב"ה הודיע לנו ע"י
נביאיו הקדושים, בפסוקים מפורשים בכמה מקומות
בתנ"ך, כי לפני ביאת המשיח והגאולה השלימה, ה'
ישלח ניסיונות קשים בקיום המצוות בכלל, ובשמירת
הקדושה והצניעות בפרט, על מנת לבדוק את חוזק
האמונה של כל אחד ואחד. ורק אותם שיעמדו בגבורה
בניסיונות, הם ורק הם יזכו לזכות ולהתענג בתענוגי ימות
המשיח והעולם העתידי. וזו הסיבה שהתחדשו מכשירים
טכנולוגיים משכוללים בשנים אלו! )ללא ספק, הדברים מכוונים
גם ובעיקר לאינטרנט, שהרי אין לך שיכלול וניסיון גדול וקשה יותר
מהאינטרנט(. אלא שמסיים הרב חיים פלאג'י שם בדברים
מעודדים, הוא מגלה, שיחד עם הניסיון הגדול שהביא
עלינו האלוקים בדור הזה, שלח לנו הקב"ה כוחות גדולים ועצומים, שלא
היו לאנשים בדורות הקודמים, כדי שנוכל לעמוד בהצלחה מול המפלצת הזו
הנקרית "אינט-מת". )הרחבתי בזה בגיליון כסליו תשעז(.

הדברים פעפעו בלבו, כאשר בנוסף לכך שמע יוסי מרב ביהכ"נ: "מי שיש לו
אינטרנט בכיסו או בביתו לא יזכה לחיי העולם הבא". הוא שאל אותי מספר
פעמים אם זה באמת כך, והשבתי לו בחיוב. הוא נרתע ובכך התקדם לשלב
השני. אלא שהשלב השלישי והאחרון בריפוי, שהיא האמונה ביכולת שלי
להיגמל ולהתנקות, זה היה שלב קשה ביותר אצל יוסי. הוא טען בלהט והיה
מוכן להישבע בנקיטת חפץ, שהוא לא מסוגל להתנתק מ"ידידו הטוב". "זה
כאילו שמוציאים לי אבר חיוני מהגוף...", הוא טען, "לא מסוגל לדמיין איך
ייראו החיים שלי בלעדי הגלאקסי?! אני קם וישן עם זה... זה ממלא לי את
כל היום...". אך הוא לא ידע כלל חשוב בעבודת ה' – הקב"ה עוזר לאדם לנצח
את היצר הרע. ולכן כל אדם יכול להתגבר ולנצח את היצר הרע.

הישועה הגיעה דרך הבת. בתחילת השנה )אחרי החגים(, עם סיום עבודתה
ב"שירות לאומי", החלה בתו של יוסי ללמוד במדרשיה. שמה התחזקה היא
בקדושה וביראת שמיים, ובחג החנוכה האחרון )לפני שלושה חודשים( היא קמה
ועשתה מעשה, היא ניקתה את כל המשפחה מטומאת האינטרנט. כל ארבעת
הסמארטפונים של המשפחה: האבא, האמא, שלה ושל אחיה, כולם הוחלפו
במכשירים כשרים ללא אינטרנט כלל ועיקר. והאמא החליטה "אנחנו הולכים
עם הקב"ה עד הסוף", וגם הוציאה את האינטרנט מהמחשב הביתי שלהם.

הסמארטפון נזרק והבן עבר ללמוד בישיבה

שלושה חודשים בלבד שהבית התקדש וטוהר, ומהפך נרשם בקרב בני ביתו
של יוסי: האמא הולכת יחד עם בתה למדרשיה, שם היא מתעלה בצורה
מדהימה. ו... אצל הבן התחוללה "רעידת אדמה" של ממש: לאחר חודש מסילוק
הטומאה, הגיע הבן בתחינה ובקשה לאביו: "התיכון
החילוני בו אני לומד לא מתאים לי, אני לא מסוגל ללכת
לשם, ברצוני לעבור ללמוד בישיבה קדושה". נחישותו
של הבן הסירה את כל החששות של אביו ושל הרבנים
איתם הוא מתייעץ, והבן של יוסי עבר ללמוד בישיבה
קדושה באופן מלא! ואצל יוסי, אפילו חזותו החיצונית
השתנתה: זקן קצוץ מהדר את פניו, וכיפה שחורה
מפארת את ראשו. "הכל ב'אשמת' הבן", מסביר יוסי.

בתחילה הייתי מהסס אם יוסי יצליח להתמיד בטהרה
זו, אך בפגישה האחרונה עמו התרשמתי שהוא חזק
בזה, אם כי הדחף לסם ה"סמארטפון" עדיין מקנן
בלבו. )כנראה, לוקח זמן עד להתנקות וטהרה פנימית שלימה(.
יוסי מדגיש ואומר: "לפעמים ישנו פיתוי לחזור לזה,
אבל כשאני רואה את השינוי אצלנו במשפחה זה מאד
מחזק אותי: אנחנו בבית מרגישים הרבה יותר ביחד.
אנחנו מדברים אחד עם השני. אני ואשתי חזרנו לישון
באותו חדר. כמו כן, אני מרגיש רוחני יותר, טהור יותר,
חיים אחרים. חשוב לי לומר, שאני מרגיש יותר רגוע!!
תודה לא-ל, עכשיו, אני נכנס למיטה, שם את הראש
על הכרית וכבר נרדם, והשינה שלי רגועה כמו תינוק".

היצר הרע לא פראייר, והוא לא עוזב את הקליינטים
שלו כל-כך מהר. לפני חודש הגיע יוסי להתקבל
לעבודה בחברת הסעות פרטית בתור נהג טנדר, והחברה
דרשה שיהיה לו סמארטפון. מדוע? כדי לצלם תאונות
וכדומה, כדי לקבל במייל את סידור העבודה, ובשביל
הווי'ז )תוכנית ניווט בכבישים(. יוסי חשב בעצת רבו, לקחת
סמארטפון שיש בו רק שלושת התכונות הנ"ל. אבל
ליוסי אסור להתקרב לאינטרנט בכלל, כפי שאומרת
הגמרא, שאין לנזיר אפילו להתקרב לכרם, שמא יתפתה
ויאכל מענבי הכרם. בעצתי, מצא יוסי פתרון לכל דבר,
הוא קנה מצלמה ומכשיר ג'י פי אס בנפרד, ואת סידור
העבודה מקריא לו המעביד בטלפון ויוסי רושם. "אין
דבר העומד בפני הרצון".

(מתוך העלון "אור עליון")
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

הודעה שלא נקראהעל ידי עזר » 15 אפריל 2018, 05:42

אני חייבת לפרוק ולשתף את כולכן, שהייתן שותפות בהצלת נפשות ומשפחה- פשוט כמשמעו

האמת ניתנת להיאמר- אני לא בדיוק עובדת משרד כמוכן. כלומר: לא עובדת משרד בכלל (אלא…. נא לא להתעלף, ולא לשלוח אלי מיילים של 'מה את עושה כאן בכלל'... אני מורה!).

ל... אני רשומה כי המקום בו אני עובדת מייצר לתחושתי רבות מן הדילמות שמעסיקות כאן את כולן וגם אני רוצה וצריכה חיזוק ושמירה…

בית ספר בו אני עובדת הוא לצערי לא הפרופיל של המקום החביב והערכי הזה שאסוציאטיבית מתקשר לכן עם המונח "בית ספר". זה מקום מאווווווד פתוח, מהסוג הזה שהאמהות בו 'משתגעות' מאיך אפשר בכלל להסתדר בלי אייפון והודעות וכיו"ב וצורת הלמידה בו גם היא חדשנית למדי, כולל כל מיני רעיונות די הזויים…

בחדר מורות ישנם מחשבים לרשות המורות וכנ"ל בכל כיתה. המחשבים לא היו מוגנים כלל ואני- תמימה שכמותי, פשוט השת-ד-לתי לא לגשת אלא למייל.

באחת הפעמים המחשב היה פתוח, היכן שלא צריך----

הצצתי ונפגעתי, ואף פעם לא חשתי על בשרי את מהות הביטוי הזה ככה.. זה סיחרר, זה זה שיגע, זה שרף, זה מששששששששששך-----

נהיתי מטורללת!

למחרת הרגשתי שאני חוטפת מכת חשמל- מצאתי את עצמי שוב ניגשת, נסחפת…. לאאאא--- עצרתי איכשהוא והלכתי הביתה. המומה, לא נושמת, ראש מתפוצץ, בחילות. הרגשתי שעצרתי....מלחיות----

בלילה, כשבעלי ירד ללמוד, הגיעו סוף סוף הדמעות.

בכיתי- צעקתי- אמרתי לה': ה', אתה יודע מראש שזו מלחמה אבודה!! מה עושים מחר בעבודה שוב, עם החשק הזוועתי הזה והיצר האיום. עזור לי שלא תהיה לי האפשרות לעשות זאת!!!

תבינו, אני בת בית יעקב! המורה היותר דוסית! ב"ה שהספיקו לי פעמיים בשביל לומר לעצמי- אם ר' יוחנן לא עמד בזה תפסיקי לנפנף בבעל ת"ח, בהורים גדולי עולם ובמשפחה נערצת ומושא לגאוה על כל מורות הסמינרים...

מה שעוד עמד לי מול העיניים בס"ד ואולי דחף אותי ככה לצעוק-לצרוח את מצוקתי ישר לכסא הכבוד, זה שהייתי בהריון. ידעתי, מתוך האפילה הזו, שיש לי אחריות כפולה ומכופלת: איך אוכל לעמוד מול התינוק, כשזה הקטן גדול יהיה ויביט/תביט בי וישאל- למה גרמת לי לניסיונות האלו?! מדוע לא כבשת אותם עוד קצת בשבילי?! ואם אלו הניסיונות היום- עם אילו ניסיונות ילדינו יתמודדו עוד מספר שנים??!!

בכיתי בכיתי בכיתי… יכולת או כוח לכבוש את ההר הזה לבדי לא מצאתי בי, אבל לבכות ולצעוק כן. אמרתי: ה', אתה יודע שבן אנוש לא יכול לעמוד בזה לבד. אני מה שאוכל- אעשה, ואתה עשה את שלך!!

באותו לילה ישבתי שעתיים+ על המחשב בבית (החסום ומוגן לחלוטין) וקראתי את כל מה שכותבים גדולי עולם, עסקנים, וכו' נגד פרצות האינטרנט, קראתי מכתבים על קריעות של משפחות, בכי של נשים, ניסיתי לחוש מבעד למילים את מה שעומד מאחורה וכמה זה רעעעעע למי ששם.

ובהמשך הלילה הזה גם פתחתי אחורנית מיילים... - ככה אחד אחד, מיילים שנותנים כוח לעמוד בניסיונות מהסוג הזה או ניסיונות בכלל. הרגשתי כ"כ חלק, כ"כ משפחה, וכמה כוח זה נותן!!! קיוויתי שהשעות האלה יתנו לי את היכולת להתחיל להתמודד, אבל- ה'!!!, ביקשתי- תילחם בשבילי גם אתה, אחרת- אנה אני באה?!!

למחרת ליל השימורים הזה אני מגיעה כהרגלי לחדר המורות ושומעת… את אחת המורות מתלוננת שאינה מצליחה לפתוח אתר מסוים. עוד לא קולטת מה הולך פה ונכנסת המנהלת ומסבירה שמשרד החינוך שלח טכנאי שעבר על כל המחשבים, חידש אותם והגן עליהם על מנת ש'בנות לא תוכלנה לפתוח אותם'.

"אל דאגה"- היא מוסיפה- "מה שתצטרכנה בשביל הלמידה יהיה לכן". ולא מה שמעבר, לא מה שמעביר אתכן אל העבר השני, המשכתי בליבי, המומה.

איזו נשיקה!!! הרגשתי את האהבה בחוש! אף פעם לא חשבתי שמהפך כזה יכול אי פעם להתרחש במקום ההוא- זה שדגל בחדשנות, למידה, קידמה, עצמאות ושטויות נוספות… ושוב הדמעות… אבל הפעם---- איזו הקלה הייתה בהן, וכמה הודיה!!!

מאות ויותר נשים, חשבתי לעצמי בהתרגשות אדירה, התחילו כמוך ולא זכו. לא זכו לצאת משם, לא זכו לחוש את האהבה העצומה הזו, ובטח לא זכו (ולא תשכנעו אותי שהג'וק הזה שנכנס בהם לא היה מענה ישיר מהשם לתפילה-זעקה שלי ביום הקודם!) לזכות כך על הדרך רבות נוספות.

אני כן! היש אהבה גדולה מזו?????
עזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 912
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הקודם

חזור אל פורום מחשבים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־21 אורחים