פסיכולוגיה

[חשבתי ימים מקדם]

שלום.
אני סטודנטית לקלינאות סמסטר א' ונורא שוקלת לעבור לפסיכולוגיה. רציתי לשאול מס' שאלות :
1.קראתי איפושהו שלא כל מי שלומד פסיכולוגיה קלינית לתואר שני מקבל רישיון לעסוק בזה בתור פסיכולוג מטעם משרד הבריאות. למה זה כך?
2. כמה 'שווה' היום תואר שני של מכללה לעומת אוניברסיטה?
זה באמת כזה משנה?
אם כן, למי?
למעסיקים?
3. מה (באופן כללי) תנאי הקבלה לתואר שני?
מה בעיה כחלק מזה להשיג המלצות ממרצים?
למה שמרצה לא ירצה לתת לסטודנט שלומד אצלו המלצה?
4. האם זה נכון שהסטאז' לקלינית בתואר שני מתחלק או לשנתיים משרה מלאה או ל4 שנים משרה חלקית?
5. כמה בשנה מנסים להתקבל לתואר שני בקלינית וכמה בפועל מתקבלים?
6. אם מישהו עשה תואר ראשון והממוצע שלו נמוך ממה שצריך לקלינית- הוא לא יכול לשפר את זה?
אבוד לו?
הוא חייב להתפשר על כיוון אחר?
אשמח במיוחד לתשובות מאנשים שעברו את זה. תודה מראש!

[אריה ענק משער האריות]

1. על מנת לקבל רישיון ולהירשם בפנקס הפסיכולוגים יש לסיים תואר שני בפסיכולוגיה במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) וכן לסיים את תקופת ההתמחות.
אין כל סיבה שמי שעומד בתנאים אלו על פרטיהם לא יוכל להירשם ולעבוד כפסיכולוג.

לעניין תואר שני ממכללה או אוניברסיטה - אין לכך כל חשיבות כל עוד מדובר במוסד מוכר כאמור. בכל מקרה , תמיד כדאי במידה ובוחרים ללמוד במכללה, לבחור במכללה מובילה ובעלת מוניטין.
בחירה במכללה מסוג זה תאפשר לבוגריה לצאת בתום לימודיהם לשוק העבודה מוכנים יותר ולאחר שרכשו כלים רבים וטובים להמשך דרכם המקצועית.

תנאי הקבלה לתואר שני כוללים מספר תנאים: בעלי ממוצע ציונים גבוה (לפחות 90 במגמה קלינית) בתואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, ציון גבוה במבחן המתא"ם (בחינת כניסה למועמדים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, מטעם המרכז הארצי לבחינות והערכה. הבחינה מורכבת מ30% שאלות בתחום הסטטיסטיקה ושיטות מחקר וחלקה האחר מורכב מניתוח והבנה של מאמרים מקצועיים באנגלית) וכן ועדת קבלה אישית .

מכתבי המלצה ממרצים בהחלט יוסיפו - אין אני רואה כל מניעה לקבלת המלצות כאלה מהמרצה כל עוד התלמיד ראוי לקבלן .

ההתמחות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית אכן אורכת בין שנתיים במשרה מלאה לארבע שנים בחצי משרה.

לעניין סיכויי הקבלה לקלינית – מדובר על קנה מידה של 400 נרשמים בשנה המתמודדים כיום על בערך 100 מקומות בתוכניות לתואר שני – כך שהסיכוי עומד על אחד לארבע לערך.

לעניין שיפורים – לכל מוסד אקדמי מדיניות משלו לגבי אפשרות שיפורים וחזרה על קורסים . לפיכך כדאי לבדוק שאלה זאת במוסד בו את שוקלת ללמוד לברר מהם התנאים.

[חשבתי ימים מקדם]

תודה רבה מאוד עזרתם לי

אם מישהו יודע להסביר לי
מה זה פסיכולוגיה ארגונית-תעשייתית-תעסוקתית
אודה לו מאוד

[אריה ענק משער האריות]

פסיכולוגיה ארגונית-תעשייתית-תעסוקתית היא מכלול של תחומים שעוסקים באנשים בתוך עולם העבודה, בהיבטים שונים, עם דגש על מספר נושאים עיקריים שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו: יעוץ ופיתוח ארגוני, מיון ברירה והערכה, יעוץ תעסוקתי והנדסת אנוש. רוחב היריעה מאפשר להתפתח בכיוונים שונים, בהתאם לדגשים של מסלול הלימודים ולנטייה האישית.

"יועץ ארגוני" הוא כמו "מטפל", במובן שכל אחד יכול לקרוא לעצמו כך. לכן התחום אינו מוגבל לפסיכולוגים, וניתן למצוא יועצים ארגוניים שלמדו כלכלה, מנהל עסקים, משפטים וכו'. היתרון של הפסיכולוגים הוא בכך שהם מתמקדים בדינאמיקה שבין הארגון לעובדים. החיסרון שלהם הוא בכך שהם מתמקדים בדינאמיקה שבין הארגון לעובדים. משום כך, יועץ ארגוני שהוא פסיכולוג, יידע לאבחן ולטפל בבעיות של יחסי הנהלה-עובדים, אי שביעות רצון, העדר מוטיבציה וכדומה, אבל יש לו כלים פחותים לייעץ בנושאים יותר "עסקיים", כלכליים או משפטיים. פסיכולוגים שעוסקים במיון וברירה הם אלו שמציקים במרכזי הערכה ובמחלקות משאבי אנוש. כולנו מכירים אותם, אבל לא כולנו יודעים מה הרציונל שגורם להם להאמין בתהליך המייגע שהם מעבירים את המועמדים. תתפלאו, יש כזה. יעוץ תעסוקתי נוגע יותר לרמת הפרט מאשר לרמת הארגון, ומתמקד בניסיון לסייע לאדם למצוא את הנישה שלו בשוק העבודה. הנדסת אנוש עוסקת בהתאמת המערכות איתן העובד אמור לעבוד לצרכיו.

מסלולי הלימודים במוסדות השונים נבדלים בדגש שהם נותנים לכל אחד מהתחומים הנ"ל, וכדאי לברר מראש אם המסלול שבו בוחרים מתאים לכיוון שאליו רוצים ללכת. במסלול החברתי-ארגוני בבר אילן, למשל, יש דגש חזק על יעוץ ארגוני, כאשר מיון וברירה זוכה לנגיעות תיאורטיות, ולייעוץ תעסוקתי אין כמעט נוכחות. לעומת זאת, במכללת תל אביב-יפו המסלול הוא בהגדרה "פסיכולוגיה תעסוקתית", ומי שמתעניין בתחום זה ימצא את עצמו יותר שם.

הקורסים הם בחלקם תיאורטיים (למשל, לימוד תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה הארגונית) ובחלקם יותר מעשיים (למשל, קורס שבמסגרתו לומדים כיצד לבצע דיאגנוזה בארגון, ואף עושים זאת בפועל).

אלמנט חשוב נוסף, פרט לקורסים הנלמדים הוא הפרקטיקום. הפרקטיקום בתחום הארגוני פחות מובנה מאשר בתחום הקליני, וגם פחות אחיד. לפחות במסלול בו אני למדתי (בר אילן) מתקבלים אליו כמו לכל עבודה אחרת, דרך ראיונות ומרכזי הערכה, אבל בלי תלוש משכורת בסוף החודש… אפשר לעשות פרקטיקום באחד מהתחומים השונים, כאשר הסטודנט הוא שבוחר איפה הוא עושה פרקטיקום והקבלה לשם תלויה בו. הפרקטיקומים השונים נבדלים זה מזה בכמות ואיכות הניסיון שהם מקנים, וגם בעומס שהם דורשים (הסטנדרט הוא יום בשבוע). מכיוון שהפרקטיקום הוא האמצעי הטוב ביותר לצבירת ניסיון חיוני, ולהיכרות טובה יותר עם התחום והאפשרויות הגלומות בו, ההחלטה היכן ובמה לעשות פרקטיקום היא כזו שלא כדאי לזלזל בה.

ומה עושים עם זה אחר כך?

פסיכולוגיה ארגונית היא תחום מגוון מאד. בתחום הייעוץ אפשר להשתלב באחת מחברות הייעוץ שפועלות בשוק או לעבוד בארגון או עמותה. מגוון העיסוקים שנכללים תחת התואר "יועץ ארגוני" הוא רחב, החל מהדרכה והעברת סדנאות בארגונים, דרך אבחון חוזקות וחולשות הארגון באמצעות תצפיות, ראיונות ושאלונים, ועד יעוץ אישי וליווי מנהלים.

אופציה תעסוקתית נוספת היא מערכת הביטחון, צה"ל והמשטרה, המציעה תפקידים גם לאנשי מיון. הללו יכולים למצוא את מקומם גם במכוני מיון, חברות השמה וכוח אדם או מחלקות משאבי אנוש בארגונים.

פסיכולוג תעסוקתי יכול למצוא עצמו במכונים שונים או במגזר הציבורי. וכמובן, תמיד קיימת האופציה של מחקר, באקדמיה או מחוצה לה.

מכיוון שאופי העבודה שונה בהתאם לתחום ולמקום, מומלץ לחשוב לאן רוצים להגיע ואיזה סגנון עבודה הוא הרצוי והמתאים.

יועץ ארגוני, למשל, עובד לא פעם בסביבות משתנות, לעומת פסיכולוג מיוני שעובד בסביבה אחת. האם אתה אוהב גיוון או זקוק לבסיס הבטוח שלך?

בעבודתו של היועץ יש אלמנט מכירתי, בעוד הפסיכולוג המיוני הוא זה שמנסים למכור לו. היכן יותר נוח לך?

עבודתו של היועץ היא פעמים רבות ברמת המערכת, בעוד הפסיכולוג התעסוקתי מייעץ ברמת הפרט. איפה אתה רואה את עצמך?

הפסיכולוג הממיין מחויב שתוצריו ישרתו את הארגון, בעוד הפסיכולוג התעסוקתי מחויב לפציינט שלו. מה אתה מעדיף?

הכישורים והאופי הנדרשים לצורך העברת סדנאות בארגונים שונים מאלו הנדרשים לצורך הערכת מועמדים המבצעים דינאמיקה קבוצתית. האם אתה אוהב לצפות או להיות זה שצופים בו? וכן הלאה.

קשה לכסות במאמר קצר תחום כה מגוון, שמסלולי הלימוד ואפשרויות התעסוקה בו מתפרשים על פני אפיקים רבים יותר, ואחידים פחות מהמקובל, בתחומים אחרים של הפסיכולוגיה. למתעניינים בתחום מומלץ להעמיק ולחקור אודות ההבדלים בין התחומים השונים והמסלולים שמציע כל מוסד לימוד, ולברר עם עצמם מה מכל זה הם באמת רוצים לעשות כשיהיו גדולים, ואיזה מסלול יביא אותם הכי קרוב לשם.

[חשבתי ימים מקדם]

תודה רבה הוספת לי הרבה ידע.

[סקאלפער]

אריה אתה פסיכולוג?

[אריה ענק משער האריות]

אריה אתה פסיכולוג?

התפקיד שלי כמנהל להשיג תשובות לשואלים.
במקרה הזה אין המידע מעצמי אלא העתקה מ http://www.pitronot.org/org

[סבא קשישא]

אני מתעניין כעת - בין הזמנים - בפסיכולוגיה.

יש חומר מעניין וקל גם בשביל מתחילים כמוני?

[אריה ענק משער האריות]

תמצא כאן http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=3 הרבה חומר מעניין וקל