יתכן ונמצא טיפול ומניע נגד שפעת

[יעל טוקצ'ינסקי]

זוכרים, פעם רופאים המליצו להיות יותר בשמש כדי לא להידבק המחלות עונתיות? ולשבת בשמש כדי להבריא מהם?
אחר-כך כולם השתגעו אחרי האנטיביוטיקה (שאגב לא עוזרת נגד מחלות ווירליות, רק מחמירה...) - ושכחו את העצות הפשוטות הללו.
וכנראה - חבל.

מחקר חדש מצא, כי תאורת אולטרה סגול עשויה להכחיד נגיפים (דוגמת נגיפי שפעת ) באוויר במקומות ציבוריים סגורים. זאת ללא פגיעה ברקמות אנושיות.

החוקרים מציעים, כי שימוש מראש בתאורת אולטרה סגול בבתי חולים, מרפאות, בתי ספר, גנים, שדות תעופה, מטוסים ומקומות ציבוריים נוספים, עשויה להוות כלי יעיל במלחמה בשפעת העונתית ובמגפת השפעת.

מזה עשרות שנים ידוע, כי אור UV רחב טווח, באורך גל של 200-400 ננומטרים, יעיל מאוד בהרג חיידקים ונגיפים על ידי הרס קשרים מולקולריים ב- DNA .

אור UV כזה משמש לחיטוי ציוד ניתוחי, אולם הוא מסוכן לבריאות האדם ועלול לגרום סרטן עור וקטרקט, לכן לא ניתן להשתמש בו במקומות ציבוריים.

ספקטרום צר של אור ה- UV הנקרא far-UVC אינו יכול לחדור דרך העור האנושי או דרך שכבת הדמעות בעין, ולכן אינו מהווה סכנה לבריאות האדם.

חיידקים ונגיפים הינם קטנים בהרבה מתאים אנושיים, ולכן אור זה יכול לפגוע ב- DNA שלהם ולהורגם.

בעבר הראו החוקרים, כי far-UVC יעיל בחיסול חיידק ה- MRSA , ללא נזק לעור של אדם או של עכבר.

במחקר הנוכחי, נגיף שפעת מזן H1N1 שוחרר לחדר ונחשף למינון קטן מאוד של far-UVC באורך כולל של 222 ננומטרים.

קבוצת ביקורת של נגיפים לא נחשפה לאור ה- UVC .

נמצא, כי far-UVC נטרל ביעילות את נגיפי השפעת, ביעילות דומה לזו, של אור UV רחב הטווח.

כיום מחיר מנורת far-UVC הינו כ- 1000 דולר, אך הוא ירד אם המנורות ייוצרו בכמות גדולה.

בניגוד לחיסון השפעת, תאורת far-UVC צפויה להיות יעילה, כולל גם נגד זני שפעת חדשים, שיצוצו.


Far-UVC Light: A New Tool to Control the Spread of Airborne-mediated Microbial Diseases
Scientific Reports 10/02/2018

[לאה]

מענין אם משפחות שמשתמשות בתאורת אולטרה סגול לחימום אכן מדוחות על ירידה בתחלואת השפעת

[אריה ענק משער האריות]

גלולה אחת של קסופלוזה והשפעת נגמרת תוך 24 שעות

משרד הבריאות בטוקיו הודיע בסוף השבוע כי התרופה מותרת לשיווק ביפן. התרופה צפויה להגיע למדפים בעולם המערבי רק לקראת שנת 2020.

התרופה בשם קסופלוזה המגיעה בכדור אחד מכילה את המרכיב "מעכב אנדונוקלאז" המונע מהווירוס שחדר לתאי הגוף, להשתחרר ממנו ולהדביק תאים אחרים. בכך נמנע שכפולו של נגיף השפעת, מה שמאפשר לתאי הדם הלבנים להתביית על התאים שנדבקו בנגיף, ולחסלם כליל. בעולם קיימות כבר שתי תרופות לטיפול בחולים שכבר נדבקו בשפעת – טמיפלו ורלנזה. עם זאת יש ליטול אותן בתוך יומיים מהופעת תסמיני השפעת ולמשך מספר ימים, והן מקצרות בחלק מהמקרים את משך המחלה בכיממה וחצי.

מחקרים בעבר כבר טענו כי התרופה טמיפלו גרמה לתופעות לוואי הכוללות בחילות, הקאות וכאבי בטן. חברת סיונוגי, יצרנית התרופה החדשה קסופלוזה, מסרה כי התרופה החדשה דורשת נטילה של כדור אחד בלבד, והיא פועלת נגד נגיפי השפעת מסוג A ו-B. התרופה הוגשה לאישור משרד הבריאות היפני באוקטובר האחרון, ובתום ארבעה חודשי בדיקה, היא אושרה לשיווק במסלול מהיר, עקב יעילותה הגבוהה שהוכחה במחקרים הקליניים.

על פי ההערכות, מדי שנה מתים 650 אלף איש ברחבי העולם כתוצאה מהשפעת. החורף האחרון נחשב לאחד הקשים ביותר בעולם המערבי. בארצות הברית הגיע מניין הילדים שמתו מהמחלה ליותר מ-83.

השפעת השנה אופיינה כאמור במקרי מוות רבים של צעירים בריאים. לא ניתן לצפות מי ימות כתוצאה מסיבוך של שפעת. בראש סיכון התמותה נמצאות אוכלוסיות תינוקות, פעוטות, נשים בהריון או לאחר לידה, קשישים וחולים כרוניים. אולם במקרים מסוימים הנגיף הופך לקטלני גם בקרב בריאים.

כיצד הנגיף גורם לתמותה" ברובם המכריע של המקרים, מדובר בסיבוך של דלקת ריאות. בלא אבחון וטיפול מוקדם, עלולה דלקת הריאות להסתבך עד לאי ספיקה נשימתית. לזיהום זה עלולים להתלוות גם זיהומים נלווים.

קיימים דיווחים בספרות הרפואית על כך שהווירוס עלול לגרום לסיבוכים נוספים, נדירים יותר, ובהם דלקת של שרירי הלב, דלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס), זיהום מפושט בדם, פרכוסים, דלקות שרירים ומצב של הלם ספטי בו מתרחשת נפילת לחץ דם ופגיעה רב מערכתית בכל רקמות הגוף.

למוות משפעת יש שתי סיבות מרכזיות: האחת היא זיהום משני שנגרם על ידי חיידק, לרוב סטרפטוקוק, הסיבה השנייה היא סערת ציטוקינים – תופעה שבה מערכת החיסון משופעלת יתר על המידה, וגורמת לקריסת מערכות בגוף.

למערכת החיסון כלי נשק רבים שנועדו להתמודד עם זיהומים. אלה כוללים תאים לבנים, וציטוקינים, מתווכי דלקת המונעים מהנגיף להתפשט ומגייסים את תאי הדם הלבנים למאבק בפולשים הזרים. אותם ציטוקינים ותאי דם לבנים הם אלה שגורמים גם לתסמיני השפעת הכוללים חום גבוה, חולשה וכאבי שרירים – ולא נגיפי השפעת עצמם.

אבל לאנשים שונים ישנה מערכת חיסונית שונה. לדברי ד"ר אמש אדלג'ה, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, אצל אנשים מסוימים התגובה החיסונית לפלישת נגיף השפעת עלולה לגרום להרס משמעותי לתאי הגוף ובהם מערכת הנשימה והלב, הרס שעלול להסתיים במוות של צעירים בריאים, גם בתוך שעות.

אחת ההשערות היא שמבוגרים כבר "פגשו" זנים אחרים של הנגיפים הפעילים כיום, ופיתחו "חסינות צולבת", כלומר הם הפכו למחוסנים גם נגד הזנים הפעילים כיום, אף שמעולם לא נתקלו בהם בעצמם, אלא ב"זנים בני דודים" שלהם.

[יעל טוקצ'ינסקי]

ויטמין C לפני הופעת התסמינים - והיא לא מתחילה בכלל.
רק לא כולם מודעים ולא כולם מספיקים.

[יעל טוקצ'ינסקי]

אגב, אם אתם זוכרים, בזמנו (וזה לא היה לפני מאת שנים!) טיפול למחלות רבות שרשם הרופא/מטפל היה שמש. בכללם כל מחלות ווירליות."לילד שלכם יש ווירוס, תוציאו אותו כמה שיותר לשמש", - היה אומר רופא ילדים.
ולפני שאנטיביוטיקה נכנסה לשימוש רחב והתחילו להתייחס אליה כאל סוג של מושיע - גם נגד מחלות חיידקיות. תזכרו, למשל, בטיפול ב"אמבטיות שמש", למשל כטיפול בשחפת. אגב, עזר לרבים!
באירופה צפונית ובאומריקה הצפונית היו מטפלים בדלקת שקדים, למשל בעזרת "אור אולטרה-סגול", וגם היו שמים תינוקות מתחת ל"מנורה אולטרה-סגולה" כטיפול למניעת רככת.
אנטיביוטיקות הוציאו משימוש הרבה שיטות טיפוליות מוצלחות, אבל בעקרון שימוש בקרני אור לטיפול - זה בכלל לא דבר חדש.