סוכרלוז מסוכן או לא?

בפורום מקצועי זה תוכלו לשאול כל שאלה בתחום בריאות הגוף, רפואה, רפואה טבעית ותרופות. ד"ר יעל טוקצ'ינסקי מומחית לרפואה משלימה, תענה על שאלותיכם. ייעוץ בפורום בשום אופן אינו מחליף בדיקה/ייעוץ/טיפול מקצועי. פרופיל מלא

מנהל: יעל טוקצ'ינסקי

סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי ספר » 10 ספטמבר 2013, 17:05

להלן תקציר של כתבה (מלפני שלשה שנים) שמישהו שלח לי במייל אודות הסוכרלוז.
השאלה האם היום נודעו דברים חדשים, המאמתים את המתנגדים של הסוכר לוז, או לחילופין השוללים את טענותיהם לגמרי?

יפה שיר-רז פורסם: 18.01.09 , 10:58
ב־1976 עבד סטודנט הודי בשם שאשיקאנט פאנדיס במעבדה לכימיה של קולג’ המלכה אליזבת בלונדון, עם המנחה שלו לסלי יו. הם ניסו ליצור קוטל חרקים חדש. לצורך כך הם השתמשו בסולפוריל כלוריד, כימיקל רעיל מאוד, שאותו טפטפו טיפה אחר טיפה לתמיסת סוכר. התגובה הנדיפה הביאה ליצירתם של סוכרים מוכלרים שהכילו מולקולות עתירות באטומי כלור.

בשלב מסוים ביקש המנחה מפאנדיס לבדוק (test) את האבקה. אלא שהסטודנט טעה וחשב שהמנחה ביקש ממנו לטעום (taste) אותה, וכך הוא עשה. ”האבקה מתוקה”, הוא אמר ליו. ”השתגעת?” שאל אותו יו, ”איך יכולת לטעום תרכובת בלי לדעת אם היא רעילה?” אבל שיגעון או לא, יו, שתפס כנראה די מהר את הפוטנציאל המסחרי האדיר של התגלית, התלהב ממנה כל־כך, שהחליט שהיא שווה סיכון והוסיף מעט ממנה לקפה שלו. הפעם היה זה פאנדיס שהזהיר אותו לגבי הרעילות הבלתי ידועה. ”עזוב”, השיב לו יו. ”נשרוד”.

התגלית, בסופו של דבר, לא הייתה קוטל חרקים חדש אלא ממתיק חדש: הסוכרלוז. גדולתה של התגלית נבעה מכך שהיא אפשרה לייצר חומר שלא זו בלבד שהוא מתוק פי 600 מסוכר, אלא שהוא איננו תורם כלל קלוריות. הסיבה לכך היא שכתוצאה מהשינוי הכימי שיצרו החוקרים, הגוף איננו מפרק אותו והוא אינו עובר ניצול אנרגטי. לסוכרלוז אין טעם לוואי מריר־מתכתי כמו לממתיקים מלאכותיים אחרים, ובניגוד לאספרטיים, הוא גם נשאר יציב בטמפרטורה גבוהה ועמיד בחומציות משתנה ולכן מתאים גם לאפייה או למוצרים הדורשים חיי מדף ארוכים.

יו ופאנדיס חברו לחברת סוכר אנגלית, ”טייט אנד לייל”, כדי לערוך ניסויים במאות סוכרים מוכלרים לפני שהם בחרו את הנגזרת הסופית. החלפת 3 יוני כלור ב־3 קבוצות הידרוקסיל במולקולת סוכר, יצרה את החומר הכימי המלאכותי המוכר בשם סוכרלוז.

מה בעצם הבעיה?
ד”ר ג’וזף מרקולה וד”ר קנדרה דגן־פירסל, פירסמו בספר שיצא לאחרונה לאור במהדורה עברית בהוצאת פוקוס, שאחרי אחרי הטיפול המלאכותי במעבדה, הסוכרלוז מכיל שלושה אטומים של כלור. הקמפיין הפרסומי של ספלנדה מספר אמנם לקהל הצרכנים שכלור הוא מרכיב טבעי, שנמצא במזונות ובמשקאות רבים, ”כמו חסה, פטריות ומלח שולחן”, אבל המציאות קצת אחרת. ”מה שנמצא במזון, במשקאות ובמלח השולחן הוא לא כלור, אלא כלוריד, וההבדל בין השניים הוא כמו ההבדל בין שמים לארץ”, מסביר שלמון. ”בעוד שהכלוריד הוא אכן מרכיב טבעי, הרי הכלור, שהוא יסוד כימי, איננו נמצא בטבע באופן חופשי. למעשה, מפיקים אותו באופן מלאכותי בבתי חרושת, באמצעות העברת זרם חשמלי במי מלח. התוצאה היא גז צהוב, מגרה, הנחשב לרעיל גם בריכוזים נמוכים”.

הכלור כשהוא לעצמו אינו הבעיה היחידה. ”כשמוסיפים לתרכובת את הכלור, נוצרים קשרים בינו ובין הפחמן שנמצא בסוכר, והתוצר הוא חומר שנקרא פחמן־כלורי, או כלור אורגני (אורגנוכלורין) – חומר שיש לו פוטנציאל להפוך לקוטל מזיקים רעיל, כזה שיכול לגרום לסרטן ולחוסר תפקוד נוירולוגי וחיסוני חמור וקבוע. ואכן, האורגנוכלורינים משמשים בעיקר בקוטלי מזיקים כגון DDT, לינדאן, אלדרין ודיאלדרין”.

מה כל־כך מסוכן בחומרים האלה?
”האורגנוכלורינים מסיסים בשומן ולכן נוטים להצטבר ברקמות שומן ובאיברים העשירים בשומן, כמו המוח. גרוע מכך, הם נשמרים שם באורח קבע. רעילותם עלולה להשפיע בעיקר על המוח, על הלב ועל הריאות, ולגרום לתסמינים מגוונים התלויים באורך החשיפה. למשל, בחשיפה קצרה נרשמו תופעות כגון עצבנות, עוויתות, בעיות נשימה, הפרעות קצב לב, בחילה, הקאות, שלשול וכאבי בטן. בחשיפה ממושכת עלולים להיגרם נזקים לכבד ולכליות, הפרעות במערכת העצבים
המרכזית ועוד”.

חלק מהאורגנוכלורינים נמצאו אף כקשורים לסרטן, ואחרים הוכחו כמזיקים למערכת האנדוקרינית ולמערכת החיסון. זו הסיבה שאורגנוכלורינים רעילים רבים, כמו ה־DDT למשל, נאסרו לשימוש בארצות הברית ובעולם. אבל בעוד שגם אורגנוכלורינים שכן מאושרים משמשים אך ורק בקוטלי חרקים ומזיקים, באמצעים ללוחמה כימית או בתעשיות חשמל וצמיגים, הרי הסוכרלוז הוא למעשה האורגנוכלורין היחיד שאושר לשימוש כמאכל אדם.

בניגוד לטענות האלה, חברת מקניל טוענת באתר הרשמי של ספלנדה כי הסוכרלוז אינו שומני, אלא דווקא מסיס במים ולכן הוא מפוזר בין כל הרקמות ואינו מצטבר. ”אם זה נכון”, מגחך שלמון, ”אזי הסוכרלוז צריך להיות היוצא דופן הנדיר מבין האורגנוכלורינים. כדי לקבוע בוודאות שסוכרלוז אינו מסיס בשומן, יש לבדוק דגימות של רקמת שומן אדם לאחר חשיפתו לאורך זמן לממתיק זה, אך תהליך כזה לא דווח מעולם ולמיטב ידיעתנו לא בוצע”.

נוסף על כך, טוענת מקניל שרוב הסוכרלוז הנצרך (כ־85%) אינו נספג, אלא עובר דרך מערכת העיכול ללא שינוי, ורק כ־15% ממנו נספג באופן פסיבי. ”זה נשמע מבטיח”, אומרים מרקולה ודגן־פירסל בציניות. ”נדמה שלאכול סוכרלוז זה כמו לשתות מים. עובר ב’צנרת’ ללא בעיות”. אבל האומנם זה כך? השניים מסופקים. ”ראשית, אותם 15% הם בעצם ממוצע לא מדויק של קצב הספיגה, משום שאנשים שונים מאוד זה מזה ביכולות הספיגה שלהם. גם ה־FDA הצהיר כי הסוכרלוז ’בקושי נספג’ אחרי שאוכלים אותו, אבל על־פי הערכת הסוכנות, טווחי הספיגה אצל בני אדם מוערכים בין 11% ל־27%. שיעור ספיגה של 27% הוא לא ממש מה שנקרא ’בקושי נספג’”.

מסקירת החומר שערכו מרקולה ודגן־פירסל, עולה כי למרות שחברת מקניל הצהירה שבטיחות הסוכרלוז מתועדת ביותר מ־100 מחקרים מדעיים לאורך עשרים שנה, הרי לא כל המחקרים האלה פורסמו לביקורת הציבור. ”רוב המידע שהחברה משתמשת בו כדי להצדיק את אישור הסוכרלוז מבוסס על מחקרים שלא פורסמו ולא הוצגו לביקורת הציבור, ועל מחקרים שהוגשו ל־FDA באופן פרטי. נשאלת השאלה מדוע המחקרים האלה אינם זמינים לציבור?”, תוהה שלמון.

על־פי הספרייה הלאומית לרפואה, עד תחילת 2006 פורסמו רק 84 מאמרים על מחקרים מדעיים הדנים בממתיק. ”84 מחקרים זה נשמע לא מעט, אבל כשבוחנים אותם מגלים שלמעשה, כ־80% מהם לא קשורים להערכה בלתי תלויה של בטיחות הסוכרלוז בבני אדם”, אומר שלמון. ”לדוגמה, פורסמו יותר מחקרים שבדקו אם הוא גורם לריקבון השיניים מאשר כאלה שבדקו אם בטוח לצרוך אותו. יותר מזה, בכל הקשור לשימוש ממושך על פני שנים, פשוט לא קיימים מחקרי בטיחות ארוכי טווח על בני אדם, אלא רק על בעלי חיים”.

ליתר דיוק, על־פי הספר, ומספר מחקרי הבטיחות בבני אדם שבוצעו עומד על חמישה בלבד (!), והשתתפו בהם בסךו והכל 191 אנשים! "המשמעות היא שלמעשה, הקביעה ושל ה־FDA שהסוכרלוז בטוח לצריכה על־ידי בני אדם, הסתמכה בעיקר על מחקרים בחיות", אומר שלמון. ”לרוע המזל, יש הבדלים רבים בין בני אדם לחיות שונות במושגים של תגובה לתרכובות כימיות, כולל הסוכרלוז”.

ממצאים בעייתים
גם ב־FDA, כך מתברר, היו מי שהביעו דאגה מן המספר הזעום של המחקרים בבני אדם. במזכר פנימי שפורסם בשנת 1994 כתב אחד הפרמקולוגים בסוכנות, ד”ר ויליאם רות: ”צריך לזכור שראינו נתונים מטבוליים רק בקבוצה קטנה של אנשים, וממין אחד בלבד”. ד”ר רות מודאג גם מן העובדה שהמחסור בנתונים על פיזור הסוכרלוז בגוף אינו מאפשר לקבוע שהממתיק בטוח לבני אדם ולעוברים שטרם נולדו.

נוסף על כל אלה, על־פי תוצאות המחקרים בחיות, קשה לומר שלעכברים ולחולדות שהולעטו בסוכרלוז ”לא קרה דבר”, כפי שהודה אותו חוקר טעם שרואיין ב־New Yorker. במחקרים ארוכי הטווח, שנמשכו 52־104 שבועות, נמצא שבצריכת כמויות גדולות של הממתיק נגרמו לחיות נזקים בריאותיים משמעותיים, בהם פיגור בקצב הגדילה, ירידה במספר כדוריות הדם האדומות (סימן לאנמיה), התכווצות בלוטת התימוס, ירידה ברמות התירוקסין (תפקוד בלוטת התריס), איבוד מינרלים, כבד ומוח מוגדלים, הצטמקות השחלות בנקבות, תאי כבד לא תקינים ועוד.

נשמע מאיים? לא על־פי חברת מקניל. החברה קבעה שאת כל הממצאים האלה אפשר להסביר בגורמים שאינם קשורים ברעילות הסוכרלוז, ולכן הם אינם משמעותיים. אבל מרקולה ודגן־פירס לא קונים את הטיעון הזה. ”נראה כי זהו הדפוס החוזר בכל המסקנות של מחקרי מקניל. העובדה שלכל ממצא שלילי במחקר על בעלי חיים מצאה מקניל נימוק המאפשר לסכם אותו כ’חסר משמעות’ חשודה”.

ה־FDA מצדו, קבע שלרוב הממצאים לא הייתה חשיבות טוקסיקולוגית, ושגם הממצאים שהייתה להם חשיבות, כמו הירידה במשקל בלוטת התימוס ובמספר כדוריות הדם האדומות, אינם בעייתיים, משום שהם נגרמו רק בצריכת מינון של סוכרלוז הגבוה בהרבה מזה שצורכים בני אדם.

אז אולי באמת הכל עניין של מינון. הרי בסופו של דבר, הכמויות שמשתמשים בהן כדי להמתיק את הקפה הן מזעריות.

שלמון: ”לכאורה זה נכון. הרבה אנשים מתרצים לעצמם את השימוש בממתיקים המלאכותיים בכך שהם צרכו ’קצת’ ושהכמות שצרכו רחוקה מהמינון המרבי המסוכן, בעיקר לאור העובדה שעל־פי נתוני ארגוני בריאות שונים בעולם, מוסכם כיום שצריכה יומית סבירה של סוכרלוז תהיה עד 15 מ”ג לק”ג גוף. אבל צריך לזכור שההערכה הזאת התקבלה לאור הנתונים על בעלי חיים, ושאף אחד, כולל החברה היצרנית או ה־FDA, אינו יודע מה יהיו ההשפעות לטווח ארוך של הסוכרלוז על בני אדם אחרי 10, 20 או 30 שנה. האם חיסכון של כמה קלוריות שווה את הסיכון? על־פי המידע הקיים כיום רק הצרכן יכול להחליט".
ספר
 
הודעות: 229
הצטרף: 22 נובמבר 2012, 12:53
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעל טוקצ'ינסקי » 11 ספטמבר 2013, 12:04

עד כמה שידוע לי, מדובר בממתיק שניתן להשתמש בו מידי פעם. אצל אדם "בדרך כלל בריא" כ-85% ממנו מופש מהגוף עם השתן בו ביום השימוש, והשאר - בהמשך. במיים אחרות, אם השימוש אינו תמידי הגוף יודע להסתדר איתו. כמובן, יכולים להיות תגובות אינדיבידואליות. וכמובן שימוש תמידי כן מזיק. בכל אופן, זהו גוף האדם לא יודע להשתמש בחומר ועבורינו זהו רעל שעל בגוף להפתר מנו.

מחקרים על החומר נעשו על העכברים, כאשר עם הזמן התברר שתגובת העכברים שונה מזו של האדם. לכן תוצאות המחקרים הללו לא כל-כך אמינים לגבינו.

בכל אופן, ממליצה על סטיביה: ממתק טבעי, ללא תופעות לוואי כלל, לא יקר, נמצא היום בכל בתי טבע, גם בטיפות וגם באבקה, בהשגחות שונות.
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD - ד"ר לנטורופתיה),
מחברת "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
http://www.yaelclinic.co.il/
יעל טוקצ'ינסקי
 
הודעות: 2044
הצטרף: 12 אוגוסט 2013, 14:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי בן יוסף » 22 אוקטובר 2013, 17:02

יש המון אנשים שמשתמשים בזה וזה מעולה
גם אני משתמש ואין שום תופעות לוואי
הכי טוב שיכול להיות
בן יוסף
 
הודעות: 65
הצטרף: 22 אוקטובר 2013, 16:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעל טוקצ'ינסקי » 22 אוקטובר 2013, 17:58

הייתי קנאי כתב:יש המון אנשים שמשתמשים בזה וזה מעולה
גם אני משתמש ואין שום תופעות לוואי
הכי טוב שיכול להיות



יש המון אנשים שושים דברים רבים ומגוונים שלא מומלץ לעשות, וזאת בכל תחומי מתחומי החיים....
אם אתה שואל אותי האם זה בריא - התשובה היא חד-משמעית - לא, זה לא בריא ואף מזיק.
אם אתה שואל, האם אני ממליצה להשתמש בזה - לא, בהחלט לא. אני ממליצה שימוש בסטיביה ושאר ממתיקים טבעיים.

ואחר-כך תעשה את מה שתחליט. כמובן, שאתה יכול להקשיב לעצה שלי או לעשות את ההפך הגמור. בשביל זה יש לנו את הבחירה החופשית...
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD - ד"ר לנטורופתיה),
מחברת "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
http://www.yaelclinic.co.il/
יעל טוקצ'ינסקי
 
הודעות: 2044
הצטרף: 12 אוגוסט 2013, 14:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי יהיה טוב » 22 אפריל 2018, 21:26

סאבאטאזש כתב:סאבאטאזש

תודה.
ממש עזרת לי. :lol::
יהיה טוב
 
הודעות: 61
הצטרף: 01 יולי 2014, 15:06
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאפלער » 24 אפריל 2018, 16:53

ראיתי בסוכרלוז - שהכשר לפסח שונה מזה שבכל השנה.
כל השנה יש בסוכרלוז: דקסטרוזה
ובכשר לפסח יש: סוכר
גם בכשר לפסח אין את סמל האדום של סכרת.
מה זה?
סקאפלער יש רק אחד!
סקאפלער
 
הודעות: 210
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 12:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעל טוקצ'ינסקי » 25 אפריל 2018, 01:14

סקאפלער כתב:ראיתי בסוכרלוז - שהכשר לפסח שונה מזה שבכל השנה.
כל השנה יש בסוכרלוז: דקסטרוזה
ובכשר לפסח יש: סוכר
גם בכשר לפסח אין את סמל האדום של סכרת.
מה זה?



בעצם, כבר הסברת את הכול - אז מה השאלה?
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD - ד"ר לנטורופתיה),
מחברת "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
http://www.yaelclinic.co.il/
יעל טוקצ'ינסקי
 
הודעות: 2044
הצטרף: 12 אוגוסט 2013, 14:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאפלער » 25 אפריל 2018, 08:14

מה זה הדקסטרוזה, ומה התחליף של הסוכר במקומו?
סקאפלער יש רק אחד!
סקאפלער
 
הודעות: 210
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 12:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי יעל טוקצ'ינסקי » 25 אפריל 2018, 12:58

סקאפלער כתב:מה זה הדקסטרוזה, ומה התחליף של הסוכר במקומו?



דקסטרוזה - זה גלוקוז.
זה סוכר פשוט שמהר מאד נכנס לזרם הדם ומקפיץ את רמת האינסולין.
נמצא בטבע בצמחים.
בעלי חיים מקבל ע"י פירוק סוכרים מורכבים.
תעשייתית מתקבל, נראה לי, מחיטה.
חיוני כאשר יש צורך מיידי באנרגיה, למשל אצל הספורטאים.
למשל, לפי המחקרים, אם נוטלים גלוקוז לאחר האימונים, מאגרי הגליקוגן משתקמים ב-237% מהר יותר לעומת מצב שלא נוטלים גלוקוז.
אבל נטילה על בסיס קבוע לא מומלצת גם לספורטאים מאחר וגורמת להשמנה, סוכרת, מחלות לב ובמקרים מסוימים - גם בעיות עיכול.

חיסרון נוסף - לא מספקת אנרגיה לאורך זמן.
לכן כתחליף כמקור אנרגיה מומלצת צריכת סוכרים מורכבים, דוגמת עמילן. למשל - ת"א.
לצורך המתקה - סטיבייה. אמרו לי, שיש כבר סטיבייה מאד נוחה לשימוש: כפית כנגד כפית סוכר לבן. כלומר, לא צריך לעשות חישובים דוגמת: "אם שמתי לעוגה חצי כוס סוכר לבן - כמה סטיבייה אני צריכה?", אלא אם שמת חצי כוס סוכר לבן - שימי חצי כוס סטיבייה. מאד נוח.
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD - ד"ר לנטורופתיה),
מחברת "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
http://www.yaelclinic.co.il/
יעל טוקצ'ינסקי
 
הודעות: 2044
הצטרף: 12 אוגוסט 2013, 14:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סוכרלוז מסוכן או לא?

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאפלער » 30 אפריל 2018, 08:26

את זה מצאתי באתר רות"ם - מכוני מחקר, רפואה ותזונה מונעת.
הדברים מדברים בעד עצמם.

סטיביה – האמנם תחליף הסוכר "הטבעי" הטוב ביותר?

למרות ההתרעות הרבות שלנו, אנו ממשיכים להתקל בשטף בלתי פוסק של כתבות "מדעיות" המתיימרות להוכיח כי הממתיק הצמחי "הטבעי" סטיביה עדיף על פני כל הממתיקים המלאכותיים "הכימיים". יתרה מזאת, משרד הבריאות התיר את השימוש בסטיביה. האם טעיתי כאשר פסלתי את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף לסוכר? – המשיכו לקרוא והפנימו…


סטיביה (Stevia rebaudiana Bertoni) הינו צמח הגדל בדרום אמריקה ואשר העלים שלו מכילים רכיבים כימיים בעלי מתיקות של פי 150 עד 400 מסוכר רגיל (תלוי בזן ובאיזור הגידול). צריכת תמצית סטיביה כתחליף לסוכר אינה גורמת לעליה בסוכר הדם או באינסולין ולכן נחשבת (בטעות) כבטוחה לשימוש בתזונת חולי סוכרת. תמציות הצמח הגיעו לאחרונה לישראל בשטף גובר והולך, עם מסע פירסום אשר גם טובי המומחים לתזונה מושפעים ממנו והופכים לחסידים שוטים של השימוש בתמציות אלה כתחליף לסוכר עם הסיסמה ש"טבעי" עדיף על "כימי". הפריירים הישראלים לא יודעים כי תמצית הסטיביה הייתה נפוצה בארה"ב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת (עת שהיתי בארה"ב) ולאחר זמן קצר הוכרזה מאז ועד היום כמסוכנת לשימוש בגלל הסיבות שיפורטו בהמשך.

לפני שאסביר מדוע תמצית זו הינה מסוכנת לכל אדם ובעיקר לחולי סוכרת, צריך לנתץ אחת ולתמיד את המיתוס האומר שחומר "טבעי" בריא תמיד יותר מחומר כימי. ניקח כדוגמה להשוואה את הסכרין, הממתיק המלאכותי "הכימי", אשר במשך למעלה מ- 50 שנה ניסו כל הטבעונים למיניהם ולעדותיהם לקטול אותו ולפסול אותו לשימוש. תלמידי יודעים כי מאז ומתמיד המלצתי על הסכרין כתחליף הסוכר הבטוח ביותר לשימוש. כחוקר סרטן ליוויתי מוצר זה במשך כ- 30 שנה, כולל בזמן שהופיעו הדיווחים כאילו הוא מסרטן. לא אלאה את הקוראים בפרטים אך אציין כי לא רק שאיננו מסרטן אלא שגם רשות התרופות והמזון (FDA) האמריקאית הוציאה אותו בשנת 2001 מרשימת החומרים המסוכנים וקבעה כי הוא בטוח לחלוטין לשימוש. האם התקשורת עשתה רעש וצילצולים מן הסקופ הזה? – ודאי שלא. למה לעשות את החיים קלים יותר לחולי סוכרת אם אפשר לפרסם עוד כתבה שמודיעה להם שרק תזונה תפלה תושיע אותם?

הסקופ הגדול הוא שהסכרין החומר "הכימי" המנודה נמצא בטוח לחלוטין לשימוש והומלץ כתחליף לסוכר גם לחולי סוכרת. הסיבה העיקרית – מדובר בחומר אינרטי אחד (המילים הבאות הן ההסבר למילה "אינרטי"), חסר פעילות ביוכימית, מלבד תחושת מתיקות בקצה הלשון, שאינו חודר לדם ולא נספג ברקמות אלא מסולק מהגוף במלואו בתוך זמן קצר. כעת נשווה אליו את תמצית הסטיביה "הטבעית" – תמצית הצמחים אשר הפריירים הישראלים מתלהבים ממנה. לאט לכם – במקום לקבל חומר כימי אחד כדוגמת הסכרין אתם מקבלים בתמצית "טבעית" זו למעלה ממאה חומרים כימיים אשר חלקם הינם בעלי פעילות שלילית ביותר: מחקרים שונים הוכיחו כי הסטביוזידים וחומרים כימיים אחרים של צמח הסטיביה נספגים בדם וברקמות הגוף השונות, מצטברים בכבד ובכליות וגורמים לנזקים בלתי הפיכים ככל שהשימוש בהם הולך ומתארך. מה נעדיף? חומר כימי אחד (סכרין) שנבדק ע"י מאות חוקרים בעולם במשך למעלה מ- 50 שנה והוכח כבטוח לחלוטין, או תמצית "טבעית" של צמח הסטיביה שמכילה למעלה ממאה חומרים כימיים שחלקם לפחות מסוכנים ביותר לבריאותנו, כפי שמוכח ממחקרים מדעיים אמינים?

זו גם הסיבה שמרבית מדינות העולם אוסרות את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף סוכר ואילו בישראל אנו מגלים שהאחראים על בריאותנו שוב "נרדמים בשמירה" (ושערוריית רמדיה תוכיח). הפריירים הישראלים לא יודעים שמשווקי הסטיביה טמנו להם עוד מלכודת מתוחכמת: משווקי הסטיביה טוענים כי יש אישור של ה- FDA לשימוש בסטיביה, אבל "שוכחים" לציין שההיתר הוא להשתמש בתמצית הצמח כ"תוסף מזון" ולא כממתיק. זהו הבדל שבין שמים וארץ: כתוסף מזון, כל אחד יכול להשתמש בו על אחריותו העצמית, אבל כממתיק מאושר אסור לשווק אותו כי הוספתו למשקאות ומזונות מסחריים תחשוף צרכנים תמימים לרעלים שבו. ראו זה פלא – לא תמצאו משקה דיאט נפוץ ממותק ע"י תמצית סטיביה (לא, זו אינה טעות – נא המשיכו לקרוא) וזאת משום שה- FDA אוסר את השימוש בו כממתיק בגלל הסיבות שמניתי לעיל. יתרה מזאת, לאנשים פגיעים כמו חולי סוכרת, שימוש בתמצית הסטיביה יכול להאיץ בצורה קיצונית ביותר את הנזקים לכליות שלהם (נפרופתיה) ולרקמות אחרות. שומר נפשו ירחק מתכשירים "טבעיים" שכאלה.

יחי ההבדל הקטן:
האם טעיתי כשכתבתי שאין אישור של ה- FDA לשימוש בתמצית הסטיביה? הרי יש אישור של ה- FDA וגם של משרד הבריאות? האם טעיתי כשכתבתי שאין למצוא משקה דיאט ממותק בתמצית הסטיביה? הרי לאחרונה יצאו לשוק משקאות ממותקים בסטיביה? התשובה היא: לא טעיתי. נקודה. המשפטים הבאים יפתרו לרבים את התעלומה הזאת:

מספר חברות הפיקו מצמח הסטיביה חומר כימי אחד שנקרא Rebdioside A או בקיצור Reb-A וביקשו מה- FDA אישור לשווק אותו גם כממתיק "בטוח" וגם במוצרי מזון מסחריים. לטענתם, מחקרים שהם ערכו הוכיחו שהחומר הכימי הזה איננו מסוכן לצריכה. ואכן, רשות התרופות האמריקאית נתנה אישור לשימוש בחומר הכימי הזה ומשרד הבריאות שלנו אץ רץ לאשר גם כן את החומר הכימי הזה לשימוש מסחרי. אך כדרכו בקודש, "שכח" משרד הבריאות להדגיש כי האישור ניתן רק לחומר הכימי האחד הזה (Reb-A) ולא לתמצית המלאה של הצמח סטיביה. ה- FDA דווקא עושה את ההבחנה הברורה הזו, כאשר עד עצם היום הזה הוא מגביל את השימוש בתמצית המלאה של הסטיביה, כפי שפורט לעיל.

מה הן המסקנות מכך:
1. כאשר "מכשירים" את השימוש בסטיביה – מדובר רק באישור לשימוש בחומר הכימי היחיד הזה (Reb-A) שבודד מתוך צמח הסטיביה!!!
2. אין שינוי בעמדה המגבילה שימוש בתמצית הסטיביה המלאה שמכילה עשרות חומרים כימיים, חלקם מסוכנים ביותר!!!
3. המשקאות ומוצרי המזון שיצאו לשוק עם ממתיק הסטיביה מכילים רק את החומר הכימי שבודד מהסטיביה (Reb-A). מוצרים אלה לא הומתקו על ידי תמצית הסטיביה המלאה!!!
4. אין מחקרים שמוכיחים שהחומר הכימי שבודד מהסטיביה בטוח לשימוש לאורך שנים רבות, על ידי ילדים, נשים, גברים, נשים בהריון ועוד ועוד.
5. לעומת זאת, שימוש ארוך שנים, על ידי אוכלוסיות רבות ושונות, בממתיקים סכרין, סוכרלוז וגם באספרטם הוכח מדעית כבטוח לחלוטין (ואם קראתם ספר או מאמר שטוען את ההיפך מזה, אנא הבינו, עובדים עליכם. הממתיקים האלה בטוחים לחלוטין – פרטים נוספים ומאלפים אפשר לקבל בקורסים השונים שלי).

בסיכום:
א. האם הייתי מעדיף את תכשיר הסטיביה "הטבעי" על פני התכשירים הכימיים? – בוודאי שלא, שהרי גם הוא כימי לכל דבר ועניין!!!
ב. האם התכשיר הכימי "הטבעי" מהסטיביה בטוח יותר מהתכשירים הכימיים האחרים? – בוודאי שלא ברור – ימים יגידו!!!
ג. האם הייתי מעדיף לתת לילדים, לנשים בהריון ולקשישים מזונות שהומתקו על ידי החומר הכימי "הטבעי" שהופק מהסטיביה? – בוודאי שלא. דרושים מעקבים של עשרות שנים של שימוש בתכשיר זה כדי להצדיק מתן בטוח שלו לאוכלוסיות אלה ולאחרות.
ד. האם ניתן לתת לילדים, נשים בהריון וקשישים תכשירי מזון ומשקאות דיאט שהומתקו על ידי החומרים הכימיים סכרין (סוכרזית, מתוק וקל, כמו סוכר), ו/או סוכרלוז (סוכרה-דיאט, סוכרה-לייט) ו/או אספרטם ו/או אסוסלפם K ? – בוודאי שכן. עשרות שנים של שימוש בתכשירים אלה על ידי מיליארדי צרכנים שונים ומגוונים בכל העולם הניבו רקורד מרשים ביותר של בטיחות בשימוש בתכשירים אלה, במגוון עצום של מוצרי מזון מסחריים, וכל מי שטוען אחרת טועה ומטעה, לעיתים קרובות ביודעין!!!

הוא שאמרנו: בואו ונעדיף מדע ולא דעות שרלטניות !!!

© פרופ' חיים גמליאל
סקאפלער יש רק אחד!
סקאפלער
 
הודעות: 210
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 12:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל ונשמרתם לנפשותיכם

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־3 אורחים