עזרה בגדר איסורא וממונא

[שאלת תם]

האם יש מישהו שיכול להסביר לי או להפנות אותי לספרים הדנים בעניין. מה שאינני מבין זה שלכאורה בכל ממונא יש גם איסורא, כלומר: הדין הממוני נובע מציווי התורה ולכן למשל אם יש לי ספק אם הכדור שהבן שלי מצא בחצר שייך לי או ששייך לשכני, למרות ששכני לא יכול לתובעו ממני כי המוציא מחבירו עליו הראיה, אבל אני מבחינתי צריך להשיב לו מצד ספק דאורייתא לחומרא, כי שמא יש לי כאן מצוות השבת אבידה.
תודה רבה מראש!

[סבא קשישא]

ואולי יש ליישב ולקשר ל'תורת המשפטים' המפורסמת של הגר"ש שקאפ זצ"ל.

[מרן ראש הממשלה שליט''א]

זהו בדיוק גדר איסורא וממונא
לא ש"ממונא" בוא בלא איסורא
אלא ה"איסורא" הוא בלא ממונא.
כך מקובל בפי ראשי הישיבות לומר.

[מישהו מיוחד]

אם עדיין לא הסתדרת אז עיין בשערי יושר ריש שער ה. ושם הביא תשובת מהר''י באסן ותרומת הכרי ותומים שדיברו מזה, ע''ש.
דרך אגב יש ג''כ כמה מצות שלא אומרים בהם את הכלל של ספק דאורייתא לחומרא, וכגון מצות הענקה לעבד, וכן במצות השבת אבידה לכמה דעות בראשונים ז''ל, והיינו משום שהם מצוות שקשורים לבין אדם לחבירו, ואכמ''ל.