חובת מחאה לחיזוק הדת

[דוד העיתונאי]

בכל הדורות יהודי ה' נזעקו לעורר ולמחות על כל פירצה בדת, כמו: חילול שבת, ביזוי המת, התערבות בחינוך הטהור, ועוד ועוד. היו בזה 2 סוגי התכנסויות.
1. עצרת תפילה ודרשות, אמירת קינות וסליחות, שופרות וכדו'.
2. הפגנת מחאה מול מקום החילול, לעורר את הנוגעים בדבר ומי שבידו לעשות לתקן את המעוות.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה, שבחורי ישיבות ואברכי כוללים משתתפים בהפגנות מסוג חדש. בכלל לא פונים לנוגעים בדבר, אלא כדי ליצור הד ציבורי, תעמולה ופירסום למען מטרה של חיזוק ושמירת הדת. או שהמטרה היא בעיקר כדי להתיש את המשטרה בריבוי ההפגנות והעצורים. והאמצעי בו בחרו לעשות זאת, הוא ב"חסימת כבישים" שאנשים שאין להם דבר עם הנושא מתעכבים בפקקים בדרכים זמן רב, ומשתמשים בהם ככלי ליצירת הד ציבורי.
(לדעת הרבה גדולי תורה המטרה חשובה מאוד, אך אני מתייחס רק לאמצעי ולא למטרה, ואין בכוונתי לגלוש לנושא שיש בו דעות שונות).
ביררתי את הדבר עד כמה שידי מגעת, ולא מצאתי אפילו פעם אחת שרבותיהם הורו להם לנקוט בצעד זה של חסימת כבישים, וגם בהפגנות אלו הרבנים לא משתתפים. וכשהייתה עצרת אחת בהשתתפות הרבנים לאחרונה הייתה אזהרה שלא לנהוג בשום מעשי אלימות. ולכן ניתן להניח שעסקנים שמארגנים הפגנות אלו של חסימת כבישים והתקוטטות והתגרות עם המשטרה עושים זאת על דעת עצמם.
ואני שואל: מה ההיתר לגזול זמן וכסף מכ"כ הרבה יהודים ?! האם זה לא חילול ה' ?!
איך לוקחים תרבות שמקורה אצל הגויים והחילונים, שלמען קידום מטרותיהם מוכנים לא בוחלים בשום אמצעי, כדי לחזק מטרה קדושה?! - עכ"פ לדעת רבותיהם.

מישהו טען לי, שמכך שהם מפרסמים כללים ברורים איך להפגין ולא לעבור על החוק, פירסום זה וודאי עומד למראה עיני רבותיהם. אם זה נכון אז יש כאן לכהפ"ח הסכמה שבשתיקה. וצריך בירור אם כך הם פני הדברים, וא"כ מדוע אינם מוחים בהם.

[אחד]

עיין כאן
viewtopic.php?f=1&t=10400
viewtopic.php?f=1&t=8573
viewtopic.php?f=1&t=12184

[דוד העיתונאי]

אני חסום בנטפרי ואין לי גישה לכל הקישורים ששלחת

[אחד]

אני חסום בנטפרי ואין לי גישה לכל הקישורים ששלחת

זה קישורים לאשכולים ב'חרדים לדעת' שעוסקים בנושאים האלה

[פעם חשבתי]

אפילו לדבריהם לשיטתם זה לא מחאה בעוברי עבירה, אלא "הפגנה" ללמד לקח את המדינה / הציבור. ולפרסם את דעתם ולכופה. כמו "הפגנת הנכים" וכיוצ"ב.
איני רואה כאן מקום לדיון תורני.

[המורה]

פעם חשבתי!
שלום וברכה!
כבר שנים שאני לא רואה אותך ולא שומע ממך...
עכשיו יצאתי למסע חיפוש ומצאתי אותך פה...
מה שלומך?

[דור קודם]

בכל הדורות יהודי ה' נזעקו לעורר ולמחות על כל פירצה בדת, כמו: חילול שבת, ביזוי המת, התערבות בחינוך הטהור, ועוד ועוד. היו בזה 2 סוגי התכנסויות.
1. עצרת תפילה ודרשות, אמירת קינות וסליחות, שופרות וכדו'.
2. הפגנת מחאה מול מקום החילול, לעורר את הנוגעים בדבר ומי שבידו לעשות לתקן את המעוות.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה, שבחורי ישיבות ואברכי כוללים משתתפים בהפגנות מסוג חדש. בכלל לא פונים לנוגעים בדבר, אלא כדי ליצור הד ציבורי, תעמולה ופירסום למען מטרה של חיזוק ושמירת הדת. או שהמטרה היא בעיקר כדי להתיש את המשטרה בריבוי ההפגנות והעצורים. והאמצעי בו בחרו לעשות זאת, הוא ב"חסימת כבישים" שאנשים שאין להם דבר עם הנושא מתעכבים בפקקים בדרכים זמן רב, ומשתמשים בהם ככלי ליצירת הד ציבורי.
(לדעת הרבה גדולי תורה המטרה חשובה מאוד, אך אני מתייחס רק לאמצעי ולא למטרה, ואין בכוונתי לגלוש לנושא שיש בו דעות שונות).
ביררתי את הדבר עד כמה שידי מגעת, ולא מצאתי אפילו פעם אחת שרבותיהם הורו להם לנקוט בצעד זה של חסימת כבישים, וגם בהפגנות אלו הרבנים לא משתתפים. וכשהייתה עצרת אחת בהשתתפות הרבנים לאחרונה הייתה אזהרה שלא לנהוג בשום מעשי אלימות. ולכן ניתן להניח שעסקנים שמארגנים הפגנות אלו של חסימת כבישים והתקוטטות והתגרות עם המשטרה עושים זאת על דעת עצמם.
ואני שואל: מה ההיתר לגזול זמן וכסף מכ"כ הרבה יהודים ?! האם זה לא חילול ה' ?!
איך לוקחים תרבות שמקורה אצל הגויים והחילונים, שלמען קידום מטרותיהם מוכנים לא בוחלים בשום אמצעי, כדי לחזק מטרה קדושה?! - עכ"פ לדעת רבותיהם.

מישהו טען לי, שמכך שהם מפרסמים כללים ברורים איך להפגין ולא לעבור על החוק, פירסום זה וודאי עומד למראה עיני רבותיהם. אם זה נכון אז יש כאן לכהפ"ח הסכמה שבשתיקה. וצריך בירור אם כך הם פני הדברים, וא"כ מדוע אינם מוחים בהם.

יכול להיות שיש צדק בדבריך ???
אבל שאלתך גם מופנית לגבי כל החסימות למיניהם כשאגד למשל לא שולחת אוטובוסים וכדומ' ואנשים חוסמים את הכביש או כשהמתנחלים מתנהגים בשעת פינוים מביתם לא נראה לי שאתה כואב את החילול השם שהם גורמים והסיבה לכך שאתה מבין את כאבם.
והכלל הוא כשכואב צועקים והשאלה רק מה כואב

[ביתרי]

מחאה היא המצאה אין כזה מצווה בכל התורה כולה!!!!
רק חובת תוכה הוכחה דהיינו להוכיח שיפרוש
(מצאנו על חכמים שמתוך שלא מיחו יפורש הדבר כהיתר דהיינו מעשה רב)
אבל על דבר ידוע שאסור כגון חילול שבת בפרהסיה אין שום ענין למחות רק להוכיח!!!!

[יאיר]

ראב"ש, לאחר שנפטר 'תולעת' יצאה מאזנו "שיום אחד שמעתי שזלזלו בכבוד תלמיד-חכם ולא מחיתי כראוי לי" (ב"מ פד:)

[ביתרי]

ליאיר זה לא מקור !

ברור שלצדיגים שאין לנו השגה מדקדקים כחוט השערה
ועוד מי אמר שזה לא היה מועיל וא"כ זה היה מצוות תוכחה ודו"ק

[חזן]

מחאה היא המצאה אין כזה מצווה בכל התורה כולה!!!!
רק חובת תוכה הוכחה דהיינו להוכיח שיפרוש
(מצאנו על חכמים שמתוך שלא מיחו יפורש הדבר כהיתר דהיינו מעשה רב)
אבל על דבר ידוע שאסור כגון חילול שבת בפרהסיה אין שום ענין למחות רק להוכיח!!!!

אמרו רבותינו ז"ל (תנחומא תזריע סי' ט'):
א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תי"ו של דיו, כדי שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה וימותו מיד, ועל מצחן של רשעים תי"ו של אדם, כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה, נכנסה קטיגוריא לפני הקב"ה אמרה לפניו, רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו, אמר לה הקב"ה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לו היה בידם למחות ולא מיחו, א"ל גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא היו מקבלים מהם, אמרה לפניו רבש"ע אם גלוי וידוע לפניך לפניהם מי גלוי, ולפיכך היה להם למחות בידם ולהתבזות על קדושת שמך ולקבל על עצמן ולסבול הכאות מישראל, כמו שהיו הנביאים סובלים מישראל, שהרי ירמיה סובל כמה צרות מישראל, וישעיה כמו כן דכתיב גוי נתתי למכים ולחיי למורטים, ושאר הנביאים, מיד חזר הקב"ה ואמר למלאכי חבלה זקן בחור וגו'.

ובילקוט (יחזקאל רמז שמ"ט):
עברו בעיר אחריו והכו וגו' זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו, וממקדשי תחלו, ר' איבו אמר, אמר הקב"ה הא חרב בית המקדש אל תגעו בצדיקים וכו', באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני הקב"ה רבש"ע, מפני מה אתה חס עליהם, אי זה מהם נפצע מוחו עליך, אי זה מהם נתן נפשו על קדושת שמך, באותה שעה אמר הקב"ה יפה למדה קטיגוריא, הדא הוא דכתיב וממקדשי תחלו.

[יאיר]

מחאה היא המצאה אין כזה מצווה בכל התורה כולה!!!!
רק חובת תוכה הוכחה דהיינו להוכיח שיפרוש
(מצאנו על חכמים שמתוך שלא מיחו יפורש הדבר כהיתר דהיינו מעשה רב)
אבל על דבר ידוע שאסור כגון חילול שבת בפרהסיה אין שום ענין למחות רק להוכיח!!!!

אמרו רבותינו ז"ל (תנחומא תזריע סי' ט'):
א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תי"ו של דיו, כדי שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה וימותו מיד, ועל מצחן של רשעים תי"ו של אדם, כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה, נכנסה קטיגוריא לפני הקב"ה אמרה לפניו, רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו, אמר לה הקב"ה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לו היה בידם למחות ולא מיחו, א"ל גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא היו מקבלים מהם, אמרה לפניו רבש"ע אם גלוי וידוע לפניך לפניהם מי גלוי, ולפיכך היה להם למחות בידם ולהתבזות על קדושת שמך ולקבל על עצמן ולסבול הכאות מישראל, כמו שהיו הנביאים סובלים מישראל, שהרי ירמיה סובל כמה צרות מישראל, וישעיה כמו כן דכתיב גוי נתתי למכים ולחיי למורטים, ושאר הנביאים, מיד חזר הקב"ה ואמר למלאכי חבלה זקן בחור וגו'.

ובילקוט (יחזקאל רמז שמ"ט):
עברו בעיר אחריו והכו וגו' זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו, וממקדשי תחלו, ר' איבו אמר, אמר הקב"ה הא חרב בית המקדש אל תגעו בצדיקים וכו', באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני הקב"ה רבש"ע, מפני מה אתה חס עליהם, אי זה מהם נפצע מוחו עליך, אי זה מהם נתן נפשו על קדושת שמך, באותה שעה אמר הקב"ה יפה למדה קטיגוריא, הדא הוא דכתיב וממקדשי תחלו.

[ביתרי]

ליאיר תודה על התגובה
אבל שם לב שאפילו לפי מה שצותת מהמדרשים משמע בפירוש שרק באופן שמועיל המחאה יש חיוב דהיינו תוכחה
כמו שכתוב שלפניך גלוי וידוע ולא לפניהם פירושו של דבר שהיה להם לחשוש שהיה מועיל

אבל בצורה שלנו לצעוק על חילוני שנוסע בשבת אין זה מועיל ואין שום גרם של ספק שהוא יעצור ומיד ירד

ב. פסק הלכה אינו נבנה ממדרשים!!!

[יאיר]

דבריך אמורים להיות מופנים ל'חזן' אני ציטטתי והדגשתי שורה מההודעה שכתבת, שאמורה לענות על דבריו וכמו שענית שרק כמצוות תוכחה יש חיוב

[חזן]

ליאיר תודה על התגובה
אבל שם לב שאפילו לפי מה שצותת מהמדרשים משמע בפירוש שרק באופן שמועיל המחאה יש חיוב דהיינו תוכחה
כמו שכתוב שלפניך גלוי וידוע ולא לפניהם פירושו של דבר שהיה להם לחשוש שהיה מועיל,

מה שאמר הקב"ה 'גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא היו מקבלים מהם', אינו משמע שלא היו מחוייבים למחות בהם אם לא היו מקבלים, אלא רצה הקב"ה להמליץ טוב עליהם, ואמר אף שבאמת היו מחויבים למחות בהם גם אם לא היו מקבלים, אבל לפני גלוי שסוף סוף לא היו מקבלים מהם, לכן אין מגיע להם עונש כ"כ גדול.

ועל זה ענה המקטרג, אף שלפניך גלוי, אבל כיון שהם לא ידעו מזה שלא יקבלו, לכן מגיע להם עונש גדול כמו מי שאינו מוחה באחרים המקבלים.

אבל בוודאי היו צריכים למחות בעוברי עבירה אף שהיו יודעים שלא יקבלו, ולא רק תוכחת מוסר, אלא למחות ממש, כמו שמסיים המדרש "ולפיכך היה להם למחות בידם ולהתבזות על קדושת שמך ולקבל על עצמן ולסבול הכאות מישראל וכו', גוי נתתי למכים ולחיי למורטים", וכן מובא בילקוט "אי זה מהם נפצע מוחו עליך, אי זה מהם נתן נפשו על קדושת שמך", שכל זה כנפצע מוחו ומסירת נפש אינו שייך רק למחאה ממש.

אבל בצורה שלנו לצעוק על חילוני שנוסע בשבת אין זה מועיל ואין שום גרם של ספק שהוא יעצור ומיד ירד,

מה שצועקים על חילוני שנוסע בשבת, אינו משום מצות תוכחה, גם אין מוטל עלינו הערבות כלל, כיון שהמחלל שבת יצא מכלל ישראל. אלא מה שמוחים הוא כדי שלא יקלקל אותנו ושלא יביא את הקרירות של שבת קודש במחנינו, (כמו שחרדי לא יאשר שאיזה מחלל שבת - גם אם הוא קרוב משפחתו - יסתובב בביתו וידליק האור ויעשן בשבת בפרהסיא בפני ילדיו, כיון שזה מקרר ומהרס את השבת קודש). לכן בדרך כלל אינו הולכים למחות בהנוסעים בשבת ברחובות של החילונים, אלא אם הוא נכנס ונוסע בתוך מחנינו.

ב. פסק הלכה אינו נבנה ממדרשים!!!

לא הבאתי פסק הלכה, אלא על מה שכתבת "שמחאה היא כהמצאה חדשה', הראיתי לך שזה לא המצאה, אלא כבר מצינו בחז"ל שנענשו על שלא מיחו.

כאן נשבר הקולמוס. אין לי כח יותר לוויכוחים מיותרים.

[ביתרי]

על האמת אין מה להגיב

ואין שום ענין ומקור למחות ע"י צעקות וכו'

ולגובב כמה מדרשים ולעשות מזה מקור ומנהג זה אינו מקור

[ביתרי]

ואין יותר מה להתווכוח עם מה שמוסכם על רוב פוסקי דורינו וכו' וד"ל..

[עצי שיטים]

אם יש ענין למחות או לא.... תעזוב... כולם כבר יודעים שכל ההפגנות הם רק פוליטיק!

[גאליציינער]

לא כולם יודעים ככה...

[ביתרי]

הד"ח אמר שבתחילה ניסה לתקן את העולם ואח"כ ניסה את עירו ואח"כ ראה שגם את ביתו ועצמו יש לו עדיין לתקן

ומי אנו שנחזיק מעצמינו לתקן אחרים!!!