סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יהודה גרינבויים

סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי יואל » 16 יולי 2017, 18:50

אתמול בקריאת התורה התעוררה לי שאלה ברש"י, מאידך רש"י כותב שמשה רבנו חשב על טובת עם ישראל וביקש להם מנהיג, וזה שבחו שלפני פטירתו עסק בצרכי ציבור, ומיד לאחר מכן רש"י כותב שמשה נזכר לבקש צרכי עצמו ואז ביקש שבנו ימשיך את דרכו אחריו.

ונשאלת השאלה, האם מדובר בצרכי ציבור או בצרכי עצמו?
קבצים מצורפים
20170716_100326.png
20170716_100326.png (359.36 KiB) נצפה 1134 פעמים
יואל
 
הודעות: 146
הצטרף: 19 דצמבר 2013, 20:09
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי המורה » 19 יולי 2017, 14:40

יש לתרץ שקודם כל דאג לצרכי ציבור ואח"כ דאג לעצמו.
חיים זה לא רק שיעור חשבון, זה גם מבחן.
סמל אישי של המשתמש
המורה
 
הודעות: 1524
הצטרף: 01 אוגוסט 2014, 12:52
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי זעיר שם » 19 יולי 2017, 23:07

בעיקרון לפני פטירתו היה מן הראוי שידאג לעצמו ולעלניניו האישיים, ואעפ"כ הניחם ועסק בצרכי ציבור,
וכעת בעסקו בצרכי ציבור ביקש לקבל צרכו שיירש בנו, גם שאינו סותר לצרכי הציבור
סמל אישי של המשתמש
זעיר שם
 
הודעות: 208
הצטרף: 09 ינואר 2017, 11:32
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי יואל » 23 יולי 2017, 09:49

חלש מאוד, רש"י קורא לזה "צרכי ציבור" ואחר כך קורא לזה צרכי עצמו. זה תרתי דסתרי.
יואל
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 146
הצטרף: 19 דצמבר 2013, 20:09
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד ויחיד » 23 יולי 2017, 12:10

שפתי חכמים
נראה לי דקשה לרש"י לרבותינו ז"ל שאמרו שאמר לו השיבני וכו' וכי יהיה הדור בלא פרנס אלא שאלתו היה אם צריך למנות פרנס או שיירשו בניו אחריו גדולתו כמו שאמר תן נחלת צלפחד לבנותיו לכך דרשו ולפיכך נמשך גם רש"י ז"ל אחרי דברי רבותינו ז"ל:


מזרחי
יפקוד ה' אלהי הרוחות כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו. אמר הגיע שעה שאתבע צרכי. שירשו בני את גדולתי. אמר לו הקב"ה, לא כך עלתה מחשבה לפני. כדאי הוא יהושע וכו'. מכאן משמע שלא דרשו המדרש הזה אלא מפני שנסמכה פרשה זו לפרשת הנחלות, שלא במקומה. ובמדרש רבה אמרו בהדיא, "מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות, אלא כיון שירשו בנות צלפחד את אביהן, אמר משה, הרי הגיעה השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות, בדין הוא שירשו בני את כבודי. אמר לו הקב"ה, 'נוצר תאנה יאכל פריה'. בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך, והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים והוא היה פורס את המחצלאות. והואיל והוא שרתך בכל כחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאיני מאבד את שכרו. לקיים מה שנאמר, 'נוצר תאנה יאכל פריה"'. ולא ידעתי מי הכריח לרז"ל שיאמרו, שזאת הפרשה דבקה עם פרשת נחלות הרחוקה ממנה, ולא עם פרשת "עלה אל הר העברים" הסמוכה לה, לומר שכיון ששמע משה שגזרתו קיימת ונתיאש מלבקש לעצמו, בקש הממונה על ישראל מי יהיה, ואמר יפקוד ה' וגומר. ואם אמרו זה על דרך הדרש, לא יהיה לו לרש"י ז"ל להביא המדרש הזה בפירושו, מאחר שאין זה קרוב לפשוטו של מקרא, כי כמו שלא הביא שאר המדרשות שדרשו על סמיכות כל הפרשיות זו לזו, מפני שהן כתובות על הסדר, כן לא היה לו להביא גם המדרש הזה מאחר שפרשה זו עם הקודמת לה, כתובה על הסדר:


חתם סופר
יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה, פירש"י שהניח צרכיו ועסק בצרכי ישראל, ושוב פירש"י אמר הגיע זמן לבקש גדולה לבני, וסתרי אהדדי, ואשר יצא לפניהם פירש"י שלא תעשה לו כאשר עשית לי שלא יכניסם לא"י, י"ל כך דאחז"ל במס' ברכות [כ"ז ע"ב] שלא הקימו ר"ע לנשיא על ישראל אע"פ שהי' גדול החכמים, מ"מ חששו שלא יענשנו ר"ג כיון שלא הי' לר"ע זכות אבות, וה"נ חשש מרע"ה כיון שהגיע הזמן שבניו ירשו גדולתו והם אינם ראוים ויתמנה אחר שאין לו זכות אבות כמותם הם יענישו אותו וימות ולא יכניסם לא"י וזה הי' דאגתו של מרע"ה, וא"ל הקב"ה נוצר תאנה וגו' כפירש"י כי יהושע יש לו זכות ששמש רבו והוא גדול מזכות אבות ואין לו לדאג מבניו של משה. [תקפ"ו]:


כתב סופר
יפקד ה' וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. וצריך להבין מה צריך למשל זה שלא יהיו כצאן וכו'. ונ"ל כי משה רבנו ע"ה לא עלתה ספק בלבו שיניחם ה' בלא מנהיג, אלא חישב אולי ישלח מלאכו לפניהם והוא ינהלם וילך לפניהם, כמ"ש [שמות כג, כ] הנני שולח מלאך וכו', ולא רצה משה בזה אלא שיבחר ה' אחד מתוך העדה והוא יצא לפניהם, ולכן אמר יפקוד ה' איש על העדה ולא מלאך. ואמר ולא תהיה עדת ה' כצאן בלא רועה, כי הצאן יש להם רועה והוא אינו אחד מהצאן, כי הצאן כולם שוים ואין לאחד מעלה יותר מחבירו כי נבראו בשלימות ולא יתעלו יותר, וכן כל בהמה וחיה, משא"כ באדם מדרגות מדרגות יש, שיש ביד אדם לזכך עצמו וכל המזוכך יותר מעולה יותר מחבירו. וזהו שאמר משה ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, שאין בתוכם רועה אלא ממין אחר מבני אדם שאינו מהמונם, ואם ימנה ה' על ישראל מלאך לנהג אותם יהיו נדמה לצאן, כנ"ל. יפקד ה' אלקי הרוחות וכו'. פירש"י כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר הגיע שעה שאתבע צרכי. וצ"ע איך לא ידע משה רבנו ע"ה תחלה שהבן יורש את אביו, אלא שאחז"ל [ב"ב קיז.] משונה נחלה זו וכו'. וגם יש להבין מה דמיון יש לנחלת קרקע לירושת בניו גדולתו. ונ"ל דהנה אמרו חז"ל בנדרים [פא.] למה בניהם של ת"ח אינן ת"ח מפני שמטילים אימה יתירה על הציבור, והנה רש"י פירש שנתעלמה הלכה זו ממשה יען התגאה על הציבור ואמר וכל דבר הקשה תביאון אלי. וי"ל כי מדרך הצדיקים שאם עשו דבר שלא כהוגן מיד מרגישים בו, וידע משה בעצמו כי התגאה בזה שלא כדין וחשש שעי"ז לא ימלאו בניו מקומו וזה יהיה עונשו, לכן לא ביקש כלל מאת ה' דבר זה, אבל כשנתעלמה ממנו הלכה פשפש במעשיו מה חטא כי נתבייש בזה ומצא מדה כנגד מדה שהתגאה במה שאמר כל הדבר הקשה וכו', לכן אמר עתה אחר שנעלמה הלכה זו מאתו הגיע העת לבקש גדולה לבניו וק"ל:

ודו"ק היטב היטב...
1221 איחוד הצלה, ראשונים להציל חיים.
סמל אישי של המשתמש
אחד ויחיד
 
הודעות: 3887
הצטרף: 15 דצמבר 2016, 20:26
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי יואל » 24 יולי 2017, 15:56

היחיד שמקשה את זה הוא החת"ס, ויישר כח, אבל הוא לא מתרץ תירוץ שמניח את הדעת. רש"י כותב במפורש שמדובר בצרכיו האישיים של משה (שבניו יירשו גדולתו), וכלשונו: "הגיעה שעה שאתבע צרכי".
יואל
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 146
הצטרף: 19 דצמבר 2013, 20:09
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: סתירה מיניה וביה ברש"י פרשת פנחס

הודעה שלא נקראהעל ידי אור הדעת » 24 יולי 2017, 19:54

נראה לי פשוט שההתעסקות בכללה היא התעסקות בצרכי ציבור - איש על העדה שיהיה מי שידאג לצרכם וזהו שבחו שדאג לציבור, ונתעורר לדאוג לציבור ע"י פרשת נחלות בנות צלפחד, שהגיע זמן לראות שירשו בני גדולתי שאם אפשר שיהיה זה אחד מבני, אבל זה לא העיקר!

דהיינו שהעקר הוא איש על העדה והמטלות שעליו כפי שמבואר בהמשך דברי רשי 'שלא כמו' וכו', והטפל הוא הזהות של האיש
סמל אישי של המשתמש
אור הדעת
 
הודעות: 31
הצטרף: 15 מאי 2017, 19:31
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־8 אורחים