פולמוס החצאית

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יהודה גרינבויים

פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי יואל » 24 אוקטובר 2017, 11:23

בזמן האחרון יש קמפיין מטורף על חצאיות, טוענים שגם לפי המשנה ברורה צריך חצאית עד סוף הרגל ויוצאים נגד כולם. מה הפשט?
יואל
 
הודעות: 146
הצטרף: 19 דצמבר 2013, 20:09
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי Safra » 06 נובמבר 2017, 12:14

אכן, אחרי ששנים רבות היה קמפיין מטורף על פאות, והעירו להם שהם מבזבזים את זמנם על דבר השנוי במחלוקת הפוסקים, ואילו בעיקר הצניעות הם לא נוגעים, כדוגמת אותן נשים הקוראות לעצמן חרדיות והולכות בחצאית מיני מעל הברך (!) נזכרו הללו לעורר על הנושא של החצאיות. אבל אל דאגה, מטורפים חדשים נכנסו לתחום הפאות ויש עלונים יפים כמו "גביע הכסף" שממחישים לכולנו במאי עסקינן.

דא עקא, שגם אותם המעוררים על החצאיות, במקום לעורר על הפירצה הנוראה של חצאיות מעל הברך, מעוררים על מנהג ישראל מימים ימימה לפסוק כמשנ"ב, שהחצאית תכסה את הברך, וגרביים כתוספת הידור... והתוצאה היא, עוד ועוד נשים "חרדיות" שלובשות חצאיות מיני מעל הברך.

לגופו של ענין, ראשית נקדים כי המקור לכך ששוק באשה ערוה הוא בברכות כד ע"א ולמדים זאת בגמרא מהפסוק בישע' מז ב-ג "חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך גם תראה חרפתך". והנה אחד מן הראשונים, תלמיד רש"י, המהר"י קרא מפרש על אתר: שוק - הוא הירך העליון וכך ג"כ מבאר בשו"ת בני בנים (להגר"י הנקין) ח"ד סימן ט'.

כידוע, המשנ"ב קבע שרק הברך חייב בכיסוי, ומכאן ולמטה אין שום צורך בכיסוי, והוא תלוי במנהג המקומות. הפסק שלו התקבל על רוב גדולי הדור, וכולם מצריכים חצאית שתכסה את הברך. עניין ה"סנטימטרים" שהתחיל ב-10 ס"מ (מובא בספר 'לשכנו תדרשו' בשם גדולי ישראל) והמשיך ב-20 ס"מ ואחר כך גם ל"חצי האורך בין הברך לעקב" ולאחרונה הגדילו לעשות ע"י חלוקת סרגל מדידה, הוא עורבא פרח. ההגדרה המדוייקת היא שהברך צריכה להיות מכוסה בכל מצב, בישיבה או בעמידה או בעליה לאוטובוס, וזה משתנה בין חצאית לחצאית.

ברור ופשוט שגרביים אינם נחשבות כיסוי (ולכן אשה לא יכולה לצאת לרחוב רק עם גרביים לגופה) וכל הנדון הוא חומרא בעלמא לשיטת המקילים כדעת המשנ"ב, ומוסיפים כיסוי לחומרא. במקומות בהם פשט המנהג לא ללבוש גרביים, אין חיוב (כמו בהתנחלויות). במקומות בהם פשט המנהג ללבוש 20 דנייר, הוא הדין. ומהיכי תיתי לחייב דוקא 40 דנייר או 500 דנייר.

אלה שלובשות חצאיות גבוליות, לא עוברות על ההלכה, אך מסתכנות לעיתים קרובות בגילוי ערוה. בשו"ת "בני בנים" ניסה ללמד עליהם זכות שגם הברך נכלל בטפח באשה ערוה שאם פחות מטפח מתגלה אז מותר (עוד חידוש הלכתי, שלפיו התירו "שתי אצבעות" מהשיער, חידוש הלכתי נטול מקור, שלא נמצא בראשונים או באחרונים עד ימינו) וממילא אם לפעמים מתגלה הברך אין בזה בעיה.

למעשה כמו שדעת המשנה ברורה התקבלה הלכה למעשה בכל תחום (בפרט בציבור הליטאי) כך גם בענין זה התקבלה דעתו בין פוסקי דורנו, וכולם סוברים שהברך צריך להיות מכוסה בכל מצב, וגרביים צריך בגלל מנהג ישראל במקום שנהגו בכך.

וממילא אם נהגו בצבע חום, או בצבע רגל ממש, או גרביים שקופים, או אפילו בלי גרביים כלל, אם כך כולן נוהגות - ע"פ המשנ"ב אין בזה בעיה הלכתית כלל. וגם אם יבואו אנשים ויצווחו שזה גורם להם הרהורים.

וכתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח), שגם גרביים בצבע הבשר מותר מן הדין, וראה עוד שם מה שענה לאדמו"ר מזוטשקא.

אולם גם בענין זה נכנסו משוגעים לדבר ומפעילים לחץ על גדולי ישראל המפורסמים לפרסם דעתם נגד המקובל והידוע שצריך רק לכסות את הברך, וגם מי שלא הסכים לגלות דעתו נגד וכו', מפיצים מכתב או שמועה בשמו...

אנקוב כאן רק בשתי דוגמאות: זה יצא ראשונה, הגר"ע יוסף זצ"ל שגילה דעתו מפורש בשו"ת יביע אומר חלק ו – יורה דעה סימן יד: "ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות, באופן שמכסות את הברכים גם בעת ישיבתן". כך נהגו גם אשתו ובנותיו, ללבוש חצאיות קצרות המכסות את הברך ולא ארוכות עד הרצפה, רק שלא מביאים ראיה מסיפורים כשיש לפנינו דברים מפורשים.

והנה נפוץ עלון לאלפים ורבבות, עם הכותרת "הצוואה האחרונה", פניה מרגשת לנשות ישראל עם צוואתו האחרונה של הרב עובדיה כביכול (מצ"ב) ובו כותב הרב כביכול שחובה היא "ללבוש אך ורק חצאיות ושמלות ארוכות ורחבות שמכסות את הרגל, דהיינו עד מקום שנקרא קרסול…" (=עד העקב).

כבר מעיון קליל ב"צוואה" נראה בפשטות שהיא שקר מוחלט. בני ביתו הקרובים של הגר"ע יוסף זצ"ל לא פירסמו מעולם צוואה שכזו; ה"נכד" שחתום על העלון, עובדיה יוסף, לא ידוע מיהו – עשרות נכדים יש לגר"ע (בלעה"ר) ורבים מהם נקראו בשם "עובדיה יוסף"; גם כתב ידו של הגר"ע, שפותח את ה"צוואה" במילים "מכתב חיזוק לבנות ישראל", לא מלמד מאומה. יתכן ומדובר במכתב ישן, שבו כתב הגר"ע את המילים הללו. בכל אופן, זה סותר את דבריו המפורשים ביביע אומר.

ומשנהו בקודש, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. דעתו הובאה בספר "מעדני שלמה", בזה"ל: "שאלתי את מרן... האם צריך לעורר את הנשים שם בענין לבישת גרביים. ואמר מרן, שחובת לבישת גרביים (כיסוי הרגל מתחת לברך) תלוי הדבר במנהג המקומות, ובמקום שלא נהגו ללבוש אין לגעור בהן... יש להן על מי לסמוך, שהרי דעת המשנה ברורה דלא הוי שוק".

ומציין למשנה ברורה סימן ע"ה ס"ק ב', ע"פ פמ"ג משב"ז סק"א, דכיסוי מתחת לברך הוא דת יהודית ולא הוי ערוה בעצם, ובזה מהני מנהג המקום להתירו. ומציין להגרי"ח זוננפלד בשלמת חיים (מהדו"ח ט"ז סק"ח) ואגרות משה חלק ג' ק' אות ו', והגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות חלק א' י"ג. כל אלה סוברים כך! והחזו"א האריך (באו"ח ט"ז סק"ח) וסיים שקשה להכריע בדבר.

וכן כתב במנחת שלמה חלק ב' (סימן ק"ג אות ט"ו): "לענין שוק ידוע שיש סוברים שזה רק הירך... צריכים ודאי להקפיד שלא לצאת לרחוב בלי גרביים, אבל אין לגעור במקום שההמון הפשוט לא מקפיד על כך".

ואחרי כל זאת... הוסיף שם המחבר בתמימותו בהערות למטה, שראה בספר "דברי שלום" (הנדפס מחדש על פאה ועל שוק וירך) שהגרש"ז אויערבאך כתב מכתב שמשתמע ממנו שחזר בו, "נוכחתי לראות שרבו החולקים... אבקש מהמחבר לתקן הדבר". ב"ה שמסר עולמו לשומרים, אברכים שידעו להסביר למרן הגרש"ז אויערבאך את ההלכה, וכמה הוא טעה בדבר שפסק כמשנ"ב... ממש חוכא ואיטלולא. ולא ידע המחבר הנ"ל (היקר והנעלה הרה"ג ירחמיאל פריד שליט"א, ראש כולל בטקסס ארה"ב) שספר "דברי שלום" לא אמין כלל, ותוכו רצוף פשקווילים ומכתבים ושמועות שלא היו ולא נבראו, ובפרט בענין כזה מופרך מתוכו, שגדול הדור חזר בו מדבריו המפורסמים במכתב לאדם אחד וכותב "שלא ידע", ובפרט לאחר פטירתו שכבר לא יכול להכחיש.

הנה לפנינו שתי דוגמאות קלות של "מכתבים מגדולי הדור" שלא היו ולא נבראו, ההיפך הגמור מדעתם המפורסמת, ונוספו להם הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב (אגב, דעתו בענין גרביים ושוק וירך התפרסמה גם בקובץ אור ישראל כ"ה: "ושמעתי מאחד ששאל את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א על ילדה לענין ללכת בלי גרביים, ושאלו היכן הוא דר, וענה לו ב"הר נוף", ואמר לו שמותר. והיינו ע"פ פסק המשנ"ב הנ"ל, שבמקום שנהגו מותר".)

הבאנו לעיל את דעת הגרש"ז הבהירה, וכן בספר הליכות בת ישראל (יצחק יעקב פוקס, ירושלים תשד"מ) פ"ד ס"ט סוף הערה כ"ח כותב: "הרש"ז אויערבאך שליט"א כתב לי שמן הדין אפשר להקל לאשה הנמצאת בביתה במשך היום ואינה יוצאת לרחוב, שאינה חייבת לגרוב גרביים (גם בנוכחות אחרים), וכן שאשה בשעת נידתה אינה צריכה לגרוב גרביים בפני בעלה".

במהדורת המ"ב עם הערות ביצחק יקרא מר' אביגדור הלוי נבנצל (ירושלים תשס"ד), בהשלמות בסוף ח"א כותב "שמעתי מאדמו"ר זללה"ה (הכוונה לר' שלמה זלמן אויערבאך שהיה פוסק הדור ורבו המובהק) להקל כמשנ"ב, אבל לא רצה להורות לקולא למי ששאל אותו".

והנה על קצה המזלג, שיטת ההטעיה והסילוף בספרי "הצניעות" שיוצאים לאור בימינו.

בספר "הלבוש כהלכתו", פט"ו סימן א' מסרס ומשמיט את דברי המ"ב על מיקום השוק ומשלבם יחד עם דברי החיי אדם (הקובע ששוק הוא החלק התחתון), וזה לשונו: כתב המשנה ברורה, כל גופה של אשה, מה שדרכה להיות מכוסה, נקרא ערוה. אבל פניה וידיה, במקום שאין דרכה להיות מכוסה, לא נקרא ערוה, כיון שרגילים בזה אין כאן הרהור, וכן פרסות רגליה במקום שהדרך לילך יחף, מותר. אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין בכך כדרך הפרוצות, אסור (משנה ברורה עה, ב חיי אדם ד, ב).

במהדורה השביעית (טבת תשע"ה עמ' 131 הערה ז) נוספה הארה ארוכה הדנה בנושא ובין השאר כותב המחבר: ולגודל וחומר הקושיות (על המ"ב) נראה לומר שלפי המצב בדורו, שחלה הידרדרות בקיום התורה בכלל ובעניני הצניעות בפרט (כמבואר בספרו גדר עולם), לא רצה לכתוב בבירור אלא מה שאין בו שום צד היתר, והעתיק את שתי הדיעות במשפט אחד וסמך על המעיין שידקדק היטב בדבריו (ומסיים: הנלע"ד כתבתי). לפי דבריו, המ"ב הסתיר את כוונתו וסמך על בינתו של הלומד להבין את עומק דבריו, שהוא בעצם סובר שהשוק היא האבר התחתון. כלומר עשה את ספר המ"ב כספר קבלה שרק יחידי סגולה יודעי סוד יכולים להבינו ולרדת לעומק דעתו (ומכאן תשובה לאלו השואלים האם החפץ חיים עסק בקבלה).

בספר "בגדי תפארתך" הנ"ל מובאת דרך מקורית נוספת והיא שינוי סדר המילים במ"ב, וזה לשונו: פרסות הרגל עד השוק [ו(השוק) הוא עד מקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף (ואז האזור שמפרסות הרגל עד השוק מגולה) מותר לקרות כנגדו (היינו כנגד האזור הנ"ל, אבל למעלה מכפות הרגלים חשיב שוק ואסור לגלותו או לקרות כנגדו, ואינו תלוי במנהג המקומות). כלומר הוא משכתב מחדש את דברי המ"ב (ולפי השיכתוב מסתבר שהמ"ב סובר שהשוק היא החלק התחתון) ואח"כ מסביר במפורש "שזה מה שבאמת הח"ח רצה לכתוב" (אך קרה מה שקרה ובאה יד המלאך ודחפה את ידו של הח"ח ובמקום לכתוב את הנ"ל כתב מה שכתב ואין להתייחס לדבריו). בדרך זו ניתן לשכתב את כל התורה כולה, כי הלא אנו יודעים יותר מכותבי הדברים מה באמת היתה כוונתם.

בדרך גאונית דומה נוקט בקונטרס "שוקיו עמודי שש" (ירושלים תשע"ב) המסביר שהמ"ב בא להגן על כבודו של הפמ"ג, ולכן משנה את דבריו וכותב בצורה נסתרת (שרק בעלי סוד יכולים להבין) את כוונתו והיא שבאמת השוק הוא החלק התחתון.

בקונטרס "התנהגות בין אנשים לנשים עפ"י הלכה" (ר' יוסף יצחק ראזענפעלד, מאנסי תשס"א) עמ' ע"ב כותב: "יש אומרים שדברי המ"ב האלו, לא הוא כתבם". גם זו שיטה מקורית ביותר. מהיום והלאה כל מה שלא נראה למאן דהוא בספר כלשהוא יכתוב בצידי הספר "לא הוא כתבם" ושלום על ישראל.

ואציין, כי אפי' אם נניח שיש במשנ"ב איזו שהיא שגגה או טעות סופר, הרי המשנ"ב חוזר על דבריו בסימן קכ"ח ס"ק ט"ז "בתי שוקים (מה שאנו קוראים מגפיים) - הוא מנעלים ארֻכים המגיעים עד ארכובות הרגל, היינו סמוך לשוק..." ולא מסתבר שהמשנ"ב יחזור על אותה שגגה בדבר מיקום השוק פעמיים.

וכדי להמחיש את גודל הזעזוע מהיחס המחפיר לדברי המשנ"ב מצידם של הנ"ל, נצטט את הר"ח גורדזינסקי בשו"ת אחיעזר, פרקי חיים תר"ע: "לאחר שיביע הח"ח את דעתו, מצווים אנו לא לחלוק על דבריו כנאמר לא תחלוק על רב".

וכן כתב הגאון ר' אלחנן וסרמן בתולדות הח"ח עמ' תע"ח "דברי הח"ח הם כדברי הראשונים שאין לאל ידי האחרונים ואפילו הגדולים לחלוק עליהם".

וכן בספר שיעורי משמר הלוי על מסכת ערכין, (משה מרדכי שולזינגר, ב"ב, תשע"ב עמ' רכ"ב) כותב: "יש לדעת, אין כזה דבר טעות במ"ב... וסיפר שפעם נפגשה בת מבית יעקב עם בחור ישיבה, והבחור אמר לה שלפעמים מוצאים טעויות במ"ב. הלך אבי הבת אל הרב שך זצ"ל וסיפר לו דברים כהווייתן, נזדעזע מרן זצ"ל ואמר לו נחרצות, מיד תלך ותנתק את השידוך... כי לדבר כך זה גובל באפיקורסות".

במשנ"ב המבואר ברכת אשר מר' אפרים פאדאווער (ברוקלין, תש"ע) עמ' 62, כללי הפסק בנוגע להמ"ב והבה"ל כותב ששמע בע"פ מהגאון ר' חיים קנייבסקי: "שאלתי את הגר"ח אם אמת הוא מה שאומרים שכשנדמה שיש סתירה בין דברי המ"ב במקום אחד לדבריו במקום אחר, שאפשר לתרץ ולומר שאחד מהם נכתב ע"י הח"ח בעצמו והאחר ע"י בנו או חתנו ושהם כתבו דינם ע"פ מקורות אחרים? והשיב לי רבינו שליט"א (ר"ח קנייבסקי) שאינו אמת כלל, ובשום אופן א"א לתרץ כן... והוסיף לי... שאף שאמת הוא שיש סימנים במ"ב שעיקרם נכתבו ע"י בנו או חתנו זצ"ל, מ"מ הח"ח עבר עליהם בעצמו והסכים עליהם. ונמצא שבסופו של דבר כל המ"ב יצא מתחת ידו של מרן הח"ח זצ"ל בעצמו..."

וכן בחוברת יחלק שלל, גליון ה' עמ' כ"ו סימן ד', מהליכותיו בתפילה של ר' הלל זקס מובא שנזף במי שאמר שהחפץ חיים היה בעצמו לא נוהג בכמה דברים להלכה כפי שכתב במ"ב... והקפיד על כך מאוד ואמר שזהו דבר שאסור לאומרו...

ונסיים בדברי החזון אי"ש הידועים בקובץ אגרות ח"ב אגרת מ"א: "סוף דבר ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים, כמו הב"י ומ"א והמ"ב... היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית".
Safra
 
הודעות: 75
הצטרף: 16 דצמבר 2013, 01:35
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי self help » 15 נובמבר 2017, 13:49

שלום.
אני קצת מבולבל בנושא של אורך החצאיות, מדי קצר - בעיה בצניעות, מדי ארוך - יש אומרים שזה בעיה. למה?
self help
 
הודעות: 26
הצטרף: 14 נובמבר 2017, 15:33
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציינער » 15 נובמבר 2017, 17:30

צדיק, איפה זה המשנ"ב הנ"ל שאתה כל הזמן מצטט אליו ?
אם אפשר בבקשה מראה מקום מדוייק.
תוודה רבה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא!
סמל אישי של המשתמש
גאליציינער
 
הודעות: 4623
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 15 נובמבר 2017, 23:59

self help כתב:שלום.
אני קצת מבולבל בנושא של אורך החצאיות, מדי קצר - בעיה בצניעות, מדי ארוך - יש אומרים שזה בעיה. למה?

לא יודע אם זו הסיבה אבל כך הולכות המזרוחניקיות (החזקות)...
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 12313
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פולמוס החצאית

הודעה שלא נקראהעל ידי self help » 16 נובמבר 2017, 00:02

יאיר כתב:
self help כתב:שלום.
אני קצת מבולבל בנושא של אורך החצאיות, מדי קצר - בעיה בצניעות, מדי ארוך - יש אומרים שזה בעיה. למה?

לא יודע אם זו הסיבה אבל כך הולכות המזרוחניקיות (החזקות)...

טוב, יכול להיות אמת, אבל לא נראה לי שזה הסיבה.
self help
 
הודעות: 26
הצטרף: 14 נובמבר 2017, 15:33
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־12 אורחים