שאלה תמימה

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 06 נובמבר 2018, 01:58

שאל אותי בני הקטן האם בעלי לשון הרע יקבלו צרעת תיכף כשיבוא המשיח?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי אשה נשואה » 07 נובמבר 2018, 16:15

חזקי כתב:שאל אותי בני הקטן האם בעלי לשון הרע יקבלו צרעת תיכף כשיבוא המשיח?

כנראה שלא, כי כל החטאים ינוקו....
אשה נשואה
 
הודעות: 26
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 16:55
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 07 נובמבר 2018, 21:14

א. לא מוכרח. בשלב הראשון החוטאים יענשו ואחרי זיכוך וצירוף יתנקו מחטאם. אבל לא מאליו.
ב. בעקרון צרעת לחלק מהשיטות דינה גם בזמן הזה. והאחרונים נדחקו ליישב מדוע לא נהוג בזמנינו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי א צענטער » 12 נובמבר 2018, 00:45

אפשר לשאול אותה שאלה על כל אלו שנתחייבו ד' מיתות
א צענטער
 
הודעות: 85
הצטרף: 22 אוקטובר 2018, 17:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 00:51

א צענטער כתב:אפשר לשאול אותה שאלה על כל אלו שנתחייבו ד' מיתות

נפלא!
הילד קטן ולד' מיתות לא נחשף, אבל בכדי להקדים תרופה למכה..מומלץ להקדים תירוץ לשאלה לכשיגדל...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי א צענטער » 12 נובמבר 2018, 00:56

יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...
א צענטער
 
הודעות: 85
הצטרף: 22 אוקטובר 2018, 17:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 01:02

א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי א צענטער » 12 נובמבר 2018, 01:09

נכון זה אחת הראיות
א צענטער
 
הודעות: 85
הצטרף: 22 אוקטובר 2018, 17:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 01:14

חזקי כתב:
א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.

לכאורה משם משמע שהיתה רק פעם אחת ולא ששגג הרבה ודו"ק.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי א צענטער » 12 נובמבר 2018, 01:16

אבל בכל אופן רואים משם שלעתיד לבוא יצטרכו להביא
א צענטער
 
הודעות: 85
הצטרף: 22 אוקטובר 2018, 17:46
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 01:35

ראשית נביא את ד' הגמ שבת יב, ב : "לא יקרא לאור הנר שמא יטה, אמר ר' ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה. פעם א' קרא ובקש להטות . . ר' נתן אומר קרא והטה, וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה".
וראה עוד בהגמ' יומא דף פ, א "א"ר אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין" . ומזה משמע, שהעובר עבירה בשוגג בזמן הזה, צריך להביא חטאת לכשיבנה בית המקדש .
וראיתי שנחלקו האחרונים האם יש חיוב לרשום השגגות שעשה בזמן הזה מדברי הגמרא שהובאו לעיל נראה, שמכיון שיהי' חיוב להביא חטאת לכשיבנה בית המקדש, לכן יש חיוב לכתוב העבירות שעשה בשוגג בזמן הזה, כדי שיזכור להביא חטאת עליהם לכשיבנה בית המקדש. כך מבואר בד' השל"ה מסכת יומא עמוד התשובה (עא, ב בדפוס הישן). שו"ת יד אליהו (לרבי אליהו מלובלין) סי' כ"ט (הובא בשערי תשובה לאו"ח סי' תר"ג). שפת אמת עמ"ס יומא דף פ ע"א. דרך פקודיך הקדמה ה'. ועוד.
אמנם בשו"ת לב חיים מבאר, שאע"פ שיהי' חיוב להביא חטאת לכשיבנה בית המקדש, מ"מ אין חיוב לרשום השגגות שעשה בזמן הזה, כי כשיבוא משיח צדקינו שהוא מורח ודאין, הוא יורה לנו ברוה"ק שתשרה עליו, הקרבנות שעלינו להקריב בשביל החטאים שעשינו בזמן הזה. וזה שר' ישמעאל כתב על פנקסו שלכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה, עשה זה רק ממדת חסידות ומדרך המוסר, בכדי לזכור עוונו, אבל אין בזה חיוב. ומה שמובא במס' יומא שצריך לכתוב השיעור, כוונת הגמ' הוא רק שאם אכן כותב (ממדת חסידות) שהוא מחוייב חטאת, צריך לכתוב השיעור, בכדי שלא יהי' חומרא שמביא לדי קולא, כי שמא לע"ל יתחדש הדין שלא הי' חייב חטאת על שיעור זה, ונמצא מביא חולין לעזרה. אבל אין הכי נמי, שאם אינו רוצה לכתוב כלל, אכן אינו מחוייב לרשום. עכת"ד. אמנם מדברי שאר הפוסקים הנ"ל שדנו בזה, נראה דלא ס"ל כחילוק הנ"ל, אלא נקטו כפשטות דברי הגמרא, שמכיון שיהי' חיוב להביא חטאת לכשיבנה בית המקדש, לכן יש חיוב לרשום השגגות שעשה בזמן הזה .
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 01:38

יאיר כתב:
חזקי כתב:
א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.

לכאורה משם משמע שהיתה רק פעם אחת ולא ששגג הרבה ודו"ק.

למה לא להיפך?
מי שחטא פעם אחת, מדוע שישכח? והלא זה נחרט בתודעתו!
ודוקא אחד שחטא כמה וכמה פעמים, מובן מפני מה צריך לכתוב, זאת בכדי שלא ישכח כמה פעמים חטא.
לדעתי כך ההגיון אומר.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 23 נובמבר 2018, 14:11

חזקי כתב:א. לא מוכרח. בשלב הראשון החוטאים יענשו ואחרי זיכוך וצירוף יתנקו מחטאם. אבל לא מאליו.
ב. בעקרון צרעת לחלק מהשיטות דינה גם בזמן הזה. והאחרונים נדחקו ליישב מדוע לא נהוג בזמנינו.

לפי הנפסק בהלכה דיני הצרעת דינם גם בזמן הזה.
והטעם מדוע לא רואים מצורעים בזה הזמן הוא מפני ב' טעמים [מה שאני שמעתי, יש עוד - זה נידון ארוך בפוסקים ובמפרשי התורה, כשנגיע לפר' מצורע אי"ה נלמד את העניין]:
א': מפני שהצרעת באה לעורר את האדם בתשובה, ומפני שהאדם ממילא אינו מתעורר מפני חולשת וירידת הדורות על כן לא שולח השי"ת את הרמז הזה לעשות תשובה, כמו עוד הרבה סימנים שהיו פעם ואינם.
ב': סיבה הלכתית - כי אין כהן וודאי שמוחזק ביוחסין ובכהונה שיכול להסגיר או לטמא את הצרוע [וגם שאיננו בקיאים בהלכות אלו].

אמנם מצווה אחת כן שייך גם כיום בזמנינו והוא: "השמר לך בנגע הצרעת" (דברים כד, ח'), והוא איסור על תלישת והורדת נגע הצרעת מגופו.
דין זה שייך גם כיום, וכפי ששמעתי [אודה לאחד שיודע מזה וירחיב בעניין] שאחד בא לפני הרב וואזנער זצ"ל שיש לו איזה פצע מוזר לבן על ידו ושאל לגבי איזה משחה, ענה לו הרב שזה כנראה נגע ואסור לו לעשות שום פעולה להסירו.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 23 נובמבר 2018, 14:12

חזקי כתב:
יאיר כתב:
חזקי כתב:
א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.

לכאורה משם משמע שהיתה רק פעם אחת ולא ששגג הרבה ודו"ק.

למה לא להיפך?
מי שחטא פעם אחת, מדוע שישכח? והלא זה נחרט בתודעתו!
ודוקא אחד שחטא כמה וכמה פעמים, מובן מפני מה צריך לכתוב, זאת בכדי שלא ישכח כמה פעמים חטא.
לדעתי כך ההגיון אומר.

ע"י שרשמו בפינקסו כך הוא נחרט בתודעתו...

יש לכל בן אדם מספיק אירועים שהוא היה בטוח שאף פעם הוא לא ישכח מזה, עברו כמה שנים ובקושי הוא זוכר את זה...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 23 נובמבר 2018, 14:18

חזקי כתב:
א צענטער כתב:אפשר לשאול אותה שאלה על כל אלו שנתחייבו ד' מיתות

נפלא!
הילד קטן ולד' מיתות לא נחשף, אבל בכדי להקדים תרופה למכה..מומלץ להקדים תירוץ לשאלה לכשיגדל...

מיתות פשוט שהוא אינו חייב ולא יהיה על לשעבר !!!
הרי אין עדים והתראה על כל אלו שעברו העבירות שחייבים עליהם מיתת בי"ד.
וכן כל חייבי המלקיות...

אכן, מיתת כרת ומיתה בידי שמים עדיין יש היום...

ייתכן שהיו במשך אלפי השנים פעמים בודדות שכן היו עדים והתראה כדת וכדין, ורק אז היא השאלה, כך שהאופציה היא כלל לא שכיחה.
ואז, לענ"ד יבואו העדים ויעידו, יחקרו אותם בשבע דרישות וחקירות ואם תימצא עדותם נכונה אזי בי"ד יענישו את הטעון עונש.

עוד ראוי לציין, שלכאורא השאלה הוא כנראה גם רק על אלו שיהיו בחיים בעת הקמת הסנהדרין ובתי הדינים המוסמכים, כל אלו שנפטרו במשך השנים וקמו בתחיית המתים [גם זה נידון ארוך, מתי יהיה מה] דינם תלוי אם הם יהיו אנשים חדשים או שהם יקומו כפי שהיו בעת פטירתם.
אם הם אנשים חדשים אזי בוודאי שלא חל עליהם שום דין מגלגולם הקודם [בעולם הזה], ואם הם אותם אנשים - גם כן מסתבר שלא יהיה חל עליהם שום דין מעת שהיו בפעם הקודמת בעולם הזה, מפני שבוודאי הם כבר קיבלו את עונשם בבי"ד של מעלה בעולם האמת.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 23 נובמבר 2018, 14:19

יאיר כתב:
חזקי כתב:
א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.

לכאורה משם משמע שהיתה רק פעם אחת ולא ששגג הרבה ודו"ק.

אכן, מילא ?
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 24 נובמבר 2018, 23:11

1. לכאו' הצרעת זה לא דבר הכרחי, כלומר בשמן שבית המקדש היה קיים לא היה מוכרח שלמחרת שהאיש מדבר לשה"ר הוא מצטרע, אלא שצרעת באה על עסקי לשה"ר, אבל לכאו' יתכן ויש אנשים שידברו לשה"ר ומשום סיבה כלשהו יחליט בורא כל ועלמים שלא להלקותו כעת.
2. יש לעיין, הרי בהתראה לאחד העובר על לאו כלשהו מתרים בו שהעונש לעון הזו הינה כך וכך, ולכאו' בימינו אנו בכדי שהאיש יתחייב בעונש צריכים להתרותו שלו בית המקדש היה עומד כיום היית נענש כך וכך.
ויש לעיין האם התראה כזו היא אכן התראה מועילה, כי האדם יודע בליבו שבית המקדש לא קיים עד היום ומשער שגם לא בשבועות הקרובים, ומשכך הוא מזלזל בעונש, ולעתיד לבוא יאמר שאם היה יודע שייענש לא היה עובר על כך.
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6095
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 25 נובמבר 2018, 14:19

1010 כתב:1. לכאו' הצרעת זה לא דבר הכרחי, כלומר בשמן שבית המקדש היה קיים לא היה מוכרח שלמחרת שהאיש מדבר לשה"ר הוא מצטרע, אלא שצרעת באה על עסקי לשה"ר, אבל לכאו' יתכן ויש אנשים שידברו לשה"ר ומשום סיבה כלשהו יחליט בורא כל ועלמים שלא להלקותו כעת.
2. יש לעיין, הרי בהתראה לאחד העובר על לאו כלשהו מתרים בו שהעונש לעון הזו הינה כך וכך, ולכאו' בימינו אנו בכדי שהאיש יתחייב בעונש צריכים להתרותו שלו בית המקדש היה עומד כיום היית נענש כך וכך.
ויש לעיין האם התראה כזו היא אכן התראה מועילה, כי האדם יודע בליבו שבית המקדש לא קיים עד היום ומשער שגם לא בשבועות הקרובים, ומשכך הוא מזלזל בעונש, ולעתיד לבוא יאמר שאם היה יודע שייענש לא היה עובר על כך.

מניין לך שצריך להתרותו שלו ביהמ"ק היה קיים וכו' ??
לענ"ד כפי שמובא למיטב זכרוני במשנה ובגמ' וברמב"ם, נוסח ההתראה הוא: "ליהווי ידוע לך שאם תעשה את המעשה הזה אזי תיענש בעונש מלקות", ללא שום קשר לזה שבית המקדש קיים או לא.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 16:26

גאליציינער כתב:
חזקי כתב:
יאיר כתב:
חזקי כתב:
א צענטער כתב:יש נידון אם בבנין ביהמ"ק יצטרך כל אחד להביא קרבנות על כל חטאיו, מאז זמן חורבן הבית...
אוי יהיה בושות...

מצוין. הגמ' בשבת מספרת על ר' ישמעאל שהיה רושם בפנקסו כל השגגות שצריך להביא עליהם קרבן כשיבנה המקדש.

לכאורה משם משמע שהיתה רק פעם אחת ולא ששגג הרבה ודו"ק.

למה לא להיפך?
מי שחטא פעם אחת, מדוע שישכח? והלא זה נחרט בתודעתו!
ודוקא אחד שחטא כמה וכמה פעמים, מובן מפני מה צריך לכתוב, זאת בכדי שלא ישכח כמה פעמים חטא.
לדעתי כך ההגיון אומר.

ע"י שרשמו בפינקסו כך הוא נחרט בתודעתו...

יש לכל בן אדם מספיק אירועים שהוא היה בטוח שאף פעם הוא לא ישכח מזה, עברו כמה שנים ובקושי הוא זוכר את זה...

לא ברור.
קרא שוב את הטענה כנגד הנימוק שהעלו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 25 נובמבר 2018, 16:28

קראתי...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 16:39

במחילה ממך אבל צריך גם להבין מה שקראת.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 25 נובמבר 2018, 17:10

חזקי כתב:במחילה ממך אבל צריך גם להבין מה שקראת.

אכן, היה לי להאריך במקום שקיצרתי אבל סמכתי עליך שתבין את כוונתי...

כוונתי היא שבדרך כלל כשקורה לאדם איזה מקרה מסעיר ומאורע דרמטי, בשעת מעשה ומייד לאחמ"כ הוא בטוח שלא יכול להיות שבחייו הוא אי פעם ישכח מזה, אבל דרך העולם הוא שלאחר זמן שוכחים, יהיה מה שיהיה.
העצה לכך הוא, שעושים לזה פעולה בכדי שלא לשכוח, לכן נתן לנו השי"ת כמה מצוות של זכירה, וכן אנו אומרים שש זכירות בכל יום, הכל בכדי שלא נשכח את אשר קרה...
לכן עשה רבי ישמעאל מעשה בכדי לזכור את אשר אירע.
מובן ??

יש לי עוד טעמים בעניין, אבל אכתבם בל"נ לאחר שיובנו דבריי אלו.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 17:42

גאליציינער כתב:
חזקי כתב:במחילה ממך אבל צריך גם להבין מה שקראת.

אכן, היה לי להאריך במקום שקיצרתי אבל סמכתי עליך שתבין את כוונתי...

כוונתי היא שבדרך כלל כשקורה לאדם איזה מקרה מסעיר ומאורע דרמטי, בשעת מעשה ומייד לאחמ"כ הוא בטוח שלא יכול להיות שבחייו הוא אי פעם ישכח מזה, אבל דרך העולם הוא שלאחר זמן שוכחים, יהיה מה שיהיה.
העצה לכך הוא, שעושים לזה פעולה בכדי שלא לשכוח, לכן נתן לנו השי"ת כמה מצוות של זכירה, וכן אנו אומרים שש זכירות בכל יום, הכל בכדי שלא נשכח את אשר קרה...
לכן עשה רבי ישמעאל מעשה בכדי לזכור את אשר אירע.
מובן ??

יש לי עוד טעמים בעניין, אבל אכתבם בל"נ לאחר שיובנו דבריי אלו.


שים לב היכן נפלה הטעות בדבריך.
הויכוח ביני לבין יאיר, האם מה שר' ישמעאל כתב בפנקס ששגג, יש להביא ראיה מזה ששגג הרבה, או מעט.
יאיר כתב שזו ראיה ששגג מעט. אני כתבתי שמכאן אין ראיה ששגג פעם אחת ומסתבר אם כבר שזו לו לא הפעם הראשונה. וכעת שים לב מה כתבת.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי גאליציאנער » 25 נובמבר 2018, 17:50

חזקי כתב:
גאליציינער כתב:
חזקי כתב:במחילה ממך אבל צריך גם להבין מה שקראת.

אכן, היה לי להאריך במקום שקיצרתי אבל סמכתי עליך שתבין את כוונתי...

כוונתי היא שבדרך כלל כשקורה לאדם איזה מקרה מסעיר ומאורע דרמטי, בשעת מעשה ומייד לאחמ"כ הוא בטוח שלא יכול להיות שבחייו הוא אי פעם ישכח מזה, אבל דרך העולם הוא שלאחר זמן שוכחים, יהיה מה שיהיה.
העצה לכך הוא, שעושים לזה פעולה בכדי שלא לשכוח, לכן נתן לנו השי"ת כמה מצוות של זכירה, וכן אנו אומרים שש זכירות בכל יום, הכל בכדי שלא נשכח את אשר קרה...
לכן עשה רבי ישמעאל מעשה בכדי לזכור את אשר אירע.
מובן ??

יש לי עוד טעמים בעניין, אבל אכתבם בל"נ לאחר שיובנו דבריי אלו.


שים לב היכן נפלה הטעות בדבריך.
הויכוח ביני לבין יאיר, האם מה שר' ישמעאל כתב בפנקס ששגג, יש להביא ראיה מזה ששגג הרבה, או מעט.
יאיר כתב שזו ראיה ששגג מעט. אני כתבתי שמכאן אין ראיה ששגג פעם אחת ומסתבר אם כבר שזו לו לא הפעם הראשונה. וכעת שים לב מה כתבת.

שים לב שלא נכנסתי כלל לויכוח שבינך לבין יאיר.
על זה כבר כתבתי פה: viewtopic.php?p=471294#p471294

מה שאני כתבתי היה כתגובה על מה שכתבת פה: viewtopic.php?p=466580#p466580 ש: "מי שחטא פעם אחת, מדוע שישכח? והלא זה נחרט בתודעתו!" [ציטוט מהודעתך המלונקקת].

אוקיי ?
אנא עבדא דקודשא בריך הוא
סמל אישי של המשתמש
גאליציאנער
 
הודעות: 7213
הצטרף: 21 מרץ 2016, 14:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 17:53

שים לב על מה נכתבה תגובתי זו "מי שחטא פעם אחת, מדוע שישכח, והלא זה נחרט בתודעתו". כמובן בהשוואה למה שכתב יאיר שבכמה פעמים לא היה צריך לכתוב בפנקסו. ומומלץ קודם שמעירים על השני לראות בהקשר למה דבריו נכתבו. למען הדיוק. ושא שלום. בסדר?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 17:56

גאליציינער כתב:
חזקי כתב:א. לא מוכרח. בשלב הראשון החוטאים יענשו ואחרי זיכוך וצירוף יתנקו מחטאם. אבל לא מאליו.
ב. בעקרון צרעת לחלק מהשיטות דינה גם בזמן הזה. והאחרונים נדחקו ליישב מדוע לא נהוג בזמנינו.

לפי הנפסק בהלכה דיני הצרעת דינם גם בזמן הזה.
והטעם מדוע לא רואים מצורעים בזה הזמן הוא מפני ב' טעמים [מה שאני שמעתי, יש עוד - זה נידון ארוך בפוסקים ובמפרשי התורה, כשנגיע לפר' מצורע אי"ה נלמד את העניין]:
א': מפני שהצרעת באה לעורר את האדם בתשובה, ומפני שהאדם ממילא אינו מתעורר מפני חולשת וירידת הדורות על כן לא שולח השי"ת את הרמז הזה לעשות תשובה, כמו עוד הרבה סימנים שהיו פעם ואינם.
ב': סיבה הלכתית - כי אין כהן וודאי שמוחזק ביוחסין ובכהונה שיכול להסגיר או לטמא את הצרוע [וגם שאיננו בקיאים בהלכות אלו].

אמנם מצווה אחת כן שייך גם כיום בזמנינו והוא: "השמר לך בנגע הצרעת" (דברים כד, ח'), והוא איסור על תלישת והורדת נגע הצרעת מגופו.
דין זה שייך גם כיום, וכפי ששמעתי [אודה לאחד שיודע מזה וירחיב בעניין] שאחד בא לפני הרב וואזנער זצ"ל שיש לו איזה פצע מוזר לבן על ידו ושאל לגבי איזה משחה, ענה לו הרב שזה כנראה נגע ואסור לו לעשות שום פעולה להסירו.

נפלא. ראיתי חלק מהטעמים הנ"ל ועוד כמה, ולא ציינתי בזמנו, ותודה רבה על הצעת הדברים בהרחבה ובבהירות.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 18:24

מתוך שיעורו של ר' אשר וייס בנושא אם צרעת נוהגת בזמנינו.

הנה יש לעיין במצוות המצורע, טומאתו וטהרתו אם נוהגת בזמן הזה או שמא אין מצוות אלה נוהגות אלא בזמן שבית המקדש קיים.

וכבר מצינו בשאלה זו מחלוקת בדברי חז"ל.

בתוספתא מסכת נגעים (פ"ח ה"א) אמרו:

"אין מצורע מטהר מצורע אחר אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו והכל כשרין לטהר את המצורע ואפילו זב ואפילו טמא טמא מת וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן וכהן שטמא מצוה לטהר שנ' לטהרו או לטמאו בארץ ובחוצה לארץ".

וכ"ה בתורת כהנים (פרשת מצורע פרשתא א' א'):

"תורת המצורע לבית עולמים, זאת אינה נוהגת בבמה, תהיה בזמן הזה".

ועוד שם (אות י"ג) "אמר רבי יהודה שבתי היתה והלכתי אחר רבי טרפון לביתו, אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו, פשט ידו לחלון ונתן לי מקל, אמר לי יהודה בזו טיהרתי שלושה מצורעים". ולמדו שם עובדה זו שמטהרים את המצורע בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית.

וכן פסק הרמב"ם דהלכות אלה נוגעות גם בזמה"ז (פי"א מטומאת צרעת ה"ו):

"טהרת מצורע זו נוהגת בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, וכהן שטמאו מצוה לטהרו שנאמר לטהרו או לטמאו, והכל כשרין לטהר את המצורע אפילו זב ואפילו טמא מת, ואין מצורע מטהר מצורע, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת שאין עושין מצות חבילות".

ובכס"מ שם ציין את דברי התוספתאותוה"כ כמקור לדברי הרמב"ם, עי"ש.

(ומאידך אמרו בפסיקתא זוטא (שמות ד' ו'):"והנה ידו מצורעת כשלג… דבר אחר כי ידו של משה רבינו לא נטמאת לפי שאין טומאה לנגע אלא על פי כהן וכן א"ר יוחנן משחרב בית המקדש אין טומאה במצורע").

אך באמת לא מצינו ולא שמענו מעולם מי שהקפיד על דיני מצורע בזמה"ז, וגם בספרי הפוסקים לדורותיהם נראה בעליל שלא נהגו בהלכות אלה, ופרשה זו אומרת דרשני.

ובספר החינוך (מצוה ק"ע, קע"א וקע"ג) כתב דמצוות אלה דטומאת הצרעת וטהרתה נוהגת כל זמן שיש כהן הבקי במראות הנגעים. ומשמע מדבריו דאף דבאמת מצוה זו נוהגת לדורותיהם וכמפורש ברמב"ם, מ"מ אין היא נוהגת בפועל משום שאין בינינו כהן הבקי במראות הנגע.

אך לכאורה תימה הדבר, דהא גופה קשיאדאם אכן מצוה זו נוהגת לדורות כיצד יתכן שפרטיה ואופן קיומה נשתכחו מישראל, והלא מוסרי התורה ומעתיקי השמועה דאגו בכל דור ודור להעביר לבניהם ותלמידיהם את עיקרי התורה, פרטיה ודקדוקיה, יום ליום יביע אומר ודור לדור ישבח מעשיך, וכשם שקבלו במסורת את מראות הדם בהלכות נדה כך פשוט דאילולי יש טעם שאין הלכות נגעים נוהגות בזמן הזה בודאי היו נמסרים מראות הנגע מדור לדור, וצריך לי עיון גדול בדברי רבינו החינוך.

ובהקדמת בעל תפארת ישראל למס' נגעים "מראה כהן" בסופו (אות ל"ט) כתב "ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזמן הזה, וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מוה"ר עקיבא איגר זצוק"ל והשיבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת".

ושוב כתב בזה התפא"ידכיוןדבטהרת המצורע יש מצות גלוח כל שערו, ומבואר להדיא שאינו יוצא יד"ח אלא אם מגלח בתער, ויבא עשה דגילוח ודוחה ל"ת דהקפת הראש והשחתת הזקן, אך כיון שאין לנו כהנים מיוחסים וכל כהני דידן ספק המה אין ספק מוציא מיד ודאי ואין לעבור על שני לאוין בספק מצות עשה.

אלא שחזר והקשה הא תינח בנגעי אדם ומה נענה על נגעי בגדים ונגעי בתים. וכתב ליישב דאין להוציא ממון מספק ומשו"כ אין להשחית את הבגדים והבתים דחזקת ממון עדיפה מספק מצות עשה.

אך לענ"ד אין זה ענין כלל לחזקת ממון, דעד כאן לא אמרו ספק ממונאלקולא אלא כאשר באים אנו להוציא ממון מן המוחזק ולהעביר לרשות אחרים, אבל מעולם לא שמענו במצוהשיש בה חסרון כיס שפטורים מקיומה בספק משום שאין להוציא ממון מספק, ופשוט שכך גם בני"דדלאו בהוצאת ממון עסקינן אלא בהפסד הנובע מקיום מצות התורה.

ועוד הקשיתי לדרכו אף בנגעי אדם דאף שטעם נכון הוא לפוטרו מתגלחת בזמה"ז, במה נפטור אותו מטומאת הנגע, דהלא טומאת הצרעת וטהרתה שתי מצוות הנה ומה ענין זה אצל זה.

ובספר תולדת אדם על הגאון המופלא ר' זלמן מוולז'ין (ח"א פ"ו) כתוב בשמו דבעינן כהן מיוחס לטמא ולטהר את הנגע ואין לנו כהנים מיוחסים בזמן הזה, ודחה את מש"כ בספר ברכת שמים להגר"יעמדיןדהלכות נגעים נוהגות בזמן הזה, עי"ש.

ואפשר דהגר"יעמדין לשיטתו אזל דכתב בשאילת יעבץ (ח"א סימן קל"ח) דעד כאן לא אמרו דטומאת הנגע בכהן תלי' (פ"ג ממס' נגעים משנה א') אלא בנגע שצריך מומחה לדון בו, אבל כאשר ברור הוא מעבר לכל ספק שנגע טמא הוא טמא הוא אף ללא כהן שיכריז עליו טומאה, עי"ש. אך באמת דברי הגרי"ע חידוש גדול הם ומפשטות דברי המשנה מבואר דגזה"כ היא שאין טומאת נגעים אלא ע"י כהן שהרי מבואר שם "הכל כשרים לראות את הנגעים אלא שהטומאה והטהרה ביד כהן", הרי דישראל מומחה יכול לראות את הנגע אלא שהכהן הוא זה שאומר טמא, אעפ"י שאינו מומחה ואינו אומר טמע אלא ע"י הישראל, ופשוט הדבר שאין זה אלא גזה"כ וכך למדו מפשטיה דקרא, וצ"ע בדברי מרן הגר"יעמדין.

ובאמת הדברים מפורשים בדברי הרמב"ם דבעינן כהן מיוחס בדיני נגעים, וכך כתב בהלכות תרומות (פ"ז ה"ט):

"והמצורע הרי הוא כמי שטומאה יוצאה עליו מגופו והוא שיטמא אותו כהן מיוחס אבל קודם שיטמאנו הכהן טהור הוא".

וכבר כתב שם הרדב"ז בפירושו "ומזה הטעם אין טומאת נגעים נוהגת בזמן הזה שהרי טהרת המצורע נוהגת בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית אלא ודאי מה שלא נהגו בה מפני שאין עתה בינינו כהן מיוחס".

הרי לן שהרדב"ז ציטט את לשון הרמב"ם דטהרת הנגע נוהגת בזמן הזה ותימה היה בעיניו למה לא נהגו כך, ותירץ לפי"ד הרמב"ם דכל שאין כהן מיוחס אין לטמא ולטהר את הנגע.

ויש מן האחרונים שכתבו טעמים שונים דבזה"ז לא שייך לטהר את הנגע, וכבר הבאתי לעיל את מש"כבתפא"ידכיון שאין בינינו אלא כהנים מוחזקים אין להתיר תגלחת המצורע, וממילא אין המצורע יכול להיטהר.

ובאור שמח (פי"אמטו"צה"ו) כתב דלא ידעינן מהי תולעת השני, עי"ש.

ובשאילת יעבץ שם כתב דאין לנו מי חטאת. אך לא ירדתי לסוף דעתו, דלא בעינן אלא מים חיים וכי חסרים בזמנינו מעינות יוצאים בבקעה ובהר.

אך לכאורה צ"ע לפי כל דבריהם דאף אם אין בידינו לטהר את המצורע, איך נפטור את המצורע ממצותו לבא אל הכהן לטומאתו.

ואפשר דכל שאינו בטהרה אינו בטומאה ד"לטהרו או לטמאו" כתיב (ויקרא י"גנ"ט). וכבר דרשו חז"ל כמה הלכתא גבורתא מהיקש זה בתורת כהנים, כהא דכהן המטמא הוא זה שמצווה לטהר, וכ"כהרמב"ם שם (פי"אה"ו), ואפשר דה"נדרשינןדאין מצוהלטמא את המנוגע אלא בשעה שאפשר לטהרו, וכך מסתבר.

ונראה עוד עפ"י המבואר במשנה דחתן נותנים לו כל שבעה וכן מי שרואה נגע בימי הרגל כנ"ל, ובמו"ק (ז' ע"א) נחלקו רבי יהודה ורבי בטעם הדברים. לר"יגזה"כ היא דילפינןמדכתיב (י"ג י"ד) "וביום הראות בו" יש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה, ורבי אומר אינו צריך דמה אם אמרה תורה ופינו את הבית טרם יבא הכהן ואם לדבר הרשות ממתינין לדבר מצוה לא כל שכן.

הרי דלדבר מצוה לכו"עממתינין ולרבי ממתינין אף לדבר הרשות, והרמב"ם הרי הביא טעמו של רבי (פ"ט מטו"צה"ח) וא"כ ממתינין אף דבר הרשות ולא רק בנגעי בתים אלא אף בנגעי אדם.

אמור מעתה לכאורה ק"ו הדברים בזמה"זדאם נטמא את המצורע ואין בידנו לטהרו וישב כל ימיו מחוץ למחנה ונאסור עליו לשמש מטתו ותספורת וכיבוס, וכמה ביטול מצוה יש בזה, וכל כה"ג לא גרע מחתן שנותנין לו כל שבעה.

והרבה יש לפלפל בזה ועוד חזון למועד.
נערך לאחרונה על ידי חזקי בתאריך 25 נובמבר 2018, 18:26, נערך פעם אחת בסך הכל.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: שאלה תמימה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 25 נובמבר 2018, 18:25

במאמר כאן מובאים למעלה מחמשה נימוקים הלכתיים מדוע אין נוהג צרעת בזמנינו.
https://orot.ac.il/sites/default/files/ ... /12-10.pdf
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־9 אורחים

cron