פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 17:27

מוזמנים לכתוב את שעלה בדעתכם. קושיות, ווארטים, חידושים, וכיוצא בזה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 נובמבר 2018, 21:07

"ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ויל"ך חרנ"ה"- ויצא יעקב צדיק

אז יאמר עשו קום בני, מיד בא אליפז רשע, שהוא בן עשו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 22:20

יאיר כתב:"ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ויל"ך חרנ"ה"- ויצא יעקב צדיק

אז יאמר עשו קום בני, מיד בא אליפז רשע, שהוא בן עשו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל.

למי שלא הבין את הדברים הנפלאים של יאיר הנפלא. נוסיף שהחידוש מובנה על ראשי תיבות. והמילים בסוף ..ויצא יעקב צדיק..הוא ראשי התיבות בראשית הפסוק ויצ..א...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 22:31

חזקי כתב:
zeevi כתב:איך נשקה לפני נישואין?


מפי השמועה מתרצים כך את השאלה. כמובן על דרך הווארט.

"וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך"
על שום מה בכה?
על-שום שהעולם יקבל זאת כדבר הדיוט, בו בזמן שאצלו היה "וישק" זה ענין שמימי נשגב..


בהערה זו ראיתי עוד תירוצים וב"ה אעלה בהמשך. תירוצים וביאורים נוספים לשאלה הזו תתקבל בברכה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:09

תירוץ נוסף לשאלת zeevi
רבנו בחיי שם - וישק יעקב לרחל. קטנה היתה שלא היתה עדיין ראויה ליבעל ועל כן מסר לבן הצאן בידה ולא מסרן ביד לאה הגדולה ממנה כי היתה ראויה לאיש ויושבת בבית. או נאמר שהנשיקה הזאת היתה נשיקת הראש או הכתף, כי לא אמר הכתוב בפי רחל:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 נובמבר 2018, 23:10

תמוה לי, וכי יש הו"א בפי? פשיטא לי כרבינו בחיי או בלחי.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:11

ביאור נוסף לנשיקת יעקב את רחל כתב בספר אהבת יהונתן שם - וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך. נראה לבאר הא דבכה דוקא בעת נשיקה אמרו חז"ל דבכה שראה שאינו באה עמו לקבורה והיינו כי נשיקה זאת לא היה ח"ו בו שום צד חימוד רק לבל יגבר עליו יצה"ר בנשיקתו ליפת תואר כזו הרהר בשעת נשיקה בענין מיתה כאמרם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וכו' ואם לאו יזכיר לו יום המיתה גם אפשר לומר כמו שאמר בר' עקיבא בראותו אשת טרפטינס הרשע ששחק ובכה על האי שופרא דבלי בארעא אף יעקב בכה בשביל כך רק ידוע דכל הנך דנקברין במערת המכפלה לא בלו גופם כלל כמבואר בגמרא דאברהם גני בכנפי דשרה וזהו מעלת מערת המכפלה ולכך על שהוא השיג על שלא תבוא עמו לקבורה בתוך המערה בכי על האי שופרא דבלא בארעא גם יש לפרש דאם ישראל כשרים הם לגול האבן המתעה הוא יצה"ר ויהדרו בתיובתא יהי' בסיבתם הגאולה אבל אם לא יהיה כשרים יהיה הגאולה בזכות אבות וזהו ויגל יעקב שהוא כולל לכל האבות האבן מעל פי הבאר ובזה השיג שרחל לא תבוא עמו לקבורה כדי שתהא הוא שם בוכה על בניה כשילכו בגולה כמבואר במדרש כי מזה הטעם נקברה בפרשת דרכים:
נערך לאחרונה על ידי חזקי בתאריך 11 נובמבר 2018, 23:13, נערך פעם אחת בסך הכל.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:12

ביאור נוסף כתב בספר הכתב והקבלה שם -
הכתב והקבלה על בראשית פרק כט פסוק יא
וישק יעקב לרחל. נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף או בצואר ע"פ מנהג המדינות, ובלא למ"ד היא בפה (ראב"ע) ורבותינו אמרו ברבה, כל נשיקה לתפלות (פריצות) בר מן תלת, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות וגו' ר' תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות' שנאמר וישק יעקב לרחל, כי סבת הנשיקה היא לרוב אהבה וחשק הבוער בלב להתחבר יחד עד ששפתותיו משיקות איש אל אחיהו, מלבד אלה השלשה שהם צובעות מצד אהבת הנפש, כי נפשו אוהבת את נפש רעהו ומדרך אלו השלשה שתתעורר הנפש להדבק עם רעהו, עת שרואהו לפרקים אז תתעורר אהבה עזה בלב, וכן אם רעהו עולה לגדולה, וכן עת יתפרד ממנו כי קשה עליו פרידתו, ולר' תנחומא גם בין הקרובים מצד שנפשותם מתאחדות, וזה היתה נשיקת יעקב לא מפני דבר אחר, והנה ת"ק ור' תנחומא פליגי בשתי לשונות דעולא (שבת י"ג) דלחד לישנא לא אסרה תורה אלא קורבה של גלוי עריות לבד, ולחד לישנא אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרינן נזירא וכו', וללשון זה דנשיקה של קורבה ג"כ אסור נראה לפרש נשיקה דכאן, התחברות מחשבי והתדבקות רצוני כענין צדק ושלום נשקו (תהלים פ"ה) שטעמו ע"ד מליצה דבקות מחשבי, שהצדק יהיה מדובק ומתאחד עם השלום ולא יפרדו. וטעם וישק יעקב לרחל שהתחבר עמה במחשבתו ורצונו, כדאמרינן (מגילה י"ג ב') אמר לה יעקב מינסבת לי אמרה לו אין, (פערלאבונגספערבינדונג) עמ"ש לך לך ט"ו ובן משק ביתי:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:13

וראה גם מה שכתב הנצי"ב בספרו העמק דבר - וישא את קולו ויבך. פרש"י משום שלא היה בידו מאומה ליתן לרחל שהיה אליפז רודף אחריו ונטל ממנו מה שהיה לו. ולפי הפשט בהיותו בבית שם ועבר י"ד שנה הוציא כל אשר היה בידו. וגם בבכיה זו הראה לדעת שלא היתה בנשיקה זו פריצות ומחשבת אהבת אישות כ"א אהבת קרובות אשר אם גם בחוץ ישק לה לא יבוזו לו:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:15

אבן עזרא על שיר השירים פרק א פסוק ב כתב וזה לשונו -הפעם הראשונה; כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה כמו וישקהו ועם הלמ"ד ביד או בכתף או בלחי על פי מנהג המדינות כמו ושקה לי וישק לו וכן וישק יעקב לרחל. דודיך - אהוביך יותר ישמחו מהיין והגאון אמר כי הוא הריר שהוא תחת הלשון והביא ראיה מהפסוק לכה נרוה דודים עד הבקר:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:18

יאיר כתב: תמוה לי, וכי יש הו"א בפי? פשיטא לי כרבינו בחיי או בלחי. עד כאן.

מדוע פשוט לך? מצד ההנהגה או מצד לשון הפסוק. ראה מה שכתב האבן עזרא לעיל הובא. וכן הרמב"ן המצוטט כאן מקבל את דבריו על פי דקדוק הלשון.

רמב"ן בראשית פרק כט פסוק ט כתב - וטעם כי רועה היא להגיד כי אין לצאן לבן רועה אחר זולתה, כי לה לבדה מסר אביה העדר והיא לבדה רועה אותם כל הימים, לא תלך בהם לאה אחותה כלל, ולא היה ענינה כבנות יתרו שהיו שבע בנותיו כולן רועות כאחת, כמו שאמר ותבאנה ותדלנה (שמות ב טז) ואולי בעבור כי עיני לאה רכות היה השמש מזיק לה, או בעבור שהיתה לאה גדולה ראויה לאיש וחשש לה אביה, אבל יתרו נכבד במקומו וכהן הארץ ויראו מגשת אל בנותיו, או שהיה לבן צנוע ממנו כי משפחת אברהם כשרה וצנועה, ורחל היתה קטנה ואין לחוש לה וזה ענין וישק יעקב לרחל או הוא כדברי רבי אברהם (לעיל כז כה), כי נשיקה בלמ"ד איננה בפה, רק נשק אותה על ראשה או על כתיפה:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:20

חזקוני על בראשית פרק כט פסוק יב כתב - ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא - ואח"כ וישק יעקב לרחל. ד"א ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא כדי שלא תתגנה על אשר נשקה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:21

אבל שים לב לזה.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק לז פסוק ב - ועיין ג"כ בתשובות הרמ"א (סימן י) דאפילו אי אברהם קיים אפילו מצות דרבנן, מכל מקום האבות אחריו לא היו זהירין בדרבנן עיין שם, ויש ראיה לזה ממדרש ויצא [ב"ר ע, י"ב] וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך [ויצא כ"ט, י"א] למה בכה שאנשים מלחשים מפני שנשקה בחוץ, וזה ודאי אסור מדרבנן משום פריצות, וכמו שרב מנגיד למקדש בביאה ועוד (קידושין י"ב ע"ב), ומוכח דלא חשש יעקב לאיסור דרבנן:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 נובמבר 2018, 23:23

מצד ההנהגה
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:24

במדרש הנ"ל מבואר לא כך.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:24

רד"ק על שמואל א פרק י פסוק א
וישקהו - בדרש כל נשיקות הם של תיפלות חוץ מג' נשיקות נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים נשיקה של פרישות, נשיקה של גדולה ויצוק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו, נשיקה של פרישות ותשק ערפה לחמותה, ר' תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות שנאמר וישק יעקב לרחל למה שהיתה קרובתו:

רד"ק על ירמיה פרק לא פסוק ח
(ח) בבכי יבאו - יש בכי של שמחה כמו וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך- ויבך על צואריו עוד והדומים להם כן הוא זה מרוב שמחה שיבאו לארצם יבכו כי כמה שנים גלו ממנה:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:25

ספר עוד יוסף חי - פרשת שופטים
עוד מצינו במדרש רבא פ' ויצא בפסוק וישק יעקב לרחל כל נשיקה לתפלות בר מן תלת, נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים נשיקה של פרישות. רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות שנאמר וישק יעקב לרחל שהיתה קרובתו ע"כ. וכיון דנשיקה אסורה משום דמביאה לידי הרהור איך הותרה בקריבות כהאי שהיא אינה בתו או אחותו שאסורה לו אלא היא בת אחי אמו דמותרת לו לישאנה ואיך ישקנה, אלא ודאי כיון דאיכא טעמא למתלי דמשום חיבת קריבות הוא דעביד ליכא כאן חשש של הרהור כיון דצורך איכא בזה הנשיקה לפי נמוס העולם ודרך ארץ לא יעלה בלב שניהם הרהור. וכיוצא בזה אמרו ברופא שמרפא אשת איש ונוגעת ידו במקומות המכוסים כיון דבעבור מלאכתו הוא נוגע ועוסק שם לא יעלה בלבו הרהור רע:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:25

מדרש רבה שמות פרשה ה פסקה א
וי"א אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי שנאמר (בראשית כט) וישק יעקב לרחל שהיתה קרובתו אמר רבי פנחס מעשה היה באח ובאחות שהיה אחד מהם בגוש חלב ואחד מהן בבית מרון נפלה דליקה בביתו של גוש חלב באתה אחותו מבית מרון ונפלה עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו אמרה לו איני מרגלת לבא אליך אלא פחדתי דהוית אחי באננקי ופלטת ממנה. (שיר ח) אמצאך בחוץ אשקך באיזה חוץ במדבר מקום שנשקו אחים זה לזה משה ואהרן:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:28

פירוש הרקאנאטי על התורה - פרשת ויצא
ורזא דא וישק יעקב לרחל. <ורוח הזה עליון הנקרא רצון להתנשק ולהתחבר ולהשלים זה בזה וזה סוד "וישק יעקב לרחל">. מדרש רות (זוהר חדש פ' ט"ג) עיר קטנה זו כנסת ישראל שנקראת עיר הקדש קרתא קדישא לגבי קודשא ברוך הוא כד"א אחות לנו קטנה שנאמר ושם הקטנה רחל. ויבך יתכן שירמוז למה שכתוב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם (ירמיה לא' ט'). או ירמוז למה שכתוב השליך משמים ארץ תפארת ישראל (איכה ב' א'). וכתיב ותשלך אמת ארצה (דניאל ח' יב'). אם ידבר על הגלות והפסוק הבא אחריו מוכיח כן:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 נובמבר 2018, 23:29

עבור נושא, יש פה ילדים.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:31

ספר נועם אלימלך - פרשת בשלח
והנה יעקב אבינו עליו השלום היה עובד השם יתברך במדתו שהוא תפארת וכל דבר שהיה רואה או שומע או עושה ואוכל לקח ממנו התפארות להבורא ברוך הוא למשל אם היה אוכל איזה דבר הטוב לחיך חישב בדעתו זה המאכל הוא נברא ומי נתן טעם הטוב בזה המאכל הלא הבורא ברוך הוא ואם זה המאכל הוא כל כך טוב טעם הלא בוודאי שכל טוב הטעם הוא בבורא ברוך הוא יתברך שמו אין קץ ותכלית וכך הוא חושב בכל דבר. ובזה הוא מובן הפסוק וישק יעקב לרחל גם הוא תמוה שיעקב אבינו עליו השלום יעשה כזאת אלא הפירוש הוא כך כאשר כתבנו שכל דבר הטוב שראה יעקב אבינו עליו השלום בא מכח דבר ההוא אל הדביקות יתברך שמו ויתעלה ובכאן שראה את רחל שהיתה יפת תואר עד מאוד הדביק עצמו בו יתברך על ידה כנ"ל. וזהו הפירוש וישק יעקב לרחל שהדביקות נקרא נשיקה התדבקות רוחו ברוחו ומלת לרחל כמו בשביל רחל ויוסף הצדיק היה רוצה להתנהג עצמו במדת אביו וזהו לעשות צרכיו דהיינו לראות בלבד
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:37

שאלה חדשה בפרשת ויצא.

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

המפרשים הקשו ל"ל לומר וילך חרנה, לא היה לו לומר אלא ויצא יעקב מבאר שבע לחרן?

ובהערה זו יש כמה דרכים וכמה תירוצים וביאורים. בית הלוי מגיד מדובנא ועוד. חברי הפורום מוזמנים לעלות תירוצים נוספים.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 נובמבר 2018, 23:41

הערה נוספת בפרשה:
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כח, כ)

הפסוק אומר דרשני!
הקב"ה פסוק לפני כן מבטיח ליעקב "והנה אנכי ושמרתיך וגו' וכעת יעקב נודר נדר? וכי הבטחות הקב"ה לא די בהם?
רש"י כתב בזה. אבל עדין הדברים אינם מחוורים וצריך ביאור בכל זה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 00:32

רעיון נפלא שנפל זה הרגע בס"ד ברעיוני.

ידוע מה שכל יהודי אומר תיכף כשמקיץ משנתו. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך".
בשים לב לנוסח 'מודה אני', הוא מכיל 12 תיבות.

לפני כמה שנים קראתי על סיפור מענין כדלהלן: חוקר ישראלי יצא לקונגרס בחו"ל, באחד הדיונים הציגה חוקרת צעירה מחקר מדעי, בו בדקה כמה זמן מרגע ההתעוררות לוקח ללב לפעול שלא במצב שינה? תוך כדי הצגת נתונים מרשימים הגיעה החוקרת למסקנה שזמן הסתגלות הלב למצב החדש הוא: 12 שניות! קם החוקר הישראלי ואמר: לתוצאה זו כבר הגיעו אבותינו לפני אלפי שנים כשהורו לנו לומר בבוקר- "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" – 12 מילים 12 שניות!

במה הדברים אמורים -בפרשתנו?
בפרשה יעקב מתעורר אחרי שחולם על המלאכים וכו'. שימו לב לשני פסוקים הללו.
פרק כח:
(טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְדֹוָד בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי:
(יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָים:

בפסוק הראשון -טז יעקב מקיץ משנתו. בפסוק לאחריו -יז יעקב מתיירא.
נשים לב בשעת היקיצה יעקב עדין לא ירא, מדוע רק בפסוק יז כתוב וירא יעקב?

לפי הדברים שהבאנו יתכן להסביר בדרך דרש מתוק.
אם נספור את הפסוק של שעת היקיצה -פסוק טז- הוא מכיל 12 תיבות. יעקב לא ירא משום שזמן הסתגלות הלב למצב היקיצה הוא 12 שניות! ולכן רק בפסוק לאחריו -פסוק יז- וירא יעקב!

הבהרה: אין ספק שהרעיון נסמך על כמה הנחות. אבל תודו זה רעיון מתוק..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי הר נבו » 12 נובמבר 2018, 16:46

יאיר כתב:"ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ויל"ך חרנ"ה"- ויצא יעקב צדיק

[u]אז יאמר עשו קום בני[/u], מיד בא אליפז רשע, שהוא בן עשו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל.

אני שמעתי קצת שונה- אז ישא עשו קולו בבכי.
"ויספר ללבן א"ת כ"ל הדברי"ם האל"ה"- אל תתמה כי לא הבאתי דבר ברכוש רב יצאתי משם הגיע אליפז לקח הכל.
הר נבו
 
הודעות: 119
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 15:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 16:48

יישר!
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 16:51

כח!

נוכחתי לדעת שהחברים נמשכים לראשי תיבות, ב"ה גם אני הקטן אחפש כמה ראשי תיבות בפרשה..אם אמצא אעדכן..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 16:58

חזק אתה חזקי! חזק וברוך, חזק ואמץ!
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:23

יאיר כתב:"ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ויל"ך חרנ"ה"- ויצא יעקב צדיק

אז יאמר עשו קום בני, מיד בא אליפז רשע, שהוא בן עשו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל.


ראיתי מביאים בזה דרך נוספת ..
ויצא יעקב צדיק אז ישא עשיו קול בכי מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשיו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:24

וייקץ יעקב משנתו (כח,טז)
בנביא (יחזקאל פרק י פסוק י"ד ) נאמר על מעשה המרכבה: "טארבעה פנים לאחד פני האחד פני הרכוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר". אותה דמות אדם החקוקה שם, היא דמותו של יעקב אבינו וכפי שמובא במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ח) על הפסוק "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", שבשעה שהיו המלאכים עולים למעלה היו רואים אוקונין שלו, וכאשר היו יורדים למטה היו רואים את אותה דמות, מיד אמרו: "ישראל אשר בך אתפאר, אתה הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה"! נמצא אם כן שהמלאכים הם אלו שגילו ליעקב עכשיו שדמות דיקנו חקוקה על כסא בכבוד.
ולפי זה יש שביארו את הפסוק באופן נפלא: "וייקץ יעקב משנתו", כאשר יעקב הקיץ משנתו מיד אמר: "אכן" ראשי תיבות: "אריה, כרוב, נשר" "יש ה במקום הזה" ואת זה ידעיתי, אולם ו"אנכי" ראשי תיבות: "אריה, נשר, כרוב, יעקב" "לא ידעתי", אלא דבר זה נודע לי רק כעת מאת המלאכים!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 18:24

קולו בבכי/ קול בכי , היינו הך
viewtopic.php?p=466896#p466896
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:25

ויקח מאבני המקום, וישם מראשתיו; וישכב, במקום ההוא"
אומר המדרש: שתים עשרה אבנים לקח מאבני המזבח
שנעקד עליו יצחק,רמז שעתידין לעמוד ממנו שנים עשר השבטים
ונעשו כולן אבן אחת,שנאמר:'ויקח את האבן אשר שם'
שעתידין להיות גוי אחד.
שנאמר:"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
מהו אבן?
אבן גימטרייה-'יוד הה וו הה'
יעקב שם למראשותיו את השם המפורש
אבן-ראשי תיבות-אב , בן, נכד, שהם אברהם יצחק ויעקב.
ראשית שליחותו של יעקב היא דרך חדשה,שבאה להשלים את דרך אבותיו.
אברהם שדרכו היא דרך האמונה ונקראת –הר ,לשון הרהור
יצחק שדרכו דרך התפילה-שדה-שיצא לשוח עם בוראו בשדה.
ויעקב –מידת האמת ,-שעליו להקים בית.
"וישכב"-'ישכב'- יש כ"ב, כ"ב אותיות הקודש שבהן נכתבה התורה.
אלו נכסיו של יעקב בדרכו לחרן.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:27

עוד מאמר נפלא שמצאתי ברשת:
מה מסתתר בסולם יעקב?
בפרשתנו מסופר על החלום המפורסם של יעקב: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

רמז מפורסם במלה "סלם" (בפרשה היא כתובה בכתיב חסר) – קושר אותה עם "סיני": שתי המלים בגימטריא 130. המשמעות בכך היא, שהקב"ה הראה ליעקב בחלומו את מעמד הר סיני, שבו עתידים להתחבר הארץ והשמים ("מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה").

ועוד מביא 'בעל הטורים': "סלם" בגימטריא "זה כסא הכבוד".

הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש)1 , קושר את מראה הסולם עם נשותיו של יעקב – מהם הוא עתיד להעמיד את בית ישראל: לאה ורחל. מה הקשר? אם 'נפתח' את האותיות של המלה "סלם" ונכתוב אותם במילואם: סמ"ך למ"ד מ"ם (120 ועוד 74 ועוד 80) נקבל את המספר 274, וזו הגימטריא של "לאה" ו"רחל" ביחד = 274.

גם תפילה, גם פרנסה

הסולם מיועד לעליה וגם לירידה, וכך באמת ממשיך הפסוק: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו".

בעל הטורים ופרשנים נוספים רואים כאן סמל לשני נושאים מרכזיים בחיינו: נושא התפלה – ולהבדיל, נושא הפרנסה (הערה: בפיסקא זו אנו מחשבים את המלה "סולם" בכתיב מלא, כצורת קריאתה, בשונה מהרמזים שבפיסקא הקודמת שהיו בכתיב חסר כצורת הכתיבה).

תפילה כיצד? "סולם" בגימטריא "קול" (=136). קול התפלה עולה מהארץ ומגיע לשמים; והמלאכים "עולים ויורדים בו" – "עולין ויורדין, ורואין: איזה תפלה שבכוונת הלב – יקבלו, או לא יקבלו, ודנין הממונין זה כנגד זה" (מדברי רבי יהודה החסיד2 ). כלומר: המלאכים חושבים ומכריעים איזו תפלה תעלה למעלה ואיזו תישאר חלילה למטה.

וכלכלה כיצד? "סולם" שווה בערכו ל"ממון" (=136) וגם ל"עוני" (=136). העובדה שבסולם "עולים ויורדים" מלמדת כי המצב בענין זה אינו סטטי, אלא יש עליות וירידות, וכפי שנאמר בספר תהלים3 : "כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים" – זה שאתמול היה לו "ממון" נופל ל"עוני", וזה שאתמול היה ב"עוני" זוכה פתאום ל"ממון". זהו הרמז במלים "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה": ה'סולם' של העושר והעוני, שעומד בארץ, נקבע על פי גזירת שמים.

המסר לאדם הוא כי אין להתייאש; גם אם היום אתה למטה – מחר תהיה למעלה. על כך אמרו חז"ל4 : "גלגל חוזר בעולם", ומעניין: המלים שנאמרו על הסולם – "מוצב ארצה" – הם בגימטריא "גלגל חוזר בעולם" (אף רמז זה מדברי רבי יהודה החסיד5 ).

שחרית, מנחה, ערבית והקשר לאברהם, יצחק ויעקב

בפרשה שלנו בא סדר התפילה היומיומי לשלימותו.

שלושת התפילות שאנו מתפללים בכל יום – שחרית, מנחה וערבית – מיוחסות לשלושת האבות. בפרשיות קודמות היו רמזים לכך שאברהם תיקן את תפילת שחרית בבוקר ויצחק תיקן את תפלת המנחה שזמנה אחר הצהריים, ובתחילת הפרשה הנוכחית בא רמז לתפילת ערבית שתיקן יעקב: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" – רש"י מפרש את המלה 'ויפגע' במשמעות של תפילה, ויש כאן רמז לכך שיעקב תיקן את תפילת ערבית שאותה מתפללים בזמן השינה, לאחר שהשמש כבר שקעה.

האבודרהם מביא בענין זה רמז יפה: כשתרצה לדעת למי מהאבות שייכת כל תפלה – תבדוק באות השניה של שמו. האות השניה בשם 'אברהם' היא ב' – בוקר, האות השניה ב'יצחק' היא צ' – צהריים, והשניה ב'יעקב' היא ע' – ערב.

חז"ל מבדילים בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית, ומגדירים את הראשונות כ'חובה' ואת האחרונה כ'רשות'. למעשה, במהלך הדורות קיבל העם על עצמו גם את תפילת ערבית כחובה, אך עדיין נותרו סימני היכר להבדל בין התפלות, כמו זה שבתפלת ערבית אין השליח-ציבור עושה 'חזרה' על התפלה, כמו בשחרית ומנחה; כך גם נשים רבות נוהגות להתפלל שחרית ומנחה – ולא ערבית (בשונה מהגברים שמקפידים על כל שלושת התפילות).

הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון6 עושה הקבלה מעניינת בין תפלת ערבית לתפילין של רבינו תם:

התפילין שכולנו מניחים מידי יום מיוחסים לפרשן הגדול של התורה – רש"י, משום שהם נעשים לפי שיטתו; אולם קיים סוג נוסף של תפילין הנקראים 'תפילין של רבינו תם'. רבינו תם היה נכדו של רש"י, שחלק עליו בצורת עשיית התפילין וגרס שיטה אחרת, והמחמירים נוהגים להניח גם את התפילין הללו (לאחר שסיימו עם התפילין של רש"י).

ובכן, התפילין של רש"י מקבילות לתפלת מנחה שתיקן יצחק אבינו – כי רש"י נקרא על שם אביו יצחק: ר'בי ש'למה י'צחקי, ולכן הם חובה גמורה ומוחלטת בדומה לתפילת מנחה;

ואילו התפילין של רבינו תם מקבילות לתפלת ערבית שתיקן יעקב אבינו – כי שמו של רבינו תם היה יעקב, והוא נקרא "רבינו תם" על שם הכתוב7 "ויעקב איש תם". ואכן, כשם שתפלת ערבית נחשבת כ'רשות', כך בהנחת התפילין של רבינו תם אין חובה גמורה והיא נחשבת כ"תוספת" לעיקר המצוה.

מי חיבר את תפילת מוסף של ראש חודש?

שלושת התפילות הקבועות בכל יום מקורם בשלושת האבות, כאמור; קיימות גם תפילות הנאמרות רק בימים מיוחדים, והן מתחברות עם שתי דמויות מרכזיות שאנו מתוודעים אליהן בהמשך הפרשה: רחל אמנו ובנה יוסף.

את טביעת חותמה של רחל אנו רואים פעם בחודש – בתפילת מוסף של ראש חודש, שהברכה המרכזית שלה מתחילה במלים: "ראשי חדשים לעמך נתת"; המלים "ראשי חדשים לעמך" הם נוטריקון רחל. ואכן, בספר "ברכי יוסף"8 אומר במפורש: "מוסף של ראש חודש, רחל אמנו תקנתהו, ורמזה שמה בראשי תיבות ר'אשי ח'דשים ל'עמך" [רעיון זה מתחבר יפה עם העובדה המפורסמת9 שראש-חודש נחשב חג 'נשי', כלומר: הנשים חוגגות ביום זה יותר מאשר הגברים, ומתאים הדבר שגם התפלה ביום זה מיוחסת לאשה].

וביחס לתפלת מוסף של שבת נאמר בקבלה שהיא שייכת ליוסף – ואכן, המלים "מוסף" ו"יוסף" דומים מאוד. ההבדל הוא רק באות הראשונה: ב"יוסף" יש י' ואילו ב"מוסף" יש מ'. בכתבי האריז"ל מוסבר10 , שהאות י' והאות מ' מתחלפים ביניהם לפי הסדר המפורסם של א"ת ב"ש (כלומר: האות א' – הראשונה – שייכת לאות ת' – האחרונה, לאחר מכן האות השניה מההתחלה – ב' – מתחברת עם האות השניה מהסוף – ש', וכן הלאה. לפי סדר זה, י' – האות העשירית מההתחלה - מתחברת עם מ' – העשירית מהסוף).

רבי לוי יצחק שניאורסון מוסיף11 , שההפרש המספרי בין "יוסף" ל"מוסף" הוא 30. ובכן, יוסף עלה לגדולה ונעשה משנה למלך בהיותו בן שלושים, כמו שאומרת התורה במפורש12 : "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"; אם כן, המלה "מוסף" רומזת ליוסף – בתוספת המספר 30 שהביא אותו לגדולתו.

כמה ברכה הביא יעקב ללבן?

ונסיים ברמז קצר ונחמד על האישיות הדומיננטית בפרשה – לבן.

יעקב היה אצל לבן שנים רבות, וכאשר בשלב מסויים רצה לחזור הביתה – ביקש ממנו לבן להישאר, באמרו לו: "ויברכני ה' בגללך", כלומר: בזכותך יש לי ברכה ולכן אני מעוניין שתישאר אצלי.

בספר הזוהר13 נאמר על כך שהברכה שלבן התברך בה בזכות יעקב היתה במספר מאה: בכל חודש היה לבן מוצא בזכותו של יעקב תוספת של מאה צאן, מאה כבשים ומאה עזים. ועוד דיעה מביא הזוהר, שלבן התברך בכל חודש במספר של אלף.

הדיעה השניה מובנת: אלף הוא מספר מתאים לניסים, שהרי אלף אותיות פלא14 ; אבל מה הענין – לפי הדיעה הראשונה - במספר מאה דוקא?

הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון עושה חשבון פשוט15 : "לבן" בגימטריא 82, ואילו "יעקב" בגימטריא 182. התוספת ש"יעקב" (=182) מביא על "לבן" (=82) היא איפוא בדיוק מאה!...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:40

עוד רמזים ור"ת מספר שפתי כהן על הפסוק "ויפגע במקום".
ויפגע במקום. שבא המקום וקלטו כמה דאת אמר (ישעיה כ"ו, כ"א) כי הנה ה' יוצא ממקומו והוליכו לבית מלונו, כי בא השמש, משל למלך שבא אוהבו אמר כבו הפנסים שאני מבקש לדבר עמו בצנעא. כי בא השמש ראשי תיבות כבה, למה כי בא השמש, מאחר שבא השמש הידוע בא שמשו של עולם, מאחר שבאה האבוקה מה צורך בנר, שכן יעקב נקרא שמש שנאמר (בראשית ל"ז, ט') והנה השמש והירח וגו':
ויקח מאבני המקום. כבר ידעת אבני הבנין היכן רומזים והוא לקח מלמעלה אבני גימטריא ג"ס, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, שהוא עולה במעלות הסולם על דרך הקו למעלה, ולקח מאבני ולא כל אבני שהוא מקום שאינו נתפס אלא קצת. וישם מראשותיו, גימטריא תתקס"ג הם התשע מדות וס"ג, ה' שהוא על כל שמהן עילאין ליודעי חן. ואומרו וישם מראשותיו וגו', לפי שלא נזדווג עדיין, אבל אחר שנשלם נאמר (בראשית מ"ט, ל"ג) ויאסוף רגליו אל המטה והבן. ועוד יכולין אנו לומר אבני המקום הוא למעלה כמו שאמרנו. ולכך אמר מראשותיו וישכב במקום ההוא, הוא בשכינה, ששם הוא השכינה ושם הוא המטה. במקום גימטריא פקח, ועליו נאמר (דניאל ט', י"ח) פקח עיניך וראה, ויעקב עולה קפ"ח שעתיד לקפח ללבן ועשו ואלופיו:
עוד ויפגע במקום. יעקב עם ארבע אותיותיו עולה מקום, באברהם נאמר (בראשית כ"ב, ד') וירא את המקום מרחוק, כי הוא רחוק ממנו שמקומו בחסד, ואף על פי שנאמר (שם, ט') ויבואו אל המקום לא לן שם ולא נאמר בו פגיעה אבל יעקב שהוא מריה דאתרא נאמר בו פגיעה כאדם שהוא פוגע בחבירו ולזה נאמר וילן שם וגו':
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 18:56

שאלות בפרשה [בפשט]
א.
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים: (כח, כא)
מדוע אמר אלוקים, והלא הוא מידת הדין?

ב.
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר וגו'. (כח, כ)
המילה לאמר לכאורה מיותרת?

ג.
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: (כט, א)
וישא יעקב רגליו? ...

ד.
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ: (כט, ה)
הלא לבן הוא בנו של בתואל? וראה רמב"ן.


אשמח לשמוע מכם תשובות. גם מה שמצאתם במפרשים.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 19:00

שאלה בפרשה.

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים: (כח, כא)

מדוע אמר יעקב 'בשלום' ולא 'לשלום' על פי הגמרא ברכות סד. אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו 'לך בשלום', אלא 'לך לשלום'.
ועלה ברעיוני חילוק, אבל קודם כל אשמח לשמוע את תירוצכם.
וראה כאן מה ששאלנו - http://forum.ladaat.info/viewtopic.php? ... 19#p465035
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 20:57

"וַיֹּאמֶר לָבָן, טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ, לְאִישׁ אַחֵר" -

כאן רמז לבן שמתכוון לרמות את יעקב ולתת לו את לאה במקום את רחל

שהרי בגמטריה קטנה:

תִּתִּי = 9 = לאה,

מִתִּתִּי = 4 (13) = רחל
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי הר נבו » 13 נובמבר 2018, 01:32

חזקי כתב:הערה נוספת בפרשה:
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כח, כ)

הפסוק אומר דרשני!
הקב"ה פסוק לפני כן מבטיח ליעקב "והנה אנכי ושמרתיך וגו' וכעת יעקב נודר נדר? וכי הבטחות הקב"ה לא די בהם?
רש"י כתב בזה. אבל עדין הדברים אינם מחוורים וצריך ביאור בכל זה.

כתב הרמב"ן -שלא יגרום החטא
הר נבו
 
הודעות: 119
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 15:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 נובמבר 2018, 01:46

הר נבו כתב:
חזקי כתב:הערה נוספת בפרשה:
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כח, כ)

הפסוק אומר דרשני!
הקב"ה פסוק לפני כן מבטיח ליעקב "והנה אנכי ושמרתיך וגו' וכעת יעקב נודר נדר? וכי הבטחות הקב"ה לא די בהם?
רש"י כתב בזה. אבל עדין הדברים אינם מחוורים וצריך ביאור בכל זה.

כתב הרמב"ן -שלא יגרום החטא

ישר כחך. ראיתי את הרמב"ן שהזכרת. וב"ה אעלה עוד פירושים שנכתבו בזה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 נובמבר 2018, 16:07

חזקי כתב:הערה נוספת בפרשה:
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כח, כ)

הפסוק אומר דרשני!
הקב"ה פסוק לפני כן מבטיח ליעקב "והנה אנכי ושמרתיך וגו' וכעת יעקב נודר נדר? וכי הבטחות הקב"ה לא די בהם?
רש"י כתב בזה. אבל עדין הדברים אינם מחוורים וצריך ביאור בכל זה.


בשאלה זו כתב הרמב"ן על הפסוק בזה הלשון -"אם יהיה אלהים עמדי לשון רש"י, אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני וטעם התנאי, שלא יגרום החטא וכך אמרו בבראשית רבה (עו ב) רב הונא בשם ר' אחא, הנה אנכי עמך, וכתיב אם יהיה אלהים עמדי, אלא מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה: ויתכן עוד על דרך הפשט שאין הספק בדבר, אבל בכל העתיד יאמר הכתוב כן, כמו עד אשר אם עשיתי, וכן ואם יהיה היובל לבני ישראל (במדבר לו ד), אם יבא העת שיהיה התנאי אז יתקיים המעשה, כלומר בבואו: ע"כ.

והנה הרמב"ן בביאורו הראשון כותב על פי רב הונא בשם רב אחא המובא במדרש רבה. וקצת צריך בירור מפני מה לא הביא את דרשת רבי יעקב בר אידי המובאת בגמ' ברכות דף ד עמוד א -"רבי יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא". וצריך ביאור. [ולמשל הרע"ב בפירושו על התורה הביא את דרשת הגמרא ברכות וזה לשונו: אם יהיה אלהים עמדי אם ישמור לי הבטחות הללו וכו'. קשה וכי מתירא היה יעקב או מסופק שלא יקיים הקב"ה את דבריו. י"ל שהיה מפחד שמא יגרום החטא והכי איתא בגמ' בפ"ק דברכות:]

לקטתי לפניכם פירושים וביאורים נוספים על ההערה הנזכרת.

בפירוש בעלי התוספות ובפירוש דעת זקנים על הפסוק כתבו -אם יהיה אלהים עמדי. הפשט כך הוא אין זה תנאי אלא שבועה והכי הוא אומר כן יהיה אלהים עמדי וכן ישמרני כי כאשר אשוב אעשה האבן הזאת בית אלהים. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ולעולם לך על תנאי נדר. ד"א אם יהיה אלהים עמדי שלא עבוד ע"ז. ושמרני משפיכות דמים. בדרך מגילוי עריות שנאמר כן דרך אשה מנאפת. ונתן לי לחם. אז עשר אעשרנו לך.

הרא"ש על הפסוק כתב - ויצא אם יהיה אלהים עמדי ושמרני. יש תמיהה איך היה אומר יעקב לשון אם משמע שהיה מסופק ממה שנדר לו הקב"ה וי"ל דהיה אומר בלשון שבועה וה"פ אם יהיה אלהים עמדי כלומר כה יהיה עמדי וכה ישמרני בדרך ונתן לי לחם לאכול וכן ישיבני בשלום שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים:

שפתי חכמים על הפסוק כתב - וא"ת איך יתכן לומר שיעקב היה מסופק אם יקיים הקב"ה הבטחתו אם לאו. וי"ל שהיה ירא שמא יגרום החטא ולא ישמור לו. ועי"ל דיעקב היה סבור שמא חלום הוא ואין חלום בלא דברים בטלים, משום הכי אמר אם וגו' וק"ל:

שפתי כהן על הפסוק כתב - אם יהיה אלהים עמדי. לא שחס ושלום יסופק כלפי מעלה, ועוד שאמר הקב"ה והנה אנכי עמך ושמרתיך, אלא הכוונה באומרו אם יהיה אלהים עמדי הוא שהולך לחוץ לארץ תחת ממשלת השרים שהקב"ה חילק האומות והארצות לשבעים שרים ולקח לו הקב"ה לחלקו יעקב שנאמר (דברים ל"ב, ט') יעקב חבל נחלתו, ועתה הוא הולך ונכנס בגבולם, ולזה אמר אם יהיה אלהים, ששרי האומות נקראו אלהים, שכן אמר ויבוא אלהים אל בלעם, ויבוא אלהים אל אבימלך, וכן בלבן וכו', לזה אם יהיה אלהים שהוא שרו של לבן עמדי שלא יקנא ויערער עלי, אבל אחר שאחזור לבית אבי איני מפחד ממנו כי שם האלהים שלי הוא הוי"ה שהוא חלקי שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב וגו', ובספרי (ואתחנן ו') והיה ה' לי לאלהים וכי עלה על לב שהיה יעקב אומר אם יהיה אלהים עמדי והיה ה' לי לאלהים ואם לאו חס ושלום לא יהיה לי לאלהים, אלא שהיה יעקב מפחד כל ימיו שלא יצא ממנו פסולת כמו שיצא מאברהם ומיצחק ואמר אם יהיה וגו' ושבתי בשלום מכל מקום, והיה ה' לי לאלהים שיחול שמו עלי שלא יצא ממני פסולת מתחילה ועד סוף, וכן הוא אומר (בראשית ל"ה, כ"ב) ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וגו' וישמע ישראל, כיון ששמע נזדעזע אמר אוי לי שמא אירע פסול בבני, עד שנתבשר שעשה ראובן תשובה שנאמר (שם) ויהיו בני יעקב וגו', לומר שכולם צדיקים וכולם שוין עד כאן, ואפשר שלזה יש פיסקא באמצע פסוק לומר שנתבשר:

המהר"ל בגור אריה על הפסוק כתב -ואל יקשה לך אחר שכבר הבטיח אותו הקב"ה אם כן מאי מספקא ליה, שיש לומר שהיה מתירא שמא יגרום החטא או נתמעט זכיותיו, כמו שאמר "קטונתי מכל החסדים", ולפיכך אמר שאם על כל פנים יקיים השם יתברך הבטחתו ולא יגרום החטא, ועל זה היה נודר (כ"ה ברא"ם):

אור החיים על הפסוק כתב - וידר יעקב נדר לאמר וגו' פירוש שהוציא הנדר בשפתיו, כי זולת זה נדר בלב אינו נדר (שו"ע יורה דעה סימן רי סעיף א): אם יהיה וגו' - "אם" זה תתפרש על דרך מה שאמרו ז"ל (מכילתא יתרו כ כב) בפסוק אם כופר (שמות כא ל), אם כסף תלוה (שם כב כד), שאינו ספק אלא ודאי, וכאילו אמר כאשר יהיה זה וגו':

הכתב והקבלה על הפסוק כתב - אם יהיה. יתקשה למפרשים על אמרו מאמר זה, כי איך היה מסתפק במה שנאמר לו בנבואה והנה אנכי, והוא מסתפק אם יהיה אלהים עמדי, ונאמר לו ושמרתיך, והוא מסתפק בו ואמר ושמרני, ונאמר לו והשיבותיך והוא מתנה כמספק ושבתי בשלום אל בית אבי, ועוד איך נעשה יעקב בנדר זה עובד ע"מ לקבל פרס, אם יעשה לו כל אלה אז והיה לי ה' לאלהים ומכלל ההן ישמע הלאו ח"ו, ונ"ל מלת אם כאן אינו מלת התנאי כמו אם יעברו בני ראובן, ונתתם, אבל טעמו כמלת אמנם, אכן (וואהרליך), כמו אם יהיה לבער קין, וכן כי אם יש אחרית (משלי כ"ג), ובלא מלת כי ג"כ לענין זה אם רחץ ה' את צואת בנות ציון פי' באמת רחץ כמ"ש הרד"ק, וכן אם ללצים הוא יליץ, והוא מלת הקריאה נגזרת משרש אמן (ע"ש ר"ש ב"מ), וטעמו באמת אמר יעקב "אם יהיה אלהים עמדי" ר"ל אמת הוא נאמנה רוחי בהבטחתו שיהיה אלהים עמדי שישמרני ושיתן לו לחם לאכול, ושאשוב אל בית אבי ושיהיה ה' לי לאלהים, לכן אני נודר והאבן הזאת וגו'. וראיתי במכדרשב"י (ויקהל קצ"ח) דיעקב לא אתרחיץ באבוהי ולא באמיה וגו' ואיהו אתרחיץ ביה בקב"ה דכתיב אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו', הנה הבינו מאמר זה למאמר בטחוני ודאי לא למאמר תנאי וספוקי:

העמק דבר על הפסוק כתב - אם יהיה אלהים עמדי. שאע"ג שהבטיחוהו ע"ז. אפשר שיהיה רק בשביל זרעו שהקדים הקב"ה וכן האומה הנבחרת שהיא תכלית הבריאה אבל אחר שיולדו כולם אין הוא בעצמו מובטח לשמירה רק שלא יכלה זרעו:
ושמרני וגו' ותן לי לחם לאכול וגו'. דאע"ג שהיה מובטח ושמרתיך בכל אשר תלך אפי' בעוני. אפשר שיהיה נשמר שלא ימות לשחת אבל מ"מ יחסר לחמו ובגדיו יהיו מקורעים. ע"כ פירש שיהיה השמירה בזה האופן שיתן לי לחם ובגד כיד מתה ה':

פרדס יוסף על הפסוק אות י כתב - וידר (כ"ח, כ). עיין רש"י והקשו המפרשים הכי יעקב יתלה בתנאי <ועיין מה שכתבתי בפרשת וישלח [ל"ה, א] ובהערות לשם>. (ג) וכתב בספר שם משמואל להגר"ש סאליר מלבוב ז"ל [ויצא בפסוק וידר] דאיתא במדרש [ב"ר ע, ד] ושמרני בדרך הזה, דרך עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע, שבכולן מצינו לשון דרך, וצריך עיון למה דוקא על זה התפלל והלא היה זהיר אף על הקלות:
וי"ל דאיתא בתענית (ה ע"ב) ויהי כי זקן שמואל [שמואל א' ח, ט"ו] ומי סיב כולי האי הלא בן נ"ב שנה היה, ותירצו לפי שאמר אתה שקלתני כמשה ואהרן, מה הם לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני כן, כך אמר ה' היכי ליעבד לימות שאול לא שביק שמואל, לימות שמואל קא מרננן עלמא אבתרי, קפצה עליו זקנה, והקשה תינח לאינם מכירים בשנותיו, אבל היודעים מתי נולד ירננו, ועוד קשה מה שפרש"י [ד"ה מרנני] שירננו דעבר עבירה בסתר, יצא בת קול ויעיד, ועוד אבתריה באל"ף ולא בתריה, ובמדרש [עיין ירושלמי בכורים רפ"ב] קפץ עליו זקנה וכהו עיניו, וצריך עיון למה זה: וי"ל עפ"י רש"י (בראשית ה, כ"ד) חנוך קל בדעתו היה וסופו להחמיץ ולקח אותו ה' קודם זמנו, וי"ל פירוש קא מרננן אבתריה אסופו דמת שלא יחטא כחנוך לכן כהו עיניו, ואיתא ברש"י (ויצא כ"ח, י"ג) אלקי אברהם אע"פ שלא נתייחד שמו בחיים מכל מקום יצחק כהו עיניו והוא כמת, וא"כ כשכהו עיניו של שמואל שוב לא ירננו שמת שלא יחטא, דודאי לא יחטא:
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 נובמבר 2018, 21:48

יאיר כתב:"וַיֹּאמֶר לָבָן, טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ, לְאִישׁ אַחֵר" -

כאן רמז לבן שמתכוון לרמות את יעקב ולתת לו את לאה במקום את רחל

שהרי בגמטריה קטנה:

תִּתִּי = 9 = לאה,

מִתִּתִּי = 4 (13) = רחל

נפלא כך גם כתב האלשיך הקדוש.

"ויאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי".
אומר האלשיך הקדוש שזו היתה כוונתו של לבן הרמאי, טוב תתי שזה בגימטריא קטנה עולה תשע שזה כמנין לאה, אותה לך מתתי שזה בגימטריא קטנה שלוש עשרה כמנין רחל אותה לאיש אחר שבה עמדי.

אמנם ראיתי מעירים איך סובבו משמים לצער את יעקב ברמאות של לבן?
ומשיבים על פי חז"ל שמדה כנגד מדה לא בטלה וכמו שיעקב אבינו ע"ה רימה את אביו ואמר לו אנוכי עשיו בכורך כך לבן אמר לו זאת רחל ונמצאה לאה. מפחיד!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 14 נובמבר 2018, 03:02

שאלה מעמיקה בפרשה

בפרשתנו מסופר על יעקב אבינו שחפץ לשאת את רחל בת לבן -חמיו לעתיד. לבן מתנה את הסכמתו בכך שיעקב יעבוד אצלו ברעיית הצאן, לא יום ולא יומיים, שבע שנים! ועוד אצל לבן שכזה.. ויעקב מתרצה, והתורה מתארת את אותם שבע שנים שיעקב טורח לגדל את צאן לבן כימים אחדים - "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה".

על פניו זו היפך המציאות המורגשת. אדם שמשתוקק ונכסף לקבל דבר מה, נניח אפילו בעוד שבע ימים. הוא מצפה בכליון עינים שהזמן יקפץ לו, אלא שלזמן יש שעון משל עצמו, הוא עובר בעצלתיים עד שלאדם נדמה אותם שבע ימים כשבע שנים, ואילו אצל יעקב הדברים פועלים להיפך שבע שנים כשבע ימים היתכן?!..

ולא די בזה. הנהגותיו של יעקב אבינו בהקשר של ערך הזמן עוברים כחוט השני ומשתלבות עם הנהגה נוספת שמצאנו אצלו, הנה בתחילת הפרשה אומר הפסוק "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא", וכתב שם רש"י -וישכב במקום ההוא - לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל ארבע עשרה שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. יעקב הולך בדרך חרנה למצוא את זיווגו שם כפי בקשת הוריו, ועל הדרך לוקח הפסקה ועוסק ארבעה עשרה שנים בתורה מבלי לתת לעיניו תנומה, והתורה מבליעה את ארבעה עשרה שנים הללו במשפט קצר, כפי שיעקב חווה את אותם י"ד שנים.
מה סוד 'שעונו' של יעקב, שמתקתק אחרת מכל שעון?

תשובות ב"ה מחר.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי הר נבו » 14 נובמבר 2018, 15:26

מחכה לתשובה (זה שאלה שקשה לי כבר הרבה זמן. ובעיקר משום שתשובותיך נאות ונעימות למקרא).
הר נבו
 
הודעות: 119
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 15:23
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 14 נובמבר 2018, 15:37

תודה על הפרגון. אני ב"ה עובד על זה. ולצערי זה לוקח זמן..והזמן עובר מהר.. אבל אשתדל לעלות כמה שיותר מהר בלי שיחלוף הזמן.. כמו כן ארצה לשמוע [אחרי שהעלה את הדברים] את חוות דעתך ושל החברים, על יסוד הטמון בו גם מבחינה תורנית וגם מבחינה מדעית אם יש בו ממש.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 14 נובמבר 2018, 23:13

שאלה מעמיקה בפרשה - מה סוד 'שעונו' של יעקב..?

בפרשתנו מסופר על יעקב אבינו שחפץ לשאת את רחל בת לבן -חמיו לעתיד. לבן מתנה את הסכמתו בכך שיעקב יעבוד אצלו ברעיית הצאן, לא יום ולא יומיים, שבע שנים! ועוד אצל לבן שכזה.. ויעקב מתרצה, והתורה מתארת את אותם שבע שנים שיעקב טורח לגדל את צאן לבן כימים אחדים - "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה".

על פניו זו היפך המציאות המורגשת. אדם שמשתוקק ונכסף לקבל דבר מה, נניח אפילו בעוד שבע ימים. הוא מצפה בכליון עינים שהזמן יקפץ לו, אלא שלזמן יש שעון משל עצמו, הוא עובר בעצלתיים עד שלאדם נדמה אותם שבע ימים כשבע שנים, ואילו אצל יעקב הדברים פועלים להיפך שבע שנים כשבע ימים היתכן?!..

ולא די בזה. הנהגותיו של יעקב אבינו בהקשר של ערך הזמן עוברים כחוט השני ומשתלבות עם הנהגה נוספת שמצאנו אצלו, הנה בתחילת הפרשה אומר הפסוק "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא", וכתב שם רש"י -וישכב במקום ההוא - לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל ארבע עשרה שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. יעקב הולך בדרך חרנה למצוא את זיווגו שם כפי בקשת הוריו, ועל הדרך לוקח הפסקה ועוסק ארבעה עשרה שנים בתורה מבלי לתת לעיניו תנומה, והתורה מבליעה את ארבעה עשרה שנים הללו במשפט קצר, כפי שיעקב חווה את אותם י"ד שנים.
מה סוד 'שעונו' של יעקב, שמתקתק אחרת מכל שעון?

הצעת תשובה ורעיון - 'איך ששעון מסתובב לו'..!

בנסיון לתת הסבר בשאלה האמורה, נשאל כך: מהו זמן? ואיך הוא נוצר?
הזמן נוצר מהחומר, והוא נמדד ונפעל כתוצאה מתנועת החומר. אם אין חומר ממילא אין זמן. 'הקב"ה יצר את הזמן רק אחר שברא את החומר [הרמב"ם כותב במורה נבוכים, (ח"ב, פרק ל): "אבל הזמן נברא, כי הוא נמשך לתנועת הגלגל, והגלגל נברא". כלומר, הזמן תלוי בתנועת החומר, כי תפיסת הזמן נתפסת רק כתנועה של חומר, ומכאן שהזמן נברא כשם שהחומר נברא. וראה גם מה שכתב הרמב"ן בתחילת ספר בראשית ורבי יוסף אלבו (ספר העיקרים מאמר שני, פרק י"ח שורש ג) גם אציין מה שראיתי כותבים, שרעיון זה שהזמן נברא ותלוי במציאות החומר, כיום הוא מקובל גם על הפילוסופים והמדענים, שהגיעו למסקנה זהה מתוך התיאוריה המדעית על בריאת הקוסמוס (תיאורית המפץ הגדול) רעיון כה מופשט ומהפכני - שהיה נחלתה של חכמי היהדות - החל להתקבל גם על דעת חוקרי הטבע, מנימוקים שלהם] כל עוד אין חומר אין זמן! וממילא גם נבין למה אין מושג של זמן בנוגע לדברים רוחניים בניגוד לעולם הגשמי המיוסד על 'החומר' שאז התרחשות התהליכים בו אורכת זמן מה.

לשם המחשת הדברים נתבונן בדוגמא מחיי היומיום. עד לפני כמה שנים היתה שליחת מכתבים הדרך היחידה להתקשרות בין אנשים רחוקים. אדם היה מטיל מכתב לתוך תיבת הדואר, הפועלים היו אוספים ממיינים ושולחים ליעד המבוקש, בראשית הדורות בחמורים, עגלות סוסים, ובים דרך ספינות, ובעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשכלולים, החלו לשלוח ברכבות במכוניות ומטוסים, דבר שקיצר משמעותית את הגעת המכתב ליעדו, ובזמנינו כבר אין צורך להשתמש בחומר פיזי ממשי להוריד את התוויים על הדף, כותבים מה שרוצים במכשיר אלקטרוני, והמילים עפות להם בין רגע, בתחילה ע"י טכניקה של צילום פקס וכן הלאה, וככל שהתקדמה לה הטכנולוגיה הצטמצם לו זמן ההגעה עד לאלפית שניה.. עכשיו אם נשאל מה השתנה? בנוגע להעברת מסרים בין בני האדם, וכי הסוס נהיה זריז יותר, או המכונית של המשלוח..ממש לא. אז מה כן? המכתב עצמו השתנה! הוא לא עשוי יותר מחומר פרימיטיבי, ובשביל כך אין צורך לתפוס אותו להעמיס אותו על משהו ולנייד אותו איכשהו. ובמשפט מתומצת ננסח כך: 'המורכבות של החומר תופסת את משאבי הזמן, ככל שהחומר מצומצם, כך התהליכים החומרים, מסתפקים ב'זמן' מועט יותר, החומר הוא הזמן'..!

וכעת אולי נצליח להבין קצת מהו סוד 'שעונו' של יעקב, וכיצד שנים ארוכות חולפות על פניו כימים אחדים. יעקב אבינו כל אותם שבע שנים, זמן עבודתו אצל לבן, לא ראה לנגד עיניו את ה'חומר', ואת הטרחה הגופנית והאנרגיה שצריך להוציא בשל רעית הצאן. כן עמד לנגד עיניו, לשאת את רחל לאישה בעיקר משום שהיא האישה המיועדת לבנות את בית ישראל -י"ב השבטים. (ראה אברבנאל שם) ולא מחשבה והנאה חומרית היתה בדעתו של יעקב וכמו שהאריכו המפרשים (ראה ריקאנטי) וממילא כשאדם מכוון את מעשיו ומחשבותיו לקיום תכלית ומטרה התלויים ברוח, [כמו כאן האידיאל להקים את בית ישראל עם רחל] החומר מסביב לא תופס אצלו מקום וממילא גם לא הזמן [וכמו שהסברנו שהחומר והזמן תלויים זה בזה] בשונה משאר בני אדם שמתאווים להשיג דבר חומרי להנאתם, אז הזמן עומד מלכת ועובר בעצלתיים, כי מה שעומד לנגד עיניהם אינו קיום התכלית והאידיאל הרוחני, אלא קבלת 'חומר', וכעת החומר המצוי [זאת אומרת הזמן עד להשגת המטרה החומרית] מתנגש עם החומר הרצוי.. יעקב אבינו מיקד את מעשיו ותלה כל פעולה בחייו במימוש התכלית והאידיאל שבו האמין, הוא לא חשב על עצמו ועל הנאתו -הנאת החומר, אלא השקיף אל מעבר גופו החומרי ורצונתיו ולכן כל משך עבודתו אצל לבן לא המתין בחוסר מנוחה והימים חלפו על פניו במהרה, כשאין 'חומר' [הרצון החומרי של האדם] מתנגש עם 'חומר' [זמן ומטלותיו] הזמן חולף לו מהר!
ובדברים הללו גם נגיע להבנה במה ששאלנו איך יתכן שארבע עשרה שנה יעקב לן בעומקה של הלכה בלי ליאות. אבל כעת הכל מובן, אדם כזה שמנטרל את החומר, בכוחו לעסוק בתורה משך י"ד שנים בלי תנומה של ממש, ובלי להישחק, כי ה'חומר' הרחק ממנו ואילך..

בעיקרון הרעיון שהתפתח לי בס"ד לא מסתיים כאן בפרשתנו, והוא ממשיך "ללוות" את יעקב במאורעות נוספים, כמו מאורע 'הפכים קטנים' שנקרא בפרשת וישלח [שבוע הבא] יעקב סב על עקבותיו תוך כדי חציית נהר באמצע הלילה בשביל להביא פכים קטנים ששכח, דבר שעל פניו הוא תמוה מאד. ואולם העיקרון היוצא מרעיון הדברים האמורים כאן, אולי יועיל לתת הסבר משלים להנהגת יעקב זו כמו גם במאורעות נוספים בפרשה שם. אבל כעת אסתפק בזה.

אשמח לקבל משוב על הדברים. בכל סגנון.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 15 נובמבר 2018, 22:05

חזקי כתב:שאלה מעמיקה בפרשה

בפרשתנו מסופר על יעקב אבינו שחפץ לשאת את רחל בת לבן -חמיו לעתיד. לבן מתנה את הסכמתו בכך שיעקב יעבוד אצלו ברעיית הצאן, לא יום ולא יומיים, שבע שנים! ועוד אצל לבן שכזה.. ויעקב מתרצה, והתורה מתארת את אותם שבע שנים שיעקב טורח לגדל את צאן לבן כימים אחדים - "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה".

על פניו זו היפך המציאות המורגשת. אדם שמשתוקק ונכסף לקבל דבר מה, נניח אפילו בעוד שבע ימים. הוא מצפה בכליון עינים שהזמן יקפץ לו, אלא שלזמן יש שעון משל עצמו, הוא עובר בעצלתיים עד שלאדם נדמה אותם שבע ימים כשבע שנים, ואילו אצל יעקב הדברים פועלים להיפך שבע שנים כשבע ימים היתכן?!..

ולא די בזה. הנהגותיו של יעקב אבינו בהקשר של ערך הזמן עוברים כחוט השני ומשתלבות עם הנהגה נוספת שמצאנו אצלו, הנה בתחילת הפרשה אומר הפסוק "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא", וכתב שם רש"י -וישכב במקום ההוא - לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל ארבע עשרה שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. יעקב הולך בדרך חרנה למצוא את זיווגו שם כפי בקשת הוריו, ועל הדרך לוקח הפסקה ועוסק ארבעה עשרה שנים בתורה מבלי לתת לעיניו תנומה, והתורה מבליעה את ארבעה עשרה שנים הללו במשפט קצר, כפי שיעקב חווה את אותם י"ד שנים.
מה סוד 'שעונו' של יעקב, שמתקתק אחרת מכל שעון?

תשובות ב"ה מחר.


מלבד מה שתירצתי בעניות דעתי. אני מציע כן מה שלקטתי מדברי הראשונים שעומדים לבאר את הדברים.

פירוש הריב"א שםפרק כט פסוק כ
ויהיו בעיניו וגו', וק' אדרבא איפכא מסתברא, וי"ל דהכי פירושו אלו שאל מתחלה לבן ליעקב ק' שנים ברחל מרוב אהבתה היה עובדם ולכך היו בעיניו הז' שנים כימים אחדים כאדם הרוצה לקנות מקח מן השוק ומרוב תאותו דומה ששוה יותר ממה ששמין אותו, עוד י"ל דהכי פי' אחר שהשלים יעקב הז' שנים שהיה בעיניו כימים מועטים מרוב אהבתו אותה, כאדם שטורח טורח גדול בעד אוהבו ודומה לו למעט מרוב אהבתו, וכן עקר שהרי כתוב מקרא זה אחר ויעבוד עמו כ"ש:


רבנו בחיי שם

ויהיו בעיניו כימים אחדים. היה ראוי שיהיו בעיניו כימים מרובים, אבל לענין טורח העבודה אמר כן כי היו אצלו ימים אחדים לא מנין שנים ולא מנין חדשים, וכן אמר כי מלאו ימי ולא אמר שנותי, וזה להמעיט בעיניו טורח שבע שנים:
רבי יוסף בכור שור על בראשית פרק כט פסוק כ
ויהיו בעיניו כימים אחדים. שלא תתמה למה אמר שבע שנים, היה לו לומר שנה או שנתים, מגיד לך שכל כך היה אוהב את רחל, שעדיין נראה לו שהוא אונה את לבן, שנתן לו אשה יפה כזאת, בשביל עבודה מועטת:

רבי יוסף בכור שור שם
ויהיו בעיניו כימים אחדים. שלא תתמה למה אמר שבע שנים, היה לו לומר שנה או שנתים, מגיד לך שכל כך היה אוהב את רחל, שעדיין נראה לו שהוא אונה את לבן, שנתן לו אשה יפה כזאת, בשביל עבודה מועטת:

חזקוני שם
ויהיו בעיניו כימים אחדים - דבר מועט היה בעיניו לעבוד בשבילה ז' שנים מרוב חיבתו בה, ואילו היה לבן שואל יותר היה יעקב עובד. ד"א לאחר שעבד היו בעינו כימים אחדים אבל בשעת העבודה היו בעיניו כימים מרובים מתוך אהבתו אותה.

פירוש בעלי התוספות שם
ויהיו בעיניו כימים אחדים. וא"ת אדרבא איפכא מסתברא שיום אחד דומה לו לחדש כי כל כך להוט אחריה. וי"ל דלגבי שאלה מהשבע שנים היו בעיניו כימים אחדים כל כך אוהב אותה משחשב העבודה למאומה:

ספורנו עה"ת שם
ויהיו בעיניו כימים אחדים. שחשב שהיה ראוי לתת מהר רב מזה: באהבתה אותה. שהאהבה מקלקלת השורה:

אברבנאל - בראשית פרק כט פסוק כ-ל
סיפר הכתוב שעבד יעקב את לבן בצאנו שבע שנים שנדר לעבוד בעד רחל, ושהיו בעיניו לא כשנים שבעה שהוא זמן רב, אבל "כימים אחדים". כי היתה אהבתו כל כך רבה וחזקה שלא הרגיש בעמל ויגיעה כל הימים, כאילו היו השנים ימים, והשבעה היו אחד או שני ימים. כי מרוב חשקו בה נראה לו שלקחה בזול, והקונה בזול יפרע בעין יפה:

מזרחי שם
שהרי כתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים. שפירושו כימים האחדים שאמרה לו אמו, וכן אמרו בב"ר אמר רבי חנינא בן פזי נאמר כאן אחדים ונאמר להלן אחדים מה כאן ז' שנים אף להלן ז' שנים, וא"כ מה שאמר יעקב מתחלה אעבדך שבע שנים אינו אלא מפני שחשב אותו לימים האחדים שאמרה לו אמו, ופירוש ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה דמשמע שאהבתו גרמה לו שיחשבו בעיניו השבע שנים לימים אחדים, הוא שאהבתו גרמה לו לחשוב השבע שנים לימים האחדים שאמרה לו אמו, אבל לולא האהבה לא היה חושב אותן כך כי השבע שנים אינו ימים אחדים כי רבים הם:

הכתב והקבלה שם
כימים אחדים. בשביל אהבתה אותה היה הזמן ארוך בעיניו כ"כ כמי שמספר ומונה ימים אחדים של שבע שנים שהוא רע וקשה הדבר מאוד משך הזמן ממי שמספר ומונה רק השנים ולכן אמר כימים ולא כשנים אחדים (צד"ל):

העמק דבר שם
ויעבד יעקב. חזר והודיע שנתפייס גם בזה לעבוד לפני הנשואין שבע שנים. וזהו דבר הכתוב בהושע. ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר. פי' עבד עבורה גם לפני הנשואין ושמר עד זמן הנשואין: כימים אחדים. כסתם משמעות ימים אחדים שהוא ימים מעל"ע:
פרדס יוסף שם
[לז] כימים אחדים (כ"ט, כ). עיין מה שכתבתי בפרשת תולדות (כ"ז, מ"ד), והמפרשים הקשו אדרבה איפכא מסתברא דבשביל אהבתו מהראוי להיות בעיניו כימים רבים, כמו אם משתוקק לדבר אז כל יום כשנה יחשב לו. וי"ל כשירחיק נדוד מביתו על זמן רב אין לו געגועים לבני ביתו כל כך, שיודע שרחוק מהם ומסיח דעתו מהם, אבל כשיחזור לביתו אז בכל הדרך יתרבו הגעגועים, וכשיגיע קרוב להעיר יותר מתגעגע לראות בני ביתו, וזה שכתוב ויהי בעיניו מתחילת הז' שנים היה כימים אחדים המגיעים לסוף ז' שנים, כל כך היה אהבתו גדולה אליה. ועיין מזה בספר מלא העומר [תזריע דף קע"ז ט"ב ד"ה ושלשים], ובכנפי נשרים [ויצא כ"ט, כ] ועיין שם במחזה אברהם:

משכיל לדוד שם פסוק יח
אעבדך וכו' הן ימים אחדים וכו'. וא"ת ואיך נפרש ימים אחדים שהן ז' שנים. וי"ל דימים הוי פירושו שנה כדאשכחן טובא וידוע שכל ז' שנים נמנין בפני עצמן כמנין ימות עולם שז' שנים היינו שבוע אחת ואח"כ מוצאי שביעית חוזרים למנות א' שהוא ראשון לשמיטה אחרת וזהו משמעו ימים אחדים כלומר מנין השנים הנימנין יחד דליכא למימר דמ"ש לו ימים אחדים ימים ממש כלומר שבוע אחת דיומי דסתמא דמלתא לא ישוב חמת אחיו בז' ימים ואמנם מאי דכתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה צריך להבין דמשמע שאהבתו גרמה לו שיחשבו בעיניו הז' שנים לימים אחדים וצריך לפרש לפי דרשה זו דהא דכתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים מלתא באפי נפשה היא ודכתיב בתר הכי באהבתו אותה חוזר על תחלת המקרא ויעבוד יעקב ברחל ז' שנים לומר שנתרצה לעבוד בשבילה ז' שנים באהבתו אותה:

רבנו יונה - משלי פרק א פסוק ח
והרביעית, יתעסק בחכמה ותהי חביבה וחשוקה בעיניו ויטרח בה, ויקל בעיניו טרחו עליה, כענין שנאמר "ויהיו בעיניו כימים אחדים" (בראשית כט,

חזקוני שמות פרק ב פסוק כג
הרבים ההם - בעת צרה נקראים רבים, ובעת שמחה נקראים מעטים. כדכתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. פי' מאחר שעברו לא היה כל השעבוד רק למעט.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 18 נובמבר 2018, 19:39

חזקי כתב:שאלות בפרשה [בפשט]
א.
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים: (כח, כא)
מדוע אמר אלוקים, והלא הוא מידת הדין?

ב.
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר וגו'. (כח, כ)
המילה לאמר לכאורה מיותרת?

ג.
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: (כט, א)
וישא יעקב רגליו? ...

ד.
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ: (כט, ה)
הלא לבן הוא בנו של בתואל? וראה רמב"ן.

אשמח לשמוע מכם תשובות. גם מה שמצאתם במפרשים.

על השאלות בפשט כדרכם עמדו המפרשים וכדלהלן.

א.
כתב האור חיים על הפסוק: עוד ירצה על זה הדרך, אם תסכים מדת הדין על הדבר והוא אומרו אם יהיה אלהים, כי לא דבר אליו אלא ממדת הרחמים דכתיב והנה ה' נצב וגו' הנה אנכי עמך וגו', ודבר ידוע כי מדת הרחמים תסכים להטיב ומדת הדין תעכב בדבר, לזה אמר אם יהיה אלהים וגו':

ב.
רבינו בחיי שם
וידר יעקב נדר לאמר. דרשו חז"ל (בראשית רבה ע, א) מאי לאמר, לאמר לדורות שיהיו נודרין בעת צרתן. ואף על פי שהזהירה תורה על הנדר ועל השבועה לדבר מצוה מותר, וכן אמר דוד (תהלים קיט, קו) נשבעתי ואקיימה וגו':

אור החיים שם
וידר יעקב נדר לאמר וגו' פירוש שהוציא הנדר בשפתיו, כי זולת זה נדר בלב אינו נדר (שו"ע יורה דעה סימן רי סעיף א):

ג.
ראה רש"י שם בשם המדרש.

רשב"ם שם
וישא יעקב רגליו - מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה:

רבי יוסף בכור שור שם
וישא יעקב רגליו. מאחר שהבטיחו הקב"ה נראה לו כאילו פורח, ונושא רגליו, והלך בזריזות:

ספורנו שם
וישא יעקב רגליו. הנה כשילך האדם מדעתו אל מקו' מכוון מאתו יצדק עליו שהו' נושא את רגליו. אבל כאשר יסע מאיזה מקום מבלי אין שם מנוח לכף רגלו יצדק עליו שרגליו נושאות אותו כענין יובילוה רגליה:

ד.
רמב"ן שם
הידעתם את לבן בן נחור היה ניכר וידוע בשם אבי אביו, כי הוא נכבד מאביו וראש בית אבותם, כדכתיב (להלן לא נג) אלהי אברהם ואלהי נחור ויתכן שהיה בתואל אדם פחות מעלה, ולא ירצה לבן שייחסו אותו האנשים רק לאבי אביו, כי כן מצאנו (לעיל כד נ) ויען לבן ובתואל אולי היה כל זה למעלת אברהם, כי היו כל המשפחה מתייחסים לנחור אחי אברהם:

רבנו בחיי שם
לבן בן נחור. היה ראוי לומר לבן בן בתואל, אבל בני בנים הרי הם כבנים. וכמוהו אחותי בת אבי (בראשית כ, יב), שפירושו בת בן אבי, כי בת הרן בנו של תרח היתה. או יקראנו הכתוב בן נחור, לפי שנחור אחי אברהם היה איש השם והמעלה, ולא היה לבן נודע בארץ בשם בתואל אביו, כי היה אדם גרוע, ועל כן הוצרך ללומר בן נחור:

רבי יוסף בכור שור שם
בן נחור. לפי שהיה נחור בעל שם, וניכר ונודע לכל, יותר מבתואל:

חזקוני שם
לבן בן נחור - בתואל אביו היה חדל אשים וכשבא לבן לחרן כבר מת בתואל ולא היה ידוע באותו מקום והיו מכנים על שם נחור זקנו שהיה איש ידוע.

העמק דבר שם
בן נחור. ולא הזכיר בן בתואל. שידוע היה ליעקב דבתואל לא היה איש מסוים כ"כ ובניו נתייחסו על נחור שהיה אדם גדול. וע' מש"כ פ' חיי:

והרחיב בזה עוד הכלי יקר.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויצא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 18 נובמבר 2018, 21:33

חזקי כתב:שאלה בפרשה.

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים: (כח, כא)

מדוע אמר יעקב 'בשלום' ולא 'לשלום' על פי הגמרא ברכות סד. אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו 'לך בשלום', אלא 'לך לשלום'.
ועלה ברעיוני חילוק, אבל קודם כל אשמח לשמוע את תירוצכם.
וראה כאן מה ששאלנו - http://forum.ladaat.info/viewtopic.php? ... 19#p465035

מה שאמרו חז"ל הוא באומר סתם אבל כאן הרי פירש ושבתי בשלום לבית אבי. ועוד חילוק, בין כמשמדבר על עצמו לבין כמשדבר על אחר שהרי בודאי לא ירצה לקלל את עצמו. וראיתי מביאים שכך גם כתב ליישב ר' יוסף שווארץ בשו"ת גנזי יוסף סימן עג. והוסיף עוד לתרץ שיש לחלק כשאומר לך בשלום אפשר לפרש שילך לעולם הבא בשלום, כלומר שימות מה שאין כן כשאמר יעקב ושבתי בשלום שהרי לא היה מקודם בעולם הבא ולא שייך לשון ושבתי אלא בודאי כונתו שישוב בשלום לבית אביו.

בשו"ת פני מבין יישב את הקושיא הנ"ל על פי דברי המהרש"א סד: וזה לשון המהרש"א: אל יאמר לו לך לשלום אלא כו'. עיין בזה בדברי הכותב בע"י אבל הכתובים שמביא אין מורים על זאת הכונה ואין להאריך ונראין הדברים כפשטן כי כל ימי האדם על האדמה צריך לו אל השלום דהיינו שיצלח במעשיו בכ"מ אשר מגמתו וחפצו לילך שם אבל אחרי המות בקבר אין שם מעשה שיצלח בו אלא לחברו בחיים שהולך למקום חפצו יאמר לו לך לשלום שהרצון בו שתצלח חפציך כפי רצונך במקום אשר תלך ויהיה פי' לשלום שתמצא באותו מקום שתלך לשם שלום אבל לא יאמר לו לך בשלום שמשמעו שבהליכתו תהיה לך שלום עמך ולא במקום אשר חפצך לילך שם אבל הנפטר מן המת לא יאמר לך לשלום שיצלח חפצו במקומו כי אין שם בקבר חפץ ורצון אלא יאמר לך בשלום דהיינו שבדרך הליכתך לקבר יהיה לך שלום באין מעכב עד שיבא אל אבותיו בקבר ודברי הר"ן בזה מטין לדברינו ע"ש: עד כאן לשון המהרש"א. ועל פי זה מיישב את הקושיא הנ"ל. 'יעקב אבינו סבר שבבית אבותינו השקט יהיה לו, ולכן ביקש רק על הדרך לשם שתעבור עליו בשלום ובשלוה, ולכן אמר בלשון "בשלום". ואולם דוקא בבית אביו לא מצא מנוחה, שהרי קפץ עליו רוגזו של יוסף..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־14 אורחים