האם מותר לשאת שני נשים

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 02:45

השאלה בכותרת, כתוצאה מפרשת השבוע. יעקב נושא שני אחיות. הרמב"ן כבר עומד לבאר מפני מה יעקב המדקדק במצוות התורה כמו אביו וסבו ששמרו את התורה, לא נזהר לשאת שני אחיות. אבל נקודה נוספת, האם בזמנינו מותר לשאת שני נשים, או שחוששים לחרם דרבינו גרשום?

מצאתי מאמר מקיף ונפלא באתר עולמות, שעסק בזה מכמה זויות ואני מעתיקו לחברי הפורום.
א. מדין הגמרא "נושא אדם כמה נשים על אשתו", אולם במאה השמינית לאלף החמישי [לבריאת העולם] תיקן רבנו גרשום מאור הגולה "חרם" בהסכמת קהילות אשכנז שלא לשאת שתי נשים. ועוד תיקן, שלא לגרש אשה בעל כרחה.
ודנו והפוסקים בטעם התקנות, והאם תוקף התקנה כדין תורה או מדרבנן.
ב. עוד דנו הפוסקים האם רבנו גרשום גזר חרם רק עד סוף האלף החמישי, ומה תוקף החרם לאחר זמן זה.
ג. תקנת רבנו גרשום התקבלה בארצות אשכנז, ולא בספרד ובארצות המערב ובמזרח. וצ"ע האם החרם חל על הגברא או על המקום, ונפקא מינה להולך ממקום שנתקבלה התקנה למקום שלא נתקבלה [תוקפו של חרם דרבנו גרשום בארץ ישראל בזמנינו, לאחר שנתקבצו בתוכה הקהילות מכל התפוצות].
ד. חרם דרבנו גרשום במקום מצוה [כגון שהתה עשר שנים ולא ילדה או ביבום].
ה. עוד דנו הפוסקים, האם רשאי לשאת אשה אחרת כאשר אשתו הראשונה מוחלת.
ו. לישא אשה שניה, או לגרש אשתו הראשונה בעל כרחה - מה עדיף להתיר.
ז. נישואי אשה שניה כשאשתו הראשונה נשתטית או ברחה.
• • •
ח. היתר מאה רבנים
רבנו גרשום קבע בנוסח התקנה, שאין להתיר לישא אשה אחרת "אלא במאה אנשים משלוש ארצות ושלוש קהילות". ודנו הפוסקים:
• האם ה"אנשים" צריכים להיות רבנים יושבי על מדין בדווקא.
• מאה הרבנים בשלושה מקומות, או די במקום אחד שנמצאים בו מאה רבנים משלוש ארצות.
• צירוף רבנים מארצות שלא נתפשטה בהם התקנה.
• האם הבעל צריך לקבץ את חתימות הרבנים, או שמותרים לשלוח החתימה בדואר.
א. מדין הגמרא "נושא אדם כמה נשים על אשתו", כל עוד יש סיפק בידו לפרנסם, כדברי הגמרא במסכת יבמות [1].
אולם במאה השמינית לאלף החמישי לבריאת העולם תיקן רבנו גרשום מאור הגולה "חרם" בהסכמת קהילות אשכנז שלא לשאת שתי נשים. ועוד תיקן, שלא לגרש אשה בעל כרחה [ראה בנוסח התקנות מכתב יד ספר ארחות חיים לרבינו אהרון מלוניל, מרבותינו הראשונים, המובא באינצקלופדיה תלמודית [1]].
ודנו הראשונים והפוסקים בטעם התקנות, והאם תוקף התקנה כדין תורה או מדרבנן, ונפקא מינה כשיש ספק.
ועוד דנו הפוסקים מהו זמן תקנות החרם - האם רבנו גרשום גזר חרם רק עד סוף האלף החמישי [ומה תוקף החרם לאחר מכן], והיכן נתקבל החרם [וראה בדברי רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה [1] מדוע נקרא רבנו גרשום "מאור הגולה"].
והנה תקנה זו של רבנו גרשום הוזכרה בדברי רבותינו הראשונים והפוסקים האחרונים, ומעיון בטעמים אלו נבוא לבירור זמן התקנות ותוקפן, ובנפקא מינות נוספות כדלקמן.

ב. טעמי התקנה שלא לישא שני נשים ותוקפה
[א] משום הפרוצים - הרשב"א (הובא בדרכי משה [3] ס"ק ט) כתב שרבנו גרשום תיקן שלא ישא ב' נשים, כדי לגדור בפני הפריצים וההוללים המתעללים בנשותיהם שלא כראוי.
[ב] כדי למנוע קטטה - כן מבואר בשו"ת הר"ן [2], ובדברי הגהות מרדכי המובא בדרכי משה [3] ס"ק יא).
[ג] החרם שלא לישא ב' נשים תוקן בגלל החרם שלא לגרש בעל כרחה - שו"ת אבני עזר [10] בשם מהר"ם פאדווה.
[ד] משום מזונות - מהר"ם פאדובה [3] כתב שתקנת רבנו גרשום היתה מחמת החשש שמא ירבה לו נשים ולא יוכל לפרנסן "לפי שבגולה אנו טרודים ונענים וכל ממוננו על קרן הצבי".
[ה] סכנת הגויים - בשו"ת שאילת יעבץ [2] כתב בטעם התקנה "מפני חמת המציק שאינם מתירים לאדם לקחת יותר מב' נשים".
[ו] גזירת חורבן בית המקדש - בשו"ת אבני עזר [10] הביא בשם הרב שמן ששון, שמעיקר הדין היה צריך לגזור שלא לישא נשים לאחר החורבן, אלא שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, ולכן גזר רבנו גרשום שלא ישא ב' נשים.
[ז] חשש שלא ישא אחותו מאביו - בשו"ת אבני עזר [10] הביא בשם שו"ת משכנות יעקב, שחששו שמא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת, ויזדווגו הבנים זה לזה ונמצא אח נושא את אחותו.
והנה נחלקו ראשונים ואחרונים האם חדר"ג הוא כעין דין דאורייתא או כעין דין דרבנן או מדברי קבלה. בדרכי משה [3] ס"ק ט) כתב "שלא גזר משום חשש איסור דאורייתא ואינה אלא תקנה בעלמא, ובשל סופרים הלך אחר המיקל, כל שכן בתקנה בעלמא. ובהמשך דבריו (שם ס"ק י) כתב בשם הגהות מרדכי "דטעם רבנו גרשום משום קטטה בעלמא ולא משום דררא דאיסורא דאורייתא", ודבריו הובאו להלכה בבית שמואל [4] ס"ק כא). ברם השדי חמד [7] הביא מדברי הפוסקים שאיסור החרם מהתורה. וראה סיכום השיטות באנציקלופדיה תלמודית [12], ובשו"ת אבני עזר [10] תלה את שורש המחלוקת האם תוקף החרם מדאורייתא או מדרבנן, בטעמים המובאים לעיל ביסוד החרם.

ג. זמן מקומות התפשטות תקנות רבנו גרשום [חלות החרם - על הגברא או על המקום]
הרשב"א נשאל [1] האם תקנת רבנו גרשום היתה רק באשכנז ובצרפת "מפני צורך השעה" במקומות אלו. וכתב הרשב"א: "עיקר תקנתו לא ידעתי, אך מן הדומה הרב לא תיקן בכל מקום", והוסיף: "אותה תקנה לא פשטה בכל גבולותינו, ואף לא בגבולות פרובינציה הסמוכים לצרפת לא שמענו שפשטה. ומעשים במקומינו בתלמידי חכמים ואנשי מעשה שנשאו אשה על נשיהם, ואחרים רבים, ולא חשש שום אדם בדבר זה מעולם".
דברי הרשב"א הובאו בבית יוסף [3] שהוסיף והביא את דברי המהרי"ק, "שלא התקין רבנו גרשום אלא עד סוף האלף החמישי". והביא הרמ"א בדרכי משה [3] כי לאור זאת כתב הבית יוסף דבזמן הזה אין לכוף על חרד"ג, כיון כבר בטל. אולם כתב הרמ"א על דברים אלו: "ואין נוהגים כן, אלא כופים להוציא אחת אם אחד נשא ב' נשים".
ואמנם תקנת רבנו גרשום התקבלה בארצות אשכנז, ולא בספרד ובארצות המערב ובמזרח. וכפי שנראה מדברי השו"ע [4] אבן העזר סי' א סע' י) שכתב על תקנת חרד"ג "ולא פשטה תקנתו בכל הארצות, ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי". ועל כך כתב הרמ"א: "ומ"מ בכל מדינות אלו [אשכנז] התקנה והמנהג במקומו עומד, ואין נושאין ב' נשים, וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן", יעו' בדבריו.
וכתב הפתחי תשובה [4] ס"ק יט) כי מדברי רבותינו הראשונים [ר"ן, מרדכי, מהר"ם מרוטנבורג, ראבי"ה] שהביאו את תקנת רבנו גרשום ולא כתבו שהגביל אותה, משמע שלא כלה זמן התקנה. וכתב בשו"ת אבני עזר [10] אות ו) שיתכן וענין "הגבלת הזמן" תלוי בטעמי החרם, ולפי הטעמים שאין בתקנה זו שום סייג לתורה אלא היא תקנה דרבנן או מדברי קבלה, צ"ל שיש גבול זמן לתקנה. אולם לטעם שהחרם לישא ב' נשים היה גזירה משום חדר"ג דגירושין, או משום הגזירה שלא ישא אחותו מאביו, שפיר י"ל שתקנתו היתה תקנה עולמית".
ומעתה יש לברר מה דין ההולך ממקום שפשט שם החדר"ג למקום שלא פשט שם. ואמנם לדעת הר"ן [2] "אין המקום גורם", אלא החדר"ג חל על האדם ["אקרקפתא דגברא"], וכיון שחל עליו בעודו במקומו, אין אומרים שמפני שיצא ממקומו יהא החרם מסולק מעליו. אולם היעבץ [3] כתב לשיטתו שטעם התקנה "מפני סכנת הערלים", ולכן "המקום גורם". וראה במש"כ בשדי חמד [7] בנדון.
• תוקפו של חרם דרבנו גרשום בארץ ישראל בזמנינו - לאחר שנתקבצו בתוכה הקהילות מכל התפוצות, ראה בשו"ת יביע אומר [8] ובמאמרו של הרב אברם שרמן [9].
• • •
ד. ונראה לדון בעוד נפק"מ בטעמים לתקנת רבנו גרשום שלא לישא ב' נשים.
• חרם דרבנו גרשום במקום מצוה [כגון שהתה עשר שנים ולא ילדה או ביבום] - הריטב"א [1] כתב בשם התוספות כי "ביבמה לא החרים". וכן מפורש במהר"ם פדאווה [2] "כי לא גזר [רבנו גרשום] במקום שיש מצוה או חשש איסור". וכן פסק בשו"ע [4] אבן העזר סי' א סע' י). אולם הדרכי משה [3] ס"ק ט) הביא בשם מהר"י מינץ ואור זרוע לאסור אף במקום יבום, וכתב עוד "דאפילו לדעת המתירים במקום יבום, מ"מ בשהה עשר שנים עם אשתו אין להיתר, דשאני יבום, דאשה הקנו לו מן השמים". והרמ"א [4] שם) הביא את שתי הדעות. וראה בשו"ת אבני עזר [10] אות ה) שתלה את שורש מחלוקתם בטעמים המובאים לעיל ביסוד החרם.
• נישואי אשה שניה כאשר הראשונה מוחלת - בדרכי משה [3] ס"ק ח) ובבית שמואל [4] ס"ק כ) כתבו שלא מועילה מחילת האשה, ואינו רשאי לשאת אשה אחרת גם אם נתרצתה הראשונה. ובשו"ת אבני עזר [10] אות ג) הביא מדברי הכנסת הגדולה, ששפיר מועילה מחילתה, ותלה את שורש מחלוקתם בטעמים המובאים לעיל ביסוד החרם.
• לישא אשה שניה, או לגרש אשתו הראשונה בעל כרחה, מה עדיף להתיר - יעו' במש"כ בפתחי תשובה [4] ס"ק טז). והנודע ביהודה [6] נקט "דבאמת יותר חמור גירושין בעל כורחה מלישא אחרת, והראיה דחרם שלא לישא אחרת קבע הגאון בה זמן עד סוף אלף החמישי, וחרם שלא לגרש בעל כורחה לא מצינו בשום מקום שקבע בו זמן, ואדרבה ראיתי באיזה תשובה מפורש שלא קבע בו זמן".
• • •
ה. נישואי אשה שניה כשאשתו הראשונה נשתטית או ברחה
הרמ"א [4] אבן העזר סי' א סע' י) כתב: "ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית, או שהוא מן הדין לגרשה ואינו רוצה ליקח גט ממנו, יש להקל להתיר לו לישא אחרת". אולם הב"ש (שם ס"ק כג) הביא מדברי הב"ח שכתב: "קבלה מגדולי העולם שיציעו הענין לפני הגדולים שבאותו הדור, ויסכימו בהיתר מאה רבנים וגם ישליש סך הכתובה ונדוניה". והלכה זו נשנתה במקום אחר בשו"ע אבן העזר [5] סי' קיט סע' ו) שיכול לגרש אשה בלא דעתה, וזהו לדעת מרן השו"ע, שלא נתקבלו תקנות רבנו גרשום אלא באשכנז. ועל כך כתב הרמ"א: "אבל רבנו גרשום החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה אם לא שעברה על דת", עי"ש בכל דבריהם ובבית שמואל שם.
וראה בשו"ת אבני עזר [10] אות ח) שהביא מדברי האחרונים שדנו בארוכה האם רבנו גרשום החרים גם במקום שנשטתה אשתו, ותלה את שורש מחלוקתם בטעמים המובאים לעיל ביסוד החרם.
ועי' בדברי רבי חיים עוזר גרדז'ינסקי [ראב"ד וילנא] בשו"ת אחיעזר [7] במש"כ בנדון חרד"ג בשוטה ואשה שברחה.
היתר מאה רבנים - רבנו גרשום קבע בנוסח התקנה [1] שאין להתיר לישא אשה אחרת "אלא במאה אנשים משלוש ארצות ושלוש קהילות". ובשו"ת חתם סופר [6] דן האם צריך מאה הרבנים בג' מקומות, או די במקום אחד שנמצאים בו מאה רבנים מג' ארצות. וראה באנציקלופדיה תלמודית [12]-[13] סיכום הדינים [האם ה"אנשים" צריכים להיות רבנים יושבי על מדין בדווקא, בנדון צירוף רבנים מארצות שלא נתפשטה בהם התקנה, והאם הבעל צריך לקבץ את חתימות הרבנים, או שמותרים לשלוח החתימה בדואר].
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 02:47

גל גל
הודעות: 2
הצטרף: 27 יוני 2018, 21:13
יצירת קשר: יצירת קשר עם גל גל
האם מותר בזמנינו לשאת שתי נשים - פרשת ויצא
הודעה שלא נקראהעל ידי גל גל » אתמול, 12:21

בס''ד

פרשת ויצא: האם מותר לשאת אשה שנייה?

פתיחה

בפרשת השבוע מובא, שיעקב אבינו עבד את לבן ארבע עשרה שנה, בשביל לזכות לבסוף גם ברחל וגם בלאה. כיצד יעקב אבינו נשא שתי אחיות? הרי תורה אוסרת לשאת שתי אחיות! המהר''ל (גור אריה מו, י) תירץ, שאפשר שיעקב אבינו פעל על פי רוח הקודש וציווי מיוחד, ומשום כך זה לא היה בעיה. הרמב''ן תירץ (כו, ה), שהאבות אמנם קיימו את כל המצוות, אבל רק בארץ ישראל, ובלשונו:

''והנראה אליי מדעת רבותינו, שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש, ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות.''

כך גם מסביר הרמב''ן (מח, ז), את הסיבה שרחל מתה לפני הכניסה לארץ, כדי שיעקב אבינו לא ייכנס לארץ ישראל, כאשר הוא נשוי לשתי אחיות (ועיין ברמב''ן ביבמות צח ע''א שתירץ אחרת). בעקבות יעקב אבינו שנשא שתי נשים, נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר בזמנינו לשאת אשה נוספת, ושאלת תוקפו ומשמעותו של 'חרם דרבנו גרשום'.

דין הגמרא

רבינו גרשום (חי לפני בערך אלף שנה), תיקן לא מעט תקנות. הרבה מהן לא ידועות, אך מספר תקנות התפרסמו מאד, כמו האיסור לגרש אשה בעל כרחה, והאיסור לקרוא מכתב של אדם אחר ללא רשות. אחת מהתקנות הייתה, שאסור לשאת שתי נשים, ובמידה ואדם יעבור על התקנה, יחרימו אותו. עוד לפני שנגיע לעיסוק בחרם, יש לבדוק, האם על פי דין הגמרא, מותר לשאת שתי נשים.

על פי דין הגמרא, כולם מודים שבמידה ואשתו של אדם מסכימה, הוא יכול לשאת אשה נוספת, כמו בזמן התורה. נחלקו האמוראים מה הדין, כאשר האשה מסרבת שהבעל יתחתן עם אשה נוספת, האם מותר לו בכל זאת להתחתן? לדעת רב אמי, אסור לאדם לשאת אשה נוספת בניגוד לרצון אשתו, ואילו לדעת רבא, הוא יכול שלא להתחשב ברצון אשתו, ולשאת אשה נוספת. ובלשון הגמרא:

''אמר רבי אמי: כל הנושא אשה על אשתו - יוציא וייתן כתובה. רבא אמר: נושא אדם כמה נשים על אשתו; והוא, דאית ליה למיזיינינהי (= ובתנאי שהוא יכול לפרנס אותן).''

להלכה נפסק בשולחן ערוך (אבה''ע א, ט) כדעת רבא, שאדם יכול לשאת אשה נוספת בניגוד לרצון אשתו. אמנם, כפי שכבר עולה מדברי רבא בגמרא, אדם יכול לשאת יותר מאשה אחת, רק בתנאי שהוא יכול לפרנס כל אשה כראוי, וכן נפסק להלכה.

חרם דרבינו גרשום

לפני כאלף שנים תיקן רבינו גרשום, חרם על אדם שיישא יותר משתי נשים. מדוע היה צורך לתקן תקנה זו? הועלו מספר אפשרויות:

א. כפי שראינו לעיל, הגמרא מתנה את ההיתר לשאת שתי נשים, בכך שאדם יוכל לפרנס כל אשה כראוי. המהר''ם פדואה (שו''ת סי' יד) טען, שרבינו גרשום חשש, שאדם יישא הרבה נשים ויוולדו לו הרבה ילדים, והוא לא יוכל לפרנס אותם כראוי. משום כך הוא תיקן, שאדם יוכל לשאת רק אשה אחת:

''עוד נכון לומר, שתקנת רבנו גרשם שלא לישא שתי נשים... כי חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותנו בגולה, אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה ( = שהלכה כמותו) שכתב ש'נושא אדם כמה נשים' הא מסיים 'והוא דאית ליה למיזיינינהו (= הוא מתנה את זה בכך שיש לו לפרנס אותן)'' ועל אלה חששו קדמונינו בהיותנו בגולה טרודים וכעניים, וכל ממוננו על קרן הצבי.''

ב. הר''ן טען (שו''ת סי' מח), שנשיאת שתי נשים, עלולה לגרום לצרות ולבעיות (כפי שכבר רומזת התורה), ומשום כך תיקן רבינו גרשום שלא יישאו שתי נשים, וכן כתב המרדכי (כתובות רצא). לא זו בלבד, יש שטוענים שרבינו גרשום התעורר לתקן את החרם, בעקבות מקרה פרטי שקרה לו. היו לו שתי נשים, ואחת מהנשים קינאה באשה השניה, ומשום כך היא ניסתה להרוג את רבינו גרשום (אם כי יש לציין, שלא מדובר במקור מבוסס דיו).

התפשטות החרם

האם החרם תקף בכל מקום, או שיש מקומות שלא קיבלו אותו על עצמם, ומשום כך גם בזמן הזה הם יכולים לשאת שתי נשים?

א. רבינו גרשום חי באזור צרפת, ובעקבות כך החרם התפשט אצל האשכנזים מאוד, ופרט באזורים של צרפת – גרמניה - פולין, ופסקו אותו להלכה המרדכי, הראבי''ה והמהר''ם מרוטנבורג, כולם מחכמי האשכנזים, ובלשון הארחות חיים (חלק ג), שמנה את התקנות שתיקן רבינו גרשום: ''והחרם ששם רבינו גרשון, שלא לשאת שתי נשים''.

ב. בניגוד לאשכנזים, אצל הספרדים התקנה לא התפשטה. כך עולה מדברי הר''ן בתשובה (סי' מח), המהרי''ק (שורש קא) ועוד, וכך ענה הרשב''א לשאלה (ג, תמו), האם יש מקרים חריגים, שבהם גם רבינו גרשום מודה שאפשר לשאת שתי נשים (ונעסוק בזה בהמשך):

''שאלה: שאלת תקנת רבינו גרשם ז"ל שהחרים שלא ישא אדם אשה על אשתו, וכן לא יגרש את אשתו בעל כרחה, אם החרים הרב זה אפילו במי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה? תשובה: עיקר תקנתו לא ידעתי, אך מן הדומה הרב לא תיקן בכל מקום... ומכל מקום בין תקן בין לא תקן, אותה תקנה לא פשטה בכל גבולותינו ואף לא בגבולות פרובינצה הסמוכים לצרפת לא שמענו שפשטה, ומעשים במקומנו בתלמידי חכמים ואנשי מעשה שנשאו אשה על נשיהם, ואחרים רבים ולא חשש שום אדם בדבר זה מעולם.''

מקום נוסף להקל, הביא המהרי''ק בשם הרשב''א (שם). הוא כתב, שכאשר רבינו גרשום תיקן את התנקה, הוא תיקן אותה רק עד תחילת האלף החמישי, והזמן הזה כבר חלף. יש שחלקו על דברי המהרי''ק, הפתחי תשובה כתב (אבה''ע א, יט), שכל החכמים שדנו בתקנה, ובניהם הר''ן, המהר''ם מרוטנבורג, הראבי''ה ועוד, כלל לא הזכירו כלל את ההיתר שהביא המהרי''ק.

להלכה

המחלוקת בין חכמי האשכנזים לספרדים, התגלגלה עד למחלוקת השולחן ערוך (אבה''ע א, י) הספרדי, והרמ''א האשכנזי (שם). השולחן ערוך פסק כדעת חכמי ספרד, שאין מניעה לשאת אשה נוספת. ואילו הרמ''א חלק על דבריו, וסבר שהאיסור נוהג גם בזמן הזה:

''רבינו גרשום החרים על הנושא על אשתו... ולא פשטה תקנתו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי. הגה (= רמ''א): ומכל מקום בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד, ואין נושאין שתי נשים, וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן. ויש אומרים דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם רבינו גרשום (ב"י סי' פ"ז), מאחר שכבר נשלם אלף החמישי, ואין נוהגין כן (= וכן כופים להוציא מי שנשא שתי נשים).''

אם כן לדעת האשכנזים, בוודאי שאי אפשר לשאת היום שתי נשים. האם לדעת הספרדים, אפשר בזמן הזה בארץ ישראל לשאת שתי נשים? התשובה היא שלא. מדוע? הרי השולחן ערוך לא פסק את חרם דרבינו גרשום!

הסיבה לכך היא, שהשולחן ערוך פסק את דברי הנימוקי יוסף בשם הריטב''א (יבמות יד ע''ב ד''ה עונה), שבמקום שבו נהוג שלא לשאת שתי נשים, אז כאשר הבעל מתחתן עם האשה הראשונה, זה נחשב כאילו הוא מתחתן איתה על דעת כך, שהוא לא ייקח אשה נוספת, ובלשון השולחן ערוך (א, ט): ''ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו (בחופה ספרדית נהוג, שהחתן נשבע בתקיעת כף, שלא לשאת אשה נוספת)''.

בעקבות פסיקת השולחן ערוך והרמ''א, נקבע בחוק הישראלי (סעיף 176 לחוק העונשין), שאדם שנושא אשה נוספת, או אשה שמתחתנת עם גבר נוסף, דינם מאסר של חמש שנים. אמנם, כפי שמופיע בהמשך החוק (סעיף 179), במקרים מיוחדים התירו לאדם לשאת אשה נוספת, וזה מוביל אותנו לדין הבא, היתר נישואים במקרים חריגים, והיתר מאה רבנים.

מקרים חריגים

גם לדעת רבינו גרשום, שאוסר לשאת אשה נוספת יש לדעת חלק מהראשונים, מקרים חריגים שבהם רבינו גרשום לא תיקן את החרם, וחלקם נפסקו ברמ''א להלכה כפי שנראה.
הרמ''א (א, י) הביא מחלוקת בין הראשונים בשאלה, האם במקום מצווה מתירים לשאת אשה נוספת. למשל, הגמרא ביבמות (סד ע''א) כותבת, שבמידה ואדם שהה עם אשתו עשר שנים, והיא לא ילדה, הוא צריך לגרש אותה, כדי לקחת אשה, ממנה הוא יוכל להביא ילדים (בימינו הדין שונה, ואכמ''ל). נחלקו הראשונים, האם במקרה כזה, של הבאת ילדים לעולם, יכול אדם לקחת אשה נוספת על אשתו.

א. הריטב''א פסק, שרבינו גרשום תיקן את תקנתו, שלא במקום מצוה, אבל במקום מצווה, מותר לשאת אשה נוספת, ובלשונו (יבמות סד ע''א): ''ואף על פי שהחרים רבינו גרשום ז"ל בישיבת כמה חכמים, שלא ישא אדם אשה על אשתו, בכי הא (= במקרה כזה) לא תקן רבינו ז"ל, וכן כתבו רבני צרפת בתשובה''. כך פסקו להלכה גם הרשב''א (שם) והמהר''ם פדואה (סי' יט).

ב. לעומת זאת לדעת המרדכי (יבמות נז), האיסור קיים גם במקום מצווה, לכן אסור לאדם לקחת אשה נוספת, גם אם אין לו ילדים. כמו כן, במקום שבו אחד מהאחים נפטר ללא ילדים, ואחיו שכבר נשוי צריך לייבם את אשת הנפטר או לחלוץ לה, פסק המרדכי שהוא חייב לחלוץ לה (למרות שמצווה יותר לייבם), מכיוון שיש לו כבר אשה, ואסור לו לקחת נוספת, וכך כתב בחריפות המהר''י מינץ (י'):

''זבובי מות יבאיש שמן רקח. זבובי מות יבאיש זהו המוחרם גרשון בונפאצ"ו דכתיב: ''חופר גומץ (=שוחה) בו יפול, ופורץ גדר ישכנו נחש'... אשר המוחרם משיאו שם רע בעמיו לכתוב עליו ( = כלומר הוא משקר), שמהרר"א הסכים עמו, שמותר ליקח שתי נשים, כי גזירת הגאון רבינו גרשום מאור הגולה ז"ל, איננה במקום מצוה לקיים מצות פריה ורביה, כי במקום מצוה לא גזר.''

כיצד נפסק להלכה? קודם כל בפשטות, הדיון הוא רק לפי שיטת הרמ''א, כי לדעת השולחן ערוך כפי שראינו לעיל, אין איסור כללי לשאת שתי נשים, אלא רק במקום שלא נהגו, ובוודאי שבמקרים כאלה, נהגו לשאת שתי נשים. הרמ''א הביא את שתי הדעות להלכה, והט''ז כתב (ס''ק טז) , שמכיוון שמדובר בתקנה דרבנן, אפשר להקל.

מקרה נוסף שעלול לקרות, שהרמ''א פסק אותו להלכה. לפעמים אשתו של אדם יכולה להשתטות ממחלה, או להיפגע בתאונת דרכים וכדומה, במצב שלא מאפשר לה לתפקד. גם במקרה כזה, הרבה פוסקים התירו לאדם לשאת אשה נוספת.

היתר מאה רבנים

כאשר תקנו את חרם דרבינו גרשום, התנו שבמידה ויצטרכו להתיר במקום חריג לשאת אשה נוספת, יביאו חתימות של מאה רבנים שיאשרו, שאכן מדובר במקרה חריג, שאפשר בעקבותיו להתיר לאדם לשאת אשה נוספת, ובלשון הב''ח (אבה''ע סי' א):

''ומסתמא מה שנמצא בדברי האחרונים שיסכימו בהיתר חרם זה מאה רבנים, כך קיבלו הם מפי בית דין של רבנו גרשום מאור הגולה, שכשיגיע איזה ענין בין איש לאשתו שאין ראוי להחזיק בחרם זה, יהיה מה שיהיה, יתירו את החרם בהסכמת מאה רבנים, כדי שלא יהא דבר קל בעיני הדורות הבאים לישא אשה על אשתו.''

אמנם, חלק מהפוסקים סברו, שאין צורך בזמן הזה במאה חתימות. הרמ''א בדרכי משה (א, י) טען, שהצורך במאה חתימות, נהג רק עד סוף האלף החמישית, ומכיוון שעברנו את אותו התאריך, אין צורך בחתימות. כמו כן המהר''ם פדואה טען (סי' יג), שהצריכו היתר של מאה רבנים, רק במקום שבו בדרך כלל לא מתירים לשאת אשה נוספת, אבל במקרים שראינו לעיל, מותר גם בלי מאה רבנים.

אני מצרף גם את המאמר, כקובץ וורד. מוזמנים להגיב...
קבצים מצורפים
7. חרם דרבינו גרשום.docx
(27.67 KiB) הורד 3 פעמים
חזור למעלה
ביקורת תהיה
הודעות: 406
הצטרף: 05 אפריל 2017, 17:49
יצירת קשר: יצירת קשר עם ביקורת תהיה
Re: האם מותר בזמנינו לשאת שתי נשים - פרשת ויצא
הודעה שלא נקראהעל ידי ביקורת תהיה » אתמול, 18:39

גל גל כתב:
לפני כאלף שנים תיקן רבינו גרשום חרם על אדם שיישא יותר משתי נשים. מדוע היה צורך לתקן תקנה זו? הועלו מספר אפשרויות.

ואני אמרתי בעניי, כי החרם היה מכוון כנגד אותם אנשים סוחרים, הנודדים ממקומותיהם למרחקים, ומה ימנע מהם לעזוב את נשותיהם לאנחות ולבנות במרחק חיים חדשים עם פנים חדשות? עמד ותיקן שלא יהא אדם רשאי לשאת אשה אלא אם כן רווק הוא.
ועדיין היה יכול הבעל לשלוח גט פיטורין לאשתו ביד שליח, והשליח ימסרנו לה בעל כרחה; עמד ותיקן שלא יוכל איש לשלח את אשתו אלא מדעתה.
נמצאו שתי התקנות משלימות זו את זו בשמירה על שלום בנות ישראל, שלא תופקרנה לגורלן על ידי בעליהן שאיבדו את חינן בעיניהם.
חזור למעלה
סמל אישי של המשתמשאוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15862
הצטרף: 03 מאי 2010, 17:49
שם מלא: משה דביר
יצירת קשר: יצירת קשר עם אוצר החכמה
Re: האם מותר בזמנינו לשאת שתי נשים - פרשת ויצא
הודעה שלא נקראהעל ידי אוצר החכמה » אתמול, 18:50

דווקא בגלל החשש הזה שהוא בלאו הכי אסור מדינא דגמרא?
חזור למעלה
ביקורת תהיה
הודעות: 406
הצטרף: 05 אפריל 2017, 17:49
יצירת קשר: יצירת קשר עם ביקורת תהיה
Re: האם מותר בזמנינו לשאת שתי נשים - פרשת ויצא
הודעה שלא נקראהעל ידי ביקורת תהיה » אתמול, 20:33

נאחזתי.
חזור למעלה
גל גל
הודעות: 2
הצטרף: 27 יוני 2018, 21:13
יצירת קשר: יצירת קשר עם גל גל
Re: האם מותר בזמנינו לשאת שתי נשים - פרשת ויצא
הודעה שלא נקראהעל ידי גל גל » אתמול, 23:19

ביקורת תהיה כתב:
גל גל כתב:
לפני כאלף שנים תיקן רבינו גרשום חרם על אדם שיישא יותר משתי נשים. מדוע היה צורך לתקן תקנה זו? הועלו מספר אפשרויות.

ואני אמרתי בעניי, כי החרם היה מכוון כנגד אותם אנשים סוחרים, הנודדים ממקומותיהם למרחקים, ומה ימנע מהם לעזוב את נשותיהם לאנחות ולבנות במרחק חיים חדשים עם פנים חדשות? עמד ותיקן שלא יהא אדם רשאי לשאת אשה אלא אם כן רווק הוא.
ועדיין היה יכול הבעל לשלוח גט פיטורין לאשתו ביד שליח, והשליח ימסרנו לה בעל כרחה; עמד ותיקן שלא יוכל איש לשלח את אשתו אלא מדעתה.
נמצאו שתי התקנות משלימות זו את זו בשמירה על שלום בנות ישראל, שלא תופקרנה לגורלן על ידי בעליהן שאיבדו את חינן בעיניהם.


דרך אגב החתם סופר (ח''ג אבה''ע א, א) מחלק בין התקנות. הוא טוען, שהתקנה שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה, כולם קיבלו כולל הספרדים, ואילו את התקנה שלא לשאת שתי נשים, נהגה רק אצל האשכזנים.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 02:49

יאיר נפלא. עוד מהלכים על יעקב שנשא שני אחיות, ועל חרם דרבינו גרשום כאן הוא מקומם.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי מספר אחד » 12 נובמבר 2018, 03:44

היום אין מצב להתחתן עם שני נשים
האישה הראשונה מקנה באישה השניה ובכלל בדור שלנו זה קשה מאד לשאת 2 נשים[עניין של מידות קנאההאחת לשניה]
וגם תקנת רבינו גרשון
מספר אחד
 
הודעות: 83
הצטרף: 06 נובמבר 2018, 18:16
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 16:08

מספר אחד כתב:היום אין מצב להתחתן עם שני נשים
האישה הראשונה מקנה באישה השניה ובכלל בדור שלנו זה קשה מאד לשאת 2 נשים[עניין של מידות קנאההאחת לשניה]
וגם תקנת רבינו גרשון

אתה צודק. מבחינת החוק אכן כך. אבל לא תמיד החוק נאכף בפרט על בני דודינו. ולהבדיל, לפני למעלה מעשור יהודי ת"ח ראש כולל חשוב קיבל היתר מאחד מהפוסקים הספרדיים לשאת שני נשים. וכל ירושלמי מכיר את העובדה ואת האיש. ומה שלא יהיה גם אם הדיון התיאורטי אבל במישור התורני יש לו מקום. ויש בזה כמה נפק"מ כפי העולה מהמאמר שצוטט בראש האשכול, דוגמא אחת: נישואי אשה שניה כשאשתו הראשונה נשתטית או ברחה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 12 נובמבר 2018, 16:43

א. צ"ל שתי* נשים

ב. לתימנים מותר (לא קיבלו חדר"ג) - (אא"כ יש בזה 'דינא דמלכותא דינא')
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 15476
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 נובמבר 2018, 16:46

יאיר כתב:א. צ"ל שתי* נשים

ב. לתימנים מותר (לא קיבלו חדר"ג) - (אא"כ יש בזה 'דינא דמלכותא דינא')

א. אם כך עדיף לכתוב ב' נשים. לצאת ידי חובת המדקדקים.
ב. גם הספרדים לא כולם קיבלו. אבל המעשה שרמזתי עליו, לא מדובר על תימני. ולא על פוסק תימני.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: האם מותר לשאת שני נשים

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 נובמבר 2018, 00:11

יאיר כתב:
פרשת ויצא: האם מותר לשאת אשה שנייה?

פתיחה

בפרשת השבוע מובא, שיעקב אבינו עבד את לבן ארבע עשרה שנה, בשביל לזכות לבסוף גם ברחל וגם בלאה. כיצד יעקב אבינו נשא שתי אחיות? הרי תורה אוסרת לשאת שתי אחיות! המהר''ל (גור אריה מו, י) תירץ, שאפשר שיעקב אבינו פעל על פי רוח הקודש וציווי מיוחד, ומשום כך זה לא היה בעיה. הרמב''ן תירץ (כו, ה), שהאבות אמנם קיימו את כל המצוות, אבל רק בארץ ישראל, ובלשונו:

..

חרם דרבינו גרשום

לפני כאלף שנים תיקן רבינו גרשום, חרם על אדם שיישא יותר משתי נשים. מדוע היה צורך לתקן תקנה זו? הועלו מספר אפשרויות:
..

ב. הר''ן טען (שו''ת סי' מח), שנשיאת שתי נשים, עלולה לגרום לצרות ולבעיות (כפי שכבר רומזת התורה), ומשום כך תיקן רבינו גרשום שלא יישאו שתי נשים, וכן כתב המרדכי (כתובות רצא). לא זו בלבד, יש שטוענים שרבינו גרשום התעורר לתקן את החרם, בעקבות מקרה פרטי שקרה לו. היו לו שתי נשים, ואחת מהנשים קינאה באשה השניה, ומשום כך היא ניסתה להרוג את רבינו גרשום (אם כי יש לציין, שלא מדובר במקור מבוסס דיו).

התפשטות החרם
..

אם כן לדעת האשכנזים, בוודאי שאי אפשר לשאת היום שתי נשים. האם לדעת הספרדים, אפשר בזמן הזה בארץ ישראל לשאת שתי נשים? התשובה היא שלא. מדוע? הרי השולחן ערוך לא פסק את חרם דרבינו גרשום!

הסיבה לכך היא, שהשולחן ערוך פסק את דברי הנימוקי יוסף בשם הריטב''א (יבמות יד ע''ב ד''ה עונה), שבמקום שבו נהוג שלא לשאת שתי נשים, אז כאשר הבעל מתחתן עם האשה הראשונה, זה נחשב כאילו הוא מתחתן איתה על דעת כך, שהוא לא ייקח אשה נוספת, ובלשון השולחן ערוך (א, ט): ''ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו (בחופה ספרדית נהוג, שהחתן נשבע בתקיעת כף, שלא לשאת אשה נוספת)''.

בעקבות פסיקת השולחן ערוך והרמ''א, נקבע בחוק הישראלי (סעיף 176 לחוק העונשין), שאדם שנושא אשה נוספת, או אשה שמתחתנת עם גבר נוסף, דינם מאסר של חמש שנים. אמנם, כפי שמופיע בהמשך החוק (סעיף 179), במקרים מיוחדים התירו לאדם לשאת אשה נוספת, וזה מוביל אותנו לדין הבא, היתר נישואים במקרים חריגים, והיתר מאה רבנים.

..
מוזמנים להגיב...


יאיר. שני הערות על המאמר שצרפת בנוגע לחרם דרבינו גרשום.
א. על מה שכתב בגוף המאמר -"יש שטוענים שרבינו גרשום התעורר לתקן את החרם, בעקבות מקרה פרטי שקרה לו. היו לו שתי נשים, ואחת מהנשים קינאה באשה השניה, ומשום כך היא ניסתה להרוג את רבינו גרשום".

זו בדותא! [פלא על כותב תורני שמעלה גירסה מפוקפקת כזו!]
מתוך ויקפדיה - אגדה בדיונית הקושרת את תקנת חרם דרבנו גרשום עם סיפור חייו של רבנו גרשום עצמו והסגרתו בידי אשתו השנייה באשמת מעילה לידי בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, נכתבה בידי הרב מאיר להמן בגרמנית והתפרסמה בעיתונו דער איזראעליט. תרגום של הסיפור לעברית פירסם יוסף ליב פטוחובסקי בהמשכים בכתב העת הלבנון בשנים 1871-1872[24]. הסיפור נדפס בשם "רבנו גרשום מאור הגולה" בתרגום לעברית של מ. צבי בשנות ה-60 בתוך סדרת כתבי מ. להמן בהוצאת נצח.
גרסה חרדית-חסידית של הסיפור הופיעה בסדרת מספורי צדיקים בשם "הכסא המלכותי" (ספרון 42), בעוד בגרסה המקורית מתכנן רבנו גרשום לכלוא במגדל במקומו את מליטה אשתו הבוגדת והיא נופלת אל מותה בעת ניסיונה להימלט, בגרסה לילדים מי שנכלא במקום רבנו גרשום הוא השר ג'ון (יוהאן במקור הגרמני) שהביא לכליאתו של רבנו גרשום. עד כאן.

ב. על מה שכתב בסוף המאמר -"בעקבות פסיקת השולחן ערוך והרמ''א, נקבע בחוק הישראלי (סעיף 176 לחוק העונשין), שאדם שנושא אשה נוספת, או אשה שמתחתנת עם גבר נוסף, דינם מאסר של חמש שנים. אמנם, כפי שמופיע בהמשך החוק (סעיף 179), במקרים מיוחדים התירו לאדם לשאת אשה נוספת, וזה מוביל אותנו לדין הבא, היתר נישואים במקרים חריגים, והיתר מאה רבנים."

טעות בסיסית של כותב המאמר. שיצא מנקודת הנחה שבכח החוק לאסור על נשיאת שני נשים. ומכאן היה צריך להסתמך על החריגה שהחוק איפשר.
1. דינא דמלכות דינא הוא דין הנוהג אך ורק כלפי ממון למשל לגבות מסים או לעניין זכות המלך לקבוע דרכי מסחר וכיו"ב, אבל בטח לא כנגד איסורים, לאסור או להתיר.
2. וביותר, דינא דמלכותא בארץ ישראל הוא פלוגתת ראשונים, ובשונה מחלק גדול מרבני הציונות הדתית שקבעו שיש להחיל את הכלל דינא דמלכותא דינא בנוגע לחוקי מדינת ישראל באופן מלא. גדולי הפוסקים כמו החזון איש הרב אלישיב ר' ניסים קרליץ הרב עובדיה יוסף ועוד, כתבו שאף לשיטת הרמב"ם שדד"מ נאמר גם במלך ישראל, אבל לא בשלטון ישראל, ועוד כזה שאינו נוהג על פי חוקי התורה ומצותיה. למעט בדברים המקובלים על רוב הציבור.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־12 אורחים