פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 10 דצמבר 2018, 23:43

א. מדוע יוסף הצדיק לא יצר קשר עם אביו במשך כל עשרים ושתים השנים שהיה במצרים?!
[זו שאלה ידועה ויש בה כמה תירוצים, אבל ארצה לשמוע תירוצים נוספים]

ב. מדוע יוסף בחר להעניק לאחיו כמתנה דווקא חליפות ולא כסף או דבר אחר?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 10 דצמבר 2018, 23:51

ג. מה חשב יהודה כשגולל בפני יוסף מונולוג רצוף בתיאור רגשי אודות הקשר של יעקב לבנימין - בן הזקונים? כמו כן מה ישכנע את השליט המצרי במה שהוא יהודה, ערב לבנימין?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 דצמבר 2018, 00:37

א. רצה לקיים חלומותיו כנבואה (שאביו ואחיו ישתחוו לו. כך מובא ברמב"ן?)

ב.רמז לכותנת?

ג. יש לך תשובה לזה?
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 דצמבר 2018, 20:53

א. אכן אבל יש בזה אריכות במפרשים ובספרים בלנ"ד אשתדל לעלות. ואם תוסיפו עוד תירוצים הנה מה טוב. וכעת נעלה תירוץ אחד שכתב בספר דברי שאול ותו"ד: יוסף חשש שאביו יקפיד על אחיו מחמת מכירתו, דבר שהיה מסוגל לפגוע בהם שהרי קפידת הצדיק סכנה היא. לכן מיד יוסף הרגיע את אחיו ואמר: "והנה עיניכם רואות וגו' כי פי המדבר אליכם". תדעו, שזו הפעם הראשונה שאני מדבר על כך שמכרתם אותי. מסיבה זו, נתן להם מתנות לפני שחזרו לביתם כדי להודיע ליעקב אביו שסלח לאחיו בלב שלם ואין בליבו שום טינה כלפיהם ולכן גם הוא לא יכעס עליהם ולא יקפיד עליהם ע"כ. ועדין אין תירוצו מחוור, מפני מה לא פעל קודם לכן.

ב. ראיתי מביאים בשם ספר "מקדש הלוי" הנימוק לזה שיוסף נתן להם דווקא חליפות כי כאשר הגביע נמצא באמתחת בנימין הם קרעו את שמלתם (מד, יג). ולא רצה יוסף שאחיו יתביישו בדרך ללכת בבגדים קרועים, ועל כן העניק להם חליפות שלא ילכו בבזיון. תירוץ נוסף - יוסף רצה להוכיח לאחיו בזה שהעניק להם חליפות ולא כסף או דבר אחר, שהוא מוחל להם בלב שלם על כל מה שעוללו לו בגלל כותונת הפסים שעשה לו אביו.

ג. זו שאלה שהתשובה אליה היא מעט ארוכה, אבל בקצרה נאמר, שזו היתה חלק מהטקיטקה של יהודה לשכנע את יוסף, ולא התפרקות רגשית של יהודה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 דצמבר 2018, 20:58

ב. לתירוץ הא' צ"ל שיוסף ידע שיקרעו שמלותם שהרי נתינת החליפות היתה לפני קריעת השמלות.

ג. לפי הדרש לא קשה שהרי יהודה הציע עצמו לעבד במקום בנימין וטוב הוא מכל הבחינות.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 דצמבר 2018, 21:28

יאיר כתב:ב. לתירוץ הא' צ"ל שיוסף ידע שיקרעו שמלותם שהרי נתינת החליפות היתה לפני קריעת השמלות.

ג. לפי הדרש לא קשה שהרי יהודה הציע עצמו לעבד במקום בנימין וטוב הוא מכל הבחינות.

ב. לא. שים לב לזה.
וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה:(מד, יג)
לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת: (מה, כב).

ג. נכון. אבל מה ישכנע את יוסף במה שהאב הזקן ירד ביגון שאולה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 11 דצמבר 2018, 21:38

צודק!!
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 11 דצמבר 2018, 21:53

ד. אנו קוראים על הרעב שיש בארץ מצרים. יוסף, המשנה למלך, מתמנה להיות האחראי על מזון במצרים. שמתם לב להבדל המעניין בניסוח כשהוא נותן מזון לאחיו לעומת הניסוח כשהוא נותן למצרים?! "אצל אחי יוסף נכתב 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו', ואילו כשהמצרים רוכשים ממנו תבואה, כתוב 'וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא'. מדוע אותה פעולה של הבאת מזון מתוארת בלשון שונה?

שאלה זו שאל אחד מהגאונים בדור הקודם בנסיבות מענינות, בהמשך נעלה את הדברים. תירוצים נוספים יתקבלו בברכה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 12 דצמבר 2018, 18:21

חזקי כתב:ד. אנו קוראים על הרעב שיש בארץ מצרים. יוסף, המשנה למלך, מתמנה להיות האחראי על מזון במצרים. שמתם לב להבדל המעניין בניסוח כשהוא נותן מזון לאחיו לעומת הניסוח כשהוא נותן למצרים?! "אצל אחי יוסף נכתב 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו', ואילו כשהמצרים רוכשים ממנו תבואה, כתוב 'וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא'. מדוע אותה פעולה של הבאת מזון מתוארת בלשון שונה?

שאלה זו שאל אחד מהגאונים בדור הקודם בנסיבות מענינות, בהמשך נעלה את הדברים. תירוצים נוספים יתקבלו בברכה.

השאלה והתשובה הנ"ל, מקורם ברבי זלמן סורוצקין, רבה של לוצק, המפורסם כפי המסופר בספרו "אוזניים לתורה".
בפגישה שנערכה בשנים שאחרי המלחמה הנוראה בין גדולי ראשי הישיבות באמריקה לבין נציגי הג'וינט, הועלתה הצעה שהציע רבי זלמן סורוצקין, כי הג'וינט יעניק סיוע מכובד יותר למזון עבור הישיבות הקדושות.
רבי אהרן קוטלר שלף מכיסו מודעה שפורסמה בעיתון "ניו יורק טיימס", בה מזמין הג'וינט סטודנטים יהודים באוניברסיטאות לקבל מלגות למימון שכר לימוד והוצאות מחיה. "אנחנו צריכים לחפש סטודנטים יהודים באוניברסיטאות?", זעק רבי אהרן מעומק לבו, "אנו מנסים להחיות את עולם התורה שנכחד בשואה ומתחננים לעזרה, ואתם מעודדים בכוח יהודים שילכו לאוניברסיטאות?".
נציג הג'וינט הסביר ביובש כי באוניברסיטאות מחנכים יהודים למקצועות שאיתם יוכלו להציל את האנושות. "אם בישיבות תכניסו כמה מקצועות חול, יש על מה לדבר".
רבי אהרן שתק בכאב וסימן לרבי זלמן סורוצקין להשיב במקומו. "הרב מלוצק, הסבר נא לו".
רבי זלמן נעמד. "כבודו קורא פרשת השבוע?" שאל רטורית, "אנו קוראים על הרעב שיש בארץ מצרים. יוסף, המשנה למלך, מתמנה להיות האחראי על מזון במצרים. שמת לב להבדל המעניין בניסוח כשהוא נותן מזון לאחיו לעומת הניסוח כשהוא נותן למצרים?!
"אצל אחי יוסף נכתב 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו', ואילו כשהמצרים רוכשים ממנו תבואה, כתוב 'וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא'. מדוע אותה פעולה של הבאת מזון מתוארת בלשון שונה?
"אין זאת אלא שיהודים הם עם חזק. אתה לא יכול 'לנהל' אותם, אלא רק 'לכלכל' אותם. שונים מהם הגויים, שתמורת קצת לחם מוכנים לעשות הכל.
"אנחנו אחים!" הצהיר הרב סורוצקין, "הבחירה בידכם האם לסייע לנו במזון ולכלכל אותנו אחרי החורבן הנורא, כדי להציל אותנו ללא תנאי; או שאתם מוכנים לתת לנו מזון רק כדי 'לנהל' אותנו ולהתערב בצורת החינוך שלנו. אם כן", סיים הרב מלוצק בחריפות, "נהיה מוכרחים להיות זרים זה לזה"...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 00:31

חזקי כתב:
יאיר כתב:ג. לפי הדרש לא קשה שהרי יהודה הציע עצמו לעבד במקום בנימין וטוב הוא מכל הבחינות.

ג. נכון. אבל מה ישכנע את יוסף במה שהאב הזקן ירד ביגון שאולה.

מצד שני עפ"י הפשט הוא ניסה להפעיל עליו (לא תור טקטיקה ומניפולציה) ענין רגשי שהוא אמת כי אמר את הסיבה האמיתית.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 00:34

אגב, הזכרת את ר' זלמן סורוצקין. יש לו מהלך שלם והסבר ארוך ויפה על כל התעלולים שיוסף עשה לאחיו, מובא גם בקל' מס' 45 של הר' עמנואל תהילה.

אם יהיה לי פנאי ותרצה, אולי אעלה מס' נקודות.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 01:00

יאיר כתב:
חזקי כתב:
יאיר כתב:ג. לפי הדרש לא קשה שהרי יהודה הציע עצמו לעבד במקום בנימין וטוב הוא מכל הבחינות.

ג. נכון. אבל מה ישכנע את יוסף במה שהאב הזקן ירד ביגון שאולה.

מצד שני עפ"י הפשט הוא ניסה להפעיל עליו (לא תור טקטיקה ומניפולציה) ענין רגשי שהוא אמת כי אמר את הסיבה האמיתית.

שים לב למה שאומר יהודה ליוסף אדוני שאל וגו' וכידוע יוסף לא שאל מזה מאומה, אין זה אלה טקיטקה גאונית ומחושבת של יהודה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:11

חזקי כתב:א. מדוע יוסף הצדיק לא יצר קשר עם אביו במשך כל עשרים ושתים השנים שהיה במצרים?!

ראיתי כמה תירוצים בזה. הבכור שור כתב לפרש שיוסף חשש ליצור קשר אם אביו משום שאחיו הזהירו אותו שאם יחזור או יצור קשר יהרגו אותו. הרמב"ן סבור כי יוסף ביקש להגשים את חלומותיו, ואילו גילה לאביו החלומות לא היו מתגשמים.
ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, ביקר פרשנות זו ואמר שזו סכלות שאדם ינסה לקיים את חלומותיו. ובלשונו: "הנותן חלומות יגיש פתרונם". תפקידו של הקב"ה הוא להגשים את החלומות ואין זה תפקידו של החולם. לא יתכן שהרצון של יוסף לקיים חלום ידחה כיבוד אב.
לכן הוא מבאר וכך גם כתב האברבנאל כי יוסף לא יצר קשר כדי שיוכל לבחון האם אחיו עדיין שונאים אותו, ולאפשר להם לחזור בתשובה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 21:17

שמעתי פעם שבעת המכירה השביעו האחים בחרם את מי שיספר לאבא וכללו את יוסף בחרם, ומשכך חשש לומר לאביו.
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:30

1010 כתב:שמעתי פעם שבעת המכירה השביעו האחים בחרם את מי שיספר לאבא וכללו את יוסף בחרם, ומשכך חשש לומר לאביו.

אכן ידוע שעשו חרם בינם לבין עצמם. אבל את יוסף לא זכור לי שכתוב שכללו גם בחרם.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:31

1010 כתב:שמעתי פעם שבעת המכירה השביעו האחים בחרם את מי שיספר לאבא וכללו את יוסף בחרם, ומשכך חשש לומר לאביו.

אכן יש פירוש כזה ושגם הוא התגלגל באחד מעשרה הרוגי מלכות [כמדומני ר' ישמעאל כה"ג שהיה יפה תואר כיוסף]. ויש פירוש אחר לגמרי:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=40562#p40562
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=40584#p40584

"ידוע שעשרה הרוגי מלכות היו כל אחד משבט אחר, ומותם בא ככפרה על אחי יוסף שמכרוהו. ועיין בפיוט אלה אזכרה של יום הכיפורים.
והנה בחז"ל כתוב שכיון שלא היה להם עשירי למנין, עמדו האחים ושתפו את הקב"ה עמהם. נמצא שכביכול צריך כפרה על בחינה זו ששיתפו שם שמים במכירת יוסף, והכפרה לזה היה רבי עקיבא, שלא בא משום שבט שהרי היה בן גרים.
אמר ר' שמשון מאוסטרופולי, שדבר זה נרמז בסוף פרשת בחוקותי, בפסוק 'וכל מעשר בקר וצאן'. תיבות וכל מעשר הם ר"ת, וכ'י ל'מה מ'ת ע'קיבא ש'היה ר'ועה בקר וצאן, ועל זה התשובה היא כאמור בהמשך הפסוק שם, כל אשר יעבור - תחת השבט, העשירי יהיה קודש לה'."

"כתבתי ע"כ לפני יותר מעשור איך שזה מתרץ את הסתירה כביכול, שמצד אחד ר"ע היה גלגול שכם בן חמור ומצד שני היה גלגול אחד השבטים (כך כותב הזהר ועוד שהיו גלגול השבטים) והרי השבטים ושכם היו באותו דור(!), אך לפי חידושו של ר' שמשון הכל מתיישב כמין חומר, שבאמת ר"ע לא היה גלגול אחד השבטים אלא בא לכפר כביכול כנגד השכינה ויש עוד מה להאריך בזה.."
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:32

יאיר. יש פירוש שכללו גם את יוסף בחרם?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:35

כן. הרי בשביל לעשות חרם בעינן י' וע"כ היה זה או יוסף או השכינה שהרי ראובן ובנימין לא היו שם ולמה היו 10 הרוגי מלכות?
אלא או כנגד יוסף (ר' ישמעאל כה"ג) או כנגד השכינה (ר"ע).
יאיר כתב:
1010 כתב:שמעתי פעם שבעת המכירה השביעו האחים בחרם את מי שיספר לאבא וכללו את יוסף בחרם, ומשכך חשש לומר לאביו.

אכן יש פירוש כזה ושגם הוא התגלגל באחד מעשרה הרוגי מלכות [כמדומני ר' ישמעאל כה"ג שהיה יפה תואר כיוסף]
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 21:41

ויאיר שכחת לציין את ההמשך, שנאמר על ר' עקיבא שיצאה נשמתו באחד, וזה מרמז על כך שנשמתו יצאה בשביל ה"אחד" שהוא יחידו של עולם.
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:41

יאיר מיהו המקור ר"ע?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:43

חזקי כתב:יאיר מיהו המקור ר"ע?

מה הכוונה?
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:45

חזקי כתב:יאיר מיהו המקור ר"ע?

ר"ע היה גלגול זמרי בן סלוא ו - 24,000 תלמידיו שמתו במגפה היו 24,000 אנשים משבט שמעון שמתו במגיפה

ולפניכן היו שכם בן חמור ו - 24,000 אנשי שכם שנהרגו ע"י שמעון ולוי.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:45

אני מחפש לראות את המקור שהאחים כולל יוסף הטילו חרם שלא לספר ליעקב.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:46

"עמדו מכרוהו בעשרים כסף לכל אחד מהם שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם, וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף, אלא כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו וברח ממנו דמו ונעשו פניו ירוקות לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים, אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו, אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם, כיון שירד ראובן בלילה לאותו הבור להעלותו ולא מצאו קרע את בגדיו ובכה חזר לאחיו אמר להם הילד איננו ואני אנה אני בא, הגידו לו את המעשה ואת החרם ושתק, ואף הקדוש ברוך הוא אף על פי שכתוב בו מגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז) דבר זה לא הגיד מפני החרם לפיכך אמר יעקב טרף טורף יוסף, ר' מנא אומר במכירת יוסף לקו השבטים ולא נתכפר להם עונם עד שמתו ועליהם הכתוב אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כב) ולפיכך בא רעב בארץ כנען שבע שנים וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים ומצאו יוסף חי והתירו את החרם ושמע יעקב שהוא חי וכתיב בו ותחי רוח יעקב אביהם וכי מתה היתה אלא שחיתה מן החרם ושרתה בו רוח הקודש שנסתלקה הימנו" (תנחומא)

אחפש את המקור לדיעה השניה
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 21:48

ועל כך נאמר במדרש דברים שלא נמסרו למשה נמסרו לרבי עקיבא, והיה מבחינה מסוימת גדול ממשה רבינו.
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:49

כנראה נפלה טעות בדבריכם.
במדרש תנחומא ובפרקי דר"א נכתב בגלל שהיו תשעה [בלא ראובן בנימין ויוסף] שתפו את הקב"ה להיות עשירי בחרם.


מדרש תנחומא וישב פרק ב
"אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם"
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:51

חזקי כתב:ג. מה חשב יהודה כשגולל בפני יוסף מונולוג רצוף בתיאור רגשי אודות הקשר של יעקב לבנימין - בן הזקונים? כמו כן מה ישכנע את השליט המצרי במה שהוא יהודה, ערב לבנימין?

את השאלה הזו חשבתי לבאר לפי יסוד מחודש ומענין של האור החיים בנוגע ל'מחשבה חיובית', אבל ב"ה בהמשך אעלה באשכול מיוחד.
בנתיים מצאתי מאמר בלי איזכור שם. שהכותב מבאר בארוכה את ההתנהלות והטקטיקה של יהודה מול יוסף. והוא עושה שילוב בין הגישה בחז"ל הנוקטת שיהודה דיבר איתו בתקיפות ובין הגישה בחז"ל האוחזת ששוחח איתו מתוך הכנעה ובדרך כבוד. ובכך מיישב את הסתירה בין שני הגישות.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.

שני פירושים עיקרים מצאנו בדברי חז"ל והראשונים, בגישה שנקט יהודה כלפי יוסף, האחת שנהג כלפיו בתקיפות, והאחרת במורא, כבוד, ובתחנונים, אולם אין זה מן הנמנע גם שיהודה שילב בדבריו הן מהתקיפות, והן מההכנעה והכבוד, וכך נראה מדברי רש"י.

[שרש"י נוקט שדיבר איליו בלחש -ואין זה כבוד למלך שאדם שפל ילחוש לו באוזן, וכן מפרש "ואל יחר אפך שדיבר איליו בתקיפות, ומאידך במה שאמר לו "מי כמוך כפרעה" ציין רש"י כמה פירושים בכוונת יהודה, האחת דרך כבוד "חשוב אתה בעיני כמלך וזהו פשוטו", ועוד שלושה פירושים שלא על דרך הכבוד, ועדיין מה שדיבר איליו בצורה תקיפה, דהיינו בלחש ודברים קשים, זה כולל רש"י לכל הפירושים].

יהודה משוחח עם יוסף בצורה תקיפה ובדיבורים קשים, ולכך גם נצרך להתנצל כמו שאומר "ואל יחר אפך" ותיכף לזה משבח את יוסף כמו שמדמה אותו לפרעה, מה הוא מלך אף אתה מלך, ושוב ממשיך בקו של התחנונים וההכנעה כלפי יוסף, ולאורך כל הרצאת דבריו, נוקט כלפי יוסף בשם אדון, והם עבדיו, ומשדל אותו בדברים רכים לעדן את קשיות לבו. הרי שיהודה משלב משניהם, מהתקיפות, ומההכנעה, פותח בלשון קשה ועובר ללשון רכה.

הניגוד הקוטבי בדברי יהודה שמשלב הן גישה תקיפה והן לשון תחנונים, על פניו היה אפשר לתלות ב'מתח' הפנימי של יהודה, מצד אחד מודע הוא לעוצמה של יוסף שליט מצרים, ונכנע לו מפני היראה, ואף חופן לו מן הכבוד, ומצד האחר בליבו פנימה באמת זועם הוא על בן שיחו, עד שאין בכוחו לכבוש את כעסו הפנימי המתפרץ בעל כורחו, מבין מילותיו.

רק שהסבר שכזה הוא שגוי מיסודו ומצד אמיתתו, וכפי שישתקף בקריאה עיונית בפרשה..נקודות הכשל הבסיסיות בפירוש זה, נעוצות ב'נקודת ההשקפה' ואי-הבנת הנפשות הפועלות של אדם המפרש כך..

ננסה להסביר זאת ע"י דוגמא: אדם, שומע סיפור חדש, או על תופעה לא שגרתית, הוא מדמה ..או בעצם מדמיין..את 'הנפשות הפועלות' על סמך מי ומה שהוא מכיר, זה תופעה ידועה: אם ננסה להבין מה המניע לכל זה, נאמר כך: אדם מחפש עוגן וסימוכין לכל דבר חדש, שהוא לא ראה, מכיר או חווה, פשוט הוא "מלמד" את עצמו 'גזירה שווה' מתופעה אחת למשנה, היקש ודמיון בין ה'מקרה החדש' שהגיע לפתחו ובין המקרה הידוע לו כבר מקדמת דנא, וזאת על אף שאין דמיון המקרים תואם רק בחלקו, וגם זה אינו אלא דמיון גרידא.

אם אנו חלילה תופסים במחשבה את סיפור יוסף ואחיו, כסיפור על אנשים רגילים, כמוני וכמוך..אזי אין לנו דרך להבין את הסיפור על בוריו, אם לא שנדמה את עלילות הסיפור והנפשות הפועלות בו, בדומה לנפשות ואנשים בני זמנינו שאנו מכירים, וכאן השגיאה צפה ועולה, שהרי אין כל ספק שההשוואה של עשרת השבטים לאנשים בני דורנו היא הקבלה מוטעית, וכפי שציירו לנו חז"ל בצורה חדה את היחס בין ראשונים לאחרונים, "אם הם כמלאכים אנו כבני אדם אם הם כבני אדם אנו כחמורים וכו', מלבד שתפיסה שגויה זו, מתעלמת ביודעים מכל השיקולים והמצבים שעמדו בפני השבטים, שחלקם הגדול גם אם לא כתוב מפורש בתורה אבל מרומז הוא, ועל חלקם גילו לנו חז"ל, ועל כן כשבאים לעסוק באנשים גדולים, ובענייננו, השבטים, עלינו לצאת מנוקדת השקפה יהודית ברורה, שאין המגרעות שכביכול עולות מסיפור הדברים מלמדים משהו על צדקותם, אחר שאין אנו בדרגה של אותם גדולים, (ודוגמא קטנה לדברים, נקח את מעשה יהודה ותמר, חז"ל מפרשים שיהודה היה אנוס, והיינו שאין הסיפור פשוט כפי שחושב הקורא.

ועתה אחר ששללנו את ההסבר הנזכר לפשר הנהגתו של יהודה בדבריו עם יוסף, המשלב תקיפות עם דברי כיבושין ותחנונים, ננסה לבאר את הדברים בדרך הנסמכת על רבותינו הראשונים. ובשביל להבין את 'המשא ומתן' של יהודה עם יוסף, נצטרך להכיר לעומק יותר את הנפשות הפועלות, ואת נפש יהודה בפרט שהוא המדבר, ולעמוד על מהותו כפי שמתואר בתורה, ובחז"ל.

הנה 'המלך' שבשבטים, יהודה, הגם שאין התורה מציגה את סיפור עלילותיו בארוכה כשם שמספרת לנו על יוסף ואבות האומה, אך עדיין יש בכוחנו, ללמוד מעט על מהותו ומעלותיו, מהמאורעות הבודדים שבהם נזכר יהודה, שמהם עולה ומשתקפת במקצת דמותו הכבירה.

האחד הוא בסיפור 'מכירת יוסף', שם ניכר כוחו הנהגתו של יהודה, המונע מאחיו להרוג את יוסף, עם זאת שאין הוא הבן הבכור ואף לא שלאחריו, ושמונת אחיו –כשנוריד את יהודה עצמו ראובן ובנימין שלא נכחו, וכמובן יוסף- מקבלים את דעתו, ויתירה מכך אחר מעשה המכירה שעה שרואים האחים בסבל אביהם מפני 'מות בנו' תולים הם את האשמה באח יהודה, ומורידים מגדולתו, וזה האחרון מקבל על עצמו את הדין, מבלי לטעון כנגדם, 'שותפים אתם במעשה זה ומה תלונתכם ביחוד עלי, ולולי שהייתי מציע למכור אותו עתידו היה קשה כפלים, גזר דין מות הייתם חורצים לו', אבל יהודה באצילות שאין דומה לה מקבל את רצון אחיו.

עוד מאורע העוסק ביהודה, הוא סיפור תמר, שם יהודה ניכר בכוחו הפנימי שמודה על מעשה תמר, זאת בשעה שהיה יכול להכחיש את חלקו במעשה, אך יהודה מכופף את רגשותיו, רגשות הבזיון, בפני הדעה והיושר, עם זאת שבזיון רב כרוך בעצם הודאתו, ועל זה אף זכה למלכות, וכמו שכתוב במדרש "מפני מה זכה יהודה למלוכה, מפני שהודה על מעשה תמר".

מאורע נוסף הנזכר בפרשה הקודמת, שלולי שימת לב אין משגיחים ביחודו, הוא מסע השכנועים שמפעילים השבטים על יעקב, שייתן את הסכמתו לקחת את בן הזקונים בנימין מצרימה, ויעקב שרק עתה מקבל את הבשורה המרה הזו לגבי שמעון ובנימין אומר לאחים "אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי כלנה", ותיכף ראובן מתחיל לשכנע את יעקב שיאות לכך שבנימין יתלוה איתם למצרים בשביל לשבור לחם, "ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך" (פרק מב, לז) ואף שאר האחים מצטרפים עליו כמו שמדויק מסירוב יעקב לבקשת ראובן "ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה" (שם פסוק לח) אבל ראש הדוברים הוא ראובן, ויעקב אינו מתרצה לאחים וממאן לבקשתם.

והנה אחרי שעוברת לה תקופה, עתה יהודה הוא שמבקש מיעקב רשות לקחת את בנימין מצרימה, ויעקב מתרצה, במה נשתכנע יעקב מדברי יהודה יותר מאשר בקשת ראובן, שאף הבטיח את שלום בנימין בחיי בניו כמו שאומר הפסוק "את שני בני תמית"?

התשובה לשאלה נעוצה בשני מרכיבים, האחד הוא הזמן, השני הוא הניסוח והצגת הדברים -בפני יעקב.

ראובן הבכור שעליו אומר יעקב פחז כמים על תותר, תיכף מבטיח ליעקב שלא יקרה מאומה לשמעון ולבנימין, וזאת זמן קצר אחרי שיעקב שמע את הבשורה על כליאת שמעון וחובת ההתייצבות של בנימין בפני 'סגן פרעה', ונתקררה דעתו, ועל כן יעקב אינו מתרצה. אולם יהודה בשעה זו יודע, כשם שאין מרצין לאדם בשעת כעסו כך אין מרצין בשעת צערו, וממתין לשעת כושר, ואז כאשר הרעב מתגבר ואוזל מלאי המזון שהביאו ממצרים, יעקב מבקש מהם "שבו שברו לנו מעט אכל" או אז מחליט יהודה שהגיע העת לשכנע את האב שיסכים לצרף אליהם את בנימין, והוא עושה את זה בדרכו.

נתבונן היטב במילים שיהודה משתמש במסע השכנוע, הנה בתחילת תשובתו לבקשת אביו שירדו מצרים, הוא מזכיר ליעקב שאין אפשרות 'לשבור אוכל' לולי בנימין, על פי בקשת השליט שם, ומוסיף "אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל" דהיינו יהודה לא מעמיד בפני אביו בקשה מוגמרת כשם שראובן העמיד בפני יעקב שאמר "תנה אתו על ידי" אלא יהודה משיב לבקשת יעקב לרדת לשבור לחם, שדבר זה תלוי בו, אם יסכים לצרף את בנימין אליהם הרי שהשליט המצרי יסכים לספק להם מזון ואם לא יתרצה יעקב לזה, יסרב השליט גם הוא.

ואז לפתע עוזב יעקב את יהודה, ומפנה שאלה לכלל האחים, "ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח", וגם התשובה באה מכלל האחים "ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם" ובאמת אפשר לפרש שכאן כבר נטה יעקב להסכים לבקשת יהודה, ומה שלא עונה מיד בחיוב, שרצה לברר קודם שמתרצה ליהודה עוד פרט, מפני מה הודיעו האחים לשליט על האח הקטן, אם מחמת משגה או שהיה להם כונה מסוימת, ואחר שהאחים מסבירים את השתלשלות הדברים, יעקב מבין יעקב שאין תלונתו עליהם, אולם אין השאלה מופנית ליהודה שכן יעקב מכיר את בנו יהודה שנוהג כמנהג המלכים השולטים בתנועתם, שקולים בדיבורם ובמעשיהם, ולא יאה לו שלא ישים לב להשלכות שיכולים להיווצר תוצאה מהסיפור לשליט, על שיש לו אח קטן, שהרי הצטדקות האחים בפני יעקב במה שספרו לשליט המצרי על אחיהם הקטן, הוא, 'שכן לא שיערנו בדעתנו שירצה האיש לראותו' וכלשון הפסוק הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם אבל ליהודה אין זה הולם, כמו שמכיר אותו יעקב.

ועתה יהודה אחר שמרגיש שהאב מתרצה קימעה כבר מבקש בצורה ישירה מיעקב את רשותו לקחת את בנימין, ומדגיש לאביו שלולי הסכמתו כל בני המשפחה בסכנת מות, "ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו", כאומר לו יהודה 'אם סירובך מפני שלום בנימין הרי בין כה נמות כולם ומה התועלת בסירובך'.

ועוד מוסיף יהודה "טפנו" זאת לעורר רחמי יעקב, שהרי מה שדחה את בקשת ראובן אף שהבטיח שלום בנימין בחיי בניו, וכמו שאומר הפסוק "ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך", על זאת השיב יעקב לא ירד בני עמכם, ודחה דברי ראובן. וטעמו פירש רש"י בשם המדרש "לא קבל דבריו של ראובן אמר בכור שוטה הוא זה. הוא אומר להמית בניו וכי בניו הם ולא בני", לכך יהודה משתמש בדברי יעקב הללו, שבני הבנים הם בניו, לשכנעו שיאות להתרצות בשביל שלום הטף שהם בני בניו.

ו'המכה בפטיש' להסכמת יעקב, הוא הערבות שנוטל עליו יהודה, ובזה נתחכם יהודה גם כן, (וזה ראיתי באור החיים מב, לז) שראובן חייב את עצמו בב' בנים ולא בד' בניו, כי חשש שיהיה חסר במצות פריה ורביה, ולא רצה לשעבד עצמו לדבר שמזיקו לעולם הבא, ולכך נתחכם יהודה כשראה שאביו לא נתרצה לדברי ראובן, ואמר חטאתי לאבי כל הימים, סיכן יהודה עצמו גם בעולם העליון. ועדיין, כל החכמה בה פעל יהודה לשכנע את אביו, לא היו מועילים לו, לולא שסמך עליו אביו, שמכח זה הוא מתרצה, בשונה מראובן, זאת מפני שיעקב רואה ביהודה מנהיג שקול, שאפשר לסמוך עליו, ובלשון הרמב"ן "הנה יעקב לא בטח בראובן כאשר בטח ביהודה, כי יהודה גבר באחיו".

כעת נדלג לרגע על מפגש יהודה ויוסף, ונפנה להתבונן באזכור נוסף בתורה העוסק ביהודה, והוא מתומצת בפרשתנו בפסוק אחד, "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן" (מו, כח) יעקב שולח את יהודה שיתקן וישגיח על מקום המגורים החדש, הן מצד הגשמי והן מצד הרוחני, אין זאת אלא תימוכין לדברים, -יעקב מכיר בערך מעלת יהודה, ועל כן מטיל שליחות זו דווקא על יהודה מאשר על האחים הגדולים.

וכשנבוא לסכם את כלל המעלות של יהודה, העולות מהנהגותיו

נשים לב שיעקב בברכתו את יהודה קודם פטירתו, כולל את כל המעלות הללו ביהודה, גור אריה סימן לגבורה, שבט סימן למלוכה, מחוקק (סופר) סימן לחכמה ושופט. ועתה אחר שהתבוננו בהנהגותיו של יהודה, משתקפת לנו טפח

מדמותו הגדולה של יהודה, הוא סמל המלכות, הוא מייצג את השליטה ואת העוצמה, ומאידך את ההתבטלות וההכנעה היכן שצריך, לאורך כל הדרך יהודה תופס מנהיגות, עד שמאפיל בכוחו על ראובן הבכור ושאר אחיו הגדולים ממנו, ועם זאת כשיש הכרח לבטל דעתו, לסגת, הוא ניסוג, שעיקר עוצמת יהודה אינה מכוחו גרידא כמו שהיא מעצם התבטלותו, כח ההתבטלות, ריסון יצריו, שליטה חיצונית ופנימית על כלל מעשיו, בנוסף לחכמתו והנהגתו.

ועתה נשוב חזרה למפגש המרשים שמתקיים בין יהודה ויוסף.

עומד יהודה בקירוב ליוסף, ומרצה בפניו על כל השתלשלות המקרים שאירעו להם, לאחים, אם יוסף, ובחלק השני של דבריו מספר הוא על איך שאביהם יעקב קיבל את הבשורה בצורה קשה, אולם הדבר התמוה הוא, החלק הראשון בדבריו, שכן הדברים ידועים הן ליהודה והן ליוסף שהם "נשואי הסיפור" ואין הוספה ממש בדבריו, ומה פשר מציג הוא בתחילת דבריו את סדר ההשתלשלות. וכבר עמדו בזה הרמב"ן ועוד מפרשים.

אבל הערה זו, מתבארת היטב אחר שראינו מעט בדבר מעלות יהודה ונפשו הכבירה. באמת הנהגת יהודה שקולה ודבריו מדודים, וכמו שחזינו שיהודה מצליח לשכנע את האב השכול לשלוח את בנו הצעיר, והכל בחכמה, ובעיתוי הנכון כמו שנתבאר, ובהנהגתו הייחודית ממשיך יהודה לדבוק, ונוהג גם עתה בדרכו השקולה.

כאשר מגיע יהודה לדבר בפני יוסף, הוא מדבר בטון סמכותי ותקיף ופונה באופן ישיר ליוסף, דבר שלא נהוג כלפי איש מלוכה (עיין שפתי חכמים), ובזה הוא מפגין בפניו את עוצמתו שלו, ועל חשיבות העניין שיש בזה עד שאין הוא מוכן לסגת, אבל כל זה מבלי לזלזל ביוסף, ואחרי שפותח בדרך תקיפה, הוא קושר כתרים לראשו של יוסף, "כי כמוך כפרעה" חשוב אתה בעיני כמלך, ומשתמש בלשון אדני מספר פעמים, זאת אינה דרך תחנונים רגילה, אלא יהודה מאמץ לו את דברי החכם באדם, שלמה-"אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט, ח).

ועל דרך החיובית, כל אדם שוכן בו לץ קטן, ושוכן בו חכם, -מזכיר משהו כמו יצה"ר ויצה"ט..- אם תתנגש עם ה"לץ" שבו, שתאמר אין זה יפה מה שאתה עושה, הוא ידחה אותך, אולם אם תדבר לאיש החכם שבו, ע"י שתמנה בפניו את המעלות החיוביות שלו, שאין נאה לאיש כמוהו לעשות כן, לא זאת בלבד שהוא יקבל את דבריך, אלא אף יאהב אותך אחרי ששבחת אותו, ובדרך זו פועל יהודה, הוא מחשיב אותו כמלך ואדון, דבר שאיש מצרי או סתם איש לא היה מעז לעשות, להשוות לפרעה בן תמותה אחר שאינו פרעה!..אולם יהודה בגבורתו לא חושש, ובפרט שמשתמש גם בחכמתו, ונזהר להעביר את המסר בצורה המתפרשת לשני צדדים, שאומר לו "כי כמוך כפרעה" כאומר לו 'אתה יוסף בעיני דומה לפרעה', קטן תולה בגדול, ואינו תולה את פרעה ביוסף, במשמעות שהקטן נתלה בגדול, וגם בזה לא עושה דמיון גמור בניהם שמוסיף לזה 'כף הדמיון'. נו אחרי שאדם שומע שהוא מלך, הוא מוכן כבר לשמוע על הצרות של העבדים..

עתה ממשיך יהודה, בקו שהתחיל, אומר יהודה "אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח", ובאמת יוסף לא שאל אותם, רק האחים אמרו מצד עצמם אחרי שהעליל עליהם שהם מרגלים, אבל יהודה מיחס את הדברים ליוסף, בזה הוא מדלג, על הדם הרע שזרם ביניהם כשהגיעו לראשונה האחים מצרימה, ויוסף נטפל עליהם באשמת ריגול, אלא יהודה מציג את המפגש הראשון בין יוסף לאחים שעסק הוא בשאלה תמימה ששאלם יוסף דרך התעניינות, וממשיך יהודה "ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו". אחיו מת? הרי בתחילה ששאלם יוסף אמרו "והאחד איננו" ועתה מה השתנה שאומר לו יהודה במפורש "ואחיו מת" ועוד מה נצרך לספר שבנימין בן יחיד לאמו, אין זאת אלא בכדי לעורר את רחמי יוסף, ועוד ממשיך יהודה "ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו", דהיינו אתה יוסף הבטחת לשמור על בנימין, ובאמת יוסף לא הבטיח זאת רק ציווה אותם שבפעם הבאה שרוצים להגיע הנה יצרפו אליהם את בנימין, אבל יהודה מציג בפני יוסף את דבריו בצורה חיובית, שהבטיח לשמור על אחיהם, ושוב בפסוק אחרי זה, חוזר ושונה יהודה עד כמה חשוב בנימין בעיני אביו, שבלעדיו ימות, ועוד מציג יהודה את ציווי יוסף אליהם שיורידו את בנימין, שכונתו בזה להראות ליוסף כמה תוקף יש לצוויו, שעם כל הקשיים מצד האב הם מקיימים את דבריו שלו, ובכדי לעורר רחמי יוסף, ממשיך לתאר את סבל האב בצורה מפורטת.

ולבסוף, רק אז, מוסיף יהודה שנטל על עצמו להיות ערב לבנימין, וגם בזה יש גבורה פנימית, כשאדם מתחנן על נפשו, הוא מנמק זאת בסיבה הקרובה אליו, והיא נפשו, אולם יהודה ראשית כל דואג ומבקש לטובת אביו ואחיו ואך לבסוף מזכיר את סיבתו שלו, הרי שכל דרכיו של יהודה שקולות ומדודות, מדבר בחכמה ונוהג בגבורה ומשום כך אנו נקראים יהודיים..שכן יהודי שורש תכונתו היא להודות, לדבוק באמת, ולהאמין בהקב"ה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 21:52

חכה. זה בסדר הדורות
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 21:52

יאיר כתב:"עמדו מכרוהו בעשרים כסף לכל אחד מהם שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם, וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף, אלא כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו וברח ממנו דמו ונעשו פניו ירוקות לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים, אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו, אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם, כיון שירד ראובן בלילה לאותו הבור להעלותו ולא מצאו קרע את בגדיו ובכה חזר לאחיו אמר להם הילד איננו ואני אנה אני בא, הגידו לו את המעשה ואת החרם ושתק, ואף הקדוש ברוך הוא אף על פי שכתוב בו מגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז) דבר זה לא הגיד מפני החרם לפיכך אמר יעקב טרף טורף יוסף, ר' מנא אומר במכירת יוסף לקו השבטים ולא נתכפר להם עונם עד שמתו ועליהם הכתוב אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כב) ולפיכך בא רעב בארץ כנען שבע שנים וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים ומצאו יוסף חי והתירו את החרם ושמע יעקב שהוא חי וכתיב בו ותחי רוח יעקב אביהם וכי מתה היתה אלא שחיתה מן החרם ושרתה בו רוח הקודש שנסתלקה הימנו" (תנחומא)

אחפש את המקור לדיעה השניה

זה שהטילו חרם ושיתפו הקב"ה עימהם מפורש ברש"י בשם תנחומא.
רש"י בראשית לז, לג:
"חיה רעה אכלתהו" - נתנצה בו רוח הקדש (ב"ר) סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר ולמה לא גלה לו הקב"ה לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה ושתפו להקב"ה עמהם (תנחומא) אבל יצחק היה יודע שהוא חי אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 21:54

חזקי כתב:אני מחפש לראות את המקור שהאחים כולל יוסף הטילו חרם שלא לספר ליעקב.

מושב זקנים לבעלי התוס':
ועי"ל בשעת החרם שתפו את יוסף שלא לגלות את הדבר, ואף כי היה מוכרח שלא היה מוחה בם, היה נכלל בכללם עמהם, ולפיכך המתין עד שבאו כולם והתירו החרם בהסכמת כולם וכו'
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:56

1010 כתב:
חזקי כתב:אני מחפש לראות את המקור שהאחים כולל יוסף הטילו חרם שלא לספר ליעקב.

מושב זקנים לבעלי התוס':
ועי"ל בשעת החרם שתפו את יוסף שלא לגלות את הדבר, ואף כי היה מוכרח שלא היה מוחה בם, היה נכלל בכללם עמהם, ולפיכך המתין עד שבאו כולם והתירו החרם בהסכמת כולם וכו'

פירוש המושב זקנים לא יעלה עם דברי המדרש תנחומא שהעתקי, שהיו צריכים לשתף את הקב"ה שישלים להם עשירי לחרם. ומדוע לא שתפו את יוסף?

מדרש תנחומא וישב פרק ב
"אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם"
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 21:59

יתכן משום שיוסף לא היה יכול להשלים לעשר אחר שנעשה שלא מרצונו, ועל כן צירפו את הקב"ה וממילא החרם תקף גם בלא יוסף, ומה שכתב במושב זקנים נכלל בכללם, לא שהשלים את העשירי, אלא שנכלל בחרם שנעשה בעשרה גם מלבדו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 22:03

פרקי דרבי אליעזר פרק לז
"אמרו נשים חרם בינינו שאין אחד ממנו מגיד הדבר ליעקב אבינו אמרו ביניהם ראובן אין כאן בנימין אין כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה ואנו תשעה אם כן היאך נעשו שתפו המקום עמהם והיו עשרה וחרמו ביניהם שלא יגיד שום אחד מהם סוד זה ליעקב ירד ראובן בלילה להעלות יוסף מן הבור ולא מצאו שם אמר להם ראובן הרגתם את יוסף ואני אנה אני בא מצרת אבינו ויגידו לו אחיו הדבר שעשו ואת החרם שהחרימו ושתק וגם הב"ה שתק ומפני החרם לא הגיד הדבר ליעקב".
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 22:08

בסדר הדורות. י"א שיוסף הוא ר' חוצפית המתורגמן (אחד מי' הרוגי מלכות שחזיר גרר לשונו על שדיבר לה"ר על אחיו)
ושם, יוסף הוא ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג (מובא גם במגלה עמוקות, ובחסד לאברהם). ויש דיעה ר"ע כנגד יוסף.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי יאיר » 13 דצמבר 2018, 22:08

חזקי כתב:יתכן משום שיוסף לא היה יכול להשלים לעשר אחר שנעשה שלא מרצונו, ועל כן צירפו את הקב"ה וממילא החרם תקף גם בלא יוסף, ומה שכתב במושב זקנים נכלל בכללם, לא שהשלים את העשירי, אלא שנכלל בחרם שנעשה בעשרה גם מלבדו.

אכן נראה כדבריך.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
סמל אישי של המשתמש
יאיר
מנהל ראשי
 
הודעות: 14718
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 22:15

מה זה משנה, עכ"פ יש לך כאן תירוץ לקושית הרמב"ן.
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 22:22

חזקי כתב:
חזקי כתב:א. מדוע יוסף הצדיק לא יצר קשר עם אביו במשך כל עשרים ושתים השנים שהיה במצרים?!

ראיתי כמה תירוצים בזה. הבכור שור כתב לפרש שיוסף חשש ליצור קשר אם אביו משום שאחיו הזהירו אותו שאם יחזור או יצור קשר יהרגו אותו. הרמב"ן סבור כי יוסף ביקש להגשים את חלומותיו, ואילו גילה לאביו החלומות לא היו מתגשמים.
ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, ביקר פרשנות זו ואמר שזו סכלות שאדם ינסה לקיים את חלומותיו. ובלשונו: "הנותן חלומות יגיש פתרונם". תפקידו של הקב"ה הוא להגשים את החלומות ואין זה תפקידו של החולם. לא יתכן שהרצון של יוסף לקיים חלום ידחה כיבוד אב.
לכן הוא מבאר וכך גם כתב האברבנאל כי יוסף לא יצר קשר כדי שיוכל לבחון האם אחיו עדיין שונאים אותו, ולאפשר להם לחזור בתשובה.

הרמב"ן פרק מב פסוק ט כתב: וכיון שלא ראה בנימן עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם בנימין אחיו אליו לקיים החלום הראשון תחילה: ועל כן לא רצה להגיד להם אני יוסף אחיכם, ולאמר מהרו ועלו אל אבי וישלח העגלות כאשר עשה עמהם בפעם השניה, כי היה אביו בא מיד בלא ספק ואחרי שנתקיים החלום הראשון הגיד להם לקיים החלום השני ולולי כן היה יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים בשכול ואבל על שמעון ועליו, ואף אם היה רצונו לצער את אחיו קצת איך לא יחמול על שיבת אביו, אבל את הכל עשה יפה בעתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת: עד כאן.

והחתם סופר עה"ת העיר על טעם הרמב"ן הנזכר וז"ל בזה"ל זה דחוק, כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך, והיה לו להודיע לאביו מיד, וד' הטוב בעיניו יעשה". עכ"ל. וכמו שהעירו האברבנאל ובעל העקידה הנזכרים.

אמנם הגר"א כתב: ולכך הקדימה התורה, ויזכור יוסף את החלומות, להודיע שכל מה שעשה לא עשה אלא מרוב צדקתו שיקויימו החלומות שלא להכחיש רצון וגזירת עליון וזהו כלל התורה. ויש בזה קצת ישוב לדברי הרמב"ן.
והעמק דבר בראשית פרק מב כתב: אלא משום שנזכר החלומות שהוא כעין נבואה שהרי החלום הראשון כבר נתקיים, ואם כן עליו לראות שיקוים גם השני, ואם לא יעשה כן יהיה כמו כובש את נבואתו על כן ביקש סיבה שיגיע לזה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 22:24

1010 כתב:מה זה משנה, עכ"פ יש לך כאן תירוץ לקושית הרמב"ן.

מדברי המדרש תנחומא ופרקי ר"א שהעלתי בלשונם. מבואר שיוסף לא נכלל בחרם ועל כן לא יועיל לתרץ. והאם הרמב"ן פירש כדברי המושב זקנים שהוא חידוש ולא הפשטות בהבנת דברי חז"ל במדרש לא בטוח. בפרט שהרמב"ן לא כתב כדברי המושב זקנים.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 22:28

ואכן בדעת זקנים מתרץ להדיא אבל הרמב"ן שנטה לפרש כך, מוכיח שאחז את כפשט המדרש. ומכל מקום הדעת זקנים מביא עוד כמה תירוצים לקושית הרמב"ן הנ"ל. ואכן לפי התירוץ השני מבואר שיוסף לא נכלל בחרם ובכך גם יעלה כדברי המדרש הנ"ל.

דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית (פרק מב פסוק א)
וירא יעקב כי יש שבר במצרים - זש"ה עין רואה ואזן שומעת ה' עשה גם שניהם. מה ראה לומר כן וכי כל הגוף לא עשאו הקדוש ברוך הוא אלא כל האברים עתידין ליתן דין וחשבון חוץ מעין ואזן ולמה העין רואה שלא בטובתה וכן האזן מה שאין כן בשאר האברים וא"ק וירא יעקב בא וראה יעקב אדם זקן ויושב בביתו ורואה מה יש במצרים ועשרת בניו יוצאין ונכנסין ואינן רואין. ואע"פ שיעקב ובניו נביאים היו קודם לכן ויוסף לא היה רחוק מהם כי אם מהלך ארבעה או ה' ימים ולא היו יודעין היכן הוא וגם יוסף למה לא הודיע לאביו שהוא במצרים אלא שהטילו חרם ביניהם וגם שתפו להקב"ה וליוסף נמי השביעו שלא לגלות והכתוב מוכיח דכתיב הוציאו כל איש מעלי שלא רצה לגלות לזרים מפני השבועה.
וי"א כי כשהיה עבד לא רצה להגיד לו כי יותר היה מצערו וכן כשהיה בבית הסהר. וגם כשהיה מלך לא יאמין לו כי אפילו לבסוף כשספרו לו אחיו לא האמין כדכתיב ויפג לבו כי לא האמין להם ועוד אם היה מגיד לאביו היה ירא שמא ישמעו אחיו ויבהלו ויברחו זה לצפון וזה לדרום מרוב פחד שייראו שיהרגם ונמצא אביו מצטער עליהם וגורם צער גדול לאביו ולכך המתין עד שבאו אחיו אצלו ונתגלה להם תחלה ופייסם בדברים ושאין בלבו עליהם ואמר להם לבשר לאביהם וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים:
נערך לאחרונה על ידי חזקי בתאריך 13 דצמבר 2018, 22:30, נערך פעם אחת בסך הכל.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי 1010 » 13 דצמבר 2018, 22:30

חזקי כתב:
1010 כתב:מה זה משנה, עכ"פ יש לך כאן תירוץ לקושית הרמב"ן.

מדברי המדרש תנחומא ופרקי ר"א שהעלתי בלשונם. מבואר שיוסף לא נכלל בחרם ועל כן לא יועיל לתרץ. והאם הרמב"ן פירש כדברי המושב זקנים שהוא חידוש ולא הפשטות בהבנת דברי חז"ל במדרש לא בטוח. בפרט שהרמב"ן לא כתב כדברי המושב זקנים.

לא הבנתי הפלפולים שלך, שאלת קושיא קיבלת תירוץ...
זה לא מתאים לחלק מהדעות אז לא, אך זה עדיין אחד מהתירוצים, למה כל שאר הפלפולים?
סמל אישי של המשתמש
1010
 
הודעות: 6008
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 13 דצמבר 2018, 22:33

המושב זקנים כותב שני תירוצים. בתירוץ הראשון הוא כותב שיוסף נכלל בחרם, ועל זה הערנו מהמדרש. מאידך בתירוץ השני מבואר שאכן יוסף לא נכלל בחרם. סך הכל הערנו שפירוש בעלי התוספות לא יעלה כ"כ עם דברי התנחומא והפרקי דר"א. בגוף הדבר אכן כתבו בעלי התוספות להדיא שזה התירוץ לשאלת הרמב"ן. ועל זה אכן קבלנו ממך תירוץ נאה. וכל הדיון ניסוב האם דבריהם עולים בקנה אחד עם דברי המדרש בלי קשר לתירוץ.

דרך אגב שים לב שבתירוץ הראשון הגם שלא עולה עם פשטות דברי חז"ל במדרש מכל מקום כח דילם מפשטות הפסוק וז"ל והכתוב מוכיח דכתיב הוציאו כל איש מעלי שלא רצה לגלות לזרים מפני השבועה". ועל כן גם אם לא עולה עם דברי המדרש ממש, מכח הפסוק כתבו לבאר את שכתבו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 16 דצמבר 2018, 14:50

אומר רבי יעקב יוסף בעל ה"תולדות" מפולנאה: כה צריך כל יהודי לדבר אל לבו: איך אעלה אחר כך אל אבי שבשמים, וימי הנעורים אינם אתי, כלו בהבל וריק..

"אין ועתה אלא לשון תשובה" (בראשית רבה). "ועתה" – אם אתם חוזרים בתשובה ומתחרטים על שמכרתם אותי הנה, "אל תעצבו", כי לתשובה אמתית מגיעים על-ידי שמחה ואהבה ולא מתוך עצבות. (משמרת איתמר)

"אשר מכרתם אותי" (בראשית מה,ד). חז"ל דרשו (שבת פז) על הפסוק (שמות לד,ט) "על הלוחות הראשונים אשר שברת" – יישר כוחך ששברת. זה הפירוש גם כאן: יוסף ניחם אותם באומרו, יישר כוחכם שמכרתם אותי, "כי למחיה שלחני אלוקים". (שפת אמת)
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 16 דצמבר 2018, 15:01

בגדול החל ובקטן כלה. מפרש המדרש בגדול זה שמעון ובקטן זה בנימין, ומפרש המהרי"ל דיסקין למה באמת חיפש רק אצלם , וביאר שלכל האחים הייתה טענה חזקה של ק"ו, שאם הם החזירו את הכסף שמצאו באמתחותם ולא השאירוהו אצלם למה יגנבו את הגביע, אבל שמעון לא הייתה לו טענה זאת שהרי היה בבית הסוהר, וכן בנימין בא רק עכשיו, לכן חיפש רק אצל שמעון ובנימין.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: פרשת ויגש - שאלות הערות וחידושים בפרשה

הודעה שלא נקראהעל ידי חזקי » 16 דצמבר 2018, 15:04

אמר ר' מאיר מפרימשלאן, איך נרהיב עוז לעלות ולעמוד לפני אבינו שבשמים, בעת ש"הנער איננו איתי" - שבנינו אינם הולכים בדרך אבותיהם. "כי עבדך ערב את הנער", הרי אמרנו שבנינו יהיו ערבים לנו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!
חזקי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 1535
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־7 אורחים