הפורומים של אתר לדעת

על ידי **חזקי** » 14 נובמבר 2018, 15:26

תואר כבוד המוענק ליהודי הבקיא בתורה על כל רבדיה או בחלקים ממנה, נפוץ מימים ימימה. כתבתי רשימת תוארים ותיאורים שעלו זה הרגע בראשי מבלי לסנן. אפשר להוסיף או להשמיט. כמו כן לא עשיתי הבדלה בין צדיק [והנלוה], לגאון בתורה.

והשאלות כדלהלן:

א. מקור התואר

ב. התקופה

ג. שינויים בתואר

ד. צמצום כל התוארים לקטגוריות בודדות.

להלן התוארים, והתיאורים:
רב
רבן
רבי
רבאי
גאון
הרב הגאון -סינתזה
הרב הצדיק - סינתזה
חכם
צורבא
בר בי רב
תלמיד חכם
חכמאי
מרן
מרנא
מורינו
מורה הוראה
מורה צדק
חכם באשי
מרא דארעא
רשכבה"ג
משגיח
צדיק
תנא
אמורא
סבוראי
ראשונים
אחרונים
מחברים
מקובלים
מומחה
בקיא
סיני ועוקר הרים
פוסק הדור
מרא דכולי תלמודא
ראש ישיבה
ראש כולל
משיב
משגיח קטן
ראש מתיבתא
סופר
אדמו"ר
בנש"ק
בנש"ג
תלמיד חבר
אשת חבר
משמש בקודש
אנשי חצר
חוזר
מתורגמן
פרשן
דרשן
איש אשכולות

נ.ב למישהו יש מושג כמה תוארים מוצבים ברשימה לא ספרתי..

תשובות רציניות עניניות יתקבלו בברכה.

על ידי **הר נבו** » 14 נובמבר 2018, 15:28

איש האשכולות זה אתה (לפחות בפורום זה כל האשכולות נפתחו ע"י...... בחר מהרשימה ).

על ידי **חזקי** » 14 נובמבר 2018, 15:40

מפרגן זה גם תואר? תודה.

על כל תואר ותואר ברשימה, דרושה עבודה מחקרית ויסודית, אבל סבורני שאנשי האשכולות כאן, יספקו חלק לא מבוטל מהפרטים אודות התוארים השונים.

אני לא מבין חזקי מה אתה בא להגיד תסביר לי

על ידי **חזקי** » 14 נובמבר 2018, 18:31

מספר אחד כתב:אני לא מבין חזקי מה אתה בא להגיד תסביר לי

לא בא להגיד, רק שואל וכדלהלן:

חזקי כתב:....
והשאלות כדלהלן:

א. מקור התואר

ב. התקופה

ג. שינויים בתואר

ד. צמצום כל התוארים לקטגוריות בודדות.

...

חזקי כתב:תואר כבוד המוענק ליהודי הבקיא בתורה על כל רבדיה או בחלקים ממנה, נפוץ מימים ימימה. כתבתי רשימת תוארים ותיאורים שעלו זה הרגע בראשי מבלי לסנן. אפשר להוסיף או להשמיט. כמו כן לא עשיתי הבדלה בין צדיק [והנלוה], לגאון בתורה.

והשאלות כדלהלן:

א. מקור התואר

ב. התקופה

ג. שינויים בתואר

ד. צמצום כל התוארים לקטגוריות בודדות.

להלן התוארים, והתיאורים:
רב
רבן
נשיאים בימי התנאים
רבי
רבאי
גאון
בימי הגאונים - שהוסמך לגאונות
הרב הגאון -סינתזה
הרב הצדיק - סינתזה
חכם
בעיקר בעדות המזרח
צורבא
בר בי רב
תלמיד חכם
חכמאי
מרן
מרנא
מורינו
מורה הוראה
מורה צדק
חכם באשי
הרב הראשי לירושלים במלכות העותמאנים
חסר: הראשון לציון שהוא גם תואר לרבנים הראשיים

נ.ב למישהו יש מושג כמה תוארים מוצבים ברשימה לא ספרתי..

תשובות רציניות עניניות יתקבלו בברכה.

התחלתי לענות, יש להאריך בכל אחד מהם טובא, מחמת כמות התוארים קשה לענות על כולם בבת אחת.

על ידי **חזקי** » 15 נובמבר 2018, 22:24

הפתרונות טובים. אבל כדאי להרחיב עוד קצת במה שאפשר.
אכן החמצתי את התואר 'ראשון לציון'. צריך להוסיף לרשימה.
כמו כן התואר 'אב בית דין' - אב"ד צריך להוסיף לרשימה.

מה שכתבת - חכם, בעיקר בעדות המזרח. אכן.
במשנה 'חכם' הוזכר כמה וכמה פעמים לא כתואר על אדם מסוים, אלא על סמכותו של החכם ובהשוואה לבני אדם. ואכן בצוק העיתים, התקבל בקהילה הנ"ל 'חכם' כתואר לאדם מסוים.
וזה חלק מהענין באשכול [מבחינתי] לברר את פשר חילוף התוארים. ובעקבות דבריך הללו, נוסיף לחדד ולשאול, על תוארים שהוחלפו בקהילות מסוימות אבל לא בקהילות אחרות. מדוע?
ועל השאלה מדוע התואר 'חכם' נהוג דוקא אצל עדות המזרח, הייתי מציע לבדוק אם המלומדים המוסלמים שגדלו היהודים ביניהם, שייך או קאדי וכדומה בתרגום לעברית מערבית מורה על מילה חכם.

נ.ב אין צורך לנסות לברר את כל התארים ביום אחד. אבל בירור לבירור יצטרף ב"ה.

צורבא הוא לא תואר, כמו תלמיד חכם.
הם כמו יותר בסגנון של: מוכשר, חרוץ, פיקח וכו'.

בעצם גם חכם, רק שכמובן שם הכוונה הוא לתואר שכונו ככה חכמינו שבמערב.

על ידי **חזקי** » 17 נובמבר 2018, 22:32

ישר כח לגאליציינער. ונרחיב בכינוי צורבא עוד מהמקורות.

בכינוי צורבא דרבנן מצאנו שני ביאורים. רש"י תענית ד. כתב בזה"ל: צורבא מרבנן - בחור חריף, כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה (ז, א), תלמיד חכם זקן לא קרי צורבא, אלא ההוא מרבנן קרי ליה: ואילו המהרש"א שם הביא בשם הערוך צורבא פירוש 'חוזק ת"ח' עיי"ש.

על כל פנים מדברי רש"י עולה שהכינוי צורבא בא על ת"ח צעיר בדוקא, אמנם בספר יוחסין (מאמר ב אות צ) הביא את דברי רש"י והשיג עליו. וזה לשונו: צורבא מרבנן פרש"י מחודד כמו צרבת השחין וכן ביעי דצריבין. וזה השם נמצא בחכמים שהם בחורים אבל בזקנים לא והתיבה מורה על זה וכו', אבל לזקנים ההוא מרבנן קרו ליה. אבל לי נראה כי אפילו על זקן נאמר, ראיה בברכות (דף יט.) כשמת מר שמואל שאני צורבא מרבנן דקב"ה תבע ביקריה וכו'. וכן בשבת (דף כג ע"ב) מאן דדחיל מרבנן הוה צורבא מרבנן וכו'. ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה נראה שהוא בר אידי, ובנדה (פרק ג') אמר אביי ש"מ צורבא מרבנן דאמר מלתא לימא בה מלתא דכי מדכרו מידכר ליה הוא על ר' יהושע בן חנניה שהיה זקן מאד. ובברכות (דף מז ע"ב) נראה כי נקרא צורבא מרבנן מי שקרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ר"ל שקרא התלמוד וידע טעם המשניות כמו רב מנשיא בר תחליפא:

וכן השיג בסדר הדורות (חלק תנאים ואמוראים אות צ) וזה לשונו: צורבא מרבנן פירש"י תענית (ד' א') מחודד וזה נקרא בתלמידים בחורים, אבל בזקנים, ההוא מרבנן. וזה אינו, דבפרק מי שמתו (ברכות י"ט א') א"ר פפא (עיין בגמ' ובעין יעקב הגירסא אינו כן ועיין מר שמואל כי כאן ובעין יעקב טעות) על מר שמואל שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ליקריה. ובפרק השולח גט (גיטין ל"ז ב') (ובפרק כל כתבי, שבת קכ"א ב', ובמועד קטן כ"ו ב', אמרו) אמר רבא על אבא בר מניומי שהיה זקן צורבא מרבנן (ע"ש), ובפרק המפלת (נדה כ"ד ב') אמר אביי על ר' יהושע בן חנניה שהיה זקן מאד צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא כו' (עיין חנניה אחי ר' יהושע). אלא מי שקרא ושנה ושימש תלמידי חכמים דהיינו תלמוד הוא צורבא מרבנן כמו רב מנשיא בר תחליפא (ע"ש), פרק שלשה שאכלו (ברכות מ"ז ב'). בביצה (כ' ע"ב), האי צורבא מרבנן דא"ל חבריה מילתא לא ליהדר ליה טפי ממאי דאמר. בנדרים (ס"ב), שרי לצורבא מרבנן למימר שרו לי תגראי ברישא ושרי לאודועי באתריה דלא ידעין ליה. ובשבת (קי"ט ריש ע"א), אמר מר ברב אשי פסילנא לצורבא. מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי. ורבא אמר שם תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה:

נ.ב לפי פירוש הערוך כינוי 'צורבא' בא על צעיר וזקן כאחד, וכל הסוגיות יתישבו בנקל.

חזקי כתב:מרן
מרנא

מרן ומרנא היינו הך - בתירגומו לארמית.

מלבד זאת, לנשיא ליובאוויטש הראשון - הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נבג"מ מכנים גם בתואר: "מרנא ורבנא".
לא יודע למה.

על ידי **חזקי** » 18 נובמבר 2018, 02:24

יפה. מרן הוא לשון אדוננו. ובארמית אומרים מרנא וכך הוזכר בגמרא ע"ז יא. 'אחוה דמרנא'. ובמדרש בראשית רבה עה אות ה הוזכר לשון מרן - "וַיְצַו אוֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאֲדוֹנִי לְעֵשָׂו" רבינו אמר לר' אפס כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס נסבה וקרייה וקרעיה אמר ליה כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס אמר ליה רבי מפני מה אתה מבזה על כבודך אמר ליה מה אנא טב מן סבי לא כך אמר "כה אמר עבדך יעקב". כך ראיתי שמביאים.

מי יודע היכן הוזכר התואר מרן בתפילה?

על ידי **חזקי** » 18 נובמבר 2018, 02:27

גאליציינער כתב:
חזקי כתב:מרן
מרנא

מלבד זאת, לנשיא ליובאוויטש הראשון - הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נבג"מ מכנים גם בתואר: "מרנא ורבנא".
לא יודע למה.

התואר 'מרנא ורבנא' זה תואר עתיק יומין. למשל הרמב"ם באגרות השתמש בתואר של 'מרנא ורבנא'.
"לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".

חזקי כתב:יפה. מרן הוא לשון אדוננו. ובארמית אומרים מרנא וכך הוזכר בגמרא ע"ז יא. 'אחוה דמרנא'. ובמדרש בראשית רבה עה אות ה הוזכר לשון מרן - "וַיְצַו אוֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאֲדוֹנִי לְעֵשָׂו" רבינו אמר לר' אפס כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס נסבה וקרייה וקרעיה אמר ליה כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס אמר ליה רבי מפני מה אתה מבזה על כבודך אמר ליה מה אנא טב מן סבי לא כך אמר "כה אמר עבדך יעקב". כך ראיתי שמביאים.

מי יודע היכן הוזכר התואר מרן בתפילה?

ב"יקום פורקן": מרן דבשמיא יהא בסעדכון...
ב"סליחות": מרן דבשמיא לך מתחננן...

חזקי כתב:
גאליציינער כתב:
חזקי כתב:מרן
מרנא

מלבד זאת, לנשיא ליובאוויטש הראשון - הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נבג"מ מכנים גם בתואר: "מרנא ורבנא".
לא יודע למה.

התואר 'מרנא ורבנא' זה תואר עתיק יומין. למשל הרמב"ם באגרות השתמש בתואר של 'מרנא ורבנא'.
"לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".

אכן, כוונתי הוא שאצלם התואר הזה נשאר.

הר נבו כתב:איש האשכולות זה אתה (לפחות בפורום זה כל האשכולות נפתחו ע"י...... בחר מהרשימה ).

איש האשכולות הוא יוסי בן יועזר.
משנה במס' סוטה.

חזקי כתב:מורינו

מלבד בכל המקומות והדורות והתקופות שהכתירו בתואר זה תלמידי חכמים, הרי שבקהילת צאנז - קלויזנבורג הנהיג כ"ק האדמו"ר בעל ה"שפע חיים" זצ"ל שכל בחור שנבחן על למעלה מאלף דפי גמרא זוכה לתואר "מורינו".

צריך להוסיף גם: מורה מורינו.

על ידי **חזקי** » 18 נובמבר 2018, 19:54

גאליציינער נפלא!
על פתרון החידה, ובעיקר על פירוש כמה מהתוארים והמקורות. והידיעות הרבות שהוספת בהקשר למה שנהוג במקומות אחרים. נהדר.

חזקי כתב:ראשונים
אחרונים

תקופת הראשונים החלה בסביבות שנת ד'ת"ת - אז נפטר רבינו גרשום מאור הגולה.
התקופה נמשכה לכל היותר כ-450 שנה.
באשכנז הסתיימה תקופת הראשונה בסביבות שנות ה'ק"נ, לאור הפרעות שאירעו שם שגרמו למיעוט חכמי התורה שם.
בספרד לעומת זאת היה התקופה ההיא תור הזהב, ותקופת הראשונים נמשכה שם עד לגירוש המר בשנת רנ"ב.

מאז, החלה תקופת האחרונים.
אין הגדרה מדוייקת מתי והאם הסתיימה כבר תקופת האחרונים, יש כאלו המגדירים את דורינו 'בתראי' או 'אחרוני האחרונים', אולם אין אלו הגדרות מוסכמות על כולם.

חזקי כתב:תנא

לפני התנאים היה תקופת ה'זוגות' - גם הוא תואר וגם לו היה תקופה.

היה גם 'אנשי כנסת הגדולה' [ו'שיירי כנסת הגדולה'].

היה גם 'חבר הסנהדרין'.
ובימי הבית היו עוד תוארים רבים.

על ידי **חזקי** » 18 נובמבר 2018, 20:33

גאליציינער כתב:
הר נבו כתב:איש האשכולות זה אתה (לפחות בפורום זה כל האשכולות נפתחו ע"י...... בחר מהרשימה ).

איש האשכולות הוא יוסי בן יועזר.
משנה במס' סוטה.

נהדר. נרחיב בזה עוד ממה שמצאתי בוקיפידיה במהות התואר איש אשכולות. "מקור הביטוי העברי "אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת" במשנה, במסכת סוטה, שבה נאמר "משמֵת יוסה בן יועזר איש צרידה ויוסה בן יוחנן איש ירושלים – בָּטְלוּ הָאַשׁכּוֹלוֹת". התלמוד הבבלי (מסכת סוטה מ"ז, ע"ב) מסביר: "מאי אשכולות? אמר רב יהודה: איש שהכל בו". על פי ביאורו של רש"י; הכוונה לאיש שיש בו כל התורה כולה באמיתותה בלי דופי ובלי מחלוקת, כשהכוונה לגדול בתורה הבקי בכל חלקי התורה כולה, בנגלה ובנסתר, וכפי שנאמר בהלכות גדולות למסכת תמורה: "שלא נמצא בו שום עוון ותורתו נתונה לו ממשה רבנו ללא דופי".

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 22:58

תוארים מסוימים הם סך הכל אבסורד בתפארתו. וכבר אמרו חז"ל כל הרודף אחר הכבוד וכו'.. כנראה שגם התוארים יעידו על כך..

הרב הד"ר סוג של אבסורד. רב אמיתי אינו ד"ר נקודה!
הרב החשוב סוג של אבסורד. סתם רב הוא לא חשוב..?
הגאון המלומד גם סוג של אבסורד. גאון שאינו מלומד הוא בור כמו כל הבורים..
רב ראשי -סוג של אבסורד. מלבד נשיאות וגדול הדור לא מצאנו מונפול של רב מסויים..
רבנית. לא היה ולא נברא..ואולי בדרך כבוד מכנים כך אשת חבר.
רב צבאי. אין חיה כזו.

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:00

חזקי כתב:
1010 כתב:
חזקי כתב:תוארים מסוימים הם סך הכל אבסורד בתפארתו. וכבר אמרו חז"ל כל הרודף אחר הכבוד וכו'.. כנראה שגם התוארים יעידו על כך..

הרב הד"ר סוג של אבסורד. רב אמיתי אינו ד"ר נקודה! לכאורה יש רבנים שהם גם דוקטורים, ונלך לעבר הרחוק - הרמב"ם.
הרב החשוב סוג של אבסורד. סתם רב הוא לא חשוב..? לא ראיתי כינוי זה, האם כוונתך לר"ת של הרה"ח?
הגאון המלומד גם סוג של אבסורד. גאון שאינו מלומד הוא בור כמו כל הבורים.. איפוא זה כתוב?
רב ראשי -סוג של אבסורד. מלבד נשיאות וגדול הדור לא מצאנו מונפול של רב מסויים.. רב הראשי הוא אכן בד"כ רב מטעם המדינה אם כי יש כל מיני קהילות בישראל שיש הרבה רבנים קטנים שעונים על שאלות קטנות ויש רב ראשי שמתווה את דרך הרבנים הקטנים ועל משקל הרעיון של שרי עשרה ושרי מאה
רבנית. לא היה ולא נברא..ואולי בדרך כבוד מכנים כך אשת חבר.
רב צבאי. אין חיה כזו. וכפי שאמר הגרי"ש אלישיב על גורן ששיחרר את הכותל - לא ידעתי שהוא רב [איך ווייס נישט אז ער איז א רב]

ידוע גם על אחד ששאל מה הפירוש של הכינוי הגאון האמיתי, וכי יש גאונים שאינם אמיתיים?...

חששתי מכאלה שיטעו. ואכן טעו.
הרמב"ם לא היה מוכתר בתואר ד"ר הוא למד בין השאר את שבע החכמות שיהיו רוקחות וטבחות לתורה. אבל לא כתואר ומומחיות בנושא ספיצפי כמו היום בהוצאת דוקטורט.
רב ראשי - לא מצינו בימי חז"ל מושג מעין זה מלבד ראש סנהדרין אב בית דין או נשיא, לא רב ראשי.
הרה"ח. זה אכן הרב החשוב. וגם הרב החסיד.
גאון אמיתי כתבת דברי אמת. יפה.

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:05

1010 כתב:כתבת שרב אמיתי אינו דוקטור, והרמב"ם כן היה דוקטור, וכמו כן ידוע על הרב חיים דוד דוקטור שהיה חילוני ורופא ונתקרב לשמירת תורה ומצוות ע"י החסידיות ואח"כ היה לאדמו"ר ונקרא האדמו"ר רבי חיים דוד דוקטור.
לגבי הרב הראשי, אם לא מצינו בימי חז"ל ובימינו אנו כן מוצאים עדיין זה לא אבסורד של תואר, מקסימום אפשר לקרוא לזה "חידוש".
הרה"ח אינו ר"ת של הרב החשוב, אלא הרב החסיד, זה ברור, וכמו שהר"ת של בס"ד זה בסייעתא דשמיא ולא בעבור סופרים דלים כן הדבר כאן.

וכי אדמו"ר שלמד להיות ד"ר תקרא לו האדמו"ר ד"ר...הלא האדמו"ר מלובביץ החזיק בתואר מהאונברסיטה...על אדמו"ר אתה מבין שזה אבסורד ועל רב לא...
ושים לב, כל הגדולים שהחזיקו בתואר, כמו ר' יצחק הוטנר כמו ר' יחיאל יעקב וויינברג, לא הוזכרו בשם דוקטור. מי שנושא בתואר רב והוא אכן כזה תואר הד"ר נטפל אליו.
על הרמב"ם רמזתי לך ולא הבנת. הרמב"ם כותב שלימוד החוכמות הם כרוקחות וטבחות לתורה, זאת אומרת הרמב"ם אחז שצריך להקיף גם מדעים מסוימים בשביל שיועיל לעסק התורה. בשונה מכך היא הוצאת תואר ד"ר, שזו התמחות בדבר ספיצפי וד"ר בפיזיקה אין לו מושג בארכיאולוגיה או אסטרונומיה.
רב ראשי זה אבסורד משום שאת התואר ראשי מביאים לעוד הרבה דברי חולין..
רק אצל החסידים הרה"ח זה הרב החסיד. מלבד זה בכל המילונים כתוב הרה"ח - הרב החכם. שגם זה קצת אבסורד.

על ידי **1010** » 13 דצמבר 2018, 23:17

חזקי כתב:
1010 כתב:כתבת שרב אמיתי אינו דוקטור, והרמב"ם כן היה דוקטור, וכמו כן ידוע על הרב חיים דוד דוקטור שהיה חילוני ורופא ונתקרב לשמירת תורה ומצוות ע"י החסידיות ואח"כ היה לאדמו"ר ונקרא האדמו"ר רבי חיים דוד דוקטור.
לגבי הרב הראשי, אם לא מצינו בימי חז"ל ובימינו אנו כן מוצאים עדיין זה לא אבסורד של תואר, מקסימום אפשר לקרוא לזה "חידוש".
הרה"ח אינו ר"ת של הרב החשוב, אלא הרב החסיד, זה ברור, וכמו שהר"ת של בס"ד זה בסייעתא דשמיא ולא בעבור סופרים דלים כן הדבר כאן.

וכי אדמו"ר שלמד להיות ד"ר תקרא לו האדמו"ר ד"ר...הלא האדמו"ר מלובביץ החזיק בתואר מהאונברסיטה...על אדמו"ר אתה מבין שזה אבסורד ועל רב לא...
ושים לב, כל הגדולים שהחזיקו בתואר, כמו ר' יצחק הוטנר כמו ר' יחיאל יעקב וויינברג, לא הוזכרו בשם דוקטור. מי שנושא בתואר רב והוא אכן כזה תואר הד"ר נטפל אליו.
על הרמב"ם רמזתי לך ולא הבנת. הרמב"ם כותב שלימוד החוכמות הם כרוקחות וטבחות לתורה, זאת אומרת הרמב"ם אחז שצריך להקיף גם מדעים מסוימים בשביל שיועיל לעסק התורה. בשונה מכך היא הוצאת תואר ד"ר, שזו התמחות בדבר ספיצפי וד"ר בפיזיקה אין לו מושג בארכיאולוגיה או אסטרונומיה.
רב ראשי זה אבסורד משום שאת התואר ראשי מביאים לעוד הרבה דברי חולין..
רק אצל החסידים הרה"ח זה הרב החסיד. מלבד זה בכל המילונים כתוב הרה"ח - הרב החכם. שגם זה קצת אבסורד.

הבאתי לך דוגמא מאדמו"ר שנקרא דוקטור, ואתה ממשיך להתווכח כאיו שזה לא קיים..
לגבי רב ראשי, גם המילה רב משמש גם לדברי חולין וכגון רב קו רב בריח רב הטבחים רב המרצחים ועוד, ועובדה היא שיש גם רב ראשי עפ"י ההלכה וכדוגמה שהבאתי שיש קהילה שיש שם עשרות רבנים ומו"צים שמעליהם יש רב ראשי שמתווה דרכם ומורה מה לעשות במקרים מסובכים, ואגב אני מזכיר לך שהרב עובדיה יוסף היה רב ראשי.

לגבי הרה"ח לא שמעתי מעולם על הפענוח הזה, ואדרבה אשמח להחכים ותביא לי דוגמא לזה.

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:25

האדמו"ר מחב"ד זה יהיה בסדר אם נכנה אותו האדמו"ר הדוקטור...הבאת מאיזה אדמו"ר זניח ולא מוכר..ואתה ממשיך להתוכח בעקשנות כאילו זה נהוג וקיים..
לגבי הרה"ח תבדוק ותמצא בחיפוש פשוט ברשת בכל המילונים שמציעים ראשי תיבות. אם לא תמצא אתן לך קישור.

על ידי **יאיר** » 13 דצמבר 2018, 23:31

התנבאתי מראש שהולך להיות ויכוח על זה...

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:32

יאיר שמעת על 'נביא ד"ר' או אדמו"ר ד"ר??

על ידי **יאיר** » 13 דצמבר 2018, 23:33

לא. אבל על רב ד"ר כן

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:38

רב בסדר גודל של ר' יצחק הוטנר וכן הלאה לא תמצא. על איזה ד"ר מאונברסיטת בר אילן אולי כן, אבל אחד כזה הרב הוא שם מחמד שלו ולא תואר אמת.

על ידי **1010** » 13 דצמבר 2018, 23:42

חזקי כתב:האדמו"ר מחב"ד זה יהיה בסדר אם נכנה אותו האדמו"ר הדוקטור...הבאת מאיזה אדמו"ר זניח ולא מוכר..ואתה ממשיך להתוכח בעקשנות כאילו זה נהוג וקיים..
לגבי הרה"ח תבדוק ותמצא בחיפוש פשוט ברשת בכל המילונים שמציעים ראשי תיבות. אם לא תמצא אתן לך קישור.

זה שאתה לא הכרת אותו אינו אומר שהוא זניח, הוא היה רב גדול עם הרבה חסידים, לא אמרתי לך שזה נהוג וקיים וכל אדמו"ר הוא דוקטור, אבל זה לא אבסורד ולא סתירה.

על ידי **1010** » 13 דצמבר 2018, 23:43

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%A8%D7%93

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7 ... 7%99%D7%9D

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:44

סתירה גדולה. מתפלא על חסיד שכותב כדברים הללו. אבל זו זכותך.

על ידי **1010** » 13 דצמבר 2018, 23:45

אתה מתווכח עם מציאות.
וזה עובר את גבול הטעם הטוב.
כתבת משהו, מותר להעיר על דבריך ולא להסכים עם חלקן.

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:46

1010 כתב:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%93

כעת הכל מובן. פשוט לקרוא מה ציטטת. התעקשות לא ברורה.
מתוך ויקפדיה..

חיים דוד ברנהרד
הרב ד"ר רבי חיים דוד ברנהרד (מכונה: האדמו"ר הרופא ה'תקל"ה(?) - ה'תרי"ח) הוא רופא יהודי פולני מפורסם שחזר בתשובה והצטרף לתנועת החסידות. שימש כרופאם של פרידריך השני, מלך פרוסיה, סטניסלאב פוניאטובסקי, המלך האחרון של פולין ואצילי פולין. סיפורי חסידים רבים נקשרו סביב דמותו. על קברו בפיוטרקוב טריבונלסקי הוקם אוהל המשמש אתר עליה לרגל.

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:48

1010 כתב:אתה מתווכח עם מציאות.
וזה עובר את גבול הטעם הטוב.
כתבת משהו, מותר להעיר על דבריך ולא להסכים עם חלקן.

ידידי אתה פשוט מעוות מציאות ואחד שלא יודע לעשות חלוקה ברורה בין א לבין ב.
האיש לא היה אדמור היה חוזר בתשובה. אתה בכלל קורא מה שאתה מביא לכאן.
אתה מתעקש בחינם הלא דבר, שיש אדמורים שהוכתרו בתואר ד"ר. האדמו"ר מלובביץ נשא בתואר ד"ר ולא השתמשו בתאור זה כלפיו.
הרב הוטנר ועוד הרבה אנשים גדולים, לא השתמשו בתואר ד"ר.
לא יודע מהיכן שאבת את השקפתך, אבל לדעתי היא קצת מעוותת. אדם שלא יודע לעשות חלוקה בין ד"ר לרב זה אבסורד. האדם שמעוות את המציאות הידועה, וכותב שאדמו"ר ד"ר זה דבר שאינו אבסורדי, זה עצמו אבסורד. אבל לא אתוכח עם מתעקש לחינם בלי שום שכל וכנות.

על ידי **1010** » 13 דצמבר 2018, 23:50

ראה בהודעתי שגם כתבתי שהוא היה חילוני.
viewtopic.php?p=475183#p475183

על ידי **חזקי** » 13 דצמבר 2018, 23:54

האיש לא שימש בפועל לאדמו"ר ולא בנש"ק. סך הכל רופא שחזר בתשובה ושימש רופאם של האדמורים. ומכאן באה התואר בחביבות של אדמו"ר ד"ר. דבר שלא מצוי ולא שכיח אצל סתם אדמו"ר ..אורגנילי..או רב בסדר גודל של הפחד יצחק שרידי אש ועוד רבנים ואדמורי"ם מן השורה.

על ידי **חזקי** » 20 דצמבר 2018, 17:39

1010 כתב:
חזקי כתב:האדמו"ר מחב"ד זה יהיה בסדר אם נכנה אותו האדמו"ר הדוקטור...הבאת מאיזה אדמו"ר זניח ולא מוכר..ואתה ממשיך להתוכח בעקשנות כאילו זה נהוג וקיים..
לגבי הרה"ח תבדוק ותמצא בחיפוש פשוט ברשת בכל המילונים שמציעים ראשי תיבות. אם לא תמצא אתן לך קישור.

זה שאתה לא הכרת אותו אינו אומר שהוא זניח, הוא היה רב גדול עם הרבה חסידים, לא אמרתי לך שזה נהוג וקיים וכל אדמו"ר הוא דוקטור, אבל זה לא אבסורד ולא סתירה.

כדרכך להתווכח על לא כלום. להסתמך על דברים שייבאת מויקפדיה בלי לקרוא קודם לכן.
האיש לא היה אדמו"ר. ציטוט מתוך ויקפדיה [הקישור שצירפת]

"לאחר חזרתו בתשובה הוכר כצדיק ושימש כרופאם ומקורבם של החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי אפרים-פישל מסטריקוב, "היהודי הקדוש", רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה, רבי שלמה הכהן רבינוביץ' מרדומסק, רבי ישכר בר מרדושיץ ואחרים. נודע גם כנדבן וכתלמיד חכם הבקיא בתורת החסידות והקבלה. הוא המשיך לעסוק ברפואה, להתהלך במלבוש אירופאי ולטפל ביהודים ובפולנים. סירב לשמש כאדמו"ר."

עכשיו אתה מבין מי מתוכח על שום דבר, ומבסס דברים על לא כלום. ועוד מביא מקור שנכתב הפוך ומציג אותו כמקור דבריו. אז בבקשה המנע מלהמציא מקורות רק בכדי לחזק את דבריך המופרכים כאן.

סגור ויכוח.

בדרך אגב, רבי חיים דוד שימש כאדמו"ר.
[ויקיפדיה איננה מקור מוסמך לדברים שכאלו...]

איש קדוש הוא בוודאי היה.

ביאור תוארים ע"פ המכלול:
כדאי אכן לראות כל תואר לגופו ולראות האם הניתוח של כל תואר הינו נכון...

https://www.hamichlol.org.il/%D7%AA%D7% ... 7%99%D7%9D

תארים רבניים בעבר
"גדול מרבן - שמו" - קריאת הרב בשמו הפרטי, כגון שמואל הקטן, הלל הזקן וכדומה. המושג מציין כי גדלותו של הרב עולה על התארים האפשריים ואין תואר נוסף לכן יקרא בשמו בלבד. יש לציין כי לא בכל פעם שמוזכר שם של חכם ללא תואר כבוד נובעת העובדה מגדלותו המיוחדת של החכם, כמו במקרה של שמעון בן עזאי או שמעון התימני בו הזכרת שמם ללא תואר כבוד נובעת מכך שהם לא הוסמכו על ידי קודמיהם.
רבן - נשיא הסנהדרין, בעיקר אלו שהם מצאצאי הלל.
רבי - תואר המקובל לתנא או אמורא שחי ופעל בארץ ישראל.
רב - אמורא שחי ופעל בבבל.
מר - אמורא שחי ופעל בבבל, לרוב תואר זה מובא בתלמוד כפתיחה לתיאור סתמי (בלי הזכרת שם אומרו) של פירוש לקטע תנאי ("אמר מר"). כמו כן מהווה התואר כינוי במקרה בו פונה אמורא לרבו בתגובה על מימרה שאמר האחרון.
רבנא - ממשפחת ראש הגולה בבבל. בדומה ל"רבן".
גאון - תואר שניתן לראשי ישיבות סורא ופומבדיתא בתקופת הגאונים. עם זאת הרב היה נקרא בתוספת התואר "רב" לפני שמו (לדוגמה: הרס"ג - רב סעדיה גאון). השם "גאון" הוא קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב", והתואר ניתן לראשי שתי הישיבות החשובות בבבל (ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא), שהיוו את מרכז התורה העולמי באותה תקופה. הסבר דרשני לשם גאון הוא שהגימטריה של השם (60) באה לרמז שהגאון שולט בששים מסכתות הש"ס.
ההבדל בין תוארי אמוראי ארץ ישראל ואמוראי בבל נעוץ בכך שהסמיכה לא עברה לבבל. על עובדה זו, וכן על תנאים ואמוראים שנזכרו בלא תואר, נאמר בתשובות הגאונים: "גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו". כלומר התואר 'רב' שייך לתלמיד חכם שאינו סמוך, התואר 'רבי' לחכם סמוך, 'רבן' לנשיא הסנהדרין, ומי שלא ניתן לו תואר גדול מכולם.

תארים מקובלים לרבנים כיום
גאב"ד - הם ראשי התיבות של 'גאון אב בית דין', התואר שהיה מקובל בקהילות אירופה לרב העיר. הגאב"ד בדרך כלל לא היה חבר פעיל בבית הדין למרות תוארו, והכרעתו נדרשה אך ורק במקרים מסובכים במיוחד, או בשאלות עקרוניות בענייני הנהגת הקהילה.
ראב"ד - הם ראשי התיבות של 'ראש אבות בתי דין', התואר שניתן לראש מערכת הדיינות של הקהילה או העיר.
אבדק"ק - תואר המקובל בקהילות אחדות תואר זה הוא ראשי התיבות של 'אב בית דין דקהילה קדושה', גם זה תואר כינוי לרב העיר בפועל, והוא שקול לתואר "גאב"ד".
בימינו, משתמשים בתארים אלה כמה אדמו"רים העומדים בראש קהילות חסידיות שראשיתם ברבנות ערים באירופה, לדוגמה: רבי יוחנן סופר גאב"ד ערלוי, אדמו"ר באבוב הנושא בתואר אבדק"ק באבוב, ועוד. רבנים של קהילות גדולות באירופה משתמשים אף הם בתואר גאב"ד, כגון גאב"ד אנטוורפן.

הרה"ג (הרב הגאון) - את הרבנים שיש להם ידיעה מיוחדת בתלמוד ובפוסקים, שציבורים גדולים מאוד מקבלים את סמכותם, נהוג לכנות בתואר הרה"ג. כיום נהוג לכנות בתואר זה כל אברך תלמיד חכם ולאו דווקא מנהיג קהילה או פוסק הלכה.
הרה"ח (הרב החסיד) או הגה"ח (הגאון החסיד) - תואר מקובל בקהילה החסידית (הרה"ח לאדם מן השורה והגה"ח לרב).
הרה"צ (הרב הצדיק) או הגה"צ (הגאון הצדיק) - כך מכנים את הרבנים הידועים שמפורסמים בעיקר בעבודת ה', מידות ומוסר, למשל משגיחים בישיבות, או צדיקים שאינם אדמו"רים או לעיתים גם אדמו"רים עצמם כשמזכירים אותם בשמם הפרטי. אלו המפורסמים גם כתלמידי חכמים מכונים בתואר הגה"צ.
כ"ק (כבוד קדושת) - תואר הניתן לאדמו"רים בלבד, בעיקר לאדמו"רים בחסידויות גדולות.
הרה"ק (הרב הקדוש) - תואר חשוב יותר מ'הרה"צ'. בדרך כלל ניתן רק לנפטרים.
מרן - מארמית, "אדוננו" - תואר כבוד לרב מובהק. הידוע ביותר בתואר זה הוא הרב יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.
הרב או הרבי (ללא ציון שם הרב) - כינוי של ציבור כלשהו למורה הדרך ההשקפתי וההלכתי שלו. לדוגמה: בחלק מהציבור הדתי-לאומי הכוונה לרב קוק, ובחלק אחר לרב יוסף דב סולובייצ'יק. בציבור החרדי זכו לתואר זה (במשמעות של מורה דרך) רבנים כמו הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין והרב יצחק זאב סולובייצ'יק (בנו הבכור של ר' חיים), מכיוון שהיו שניהם מבריסק בליטא, כל אחד בדורו כונה "הרב מבריסק". הרבי מנחם מנדל שניאורסון מפורסם בתור "הרבי". בציבור החרדי הכוונה יכולה להיות גם לראש הישיבה המקומי, וכו'.
חכם - כינוי לרב, במיוחד בקהילות של יהדות ארצות האסלאם. לדוגמה: חכם באשי.
רשכבה"ג (רבן של כל בני הגולה) - תואר לגדולי הדור המרכזיים.

על ידי **גידי** » 25 דצמבר 2018, 05:19

גאליציאנער כתב:בדרך אגב, רבי חיים דוד שימש כאדמו"ר.
[ויקיפדיה איננה מקור מוסמך לדברים שכאלו...]

איש קדוש הוא בוודאי היה.

אז בוא נשמע
מה המקור שלך לדברים?

אנשים מפציצים סיפורים בלי מקורות ועוד לא מתבישים להכפיש את ויקפדיה שמבוססת על מקורות
מה פחות מה יותר אבל לא אפס מקורות כמו מספרי סיפורים בכל מיני מקומות.........!

על ידי **גידי** » 25 דצמבר 2018, 05:21

גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:
גאליציינער כתב:
חזקי כתב:מרן
מרנא

מלבד זאת, לנשיא ליובאוויטש הראשון - הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נבג"מ מכנים גם בתואר: "מרנא ורבנא".
לא יודע למה.

התואר 'מרנא ורבנא' זה תואר עתיק יומין. למשל הרמב"ם באגרות השתמש בתואר של 'מרנא ורבנא'.
"לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".

אכן, כוונתי הוא שאצלם התואר הזה נשאר.

לא נשמר בזמן הזה
אצל חב"ד בזמנינו קוראים לו האדמו"ר הזקן לא מרנא ורבנא

גידי כתב:
גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:
גאליציינער כתב:
חזקי כתב:מרן
מרנא

מלבד זאת, לנשיא ליובאוויטש הראשון - הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נבג"מ מכנים גם בתואר: "מרנא ורבנא".
לא יודע למה.

התואר 'מרנא ורבנא' זה תואר עתיק יומין. למשל הרמב"ם באגרות השתמש בתואר של 'מרנא ורבנא'.
"לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".

אכן, כוונתי הוא שאצלם התואר הזה נשאר.

לא נשמר בזמן הזה
אצל חב"ד בזמנינו קוראים לו האדמו"ר הזקן לא מרנא ורבנא

אכן התואר הכללי שלו הוא האדמו"ר הזקן, אבל כשכותבים את שמו [רש"ז] - מכל סיבה שהיא מוסיפים לפני זה את התואר הנ"ל.

גידי כתב:
גאליציאנער כתב:בדרך אגב, רבי חיים דוד שימש כאדמו"ר.
[ויקיפדיה איננה מקור מוסמך לדברים שכאלו...]

איש קדוש הוא בוודאי היה.

אז בוא נשמע
מה המקור שלך לדברים?

אנשים מפציצים סיפורים בלי מקורות ועוד לא מתבישים להכפיש את ויקפדיה שמבוססת על מקורות
מה פחות מה יותר אבל לא אפס מקורות כמו מספרי סיפורים בכל מיני מקומות.........!

מכמה מקורות בתולדות החסידות.
אנסה לבדוק ולחפש את המקורות, כי כעת לא זכור לי מקורות לכך, אבל בעבר קראתי אודותיו בכמה מקומות.

אודות ויקיפדיה, תלוי באיזה נושא הוא הערך, בערכים של היסטוריה יהודית - ובעיקר חסידית שורר שמה בורות מדהימה...

על ידי **גידי** » 27 דצמבר 2018, 03:28

גאליציאנער כתב:
גידי כתב:
גאליציאנער כתב:בדרך אגב, רבי חיים דוד שימש כאדמו"ר.
[ויקיפדיה איננה מקור מוסמך לדברים שכאלו...]

איש קדוש הוא בוודאי היה.

אז בוא נשמע
מה המקור שלך לדברים?

אנשים מפציצים סיפורים בלי מקורות ועוד לא מתבישים להכפיש את ויקפדיה שמבוססת על מקורות
מה פחות מה יותר אבל לא אפס מקורות כמו מספרי סיפורים בכל מיני מקומות.........!

מכמה מקורות בתולדות החסידות.
אנסה לבדוק ולחפש את המקורות, כי כעת לא זכור לי מקורות לכך, אבל בעבר קראתי אודותיו בכמה מקומות.

אודות ויקיפדיה, תלוי באיזה נושא הוא הערך, בערכים של היסטוריה יהודית - ובעיקר חסידית שורר שמה בורות מדהימה...

למה ויקפדיה פחות מוסמכת בענין הספיצפי יותר מאשר מה שקראת בעבר...

על ידי **1010** » 29 דצמבר 2018, 22:10

על מצבתו נכתב: האדמו"ר ר' חיים דוד פרופסור ד"ר ברנרד זצ"ל

על ידי **חזקי** » 02 ינואר 2019, 23:40

1010 כתב:על מצבתו נכתב: האדמו"ר ר' חיים דוד פרופסור ד"ר ברנרד זצ"ל

על מצבות נכתבים או לא נכתבים [כמו על המצבה של מרן הרב שטיינמן] תוארים. בפועל האיש הצדיק הנ"ל לא שימש לאדמו"ר בפועל.

על ידי **1010** » 03 ינואר 2019, 00:03

חזקי כתב:
1010 כתב:על מצבתו נכתב: האדמו"ר ר' חיים דוד פרופסור ד"ר ברנרד זצ"ל

על מצבות נכתבים או לא נכתבים [כמו על המצבה של מרן הרב שטיינמן] תוארים. בפועל האיש הצדיק הנ"ל לא שימש לאדמו"ר בפועל.

את מה שאתה יודע היום על ההפרזה בתוארים, לא היה פעם.
הגיע הזמן שתפסיק להתעקש, אמרת משהו, הביאו לך דוגמה אחרת, עכשיו אל תהפוך את העולם והמציאות שזה יתאים למה שאמרת...
האדמו"ר ר' חיים דוד דוקטור נקרא כך, והמציאות לא משתנית, גם לא אחרי הסיוע של גידי.

על ידי **חזקי** » 03 ינואר 2019, 00:12

מוזר. כל הויכוח נסוב האם מצינו אדמו"ר [ששימש כאדמו"ר] ד"ר. מהויקפדיה שצטטת כתוב שהאיש לא שימש לאדמו"ר בפועל.
ושוב האם תואר 'אדמו"ר ד"ר' מצוי או לא. כנראה שלא!

על ידי **גידי** » 07 ינואר 2019, 05:11

גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:מורינו

מלבד בכל המקומות והדורות והתקופות שהכתירו בתואר זה תלמידי חכמים, הרי שבקהילת צאנז - קלויזנבורג הנהיג כ"ק האדמו"ר בעל ה"שפע חיים" זצ"ל שכל בחור שנבחן על למעלה מאלף דפי גמרא זוכה לתואר "מורינו".

צריך להוסיף גם: מורה מורינו.

1 לא הבנתי מה הקשר בין מורינו לשון הוראה לבחור שיודע אלף דפי גמרא ואין לו יד ורגל בהוראה
2 בקיאות של אלף דף לא שווה כמו חמישים דף בעיון אבל לא מצפה שתבין

על ידי **חברים** » 07 ינואר 2019, 07:25

רבי חיים דוד דוקטור, כך נקרא בכל המקורות, http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=25771
http://www.zadikim.com/index.asp?catID=25474&siteLang=3

על ידי **חזקי** » 07 ינואר 2019, 16:48

גידי כתב:
גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:מורינו

מלבד בכל המקומות והדורות והתקופות שהכתירו בתואר זה תלמידי חכמים, הרי שבקהילת צאנז - קלויזנבורג הנהיג כ"ק האדמו"ר בעל ה"שפע חיים" זצ"ל שכל בחור שנבחן על למעלה מאלף דפי גמרא זוכה לתואר "מורינו".

צריך להוסיף גם: מורה מורינו.

1 לא הבנתי מה הקשר בין מורינו לשון הוראה לבחור שיודע אלף דפי גמרא ואין לו יד ורגל בהוראה
2 בקיאות של אלף דף לא שווה כמו חמישים דף בעיון אבל לא מצפה שתבין

למה החלטת שמורינו כאן הוא מלשון הוראה. אולי מורינו מלשון מרות. בחור שנבחן על אלף דפי גמרא יש לו חשיבות ומרות מסוימת כשל רב, בלי קשר להוראה רק ביחס לכבוד שמגיע לו ביושר. [נסה להבחן על אלף דפי גמרא!]

על ידי **1010** » 07 ינואר 2019, 17:45

גידי כתב:
גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:מורינו

מלבד בכל המקומות והדורות והתקופות שהכתירו בתואר זה תלמידי חכמים, הרי שבקהילת צאנז - קלויזנבורג הנהיג כ"ק האדמו"ר בעל ה"שפע חיים" זצ"ל שכל בחור שנבחן על למעלה מאלף דפי גמרא זוכה לתואר "מורינו".

צריך להוסיף גם: מורה מורינו.

1 לא הבנתי מה הקשר בין מורינו לשון הוראה לבחור שיודע אלף דפי גמרא ואין לו יד ורגל בהוראה
2 בקיאות של אלף דף לא שווה כמו חמישים דף בעיון אבל לא מצפה שתבין

הצד השווה בכל הודעותיך שאתה מזלזל ומקנטר הכל דבר שלא נהגו אצלך, לא משנה אם זה האכלת ציפורים או שזה לימוד אלפי דפי גמרא...
תראה לי בבקשה אצל מי למדך שיטה זו, איזה גדול בישראל נהג כך, לזלזל בכל אלו שלא הולכים בדיוק כפי שהוא רגיל בבית אביו...

1010 כתב:
גידי כתב:
גאליציאנער כתב:
חזקי כתב:מורינו

מלבד בכל המקומות והדורות והתקופות שהכתירו בתואר זה תלמידי חכמים, הרי שבקהילת צאנז - קלויזנבורג הנהיג כ"ק האדמו"ר בעל ה"שפע חיים" זצ"ל שכל בחור שנבחן על למעלה מאלף דפי גמרא זוכה לתואר "מורינו".

צריך להוסיף גם: מורה מורינו.

1 לא הבנתי מה הקשר בין מורינו לשון הוראה לבחור שיודע אלף דפי גמרא ואין לו יד ורגל בהוראה
2 בקיאות של אלף דף לא שווה כמו חמישים דף בעיון אבל לא מצפה שתבין

הצד השווה בכל הודעותיך שאתה מזלזל ומקנטר הכל דבר שלא נהגו אצלך, לא משנה אם זה האכלת ציפורים או שזה לימוד אלפי דפי גמרא...
תראה לי בבקשה אצל מי למדך שיטה זו, איזה גדול בישראל נהג כך, לזלזל בכל אלו שלא הולכים בדיוק כפי שהוא רגיל בבית אביו...

כנראה באיזה 'חוברת מפורסמת' עלומה שהוא מייחסה להרב שך או לאחד משאר גדולי ליטא שעל שמם הוא החליט להיתלות כמקור להשקפותיו המעוותות...

על ידי **חזקי** » 09 ינואר 2019, 19:51

התואר פוסק הדור כמדומני שהוא תואר שהוענק רק בדורות האחרונים. מאידך תואר גדול הדור הוא תואר ותיק כפי שנפרש בערך ויקי בצירוף מקומות נאמנים.

"גדול הדור הוא כינוי של התלמיד החכם הגדול ביותר בדור שקיימת מצווה לשמוע לדבריו. תואר זה נפוץ לאחר הקמת מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג. התואר גדול הדור מקורו בגמרא, ומשמש בגמרא לציון אישיות ציבורית חשובה ובעלת השפעה, אך לאו דווקא בעלת סמכות הלכתית,
בדורות האחרונים הוכנס, על משקל התואר "גדול הדור", התואר "גדולים" (נהגה מלעיל בהברה אשכנזית 'גדוילים') לרבנים בולטים ומשפיעים. כיום משמש תואר זה במגזר הליטאי, כביטוי לרב שיש להתחשב בדעתו מכוח מעמדו כ"גדול".
משמעות התואר בגמרא
התלמוד משתמש בתואר "גדול דור" בהתייחס לאמוראים וגם לאישים מתקופת התורה שבכתב, בהם אברהם - "אברהם גדול הדור היה"[2], עמרם - "עמרם גדול הדור היה - והיו הכל נשמעין לדבריו"[3], יהושע בן נון, אלעזר הכהן, עלי הכהן ובעז. כן השתמשו בגמרא בתואר גדולי הדור בהתייחס לתנאים כמו שמעיה ואבטליון. לגבי אישים מתקופת האמוראים שימש התואר גדול הדור רק בהתייחס לאמוראי ארץ ישראל ולא לגבי אמוראי בבל[4]. כך למשל מציין התלמוד: "אמר אביי: גדול הדור רבי, גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור ר' יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו רבי"[5]. כן כונו בתואר זה רבי יהושע בן לוי, רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני[6], רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק[7].
לדברי אברהם אורנשטיין, בתקופת האמוראים שימש התואר "גדול הדור" לתיאור פעילות והשפעה ציבורית, ללא קשר לגדלות תורנית. את מסקנתו זו הוא תומך בראיות הבאות:
חז"ל התייחסו גם אל גויים כגדולי הדור: "אברהם זימן כל גדולי הדור".
אלישע בן אבויה מספר על רבי אליעזר ורבי יהושע בנפרד מ"גדולי הדור" שהגיעו לברית המילה שלו.
דברי הגמרא:[8] "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור".
בתקופת הראשונים והאחרונים
מאז תקופת הראשונים משמש התואר "גדול הדור" תיאור לסמכות אידאולוגית והלכתית עליונה. בהשקפת העולם החרדית, "גדול הדור" הוא המנהיג העליון שיש להישמע לכל הכרעותיו.
כבר רש"י בפירושו לתלמוד כותב, במקום שבו מנתה הגמרא רק את רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה במקום שהיו בו רבנים נוספים, שרק שני אלו נמנו כי הם היו גדולי הדור[9]. כן נעשה שימוש דומה במונח על ידי בעלי התוספות[10] ובפירוש רש"י למסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'.
החל מהדורת האחרונים מופיע התואר "גדול הדור" פעמים רבות בטענות שיש לפסוק הלכה כצד מסוים מאחר שרב שהיה גדול הדור נהג כך. למשל, ספר חרדים מצוטט ככותב בעניין המחלוקת האם יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות שביעית: "וכן היה נוהג ומנהיג גדול הדור מהר"ר משה מיטראני ז"ל גם גדול הדור כבוד מהר"ר יוסף קארו זצ"ל בסוף ימיו כשחבר שלחן ערוך כתב סתם ..."[11]. המהרש"ל כתב בספר "ים של שלמה" על רבינו שלום מווינה: "אבל חלילה לי לחלוק על הגאון ... ומהרי"ל גדול בדור כתב עליו ... אף שנראה לי מתוך רוב דעת הפוסקים להתיר מ"מ ... יש לנהוג כמותו"[12].
כיום השימוש העיקרי בתואר זה נעשה על ידי החרדים הליטאים, והוא משמש אותם ככינוי למנהיג הציבור הליטאי.

היחס לפסקי הלכה של גדול הדור
בהתייחס לדברי הגמרא, ששמואל הנביא עבר על איסור המורה הלכה בפני רבו[13], הקשו התוספות מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את עלי לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". המהרי"ק כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו[14], ורבי ישראל איסרלן כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו[15] וכן נפסק בשולחן ערוך[16].

הרב אברהם שרמן הרחיב על החובה להישמע לגדולי הדור בפסק דין בו ביטל למפרע גיור בהסתמך על כללים שהופיעו בכרוז עליו חתמו הרבנים רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי שמואל הלוי ווזנר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי יוסף שלום אלישיב והרב נתן גשטטנר. את פסק הדין פרסם בקובץ מיוחד תחת הכותרת: "סמכותם הייחודית של גדולי ישראל בנושאים של גרות ועגינות".
כבוד גדול הדור
בשולחן ערוך נפסק שאין צריך להסב בליל הסדר לפני "תלמיד חכם מופלג בדורו"[17] ושיש לקום לפניו מלוא קומתו. הדעות חלוקות בשאלה האם דין זה שגדול הדור נחשב לרבו, חל גם לשאר עניינים כמו אבלות או רק בעניינים אלו.
בעניין מצוות והדרת פני זקן, המחייבת לעמוד בפני תלמיד חכם בד' אמותיו ובפני רבו המובהק מיד כשרואהו ועד שנעלם מעיניו או שמתיישב, פסק השולחן ערוך (יורה דעה רמ"ד י') שכל "מופלג בחכמה" דינו כרב מובהק, והרמ"א מבאר (על פי דברי התוספות ותרומת הדשן) שגדול הדור נחשב למופלג בחכמה.

מי נחשב גדול הדור?
רבי ישראל איסרלן והרמ"א כתבו לגבי גדול הדור שהוא צריך להיות מפורסם, אולם מעבר לכך כמעט ואין מקורות מדורות קודמים הדנים בשאלה מי נחשב גדול הדור.

גדולי הדור מהעת האחרונה
עד התבססות הישוב הארץ הקודש לא היה אדם שנשא בתואר "גדול הדור" באופן בלעדי, אם כי היו בודדים שהתקרבו לכך, כמו החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בקרב יהדות אירופה. בקרב הציבור הליטאי בתקופת קום המדינה כונו כך החזון איש ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בהמשך שימש תואר זה להתייחסות לרב שך ולרב יעקב ישראל קנייבסקי. בתקופתו של הרב שך כמנהיג הציבור הליטאי נעשה שימוש רב לגביו בתואר "גדול הדור" בממדים שלא היו בעבר. הדבר נבע בעיקר בשל מעמד-העל של הרב שך לאורך תקופה של כשלושים שנה בציבור הליטאי ובציבור החרדי בכלל. לאחריו הרב המרכזי שכונה "גדול הדור" בציבור הליטאי היה רבי יוסף שלום אלישיב. לאחר מכן נחלקו הדעות בהציבור הליטאי כשיש מי שמונה את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן כ"גדול הדור" ויש מי שמונה את הרב שמואל אויערבאך כ"גדול הדור" אחר פטירת הרב שטיינמן נתחלק תואר גדול הדור בציבורו להרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קניבסקי, ואחר פטירת הרב אויערבאך נקרא בציבורו גדול הדור הרב ישראל יצחק קלמנוביץ[דרוש מקור].

מרבית המכונים "גדול הדור" נמנים עם הציבור הליטאי, ועיקר השימוש בו נעשה על ידם. בקרב החסידים, האדמו"ר הוא המנהיג, והוא שם בראש מעייניו את הדאגה לאנשי החסידות שלו, לפיכך רק יוצאי דופן מקרב הרבנים החסידיים שאינם אדמו"רים נקראו או נקראים "גדול הדור", ובהם הרב מטשיבין דב בריש ווידנפלד, והרב שמואל וואזנר. עם זאת, ישנם המתייחסים באופן דומה ל"צדיק הדור", אדמו"ר מוערך במיוחד, כמו למשל רבי אהרן רוקח, מבעלז, שזכה להערכה רבה גם בקרב חסידויות אחרות. תואר דומה הוא "פוסק הדור", כינוי לרב שפסקיו מקובלים על מרבית הציבור, ושמגיעות אליו הכרעות הלכתיות סבוכות.
הספרדים בתחילה הכפיפו עצמם לדמות רבנית אחת, והמונח "גדול הדור" יובא לציבור הספרדי מאוחר יותר. מהמשך הפך הרב רבי עובדיה יוסף למנהיג הספרדי המשפיע והבולט ביותר והוא נחשב בציבור זה כ"גדול הדור".

על ידי **חזקי** » 09 ינואר 2019, 19:56

בדקתי ברמב"ם בטור ובשו"ע אם הוזכר תואר גדול הדור. ונמצא רק בשו"ע פעמים בלבד. [ובפעם השניה שהוזכר התואר גדול הדור משמע על סמכות כמו נשיא וכדומה ולא על גדלות תורנית]

שו"ע יורה דעה - סימן רמד סעיף י וז"ל: אם הוא מופלג בחכמה, אפילו אינו רבו, דינו כרבו מובהק. (מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך, נקרא מופלג בחכמה). (ת"ה סימן קל"ח ותוס'):

שו"ע חושן משפט - סימן ב סעיף א וז"ל: כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות גמורה. ואם הוא אלם, חובטים אותו על ידי עובדי כוכבים. (ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים (לגדור פרצת הדור) (טור בשם הרמב"ם בפרק כ"ד מסנהדרין). וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליה עכ"ל.

על ידי **חזקי** » 09 ינואר 2019, 20:01

תארים רבניים - ערך בויקי
לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה, ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.
תארים רבניים בעבר
"גדול מרבן - שמו" - קריאת הרב בשמו הפרטי, כגון שמואל הקטן, הלל הזקן וכדומה. המושג מציין כי גדלותו של הרב עולה על התארים האפשריים ואין תואר נוסף לכן יקרא בשמו בלבד. יש לציין כי לא בכל פעם שמוזכר שם של חכם ללא תואר כבוד נובעת העובדה מגדלותו המיוחדת של החכם, כמו במקרה של שמעון בן עזאי או שמעון התימני בו הזכרת שמם ללא תואר כבוד נובעת מכך שהם לא הוסמכו על ידי קודמיהם.
רבן - נשיא הסנהדרין, בעיקר אלו שהם מצאצאי הלל.
רבי - תואר המקובל לתנא או אמורא שחי ופעל בארץ ישראל.
רב - אמורא שחי ופעל בבבל.
מר - אמורא שחי ופעל בבבל, לרוב תואר זה מובא בתלמוד כפתיחה לתיאור סתמי (בלי הזכרת שם אומרו) של פירוש לקטע תנאי ("אמר מר"). כמו כן מהווה התואר כינוי במקרה בו פונה אמורא לרבו בתגובה על מימרה שאמר האחרון.
רבנא - ממשפחת ראש הגולה בבבל. בדומה ל"רבן".
גאון - תואר שניתן לראשי ישיבות סורא ופומבדיתא בתקופת הגאונים. עם זאת הרב היה נקרא בתוספת התואר "רב" לפני שמו (לדוגמה: הרס"ג - רב סעדיה גאון). השם "גאון" הוא קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב", והתואר ניתן לראשי שתי הישיבות החשובות בבבל (ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא), שהיוו את מרכז התורה העולמי באותה תקופה. הסבר דרשני לשם גאון הוא שהגימטריה של השם (60) באה לרמז שהגאון שולט בששים מסכתות הש"ס.
ההבדל בין תוארי אמוראי ארץ ישראל ואמוראי בבל נעוץ בכך שהסמיכה לא עברה לבבל. על עובדה זו, וכן על תנאים ואמוראים שנזכרו בלא תואר, נאמר בתשובות הגאונים: "גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו". כלומר התואר 'רב' שייך לתלמיד חכם שאינו סמוך, התואר 'רבי' לחכם סמוך, 'רבן' לנשיא הסנהדרין, ומי שלא ניתן לו תואר גדול מכולם.

תארים מקובלים לרבנים כיום
גאב"ד - הם ראשי התיבות של 'גאון אב בית דין', התואר שהיה מקובל בקהילות אירופה לרב העיר. הגאב"ד בדרך כלל לא היה חבר פעיל בבית הדין למרות תוארו, והכרעתו נדרשה אך ורק במקרים מסובכים במיוחד, או בשאלות עקרוניות בענייני הנהגת הקהילה.
ראב"ד - הם ראשי התיבות של 'ראש אבות בתי דין', התואר שניתן לראש מערכת הדיינות של הקהילה או העיר.
אבדק"ק - תואר המקובל בקהילות אחדות תואר זה הוא ראשי התיבות של 'אב בית דין דקהילה קדושה', גם זה תואר כינוי לרב העיר בפועל, והוא שקול לתואר "גאב"ד".
בימינו, משתמשים בתארים אלה כמה אדמו"רים העומדים בראש קהילות חסידיות שראשיתם ברבנות ערים באירופה, לדוגמה: רבי יוחנן סופר גאב"ד ערלוי, אדמו"ר באבוב הנושא בתואר אבדק"ק באבוב, ועוד. רבנים של קהילות גדולות באירופה משתמשים אף הם בתואר גאב"ד, כגון גאב"ד אנטוורפן.

הרה"ג (הרב הגאון) - את הרבנים שיש להם ידיעה מיוחדת בתלמוד ובפוסקים, שציבורים גדולים מאוד מקבלים את סמכותם, נהוג לכנות בתואר הרה"ג. כיום נהוג לכנות בתואר זה כל אברך תלמיד חכם ולאו דווקא מנהיג קהילה או פוסק הלכה.
הרה"ח (הרב החסיד) או הגה"ח (הגאון החסיד) - תואר מקובל בקהילה החסידית (הרה"ח לאדם מן השורה והגה"ח לרב).
הרה"צ (הרב הצדיק) או הגה"צ (הגאון הצדיק) - כך מכנים את הרבנים הידועים שמפורסמים בעיקר בעבודת ה', מידות ומוסר, למשל משגיחים בישיבות, או צדיקים שאינם אדמו"רים או לעיתים גם אדמו"רים עצמם כשמזכירים אותם בשמם הפרטי. אלו המפורסמים גם כתלמידי חכמים מכונים בתואר הגה"צ.
כ"ק (כבוד קדושת) - תואר הניתן לאדמו"רים בלבד, בעיקר לאדמו"רים בחסידויות גדולות.
הרה"ק (הרב הקדוש) - תואר חשוב יותר מ'הרה"צ'. בדרך כלל ניתן רק לנפטרים.
מרן - מארמית, "אדוננו" - תואר כבוד לרב מובהק. הידוע ביותר בתואר זה הוא הרב יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.
הרב או הרבי (ללא ציון שם הרב) - כינוי של ציבור כלשהו למורה הדרך ההשקפתי וההלכתי שלו. לדוגמה: בחלק מהציבור הדתי-לאומי הכוונה לרב קוק, ובחלק אחר לרב יוסף דב סולובייצ'יק. בציבור החרדי זכו לתואר זה (במשמעות של מורה דרך) רבנים כמו הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין והרב יצחק זאב סולובייצ'יק (בנו הבכור של ר' חיים), מכיוון שהיו שניהם מבריסק בליטא, כל אחד בדורו כונה "הרב מבריסק". הרבי מנחם מנדל שניאורסון מפורסם בתור "הרבי". בציבור החרדי הכוונה יכולה להיות גם לראש הישיבה המקומי, וכו'.
חכם - כינוי לרב, במיוחד בקהילות של יהדות ארצות האסלאם. לדוגמה: חכם באשי.
רשכבה"ג (רבן של כל בני הגולה) - תואר לגדולי הדור המרכזיים.

על ידי **חזקי** » 09 ינואר 2019, 20:06

ספר אוצר ישראל - חלק י - איזנשטין, יהודה דוד, 1854-1956 ערך "תוארי כבוד" עוסק בכל מיני תוארים רבניים נוספים, ובעיקר מסביר את השתלשלות התוארים.

www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2590&pgnum=243

על ידי **1010** » 09 ינואר 2019, 21:26

יש לציין עוד כמה תוארים בעולם החסידי.
כבו"ק (כבוד קדושת) אצל אדמו"רי סאדיגורא.
הגה"ק (הגאון הקדוש) אצל האדמו"רים מסאטמאר וצאנז [כנראה גם אצל עוד, כמו"כ זה נפוץ לכנות כך גם גדו"י זצ"ל וכגון גאב"ד טשעבין הגה"ק ר' שלמה קלוגר זצוק"ל]
הקוה"ט (הקדוש והטהור) בשמוש בעיקר אצל אדמו"רים שכב אינם בין החיים, אם כי נמצא כיום בשימוש אצל האדמו"ר מהרמ"מ מויז'ניץ שליט"א והיה בשימוש אצל האדמו"ר מטאהש זצוק"ל בימי חייו.
עט"ר (מרן אדמו"ר עטרת ראשינו שליט"א) נפוץ בעיקר אצל מרן האדמו"ר מהר"י מויז'ניץ שאינו מרשה לכנותו בתואר כ"ק ולכן משתמשים בחסידיו בתואר זה.

על ידי **חזקי** » 10 ינואר 2019, 02:04

1010 כתב:יש לציין עוד כמה תוארים בעולם החסידי.
כבו"ק (כבוד קדושת) אצל אדמו"רי סאדיגורא.
הגה"ק (הגאון הקדוש) אצל האדמו"רים מסאטמאר וצאנז [כנראה גם אצל עוד, כמו"כ זה נפוץ לכנות כך גם גדו"י זצ"ל וכגון גאב"ד טשעבין הגה"ק ר' שלמה קלוגר זצוק"ל]
הקוה"ט (הקדוש והטהור) בשמוש בעיקר אצל אדמו"רים שכב אינם בין החיים, אם כי נמצא כיום בשימוש אצל האדמו"ר מהרמ"מ מויז'ניץ שליט"א והיה בשימוש אצל האדמו"ר מטאהש זצוק"ל בימי חייו.
עט"ר (מרן אדמו"ר עטרת ראשינו שליט"א) נפוץ בעיקר אצל מרן האדמו"ר מהר"י מויז'ניץ שאינו מרשה לכנותו בתואר כ"ק ולכן משתמשים בחסידיו בתואר זה.

החכמתני רבות בנוהג של כל חסידות זה מענין, ואשמח לקרוא עוד בענין.

על ידי **מי זה** » 12 ינואר 2019, 23:57

1010 כתב:הגה"ק (הגאון הקדוש) אצל האדמו"רים מסאטמאר וצאנז [כנראה גם אצל עוד, כמו"כ זה נפוץ לכנות כך גם גדו"י זצ"ל וכגון גאב"ד טשעבין הגה"ק ר' שלמה קלוגר זצוק"ל]

למיטב ידיעתי זה נובע מכך שהגאון הוא תואר של רב ובקהילות הנ"ל שימשו האדמורי"ם כרבני העיר.
גם בבאבוב (וגם בבאבוב 45) משתמשים עם הגה"ק, לא תמיד.

1010 כתב:הקוה"ט (הקדוש והטהור) בשמוש בעיקר אצל אדמו"רים שכב אינם בין החיים, אם כי נמצא כיום בשימוש אצל האדמו"ר מהרמ"מ מויז'ניץ שליט"א והיה בשימוש אצל האדמו"ר מטאהש זצוק"ל בימי חייו.

על האדמו"ר מטאהש כתבו הרה"ק ולא הקוה"ט.

יצויין שבבאבוב יש נוסח (לפחות בשער קונטרס דברי תורה של הרבי) של כ"ק מרן אדומו"ר שליט"א, לא ברור לי מה הסיבה, אולי כי ככה כתבו החסידים הותיקים.
עוד בבאבוב ובעלזא, מכנים את הרבי בתואר 'רב' (נהגה 'רוב') כפי כהונתם הרשמית (אבד"ק בבאבוב), אבל כשמדברים בנוכחות האדמו"ר מכנים אותו 'רבי' מפני הכבוד.
בביאלא ראיתי על כל המודעות שכותבים כבוד קדושת, זה נראה שמקפידים לא לכתוב בר"ת כ"ק, מעניין למה.

גם בשומרי אמונים בני ברק כותבים כך: אדומו"ר

על ידי **מי זה** » 13 ינואר 2019, 21:00

'ומה שנהגו בדורות הללו לקרוא לכל אדם רבי, נפל זה המנהג מהמקומות שיש בהם קראין כדי שלא יטעו לומר זה האיש הוא מהקראין, כי הם אינם נוהגים בשם זה וקורין למי שאינו מהם רבן'.
(רשב"ץ מגן אבות פ"ב מ"א)

ויצוין שגם בספר הכוזרי (מאמר ג) נמצא ויכוח בין ה'רבני' ל'קראי'.

חזקי כתב:
1010 כתב:יש לציין עוד כמה תוארים בעולם החסידי.
כבו"ק (כבוד קדושת) אצל אדמו"רי סאדיגורא.
הגה"ק (הגאון הקדוש) אצל האדמו"רים מסאטמאר וצאנז [כנראה גם אצל עוד, כמו"כ זה נפוץ לכנות כך גם גדו"י זצ"ל וכגון גאב"ד טשעבין הגה"ק ר' שלמה קלוגר זצוק"ל]
הקוה"ט (הקדוש והטהור) בשמוש בעיקר אצל אדמו"רים שכב אינם בין החיים, אם כי נמצא כיום בשימוש אצל האדמו"ר מהרמ"מ מויז'ניץ שליט"א והיה בשימוש אצל האדמו"ר מטאהש זצוק"ל בימי חייו.
עט"ר (מרן אדמו"ר עטרת ראשינו שליט"א) נפוץ בעיקר אצל מרן האדמו"ר מהר"י מויז'ניץ שאינו מרשה לכנותו בתואר כ"ק ולכן משתמשים בחסידיו בתואר זה.

החכמתני רבות בנוהג של כל חסידות זה מענין, ואשמח לקרוא עוד בענין.

יש לציין שהליקוט פה הוא הוא בתוארים בראשי תיבות, ולא לגופם של תוארים.

בגור [ובעוד מקומות], נוהגים לכתוב על האדמו"ר: אד"ש = האדמו"ר שליט"א.
בבעלזא, נוהגים לכתוב על האדמו"ר: מר"ש = מרן שליט"א.

על ידי **1010** » 21 ינואר 2019, 16:14

בויז'ניץ נהוג לכתוב (אמנם כיום פחות) את התואר אש"ל דהיינו אדמו"ר שליט"א.
יש לציין כי זה וגם הר"ת של מר"ש זה ראשי תיבות לראשי תיבות.

1010 כתב:בויז'ניץ נהוג לכתוב (אמנם כיום פחות) את התואר אש"ל דהיינו אדמו"ר שליט"א.
יש לציין כי זה וגם הר"ת של מר"ש זה ראשי תיבות לראשי תיבות.

וגם של אד"ש - שכולו ר"ת לר"ת...

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר