נהיגה לנשים

[הלכה למעשה]

מי מתיר ומי אוסר?

[אבי ר.]

הרב ואזנר אוסר

[לינקזעצער]

שאלה

שמעתי רב אחד אומר בדרשה שאסור לנשים לנהוג. זה נכון? אני נוהגת כבר 20 שנה, ואצלנו יש הרבה נשים חרדיות שנוהגות.

אפרת ד.

תשובת הרב שליט"א:

אמנם יש בודדים שאסרו נהיגה לנשים, כהגר"ש וואזנר והגר"מ גרוס. אולם טעם האיסור אינו ברור כלל, וכן תמה עליהם מרן הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו חלק י"ג סימן פ'. ונפרט להלן את הטעמים והדחיות:

א. הדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה - טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.

מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר - הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.

ב. הדבר דומה לרכיבה על סוס שנאסר לאשה - הדין לגבי סוס הוא שאם 2 רגליה בצד אחד של הסוס, מותר לה לרכוב, דהיינו שאין איסור בעצם הרכיבה, אלא רק בגלל הפישוק, מה שלא שייך כלל ברכב.

ג - הדבר גורם סכנה של תאונות דרכים - ע"פ הסטטיסטיקה, נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).

ד - ישנה בעיה בלימוד נהיגה עם מורה גבר - היום אין בעיה למצוא מורות ללימוד נהיגה.

רוב גדולי הרבנים התירו נהיגה לנשים

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א, העיד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל להתיר נהיגה בכל מקום שנהגו בכך, אף בירושלים (דלא כמו שטוענים בשמו שהתיר רק במקומות מרוחקים), והתיר גם הוא עצמו: "מפי הגרי"ש אלישיב למדתי שתלוי הדבר בחילוק המקומות. יש מקומות שבהם אישה הנוהגת חרגה מהמקובל במקומה (הוא הזכיר את שכונת מאה שערים), שבת השכונה שתנהג מגלה בהתנהגותה חריגות ביחס למנהג המקום, לעומת מקומות שבהם שכיח הדבר (הוא הזכיר את שכונת הר נוף בירושלים), שמי שאינה נוהגת הדבר חריג... אגב, רעיתי נוהגת".

הגר"ע יוסף זצ"ל, בתשובה כת"י שהובאה בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח, התיר נהיגה לנשים.

בנו, הרב אברהם יוסף, בניגוד לשמועות שהופצו בשמו בתקשורת, כתב בתשובה באתר 'מורשת': "אין תשובה אחת לשאלת הנהיגה, ובמקום שהורו שלא תנהג חובה לקיים את הוראת הרבנים, ובמקום שאין הוראה, פעמים הרבה שהנהיגה מונעת תקלות אחרות, לכן יש לדון כל דבר לגופו". באופן כללי כתב ש"למותרות" אין לנהוג, ורק במקום צורך מותר (כלומר, לקחת את הילדים לגן ולא שופינג בקניון).

[האמירה שלו היא בעצם אמירה של הרמב"ם, שכתב בהלכות אישות (פרק י"ג הלכה י"א), וזה לשונו: "כל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו, ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה או לקרובותיה, כדי שיבואו הם לה, שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא. אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה. ולא יניחנה לצאת אלא פעם אחת בחודש או כמה פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה". לאו דוקא ברכב).

ישנה שמועה גם בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.

הגר"מ מאזוז התיר, וכך כתב באתר האינטרנט של ישיבתו: "הרב שבט הלוי נר"ו אוסר ויש מתירין. אבל גם למתירין אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג בעת הצורך".

הגר"ב זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו חלק י"ג סימן פ', כאמור, צידד בנהיגת נשים וכתב שזה עדיף מהטעמים הפשוטים הנ"ל, שעדיף כי תהיה סגורה ברכב ולא תסתובב ברחובות.

הגר"ש מחפוד שליט"א התיר לאשה לנהוג, כך ע"פ השמועה, ובלבד שתלמד נהיגה אצל אשה, משום שבשנים האחרונות הדבר נפוץ יותר ואין בזה משום חוסר צניעות, וכן הגראי"ל שטיינמן שליט"א הורה לאחת שנוהגת וגרה בקרית ספר שהיא יכולה לנהוג שם. עוד התירו ע"פ השמועה, הרב יעקב אדלשטיין, הרב משה פיינשטיין, והרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל.

הרב יוסף שיינין שליט"א, רב העיר אשדוד, כתב בתשובה: "לא נראה לי שיש בכך בעיות צניעות. אשה ההולכת ברחוב היא יותר נראית מאשר היא בתוך הרכב, ולכן בעיני אין בעיה.

ידוע לי שישנם רבנים ששוללים את זה, אני לא יודע למה, לא באתי איתם בדברים ולכן אינני יודע מה הנימוק שלהם. אולי צריך היה לשלול מנשים ללכת ברחוב. לדעתי לאשה שהולכת ברחוב יש בעיה יותר מאשר אשה הנוהגת ברכב".

הרב מרדכי מלכה שליט"א, רב העיר אלעד, כתב: "אני כתבתי תשובה ארוכה שיש להתיר לאשה, והבאתי לכך מקורות בהלכה. כל הנקודה היא השאלה של גדר דבר שלא ילבש, וצניעות. למעשה, הנהיגה היתה גם בבהמות בזמנם - אם זו רבקה כאשר היא נעזרת כשהיא רכבה על גמלים. יש גמרות על זה שכשהאישה נוהגת היא יושבת בצורה יותר צנועה מאשר האיש.

על כל פנים, מבחינת מעשה הנהיגה אנחנו מוצאים שעצם הנהיגה לא אסורה אלא העניין שהאישה צריכה לנהוג בצניעות, עכשיו בימינו שמדובר בכורח המציאות למשק הבית שזהו קיומו של הבית - אם זה הסעת הילדים או קניות, ובמידה והאישה לא תנהג, הבעל יצטרך לעשות זאת ויהיה זה ביטול תורה, אז ודאי שנהיגת האישה היא מצווה. לכן כתבתי שבהחלט אפשר להקל".

http://www.kaduri.net/?CategoryID=486&ArticleID=2922

[mmw]

ברגע שהנשים לא נהוגות אז הם כל הזמן מבקשות מהבעל שיביא אותם להן שהם צריכות ואני שואל לא חבל על הזמן של הבעל ?

[אבי ר.]

מדברים פה על הלכה לא על רגשות

[ארטישוק]

ברגע שהנשים לא נהוגות אז הם כל הזמן מבקשות מהבעל שיביא אותם להן שהם צריכות ואני שואל לא חבל על הזמן של הבעל ?

ישנה שמועה גם בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.


http://www.kaduri.net/?CategoryID=486&ArticleID=2922

[mmw]

מה אתה בא לומר בזה

[גדול הדור]

שאלה - 40565
שלום לכבוד הרב שליט"א
כבוד הרב יכול בבקשה להסביר מדוע לא צנוע שאישה תנהג ברכב?
הרי באוטובוסים, בייחוד המעורבים וגם המהדרין יש כזה ערבוב ולעיתים כ"כ צפוף שגברים נדחקים על נשים וההיפך מחוסר מקום. לאישה יותר צנוע להצטופף כך מאשר לנהוג ברכב? אני שואלת באמת כדי להבין את הסוגיה.
תשובה
מי אמר שמה שמתרחש באוטובוסים זה כשר ? ולהסיק מכך שאשה תהיה נהגת זה צנוע ? הרי התורה אומרת כל כבודה בת מלך פנימה, אז מה שטוב ניקח ומה שלא מוצא חן נתעלם, לכן יש עצירת גשמים ותאונות לא עלינו. כי הפכנו להיות פרשני ההלכה מעצמינו. ואין אנחנו שומעים בקול התורה.

כבר פסקו גדולי הדור להתיר לאשה לנהוג ברכב, ואליבא דהרב מוצפי נהיגה ברכב אינה טובה, באוטובוס אסור, לא נותר אלא לשבת בבית כדי שלא יהיו עצירות גשמים ושטפונות... או לעצור נהג מונית שרבים חללים הפיל. אגב גם הפסוק "כל כבודה" לא נאמר בתורה ופשוטו של מקרא אינו כן, ולא ברור מה הרב מוצפי מתכוון שהפכנו להיות פרשני הלכה, ולא שומעים בקול התורה... בהלכה יש שיקולים ואכן הפוסקים הביאו להלכה את השיקול שעדיף לנהוג מאשר להצטופף באוטובוס.

דווקא מגדולי הדור יש האוסרים כמו הרב ווזנר.

אך ראה למשל את תשובת הרב אברהם יוסף: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=166229
שלום לכבוד הרב אברהם יוסף שליט"א
אני אשמח לדעת, אם זה נכון שלפי ההלכה אסור לאשה לנהוג ברכב. אז מה מותר לאשה לעשות, אם יש לה צורך גדול לנהוג ברכב, ואין באזור שלה קו אוטובוס כשר ?
אני אשמח לקבל על זה תשובה
תודה רבה כבוד הרב

התשובה:
מאת: הרב אברהם יוסף
בבני ברק רבני העיר אסרו כי ראו שיש בזה תקלה והפרת שלום בית. מחוץ לגבולות בני ברק דנים בכל מקרה לגופו. הלכתית אין כל בעיה וכל המצפצף פיו ענה בו שהוא כסיל ובער, אלא זה ענין של הנהגה שרבני המקום מבינים את הגבולות שעל פיהם יש לנהוג.

[חיים שיש בהם]

מי שלא מבין את הבעייתיות שבדבר, הרי שהוא טומן את הראש בחול. כל בר דעת מבין שזו פריצת גדר לתרבות המערבית הגויית, פתיחת פתח למיטוט חומות הצניעות והאנטי-תזה החריפה ביותר ל"כל כבודה בת מלך פנימה".
ומי שסומך על הרבנים הלאומיים בפסק הזה, יכול לסמוך עליהם גם בפסקים אחרים, כגון שאין צורך בגרביים לנשים, או שדי בכיסוי חלק מהראש לאישה נשואה ועוד. לדעתי העניה זה אותו שורש, ואין זה נוגע להלכה.

[הלכה למעשה]

יש המון דברים לא ברורים בתגובה שלך, א. המשנה ברורה התיר ללכת בלי גרביים במקום שנהוג כך, ולא הרבנים הדתיים לאומיים. ב. הביאו כאן כמה וכמה רבנים מהמגזר החרדי שמתירים נהיגה לנשים. ג. לא ידוע לי על רב דתי לאומי שמתיר לכסות רק חלק מהראש, יש שסמכו על הגר"מ פיינשטיין והתירו בקושי שתי אצבעות אבל אף אחד לא מתיר לכסות רק חלק.

המשך הדיון על גילוי חלק מראש האשה פוצל לדיון אחר:

viewtopic.php?f=9&t=4781

י.ג.

[חיים שיש בהם]

יש המון דברים לא ברורים בתגובה שלך, א. המשנה ברורה התיר ללכת בלי גרביים במקום שנהוג כך, ולא הרבנים הדתיים לאומיים. ב. הביאו כאן כמה וכמה רבנים מהמגזר החרדי שמתירים נהיגה לנשים. ג. לא ידוע לי על רב דתי לאומי שמתיר לכסות רק חלק מהראש, יש שסמכו על הגר"מ פיינשטיין והתירו בקושי שתי אצבעות אבל אף אחד לא מתיר לכסות רק חלק.

א. הרבנים החרדים ובראשם הגר"ש וואזנר ולהבחל"ח הגר"ע יוסף נקטו לאיסור נגד המ"ב, כך שהרבנים הלאומיים הם הם שכתבו לסמוך על המ"ב.
ב. שוב: זה לא ענין הלכתי. ענין השקפתי שנוגע ליסודי הדת. יש עוד דברים רבים שלא אסורים על פי ההלכה בבחי' ראש בקיר אבל הם אסון להליכות היהדות, והכל תלוי לאיזה מגזר אתה משתייך, אחרת לא אוכל להסביר.

[הלכה למעשה]

א. הרב וואזנר והגר"ע יוסף הם לא הפוסקים היחידים, ישנם עוד פוסקים רבים ונחשבים בציבור.

ב. גם אליבא דשיטתם הלכה כמשנה ברורה, ומותר לאשה ללבוש חצאית המכסה את הברך בשעת ישיבה, והשאר יהיה מכוסה ע"י גרביים. כיון שגרביים הם בשום פנים ואופן לא כיסוי (וכמובן שא"א לכסות ידיים או רגליים עם משהו צמוד כמו גרביים) וגם נראית בבירור צורת הרגל, אין זה אלא חומרא בעלמא במקום שנהגו ולזה מסכים גם המשנ"ב. הדתיים לאומיים לא נהגו ומותר להם מעיקר הדין גם אליבא דהנ"ל.

ג. פוסקים רבים הובאו כאן כמתירים נהיגה לנשים ולא ברורים דבריך. הפכת זאת ליסוד היהדות? גם רבקה רכבה על גמל וכו' וזוהי הדרך היום, וכמו שכבר הוזכר זה עדיף בהרבה ממונית או אוטובוס.

[חיים שיש בהם]

א. כתבתי "ובראשם" למקרה שפספסת. אין רב חרדי אחד, ובוודאי לא 'נחשב' שמתיר זאת. פסק זה התקבל רק אצל הדת"ל והחלק הפשרן שבציבור החרדי. גם הרצי"ה קוק כתב שהוא מצטער על פסק זה, ולמרבה הפלא חסידיו השרופים לא ממהרים לאמץ אל ליבם את צערו.
ב. יש הבדל בין כיסוי צורת האבר לכיסוי מראהו. כיסוי ראש יכול להיות מהודק היטב לראש כך שיראו את צורתו ואעכ"פ הוא נחשב לכיסוי, כך שלא מובן לחלוטין מה שהחלטת שזה לא כיסוי.
ג. שאלת נהיגה לנשים אינה הלכתית, ואני לא מכיר מקור הלכתי ברור שיאסור. זו כר נרחב לפרשנות הלכתית, נכון, אבל לא להלכה מפורשת המוזכרת בשו"ע והפוסקים. ובהחלט, שאלה זו היא יסוד היהדות, כי גם בכך, ובעיקר בכך, מתבטאת תרבות המערב המאוסה שקידשה את שיויון הזכויות המדומה בין הגבר לאשה, כאשר במבט תורני אין לו מקום. מאותו מקום מגיע גם המושג של "רבניות" הפוסקות הלכה, כמצוי בחוגי הד"לים.

[הלכה למעשה]

א. הסברתי לך שהמשנ"ב מקובל על רוב ככל הפוסקים ובראשם הנ"ל שהזכרת. אמנם אינני יודע מה כתב הגר"ש וואזנר בענין, אך דוקא הגר"ע יוסף שהזכרת, כתב במפורש להתיר וזה הובא ברמז דק ב"אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".

ב. הראיה שלך משיער אינה ראיה כלל, חוץ מזה שאף אשה לא מכסה את ראשה בגרב או דמוי גרב, אין ענין מיוחד שלא יראו את צורת השיער והתירו אפילו לכסות בשיער זר. הענין הוא לכסות השיער. אולם הראיה שהבאתי היא ראיה חזקה ולא דחית אותה, שאם האשה היתה לובשת גרביים המכסים את כל הרגליים ללא חצאית, בוודאי היה זה חוכא ואיטלולא, וכן אם היתה מכסה את החלק העליון בגרביים שקופות (אפילו ב100 דנייר). לכן מוכרח לומר שהפיתרון של גרביים הוא אליבא דהמשנ"ב, להחמיר חומרא כל דהו במקום שנהגו.

וראה בעצמך שהקיצוניים מכת השאלים וכו' שחולקים על המשנ"ב מטיפים לכסות הרגליים לגמרי בחצאית ארוכה עד הריצפה ולא מסתפקים בגרביים.

ג. "תרבות המערב המאוסה" מתבטאת בקושי בכך שאת הסוס והעגלה מחליף רכב. אז רבקה ורחל אמנו רכבו על סוסים, והיום הצדקניות רוכבות על מרצדסים. אין שום הבדל. ואחרי שראינו כאן הרבה רבנים שמתירים זאת, פלא עליך שאתה נסחף ל"רבניות" ולד"לים בלי קשר בכלל.

[חיים שיש בהם]

א. כתב במפורש להתיר, וזה הובא ברמז דק - תרתי דסתרי. דעתו של הרב ידועה, ובל"נ עוד אעלה את המקור.
ב. את החלק העליון ברגל יש חובה לכסות לגמרי, לא רק את האיבר אלא גם את צורתו. את החלק התחתון ברגל צריך לכסות אבל לא לטשטש את צורתו וזה בדומה לשיער שצריך רק לכסות אותו ולא לטשטש את צורת הראש. ולא מובן לי מה שהוצרכת לפלפל.
ג. תרבות המערב המאוסה משווה בין איש לאשה. והתורה הק' בהחלט לא. א' מן הדברים בהם מתנגשים המערב והתורה הוא מעמד האשה כלפי חוץ, ובעוד שהמערב קידש לחלוטין את השוואת האשה לאיש בכל נושא ונושא, התורה שמרה עליה בפנים ואין צורך להאריך בדברים פשוטים לכל שומר תורה ומצוות. להבדיל בסעודיה אסור לנשים לנהוג, כי גם המוסלמים מבינים - ולצערי יותר ממך - כי זה נוגד את כללי הצניעות הבסיסיים של "כל כבודה בת מלך פנימה". ואין צורך להאריך.

[הלכה למעשה]

א. כתב במפורש להתיר בתשובה כתב יד, והובא ברמז דק בילקוט יוסף שובע שמחות הנ"ל. הרמז הוא כדי לא להרגיז אף אחד וכדי לא להוציא לגר"ע שם של מיקל יותר מדי או דתי לאומי. כשאני מביא לך כזה דבר, התגובה שלך בלי קשר בכלל "דעתו של הרב ידועה"... גם אם במקום אחר כתב על הצורך בגרביים, הרי זה במקום שנהגו ולא סותר לתשובה כתב יד שכתב להתיר מעיקר הדין.

ב. הוכחתי לך שדעת רוב הרבנים בדור כמשנ"ב, ולולא זה היו מצריכים שמלות ארוכות כדעת הקיצוניים שחולקים על המשנ"ב. ועובדה שאלה שחולקים על המשנ"ב לא סוברים כמוך, שהגרביים מהווים כיסוי כלשהו.

ג. השיער אינו דומה לשאר איברים בשום דבר, וגם הותר ברווקות ונאסר בנשואות מה שאין כן בשאר האיברים. מהיכן הבאת שיש חילוק בין החלק התחתון ברגל לחלק העליון, הרי לשיטת החולקים על משנ"ב אין שום חילוק, ולשיטת המשנ"ב לא צריך כלל לכסות את החלק התחתון של הרגל.

ד. מובא בראשונים שמותרת לגלות "פניה ידיה ורגליה ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה" ובכלל זה הידיים עד המרפק והרגליים עד הברך, וכמו שלא צריך מעיקר הדין כיסוי על הידיים, כך גם לא צריך כיסוי על הרגליים. אלא אם כן תאמר כדעת החולקים על משנ"ב שצריך לכסות כל הרגל, אולם אם תאמר שצריך לכסות עם גרביים - לא מצינו לזה שום מקור ושום דבר דומה, הרי נראית כל צורת הרגל ואין זה כיסוי כלל אלא חומרא בעלמא.

ה. אין קשר כלל בין נהיגה לנשים לשיוויון זכויות בין גבר לאשה. כבר נהגו הנשים לצאת החוצה בימינו לעבודה ולמכולת ולקופת חולים ומובא מפורש ברמב"ם ובטור שאין האשה בבית סוהר אלא מותרת לצאת בשעת הצורך, "כל כבודה בת מלך פנימה" בימינו היטשטש מאוד ואתה לא יכול להיתפס דווקא בנהיגה ולקשר זאת לכל מה שבא לך, שיוויון זכויות או "כבודה בת מלך". אם תבוא ותאסור על האשה לצאת כלל ועיקר (בניגוד לרמב"ם הנ"ל) הרי שקודם תאסור עבודה לנשים בחוץ ותאסור להם קניות ויציאות לשמחות, ומה לך כי נתפסת דוקא לנהיגה?

נהיגה היא צורך כמו כל הצרכים כולם, ואין הנשים היום יותר צדיקות מהאמהות הקדושות שרכבו על גמלים וסוסים.

[אמיר]

א. הדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה - טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.

מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר - הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.

ג - הדבר גורם סכנה של תאונות דרכים - ע"פ הסטטיסטיקה, נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).

א. כשהגר"ש וואזנר כתב שאשה לא תנהג כמעט ולא היו נשים נוהגות במחוזותינו, מעניין אם גם כיום שזה דבר נפוץ, הוא פוסק כך, שהרי לכאורה אין טעם לזה אלא מפני שזה מבליט ומושך תשומת לב.
ג. אי אפשר לעשות תאונה עם רשיון נהיגה המונח בנפטלין.
העובדה ש 42% מבעלי רשיון נהיגה הן נשים, היא חסרת משמעות. כי בפועל הן נמצאות על הכביש כנהגות אולי 10%.
תסתכל סביבך בכביש לא תמצא 20% נשים, ואם אתה בכביש בין עירוני אז הרבה פחות מזה.
כמה נהגות אוטובוס יש? וכמה נהגות מונית? ונהגות משאיות אתם מכירים?
מתוך אלה שעובדים כנהגים ויושבים על ההגה 8-16 שעות ביום, אין אפילו 1% נשים.
כך שבנהיגה בפועל נשים משתתפות הרבה הרבה פחות מהאחוז של מעורבותן בתאונות.
זה גם ההסבר על מעורבות קטנה של נשים בתאונות קטלניות כי אחוז הנהיגה של נשים בנהיגה בינעירונית -בכבישים מהירים שזה בעיקר התאונות הקטלניות- קטן מאד.

[אלימלך זושא]

רכיבה בסוס לא דורשת קרצות עין וחיוכים אחד לשני... זה לא דורש כ"כ רגש כמו ברכב אמיתי.

זה פשוט מאד.

בפרט בדורינו שיש פריצות כזו ולא מתביישים....

[יעקב ישראל]

לא הבנתי, כשאתה נוהג ברכב אתה מחייך / קורץ לנהגים מזדמנים?

[יאיר]

השאלה בהנחה שהוא נוהג..

[אנא עבדא]

יש מקומות בעולם שאפילו נשים חסידיות נוהגות. מקומות שהמכולת הכי קרובה היא עשר דקות נסיעה

[בערל דער פישער]

מישהו יכול להסביר מה ההבלטה בדיוק שיש לאישה כשהיא נוהגת, והרי אם כן נאסור עליה גם ללכת ברחוב שזוהי הבלטה הרבה יותר, שהרי הולכת ולא יושבת, ורואים אותה באופן דקומה שלימה ולא יושבת, ורואים אותה בבירור ולא דרך חלון, והיא לא עסוקה בכלום משא"כ ברכב שהיא עסוקה בנהיגה ואין דעתה פנויה לדברים אחרים וה"ה לנהג שלידה משא"כ לגבר שהולך לידה ברחוב.

[שמעון כהן]

ידועה לי שאלה שהופנתה להגר"י זילברשטיין שליט"א ע"י בעלת תשובה מאחת מערי המרכז החילוניים שעקרה את דירתה לב"ב, ושאלתה בפיה, האם מותר לה להמשיך לנהוג ברכב למקום עבודתה, היות ואין לשם תחבורה סדירה. ותשובתו היתה, שבב"ב עצמה לא תנהג משום שיש בכך פריצת גדר, אלא תחנה את רכבה סמוך ליציאה מהעיר ומשם תנהג ותחזור. ודון מינה ואוקי באתרה.