חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יהודה גרינבויים

חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 26 מרץ 2014, 21:38

בגלות, הנוצרים ערכו ויכוחים עם חכמי ישראל כדי לגרום ליהודים להמיר את דתם. הישג אחד חשוב ומשמעותי היה להם: הם הצליחו להחליף את החלוקה היהודית של התנ"ך בחלוקה נוצרית, המוכרת לכולנו כחלוקת הפרקים. אבל לחלוקה הנוצרית יש משמעותית תיאולוגית!
האם יש סיכוי לשנות הרגלים בני 500 שנה? בצלאל אריאל, עורך חומש "שיבה לביצרון" מאמין שכן.

כולם יודעים שבמהלך הגלות הארוכה, הגויים ערכו ויכוחים פומביים עם חכמי ישראל כדי לשכנע אותם בצדקתם ולגרום ליהודים להמיר את דתם. מתברר שהישג אחד חשוב ומשמעותי היה להם: הם הצליחו להחליף את החלוקה היהודית המקורית של התנ"ך בחלוקה חדשה, המוכרת לכולנו כחלוקת הפרקים.

כל אחד שמצטט פרק ופסוק משתמש ללא ידיעתו בחלוקה שהגויים הכניסו לתנ"ך. חלוקה זו נכנסה לתנ"ך עם המצאת הדפוס בעקבות העובדה שכל המדפיסים היו נוכרים. בחלוקת הפרקים יש שיבושים רבים- שיבושים שנובעים מטעות בהבנת הפסוקים ושיבושים שמטרתם להכניס רעיונות ודעות נוצריים, הדוגמאות רבות (פרקים א' וב' בספר בראשית, רוב פרקי ספר שופטים וספר הושע ועוד). מי שמתעניין בכך יכול לעיין בהקדמה לתנ"ך קורן.

אריאל מסביר ששלילת חלוקת הפרקים אינה העניין המרכזי: "הרעיון הוא לשוב להשתמש בחלוקה יהודית מקורית. חלוקה המבטאת את ערכי היהדות, חלוקה שלימודה הוא בעצמו לימוד תורה".




האם הייתה בשימוש חלוקה יהודית מקורית? אריאל מפתיע: "בהחלט כן. כיום אנו נוהגים לקרוא בתורה לפי מנהג בבל שמסיימים את התורה פעם בשנה, אך מנהג ארץ ישראל היה שונה ולפיו סיימו את הקריאה בתורה בשלוש שנים. חלוקה זו נמצאת בשולי תנ"ך קורן, תנ"ך מוסד הרב קוק ותנ"ך כתר ירושלים ובעוד הוצאות, אך היא החלוקה היחידה שמופיעה בכתבי היד היהודיים לפני המצאת הדפוס.

כאמור, חלוקה זו מלמדת אותנו ערכים והשקפת עולם יהודית. דוגמאות? בבקשה.

סדר א' של חומש בראשית כולל בתוכו את יום השבת, היום המסיים את השבוע, היום הקדוש ביותר בשבוע. סדר ב' מתחיל בתיאור המקביל של הבריאה. לעומת זאת, בחלוקה המופיעה כיום בתנ"כים פרק א' מסתיים בסוף יום שישי.

סדרי ארץ ישראל עוסקים בחיים ואינם מדגישים את המוות. ולכן מות שרה , מותו של יעקב אבינו וגם מות משה אינם התחלת סדר אלא חלק מסדר גדול יותר.

סדרי ארץ ישראל מלמדים שהקורבנות הם צורכו של המקריב! בניגוד לתפיסה האלילית שהם צורכו של האל. כמו שירמיהו מדגיש : כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם, וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן יִיטַב לָכֶם. ולכן אין סדר הפותח בציווי להביא קורבן! למעט קורבן חטאת בו ברור לכל שהוא צורך המקריב ולא צורך גבוה.

ולסיום, פרשת ויצא היא פרשה ארוכה מאוד. יש בה 148 פסוקים! גם החלוקה הנוכרית וגם החלוקה היהודית חילקו אותה למספר חלקים. הפסוקים הפותחים את הסדרים שלנו הם פסוקי חמלה ורחמים, השגחת ה' והגנתו את החלשים! במה פותחים הפרקים? חפשו בעצמכם.

ומה משמעות השם 'שיבה לביצרון'? אריאל מצטט את דברי הנביא זכריה שאומר: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ" ומסביר על פי רש"י שמדובר בפסוק שקורא לנו לחזור לכוחנו ולכבודנו, ולחדש את משנה התורה ששכחנו. לפי תפיסתו של אריאל קריאתו של הנביא אלינו מתממשת גם על ידי שנחזיר למקומה את החלוקה היהודית – חלוקת הסדרים.

ויש לו על מי לסמוך, הוא מציין כי "הרב יהודה קרויזר והרב זלמן מלמד אמרו לי שמדובר בנדבך נוסף בגאולת ישראל".

קיבלתם תיאבון? כנסו לאתר "שיבה לביצרון" ולדף הפייסבוק וגם אתם תוכלו לומר שהייתם בין הראשונים שהניעו את משק כנפי הפרפר.
http://www.ourtora.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

בצלאל אריאל


הנני בזה להודיע בשער בת רבים על תודתי .. שחיבר פרקים [צ"ל סדרים] לחמישה חומשי תורה,

וזה דבר גדול ורצוי מאוד להסיר חרפה שמשתמשים בפרקים שחיברו נוכרים,

ולכן יש לחזק ידיו..

הכותב לכבוד תורה ומכבדיה, הרב זלמן נחמיה גולדברג
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 26 מרץ 2014, 21:38

חטא העגל בחלוקה היהודית ובחלוקה לפרקים
השקפת העולם של חז"ל על החטאים ממקמת אותם במרחב של אמון הבורא בברואיו. זאת לעומת ההשקפה המבוטאת בחלוקה לפרקים.


היחס לחטא העגל – בחלוקה היהודית ובחלוקה לפרקים.

נושא פרק לב בחומש שמות הוא "חטא העגל". הפרק מתחיל בבקשת העם מאהרון לעשות להם אלוהים, ומסתיים במגיפה שהגיעה כעונש על החטא. ההתמקדות בחטא ובכישלון מאפיינת את החלוקה לפרקים. חטא האדם בגן עדן קיבל את פרק ג בבראשית, ומעשה דינה בשכם קיבל את פרק לד שם.

נוסיף בהערה, הפרק מתחיל בפסוק השני של הפרשה בה הוא נמצא. מלבד האיסור להתחיל שם קריאה בתורה יש בקביעה זו התעלמות ממשמעות החלוקה לפרשיות [פתוחות וסתומות] ומההבנה שהחלוקה לפרשיות היא חלוקת של תוכן. כפי שמובא ברש"י בתחילת חומש ויקרא.

לעומת תפיסת עולם זו עומדת ההשקפה של חלוקת הסדרים. המרחב שנקבע על ידי הסדרים מתחיל בטוב, באמונה שהיסוד הוא טוב, ממשיך בתיאור הנפילה ומסיים בתיאור הדרך לתיקונה.

נעיין בחלוקה היהודית הכוללת את חטא העגל.

סדר כד בחומש שמות כולל 4 פרשיות:
א. הראשונה [פרשה סתומה קכג] עוסקת בבחירת הקב"ה את האומנים שיבנו את המשכן.
ב. השנייה [פרשה פתוחה קכד] מדגישה שבניית המשכן אינה דוחה את השבת.
ג. השלישית [פרשה סתומה קכה] פותחת בנתינת לוחות הברית אל משה ומתארת את חטא העגל.
ד. הרביעית [פרשה פתוחה קכו] עוסקת בדיבור בין הקב"ה למשה בעקבות חטא העגל. היא מסתיימת בפסוק המודיע שה' ניחם על הרעה. וזהו סיומו של סדר כד.
סדר כד כולו מתאר את שאירע בשמיים, כשמשה עדיין נמצא בהר סיני, עטוף ברוחניות ומנותק מכל הגשמיות. הוא מתאר את תפקיד המתפלל, מסירות נפש להצלת עם ישראל תוך התחייבות לעשות את הדרוש על מנת לתקן את הקילקול ולהחזיר את העם לתהליך המלכת ה' בעולם.

סדר כה עוסק במימוש התחייבות זו על ידי משה.

סדר כה כולל 5 פרשיות:
א. הראשונה [פרשה פתוחה קכז] פותחת בירידת משה עם הלוחות, בשבירתן ובהענשת החוטאים.
ב. השנייה [פרשה סתומה קכח] עוסקת בהתרחקות הקב"ה [ושלחתי לפניך מלאך] ומשה ממחנה ישראל והקמת אוהל מועד [שאינו המשכן] מחוץ למחנה.
ג. בשלישית [פרשה פתוחה קכט] מתחילה ההתקרבות. ה' מקבל את בקשת משה שהוא ילך עמם ולא מלאך.
ד. ברביעית [פרשה פתוחה קל] יש הבטחה לגילוי קירבה מיוחדת.
ה. ובחמישית [פרשה פתוחה קלא] משה עולה לקבל את הלוחות השניים.

סדר כה כולו מתאר את פעילות משה להתמודד עם התוצאות ההרסניות של חטא העגל, הסייעתא שקיבל מה'. הצלחת עשייתו סוגרת את המעגל והוא מביא לישראל את הלוחות השניים.

לסיכום, הכישלון אירע, החטא נעשה ואין להמעיט בחומרתו. יחד עם זאת, הקב"ה נותן את הלוחות למשה גם אחרי שהוא מודיע לו על החטא! משה יורד מהר סיני עם לוחות הברית כאמירה שלמרות החטא הקשר עם התורה לא נותק! נכון, יש לשבור את הלוחות ולעשות תיקון גדול אך בסופו יקבלו ישראל את הלוחות השניים.

ועל כך אנו מודים לה' בכל בוקר, שהוא מחזיר לנו את נשמתנו כי רבה אמונתו בנו
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 26 מרץ 2014, 21:39

תמונה
תמונה
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 27 מרץ 2014, 20:15

ראה עוד כאן
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 9&start=25
איפוא אפשר להשיג אותם?
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 28 מרץ 2014, 17:56

סדר בתורה הוא פרשת השבוע לפי מנהג ארץ ישראל להשלים את קריאת התורה בשבת בבית הכנסת בשלוש שנים. גם הנביאים והכתובים מחולקים לסדרים.

פרשה היא פיסקה. ישנם שלושה סוגי פרשיות – הפרשה הפותחת את הספר ושאר הפרשיות הן פתוחות או סתומות.

סדרה היא פרשת השבוע על פי מנהג בבל להשלים את קריאת התורה בשנה אחת, כפי שאנו נוהגים כיום.

החלוקה היהודית של התנ"ך כוללת:
א. פסוקים
ב. פרשיות פותחות פתוחות וסתומות
ג. סדרים
ד. סדרות

בחומש שיבה לבצרון שהוצאתי לאור ספורות הפרשיות וספורים הסדרים וספורים הפסוקים בתוך הסדרים, והסדרות מסומנות.

היכן נמצאים הסדרים?
א. הסדרים מסומנים בגיליונות כתבי יד של התנ"ך. בכתב יד לנינגרד, שהוא כתב היד השלם של כל התנ"ך העתיק ביותר שיש לנו, יש גם רשימות מקובצות של ראשי סדרים וגם סימון ראשי הסדרים בגיליונות.
ב. ברשימות של ראשי הסדרים, כגון בספר החילופים לר' מישאל בן עוזיאל שנכתב לפני כאלף שנים. בספר החילופים מנויים כל סדרי התנ"ך, ולפיו רשמו את ראשי הסדרים במהדורות התנ"ך שבהוצאת מוסד הרב קוק והוצאת חורב וכתר ירושלים.
ג. הרבה פסקאות במדרש שמות רבה ובמדרש ויקרא רבה ובמדרש דברים רבה ובמדרש רבי תנחומא תחילתן בראשי סדרים.
מדרשים אלו "כוללים דרשות על העניינים שקראו בציבור ביום הדרשה".
ד. בפיוטים קדמונים. הפיוטים היו כלולים בתוך שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה בשבתות, כמו שעדיין אנו נוהגים בראש השנה וביום הכיפורים. לאבותינו היו פיוטים מיוחדים להרבה שבתות.

1. רבי יניי [קרי: ינאי] כתב פיוטים לפי הסדרים. רבנו גרשום מאור הגולה כתב עליו: "יש לנו ללמוד מן הפייטנים הראשונים שהיו חכמים גדולים. הרי רבי יניי שהיה מן החכמים הראשונים ופייט קרובות לכל סדר וסדר של כל השנה." פרופ' צבי מאיר רבינוביץ שההדיר שוב את פיוטי רבי יניי שנמצאו בגניזה בקהיר עשה כהוגן וסדר את מחזור פיוטי רבי יניי לפי הסדרים. הוא משער שר' יניי חי בסוף תקופת הסבוראים בערך בשנת ד' אלפים ש'.

2. פרופ' עזרא פליישר פרסם מתוך הגניזה פיוט לימי חול. בפיוט זה יש מחרוזות לברכות תפילת שמונה עשרה לימים שלישי רביעי וחמישי. הפיוט מכיל רמזים לתחילת סדרי התורה בספר שמות ובספר ויקרא ובספר במדבר.

ה. רשימות הפטרות על פי המנהג התלת שנתי, שנמצאו בגניזה.

לְמָה שימשה החלוקה לסדרים של התורה?
במסכת מגילה כתוב: "לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין" ומפרשים שבני ארץ ישראל היו קוראים מאה וחמישים וארבעה סדרים בשלוש שנים. פירוש זה נמצא כבר במחברת התיג'אן שנהוג היה לכותבה בתימן ביחד עם חמישה חומשי תורה מנוקדים ומוטעמים – תאג', והוא מקובל בדורות האחרונים על החוקרים.

בהקדמה לתנ"ך קורן נכתב: "ידוע לנו על חלוקת התורה ל-154 סדרים, לפי מנהג ארץ ישראלי קדום של מחזור שלוש שנים בקריאת התורה בציבור בשבתות – 'סדר' אחד בכל שבת ושבת. ה'סדרים' בתורה הם 'סדרי השבוע' של הקדמונים (במקביל ל'פרשיות השבוע' שלנו)".

למה שימשה החלוקה לסדרים של נביאים וכתובים?
בהקדמה לתנ"ך קורן נכתב: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורות קדמונים".

החוקרים מצאו, שהרבה הפטרות מסתיימות בתחילת סדר, במיוחד כאשר יש דילוג בהפטרות. כאשר האשכנזים מדלגים, הפסוק האחרון הוא תחילת סדר, חוץ מהפטרת משפטים, שמדלגים בה אחורה. כי הרבה ראשי סדרים הם פסוקים של טובה וברכה ונחמה וצריך לסיים בדבר טוב.

"ר' שאול קוסובסקי ז"ל .. חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה... יוצא איפה שנקבע 'סדר' קריאה מן התורה הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. כך, כנראה, נהגו קדמונינו".

כיצד נכנסה החלוקה הנוצרית לספרי התנ"ך שלנו?
"התנ"ך השלם הראשון יצא לאור בשנת רמ"ח בשונצינו. כל המדפיסים בזמן ההוא היו יהודים. החל בשנים רע"ד/רע"ז החלו נוצרים להדפיס את ספרי המקרא, והגדיל לעשות מכולם המדפיס הווניציאני הנודע דניאל בומברג.

מהדורתו השניה רפ"ה/ו הידועה בשם 'מקראות גדולות', יצאה לאור בתבנית גדולה עם פירושים וענייני מסורה, ובתבנית קטנה בלי פירושים, והיא יסוד לכל מהדורה חדשה כמעט עד ימינו, לרבות המהדורות שנדפסו בידי יהודים...

גם חלוקת התנ"ך לפרשיות נעשתה כאן [בהוצאת קורן] לפי המסורה. התנ"ך – תורה נביאים כתובים – מחולק ל-24 ספרים (ועל כן נקרא בפי הראשונים 'עשרים וארבעה'). כל ספר נדפס בהדפסה רצופה, ורק 'פתוחה' או 'סתומה' מחלקות את הכתוב. טקסט התנ"ך אינו מתחלק, כמצוי בדפוסים שיצאו על ידי הנוצרים ובעקבותיהם על ידי מדפיסים יהודיים, לפי 'קפיטלים' ופסוקים, שהם מעשה כומר באנגליה".

הערות על חלוקה זו:
"החלוקה הנוצרית היא בניגוד למסורה".

"לפי המסורה יש בעשרים וארבעה הספרים ספר 'שמואל' אחד, ספר 'מלכים' אחד וספר 'דברי הימים' אחד. משלושת הספרים עשו הנוצרים ששה." לפי המסורה דברי הכתובים על אודות נחמיה כלולים בספר עזרא.

מניית הפסוקים והפרשיות לצורך לימוד:
חכמינו הראשונים התבססו על ידע התורה הבסיסי של כל יהודי, ורק ציטטו את הפסוקים. במקצת מקומות הם הפנו לפרשה שנמצא בה הפסוק .

בימינו נזקקים רבים להפניה מפורטת יותר כדי למצוא את הפסוק. אחת המטרות שלנו היא שנשוב להשתמש בסדרים בתור מראי מקום בזמן שאנחנו מצטטים פסוקים. קביעת מספר לכל פרשה מקילה על הלימוד. למשל במקום להגיד פרשת המילואים שבספר שמות אפשר לומר פרשה קטז בספר שמות.

חכמי ישראל מְצֵרִים על המצב
הרב משה אליעזר פוזנא הוציא חמישה חומשי תורה בשנת תשמ"ט בלונדון. הוא מנה את הפסוקים בתוך כל סדרה וסדרה ולא השתמש בחלוקה הנוצרית. בהוצאה זו מובאים מכתביהם של שמונה מגדולי ישראל המברכים אותו על הוצאת חומש ללא ה"קאפיטל", "שנתקנו ע"י כמרים נוכרים שכיוונו להביא ע"י זה מחשבות זרות לקורא". הרב שמואל הלוי ואזנר והרב יעקב קמינצקי צירפו את ברכתם ואמרו: "והדבר קרוב לנו להדפיס חומשים כמקורם שנתנו בסיני".

מטרת החומש שלנו:
הוצאנו, בשלב ראשון, חמישה חומשי תורה מחולקים לפרשיות ספורות, ולסדרים ספורים, ולפסוקים ספורים בתוך הסדרים, וגם לסדרות. בתי ספר ותלמודי תורה רבים רוכשים עבור ילדי כיתות א' חמישה חומשים בכרך אחד ללא מפרשים. הם יכולים לזכות להיות בין הראשונים שזוכים ללמוד תורה שהיא כולה שלנו.

גם גבאי בתי כנסת הרוכשים חומשים לצורך הציבור בקריאת התורה יכולים לזכות את המתפללים בהקשבה לקריאת התורה מתוך חומש זה.

כל יהודי ויהודי יכול להחליט שראוי שיימצא בביתו חומש זה ויזכו הוא ובני משפחתו ללמוד בו תורה.

לפרטים נוספים ולרכישת חומש שיבה לבצרון: בצלאל אריאל, בית אל, טל' 0545-919622,
דוא"ל- beariel@.
ניתן לקרוא חומרים נוספים באתר האינטרנט: http://www.ourtora.022.co.il
נערך לאחרונה על ידי אמלתראות בתאריך 28 מרץ 2014, 17:58, נערך פעם אחת בסך הכל.
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 28 מרץ 2014, 17:57

נשלח אלי ע"י חנן אריאל אחיו של בצלאל.
שאלתי אותם (את בצלאל) על מה בנוי נוסח המקרא,
לא נעניתי עד כה.
אם זה תנ"ך קורן בסדר חדש לא התקדמנו הרבה.
מהדוגמאות לא התרשמתי ולא התפניתי לבדוק ביסודיות.
ראיתי שהוא מרבה בגעיות יותר מברויאר, אם זה רק זה - עוד יכול להיות סביר.
אם יש בו ממש שגיאות של קורן -- חבל על ההשקעה
מכתב לבצלאל וטרם נעניתי:
לכב' ר' בצלאל
שאלתי באתר
ואני חוזר כאן על השאלה.
לצערי בציבור החרדי שכנראה (לפחות כלפי חוץ) אני משתייך אליו
יש הדפסות של המקרא שטרם הפנימו שיש בידינו לקבוע נוסח מקרא
מדויק בהרבה ממה שהיה אפשרי לפני כמה דורות.
בחלקם מאמצים את הידיעות חלקית.
למשל ידוע לנו מעל כל ספק ש"ויאמַר" בספר איוב הוא מלרע.
ודברי המנחת שי [כמדומה בשם הבחור] אינם נכונים, גם מסורת ונציה
שגויה בעניין הזה.
בחלק מהתנכים עדיין מתעקשים על המלעיל, ובאיזה תנ"ך סימן שני
סימני סילוק (געיא), אחת תחת היו"ד ואחת תחת המ"ם!
אני יכול לקבל בהבנה סימון געיות מרובות במטרה לסמן בהן כל שווא
נע גם אם געיא זו אינה בכ"י, ברויאר ראה חלק מגעיות אלה כגעיות
רשות ו"השלים" מדעתו.
אבל כשיש געיא נוספת באותה מילה הוא לא השלים.
אינני יודע את מדיניות תנ"ך זה.
ברור דבר אחד, השיבה לבצרון הסימנים אינו שווה בנזק ויתור על
דיוק.
אשמח מאוד אם ר' בצלאל יאשר לנו שמהדורה זו בנויה על כתר ארם
צובה!
בכבוד רב ובברכה
אליהו לוין
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי חצקל » 07 אפריל 2014, 13:04

את מי זה מעניין?
חצקל
 
הודעות: 9
הצטרף: 04 אפריל 2014, 15:26
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אמלתראות » 08 יוני 2015, 16:34

ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]
סמל אישי של המשתמש
אמלתראות
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 707
הצטרף: 18 דצמבר 2012, 00:54
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: חומש לפי החלוקה היהודית לסדרים - שובה לבצרון

הודעה שלא נקראהעל ידי אחד מעיר » 15 פברואר 2016, 23:41

הנוסח של המקרא לקוי לפי קורן
ולכן אין טעם לוותר על דיוק
לטובת החלוקה היהודית.
אחד מעיר
 
הודעות: 33
הצטרף: 03 יולי 2013, 19:48
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל תורה ודעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־6 אורחים