"הודו לה' קראו בשמו" למה יש שינויים בסידור?

[מוטי בן שלום]

בסידור בתפילת שחרית מופיעות כל מיני מילים בשינוי ממה שמובא במזמור ק"ה בתהילים. למה?

[חבד ניק]

גם אני התקשיתי בזה, ואשמח לתשובה.

[רמה בים]

דברי הימים א, טז:
{ח} הוֹדוּ לה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ (ס) הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו: {ט} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ (ס) שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו: {י} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ (ס) יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה': {יא} דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ (ס) בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: {יב} זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה (ס) מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ: {יג} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ (ס) בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו: {יד} הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ (ס) בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו: {טו} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ (ס) דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: {טז} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם (ס) וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: {יז} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק (ס) לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: {יח} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן (ס) חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: {יט} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר (ס) כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ: {כ} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי (ס) וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר: {כא} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם (ס) וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: {כב} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי (ס) וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: {כג} שִׁירוּ לה' כָּל הָאָרֶץ (ס) בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ: {כד} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ (ס) בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: {כה} כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (ס) וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: {כו} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים (ס) וה' שָׁמַיִם עָשָׂה: {כז} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו (ס) עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ: {כח} הָבוּ לה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים (ס) הָבוּ לה' כָּבוֹד וָעֹז: {כט} הָבוּ לה' כְּבוֹד שְׁמוֹ (ס) שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ: (ס) {ל} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט: (ס) {לא} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ: (ס) {לב} יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ: (ס) {לג} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (ס) {לד} הוֹדוּ לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (ס) {לה} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם (ס) לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: (ס) {לו} בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן (ס) וְהַלֵּל לה':

[בדרך המלך]

אין זה מספר תהלים אלא מספר דברי הימים (ראה בקישור)

[מוטי בן שלום]

השאלה היא למה יש שינויים בין תהילים לדברי הימים

[אין שם]

השאלה היא למה יש שינויים בין תהילים לדברי הימים

ההבדל הוא פשוט שבתהילים זה כתוב בצורה של תפילה , ובדברי הימים לזכרון דברי הימים .

[אברך כולל]

לפי התשובה אני מבין שבכלל לא הבנת את השאלה, ואין לך מושג באיזה שינויים מדובר...

[משולש]

יש מאות או אלפי פסוקים כפולים בתנ"ך ועל פי רוב הם מופיעים בשינויים קלים זה מזה.
גם שירת דוד נמצאת בשמואל ב' כב ובתהילים יח בשינויים רבים.

אולי יש לומר שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. (למרות שבעצם הרי שניהם נאמרו ע"י דוד, רק שתהלים נאמר ע"י דוד בעצמו וספר שמואל נכתב ע"י שמואל והושלם ע"י נתן הנביא (?).)

וראה במלבי"ם הסברים לשינויים האלו.

יוצא מהכלל הזה הוא סיפור מפלת סנחריב ומחלת חזקיהו שמופיעים שלוש פעמים בתנ"ך (מלכים, ישעיה, דברי הימים) ובשני המקומות הראשונים זה מופיע בדיוק מילה במילה אות באות.

[מוטי בן שלום]

לא מדובר בנבואה, כך שהתירוץ "שני נביאים בסגנון אחד" וכו' לא שייך.

מה גם שמסדר הסידור העתיק מתהילים, אז למה השינויים?

לגבי שירת דוד זכור לי שראיתי תירוצים יפים לכל שינוי, אך לא במקרה דידן.

[משולש]

לא מדובר בנבואה, כך שהתירוץ "שני נביאים בסגנון אחד" וכו' לא שייך.

מה גם שמסדר הסידור העתיק מתהילים, אז למה השינויים?

לגבי שירת דוד זכור לי שראיתי תירוצים יפים לכל שינוי, אך לא במקרה דידן.

א. נבואה לא חייב להיות דווקא חיזוי עתידות. שירות דוד בהחלט נחשבות לנבואה, וגם "הודו" זה שירה של דוד, ודוד בעצמו היה נביא כמבואר ברש"י מגילה יד. (אפשר לפתוח דיון מה ההגדרה של נבואה).
ב. מסדר הסידור העתיק מדברי הימים. ואין שום שינוי מדברי הימים. זה מילה במילה מדברי הימים.
ג. כנראה זה מה שראיתי אולי מהמלבי"ם, יתכן שכבר לא היה לו זמן לשבת לתרץ את השינויים בהודו.

[שלום ושלום]

בדברי הימים זה יותר ארוך, מה שאין כן בתהלים זה עובר תיכף ליציאת מצרים