2 שאלות מי יודע

[מורה צדק]

מי יודע
1. למה אומרים בברכת המזון אחרי ובנה ירושלים אומרים "אמן" מה הסיבה?
2. יש קהילות שגם במעריב אחרי השכבינו אומרים ג"כ "אמן"מה הסיבה? אשמח לתשובה בדחיפות

[הלכה למעשה]

פשוט מאוד, זה רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה טו:
"כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה, והעונה אחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות הרי זה משובח, כגון אחר בונה ירושלים בברכת המזון ואחר ברכה אחרונה של קריאת שמע של ערבית, וכן בסוף כל ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות עונה בה אמן אחר עצמו."

המקור לזה, הגמ' בברכות מ"ה, בביאור הסוגיה בגמרא יש כמה דעות בראשונים, דעת רש"י שבונה ירושלים הוא דוגמא לכל סוף ברכות. ולפי זה לכאורה צריך לומר גם בשומר עמו ישראל לעד, בסוף ישתבח לאחר חי העולמים, לאחר ברכות ההפטרה: "מקדש השבת אמן", ובהלל: "מלך מהולל בתשבחות אמן" וכיוצא בזה, וכן הלכה.

[מורה צדק]

השאלה למה הרמב"ם אומר הרי זה משובח מה העניין בזה?

[הלכה למעשה]

זה לשון הגמ', פירוש הדבר שהעושה כן הוא עושה כהוגן, להבדיל מזה שהרי זה מגונה

[מלפפונאי.]

זה להבדיל בין ג' ברכות דאורייתא לברכה רביעית מדרבנן

[ג'ינג'י]

ומה התשובה לגבי הקהילות שאומרים אמן בהשכיבנו?

[יאיר]

הוא כתב:"...ולפי זה לכאורה צריך לומר גם בשומר עמו ישראל לעד וכו'".
viewtopic.php?f=9&t=9319#p218975

[ג'ינג'י]

בבונה ירושךים המלפפון הסביר דהוא משום לחלק בין ברכות דאורייתא או דרבנן א"כ מה הטעם בשומר עמו ישראל לעד?
ואה"נ דמספיק לנו מה שהרמב"ם כתב...

[טוב להודות]

בבונה ירושךים המלפפון הסביר דהוא משום לחלק בין ברכות דאורייתא או דרבנן א"כ מה הטעם בשומר עמו ישראל לעד?
ואה"נ דמספיק לנו מה שהרמב"ם כתב...

הוא אשר דיבר.

זוהי מחלוקת רש"י ותוספות במסכת ברכות שם. דעת רש"י שבונה ברחמיו הוא לרבותא וכן הוא כל סוף הברכות, ודעת תוס' דפוק חזי מאי עמא דבר שאין עונין אמן אלא אחד בונה ברחמיו ירושלים אמן.

[ביתרי]

ומי יודע למה בשבת אומרים ושמרו לאחר השכבינו ?

[חזן]

ומי יודע למה בשבת אומרים ושמרו לאחר השכבינו ?

עיין בטור או"ח סי' רס"ז.

[חיימקייק]

מי יודע
1. למה אומרים בברכת המזון אחרי ובנה ירושלים אומרים "אמן" מה הסיבה?
2. יש קהילות שגם במעריב אחרי השכבינו אומרים ג"כ "אמן"מה הסיבה? אשמח לתשובה בדחיפות

חביבי, ככה נוהגים הספרדים.
יש "קהילות", זה נשמע כאילו איזה שבט אינדיאני נוהג את זה...

[גאליציינער]

ומי יודע למה בשבת אומרים ושמרו לאחר השכבינו ?

עיין בטור או"ח סי' רס"ז.

בדרך אגב, מנהג חב"ד הוא שלא לומר ושמרו, ע"פ מש"כ הרב בסידורו.

[ביתרי]

מי יודע מה הטעם שרק ל"ועל הניסים" ורק בברכת המזון תיקנו שיש תקנה למי ששכח להזכיר במקומו שיזכירו וישלים אח"כ שלא מצאנו כמהו
כגון בתפילה להשלים בשומע התפילה

[גאליציינער]

את מה ?
את יעלה ויבוא אי אפשר להשלים... אומרים את זה לאחר שומע תפילה...
כנ"ל את ועל הניסים...
את ותן טל ומטר אפשר להשלים, כנ"ל את אתה חוננתנו.
הזכרת גשמים בקיץ חוזרים עליה מפני שהוא סימן קללה.

אז על מה אתה רוצה שיוכלו להשלים בשומע תפילה ??

[ביתרי]

האם ידוע למישהו מקור וכד'

האם בביהמ"ק לאחר נס חנוכה הדליקו חנוכיה (כמו שמדליקים בימינו בביהכ"נ)

ע"פ סברא נראה שלא היו מדליקים מאחר וזה חובת בית (או על אדם)
ובביהכ"נ תיקנו אח"כ בזמן הראשונים לעמי הארץ או לאלו שאין להם בית

עכ"פ שאלתי האם מישהו יודע אם מדברים על זה??

[גאליציינער]

בפשטות זה שמדליקים בכל בית נר חנוכה לא נהיה מייד לאחר נס חנוכה, אלא לאחר זמן רב, בפשטות בערך בזמן חורבן הבית, ראה עלון נחלת יעקב יהושע השבוע שהאריך בעניין.
קיצור הראיות הוא שב'ועל הניסים' לא מופיעה מילה אחת אודות הדלקת נר חנוכה, אלא רק הדלקת המנורה, עיי"ש.

[גאליציינער]

למה בכל הגמ' ירושלמי, ברייתות, תוספתא, זוה"ק ומדרשים לא מופיע עניין הנס של מציאת הפח שמן ?