2 שאלות מי יודע

[מורה צדק]

מי יודע
1. למה אומרים בברכת המזון אחרי ובנה ירושלים אומרים "אמן" מה הסיבה?
2. יש קהילות שגם במעריב אחרי השכבינו אומרים ג"כ "אמן"מה הסיבה? אשמח לתשובה בדחיפות

[הלכה למעשה]

פשוט מאוד, זה רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה טו:
"כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה, והעונה אחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות הרי זה משובח, כגון אחר בונה ירושלים בברכת המזון ואחר ברכה אחרונה של קריאת שמע של ערבית, וכן בסוף כל ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות עונה בה אמן אחר עצמו."

המקור לזה, הגמ' בברכות מ"ה, בביאור הסוגיה בגמרא יש כמה דעות בראשונים, דעת רש"י שבונה ירושלים הוא דוגמא לכל סוף ברכות. ולפי זה לכאורה צריך לומר גם בשומר עמו ישראל לעד, בסוף ישתבח לאחר חי העולמים, לאחר ברכות ההפטרה: "מקדש השבת אמן", ובהלל: "מלך מהולל בתשבחות אמן" וכיוצא בזה, וכן הלכה.

[מורה צדק]

השאלה למה הרמב"ם אומר הרי זה משובח מה העניין בזה?

[הלכה למעשה]

זה לשון הגמ', פירוש הדבר שהעושה כן הוא עושה כהוגן, להבדיל מזה שהרי זה מגונה

[מלפפונאי.]

זה להבדיל בין ג' ברכות דאורייתא לברכה רביעית מדרבנן

[ג'ינג'י]

ומה התשובה לגבי הקהילות שאומרים אמן בהשכיבנו?

[יאיר]

הוא כתב:"...ולפי זה לכאורה צריך לומר גם בשומר עמו ישראל לעד וכו'".
viewtopic.php?f=9&t=9319#p218975

[ג'ינג'י]

בבונה ירושךים המלפפון הסביר דהוא משום לחלק בין ברכות דאורייתא או דרבנן א"כ מה הטעם בשומר עמו ישראל לעד?
ואה"נ דמספיק לנו מה שהרמב"ם כתב...

[טוב להודות]

בבונה ירושךים המלפפון הסביר דהוא משום לחלק בין ברכות דאורייתא או דרבנן א"כ מה הטעם בשומר עמו ישראל לעד?
ואה"נ דמספיק לנו מה שהרמב"ם כתב...

הוא אשר דיבר.

זוהי מחלוקת רש"י ותוספות במסכת ברכות שם. דעת רש"י שבונה ברחמיו הוא לרבותא וכן הוא כל סוף הברכות, ודעת תוס' דפוק חזי מאי עמא דבר שאין עונין אמן אלא אחד בונה ברחמיו ירושלים אמן.