עמוד 1 מתוך 1

סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 31 דצמבר 2015, 19:36
על ידי מדען צמרת
הבו לה' בני אלים -
יש גירסאות שזה אברהם יצחק ויעקב (וכך הרד"ק מסביר)
ויש גירסאות שזה המלאכים.
איך אפשר לדעת מהי הגירסה הנכונה?
אם מישהו יכול לשאול גם בפורום אוצר החכמה, ואח"כ לייבא משם תשובות, תע"ב.
אני בנתיב המשוגע חסום לאוצר החכמה.

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 31 דצמבר 2015, 22:25
על ידי יאיר
א.תבקש שיפתחו לך. הם פותחים כעת למי שמבקש.

ב.יש פורום תורני חדש "פורום לתורה".

ג.לא כ"כ משנה מה הגירסה הנכונה משום ששני הפירושים נכונים אמנם לפי הפשט יותר נכון הפירוש של מלאכים.

כיוצא בדבר אתה מוצא בתפילה "וקדושים כל יום יהללוך סלה" שיש המפרשים דקאי אמלאכים (הגר"א) ויש המפרשים על עם ישראל.

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 15 פברואר 2016, 23:33
על ידי אחד מעיר
לא בדקתי
ראוי לציין שכל דברי המצודות נמצאים במפרשים ראשונים

אפשר לבדוק ברד"ק וכד' מי ומה הם מפרשים

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 19:24
על ידי חזקי
מדען צמרת כתב:הבו לה' בני אלים -
יש גירסאות שזה אברהם יצחק ויעקב (וכך הרד"ק מסביר)
ויש גירסאות שזה המלאכים.
איך אפשר לדעת מהי הגירסה הנכונה?
אם מישהו יכול לשאול גם בפורום אוצר החכמה, ואח"כ לייבא משם תשובות, תע"ב.
אני בנתיב המשוגע חסום לאוצר החכמה.

במצודות כתב רק מלאכים. הפירוש הנוסף דוקא נמצא ברש"י שם.
רש"י
הבו לה' - הכינו לה' והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות, ומנחם חבר הבו לשון נתינה, אלים שרים (סא"א). הבו לה' כבוד ועוז - מכאן שאומרים גבורות:
ותרגום יונתן שם פירש מלאכים.
תושבחתא לדוד הבון קדם יי תושבחתא כתי מלאכיא בני אלים הבון קדם יי איקר ועשנא:
והמלבי"ם שם נראה קצת שכלל את שניהם.
מזמור לדוד - הוסד על חורבן ושטף אשר היה בעת ההיא בגלילות סוריא ע"י סופה וסער מתחולל, ע"י זרם ושטף מים רבים, ע"י אש להבות רעמים וברקים נוראים עוקרי ארזים ומשברי סלעים, ע"י רוגז ורעש אשר סבב מן המדבר זאר"א עד כל גבולות הארץ מדרום לצפון מהמדבר עד הלבנון, אשר התעוררו כל ארבעה האיתנים מוסדי הארץ לבלעה ולהחריבה, אולם בבוא בני אלים אלה הנוראים אל ארץ הקדושה שם שחו ראשם, שם השתחוו ויחרדו מפני מלך הכבוד רם ונשא השוכן בהיכלו בהדרת קדש, שם שקעה האש ותשב סערה לדממה, וה' ברך את עמו בשלום - הבו לה' - הזמינו א"ע לה' להיות מלאכיו ושלוחיו, אתם בני אלים - אתם כחות הטבע הנשגבות הזמינו עצמיכם לה' השולח אתכם לעשות דברו, הבו - והזמינו עצמיכם לה' להיות שלוחיו, אתם כבוד ועז! - אתם בני אלים שעל ידכם מתראה כבוד ה' ועוזו וגבורותיו:

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 20:00
על ידי ירושה
לא בדקתי עדיין, אבל במחשבה ראשונה, צריכים לשאול למה מופנה השירה הזאת רק למלאכים שרק הם יבואו ויתנו ביטויים של כבוד ועוז הרי אם הדברים שמפורטים שם בהמשך המזמור שלפי המדרש מוסב על מתן תורה, אם כן למה לא יוכלו ישראל בעצמם גם כן לבטא שירה על זה, הרי לא מדובר במושגים שרק מלאכים יכולים להשיג ולהתבטא.
וניתן לומר, בדרך אפשר, כי בני אלים מבטא כאן שמדובר על אירוע בסדר גודל מאוד חזקה שרק אנשי אלים מסוגלים לעמוד בהם ולדבר עליהם, ואכן כפי שדרשו חז"ל ישראל לא עמדו בזה ויצאה נשמתם, עד שהקב"ה הפיח בהם טללי תחיה, ואם כן המשמעות יכולה להיות הכוונה על שניהם ביחד, והיא שבני ישראל נקראים זכו להיות בדרגה של בני אלים ובמצב של מלאכים שעמדו וזכור להישאר בחיים אחרי אירעו של אימה ורתת וזיע לשמוע דבר ה' אשר מי גדול אשר שמע קול אלקים מדבר אליו מתוך האש ויחי!

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 20:48
על ידי חזקי
'ירושה' דבריך כתמיד נפלאים ומיוחדים!

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 20:55
על ידי ירושה
יישר כוח, תמיד היה לי חלום להוציא פירוש על תהלים על פי פשוטו הבנויה כל כולו על דברי חז"ל אך עם בדגוש עם פשוטו של המזמור בשילוב דבריהם, אתה רק מדרבן אותי.

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 20:59
על ידי חזקי
תחזקנה ידיך. רק קודם, מומלץ לך לבדוק אם לא נתחבר פירוש בסגנון הנזכר.

Re: סתירה בגירסאות של מצודת דוד תהילים כ"ט

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 נובמבר 2018, 21:16
על ידי ירושה
עברתי על כל הפירושים הנמצאים בשוק, וגם על עתיקים מאוד.

הבסיס לפירוש היא על פי הכלל של אין מקרא יוצא מידי פשוטו אמור במובן מסיום גם על דרשות של חז"ל, כלומר שדרשת חז"ל מבוססים על הפשוטו של מקרא. יש מאמר על זה מהרב מינצברג ז"ל, אני חושב שראיתי גם מכתב על זה מהרב הירש ז"ל.

החשיבה לפירוש הזה עובד דווקא הפוך על הפוך, כגון אם אתה רואה שחז"ל דרשו איזה דרשה על הפסוק שממש כנראה תלוש לגמרי מן הפירוש הפשוט, הפירוש הזה דווקא ינסה למצוא הפשוטו של מקרא שעליה ביססו חז"ל שיש לדרוש כן. ובגמ' שבת שרב כהנא היה כבר בן י"ח ולא ידע שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, כי היה לומדים דברי חז"ל כפשוטו של מקרא, ורק אחר כך היה מנסים למצוא את העיקרון בפסוק עצמו, כדרכו של פירוש רש"י על התורה.