מנהל: יעל טוקצ'ינסקי
אנכי הקטן כתב:עם כל הכבוד, ועם יישר כח על ההתייחסות
השאלה לא היתה האם להשתכר או לא ועל איזו שיטה לסמוך, את זה אנחנו שואלים את הרבנים שלנו ולפי המנהגים כל אחד בקהילתו, ולא את הרופאים...
השאלה גם לא היתה לערבב וודקה עם יין כמו שמערבבים חלב עם קפה,
השאלה היתה לגבי שתיית וודקה אחרי יין, חצי שעה, או שעה, או שעתיים.
מה גם שהדמיון לא נראה שוה, כי וודקה ויין הם לא שני סוגי רעלים, כי מצד עצמם הם לא בעייתיים רק מצד האלכוהול שלהם, ככה שזה כמו מי ששותה פעמיים אלכוהול כל פעם בצורה אחרת.
התשובה היחידה שקיבלתי בינתיים מנסיון המחקר שלי בנושא, הוא שבעקרון אין שום בעיה בשילוב, הבעיה מתחילה שאנשים בדרך כלל לא מספיק מומחים וברגע שמשלבים לא נזהרים בכמות השתיה שחורגת מעל לכל גבול וגורמת לכל מיני בעיות.
יעל טוקצ'ינסקי כתב:אם אתה מדבר על שתייה בהפרש של שעה ושעתיים - זה כבר לא ערבוב, ולא אמורה להיות החמרת ההשפעה כתוצאה מערבוב. אין ערבוב. כל אחד ישפיע בתורו.
יעל טוקצ'ינסקי כתב:וכן, משקאות חריפים מכילים אלכוהול, בשביל זה שותים אותן. ואלכוהול - זה רעל לגוף. בכל מינון. אין איבר בגוף שלא נפגע ממנו.
כמובן, מידת הנזק תלוי בכמות הכוהל שבמשקה ובכמות המשקה שנכנס לגוף.
אנכי הקטן כתב:יעל טוקצ'ינסקי כתב:אם אתה מדבר על שתייה בהפרש של שעה ושעתיים - זה כבר לא ערבוב, ולא אמורה להיות החמרת ההשפעה כתוצאה מערבוב. אין ערבוב. כל אחד ישפיע בתורו.
תודה רבה!יעל טוקצ'ינסקי כתב:וכן, משקאות חריפים מכילים אלכוהול, בשביל זה שותים אותן. ואלכוהול - זה רעל לגוף. בכל מינון. אין איבר בגוף שלא נפגע ממנו.
כמובן, מידת הנזק תלוי בכמות הכוהל שבמשקה ובכמות המשקה שנכנס לגוף.
שומר מצוות לא ידע דבר רע, וההש"ס מלא בדוגמאות, אחת מהן הוא כמדומני רבי יוחנן שמשתיית יין בליל הסדר היה צריך לחגור את צדעיו עד עצרת.
יש אכן את שיטת הרמ"א, אבל רוב פוסקים חלקו עליו, וכבר אמר הדברי חיים מצאנז, שכל מקום שכתוב חייב, הרי שמחוייב עד שיגיע למצב של מסירות נפש, וכן נהגו רובא דרובא של גדולי צדיקי החסידות שלאורם אני משתדל ללכת, וכן נהגו ברוב תפוצות ישראל, ומי שיניח על המאזניים את כל מה שימצא בספרים במעלת השתייה כדת בפורים, ומי מדבר בסודות התורה ובקבלה, ומצד שני יניח את הרעיון של הבריאות, יראה לבד מה שוקל יותר...
כרם כתב:הנזק של האלכוהול למוח, שהוא בעצם מה שנקרא בלשון העם "שיכרות", הוא נזק הפיך או בלתי הפיך?
אם הוא נזק הפיך, ז.א. כאשר השיכור מתפכח והשפעת היין פגה ממנו הוא חוזר למצב שהיה לפני השתיה, מובן שיש מי שאינו מפחד מהנזק הזה.
אבל אולי יש איזה נזק בלתי הפיך, שגם אחרי ההתפכחות נשאר נזק במוח - זה כבר משהו אחר.
אז מה באמת קורה?!
אנכי הקטן כתב:אנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים!!!
במשך הדורות באו חוקרים והוכיחו שהשחיטה היהודית היא הכי כואבת, וכן עזה"ד כל יום מחקרים חדשים.
גם אכילת מרור אפשר להוכיח כמה הוא מסוכן, וכך גם שתיית ד' כוסות יין בליל הסדר שהגמ' מספרת על רבי יוחנן ששתה והיה צריך לחבוש את ראשו עד חג השבועות מהשפעת היין.
קיום מצוות התורה אינה מזיקה, כן נזק הפיך או לא נזק הפיך, חז"ל לא הורו לקיים מצוות שמסכנות חיים, לרוב הדיעות בפוסקים הכוונה בחייב לבסומי היא כפשוטו.
ומי שטוען אחרת כמו כל הטענות כאן, קרוב לכפירה!!!
להיות אלכוהוליסט אכן מאד לא בריא, אבל לבוא בדברים כאלה כשהמדובר הוא נגד מה שחכמינו הורו לנו, אינו מתאים לפורום חרדי המאמים בקב"ה בתורתו ובחכמיו!!!
לו הייתי יודע, ולו הייתי חכם, לא הייתי פותח את האשכול ב'ונשמרתם לנפשותיכם', לא ידעתי אם מי יש לנו עסק...
כרם כתב:תודה על ההסברים המחכימים.
נקח את דעת מדע הרפואה, נביא אותו אל הרב, וכאשר יורה כן נעשה.
שמחת פורים לכולם
אור הדעת כתב:כמדומני שהויכוח פה איננו אם להשתכר או לא, בפרט שעדיין לא הוגדר היכי דמי שכרות.
הויכוח האמיתי הוא האם עלינו לעשות את המצווה עלינו לפי דעת רבותינו או להעביר אותם בסינון של נוטרופתיים למיניהם אשר רבו כמו רבו והחליפו דיעותיהם עשרות מונים.
ועל זה אפשר לומר בבירור: שכל עוד לא קבלנו הוראת רב לשאול את הרופא ואת המבינים - הרי ההוראה היא הלכתית צרופה ואינה מתחשבת בצילומי מוח טראגיים ככל שיהיו!
ולעצם הענין:
בפסח מסתפקים רבים בתירוש ענבים, אך ידעו נא שלפי חלק מגדולי המורים צריך לכתחילה להדר אחר 'יין אדום' בדווקא!!
בפורים אין טעם לשתות מיץ ענבים שמשמח את הלב בערך כמו מירינדה - אלא ישתו בכדי להתבסם וכל אחד יעשה שאלת רבו כמה ישתה ועד כמה יתבסם ולא יגיע לרמת שיכרות המביאה לידי ניוול, ושוב - לא נתחשב בדעת הרופאים לגבי הנזק הנוצר או לא בעקבות קיום המצווה (בטוח שהרופאים והמדענים כולם אין להם דרך לתת צילום מצב של הנשמה והמוחין דקדושה וכו' שזוכין להם ע"י קיום המצווה כפשוטה)
יעל טוקצ'ינסקי כתב:אור הדעת כתב:כמדומני שהויכוח פה איננו אם להשתכר או לא, בפרט שעדיין לא הוגדר היכי דמי שכרות.
הויכוח האמיתי הוא האם עלינו לעשות את המצווה עלינו לפי דעת רבותינו או להעביר אותם בסינון של נוטרופתיים למיניהם אשר רבו כמו רבו והחליפו דיעותיהם עשרות מונים.
ועל זה אפשר לומר בבירור: שכל עוד לא קבלנו הוראת רב לשאול את הרופא ואת המבינים - הרי ההוראה היא הלכתית צרופה ואינה מתחשבת בצילומי מוח טראגיים ככל שיהיו!
ולעצם הענין:
בפסח מסתפקים רבים בתירוש ענבים, אך ידעו נא שלפי חלק מגדולי המורים צריך לכתחילה להדר אחר 'יין אדום' בדווקא!!
בפורים אין טעם לשתות מיץ ענבים שמשמח את הלב בערך כמו מירינדה - אלא ישתו בכדי להתבסם וכל אחד יעשה שאלת רבו כמה ישתה ועד כמה יתבסם ולא יגיע לרמת שיכרות המביאה לידי ניוול, ושוב - לא נתחשב בדעת הרופאים לגבי הנזק הנוצר או לא בעקבות קיום המצווה (בטוח שהרופאים והמדענים כולם אין להם דרך לתת צילום מצב של הנשמה והמוחין דקדושה וכו' שזוכין להם ע"י קיום המצווה כפשוטה)
הוויכח בשום אופן לא על קיום או אי-קיום מצווה. אין מה להתווכח על זה.
הויכוח הוא אם יש חובה להשתכר.
והמידע שאני מביאה אינה תאוריה, אלא עובדות חד-משמעיות שאין עליהם חולקים - לא בעבר ולא כעת.
בכלל, קשה להתווכח עם העובדות...
יעל טוקצ'ינסקי כתב:מי שעוסק ברפואה - עוסק ברפואה ולא בהלכה. תירגע.
על קידוש ה' צריך לעבוד את התורה ולא משהו אחר. תעבור בין מחלקות בבית חולים - ותווכך לדעת, שלעבוד את ה' עדיף בהיותך בריא ובר דעת.
בחוסר ידע וחוסר מודעות אנשים עושים הרבה טעויות. בתמימות. לכן חשוב שידעו.
לפני פורים אחרון שמעתי את ר'מוצפי אומר, שהרבה בציבור טועים וחושבים שיש חובה להשתכר בפורים, ואין חובה כזאת. ושמעתי מפי רבנים אחרים גם קודם.
ושמעתי מפי רב אחר, שעניין להשתכר - זה לא לכל אחד בעם בכלל, אלא לגדולים שסודות התורה יכולים לצאת מהם. ועוד דברים מסוג זה.
ומכירה והכרתי אישית רבנים ותלמידי חכמים שנהגו ונוהגים שיטות אחרות.
ולא סוד וגם בדיון זה הוזכר שיש שיטות שונות.
אני כאמור, מדברת רק מצד הרפואי שבעניין, אך יש כאן עניין רפואי רציני, וכל מי שהולך אחרי רבו ומשתכר - שידע איפה מסתיימת המצווה ומתחילה העברה.
וכל מי שלא שאל את רבו מה לעשות בעניין (ותתפלא לדעת כמה יש כאלה!) - שישאל, כי זה לא נושא כ"כ פשוט.
זה הכול.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־10 אורחים