הפורומים של אתר לדעת

על ידי **אבי ר.** » 06 פברואר 2014, 20:21

הביטוי "ברא כרעה דאבוה" אין לזה שום מקור בגמרא המקור היחיד שיש זה רש"י שכותב דראובן כרעה דאביו

המילים כד יתבין ישראל אין לזה שום במקור רק יש משהוא בערך כזה בדברי הגר"א

הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק

אם יש לכם עוד דוגמאות ורעיונות נא להעלות את זה כאן

"ישועת ה' כהרף עין"

אין לו שום מקור בחז"ל

על ידי **ישיביש** » 06 פברואר 2014, 23:29

"אין דבר העומד בפני הרצון"

אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק

הכוונ לאהוב יהודי רק בגלל שהוא יהודי ללא סיבה אחרת, וזו אהבת ישראל אמתית.

ויש בביטוי זה שגיאה חמורה. כי אהבה זו אינה חינם, כי אם מצות התורה!

שלמה קוסטליץ כתב:ויש בביטוי זה שגיאה חמורה. כי אהבה זו אינה חינם, כי אם מצות התורה!

זה בא על משקל שנאת חינם.

אבל זו שגיאה!!!

שלמה קוסטליץ כתב:אבל זו שגיאה!!!

ראה בתגובת הנושא של אחד מהמנהלים בפורומים של "לדעת" באשכול שפתח בר"ח אס תשע"ג על שליחת תודות:

חיים שיש בהם כתב:חברים יקרים ואהובים,
לאחרונה שמתי לב לכמה וכמה חברים שצברו מאות הודעות ותודות, בעוד הם עצמם לא שלחו אף לא תודה אחת. הדבר הזה צורם לי מאוד. האם באמת לא נהניתם מאף הודעה? אף אחד מן החברים לא שווה לחיצה קטנה על העכבר על מאמץ שהתאמץ כדי להעשיר את ידיעותינו או להנות אותנו בקליפ/תמונה?
קחו זאת לתשומת לבכם, ובזכות אהבת חינם נזכה לגאולה שלימה במהרה.

אין ספק שהביטוי השגוי מבית היוצר של הראי"ה, חדר לכל שכבות העם, מה שלא מחזק את נכונותו.

כל אשכול זה נוסד, על טעויות מוכרות של הציבור, ואין בתגובת הרב חש"ב, בכדי לאשש את הביטוי השגוי.

על ידי **חבלזון** » 10 פברואר 2014, 12:01

אולי זה לא מיתוס, אבל ברוח הדברים:
הביטוי "על הפנים" כהגדרת מצב גרוע אינו סלנג כפי שנראה במבט ראשון.
הוא מוזכר כבר בגמרא נדרים לא ("זבינא דרמי על אפיה" = סחורה על הפנים)

על ידי **חבלזון** » 10 פברואר 2014, 12:03

האמרה "יותר משישראל שמרו על השבת השבת שמרה של ישראל"
איננה מדרש או משהו
אלא אמרה של חילוני מפורסם בשם "אחד העם"....

והאמרה "אין ישראל אומה אלא בתורתה", אינה משפט של חילוני מפורסם, כפי שצעק פעם ח"כ חרדי, כי אם הגדרה של רבי סעדיה גאון.

על ידי **חבלזון** » 10 פברואר 2014, 12:16

והנה שבירת מיתוס קצת ארוכה ונכתבת בזהירות:

מצות הדלקת נר שבת, היא מצווה לדאוג שהבית יהיה מואר בשבת, שזה שלום בית שלא יכשלו בעץ או באבן. ולא כפי המיתוס שהפכה להיות "מצות הצתת שתי שלהבות בטרם כניסת השבת".. .
וזה משנה הרבה את ההבנה וגם את ההלכה, למשל (ולא לסמוך כמובן למעשה)
• המצווה כוללת בהחלט לדאוג לתאורה בחדרים. אז אם הם חשוכים- חסר משהו, וכאשר מדליקים בהם מנורת לילה אפשר לכון לשם מצות נר שבת.
• אפשר למען האמת לברך לכתחילה "להדליק נר של שבת" על אור החשמל [יש בזה נידונים, אבל לדעת כמה פוסקים בפירוש ראיתי שנפסק להלכה], אמנם לא משנים ממנהג, וגם כמובן שיש הרבה עניינים בנרות כפי המנהג, אבל יוצא מזה 3 דברים חשובים ומשום מה לא ידועים כל כך:
• 1. כיון שבעצם אור החשמל מאיר הרבה יותר מהנרות, יש שאלה גדולה בעצם מדוע הברכה על הנרות היא לא לבטלה. ויש הידור חשוב שהרב אלישיב המליץ עליו, להדליק את אור החשמל צמוד להדלקת הנרות ולכוון בברכה על שניהם.
• 2. שאשה שנמצאת בבית חולים ונתנו לה להדליק את הנר באיזו פינה שמוארת גם ככה ולא רואים מהמקום שאוכלים מסתבר שברכתה לבטלה ! ועדיף שתדליק את מנורת הלילה שלה- בברכה. (פסק ששמעתי בשם ר' ניסים קרליץ).
• 3. היום כמעט אין סיבה לקנוס מי ששכחה להדליק שבת אחת, כי הרי אור החשמל תמיד דולק...

שלמה קוסטליץ כתב:אין ספק שהביטוי השגוי מבית היוצר של הראי"ה, חדר לכל שכבות העם, מה שלא מחזק את נכונותו.

כל אשכול זה נוסד, על טעויות מוכרות של הציבור, ואין בתגובת הרב חש"ב, בכדי לאשש את הביטוי השגוי.

נכון מאוד. לא ידעתי וגם היום איני יודע מה מקור הביטוי, ואם יוכיחו לי שאין זה אלא ממשנתו של הרב קוק, הרי שאמחק את הביטוי הזה מלקסיקוני ואכה על חטא בחוזקה על המכשלה שיצאה מתח"י.

על ידי **יואל** » 10 פברואר 2014, 16:50

בוש והיכלם על המכשלה הנוראה שיצאה מתחת ידך, להשתמש בביטוי נפוץ אצל גדולי ישראל, שמקורו הוא הרב קוק, תיצלנה אוזניים משמוע. אוי לדור שכך עלה בימיו. איך הגעת לדיוטא תחתונה כזו?

על ידי **אמיר** » 11 פברואר 2014, 23:11

טעות בידך הביטוי לא נפוץ אצל גדול"י, והם לא משתמשים בו כלל.
הביטוי הנכון הוא אהבת ישראל שזה מצוה מהתורה, וזה איננו חינם אלא משום שאנו מצווים ואהבת לרעך כמוך.
בביטוי אהבת חינם השתמש הרב קוק לאהוב גם את מי שאינו בגדר 'רעך', וכידוע כנגד דבריו אלו יצאו כל גדולי ישראל שהרי עליהם אנו מצווים 'משנאיך ה' אשנא'.
ממכתב ה'אמרי אמת' על יחס הרב קוק לעוברי עבירה:
"אם כוונתו רצוי, אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים, כל עוד שעומדים במרדם ומחללים כל קודש..."
"והרב הגאון רבי אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות. גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם מרוב אהבת ישראל שבו, אומר על טמא טהור ומראה לו פנים.."

על ידי **אמיר** » 11 פברואר 2014, 23:39

רבים משתמשים בביטוי 'איש באמונתו יחיה' בחושבם שזה ציטוט ממקורותינו.
אלא שטעות בידם.
את הביטוי טבע ח"כ ממפא"י, בסלפו את הפסוק בחבקוק " "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
מדובר בסילוף חמור כי בכך המשמעות של הדברים היא בדיוק ההיפך מהנאמר בפסוק.

על ידי **יואל** » 12 פברואר 2014, 00:57

אמיר כתב:טעות בידך הביטוי לא נפוץ אצל גדול"י, והם לא משתמשים בו כלל.
הביטוי הנכון הוא אהבת ישראל שזה מצוה מהתורה, וזה איננו חינם אלא משום שאנו מצווים ואהבת לרעך כמוך

צר לי, אבל אתה הוא זה שטועה...

חיפוש קל בתוכנה כלשהי, ותראה עד כמה זה נפוץ. גם אצל הרבי מליובאוויטש זצ"ל [אגב, גם הוא היה בשיטה שצריך לקרב כל יהודי. אינני יודע אם זה מתאים לשיטתו של הרב קוק, אבל לא היה אצלו מושג של "משנאיך ה' אשנא", וכך גם מסופר על הרב ינון חורי, בנו של הרב חיים חורי, שגרס שאסור לדבר אפי' על שולמית אלוני] וגם אצל חסידי ויזניץ' ועוד.

אבל הכי תופתע לדעת שלא הרב קוק המציא זאת, אלא רבי יחזקאל מקוזמיר. והיכן זה מופיע? בספר "חיים שיש בהם"...

על ידי **שימקע** » 12 פברואר 2014, 13:07

ווואו יואל זה כבר חידוש!

זה שר' יצחק שרגא גראס כותב כך, זה לא אומר שזו לשונו של הקוזמירער.

אהבת חינם, הוא ביטוי שגוי, גם אם הליובאוויטשער זיע"א השתמש בו. אהבה שאנחנו מצווים עליה, אינה אהבת חינם!!!

על ידי **משולש** » 12 פברואר 2014, 15:27

איפה כתוב "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"?

(אפשר גם לפסק את זה כך: "אם תעזבני יום יומיים - אעזבך!").

משולש כתב:איפה כתוב "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"?

(אפשר גם לפסק את זה כך: "אם תעזבני יום יומיים - אעזבך!").

רש"י בדברים (יא,יג) מביא את זה בשם 'מגילה'. כפי הנראה כוונתו למגילת סתרים כלשהי. אין כזה פסוק.

ר' יואל,
כפי שאמרו כאן, הספר החשוב "חיים שיש בהם", על אף שהוא כשמי, אינו מקור מוסמך לדברים אלו. אשמח לראות מקור מהימן יותר.

על ידי **חבלזון** » 13 פברואר 2014, 19:16

הנה עוד מיתוס:
"אסור לעבור לפני המתפלל", הפך משום מה ל"אם סיימת תפילת הלחש לפני זה שמאחוריך, יש לעמוד עם רגליים סגורות [ולתקוע עיניים אחורה מדי פעם] עד שהנ"ל יואיל לסיים".
זה אולי נשמע דומה, אבל האמת היא ש....
• לא חייבים לעמוד ברגליים סגורות. (לפי שחושש יש הוראה מר' חיים קנייבסקי בעניין). זו סברא פשוטה האמת, כי הדין הוא להצמיד הרגליים בזמן שמתפללים, ולא שפתיחתן היא הפסק, שהרי אפילו הליכה אינה הפסק. אז מדוע שיהא אסור לעמוד ברגליים פסוקות. העיקר לא לילך!
• לפעמים אני רואה כאלה שמתפלל מישהו מאחוריהם, ואם הם לא באמצע תפילה, אין להם בעיה ללכת, אבל אם מסיימים שמו"ע הם נשארים תקועים. וממ"נ, אם יש לך לאן ללכת, תפסע לשם את ה"עושה שלום"....

על ידי **משולש** » 16 פברואר 2014, 16:59

חבלזון כתב: • לפעמים אני רואה כאלה שמתפלל מישהו מאחוריהם, ואם הם לא באמצע תפילה, אין להם בעיה ללכת, אבל אם מסיימים שמו"ע הם נשארים תקועים. וממ"נ, אם יש לך לאן ללכת, תפסע לשם את ה"עושה שלום"....

אני חושב שזה מסיבה של "אין אדם חוטא ולא לו". ולכן אם אדם רוצה באמת לקיים את רצון ה' ולפסוע ג' פסיעות, אז הוא בודק שבאמת הכל בכשרות.
אבל כשהוא סתם צריך ללכת, אז הוא יותר מסוגל לדחות כל מיני דקדוקי הלכות.

סיבה נוספת: כאשר אדם בדיוק סיים תפילת שמונה עשרה, זה עתה דיבר עם הקב"ה וכבר יעבור עבירה???
משא"כ כאשר הוא קצת רחוק מהתפילה אז הוא כבר יותר רחוק מהקב"ה. ומסוגל לעבור.

ואגב, אם כבר מדברים על זה יש לי כמה דברים שקשים לי בנושא:
יש מחלוקת האם צדדי המתפלל כלפניו או לא. האם הכוונה לצדדין שלצידיו (אבל לפניו אסור בכל הרדיוס של ד"א). או לצדדין שלפניו. (והצדדים שלצידיו יהיה מותר לכו"ע).
אם כמו האפשרות הראשונה, לא הנחת שום אפשרות לעבור בבית הכנסת מהתחלת שמונה עשרה ועד סוף חזרת הש"ץ. כי לא ימלט שלא יהיו בכל המעברים חסימות של מתפללים מאריכים.

ב) המתפללים במעבר מותר לעבור לפניהם. כך שמעתי בשם כמה פוסקים.
מה נקרא המתפללים במעבר. יש הרבה בתי כנסיות שהכניסה היא מצדו של בית הכנסת. ואז יוצא שכל היושבים במקומות שלפני הפתח הם בעצם מתפללים במעבר. כי אי אפשר להכנס לבית הכנסת בלי לעבור שם. (אני מקווה שהובנתי כראוי).
וכן מה הדין כשיש מעברים רשמיים בבית הכנסת, אבל אנשים עומדים שם וזהו מקומם הקבוע.

אגב דעסקינן בנדון זה ובשבירת מיתוסים, ראיתי לאחד המחברים (והסכים עמו הגר"מ מאזוז) שכתב סברה ישרה, שאם המתפלל נמצא כבר בתוך ד אמות של אותו אחד שאחריו, מותר לו לפסוע, ואדרבה אם מחכה ולא פוסע גורם צער לאותו שלפניו ומפריע לו מאוד שכל רגע הוא מסובב את ראשו.

אבל אם הוא רחוק מד' אמות וכשיפסע ג' פסיעות יכנס לתוך ד' אמות, אסור. ודפח"ח.

אבי ר. כתב:הביטוי "ברא כרעה דאבוה" אין לזה שום מקור בגמרא המקור היחיד שיש זה רש"י שכותב דראובן כרעה דאביו
ן

ראה בעירובין (ע, ב): "יורש כרעיה דאבוה". בתוספות ביבמות (ג, א): "שהבן כרעיה דאבוה הוא וברשב"ם בבא בתרא (קכח, א): "דבן ירך אביו הוא".

וראה - http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 983#p40002

ישיביש כתב:"אין דבר העומד בפני הרצון"

אם תרצה מאוד תמצא מקור שהרי 'אין דבר העומד בפני הרצון'

...

וראה בזהר (פרשת תרומה): "כל מילין דעלמא, לא תליין אלא ברעותא". ובשו"ת באר שדים (ח"ג ס' סא) הביא משו"ת אבני חפץ שיש מאמרי חז"ל השגורים בפי כל ואינם בתלמוד ובמדרשים. וראה גם בשו"ת ודרשת וחקרת (ח"ד יו"ס סי' כח).

הנה אשכול בפורום אוצה"ח - http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 983#p18495

"ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות" הוא ביטוי שאין לו שום מקור, לא בתלמוד ולא במדרש, לא בראשונים ולא באחרונים.

על ידי **יאיר** » 14 נובמבר 2016, 00:05

נכון ולא נכון.
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=18446

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7 ... 5.D7.A8.3F

במסילת ישרים פרק ה':
"בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל"

אמונה וביטחון פרק ג' הוא המקור לפתגם. "באה ליצנות אחת ודחתה מאה תוכחות".

על ידי **כתבן** » 22 נובמבר 2016, 18:37

שלמה קוסטליץ כתב:
משולש כתב:איפה כתוב "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"?

(אפשר גם לפסק את זה כך: "אם תעזבני יום יומיים - אעזבך!").

רש"י בדברים (יא,יג) מביא את זה בשם 'מגילה'. כפי הנראה כוונתו למגילת סתרים כלשהי. אין כזה פסוק.

"אמר רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתיב יום תעזביני יומיים אעזבך" ירושלמי ברכות סח.
וכן בספרי פרשת עקב, "התעיף עיניך בו ואיננו וכתוב במגלת חריסים יום תעזבני ימים אעזבך"
ומצוטט בהרבה ספה"ק.

על ידי **כרם** » 23 ינואר 2017, 15:36

שלמה קוסטליץ כתב:והאמרה "אין ישראל אומה אלא בתורתה", אינה משפט של חילוני מפורסם, כפי שצעק פעם ח"כ חרדי, כי אם הגדרה של רבי סעדיה גאון.

בצורתה המדויקת, אמרת רס"ג היא: "אומתינו איננה אומה כי אם בתורותיה" (האמונות והדעות, מ"ג פ"ז)
"בתורותיה" - דווקא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

על ידי **יאיר** » 23 ינואר 2017, 15:40

וממילא המשפט "אין ישראל אומה אלא בתורתה" יכול להתאים לחילוני ש'מאמין' רק בתורה שבכתב (יש כאלו)

וכמו שיש מסלפים ואומרים "איש באמונתו יחיה" במקום הכתוב בחבקוק (לא זוכר איזה פסוק) "צדיק באמונתו יחיה".

על ידי **אתנחתא** » 27 ינואר 2017, 11:45

יאיר כתב:וכמו שיש מסלפים ואומרים "איש באמונתו יחיה" במקום הכתוב בחבקוק (לא זוכר איזה פסוק) "צדיק באמונתו יחיה".

אכן.

הכי איתא (ב, ד): "הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".

פירוש הדברים: הנביא מבטיח לצדיק שצדקתו תצא לאור ושאמונתו הישרה באלוקים תתן לו חיים.

הביטוי בן ימינו מחליף את המילה צדיק במילה איש – והוא מבטא את רעיון הפלורליזם והסובלנות: זכותו של כל אדם להאמין במה שיבחר, כל עוד אינו פוגע מתוך אמונה זו באחרים (רעיון שמנוגד לעמדת התורה והאמת שגם לשכל האנושי האוניברסלי).

אבי ר. כתב:הביטוי "ברא כרעה דאבוה" אין לזה שום מקור בגמרא המקור היחיד שיש זה רש"י שכותב דראובן כרעה דאביו

המילים כד יתבין ישראל אין לזה שום במקור רק יש משהוא בערך כזה בדברי הגר"א

הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק

אם יש לכם עוד דוגמאות ורעיונות נא להעלות את זה כאן

לגבי הביטוי "ברא כרעה דאבוה" - ראשית, לא כותבים 'כרעה' אלא 'כרעא', שנית תחפש בפרוייקט השו"ת 'כרעא'/'כרעיה' - 'דאבוה', יצא לי 428 תוצאות. ביניהם הגמ' בעירובין ע: 'יורש כרעיה דאבוה'. בפעם הבאה תכתוב בפחות בטחון עצמי...

תסתכל גם בתגובה של סבא קדישא :lol::

התגובה נערכה, נא להקפיד על לשון נקיה וכבוד לזולת.
י.ג.

על ידי **כרם** » 24 פברואר 2017, 09:11

זה מה שמצאתי ברשת, באתר חבד"י, על ליקוטי שיחות

מקור הפתגם "ברא כרעא דאבוה"בספר יונת אלם לרמ"ע

הרב משה מרקוביץ

ברוקלין, ניו יורק

בכמה מקומות בלקוטי שיחות (ח"ב עמ' 541, חי"א עמ' 5; ועוד) נסמן כמקור ללשון "ברא כרעא דאבוה" לספר 'יונת אלם' לרמ"ע מפאנו 'רפ"ב' (ובלקו"ש ח"ב שם נוסף גם "ב"). ועוד מובא בח"ב שם שביונת אלם הוא בשם "אמרו חכמים". ומשם נעתק מ"מ זה במקומות רבים.

אמנם בספרי החסידות שנדפסו בשנים האחרונות צויינו הרבה מראי מקומות אחרים לזה, ללא ציון ליונת אלם שם (כגון: תורת חיים ויקהל שצו, א הערה 118; מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמ' שלט. ועוד) ורק במקום אחד קדום יותר (מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א עמ' שדמ) נסמן ליונת אלם הנ"ל.

ונראה טעם הדבר, משום שלמרות המ"מ בלקו"ש הרי ביונת אלם ריש פרק ב' לא נמצא דבר כזה.

אלא שנראה שיש טעות הדפוס בלקו"ש שם, כי הדבר מפורש ביונת אלם פרק פב, וכנראה מחמת טעות המעתיק נעתק במקום "פפ"ב" "רפ"ב" (שנתחלפה הפ' בר').

ושם אכן מובא הדבר בשם "אמרו חכמים". [גם בפרק ד' שם מובא הלשון ברא כרעא דאבוה, אבל אין זה בראש הפרק וגם לא כתוב שם "אמרו חכמים"].

ולכאורה לפי זה יש לתקן טעות זו.

כדי להשיב אבידה צריך ג' סימנים. טעות.

על ידי **אחד** » 14 מרץ 2017, 15:23

אבי ר. כתב:
המילים כד יתבין ישראל אין לזה שום במקור רק יש משהוא בערך כזה בדברי הגר"א

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=99

גדול הדור כתב:
שלמה קוסטליץ כתב:ויש בביטוי זה שגיאה חמורה. כי אהבה זו אינה חינם, כי אם מצות התורה!

זה בא על משקל שנאת חינם.

מה השגיאה ?
חינם הפירוש בלי סיבה, אהבה שאינה תלויה בדבר.
כמו בשנאת חינם ששונא בלי סיבה.
ומה בכך שזה מצווה ?

משולש כתב:
חבלזון כתב: • לפעמים אני רואה כאלה שמתפלל מישהו מאחוריהם, ואם הם לא באמצע תפילה, אין להם בעיה ללכת, אבל אם מסיימים שמו"ע הם נשארים תקועים. וממ"נ, אם יש לך לאן ללכת, תפסע לשם את ה"עושה שלום"....

אני חושב שזה מסיבה של "אין אדם חוטא ולא לו". ולכן אם אדם רוצה באמת לקיים את רצון ה' ולפסוע ג' פסיעות, אז הוא בודק שבאמת הכל בכשרות.
אבל כשהוא סתם צריך ללכת, אז הוא יותר מסוגל לדחות כל מיני דקדוקי הלכות.

סיבה נוספת: כאשר אדם בדיוק סיים תפילת שמונה עשרה, זה עתה דיבר עם הקב"ה וכבר יעבור עבירה???
משא"כ כאשר הוא קצת רחוק מהתפילה אז הוא כבר יותר רחוק מהקב"ה. ומסוגל לעבור.

ואגב, אם כבר מדברים על זה יש לי כמה דברים שקשים לי בנושא:
יש מחלוקת האם צדדי המתפלל כלפניו או לא. האם הכוונה לצדדין שלצידיו (אבל לפניו אסור בכל הרדיוס של ד"א). או לצדדין שלפניו. (והצדדים שלצידיו יהיה מותר לכו"ע).
אם כמו האפשרות הראשונה, לא הנחת שום אפשרות לעבור בבית הכנסת מהתחלת שמונה עשרה ועד סוף חזרת הש"ץ. כי לא ימלט שלא יהיו בכל המעברים חסימות של מתפללים מאריכים.

המשנ"ב במקום מאוד מחמיר, אך עיין באשל אברהם מבוטשאש שם בשו"ע שמקיל מאוד בזה וכותב "והבא להחמיר במילתא דרבנן עליו הראיה", בהרבה היכי תימצי'ס. ולמקילים יש על מי לסמוך.
אכתוב מזכרוני כמה מקרים שמיקל בזה:
1. אם צריך לשירותים.
2. אם המתפלל עומד ליד שולחן או סטנדר ולא חושש שיפול מהליכתך לידו (עיי"ש שביאר שזה יסוד האיסור, וגם לטעם שהד"א של המתפלל יש בהם השראת השכינה).
3. מהצדדים.

על ידי **אור הדעת** » 15 מאי 2017, 22:38

'ובאמת זהו לימוד לכל איש ואיש כפי מה שהוא שאין שום דבר עומד בפני הרצון' (שם משמואל)

אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק

זה מוזכר כאמרות חסידים לפני שהרב קוק נולד

אמיר כתב:רבים משתמשים בביטוי 'איש באמונתו יחיה' בחושבם שזה ציטוט ממקורותינו.
אלא שטעות בידם.
את הביטוי טבע ח"כ ממפא"י, בסלפו את הפסוק בחבקוק " "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
מדובר בסילוף חמור כי בכך המשמעות של הדברים היא בדיוק ההיפך מהנאמר בפסוק.

זה לא משפט של הקוראן?

היכן המקור של הנוהגים לכרוע ימין ושמאל ואמצע בשעה שאומר וקרא זה אל זה ואמר

ואדאתינא להכי, רבים מאד נוהגים ומקפידים מאד לכרוע בתחילת קדיש ימין ושמאל. אבל הכריעות המוזכרים בשו"ע ובמשנ"ב ע"ז רובם לא יודעים

והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד

עשיתי ע"ז בעבר, ואין לזה מקור קדום מוסמך
רבים וטובים מאד (גם אדמו"רים רבים) לא נוהגים לכרוע בברוך וכו' בשעת קריה"ת

נכון בשעת קריאת התורה לא, אבל בברכו שבתפילה מי לא כורע,
בכלל ברכו שבתפילה עושים מזה ענין גדול, ומשום מה ברכו שבקריאת התורה אין לו מזל לא עושים ממנו עסק גדול,

על ידי **יאיר** » 16 אוגוסט 2017, 01:54

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=6852#p6852

"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"
מוזכר רבות בספרי חסידות ועוד, אבל אין מקור קדום ללשון זה בדיוק.
יש לשונות דומים רבים אבל אני מדבר על בדיוק

זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד

מה שיש כן, לא רק מקור אלא חיוב הוא שצריך לעמוד בשעה שמברכים את ה' - הן בתפילה והן בקריאת התורה, [ויותר: עיקר החיוב לעמוד בקריאת התורה הוא מפני שמברכים את ה' בתחילתו]

גאליציינער כתב:
זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד

מה שיש כן, לא רק מקור אלא חיוב הוא שצריך לעמוד בשעה שמברכים את ה' - הן בתפילה והן בקריאת התורה, [ויותר: עיקר החיוב לעמוד בקריאת התורה הוא מפני שמברכים את ה' בתחילתו]

במשנה ברורה סימן קמו ס"ק יח כתב
ובשעת אמירת ברכו וענית ברוך ה' הלע"ו לכו"ע צריכין לעמוד דהוא דבר שבקדושה:
לא נזכר ענין עמידה בברכת התורה, וגם בברכו לא נזכר העמידה משום קריאת התורה,
ולגבי עמידה בקריא"ת נחלקו שם בשו"ע ורמ"א ופסקו להקל.

על ידי **חזקי** » 28 אוקטובר 2018, 03:12

יהודה חסיד כתב:
אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק

זה מוזכר כאמרות חסידים לפני שהרב קוק נולד

תוכל להראות לי מקור בספרי החסידים זה מענין.

על ידי **חזקי** » 28 אוקטובר 2018, 17:02

איש באומנתו יחיה זה המיתוס המפורסם ביותר בהקשר לאמרה השגורה בפני ההמון הלא צדיק בדרך כלל :lol::

על ידי **chava** » 25 נובמבר 2018, 23:13

בענין כריעה בברכו עיין ביאור הלכה ס' קיג שכת סמך לכך מדברי הימים פרק כג פסןק

על ידי **חזקי** » 25 נובמבר 2018, 23:21

chava כתב:בענין כריעה בברכו עיין ביאור הלכה ס' קיג שכת סמך לכך מדברי הימים פרק כג פסןק

ביאור הלכה סימן קיג (ד"ה הכורע) כתב וז"ל "עיין במגן גבורים שדוחק למצוא טעם למנהג שנהגו העולם לכרוע ב'ברכו' עי"ש, אולם באמת יש למנהג זה סמך מן המקרא בדברי הימים א קפיטל כט פסוק כ ע"ש ומנהג ישראל תורה" עכ"ל.

על ידי **הר נבו** » 26 נובמבר 2018, 10:52

לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
למה מצביעים על הס"ת בשעת ההגבהה
המשפט מנה אחת אפים נשמע לרעה ואילו לגבי חנה נאמר לטובה (שקיבלה יותר מהאשה השניה)

יהודה חסיד כתב:עשיתי ע"ז בעבר, ואין לזה מקור קדום מוסמך
רבים וטובים מאד (גם אדמו"רים רבים) לא נוהגים לכרוע בברוך וכו' בשעת קריה"ת

זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד

ראיתי כמה נוהגים לכרוע כשהחזן אומר ברכו.

על ידי **יאיר** » 26 נובמבר 2018, 13:10

הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
למה מצביעים על הס"ת בשעת ההגבהה
המשפט מנה אחת אפים נשמע לרעה ואילו לגבי חנה נאמר לטובה (שקיבלה יותר מהאשה השניה)

סתם קופצים בראש
"וזאת" - מורה באצבע
'מנה אחת אפיים'' = הרבה יותר

על ידי **1010** » 26 נובמבר 2018, 18:13

יאיר כתב:
הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
למה מצביעים על הס"ת בשעת ההגבהה
המשפט מנה אחת אפים נשמע לרעה ואילו לגבי חנה נאמר לטובה (שקיבלה יותר מהאשה השניה)

סתם קופצים בראש
"וזאת" - מורה באצבע
'מנה אחת אפיים'' = הרבה יותר

לגבי הקפיצות אכן אין לזה שום מקור, שמעתי פעם מאחד שהיות וחזורים לפני נקדישך, וכנראה היו כאלו שקפצו בנקדישך כמו בקדוש ולכן נקשר המנהג של הקפיצות לחזרה למקומו.
לגבי ההצבעה באצבע, האם מה שאתה כותב כאן וזאת, הוא ממה שאתה חושב או שיש לכך מקור?
בפשטות יש ענין להביט בכתב של הס"ת, והרבה אנשים כאשר מעיינים במשהו, בפרט משהו שזז ממקומו הם מחווים באצבעם בכדי שלא יברח להם מהעין, וכך זה נשתרש באיזהו מקומן.

על ידי **יאיר** » 26 נובמבר 2018, 19:00

יש לכך מקור וראיתי הרבה שכתבו שזו הסיבה

על ידי **1010** » 26 נובמבר 2018, 20:27

אתה יכול להביא לכאן בבקשה.
[נ.ב. ויסלח לי מר, אין הענין כאן מחסרון אמנה, אלא מחמת הרצון להחכים]

על ידי **יאיר** » 26 נובמבר 2018, 20:57

משנת יוסף ח"ו סי' נ' הביא כן בשם ספר "זר התורה" להרב חנוך זונדל גרוסברג ועיין ברמב"ן על הפס' "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת"

על ידי **1010** » 26 נובמבר 2018, 21:04

תודה.

המנהג להוליך את הראש ימינה ושמאלה באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" ,אין לו מקור.
דווקא הדין להרים עינים למעלה בשעת אמירת "קדוש" ו"ברוך" ,שהוא הלכה מפורשת ,רוב העולם אינו מקפיד על זה.

על ידי **גידי** » 27 נובמבר 2018, 05:01

בום טראאח כתב:המנהג להוליך את הראש ימינה ושמאלה באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" ,אין לו מקור.
דווקא הדין להרים עינים למעלה בשעת אמירת "קדוש" ו"ברוך" ,שהוא הלכה מפורשת ,רוב העולם אינו מקפיד על זה.

העתקת מכאן?

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 617#p43051

האחד בא לגור כתב:הא לך עוד- המנהג להפנות את הראש ימינה ושמאלה ב"וקרא זה אל זה" ,אין לו מקור.
מה שמענין, שדווקא הדין לישא עיניו למרום ,באמירת "קדוש" "ברוך" וי"א אף "ימלוך" ,שזה הלכה מפורשת ,כמעט אין אנשים שמקיימים זאת.

על ידי **יאיר** » 27 נובמבר 2018, 13:11

הא בהא תליא

התכוונת למנהג הטעות ,ולאי קיום ההלכה,
או לשתי ההודעות הזהות?

על ידי **הר נבו** » 27 נובמבר 2018, 15:52

1010 כתב:
יאיר כתב:
הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."

סתם קופצים בראש

לגבי הקפיצות אכן אין לזה שום מקור, שמעתי פעם מאחד שהיות וחזורים לפני נקדישך, וכנראה היו כאלו שקפצו בנקדישך כמו בקדוש ולכן נקשר המנהג של הקפיצות לחזרה למקומו.

לא שקפצו בנקדישך אלא שנקדישך אמר רק החזן והציבור אמר קדוש..

על ידי **יאיר** » 27 נובמבר 2018, 16:30

בום טראאח כתב:התכוונת למנהג הטעות ,ולאי קיום ההלכה,
או לשתי ההודעות הזהות?

להודעות הזהות

חכם או נביא ?

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר