מנהל: יאיר
"ישועת ה' כהרף עין"
אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק
שלמה קוסטליץ כתב:ויש בביטוי זה שגיאה חמורה. כי אהבה זו אינה חינם, כי אם מצות התורה!
שלמה קוסטליץ כתב:אבל זו שגיאה!!!
חיים שיש בהם כתב:חברים יקרים ואהובים,
לאחרונה שמתי לב לכמה וכמה חברים שצברו מאות הודעות ותודות, בעוד הם עצמם לא שלחו אף לא תודה אחת. הדבר הזה צורם לי מאוד. האם באמת לא נהניתם מאף הודעה? אף אחד מן החברים לא שווה לחיצה קטנה על העכבר על מאמץ שהתאמץ כדי להעשיר את ידיעותינו או להנות אותנו בקליפ/תמונה?
קחו זאת לתשומת לבכם, ובזכות אהבת חינם נזכה לגאולה שלימה במהרה.
שלמה קוסטליץ כתב:אין ספק שהביטוי השגוי מבית היוצר של הראי"ה, חדר לכל שכבות העם, מה שלא מחזק את נכונותו.
כל אשכול זה נוסד, על טעויות מוכרות של הציבור, ואין בתגובת הרב חש"ב, בכדי לאשש את הביטוי השגוי.
אמיר כתב:טעות בידך הביטוי לא נפוץ אצל גדול"י, והם לא משתמשים בו כלל.
הביטוי הנכון הוא אהבת ישראל שזה מצוה מהתורה, וזה איננו חינם אלא משום שאנו מצווים ואהבת לרעך כמוך
משולש כתב:איפה כתוב "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"?
(אפשר גם לפסק את זה כך: "אם תעזבני יום יומיים - אעזבך!").
חבלזון כתב: • לפעמים אני רואה כאלה שמתפלל מישהו מאחוריהם, ואם הם לא באמצע תפילה, אין להם בעיה ללכת, אבל אם מסיימים שמו"ע הם נשארים תקועים. וממ"נ, אם יש לך לאן ללכת, תפסע לשם את ה"עושה שלום"....
אבי ר. כתב:הביטוי "ברא כרעה דאבוה" אין לזה שום מקור בגמרא המקור היחיד שיש זה רש"י שכותב דראובן כרעה דאביו
ן
ישיביש כתב:"אין דבר העומד בפני הרצון"
שלמה קוסטליץ כתב:משולש כתב:איפה כתוב "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"?
(אפשר גם לפסק את זה כך: "אם תעזבני יום יומיים - אעזבך!").
רש"י בדברים (יא,יג) מביא את זה בשם 'מגילה'. כפי הנראה כוונתו למגילת סתרים כלשהי. אין כזה פסוק.
שלמה קוסטליץ כתב:והאמרה "אין ישראל אומה אלא בתורתה", אינה משפט של חילוני מפורסם, כפי שצעק פעם ח"כ חרדי, כי אם הגדרה של רבי סעדיה גאון.
יאיר כתב:וכמו שיש מסלפים ואומרים "איש באמונתו יחיה" במקום הכתוב בחבקוק (לא זוכר איזה פסוק) "צדיק באמונתו יחיה".
אבי ר. כתב:הביטוי "ברא כרעה דאבוה" אין לזה שום מקור בגמרא המקור היחיד שיש זה רש"י שכותב דראובן כרעה דאביו
המילים כד יתבין ישראל אין לזה שום במקור רק יש משהוא בערך כזה בדברי הגר"א
הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק
אם יש לכם עוד דוגמאות ורעיונות נא להעלות את זה כאן
מקור הפתגם "ברא כרעא דאבוה"בספר יונת אלם לרמ"ע
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק
בכמה מקומות בלקוטי שיחות (ח"ב עמ' 541, חי"א עמ' 5; ועוד) נסמן כמקור ללשון "ברא כרעא דאבוה" לספר 'יונת אלם' לרמ"ע מפאנו 'רפ"ב' (ובלקו"ש ח"ב שם נוסף גם "ב"). ועוד מובא בח"ב שם שביונת אלם הוא בשם "אמרו חכמים". ומשם נעתק מ"מ זה במקומות רבים.
אמנם בספרי החסידות שנדפסו בשנים האחרונות צויינו הרבה מראי מקומות אחרים לזה, ללא ציון ליונת אלם שם (כגון: תורת חיים ויקהל שצו, א הערה 118; מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמ' שלט. ועוד) ורק במקום אחד קדום יותר (מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א עמ' שדמ) נסמן ליונת אלם הנ"ל.
ונראה טעם הדבר, משום שלמרות המ"מ בלקו"ש הרי ביונת אלם ריש פרק ב' לא נמצא דבר כזה.
אלא שנראה שיש טעות הדפוס בלקו"ש שם, כי הדבר מפורש ביונת אלם פרק פב, וכנראה מחמת טעות המעתיק נעתק במקום "פפ"ב" "רפ"ב" (שנתחלפה הפ' בר').
ושם אכן מובא הדבר בשם "אמרו חכמים". [גם בפרק ד' שם מובא הלשון ברא כרעא דאבוה, אבל אין זה בראש הפרק וגם לא כתוב שם "אמרו חכמים"].
ולכאורה לפי זה יש לתקן טעות זו.
אבי ר. כתב:
המילים כד יתבין ישראל אין לזה שום במקור רק יש משהוא בערך כזה בדברי הגר"א
גדול הדור כתב:שלמה קוסטליץ כתב:ויש בביטוי זה שגיאה חמורה. כי אהבה זו אינה חינם, כי אם מצות התורה!
זה בא על משקל שנאת חינם.
משולש כתב:חבלזון כתב: • לפעמים אני רואה כאלה שמתפלל מישהו מאחוריהם, ואם הם לא באמצע תפילה, אין להם בעיה ללכת, אבל אם מסיימים שמו"ע הם נשארים תקועים. וממ"נ, אם יש לך לאן ללכת, תפסע לשם את ה"עושה שלום"....
אני חושב שזה מסיבה של "אין אדם חוטא ולא לו". ולכן אם אדם רוצה באמת לקיים את רצון ה' ולפסוע ג' פסיעות, אז הוא בודק שבאמת הכל בכשרות.
אבל כשהוא סתם צריך ללכת, אז הוא יותר מסוגל לדחות כל מיני דקדוקי הלכות.
סיבה נוספת: כאשר אדם בדיוק סיים תפילת שמונה עשרה, זה עתה דיבר עם הקב"ה וכבר יעבור עבירה???
משא"כ כאשר הוא קצת רחוק מהתפילה אז הוא כבר יותר רחוק מהקב"ה. ומסוגל לעבור.
ואגב, אם כבר מדברים על זה יש לי כמה דברים שקשים לי בנושא:
יש מחלוקת האם צדדי המתפלל כלפניו או לא. האם הכוונה לצדדין שלצידיו (אבל לפניו אסור בכל הרדיוס של ד"א). או לצדדין שלפניו. (והצדדים שלצידיו יהיה מותר לכו"ע).
אם כמו האפשרות הראשונה, לא הנחת שום אפשרות לעבור בבית הכנסת מהתחלת שמונה עשרה ועד סוף חזרת הש"ץ. כי לא ימלט שלא יהיו בכל המעברים חסימות של מתפללים מאריכים.
אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק
אמיר כתב:רבים משתמשים בביטוי 'איש באמונתו יחיה' בחושבם שזה ציטוט ממקורותינו.
אלא שטעות בידם.
את הביטוי טבע ח"כ ממפא"י, בסלפו את הפסוק בחבקוק " "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
מדובר בסילוף חמור כי בכך המשמעות של הדברים היא בדיוק ההיפך מהנאמר בפסוק.
זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד
גאליציינער כתב:זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד
מה שיש כן, לא רק מקור אלא חיוב הוא שצריך לעמוד בשעה שמברכים את ה' - הן בתפילה והן בקריאת התורה, [ויותר: עיקר החיוב לעמוד בקריאת התורה הוא מפני שמברכים את ה' בתחילתו]
יהודה חסיד כתב:אבי ר. כתב:הביטוי אהבת חינם היא המצאה של הרב קוק
זה מוזכר כאמרות חסידים לפני שהרב קוק נולד
chava כתב:בענין כריעה בברכו עיין ביאור הלכה ס' קיג שכת סמך לכך מדברי הימים פרק כג פסןק
יהודה חסיד כתב:עשיתי ע"ז בעבר, ואין לזה מקור קדום מוסמך
רבים וטובים מאד (גם אדמו"רים רבים) לא נוהגים לכרוע בברוך וכו' בשעת קריה"ת
זעיר שם כתב:והיכן המקור לכרוע בברוך ה' המבורך לעולם ועד
הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
למה מצביעים על הס"ת בשעת ההגבהה
המשפט מנה אחת אפים נשמע לרעה ואילו לגבי חנה נאמר לטובה (שקיבלה יותר מהאשה השניה)
יאיר כתב:הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
למה מצביעים על הס"ת בשעת ההגבהה
המשפט מנה אחת אפים נשמע לרעה ואילו לגבי חנה נאמר לטובה (שקיבלה יותר מהאשה השניה)
סתם קופצים בראש
"וזאת" - מורה באצבע
'מנה אחת אפיים'' = הרבה יותר
בום טראאח כתב:המנהג להוליך את הראש ימינה ושמאלה באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" ,אין לו מקור.
דווקא הדין להרים עינים למעלה בשעת אמירת "קדוש" ו"ברוך" ,שהוא הלכה מפורשת ,רוב העולם אינו מקפיד על זה.
האחד בא לגור כתב:הא לך עוד- המנהג להפנות את הראש ימינה ושמאלה ב"וקרא זה אל זה" ,אין לו מקור.
מה שמענין, שדווקא הדין לישא עיניו למרום ,באמירת "קדוש" "ברוך" וי"א אף "ימלוך" ,שזה הלכה מפורשת ,כמעט אין אנשים שמקיימים זאת.
1010 כתב:יאיר כתב:הר נבו כתב:לאחר שמו"ע שחוזרים למקום יש שקופצים כעין ג' קפיצות ואולי המקור שאמורים לחזור בקדושה ולומר "קדוש קדוש.."
סתם קופצים בראש
לגבי הקפיצות אכן אין לזה שום מקור, שמעתי פעם מאחד שהיות וחזורים לפני נקדישך, וכנראה היו כאלו שקפצו בנקדישך כמו בקדוש ולכן נקשר המנהג של הקפיצות לחזרה למקומו.
בום טראאח כתב:התכוונת למנהג הטעות ,ולאי קיום ההלכה,
או לשתי ההודעות הזהות?
משתמשים הגולשים בפורום זה: חזקי ו־6 אורחים