דגים

[yehuda]

אילו סוגי דגים הם הבריאים ביותר?

[יעל טוקצ'ינסקי]

אילו סוגי דגים הם הבריאים ביותר?

מקום ראשון, שני ושלישי - סלומון נורווגי.
אחריו - סרדינים, טונה ומקרל.
כל השאר - לא למאכל אדם ולא למאכל בעל חי. אבל טובים לדישון.

[יאיר]

באמת? דג אמנון לא בריא?

ודוקא נורווגי??

[יאיר]

viewtopic.php?p=400430#p400430

viewtopic.php?p=400956#p400956 - משום מה אשכול זה לא מופיע ברשימת האשכולות, מי יוכל לפתור התעלומה?

[יעל טוקצ'ינסקי]

באמת? דג אמנון לא בריא?

ודוקא נורווגי??

כן, דוקא נורווגי. אחרים - פשוט מגדלים היום בברכות בתוך תערובת נוזלית של רעלים שונים. אין שום אפשרות לקרא לזה "בריא".

אמנון או מוש - זה משפחת דגי אגמים. כמו כל דגי מים מתוקים, הם כבר מזה זמן רב גדלים בברכות מלאכותיות, בתמיסות רעלים. בוא תסתכל פעם אחת (וגם תריח...) את התמיסה הזאת - ואני לא חושבת שמישהו יצליח להכריח אותך להכניס לפה משהו שגדל שם. תמורת כל כסף שבעולם...

[יאיר]

אם כך נ"ל שאני פשוט אגווע ברעב...

בשרי אני כבר שנתיים לא אוכל, חלב את אומרת לא בריא, דגים גם לא, שאר דברים, ירוקים וירקות (כולל אגוזים וכו') אני ממש לא אוהב (חוץ מכמה)...

[יעל טוקצ'ינסקי]

אם כך נ"ל שאני פשוט אגווע ברעב...

בשרי אני כבר שנתיים לא אוכל, חלב את אומרת לא בריא, דגים גם לא, שאר דברים, ירוקים וירקות (כולל אגוזים וכו') אני ממש לא אוהב (חוץ מכמה)...

קודם כל, סלומון - זה מאד טוב. וגם ניתן להכין לכל טעם שיהיה טעים.
וגם מניתי עוד כמה סוגי דגים.

ירקות - ניתן להכין בכל מיני צורות לכל טעם. קשה לי גם לדמיין שאתה לא אוהב את כל סוגי הירקות. אולי בילדותך או בישיבה נתנו לך משהו אחד ומשהו אחד הזה היה לא מוצלח. אז אל תאכל את זה. תאכל דברים אחרים. יש אין סוף סוגי הכנה לירקות וכל יום ניתן להמציא משהו חדש. מרקים, פשטידות, קציצות, לביבות, עוגות ודברי מאפה אחרים עם ירקות, ממולאים, סלטים מבושלים וטריים, סופלה... בטח תאהב משהו מכל השפע הזה!

יש גם פירות.

יש גם קטניות.

יש גם פטריות.

ויש גם דגנים.

ויש גם אגוזים וזרעים.

ויש ביצים.

ויש גם כל מיני נגזרות מהם (ממרחים דוגמת ממרח חרובים או ממרח בוטנים; טחינה וחומוס ופלאפל; טופו ומעדני סויה; דברי מאפה אין סופיים...)
כל הדברים הללו אפשר גם לשלב באין סוף צורות.
יש לך את כל המגוון האין-סופי של מזון - גם אם תשבית ירקות לא תצליח לגוות מרעב....
אבל למה להשבית?

[יאיר]

אם כך נ"ל שאני פשוט אגווע ברעב...

בשרי אני כבר שנתיים לא אוכל, חלב את אומרת לא בריא, דגים גם לא, שאר דברים, ירוקים וירקות (כולל אגוזים וכו') אני ממש לא אוהב (חוץ מכמה)...

קודם כל, סלומון - זה מאד טוב. וגם ניתן להכין לכל טעם שיהיה טעים.
וגם מניתי עוד כמה סוגי דגים.

ירקות - ניתן להכין בכל מיני צורות לכל טעם. קשה לי גם לדמיין שאתה לא אוהב את כל סוגי הירקות. אולי בילדותך או בישיבה נתנו לך משהו אחד ומשהו אחד הזה היה לא מוצלח. אז אל תאכל את זה. תאכל דברים אחרים. יש אין סוף סוגי הכנה לירקות וכל יום ניתן להמציא משהו חדש. מרקים, פשטידות, קציצות, לביבות, עוגות ודברי מאפה אחרים עם ירקות, ממולאים, סלטים מבושלים וטריים, סופלה... בטח תאהב משהו מכל השפע הזה!

יש גם פירות.

יש גם קטניות.

יש גם פטריות.

ויש גם דגנים.

ויש גם אגוזים וזרעים.

ויש ביצים.

ויש גם כל מיני נגזרות מהם (ממרחים דוגמת ממרח חרובים או ממרח בוטנים; טחינה וחומוס ופלאפל; טופו ומעדני סויה; דברי מאפה אין סופיים...)
כל הדברים הללו אפשר גם לשלב באין סוף צורות.
יש לך את כל המגוון האין-סופי של מזון - גם אם תשבית ירקות לא תצליח לגוות מרעב....
אבל למה להשבית?

סלומון טעים אבל מאוד יקר (בפרטי הנורווגי)

טונה אוכל (טונה מרדים נכון?), שאר הדגים לא לטעמי, ירקות רק עגבניה מלפפון (אולי עוד 1-2), פירות רק תפוח אגס חתוכים (אולי עוד 1-2),
פשטידות, קציצות (איזה?), עוגות ומאפים בריא? (הרי זה משמין), ממולאים-אורז לא אוהב תתפלאו... ,
פטריות, ממרחים, פלאפל, אגוזים וזרעים לא אוהב...

ההצלה שלי זה הביצים שאני מרבה באכילתן בהמלצתך..סליחה ששיתפתי את כולם בתפריט שלי...

[יעל טוקצ'ינסקי]

יש רק טעם אחד מולד - לחלב אם.
כל השאר - זה דבר נרכש.
ובמהלך החיים אדם משנה את טעמו באופן טבעי וגם יכול לשנותו בצורה רצונית. כפי שאדם שאכל לא כשר ואהב את זה - לומד לאכול מזון כשר ולאהוב אותו. כפי שאדם עוזב את הבית לישיבה ולומד לאהוב מזון שלא אהב בבית. וכו' כך גם אדם שעוזב תזונה מזיקה ועובר לתזונה בריאה לומד לאהוב דברים אחרים.
ראה בכך השתדלות למען בריאותך.

וגם כל דבר לא אהוב - ניתן להכין אחרת, כך שתאהב...

עוגות משמינות - תלוי איזה. לא דיברתי על עוגות קרם משמינות, שגם אותן ניתן לאכול מידי פעם, אלא על עוגות ירקות, כמו עוגת גזר, למשל; עוגה עם מילוי של תערובות שונות, למשל ירקות, ביצים וכו'.
קציצות - ממה שאתה רוצה, אין הגבלה: מאדשים, מקישואים, מתירס... אני לא יודעת ממה לא.

[יאיר]

אוח עוגות גזר...מזכיר לי את הבדיחה על הארנב שנכנס למכולת וביקש עוגת גזר במשך כמה ימים רצופים ולא היה בנמצא. לבסוף כשהתרצה החנווני והביא לו את העוגה אמר לו השפן "נכון שזה איכס?"

viewtopic.php?p=85828#p85828

[יעל טוקצ'ינסקי]

אוח עוגות גזר...מזכיר לי את הבדיחה על הארנב שנכנס למכולת וביקש עוגת גזר במשך כמה ימים רצופים ולא היה בנמצא. לבסוף כשהתרצה החנווני והביא לו את העוגה אמר לו השפן "נכון שזה איכס?"

viewtopic.php?p=85828#p85828

כנראה שאותו אחד לא ידע לעשות עוגות גזר. עוגת גזר - זה מעדן בלתי רגיל. נמס בפה. לצערי, אסור לסוכרתיים מרוב מתיקות.

אגב, גם עוגות דלעת טעימות מאד.

גם עוגות במילוי כל מיני דברים טובים...

מה אתה אומר על עוגת תפוח אדמה (או בטטה) במילוי טונה +?
או עוגת בצק במילוי כרוב+?
או קציצות כוסמת עם פטריות?
פסטה עם טופו וירקות?
פיצה עם טופו ופטריות?....
אוף, נראה לי שאלך לאכול מהדיון הזה...

[יאיר]

עוגות כאלו לא מדברות אלי, רק כאלו עם שוקולד, קצפת וכדומה...
כרוב, כוסמת, פטריות כנ"ל
טופו אני רוצה לנסות ועוד לא יצא לי

תודה רבה!

[יעל טוקצ'ינסקי]

עוגות כאלו לא מדברות אלי, רק כאלו עם שוקולד, קצפת וכדומה...
כרוב, כוסמת, פטריות כנ"ל
טופו אני רוצה לנסות ועוד לא יצא לי

תודה רבה!

"מדבר" או לא - זה עניין של הרגל מצד אחד (ואפשר להתרגל לכל דבר. כפי שהתרגלת לדברים שליליים - תוכל להתרגל לדברים חיוביים, כשתרצה) ואופן ההכנה - מצד שני. מאותו חומר גלם ניתן לעשות מעדן ואפשר - חומר לבדיחות.

ועוגות עם שוקולד, קצפת וכדומה - גם אפשר, למה לא. יש היום מגוון קצפות צמחיות מעולות עם השגחה טובה.

[yehuda]

מה עם מושט? זה גם לדישון?

viewtopic.php?f=8&t=12905

[יעל טוקצ'ינסקי]

מה עם מושט? זה גם לדישון?

viewtopic.php?f=8&t=12905

מושט=אמנון.

כן, לדישון זה טוב.

[יאיר]

מה עם מושט? זה גם לדישון?

viewtopic.php?f=8&t=12905

viewtopic.php?p=419750#p419750
viewtopic.php?p=419750#p419759

[יעל טוקצ'ינסקי]

לא הבנתי, את כל מה שהבאתי בתגובה ללינקים לא נקלט?
אולי אפשר למצוא בבטן המחשב הזה?..

[יאיר]

את מתכוונת שבאחד האשכולות שבלינקים הגבת ולא רואים את התגובות?

כי באחד האשכולות שם ראיתי שיש תגובות שלך

[יעל טוקצ'ינסקי]

את מתכוונת שבאחד האשכולות שבלינקים הגבת ולא רואים את התגובות?

כי באחד האשכולות שם ראיתי שיש תגובות שלך

נתת בתגובה ללינקים. הלכתי לפי הלינקים, שם משהיא אמרה שאמנון זה בריא. כנראה שלא מבדילה בין "בריא" ו"אוהבת".
אז הבטתי קצת חומר, ולחצתי "שלח" ולא בדקתי אם נשלח, וכנראה שאבד.
כפרת עוונות.

אביא מקצת ממאמרים שונים, בבקשה:

לדגים נוצרה תדמית של מזון בריאות אלא שלעתים קרובות היא מתערערת בניתוח ספרות המחקר בתחום. ההמלצות המוסדיות לצריכתם נובעות בעיקר מכך שבשר דגים מכיל הרבה פחות שומן רווי מבשרם של יונקים ועופות והרכב השומן של חלקם מכיל אומגה 3 - חומצת שומן החיונית לתפקוד אופטימלי של תאים בגוף ובמיוחד של מערכת העצבים המרכזית. עם זאת, רוב הדגים הנצרכים בישראל מכילים כמויות זניחות של אומגה 3, ובאופן כללי וגלובלי, דגים מכילים גם כמויות לא מבוטלות של המתכת כספית, דיוקסינים - כימיקלים רעילים המצטברים ברקמות - ורעלנים נוספים שהגוף מתקשה להיפטר מהם ולכן עלולים להזיק בצריכה מצטברת.
הכספית מופיעה בדגים בצורה האורגנית והרעילה שלה (מתיל כספית). היא נפלטת למים מתעשיות שונות ונקלטת באצות ובמיקרואורגניזמים שנאכלים על ידי דגים, ומצטברת בכליות, בכבד וברקמת השומן של הדג. ככל שהדג גדול יותר ונמצא גבוה יותר בשרשרת המזון, כך הוא מכיל יותר כספית. באתר משרד הבריאות מופיעה רשימה של דגים מסוכנים לצריכה עקב חשש לרמות גבוהות של כספית, כגון כריש, דג חרב, מקרל וטונה אלבקור. ביחס לדגים הנפוצים בישראל מציין משרד הבריאות שאין סיבה להגבילם. האומנם?

בישראל כמעט לא נעשות בדיקות כספית בדגים, אבל מעט הממצאים מעוררי דאגה. המשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות מדגמיות של דגי הים התיכון (כגון שישן מסורטט, סרגוס, סיכּן משויש, ברקן אדום, אובּלד שחור-זנב, ורדית מצויה ומולית אדומה) כחלק מדו"ח שנתי העוסק בזיהום הים. בדו"ח האחרון (לשנת 2011) נדגמו 223 דגים ממינים שונים. הדו"ח מציין שאמנם בכל הדגים נמצאו ריכוזי כספית נמוכים מהתקן הישראלי המותר בדגי מאכל (1 PPM - parts per million - ל-1 ק"ג), אלא שמדובר בתקן אנכרוניסטי (משנת 1979).
התקן הנפוץ במדינות המערב נמוך במחצית (0.5 PPM), וכמה מדינות אף אימצו תקן מחמיר של 0.3 PPM. בהתאם לכך, גם שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של 0.5 PPM כריכוז המרבי המותר בדגים, אך התקן הישראלי הרשמי טרם שונה. כאשר נותחו תוצאות הדגימות לאור התקינה המודרנית, נמצא שבכ-4.9% מהדגים נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המקובל של 0.5 PPM, וב-18% מהם נמצאה כספית בריכוז החורג מהתקן המחמיר – 0.3. רמות כספית מדאיגות במיוחד נמצאו בדגי מפרץ חיפה.

***

כדי להוזיל את עלות המזון, מאכילים חקלאים רבים את הדגים בפסולת זולה, כולל תוצרי לוואי של מפעלי תעשייה והפרשותיהן של תרנגולות ופרות. בישראל מחזיקים דגים מסוימים למאכל אדם במערכות ביוב, ודגים רבים אחרים - כגון "נסיכת הנילוס" - מיובאים למאכל בישראל לאחר שגודלו בחו"ל במי ביוב. פסולת ממפעלים הנמצאת בביוב, גורמת מחלות הן לדגים והן לבני-האדם האוכלים אותם.
מתעוורים בתוך ביוב
במערכות טבעיות קיימת מערכת אקולוגית מאוזנת, שבה מפרקים חיידקים, אצות וגורמים אחרים את מעט הרעלים שיוצרות הפרשות הדגים. הבריכות האינטנסיביות מונעות ממערכת כזו להתקיים. הדגים מפרישים אמוניה ופחמן דו-חמצני, אשר בהימצאם במים בריכוזים מסוימים, פוגעים בעיני הדגים וגורמים צריבה כואבת וממושכת, שבמקרים רבים מובילה לעיוורון. עכירות המים פוגעת בזימי הדג ומחלישה אף היא את המערכת החיסונית שלו ואת יכולתו להתמודד עם מחלות. גם רעלים כימיים מצויים בבריכות בכמויות גדולות. הם עשויים להיות מוכנסים במכוון, כחומרי הדברה שמטרתם להשמיד טפילים, או לחדור באקראי עם המים הנשאבים, למשל, מנחלים המנקזים שפכי מפעלים. חברת "מקורות" מטפלת במים בכלור, שאפילו ריכוזים נמוכים ביותר שלו גורמים סבל רב לדגים.
חולים מצפיפות
הצפיפות העצומה נוטלת מן הדגים את יכולתם להתמודד עם מחלות, שבאופן טבעי לא מסכנות אותם. המערכת החיסונית של הדגים נפגעת קשה מן הצפיפות, הזיהום והמצוקה הנפשית שגורמים תנאים אלה:
"עקב התנאים הנ"ל נקלעים הדגים למצבי עקה (stress) המעלים את שיעור התחלואה (טפילים, פטריות וחיידקים) והתמותה עד כדי 30 אחוז ויותר." (דו"חות מחקר 1998, מתוך התקציר)

הצפיפות גורמת העברה מיידית כמעט של מחלות בלהקה. חטטת, למשל, היא מחלה התוקפת קרפיונים בתנאים של צפיפות מרובה או חוסר חמצן - שתי תופעות שגרתיות בבריכות הדגים המתועשות. היא מאופיינת בנמק ובהופעת כיבים על העור, בניוון הכליות והכבד ולעיתים בדימומים בכל הגוף.
מתים מקור
דגים שאינם מורגלים בתנאי האקלים של ישראל, אך מוחזקים בה בבריכות (למשל: האמנון הטרופי), סובלים ממחלות בעיקר בחודשי החורף, אז נגרמת תמותה בקנה-מידה המוני, בעיקר לדגי אמנון צעירים. הם מתים כתוצאה משיבוש מנגנוני הוויסות בגופם מטפילי מעיים, ומחוסר תנועה הנגרמת בשל הקור:
"רבים הם הדגים המתים במחלה זו [.Saprolegnia spp] בחורף קר. הקוּרים הפטרייתיים דומים לפיסות צמר גפן הבולטות מהעור, מהסנפירים, מהזימים ולעיתים גם מהפה."

התקפת טפילים
עם הצפיפות מתפשטים הטפילים. הם פוגעים בעיקר בקרפיונים, באמנונים ובקיפונים - הדגים הנפוצים ביותר במדגה הישראלי. דגים שנפגעו מטפילים מאבדים ממשקלם ונראים תשושים. מספר טפילים גדול על דג עלול לגרום לו אנמיה ומוות. טפילים מסוגים מסוימים הורסים את רקמות הזימים וגורמים הפרעות נשימה קשות. לא נדיר לראות בבריכות אינטנסיביות דגים רבים, שטפילים גרמו בעורם פצעים פתוחים, נפיחות ודלקות בעור ובזימים. הצפיפות הגוברת חושפת את הדגים לטפילים, שבעבר לא נודעה להם חשיבות רבה. בעלי הבריכות מוזהרים, שמצוקת הדגים עלולה לפגוע ברווחיהם:
"בתקופת הפיטום, במיוחד לקראת השיווק, עלול להופיע שוב סטרס, ואחת התופעות היא תולעים המועברים על-ידי חלזונות… הפחת [כלומר, שיעור הדגים המתים] יכול להגיע ל-70%."
***

[יאיר]

אילו סוגי דגים הם הבריאים ביותר?

מקום ראשון, שני ושלישי - סלומון נורווגי.
אחריו - סרדינים, טונה ומקרל.
כל השאר - לא למאכל אדם ולא למאכל בעל חי. אבל טובים לדישון.

והרינג...
viewtopic.php?p=430255#p430255

ולא קשיא כאן עם השריה ושם בלי השריה

[יעל טוקצ'ינסקי]

אילו סוגי דגים הם הבריאים ביותר?

מקום ראשון, שני ושלישי - סלומון נורווגי.
אחריו - סרדינים, טונה ומקרל.
כל השאר - לא למאכל אדם ולא למאכל בעל חי. אבל טובים לדישון.

והרינג...
http://forum.ladaat.info/viewtopic.php?p=430255#p430255

ולא קשיא כאן עם השריה ושם בלי השריה

מצטערת, לא הבנתי את השאלה.

[יאיר]

אמרתי במילים אחרות שגם הרינג בריא בתנאי שמשרים אותו במים קרים כדי להוציא את המלח כמו שכתבת היום באשכול אחר בפורום

[יעל טוקצ'ינסקי]

אמרתי במילים אחרות שגם הרינג בריא בתנאי שמשרים אותו במים קרים כדי להוציא את המלח כמו שכתבת היום באשכול אחר בפורום

רחוק מסלומון, אבל כן, אתה צודק.

[yehuda]

איזה דגים מחזיקים בישראל במערכות ביוב?

[חיננית]

האם יש ענין [חוץ מהטריות] להעדיף סלומון טרי מקפוא?

[יעל טוקצ'ינסקי]

האם יש ענין [חוץ מהטריות] להעדיף סלומון טרי מקפוא?

סלומון טרי - זה סלומון מהברכה. אין בו שום תועלת ויש בו המון רעלים - בדיוק כמו בשאר דגים שגדלים בברכות.

סלומון מוקפא - או שבא מהברכה או שבא מהים. ובמקרה והוא בא מהים יש בו סגולות רפואיות.

[חיננית]

תודה ד"ר יעל,
לא ידעתי שמגדלים גם סלומון בברכות.
הבנתי שמביאים אותם מנורבגיה.
איך מבררים כאלה דברים? !

[יעל טוקצ'ינסקי]

תודה ד"ר יעל,
לא ידעתי שמגדלים גם סלומון בברכות.
הבנתי שמביאים אותם מנורבגיה.
איך מבררים כאלה דברים? !

כן, דבר יחסית חדש.
זה מוריד את המחיר, אך עולה יקר לבריאות.
עקרונית עלול להיות כתוב אם הסלומון הקפוא שלפניך נורווגי או לא.
דגי ברכה גם תמיד יותר זולים, ועלולים להיות לא רק קפואים אלא גם טריים.

[חיננית]

אם כך אפשר פשוט לשאול את המוכר על הסלומון הטרי אם הוא נורבגי או 'ישראלי'. וכך לקנות דג טרי אבל בריא..

[יעל טוקצ'ינסקי]

אם כך אפשר פשוט לשאול את המוכר על הסלומון הטרי אם הוא נורבגי או 'ישראלי'. וכך לקנות דג טרי אבל בריא..

לשאול תמיד אפשר, השאלה כאן, אם תקבלי תשובה אמינה, כלומר, אם את מכירה את המוכר וסומכת עליו ואם הוא יודע מקור הסחורה.
אבל סלומון טרי לא יכול להיות נורווגי, תחשבי בעצמך. הוא יכול להיות רק קפוא.

[חיננית]

שאלתי פעם מוכר דגים על זה, והוא ענה לי: סלומון טרי זה סלומון שדגו אותו פני כמה ימים והביאו במטוס וסלומון קפוא הוא כמה חודשים כבר במקפיא.

אני כמעט מיואשת כי קראתי עכשיו שגם בנורגיה יש בריכות גידול לסלומון:

הסקנדינבים באים

העניין באקווה מעוף רק גדל לנוכח התמורות בעולם: מצד אחד, צריכת הדגים בעולם עולה ב-7% מדי שנה, בשל הטרנד הבריאותי. מצד שני, יש מכסות לגבי דיג בים. "אף שיש יותר טכנולוגיות והאוניות יותר גדולות, המכסה קבועה", דגן מסביר. "לעומת זה, האקווה קלצ'ר, כלומר גידול דגים מתועש, תופס היום כ-60% מאספקת הדגים".

לאחרונה התקשר עם אקווה מעוף תאגיד המזון הנורבגי גריג כדי שתקים עבורו מתקן סגור לגידול סלמון (לאחר שגידול דגים בכלובים בים נאסר במדינה). המתקן, בהיקף כספי של כ-200 מיליון דולר, צפוי להיות המתקדם בעולם, ויגדלו בו כ-7 מיליון דגי סלמון בשנה.

"המנכ"ל של החברה הזו נכווה בעבר ממתקנים סגורים", אומר דגן, "אבל מישהו סיפר לו על הטכנולוגיה שלנו ונאמר לו שהיא שונה בתפיסות משמעותיות מהטכנולוגיות בסקנדינביה ובשאר אירופה. הוא היה סקפטי, אבל כאשר ביקר במתקן בפולין הוא הבין שיש פה משהו אחר.

"יש מעט מקומות בעולם שהתנאים הסביבתיים שלהם מתאימים לגידול סלמון, כי הוא דורש טמפרטורות נמוכות, כמו שיש בסקנדינביה, בצ'ילה ובסקוטלנד. נורבגיה מיצתה את רישיונות הדיג, צ'ילה עוד לא מיצתה, אבל סובלת ממחלות מאוד קשות, וזה מאלץ את כולם לרדת דרומה לכיוון אנטארקטיקה. יש קצת בקנדה ובצפון ארצות הברית, אך שם מגדלים בכלובים ויש התנגדות לזה מארגונים ירוקים".
מתוך:
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001170364

וזה בכלל לא משאיר לי מקום לתקוה:
רוב דגי האלתית האטלנטית הנמכרים בשוקי העולם הם דגי בריכות (יותר מ-99% מהם) בעוד שרוב דגי האלתית מהאוקיינוס השקט הם דגים הנידוגים בים (יותר מ-80% מהם). סך מכירות דגי אלתית אשר גודלו בבריכות הוא פי 85 מדגי פרא.[1]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%99%D7%AA

[יעל טוקצ'ינסקי]

כן, גם אני קראתי על זה, ואני מסכימה אתך, שבהחלט בעיה לדעת את מקור הדג.
אני גם מכירה אנשים שלגמרי הפסיקו לאכול דגים בגלל זה.