רבי יוסף חיים זוננפעלד י"ט אדר, ורשימת שמות עד סוף אדר, זצ"ל

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

רבי יוסף חיים זוננפעלד י"ט אדר, ורשימת שמות עד סוף אדר, זצ"ל

הודעה שלא נקראהעל ידי יצחק » 10 מרץ 2015, 13:45

רבי יוסף חיים זוננפעלד נולד בהונגריה, ו' כסלו תר"ט,

התחנך אצל גדולי תורה ביניהם הכתב סופר, בנו של החת"ם סופר זצ"ל.

בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג - צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן.

בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.

בשנת תר"פ הקים את העדה החרדית, בגלל התנגדות מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של הרב קוק שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל". הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות בארץ ישראל. בחודש אייר תר"פ הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי כולל חב"ד הרב משה הורנשטיין והרב יוסף לוי חגיז.
יצחק
 
הודעות: 13
הצטרף: 10 מרץ 2015, 13:00
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: י"ט אדר: יארצייט של רבי יוסף חיים זוננפעלד זצ"ל

הודעה שלא נקראהעל ידי אלתר » 10 מרץ 2015, 14:20

למה אתה כבר לא קורה לעצמך יצחק הדור???
אלתר
 
הודעות: 65
הצטרף: 09 דצמבר 2014, 13:56
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: י"ט אדר: יארצייט של רבי יוסף חיים זוננפעלד זצ"ל

הודעה שלא נקראהעל ידי אור התורה » 18 מרץ 2015, 00:19

יום זה הוא גם יום השנה של: רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, רבי יהודה גרינוולד מסטמר, רבי דוד שפירא מדינוב, רבי יצחק קאליש מאמשינוב, רבי ישכר בער מנדבורנה, מרת פיגע בת אדל בת הבעש"ט, אימו של רבי נחמן מברסלב.
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=&page=tzadik_list
אור התורה
 
הודעות: 3
הצטרף: 17 מרץ 2015, 17:50
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ' באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 13:32

הב"ח (אד"ר), הגרש"ז אוירבך, ה"גנזי יוסף" (הגר"י בלוך ששימש כדרשן), המקובל הגר"א משען, הגר"ר בלום מקאשוי (אד"ר).
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"א באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 13:36

ה"נועם אלימלך", רבי יצחק אלחנן מקובנה, רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז (אד"ר), וראו גם אחרים נוספים בקישורים הבאים:
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ב באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 13:40

בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ג באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 13:50

'חידושי הרי"ם', רבי יעקב יצחק מביאלה (בן רבי נתן דוד משידלובצה וצאצא של היהודי הקדוש מפ[ר]שיסחה), רבי יהודה משה טיברג מאלכסנדר (מגדולי חסידי ה"עקדת יצחק" הי"ד שאמר לו לעלות לארץ בתרצ"ג ולאחר השואה מונה לאדמו"ר).
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ד באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 15:18

רבי יהושע מנחם אהרנברג, רבי בנימין דיסקין מוהורודנה (אבי המהרי"ל דיסקין), רבי אליהו הכהן האיתמרי.
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ה באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 17:52

ה"שואל ומשיב" (ישנם מקורות שמופיע בהם כ"ז), "הרב מבראשוב" (הגר"ד שפרבר - בעל שו"ת "אפרקסתא" דעניא וממנהיגי אגו"י ברומניה ואח"כ מחברי מועצגה"ת בארץ), רבי גרשון מקיטוב (גיס הבעש"ט מייסד החסידות), רבי בצלאר יאיר דנצינגר מאלכסנדר (אד"ב), ר' דוד בן ברוך הכהן אזוג - באבא דודו, ר' סלמאן חוגי עבודי (אד"ר), הבבא חאקי (אד"ב).
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
http://www.zadikim.org/11856.html
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ו באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 20:39

רבי אליעזר ליפא מחמלניק, רבי דוד אברהם משה קרויז מאונגוואר.
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הילולא דצדיקיא - כ"ז באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי בוחר בציון » 18 מרץ 2015, 20:58

רבי יהודה אריה די מודינה, ה"שואל ומשיב", המקובל רבי שלמה אלישוב (ה"לשם [שבו ואחלמה]"), המקובל רבי חיים [יחיא] סינואני, רבי עזרא עלי הכהן טוויל (ראב"ד אר"צ), רבי אלישע ניסים דנגור (חכם באשי בבבל), רבי ישעיה שור (ראב"ד יאסי שברומניה)
http://www.zadikim.org/11856.html
http://www.mytzadik.com/index.asp?page= ... list&lid=6

אוסיף את רבי זאב וולף טירנואר, גדול בנגלה ובנסתר וציס"ע שקשור במשפחתי (דוד סבתי מצד אמי) ונפטר בכ"ז אדר ב' לפני 55 שנים. אביא כאן דברים על חייו ודמותו וחיבוריו ומשפחתו:


הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רב ברומניה והונגריה, מחבר הספר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת.

תולדות חייו
בנו הבכור של הרב יעקב הלוי טירנואר (ת"ר-כ"ח באדר תרס"ז) ואסתר. אביו התפרסם כגדול בתורה וביראה והיה תלמיד הרב אברהם יהודה שוורץ (ה"קול אריה") ממאד והיה מקורב לאדמו"רים ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט ובנו ר' חנניה יום טוב ליפא מסיגט ובן בנו, הרבי מסטמר, ור' יוסף רוטנברג מקאסאני.

היה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו.

שימש כמה שנים כדיין בשימלוי שבטרנסילבניה בתקופת הרב שלמה זלמן אהרנרייך, ולאחר מכן כיהן כראב"ד בכמה ערים, בהן לספז בחבל מולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, סוצ'אבה ופלטיצ'ן בבוקובינה. בסוצ'אבה כיהן כרב בתחילת המאה ה-20. עלה לישראל וישב בצפת וכיהן כרב בית-הכנסת "שארית הפליטה". מסופר עליו[דרוש מקור] שבהיותו רב במחוז סוצ'אבה (בסוצ'אבה או פלטיצ'ן) הייתה בצורת והרב טירנואר אסף עוד תשעה גברים וארגן תפילה שבה ביקשו מאלהים שיוריד גשם, כשכולם עטופים בטליתות ועטורים בתפילין. ומסופר שלאחר זמן קצר ירד הגשם, והיהודים והגויים תושבי הסביבה הודו לו בהתרגשות והעניקו לו מתנות.

התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר: במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת. וכן למד בשקידה ככל שיכול היה גם בתקופת השואה שבה נאלץ לברוח ממקום למקום, ובה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.

היה בעל כוח הסברה והרצאה יוצא דופן וידע להסביר גם ענייני קבלה בצורה מובנת לכל. שיחותיו שבהן שילב אמרות צדיקים ומעשי צדיקים ונאמרו בהתלהבות וברגש רב, ריתקו את השומעים. מנהגו היה ששיעוריו הראשונים בבוקר היו שיעור מוסר בספר ראשית חכמה ושיעור קבלי בספר הזוהר.

לפני עלותו לארץ ישראל היה נוסע לצדיקי הדור כמו רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאני, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ישב בשנותיו האחרונות בגרוסוורדיין), וכולם חיבבוהו ביותר (ראה ההקדמה ל"טל אורות" שב"לקריאה נוספת").

ב-17 שנותיו האחרונות לא אכל בשר מסיבה לא ידועה.

היה חותנו של רבי אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-באניה-צפת שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט בסוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.

חיבוריו
ט"ל אורות על הלכות שבת (שני חלקים).
שו"ת אגדת אזוב לפי ארבעת חלקי השו"ע
טל תורה על התורה והמועדים
חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם
יצא לאור עד היום רק 'ט"ל אורות' בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה בירושלים תשט"ו-תשי"ח בידי חתנו, האדמו"ר מנדבורנה-צפת, ומהדורה שנייה בירושלים תשמ"א על ידי נכדו ובנו הבכור של חתנו, ר' משה מאיר לייפר, שירש את אביו כאדמו"ר מנדבורנה-צפת ומאוחר יותר האדמו"ר מנדבורנה-ירושלים. בסיסה של המהדורה השנייה הוא דפוס צילום של הראשונה ועליו נוספו הוספות שונות. את חיבורו זה כתב הרב טירנואר בהיותו רבה של סוצ'אבה וסיימו ביום י"ג בניסן תרס"ח.

על ספרו 'ט"ל אורות' קיבל הרב טירנואר הסכמות נלהבות ובהם כתבו לו: "הרב הגאון חריף ובקי, צדיק ונקי" (הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר), 'הרב המאוה"ג חסיד ויר"א כש"ת מו"ה' ("הרב המאור הגדול חסיד וירא אלוקים, כבוד שם תורתו/תפארתו מורנו ורבנו הרב" - הרב אהרנרייך משימלוי), 'הרה"ג גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה צנא מלא ספרא חריף ובקי טובא (=מאוד) מו"ה הרז"ה' (הרב שאול בּרוֹך, הרבי מקאשוי ורב המקום והיה גם ראב"ד נייטרה), "הרב המאור הגדול חריף ובקי בחדרי התורה מצוין בחסידות ויראת ה' טהורה" (הרב חיים מרדכי רולר מניאמץ). וכן כתב לו הסכמה נלהבת הרב שמואל אנגיל מראדומישלה (או ראדימישלה) שהסכמתו אינה מופיעה בדפוס אך מוזכרת בשתיים מהסכמות שהודפסו ובהקדמת המחבר.

משפחתו
ילדיו:
חיים אלתר יעקב - נרצח בשואה.
צבי - נרצח בשואה.
רבקה - נפטרה בשואה.
פראדיל - נפטרה בשואה.
הרב יוסף הלוי טירנואר - היה רב ושוחט ברומניה במחוז סוצ'אבה בעיר רדאוץ והתפלל בבית הכנסת הגדול של רדאוץ לאחר השואה ונפטר שם מהתקף לב בגיל צעיר.
ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת/באניה שהיה בן ר' דוד לייפר מבאניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.

מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה, נולדו נכדיו:
ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים
ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה.
ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש בשכונת הר נוף בירושלים.
ר' ישכר דב בר פנחס לייפר - הרבי מנדבורנה-צפת
ר' ישראל יעקב צבי לייפר.
בת, אשת הרב ישראל שנבלג.

מקור השם טירנואר
מקובל ששם המשפחה מעיד שמקור משפחתו של הרב טירנואר מהעיר טרנבה בסלובקיה ולפי המקובל היא העיר שהתפרסמה על שמו של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שחי במאה השנייה לאלף השישי לבריאת העולם (ה'ק'-ה'קצ"ט) לפי תאריך העברי, בין המחצית השנייה של המאה ה-14 למחצית הראשונה של המאה ה-15 בתאריך הלועזי. אך העיר הזו היא בסלובקיה ואז הייתה בהונגריה הגדולה, ורבותיו של ר' יצחק אייזיק מטירנא היו מאוסטריה, וכן "ספר המנהגים" הנודע שלו מבוסס בעיקר על מנהגי אוסטריה ולא הונגריה, לכן מסתבר יותר שמדובר בעיר בחבל בוהמיה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, שלה הגיות שונות קרובות מאוד לעיר שבסלובקיה והכתיבים "טירנא" ו"טירנוי" יכולים להתייחס גם אליה, והיא המתאימה יותר מהעיר הסלובקית. הרב שמואל הכהן וינגרטן מסיק כך במחקרו "ר' יצחק אייזיק מטירנא ותולדותיו" (ראו ב"לקריאה נוספת" בערך על ר' יצחק אייזיק מטירנא) וכותב שהעיר הסלובקית נהגתה בזמנו של ר' יצחק אייזיק בדל"ת בידי היהודים כפי שנמצאו בכתובות של מצבות שם שכתוב בהן למשל "דירנויא"‏[1], אך העיר הצ'כית נהגתה תמיד בטי"ת בידי היהודים בכל צורות הכתיב שלה.

במקורות מסוימים ר' יצחק אייזיק כונה "רבי אייזיק טירנוער" (כמו בכתב העת המעיין, גיליון תשרי תשט"ו, עמ' ל"ו-ל"ז).

"טירנוער" הוא כתיב יידי של שם המשפחה, כשהכתיב המקובל יותר הוא "טירנויער", והנושאים שם משפחה זה על גרסאותיו נחשבים צאצאי רי"א מטירנא.

לקריאה נוספת
דברי ההקדמה של נכדו, ר' משה מאיר לייפר, למהדורה השנייה של 'ט"ל אורות' בתשמ"א.

הערות שוליים
^ הרב ויינגרטן מעיר שבספר בסלובקית על העיר כתוב שמקור שמה הוא במילה "טרני" שפירושה "קוצים" וככל הנראה היהודים הגו בדל"ת כי גם "דירנער" ביידיש פירושה "קוצים".
בוחר בציון
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 מרץ 2015, 13:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: הילולא דצדיקיא - כ"ז באדר

הודעה שלא נקראהעל ידי נעשה ונשמע » 19 מרץ 2015, 01:38

בוחר בציון כתב:אוסיף את רבי זאב וולף טירנואר, גדול בנגלה ובנסתר וציס"ע שקשור במשפחתי (דוד סבתי מצד אמי) ונפטר בכ"ז אדר ב' לפני 55 שנים. אביא כאן דברים על חייו ודמותו וחיבוריו ומשפחתו:


היה חותנו של רבי אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-באניה-צפת שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט בסוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.


ע
ילדיו:

ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת/באניה שהיה בן ר' דוד לייפר מבאניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.

מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה, נולדו נכדיו:
ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים
ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה.
ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש בשכונת הר נוף בירושלים.
ר' ישכר דב בר פנחס לייפר - הרבי מנדבורנה-צפת
ר' ישראל יעקב צבי לייפר.
בת, אשת הרב ישראל שנבלג.


כבר סיפרת לנו בעבר, [בשמך הקודם], על הקשר המשפחתי שלך עם משפחה זו
ראה כגון כאן
viewtopic.php?f=1&t=6740&hilit=%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94&start=30#p149499

הוזהרת!!! עלינו עליך!!!
אנא הסתלק מכאן!!!
ובאו כולם בברית יחד, נעשה ונשמע אמרו כאחד, ופתחו וענו ה' אחד...
סמל אישי של המשתמש
נעשה ונשמע
 
הודעות: 1002
הצטרף: 10 נובמבר 2012, 22:09
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: [G], אני פה, בניו, גליציא, האמת, חסידי, טריסקער, יהודאי, יוסי כהן, מחנך, משולש, מתלמידיו של אהרון, עלה זית, רביזון, שבתי, שמעון ווייס, תם שבהגדה ו־181 אורחים